1.1 Nach dem Tode Sauls, als David von der Schlacht der Amalekiter zurückgekommen und zwei Tage lang in Ziklag geblieben war,
1.2 siehe, da kam am dritten Tage einer aus dem Heere Sauls, mit zerrissenen Kleidern und Erde auf dem Haupt. Und als er zu David kam, warf er sich zur Erde und verbeugte sich.
1.3 David aber sprach: Wo kommst du her? Er sprach zu ihm: Ich bin aus dem Heere Israels entronnen.
1.4 David sprach zu ihm: Sage mir doch, wie ist es zugegangen? Er sprach: Das Volk ist aus der Schlacht geflohen, auch ist viel Volks gefallen und umgekommen; auch Saul und sein Sohn Jonatan sind tot!
1.5 David sprach zu dem Jüngling, der ihm solches sagte: Woher weißt du, daß Saul und sein Sohn Jonatan tot sind?
1.6 Der Jüngling, der ihm solches sagte, sprach: Ich kam von ungefähr auf das Gebirge Gilboa und siehe, Saul lehnte sich auf seinen Speer und siehe, Wagen und Reiter jagten hinter ihm her.
1.7 Und er wandte sich um und sah mich und rief mich.
1.8 Und ich sprach: Hier bin ich! Und er sprach zu mir: Wer bist du? Ich sprach zu ihm: Ich bin ein Amalekiter!
1.9 Da sprach er zu mir: Tritt doch her zu mir und töte mich; denn Todesangst hat mich ergriffen, während ich noch bei vollem Bewußtsein bin!
1.10 Da trat ich auf ihn zu und tötete ihn; denn ich wußte wohl, daß er seinen Fall nicht überleben werde. Und ich nahm die Krone von seinem Haupt und die Spangen von seinem Arm und siehe, ich habe sie hergebracht zu dir, meinem Herrn!
1.11 Da faßte David seine Kleider und zerriß sie, und ebenso alle Männer, die bei ihm waren;
1.12 und sie trugen Leid und weinten und fasteten bis zum Abend um Saul und um seinen Sohn Jonatan und um das Volk des Herrn und um das Haus Israel, weil sie durch das Schwert gefallen waren.
1.13 Und David sprach zu dem Jüngling, der ihm solches angezeigt hatte: Wo bist du her? Er sprach: Ich bin der Sohn eines Fremdlings, eines Amalekiters.
1.14 David sprach zu ihm: Wie? du hast dich nicht gefürchtet, deine Hand an den Gesalbten des HERRN zu legen, ihn zu verderben?
1.15 Und David rief einen seiner Jünglinge und sprach: Tritt her und erschlage ihn! Und er schlug ihn, daß er starb.
1.16 Da sprach David zu ihm: Dein Blut sei auf deinem Haupt! Denn dein Mund hat wider dich selbst gezeugt und gesprochen: Ich habe den Gesalbten des HERRN getötet!
1.17 Und David sang dieses Trauerlied über Saul und seinen Sohn Jonatan
1.18 und befahl, man solle die Kinder Juda das Lied von dem Bogen lehren. Siehe, es steht geschrieben im Buche der Rechtschaffenen:
1.19 «Die Edelsten in Israel sind auf deinen Höhen erschlagen. Wie sind die Helden gefallen!
1.20 Sagt es nicht an zu Gat, verkündigt es nicht auf den Gassen Askalons, daß sich nicht freuen die Töchter der Philister, daß die Töchter der Unbeschnittenen nicht frohlocken!
1.21 Ihr Berge von Gilboa, es müsse weder Tau noch Regen auf euch fallen, noch mögen da Äcker sein, von denen Hebopfer kommen; denn daselbst ist der Schild der Helden schmählich hingeworfen worden, der Schild Sauls, als wäre er nicht mit Öl gesalbt!
1.22 Vom Blut der Erschlagenen, vom Fett der Helden ist Jonatans Bogen nie zurückgewichen, und das Schwert Sauls ist nie leer wiedergekommen.
1.23 Saul und Jonatan, lieblich und holdselig in ihrem Leben, sind auch im Tode nicht getrennt; sie waren schneller als Adler, stärker als Löwen!
1.24 Ihr Töchter Israels, weint über Saul, der euch reizend in Purpur kleidete, der eure Gewänder mit goldenen Kleinodien schmückte!
1.25 Wie sind doch die Helden mitten im Streit gefallen! Jonatan ist auf deinen Höhen erschlagen!
1.26 Es ist mir leid um dich, mein Bruder Jonatan; du bist mir sehr lieb gewesen! Deine Liebe war mir viel angenehmer als Frauenliebe!
1.27 Wie sind die Helden gefallen und verloren die Waffen des Krieges!»
1.1 καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ ἀποθανεῖν σαουλ καὶ δαυιδ ἀνέστρεψεν τύπτων τὸν αμαληκ καὶ ἐκάθισεν δαυιδ ἐν σεκελακ ἡμέρας δύο
1.2 καὶ ἐγενήθη τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ ἦλθεν ἐκ τῆς παρεμβολῆς ἐκ τοῦ λαοῦ σαουλ καὶ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ διερρωγότα καὶ γῆ ἐπὶ τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ καὶ ἐγένετο ἐν τῷ εἰσελθεῖν αὐτὸν πρὸς δαυιδ καὶ ἔπεσεν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ προσεκύνησεν αὐτῷ
1.3 καὶ εἶπεν αὐτῷ δαυιδ πόθεν σὺ παραγίνῃ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν ἐκ τῆς παρεμβολῆς ισραηλ ἐγὼ διασέσῳσμαι
1.4 καὶ εἶπεν αὐτῷ δαυιδ τίς ὁ λόγος οὗτος ἀπάγγειλόν μοι καὶ εἶπεν ὅτι ἔφυγεν ὁ λαὸς ἐκ τοῦ πολέμου καὶ πεπτώκασι πολλοὶ ἐκ τοῦ λαοῦ καὶ ἀπέθανον καὶ ἀπέθανεν καὶ σαουλ καὶ ιωναθαν ὁ υἱὸς αὐτοῦ ἀπέθανεν
1.5 καὶ εἶπεν δαυιδ τῷ παιδαρίῳ τῷ ἀπαγγέλλοντι αὐτῷ πῶς οἶδας ὅτι τέθνηκεν σαουλ καὶ ιωναθαν ὁ υἱὸς αὐτοῦ
1.6 καὶ εἶπεν τὸ παιδάριον τὸ ἀπαγγέλλον αὐτῷ περιπτώματι περιέπεσον ἐν τῷ ὄρει τῷ γελβουε καὶ ἰδοὺ σαουλ ἐπεστήρικτο ἐπὶ τὸ δόρυ αὐτοῦ καὶ ἰδοὺ τὰ ἅρματα καὶ οἱ ἱππάρχαι συνῆψαν αὐτῷ
1.7 καὶ ἐπέβλεψεν ἐπὶ τὰ ὀπίσω αὐτοῦ καὶ εἶδέν με καὶ ἐκάλεσέν με καὶ εἶπα ἰδοὺ ἐγώ
1.8 καὶ εἶπέν μοι τίς εἶ σύ καὶ εἶπα αμαληκίτης ἐγώ εἰμι
1.9 καὶ εἶπεν πρός με στῆθι δὴ ἐπάνω μου καὶ θανάτωσόν με ὅτι κατέσχεν με σκότος δεινόν ὅτι πᾶσα ἡ ψυχή μου ἐν ἐμοί
1.10 καὶ ἐπέστην ἐπ' αὐτὸν καὶ ἐθανάτωσα αὐτόν ὅτι ᾔδειν ὅτι οὐ ζήσεται μετὰ τὸ πεσεῖν αὐτόν καὶ ἔλαβον τὸ βασίλειον τὸ ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ τὸν χλιδῶνα τὸν ἐπὶ τοῦ βραχίονος αὐτοῦ καὶ ἐνήνοχα αὐτὰ τῷ κυρίῳ μου ὧδε
1.11 καὶ ἐκράτησεν δαυιδ τῶν ἱματίων αὐτοῦ καὶ διέρρηξεν αὐτά καὶ πάντες οἱ ἄνδρες οἱ μετ' αὐτοῦ διέρρηξαν τὰ ἱμάτια αὐτῶν
1.12 καὶ ἐκόψαντο καὶ ἔκλαυσαν καὶ ἐνήστευσαν ἕως δείλης ἐπὶ σαουλ καὶ ἐπὶ ιωναθαν τὸν υἱὸν αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τὸν λαὸν ιουδα καὶ ἐπὶ τὸν οἶκον ισραηλ ὅτι ἐπλήγησαν ἐν ῥομφαίᾳ
1.13 καὶ εἶπεν δαυιδ τῷ παιδαρίῳ τῷ ἀπαγγέλλοντι αὐτῷ πόθεν εἶ σύ καὶ εἶπεν υἱὸς ἀνδρὸς παροίκου αμαληκίτου ἐγώ εἰμι
1.14 καὶ εἶπεν αὐτῷ δαυιδ πῶς οὐκ ἐφοβήθης ἐπενεγκεῖν χεῖρά σου διαφθεῖραι τὸν χριστὸν κυρίου
1.15 καὶ ἐκάλεσεν δαυιδ ἓν τῶν παιδαρίων αὐτοῦ καὶ εἶπεν προσελθὼν ἀπάντησον αὐτῷ καὶ ἐπάταξεν αὐτόν καὶ ἀπέθανεν
1.16 καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς αὐτόν τὸ αἷμά σου ἐπὶ τὴν κεφαλήν σου ὅτι τὸ στόμα σου ἀπεκρίθη κατὰ σοῦ λέγων ὅτι ἐγὼ ἐθανάτωσα τὸν χριστὸν κυρίου
1.17 καὶ ἐθρήνησεν δαυιδ τὸν θρῆνον τοῦτον ἐπὶ σαουλ καὶ ἐπὶ ιωναθαν τὸν υἱὸν αὐτοῦ
1.18 καὶ εἶπεν τοῦ διδάξαι τοὺς υἱοὺς ιουδα ἰδοὺ γέγραπται ἐπὶ βιβλίου τοῦ εὐθοῦς
1.19 στήλωσον ισραηλ ὑπὲρ τῶν τεθνηκότων ἐπὶ τὰ ὕψη σου τραυματιῶν πῶς ἔπεσαν δυνατοί
1.20 μὴ ἀναγγείλητε ἐν γεθ καὶ μὴ εὐαγγελίσησθε ἐν ταῖς ἐξόδοις ἀσκαλῶνος μήποτε εὐφρανθῶσιν θυγατέρες ἀλλοφύλων μήποτε ἀγαλλιάσωνται θυγατέρες τῶν ἀπεριτμήτων
1.21 ὄρη τὰ ἐν γελβουε μὴ καταβῇ δρόσος καὶ μὴ ὑετὸς ἐφ' ὑμᾶς καὶ ἀγροὶ ἀπαρχῶν ὅτι ἐκεῖ προσωχθίσθη θυρεὸς δυνατῶν θυρεὸς σαουλ οὐκ ἐχρίσθη ἐν ἐλαίῳ
1.22 ἀφ' αἵματος τραυματιῶν ἀπὸ στέατος δυνατῶν τόξον ιωναθαν οὐκ ἀπεστράφη κενὸν εἰς τὰ ὀπίσω καὶ ῥομφαία σαουλ οὐκ ἀνέκαμψεν κενή
1.23 σαουλ καὶ ιωναθαν οἱ ἠγαπημένοι καὶ ὡραῖοι οὐ διακεχωρισμένοι εὐπρεπεῖς ἐν τῇ ζωῇ αὐτῶν καὶ ἐν τῷ θανάτῳ αὐτῶν οὐ διεχωρίσθησαν ὑπὲρ ἀετοὺς κοῦφοι καὶ ὑπὲρ λέοντας ἐκραταιώθησαν
1.24 θυγατέρες ισραηλ ἐπὶ σαουλ κλαύσατε τὸν ἐνδιδύσκοντα ὑμᾶς κόκκινα μετὰ κόσμου ὑμῶν τὸν ἀναφέροντα κόσμον χρυσοῦν ἐπὶ τὰ ἐνδύματα ὑμῶν
1.25 πῶς ἔπεσαν δυνατοὶ ἐν μέσῳ τοῦ πολέμου ιωναθαν ἐπὶ τὰ ὕψη σου τραυματίας
1.26 ἀλγῶ ἐπὶ σοί ἄδελφέ μου ιωναθαν ὡραιώθης μοι σφόδρα ἐθαυμαστώθη ἡ ἀγάπησίς σου ἐμοὶ ὑπὲρ ἀγάπησιν γυναικῶν
1.27 πῶς ἔπεσαν δυνατοὶ καὶ ἀπώλοντο σκεύη πολεμικά
1.1 kai egeneto meta to apothanein saoyl kai dayid anestrepsen typtohn ton amalehk kai ekathisen dayid en sekelak ehmeras dyo
1.2 kai egenehtheh teh ehmera teh triteh kai idoy anehr ehlthen ek tehs parembolehs ek toy laoy saoyl kai ta imatia aytoy dierrohgota kai geh epi tehs kephalehs aytoy kai egeneto en toh eiselthein ayton pros dayid kai epesen epi tehn gehn kai prosekynehsen aytoh
1.3 kai eipen aytoh dayid pothen sy paragineh kai eipen pros ayton ek tehs parembolehs israehl egoh diasesohsmai
1.4 kai eipen aytoh dayid tis o logos oytos apaggeilon moi kai eipen oti ephygen o laos ek toy polemoy kai peptohkasi polloi ek toy laoy kai apethanon kai apethanen kai saoyl kai iohnathan o yios aytoy apethanen
1.5 kai eipen dayid toh paidarioh toh apaggellonti aytoh pohs oidas oti tethnehken saoyl kai iohnathan o yios aytoy
1.6 kai eipen to paidarion to apaggellon aytoh periptohmati periepeson en toh orei toh gelboye kai idoy saoyl epestehrikto epi to dory aytoy kai idoy ta armata kai oi ipparchai synehpsan aytoh
1.7 kai epeblepsen epi ta opisoh aytoy kai eiden me kai ekalesen me kai eipa idoy egoh
1.8 kai eipen moi tis ei sy kai eipa amalehkitehs egoh eimi
1.9 kai eipen pros me stehthi deh epanoh moy kai thanatohson me oti kateschen me skotos deinon oti pasa eh psycheh moy en emoi
1.10 kai epestehn ep' ayton kai ethanatohsa ayton oti ehdein oti oy zehsetai meta to pesein ayton kai elabon to basileion to epi tehn kephalehn aytoy kai ton chlidohna ton epi toy brachionos aytoy kai enehnocha ayta toh kyrioh moy ohde
1.11 kai ekratehsen dayid tohn imatiohn aytoy kai dierrehxen ayta kai pantes oi andres oi met' aytoy dierrehxan ta imatia aytohn
1.12 kai ekopsanto kai eklaysan kai enehsteysan eohs deilehs epi saoyl kai epi iohnathan ton yion aytoy kai epi ton laon ioyda kai epi ton oikon israehl oti eplehgehsan en romphaia
1.13 kai eipen dayid toh paidarioh toh apaggellonti aytoh pothen ei sy kai eipen yios andros paroikoy amalehkitoy egoh eimi
1.14 kai eipen aytoh dayid pohs oyk ephobehthehs epenegkein cheira soy diaphtheirai ton christon kyrioy
1.15 kai ekalesen dayid en tohn paidariohn aytoy kai eipen proselthohn apantehson aytoh kai epataxen ayton kai apethanen
1.16 kai eipen dayid pros ayton to aima soy epi tehn kephalehn soy oti to stoma soy apekritheh kata soy legohn oti egoh ethanatohsa ton christon kyrioy
1.17 kai ethrehnehsen dayid ton threhnon toyton epi saoyl kai epi iohnathan ton yion aytoy
1.18 kai eipen toy didaxai toys yioys ioyda idoy gegraptai epi biblioy toy eythoys
1.19 stehlohson israehl yper tohn tethnehkotohn epi ta ypseh soy traymatiohn pohs epesan dynatoi
1.20 meh anaggeilehte en geth kai meh eyaggelisehsthe en tais exodois askalohnos mehpote eyphranthohsin thygateres allophylohn mehpote agalliasohntai thygateres tohn aperitmehtohn
1.21 oreh ta en gelboye meh katabeh drosos kai meh yetos eph' ymas kai agroi aparchohn oti ekei prosohchthistheh thyreos dynatohn thyreos saoyl oyk echristheh en elaioh
1.22 aph' aimatos traymatiohn apo steatos dynatohn toxon iohnathan oyk apestrapheh kenon eis ta opisoh kai romphaia saoyl oyk anekampsen keneh
1.23 saoyl kai iohnathan oi ehgapehmenoi kai ohraioi oy diakechohrismenoi eyprepeis en teh zoheh aytohn kai en toh thanatoh aytohn oy diechohristhehsan yper aetoys koyphoi kai yper leontas ekrataiohthehsan
1.24 thygateres israehl epi saoyl klaysate ton endidyskonta ymas kokkina meta kosmoy ymohn ton anapheronta kosmon chrysoyn epi ta endymata ymohn
1.25 pohs epesan dynatoi en mesoh toy polemoy iohnathan epi ta ypseh soy traymatias
1.26 algoh epi soi adelphe moy iohnathan ohraiohthehs moi sphodra ethaymastohtheh eh agapehsis soy emoi yper agapehsin gynaikohn
1.27 pohs epesan dynatoi kai apohlonto skeyeh polemika
1.1 וַיְהִי אַחֲרֵי מֹות שָׁאוּל וְדָוִד שָׁב מֵהַכֹּות אֶת־הָעֲמָלֵק וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים שְׁנָיִם׃
1.2 וַיְהִי ׀ בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי וְהִנֵּה אִישׁ בָּא מִן־הַמַּחֲנֶה מֵעִם שָׁאוּל וּבְגָדָיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל־רֹאשֹׁו וַיְהִי בְּבֹאֹו אֶל־דָּוִד וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ׃
1.3 וַיֹּאמֶר לֹו דָּוִד אֵי מִזֶּה תָּבֹוא וַיֹּאמֶר אֵלָיו מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל נִמְלָטְתִּי׃
1.4 וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד מֶה־הָיָה הַדָּבָר הַגֶּד־נָא לִי וַיֹּאמֶר אֲשֶׁר־נָס הָעָם מִן־הַמִּלְחָמָה וְגַם־הַרְבֵּה נָפַל מִן־הָעָם וַיָּמֻתוּ וְגַם שָׁאוּל וִיהֹונָתָן בְּנֹו מֵתוּ׃
1.5 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־הַנַּעַר הַמַּגִּיד לֹו אֵיךְ יָדַעְתָּ כִּי־מֵת שָׁאוּל וִיהֹונָתָן בְּנֹו׃
1.6 וַיֹּאמֶר הַנַּעַר ׀ הַמַּגִּיד לֹו נִקְרֹא נִקְרֵיתִי בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ וְהִנֵּה שָׁאוּל נִשְׁעָן עַל־חֲנִיתֹו וְהִנֵּה הָרֶכֶב וּבַעֲלֵי הַפָּרָשִׁים הִדְבִּקֻהוּ׃
1.7 וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵנִי וַיִּקְרָא אֵלָי וָאֹמַר הִנֵּנִי׃
1.8 וַיֹּאמֶר לִי מִי־אָתָּה [וַיֹּאמֶר כ] (וָאֹמַר ק) אֵלָיו עֲמָלֵקִי אָנֹכִי׃
1.9 וַיֹּאמֶר אֵלַי עֲמָד־נָא עָלַי וּמֹתְתֵנִי כִּי אֲחָזַנִי הַשָּׁבָץ כִּי־כָל־עֹוד נַפְשִׁי בִּי׃
1.10 וָאֶעֱמֹד עָלָיו וַאֲמֹתְתֵהוּ כִּי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלֹו וָאֶקַּח הַנֵּזֶר ׀ אֲשֶׁר עַל־רֹאשֹׁו וְאֶצְעָדָה אֲשֶׁר עַל־זְרֹעֹו וָאֲבִיאֵם אֶל־אֲדֹנִי הֵנָּה׃
1.11 וַיַּחֲזֵק דָּוִד [בִּבְגָדֹו כ] (בִּבְגָדָיו ק) וַיִּקְרָעֵם וְגַם כָּל־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתֹּו׃
1.12 וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד־הָעָרֶב עַל־שָׁאוּל וְעַל־יְהֹונָתָן בְּנֹו וְעַל־עַם יְהוָה וְעַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב׃ ס
1.13 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־הַנַּעַר הַמַּגִּיד לֹו אֵי מִזֶּה אָתָּה וַיֹּאמֶר בֶּן־אִישׁ גֵּר עֲמָלֵקִי אָנֹכִי׃
1.14 וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד אֵיךְ לֹא יָרֵאתָ לִשְׁלֹחַ יָדְךָ לְשַׁחֵת אֶת־מְשִׁיחַ יְהוָה׃
1.15 וַיִּקְרָא דָוִד לְאַחַד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר גַּשׁ פְּגַע־בֹּו וַיַּכֵּהוּ וַיָּמֹת׃
1.16 וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד [דָּמֵיךָ כ] (דָּמְךָ ק) עַל־רֹאשֶׁךָ כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ לֵאמֹר אָנֹכִי מֹתַתִּי אֶת־מְשִׁיחַ יְהוָה׃ ס
1.17 וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת־הַקִּינָה הַזֹּאת עַל־שָׁאוּל וְעַל־יְהֹונָתָן בְּנֹו׃
1.18 וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי־יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל־סֵפֶר הַיָּשָׁר׃
1.19 הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל־בָּמֹותֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּורִים׃
1.20 אַל־תַּגִּידוּ בְגַת אַל־תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלֹון פֶּן־תִּשְׂמַחְנָה בְּנֹות פְּלִשְׁתִּים פֶּן־תַּעֲלֹזְנָה בְּנֹות הָעֲרֵלִים׃
1.21 הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל־טַל וְאַל־מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבֹּורִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן׃
1.22 מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבֹּורִים קֶשֶׁת יְהֹונָתָן לֹא נָשֹׂוג אָחֹור וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם׃
1.23 שָׁאוּל וִיהֹונָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמֹותָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיֹות גָּבֵרוּ׃
1.24 בְּנֹות יִשְׂרָאֵל אֶל־שָׁאוּל בְּכֶינָה הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם־עֲדָנִים הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן׃
1.25 אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתֹוךְ הַמִּלְחָמָה יְהֹונָתָן עַל־בָּמֹותֶיךָ חָלָל׃
1.26 צַר־לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהֹונָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים׃
1.27 אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּורִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה׃ פ
1.1 wajHij Aaharej mowt xxaaAwl wdaawid xxaab meHakowt Aaet-HaaOamaaleq wajexxaeb daawid bciqlaag jaamijm xxnaajim׃
1.2 wajHij bajowm Haxxlijxxij wHineH Aijxx baaA min-HamahanaeH meOim xxaaAwl wbgaadaajw qruOijm waAadaamaaH Oal-roAxxow wajHij bboAow Aael-daawid wajipol AarcaaH wajixxtaahw׃
1.3 wajoAmaer low daawid Aej mizaeH taabowA wajoAmaer Aelaajw mimahaneH jixraaAel nimlaaTtij׃
1.4 wajoAmaer Aelaajw daawid maeH-HaajaaH Hadaabaar Hagaed-naaA lij wajoAmaer Aaxxaer-naas HaaOaam min-HamilhaamaaH wgam-HarbeH naapal min-HaaOaam wajaamutw wgam xxaaAwl wijHownaataan bnow metw׃
1.5 wajoAmaer daawid Aael-HanaOar Hamagijd low Aejk jaadaOtaa kij-met xxaaAwl wijHownaataan bnow׃
1.6 wajoAmaer HanaOar Hamagijd low niqroA niqrejtij bHar HagilboOa wHineH xxaaAwl nixxOaan Oal-hanijtow wHineH Haaraekaeb wbaOalej Hapaaraaxxijm HidbiquHw׃
1.7 wajipaen Aaharaajw wajirAenij wajiqraaA Aelaaj waaAomar Hinenij׃
1.8 wajoAmaer lij mij-AaataaH [wajoAmaer k] (waaAomar q) Aelaajw Oamaaleqij Aaanokij׃
1.9 wajoAmaer Aelaj Oamaad-naaA Oaalaj wmottenij kij Aahaazanij Haxxaabaac kij-kaal-Oowd napxxij bij׃
1.10 waaAaeOaemod Oaalaajw waAamotteHw kij jaadaOtij kij loA jihjaeH Aaharej niplow waaAaeqah Hanezaer Aaxxaer Oal-roAxxow wAaecOaadaaH Aaxxaer Oal-zroOow waaAabijAem Aael-Aadonij HenaaH׃
1.11 wajahazeq daawid [bibgaadow k] (bibgaadaajw q) wajiqraaOem wgam kaal-HaaAanaaxxijm Aaxxaer Aitow׃
1.12 wajispdw wajibkw wajaacumw Oad-HaaOaaraeb Oal-xxaaAwl wOal-jHownaataan bnow wOal-Oam jHwaaH wOal-bejt jixraaAel kij naaplw baehaaraeb׃ s
1.13 wajoAmaer daawid Aael-HanaOar Hamagijd low Aej mizaeH AaataaH wajoAmaer baen-Aijxx ger Oamaaleqij Aaanokij׃
1.14 wajoAmaer Aelaajw daawid Aejk loA jaareAtaa lixxloha jaadkaa lxxahet Aaet-mxxijha jHwaaH׃
1.15 wajiqraaA daawid lAahad meHanOaarijm wajoAmaer gaxx pgaO-bow wajakeHw wajaamot׃
1.16 wajoAmaer Aelaajw daawid [daamejkaa k] (daamkaa q) Oal-roAxxaekaa kij pijkaa OaanaaH bkaa leAmor Aaanokij motatij Aaet-mxxijha jHwaaH׃ s
1.17 wajqonen daawid Aaet-HaqijnaaH HazoAt Oal-xxaaAwl wOal-jHownaataan bnow׃
1.18 wajoAmaer llamed bnej-jHwdaaH qaaxxaet HineH ktwbaaH Oal-sepaer Hajaaxxaar׃
1.19 Hacbij jixraaAel Oal-baamowtaejkaa haalaal Aejk naaplw gibowrijm׃
1.20 Aal-tagijdw bgat Aal-tbaxrw bhwcot Aaxxqlown paen-tixmahnaaH bnowt plixxtijm paen-taOaloznaaH bnowt HaaOarelijm׃
1.21 Haarej bagilboOa Aal-Tal wAal-maaTaar Oalejkaem wxdej trwmot kij xxaam nigOal maagen gibowrijm maagen xxaaAwl blij maaxxijha baxxaamaen׃
1.22 midam halaalijm mehelaeb gibowrijm qaexxaet jHownaataan loA naaxowg Aaahowr whaeraeb xxaaAwl loA taaxxwb rejqaam׃
1.23 xxaaAwl wijHownaataan HanaeAaeHaabijm wHanOijmim bhajejHaem wbmowtaam loA nipraadw minxxaarijm qalw meAaraajowt gaaberw׃
1.24 bnowt jixraaAel Aael-xxaaAwl bkaejnaaH Hamalbixxkaem xxaanij Oim-Oadaanijm HamaOalaeH Oadij zaaHaab Oal lbwxxkaen׃
1.25 Aejk naaplw giborijm btowk HamilhaamaaH jHownaataan Oal-baamowtaejkaa haalaal׃
1.26 car-lij Oaalaejkaa Aaahij jHownaataan naaOamtaa lij mAod niplAataaH AaHabaatkaa lij meAaHabat naaxxijm׃
1.27 Aejk naaplw gibowrijm wajoAbdw klej milhaamaaH׃ p
1.1 ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את־העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים׃
1.2 ויהי ׀ ביום השלישי והנה איש בא מן־המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על־ראשו ויהי בבאו אל־דוד ויפל ארצה וישתחו׃
1.3 ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי׃
1.4 ויאמר אליו דוד מה־היה הדבר הגד־נא לי ויאמר אשר־נס העם מן־המלחמה וגם־הרבה נפל מן־העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו׃
1.5 ויאמר דוד אל־הנער המגיד לו איך ידעת כי־מת שאול ויהונתן בנו׃
1.6 ויאמר הנער ׀ המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על־חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו׃
1.7 ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני׃
1.8 ויאמר לי מי־אתה [ויאמר כ] (ואמר ק) אליו עמלקי אנכי׃
1.9 ויאמר אלי עמד־נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי־כל־עוד נפשי בי׃
1.10 ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר ׀ אשר על־ראשו ואצעדה אשר על־זרעו ואביאם אל־אדני הנה׃
1.11 ויחזק דוד [בבגדו כ] (בבגדיו ק) ויקרעם וגם כל־האנשים אשר אתו׃
1.12 ויספדו ויבכו ויצמו עד־הערב על־שאול ועל־יהונתן בנו ועל־עם יהוה ועל־בית ישראל כי נפלו בחרב׃ ס
1.13 ויאמר דוד אל־הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן־איש גר עמלקי אנכי׃
1.14 ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את־משיח יהוה׃
1.15 ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע־בו ויכהו וימת׃
1.16 ויאמר אליו דוד [דמיך כ] (דמך ק) על־ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את־משיח יהוה׃ ס
1.17 ויקנן דוד את־הקינה הזאת על־שאול ועל־יהונתן בנו׃
1.18 ויאמר ללמד בני־יהודה קשת הנה כתובה על־ספר הישר׃
1.19 הצבי ישראל על־במותיך חלל איך נפלו גבורים׃
1.20 אל־תגידו בגת אל־תבשרו בחוצת אשקלון פן־תשמחנה בנות פלשתים פן־תעלזנה בנות הערלים׃
1.21 הרי בגלבע אל־טל ואל־מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן׃
1.22 מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם׃
1.23 שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו׃
1.24 בנות ישראל אל־שאול בכינה המלבשכם שני עם־עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן׃
1.25 איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על־במותיך חלל׃
1.26 צר־לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים׃
1.27 איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה׃ פ
1.1 wjHj Ahrj mwt xAwl wdwd xb mHkwt At-HOmlq wjxb dwd bcqlg jmjm xnjm׃
1.2 wjHj bjwm Hxljxj wHnH Ajx bA mn-HmhnH mOm xAwl wbgdjw qrOjm wAdmH Ol-rAxw wjHj bbAw Al-dwd wjpl ArcH wjxthw׃
1.3 wjAmr lw dwd Aj mzH tbwA wjAmr Aljw mmhnH jxrAl nmlTtj׃
1.4 wjAmr Aljw dwd mH-HjH Hdbr Hgd-nA lj wjAmr Axr-ns HOm mn-HmlhmH wgm-HrbH npl mn-HOm wjmtw wgm xAwl wjHwntn bnw mtw׃
1.5 wjAmr dwd Al-HnOr Hmgjd lw Ajk jdOt kj-mt xAwl wjHwntn bnw׃
1.6 wjAmr HnOr Hmgjd lw nqrA nqrjtj bHr HglbO wHnH xAwl nxOn Ol-hnjtw wHnH Hrkb wbOlj Hprxjm HdbqHw׃
1.7 wjpn Ahrjw wjrAnj wjqrA Alj wAmr Hnnj׃
1.8 wjAmr lj mj-AtH [wjAmr k] (wAmr q) Aljw Omlqj Ankj׃
1.9 wjAmr Alj Omd-nA Olj wmttnj kj Ahznj Hxbc kj-kl-Owd npxj bj׃
1.10 wAOmd Oljw wAmttHw kj jdOtj kj lA jhjH Ahrj nplw wAqh Hnzr Axr Ol-rAxw wAcOdH Axr Ol-zrOw wAbjAm Al-Adnj HnH׃
1.11 wjhzq dwd [bbgdw k] (bbgdjw q) wjqrOm wgm kl-HAnxjm Axr Atw׃
1.12 wjspdw wjbkw wjcmw Od-HOrb Ol-xAwl wOl-jHwntn bnw wOl-Om jHwH wOl-bjt jxrAl kj nplw bhrb׃ s
1.13 wjAmr dwd Al-HnOr Hmgjd lw Aj mzH AtH wjAmr bn-Ajx gr Omlqj Ankj׃
1.14 wjAmr Aljw dwd Ajk lA jrAt lxlh jdk lxht At-mxjh jHwH׃
1.15 wjqrA dwd lAhd mHnOrjm wjAmr gx pgO-bw wjkHw wjmt׃
1.16 wjAmr Aljw dwd [dmjk k] (dmk q) Ol-rAxk kj pjk OnH bk lAmr Ankj mttj At-mxjh jHwH׃ s
1.17 wjqnn dwd At-HqjnH HzAt Ol-xAwl wOl-jHwntn bnw׃
1.18 wjAmr llmd bnj-jHwdH qxt HnH ktwbH Ol-spr Hjxr׃
1.19 Hcbj jxrAl Ol-bmwtjk hll Ajk nplw gbwrjm׃
1.20 Al-tgjdw bgt Al-tbxrw bhwct Axqlwn pn-txmhnH bnwt plxtjm pn-tOlznH bnwt HOrljm׃
1.21 Hrj bglbO Al-Tl wAl-mTr Oljkm wxdj trwmt kj xm ngOl mgn gbwrjm mgn xAwl blj mxjh bxmn׃
1.22 mdm hlljm mhlb gbwrjm qxt jHwntn lA nxwg Ahwr whrb xAwl lA txwb rjqm׃
1.23 xAwl wjHwntn HnAHbjm wHnOjmm bhjjHm wbmwtm lA nprdw mnxrjm qlw mArjwt gbrw׃
1.24 bnwt jxrAl Al-xAwl bkjnH Hmlbxkm xnj Om-Odnjm HmOlH Odj zHb Ol lbwxkn׃
1.25 Ajk nplw gbrjm btwk HmlhmH jHwntn Ol-bmwtjk hll׃
1.26 cr-lj Oljk Ahj jHwntn nOmt lj mAd nplAtH AHbtk lj mAHbt nxjm׃
1.27 Ajk nplw gbwrjm wjAbdw klj mlhmH׃ p
1.1 Factum est autem, postquam mortuus est Saul, ut David re verteretur a caede Amalec et maneret in Siceleg dies duos.
1.2 In die autem tertia apparuit homo veniens de castris Saul veste conscissa et pulvere aspersus caput; et, ut venit ad David, cecidit super faciem suam et adoravit.
1.3 Dixitque ad eum David: “ Unde venis? ”. Qui ait ad eum: “ De castris Israel fugi ”.
1.4 Et dixit ad eum David: “ Quid enim factum est? Indica mihi ”. Qui ait: “ Fugit populus ex proelio, et multi corruentes e populo mortui sunt; sed et Saul et Ionathan filius eius interierunt ”.
1.5 Dixitque David ad adulescentem, qui nuntiabat ei: “ Unde scis quia mortuus est Saul et Ionathan filius eius? ”.
1.6 Et ait adulescens, qui narrabat ei: “ Casu veni in montem Gelboe, et Saul incumbebat super hastam suam. Porro currus et equites appropinquabant ei,
1.7 et conversus post tergum suum vidensque me vocavit. Cui cum respondissem: Adsum,
1.8 dixit mihi: “Quisnam es tu?”. Et dixi ad eum: Amalecites ego sum.
1.9 Et locutus est mihi: “Sta super me et interfice me, quoniam tenent me angustiae, et adhuc tota anima mea in me est”.
1.10 Stansque super eum occidi illum; sciebam enim quod vivere non poterat post ruinam. Et tuli diadema, quod erat in capite eius, et armillam de brachio illius et attuli ad te dominum meum huc ”.
1.11 Apprehendens autem David vestimenta sua scidit omnesque viri, qui erant cum eo;
1.12 et planxerunt et fleverunt et ieiunaverunt usque ad vesperam super Saul et super Ionathan filium eius et super populum Domini et super domum Israel, quod corruissent gladio.
1.13 Dixitque David ad iuvenem, qui nuntiaverat ei: “ Unde es? ”. Qui respondit: “ Filius hominis advenae Amalecitae ego sum ”.
1.14 Et ait ad eum David: “ Quare non timuisti mittere manum tuam, ut occideres christum Domini? ”.
1.15 Vocansque David unum de pueris ait: “ Accedens irrue in eum ”. Qui percussit illum, et mortuus est.
1.16 Et ait ad eum David: “ Sanguis tuus super caput tuum; os enim tuum locutum est adversum te dicens: “Ego interfeci christum Domini” ”.
1.17 Planxit autem David planctum huiuscemodi super Saul et super Ionathan filium eius;
1.18 et praecepit, ut docerent filios Iudae canticum Arcus, sicut scriptum est in libro Iusti, et ait:
1.19 “ Incliti, o Israel, super montes tuos interfecti, quomodo ceciderunt fortes!
1.20 Nolite annuntiare in Geth neque annuntietis in compitis Ascalonis, ne forte laetentur filiae Philisthim, ne exsultent filiae incircumcisorum.
1.21 Montes Gelboe, nec ros nec pluviae veniant super vos, neque sint agri oblationum! Quia ibi abiectus est clipeus fortium, clipeus Saul, quasi non esset unctus oleo.
1.22 A sanguine interfectorum, ab adipe fortium arcus Ionathan numquam rediit retrorsum, et gladius Saul non est reversus inanis.
1.23 Saul et Ionathan amabiles et decori in vita sua, in morte quoque non sunt divisi, aquilis velociores, leonibus fortiores.
1.24 Filiae Israel, super Saul flete, qui vestiebat vos coccino in deliciis, qui praebebat ornamenta aurea cultui vestro.
1.25 Quomodo ceciderunt fortes in proelio! Ionathan in excelsis tuis occisus est.
1.26 Doleo super te, frater mi Ionathan, suavis nimis mihi; mirabilis amor tuus mihi super amorem mulierum.
1.27 Quomodo ceciderunt fortes, et perierunt arma bellica! ”.
2.1 Nach dieser Geschichte befragte David den HERRN und sprach: Soll ich in eine der Städte Judas hinaufziehen? Und der HERR sprach zu ihm: Zieh hinauf! David sprach: Wohin soll ich ziehen? Er sprach: Gen Hebron!
2.2 Also zog David dort hinauf mit seinen beiden Frauen, Achinoam, der Jesreelitin, und Abigail, Nabals, des Karmeliters, Weib,
2.3 dazu führte David die Männer, die bei ihm waren, hinauf, einen jeden mit seinem Haushalt, und sie wohnten in den Städten Hebrons.
2.4 Und die Männer von Juda kamen und salbten David daselbst zum König über das Haus Juda.
2.5 Und als David angesagt ward, daß die Männer von Jabes in Gilead Saul begraben hätten, sandte David Boten zu den Männern von Jabes in Gilead und ließ ihnen sagen: Gesegnet seid ihr vom HERRN, daß ihr solche Barmherzigkeit an Saul, eurem Herrn, getan und ihn begraben habt.
2.6 So erweise nun der HERR Barmherzigkeit und Treue auch an euch, und auch ich will euch Gutes tun, weil ihr solches getan habt.
2.7 So lasset nun eure Hände erstarken und seid tapfer; denn Saul, euer Herr, ist tot, und das Haus Juda hat mich zum König über sich gesalbt!
2.8 Abner aber, der Sohn Ners, welcher Sauls Feldhauptmann war, nahm Ischboset, den Sohn Sauls, und führte ihn gen Mahanaim
2.9 und machte ihn zum König über Gilead und über die von Aser, über Jesreel, Ephraim, Benjamin und über ganz Israel.
2.10 Ischboset aber, Sauls Sohn, war vierzig Jahre alt, als er König wurde über Israel, und regierte zwei Jahre lang. Nur das Haus Juda hielt es mit David.
2.11 Die Zeit aber, da David zu Hebron über das Haus Juda regierte, betrug sieben Jahre und sechs Monate.
2.12 Und Abner, der Sohn Ners, zog aus samt den Knechten Ischbosets, des Sohnes Sauls, von Mahanaim gen Gibeon.
2.13 Und Joab, der Sohn Zerujas, zog auch aus, samt den Knechten Davids, und sie stießen aufeinander am Teiche zu Gibeon, und die einen setzten sich diesseits, die andern jenseits des Teiches fest.
2.14 Und Abner sprach zu Joab: Die Knappen sollen sich aufmachen und vor uns ein Kampfspiel aufführen! Joab sprach: Nun wohlan, so sollen sie sich aufmachen!
2.15 Da machten sie sich auf und gingen abgezählt hin: zwölf aus Benjamin, von den Leuten Ischbosets, des Sohnes Sauls, und zwölf von den Knechten Davids.
2.16 Und einer griff den andern beim Kopf und stieß ihm sein Schwert in die Seite; und sie fielen miteinander. Daher wird der Ort Helkat-Hazurim genannt; er ist bei Gibeon.
2.17 Und es entspann sich ein sehr harter Streit an jenem Tag. Abner aber und die Männer von Israel wurden von den Knechten Davids geschlagen.
2.18 Es waren aber drei Söhne Zerujas daselbst: Joab, Abisai und Asahel. Asahel aber war leichtfüßig wie eine Gazelle auf dem Felde.
2.19 Und Asahel jagte dem Abner nach und wich nicht von Abner, weder zur Rechten noch zur Linken.
2.20 Da wandte sich Abner um und sprach: Bist du Asahel? Er antwortete: Ja!
2.21 Abner sprach zu ihm: Wende dich entweder zur Rechten oder zur Linken und greife einen der Knappen an und nimm dir seine Rüstung! Aber Asahel wollte nicht von ihm ablassen.
2.22 Da sprach Abner abermal zu Asahel: Laß ab von mir! Warum willst du, daß ich dich zu Boden schlage? Wie dürfte ich dann noch deinem Bruder Joab unter die Augen treten?
2.23 Da er aber nicht von ihm ablassen wollte, stach ihn Abner mit dem Speer rückwärts in den Bauch, so daß der Speer hinten herausdrang. Und er fiel daselbst und starb auf der Stelle; und wer zu dem Ort kam, wo Asahel tot dalag, der stand stille.
2.24 Aber Joab und Abisai jagten dem Abner nach, bis die Sonne unterging; und als sie zu dem Hügel Amma kamen, der vor Giach liegt, auf dem Wege zur Wüste Gibeon,
2.25 da versammelten sich die Kinder Benjamin hinter Abner her und bildeten einen Haufen und traten auf die Höhe des Hügels.
2.26 Da rief Abner Joab zu und sprach: Soll denn das Schwert unaufhörlich fressen? Weißt du nicht, daß zuletzt eine Erbitterung entstehen wird? Und wie lange willst du nicht dem Volke sagen, daß es von seinen Brüdern ablasse?
2.27 Joab sprach: So wahr Gott lebt, hättest du nicht gesprochen, so hätte sich das Volk nicht vor dem Morgen zurückgezogen und wäre ein jeder von der Verfolgung seines Bruders abgestanden!
2.28 Und Joab blies die Posaune, und alles Volk stand still und jagte Israel nicht mehr nach, und sie stritten auch nicht mehr.
2.29 Abner aber und seine Männer marschierten die ganze Nacht nach der Jordanebene und überschritten den Jordan und durchzogen die ganze Schlucht und kamen gen Mahanaim.
2.30 Joab aber wandte sich von Abner und versammelte das ganze Volk. Und es fehlten von den Knechten Davids neunzehn Mann und Asahel.
2.31 Aber die Knechte Davids hatten aus Benjamin und unter den Männern Abners dreihundertundsechzig Mann, die gefallen waren, erschlagen.
2.32 Und sie hoben Asahel auf und begruben ihn in seines Vaters Grab zu Bethlehem. Joab aber samt seinen Männern marschierte die ganze Nacht, so daß sie mit Tagesanbruch nach Hebron kamen.
2.1 καὶ ἐγένετο μετὰ ταῦτα καὶ ἐπηρώτησεν δαυιδ ἐν κυρίῳ λέγων εἰ ἀναβῶ εἰς μίαν τῶν πόλεων ιουδα καὶ εἶπεν κύριος πρὸς αὐτόν ἀνάβηθι καὶ εἶπεν δαυιδ ποῦ ἀναβῶ καὶ εἶπεν εἰς χεβρων
2.2 καὶ ἀνέβη ἐκεῖ δαυιδ εἰς χεβρων καὶ ἀμφότεραι αἱ γυναῖκες αὐτοῦ αχινοομ ἡ ιεζραηλῖτις καὶ αβιγαια ἡ γυνὴ ναβαλ τοῦ καρμηλίου
2.3 καὶ οἱ ἄνδρες οἱ μετ' αὐτοῦ ἕκαστος καὶ ὁ οἶκος αὐτοῦ καὶ κατῴκουν ἐν ταῖς πόλεσιν χεβρων
2.4 καὶ ἔρχονται ἄνδρες τῆς ιουδαίας καὶ χρίουσιν τὸν δαυιδ ἐκεῖ τοῦ βασιλεύειν ἐπὶ τὸν οἶκον ιουδα καὶ ἀπήγγειλαν τῷ δαυιδ λέγοντες ὅτι οἱ ἄνδρες ιαβις τῆς γαλααδίτιδος ἔθαψαν τὸν σαουλ
2.5 καὶ ἀπέστειλεν δαυιδ ἀγγέλους πρὸς τοὺς ἡγουμένους ιαβις τῆς γαλααδίτιδος καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς εὐλογημένοι ὑμεῖς τῷ κυρίῳ ὅτι πεποιήκατε τὸ ἔλεος τοῦτο ἐπὶ τὸν κύριον ὑμῶν ἐπὶ σαουλ τὸν χριστὸν κυρίου καὶ ἐθάψατε αὐτὸν καὶ ιωναθαν τὸν υἱὸν αὐτοῦ
2.6 καὶ νῦν ποιήσαι κύριος μεθ' ὑμῶν ἔλεος καὶ ἀλήθειαν καί γε ἐγὼ ποιήσω μεθ' ὑμῶν τὰ ἀγαθὰ ταῦτα ὅτι ἐποιήσατε τὸ ῥῆμα τοῦτο
2.7 καὶ νῦν κραταιούσθωσαν αἱ χεῖρες ὑμῶν καὶ γίνεσθε εἰς υἱοὺς δυνατούς ὅτι τέθνηκεν ὁ κύριος ὑμῶν σαουλ καί γε ἐμὲ κέχρικεν ὁ οἶκος ιουδα ἐφ' ἑαυτοὺς εἰς βασιλέα
2.8 καὶ αβεννηρ υἱὸς νηρ ἀρχιστράτηγος τοῦ σαουλ ἔλαβεν τὸν ιεβοσθε υἱὸν σαουλ καὶ ἀνεβίβασεν αὐτὸν ἐκ τῆς παρεμβολῆς εἰς μαναεμ
2.9 καὶ ἐβασίλευσεν αὐτὸν ἐπὶ τὴν γαλααδῖτιν καὶ ἐπὶ τὸν θασιρι καὶ ἐπὶ τὸν ιεζραελ καὶ ἐπὶ τὸν εφραιμ καὶ ἐπὶ τὸν βενιαμιν καὶ ἐπὶ πάντα ισραηλ
2.10 τεσσαράκοντα ἐτῶν ιεβοσθε υἱὸς σαουλ ὅτε ἐβασίλευσεν ἐπὶ τὸν ισραηλ καὶ δύο ἔτη ἐβασίλευσεν πλὴν τοῦ οἴκου ιουδα οἳ ἦσαν ὀπίσω δαυιδ
2.11 καὶ ἐγένοντο αἱ ἡμέραι ἃς δαυιδ ἐβασίλευσεν ἐν χεβρων ἐπὶ τὸν οἶκον ιουδα ἑπτὰ ἔτη καὶ ἓξ μῆνας
2.12 καὶ ἐξῆλθεν αβεννηρ υἱὸς νηρ καὶ οἱ παῖδες ιεβοσθε υἱοῦ σαουλ ἐκ μαναεμ εἰς γαβαων
2.13 καὶ ιωαβ υἱὸς σαρουιας καὶ οἱ παῖδες δαυιδ ἐξήλθοσαν ἐκ χεβρων καὶ συναντῶσιν αὐτοῖς ἐπὶ τὴν κρήνην τὴν γαβαων ἐπὶ τὸ αὐτό καὶ ἐκάθισαν οὗτοι ἐπὶ τὴν κρήνην τὴν γαβαων ἐντεῦθεν καὶ οὗτοι ἐπὶ τὴν κρήνην ἐντεῦθεν
2.14 καὶ εἶπεν αβεννερ πρὸς ιωαβ ἀναστήτωσαν δὴ τὰ παιδάρια καὶ παιξάτωσαν ἐνώπιον ἡμῶν καὶ εἶπεν ιωαβ ἀναστήτωσαν
2.15 καὶ ἀνέστησαν καὶ παρῆλθον ἐν ἀριθμῷ τῶν παίδων βενιαμιν δώδεκα τῶν ιεβοσθε υἱοῦ σαουλ καὶ δώδεκα ἐκ τῶν παίδων δαυιδ
2.16 καὶ ἐκράτησαν ἕκαστος τῇ χειρὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ πλησίον αὐτοῦ καὶ μάχαιρα αὐτοῦ εἰς πλευρὰν τοῦ πλησίον αὐτοῦ καὶ πίπτουσιν κατὰ τὸ αὐτό καὶ ἐκλήθη τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου μερὶς τῶν ἐπιβούλων ἥ ἐστιν ἐν γαβαων
2.17 καὶ ἐγένετο ὁ πόλεμος σκληρὸς ὥστε λίαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἔπταισεν αβεννηρ καὶ ἄνδρες ισραηλ ἐνώπιον παίδων δαυιδ
2.18 καὶ ἐγένοντο ἐκεῖ τρεῖς υἱοὶ σαρουιας ιωαβ καὶ αβεσσα καὶ ασαηλ καὶ ασαηλ κοῦφος τοῖς ποσὶν αὐτοῦ ὡσεὶ μία δορκὰς ἐν ἀγρῷ
2.19 καὶ κατεδίωξεν ασαηλ ὀπίσω αβεννηρ καὶ οὐκ ἐξέκλινεν τοῦ πορεύεσθαι εἰς δεξιὰ οὐδὲ εἰς ἀριστερὰ κατόπισθεν αβεννηρ
2.20 καὶ ἐπέβλεψεν αβεννηρ εἰς τὰ ὀπίσω αὐτοῦ καὶ εἶπεν εἰ σὺ εἶ αὐτὸς ασαηλ καὶ εἶπεν ἐγώ εἰμι
2.21 καὶ εἶπεν αὐτῷ αβεννηρ ἔκκλινον σὺ εἰς τὰ δεξιὰ ἢ εἰς τὰ ἀριστερὰ καὶ κάτασχε σαυτῷ ἓν τῶν παιδαρίων καὶ λαβὲ σεαυτῷ τὴν πανοπλίαν αὐτοῦ καὶ οὐκ ἠθέλησεν ασαηλ ἐκκλῖναι ἐκ τῶν ὄπισθεν αὐτοῦ
2.22 καὶ προσέθετο ἔτι αβεννηρ λέγων τῷ ασαηλ ἀπόστηθι ἀπ' ἐμοῦ ἵνα μὴ πατάξω σε εἰς τὴν γῆν καὶ πῶς ἀρῶ τὸ πρόσωπόν μου πρὸς ιωαβ καὶ ποῦ ἐστιν ταῦτα ἐπίστρεφε πρὸς ιωαβ τὸν ἀδελφόν σου
2.23 καὶ οὐκ ἐβούλετο τοῦ ἀποστῆναι καὶ τύπτει αὐτὸν αβεννηρ ἐν τῷ ὀπίσω τοῦ δόρατος ἐπὶ τὴν ψόαν καὶ διεξῆλθεν τὸ δόρυ ἐκ τῶν ὀπίσω αὐτοῦ καὶ πίπτει ἐκεῖ καὶ ἀποθνῄσκει ὑποκάτω αὐτοῦ καὶ ἐγένετο πᾶς ὁ ἐρχόμενος ἕως τοῦ τόπου οὗ ἔπεσεν ἐκεῖ ασαηλ καὶ ἀπέθανεν καὶ ὑφίστατο
2.24 καὶ κατεδίωξεν ιωαβ καὶ αβεσσα ὀπίσω αβεννηρ καὶ ὁ ἥλιος ἔδυνεν καὶ αὐτοὶ εἰσῆλθον ἕως τοῦ βουνοῦ αμμαν ὅ ἐστιν ἐπὶ προσώπου γαι ὁδὸν ἔρημον γαβαων
2.25 καὶ συναθροίζονται υἱοὶ βενιαμιν οἱ ὀπίσω αβεννηρ καὶ ἐγενήθησαν εἰς συνάντησιν μίαν καὶ ἔστησαν ἐπὶ κεφαλὴν βουνοῦ ἑνός
2.26 καὶ ἐκάλεσεν αβεννηρ ιωαβ καὶ εἶπεν μὴ εἰς νῖκος καταφάγεται ἡ ῥομφαία ἦ οὐκ οἶδας ὅτι πικρὰ ἔσται εἰς τὰ ἔσχατα καὶ ἕως πότε οὐ μὴ εἴπῃς τῷ λαῷ ἀναστρέφειν ἀπὸ ὄπισθεν τῶν ἀδελφῶν ἡμῶν
2.27 καὶ εἶπεν ιωαβ ζῇ κύριος ὅτι εἰ μὴ ἐλάλησας διότι τότε ἐκ πρωίθεν ἀνέβη ὁ λαὸς ἕκαστος κατόπισθεν τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ
2.28 καὶ ἐσάλπισεν ιωαβ τῇ σάλπιγγι καὶ ἀπέστησαν πᾶς ὁ λαὸς καὶ οὐ κατεδίωξαν ὀπίσω τοῦ ισραηλ καὶ οὐ προσέθεντο ἔτι τοῦ πολεμεῖν
2.29 καὶ αβεννηρ καὶ οἱ ἄνδρες αὐτοῦ ἀπῆλθον εἰς δυσμὰς ὅλην τὴν νύκτα ἐκείνην καὶ διέβαιναν τὸν ιορδάνην καὶ ἐπορεύθησαν ὅλην τὴν παρατείνουσαν καὶ ἔρχονται εἰς τὴν παρεμβολήν
2.30 καὶ ιωαβ ἀνέστρεψεν ὄπισθεν ἀπὸ τοῦ αβεννηρ καὶ συνήθροισεν πάντα τὸν λαόν καὶ ἐπεσκέπησαν τῶν παίδων δαυιδ ἐννεακαίδεκα ἄνδρες καὶ ασαηλ
2.31 καὶ οἱ παῖδες δαυιδ ἐπάταξαν τῶν υἱῶν βενιαμιν τῶν ἀνδρῶν αβεννηρ τριακοσίους ἑξήκοντα ἄνδρας παρ' αὐτοῦ
2.32 καὶ αἴρουσιν τὸν ασαηλ καὶ θάπτουσιν αὐτὸν ἐν τῷ τάφῳ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ἐν βαιθλεεμ καὶ ἐπορεύθη ιωαβ καὶ οἱ ἄνδρες οἱ μετ' αὐτοῦ ὅλην τὴν νύκτα καὶ διέφαυσεν αὐτοῖς ἐν χεβρων
2.1 kai egeneto meta tayta kai epehrohtehsen dayid en kyrioh legohn ei anaboh eis mian tohn poleohn ioyda kai eipen kyrios pros ayton anabehthi kai eipen dayid poy anaboh kai eipen eis chebrohn
2.2 kai anebeh ekei dayid eis chebrohn kai amphoterai ai gynaikes aytoy achinoom eh iezraehlitis kai abigaia eh gyneh nabal toy karmehlioy
2.3 kai oi andres oi met' aytoy ekastos kai o oikos aytoy kai katohkoyn en tais polesin chebrohn
2.4 kai erchontai andres tehs ioydaias kai chrioysin ton dayid ekei toy basileyein epi ton oikon ioyda kai apehggeilan toh dayid legontes oti oi andres iabis tehs galaaditidos ethapsan ton saoyl
2.5 kai apesteilen dayid aggeloys pros toys ehgoymenoys iabis tehs galaaditidos kai eipen pros aytoys eylogehmenoi ymeis toh kyrioh oti pepoiehkate to eleos toyto epi ton kyrion ymohn epi saoyl ton christon kyrioy kai ethapsate ayton kai iohnathan ton yion aytoy
2.6 kai nyn poiehsai kyrios meth' ymohn eleos kai alehtheian kai ge egoh poiehsoh meth' ymohn ta agatha tayta oti epoiehsate to rehma toyto
2.7 kai nyn krataioysthohsan ai cheires ymohn kai ginesthe eis yioys dynatoys oti tethnehken o kyrios ymohn saoyl kai ge eme kechriken o oikos ioyda eph' eaytoys eis basilea
2.8 kai abennehr yios nehr archistratehgos toy saoyl elaben ton iebosthe yion saoyl kai anebibasen ayton ek tehs parembolehs eis manaem
2.9 kai ebasileysen ayton epi tehn galaaditin kai epi ton thasiri kai epi ton iezrael kai epi ton ephraim kai epi ton beniamin kai epi panta israehl
2.10 tessarakonta etohn iebosthe yios saoyl ote ebasileysen epi ton israehl kai dyo eteh ebasileysen plehn toy oikoy ioyda oi ehsan opisoh dayid
2.11 kai egenonto ai ehmerai as dayid ebasileysen en chebrohn epi ton oikon ioyda epta eteh kai ex mehnas
2.12 kai exehlthen abennehr yios nehr kai oi paides iebosthe yioy saoyl ek manaem eis gabaohn
2.13 kai iohab yios saroyias kai oi paides dayid exehlthosan ek chebrohn kai synantohsin aytois epi tehn krehnehn tehn gabaohn epi to ayto kai ekathisan oytoi epi tehn krehnehn tehn gabaohn enteythen kai oytoi epi tehn krehnehn enteythen
2.14 kai eipen abenner pros iohab anastehtohsan deh ta paidaria kai paixatohsan enohpion ehmohn kai eipen iohab anastehtohsan
2.15 kai anestehsan kai parehlthon en arithmoh tohn paidohn beniamin dohdeka tohn iebosthe yioy saoyl kai dohdeka ek tohn paidohn dayid
2.16 kai ekratehsan ekastos teh cheiri tehn kephalehn toy plehsion aytoy kai machaira aytoy eis pleyran toy plehsion aytoy kai piptoysin kata to ayto kai eklehtheh to onoma toy topoy ekeinoy meris tohn epiboylohn eh estin en gabaohn
2.17 kai egeneto o polemos sklehros ohste lian en teh ehmera ekeineh kai eptaisen abennehr kai andres israehl enohpion paidohn dayid
2.18 kai egenonto ekei treis yioi saroyias iohab kai abessa kai asaehl kai asaehl koyphos tois posin aytoy ohsei mia dorkas en agroh
2.19 kai katediohxen asaehl opisoh abennehr kai oyk exeklinen toy poreyesthai eis dexia oyde eis aristera katopisthen abennehr
2.20 kai epeblepsen abennehr eis ta opisoh aytoy kai eipen ei sy ei aytos asaehl kai eipen egoh eimi
2.21 kai eipen aytoh abennehr ekklinon sy eis ta dexia eh eis ta aristera kai katasche saytoh en tohn paidariohn kai labe seaytoh tehn panoplian aytoy kai oyk ehthelehsen asaehl ekklinai ek tohn opisthen aytoy
2.22 kai prosetheto eti abennehr legohn toh asaehl apostehthi ap' emoy ina meh pataxoh se eis tehn gehn kai pohs aroh to prosohpon moy pros iohab kai poy estin tayta epistrephe pros iohab ton adelphon soy
2.23 kai oyk eboyleto toy apostehnai kai typtei ayton abennehr en toh opisoh toy doratos epi tehn psoan kai diexehlthen to dory ek tohn opisoh aytoy kai piptei ekei kai apothnehskei ypokatoh aytoy kai egeneto pas o erchomenos eohs toy topoy oy epesen ekei asaehl kai apethanen kai yphistato
2.24 kai katediohxen iohab kai abessa opisoh abennehr kai o ehlios edynen kai aytoi eisehlthon eohs toy boynoy amman o estin epi prosohpoy gai odon erehmon gabaohn
2.25 kai synathroizontai yioi beniamin oi opisoh abennehr kai egenehthehsan eis synantehsin mian kai estehsan epi kephalehn boynoy enos
2.26 kai ekalesen abennehr iohab kai eipen meh eis nikos kataphagetai eh romphaia eh oyk oidas oti pikra estai eis ta eschata kai eohs pote oy meh eipehs toh laoh anastrephein apo opisthen tohn adelphohn ehmohn
2.27 kai eipen iohab zeh kyrios oti ei meh elalehsas dioti tote ek prohithen anebeh o laos ekastos katopisthen toy adelphoy aytoy
2.28 kai esalpisen iohab teh salpiggi kai apestehsan pas o laos kai oy katediohxan opisoh toy israehl kai oy prosethento eti toy polemein
2.29 kai abennehr kai oi andres aytoy apehlthon eis dysmas olehn tehn nykta ekeinehn kai diebainan ton iordanehn kai eporeythehsan olehn tehn parateinoysan kai erchontai eis tehn parembolehn
2.30 kai iohab anestrepsen opisthen apo toy abennehr kai synehthroisen panta ton laon kai epeskepehsan tohn paidohn dayid enneakaideka andres kai asaehl
2.31 kai oi paides dayid epataxan tohn yiohn beniamin tohn androhn abennehr triakosioys exehkonta andras par' aytoy
2.32 kai airoysin ton asaehl kai thaptoysin ayton en toh taphoh toy patros aytoy en baithleem kai eporeytheh iohab kai oi andres oi met' aytoy olehn tehn nykta kai diephaysen aytois en chebrohn
2.1 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה ׀ לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה בְּאַחַת עָרֵי יְהוּדָה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו עֲלֵה וַיֹּאמֶר דָּוִד אָנָה אֶעֱלֶה וַיֹּאמֶר חֶבְרֹנָה׃
2.2 וַיַּעַל שָׁם דָּוִד וְגַם שְׁתֵּי נָשָׁיו אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵלִית וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי׃
2.3 וַאֲנָשָׁיו אֲשֶׁר־עִמֹּו הֶעֱלָה דָוִד אִישׁ וּבֵיתֹו וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֵי חֶבְרֹון׃
2.4 וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ־שָׁם אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל־בֵּית יְהוּדָה וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֲשֶׁר קָבְרוּ אֶת־שָׁאוּל׃ ס
2.5 וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל־אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּרֻכִים אַתֶּם לַיהוָה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם־אֲדֹנֵיכֶם עִם־שָׁאוּל וַתִּקְבְּרוּ אֹתֹו׃
2.6 וְעַתָּה יַעַשׂ־יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד וֶאֱמֶת וְגַם אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם הַטֹּובָה הַזֹּאת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַדָּבָר הַזֶּה׃
2.7 וְעַתָּה ׀ תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם וִהְיוּ לִבְנֵי־חַיִל כִּי־מֵת אֲדֹנֵיכֶם שָׁאוּל וְגַם־אֹתִי מָשְׁחוּ בֵית־יְהוּדָה לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם׃ פ
2.8 וְאַבְנֵר בֶּן־נֵר שַׂר־צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת־אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן־שָׁאוּל וַיַּעֲבִרֵהוּ מַחֲנָיִם׃
2.9 וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל־הַגִּלְעָד וְאֶל־הָאֲשׁוּרִי וְאֶל־יִזְרְעֶאל וְעַל־אֶפְרַיִם וְעַל־בִּנְיָמִן וְעַל־יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה׃ פ
2.10 בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ־בֹּשֶׁת בֶּן־שָׁאוּל בְּמָלְכֹו עַל־יִשְׂרָאֵל וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד׃
2.11 וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרֹון עַל־בֵּית יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים׃ ס
2.12 וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן־נֵר וְעַבְדֵי אִישׁ־בֹּשֶׁת בֶּן־שָׁאוּל מִמַּחֲנַיִם גִּבְעֹונָה׃
2.13 וְיֹואָב בֶּן־צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד יָצְאוּ וַיִּפְגְּשׁוּם עַל־בְּרֵכַת גִּבְעֹון יַחְדָּו וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל־הַבְּרֵכָה מִזֶּה וְאֵלֶּה עַל־הַבְּרֵכָה מִזֶּה׃
2.14 וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל־יֹואָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ וַיֹּאמֶר יֹואָב יָקֻמוּ׃
2.15 וַיָּקֻמוּ וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן־שָׁאוּל וּשְׁנֵים עָשָׂר מֵעַבְדֵי דָוִד׃
2.16 וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ ׀ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ וְחַרְבֹּו בְּצַד רֵעֵהוּ וַיִּפְּלוּ יַחְדָּו וַיִּקְרָא לַמָּקֹום הַהוּא חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעֹון׃
2.17 וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה קָשָׁה עַד־מְאֹד בַּיֹּום הַהוּא וַיִּנָּגֶף אַבְנֵר וְאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד׃
2.18 וַיִּהְיוּ־שָׁם שְׁלֹשָׁה בְּנֵי צְרוּיָה יֹואָב וַאֲבִישַׁי וַעֲשָׂהאֵל וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה׃
2.19 וַיִּרְדֹּף עֲשָׂהאֵל אַחֲרֵי אַבְנֵר וְלֹא־נָטָה לָלֶכֶת עַל־הַיָּמִין וְעַל־הַשְּׂמֹאול מֵאַחֲרֵי אַבְנֵר׃
2.20 וַיִּפֶן אַבְנֵר אַחֲרָיו וַיֹּאמֶר הַאַתָּה זֶה עֲשָׂהאֵל וַיֹּאמֶר אָנֹכִי׃
2.21 וַיֹּאמֶר לֹו אַבְנֵר נְטֵה לְךָ עַל־יְמִינְךָ אֹו עַל־שְׂמֹאלֶךָ וֶאֱחֹז לְךָ אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וְקַח־לְךָ אֶת־חֲלִצָתֹו וְלֹא־אָבָה עֲשָׂהאֵל לָסוּר מֵאַחֲרָיו׃
2.22 וַיֹּסֶף עֹוד אַבְנֵר לֵאמֹר אֶל־עֲשָׂהאֵל סוּר לְךָ מֵאַחֲרָי לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה וְאֵיךְ אֶשָּׂא פָנַי אֶל־יֹואָב אָחִיךָ׃
2.23 וַיְמָאֵן לָסוּר וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִית אֶל־הַחֹמֶשׁ וַתֵּצֵא הַחֲנִית מֵאַחֲרָיו וַיִּפָּל־שָׁם וַיָּמָת [תַּחַתֹו כ] (תַּחְתָּיו ק) וַיְהִי כָּל־הַבָּא אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־נָפַל שָׁם עֲשָׂהאֵל וַיָּמֹת וַיַּעֲמֹדוּ׃
2.24 וַיִּרְדְּפוּ יֹואָב וַאֲבִישַׁי אַחֲרֵי אַבְנֵר וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וְהֵמָּה בָּאוּ עַד־גִּבְעַת אַמָּה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי־גִיחַ דֶּרֶךְ מִדְבַּר גִּבְעֹון׃
2.25 וַיִּתְקַבְּצוּ בְנֵי־בִנְיָמִן אַחֲרֵי אַבְנֵר וַיִּהְיוּ לַאֲגֻדָּה אֶחָת וַיַּעַמְדוּ עַל רֹאשׁ־גִּבְעָה אֶחָת׃
2.26 וַיִּקְרָא אַבְנֵר אֶל־יֹואָב וַיֹּאמֶר הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב הֲלֹוא יָדַעְתָּה כִּי־מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרֹונָה וְעַד־מָתַי לֹא־תֹאמַר לָעָם לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי אֲחֵיהֶם׃
2.27 וַיֹּאמֶר יֹואָב חַי הָאֱלֹהִים כִּי לוּלֵא דִּבַּרְתָּ כִּי אָז מֵהַבֹּקֶר נַעֲלָה הָעָם אִישׁ מֵאַחֲרֵי אָחִיו׃
2.28 וַיִּתְקַע יֹואָב בַּשֹּׁופָר וַיַּעַמְדוּ כָּל־הָעָם וְלֹא־יִרְדְּפוּ עֹוד אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא־יָסְפוּ עֹוד לְהִלָּחֵם׃
2.29 וְאַבְנֵר וַאֲנָשָׁיו הָלְכוּ בָּעֲרָבָה כֹּל הַלַּיְלָה הַהוּא וַיַּעַבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן וַיֵּלְכוּ כָּל־הַבִּתְרֹון וַיָּבֹאוּ מַחֲנָיִם׃
2.30 וְיֹואָב ב מֵאַחֲרֵי אַבְנֵר וַיִּקְבֹּץ אֶת־כָּל־הָעָם וַיִּפָּקְדוּ מֵעַבְדֵי דָוִד תִּשְׁעָה־עָשָׂר אִישׁ וַעֲשָׂה־אֵל ׃
2.31 וְעַבְדֵי דָוִד הִכּוּ מִבִּנְיָמִן וּבְאַנְשֵׁי אַבְנֵר שְׁלֹשׁ־מֵאֹות וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵתוּ׃
2.32 וַיִּשְׂאוּ אֶת־עֲשָׂהאֵל וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּקֶבֶר אָבִיו אֲשֶׁר בֵּית לָחֶם וַיֵּלְכוּ כָל־הַלַּיְלָה יֹואָב וַאֲנָשָׁיו וַיֵּאֹר לָהֶם בְּחֶבְרֹון׃
2.1 wajHij Aaharej-ken wajixxAal daawid bajHwaaH leAmor HaAaeOaelaeH bAahat Oaarej jHwdaaH wajoAmaer jHwaaH Aelaajw OaleH wajoAmaer daawid AaanaaH AaeOaelaeH wajoAmaer haebronaaH׃
2.2 wajaOal xxaam daawid wgam xxtej naaxxaajw AahijnoOam HajizrOelijt waAabijgajil Aexxaet naabaal Hakarmlij׃
2.3 waAanaaxxaajw Aaxxaer-Oimow HaeOaelaaH daawid Aijxx wbejtow wajexxbw bOaarej haebrown׃
2.4 wajaaboAw Aanxxej jHwdaaH wajimxxhw-xxaam Aaet-daawid lmaelaek Oal-bejt jHwdaaH wajagidw ldaawid leAmor Aanxxej jaabejxx gilOaad Aaxxaer qaabrw Aaet-xxaaAwl׃ s
2.5 wajixxlah daawid malAaakijm Aael-Aanxxej jaabejxx gilOaad wajoAmaer AalejHaem brukijm Aataem lajHwaaH Aaxxaer Oaxijtaem Hahaesaed HazaeH Oim-Aadonejkaem Oim-xxaaAwl watiqbrw Aotow׃
2.6 wOataaH jaOax-jHwaaH Oimaakaem haesaed waeAaemaet wgam Aaanokij AaeOaexaeH Aitkaem HaTowbaaH HazoAt Aaxxaer Oaxijtaem Hadaabaar HazaeH׃
2.7 wOataaH taehaezaqnaaH jdejkaem wiHjw libnej-hajil kij-met Aadonejkaem xxaaAwl wgam-Aotij maaxxhw bejt-jHwdaaH lmaelaek OalejHaem׃ p
2.8 wAabner baen-ner xar-caabaaA Aaxxaer lxxaaAwl laaqah Aaet-Aijxx boxxaet baen-xxaaAwl wajaOabireHw mahanaajim׃
2.9 wajamlikeHw Aael-HagilOaad wAael-HaaAaxxwrij wAael-jizrOaeAl wOal-Aaeprajim wOal-binjaamin wOal-jixraaAel kuloH׃ p
2.10 baen-AarbaaOijm xxaanaaH Aijxx-boxxaet baen-xxaaAwl bmaalkow Oal-jixraaAel wxxtajim xxaanijm maalaak Aak bejt jHwdaaH Haajw Aaharej daawid׃
2.11 wajHij mispar Hajaamijm Aaxxaer HaajaaH daawid maelaek bhaebrown Oal-bejt jHwdaaH xxaebaO xxaanijm wxxixxaaH haadaaxxijm׃ s
2.12 wajeceA Aabner baen-ner wOabdej Aijxx-boxxaet baen-xxaaAwl mimahanajim gibOownaaH׃
2.13 wjowAaab baen-crwjaaH wOabdej daawid jaacAw wajipgxxwm Oal-brekat gibOown jahdaaw wajexxbw AelaeH Oal-HabrekaaH mizaeH wAelaeH Oal-HabrekaaH mizaeH׃
2.14 wajoAmaer Aabner Aael-jowAaab jaaqwmw naaA HanOaarijm wijxahaqw lpaanejnw wajoAmaer jowAaab jaaqumw׃
2.15 wajaaqumw wajaOabrw bmispaar xxnejm Oaaxaar lbinjaamin wlAijxx boxxaet baen-xxaaAwl wxxnejm Oaaxaar meOabdej daawid׃
2.16 wajahaziqw Aijxx broAxx reOeHw wharbow bcad reOeHw wajiplw jahdaaw wajiqraaA lamaaqowm HaHwA haelqat Hacurijm Aaxxaer bgibOown׃
2.17 watHij HamilhaamaaH qaaxxaaH Oad-mAod bajowm HaHwA wajinaagaep Aabner wAanxxej jixraaAel lipnej Oabdej daawid׃
2.18 wajiHjw-xxaam xxloxxaaH bnej crwjaaH jowAaab waAabijxxaj waOaxaaHAel waOaxaaHAel qal braglaajw kAahad Hacbaajim Aaxxaer baxaadaeH׃
2.19 wajirdop OaxaaHAel Aaharej Aabner wloA-naaTaaH laalaekaet Oal-Hajaamijn wOal-HaxmoAwl meAaharej Aabner׃
2.20 wajipaen Aabner Aaharaajw wajoAmaer HaAataaH zaeH OaxaaHAel wajoAmaer Aaanokij׃
2.21 wajoAmaer low Aabner nTeH lkaa Oal-jmijnkaa Aow Oal-xmoAlaekaa waeAaehoz lkaa Aaehaad meHanOaarijm wqah-lkaa Aaet-halicaatow wloA-AaabaaH OaxaaHAel laaswr meAaharaajw׃
2.22 wajosaep Oowd Aabner leAmor Aael-OaxaaHAel swr lkaa meAaharaaj laamaaH AakaekaaH AarcaaH wAejk AaexaaA paanaj Aael-jowAaab Aaahijkaa׃
2.23 wajmaaAen laaswr wajakeHw Aabner bAaharej Hahanijt Aael-Hahomaexx wateceA Hahanijt meAaharaajw wajipaal-xxaam wajaamaat [tahatow k] (tahtaajw q) wajHij kaal-HabaaA Aael-Hamaaqowm Aaxxaer-naapal xxaam OaxaaHAel wajaamot wajaOamodw׃
2.24 wajirdpw jowAaab waAabijxxaj Aaharej Aabner wHaxxaemaexx baaAaaH wHemaaH baaAw Oad-gibOat AamaaH Aaxxaer Oal-pnej-gijha daeraek midbar gibOown׃
2.25 wajitqabcw bnej-binjaamin Aaharej Aabner wajiHjw laAagudaaH Aaehaat wajaOamdw Oal roAxx-gibOaaH Aaehaat׃
2.26 wajiqraaA Aabner Aael-jowAaab wajoAmaer Halaanaecah toAkal haeraeb HalowA jaadaOtaaH kij-maaraaH tiHjaeH baaAaharownaaH wOad-maataj loA-toAmar laaOaam laaxxwb meAaharej AahejHaem׃
2.27 wajoAmaer jowAaab haj HaaAaeloHijm kij lwleA dibartaa kij Aaaz meHaboqaer naOalaaH HaaOaam Aijxx meAaharej Aaahijw׃
2.28 wajitqaO jowAaab baxxowpaar wajaOamdw kaal-HaaOaam wloA-jirdpw Oowd Aaharej jixraaAel wloA-jaaspw Oowd lHilaahem׃
2.29 wAabner waAanaaxxaajw Haalkw baaOaraabaaH kol HalajlaaH HaHwA wajaOabrw Aaet-Hajarden wajelkw kaal-Habitrown wajaaboAw mahanaajim׃
2.30 wjowAaab b meAaharej Aabner wajiqboc Aaet-kaal-HaaOaam wajipaaqdw meOabdej daawid tixxOaaH-Oaaxaar Aijxx waOaxaaH-Ael ׃
2.31 wOabdej daawid Hikw mibinjaamin wbAanxxej Aabner xxloxx-meAowt wxxixxijm Aijxx metw׃
2.32 wajixAw Aaet-OaxaaHAel wajiqbruHw bqaebaer Aaabijw Aaxxaer bejt laahaem wajelkw kaal-HalajlaaH jowAaab waAanaaxxaajw wajeAor laaHaem bhaebrown׃
2.1 ויהי אחרי־כן וישאל דוד ביהוה ׀ לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה׃
2.2 ויעל שם דוד וגם שתי נשיו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי׃
2.3 ואנשיו אשר־עמו העלה דוד איש וביתו וישבו בערי חברון׃
2.4 ויבאו אנשי יהודה וימשחו־שם את־דוד למלך על־בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את־שאול׃ ס
2.5 וישלח דוד מלאכים אל־אנשי יביש גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשר עשיתם החסד הזה עם־אדניכם עם־שאול ותקברו אתו׃
2.6 ועתה יעש־יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה׃
2.7 ועתה ׀ תחזקנה ידיכם והיו לבני־חיל כי־מת אדניכם שאול וגם־אתי משחו בית־יהודה למלך עליהם׃ פ
2.8 ואבנר בן־נר שר־צבא אשר לשאול לקח את־איש בשת בן־שאול ויעברהו מחנים׃
2.9 וימלכהו אל־הגלעד ואל־האשורי ואל־יזרעאל ועל־אפרים ועל־בנימן ועל־ישראל כלה׃ פ
2.10 בן־ארבעים שנה איש־בשת בן־שאול במלכו על־ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד׃
2.11 ויהי מספר הימים אשר היה דוד מלך בחברון על־בית יהודה שבע שנים וששה חדשים׃ ס
2.12 ויצא אבנר בן־נר ועבדי איש־בשת בן־שאול ממחנים גבעונה׃
2.13 ויואב בן־צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשום על־ברכת גבעון יחדו וישבו אלה על־הברכה מזה ואלה על־הברכה מזה׃
2.14 ויאמר אבנר אל־יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו׃
2.15 ויקמו ויעברו במספר שנים עשר לבנימן ולאיש בשת בן־שאול ושנים עשר מעבדי דוד׃
2.16 ויחזקו איש ׀ בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון׃
2.17 ותהי המלחמה קשה עד־מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד׃
2.18 ויהיו־שם שלשה בני צרויה יואב ואבישי ועשהאל ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה׃
2.19 וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא־נטה ללכת על־הימין ועל־השמאול מאחרי אבנר׃
2.20 ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשהאל ויאמר אנכי׃
2.21 ויאמר לו אבנר נטה לך על־ימינך או על־שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח־לך את־חלצתו ולא־אבה עשהאל לסור מאחריו׃
2.22 ויסף עוד אבנר לאמר אל־עשהאל סור לך מאחרי למה אככה ארצה ואיך אשא פני אל־יואב אחיך׃
2.23 וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל־החמש ותצא החנית מאחריו ויפל־שם וימת [תחתו כ] (תחתיו ק) ויהי כל־הבא אל־המקום אשר־נפל שם עשהאל וימת ויעמדו׃
2.24 וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר והשמש באה והמה באו עד־גבעת אמה אשר על־פני־גיח דרך מדבר גבעון׃
2.25 ויתקבצו בני־בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש־גבעה אחת׃
2.26 ויקרא אבנר אל־יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי־מרה תהיה באחרונה ועד־מתי לא־תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם׃
2.27 ויאמר יואב חי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו׃
2.28 ויתקע יואב בשופר ויעמדו כל־העם ולא־ירדפו עוד אחרי ישראל ולא־יספו עוד להלחם׃
2.29 ואבנר ואנשיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את־הירדן וילכו כל־הבתרון ויבאו מחנים׃
2.30 ויואב ב מאחרי אבנר ויקבץ את־כל־העם ויפקדו מעבדי דוד תשעה־עשר איש ועשה־אל ׃
2.31 ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשי אבנר שלש־מאות וששים איש מתו׃
2.32 וישאו את־עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר בית לחם וילכו כל־הלילה יואב ואנשיו ויאר להם בחברון׃
2.1 wjHj Ahrj-kn wjxAl dwd bjHwH lAmr HAOlH bAht Orj jHwdH wjAmr jHwH Aljw OlH wjAmr dwd AnH AOlH wjAmr hbrnH׃
2.2 wjOl xm dwd wgm xtj nxjw AhjnOm HjzrOljt wAbjgjl Axt nbl Hkrmlj׃
2.3 wAnxjw Axr-Omw HOlH dwd Ajx wbjtw wjxbw bOrj hbrwn׃
2.4 wjbAw Anxj jHwdH wjmxhw-xm At-dwd lmlk Ol-bjt jHwdH wjgdw ldwd lAmr Anxj jbjx glOd Axr qbrw At-xAwl׃ s
2.5 wjxlh dwd mlAkjm Al-Anxj jbjx glOd wjAmr AljHm brkjm Atm ljHwH Axr Oxjtm Hhsd HzH Om-Adnjkm Om-xAwl wtqbrw Atw׃
2.6 wOtH jOx-jHwH Omkm hsd wAmt wgm Ankj AOxH Atkm HTwbH HzAt Axr Oxjtm Hdbr HzH׃
2.7 wOtH thzqnH jdjkm wHjw lbnj-hjl kj-mt Adnjkm xAwl wgm-Atj mxhw bjt-jHwdH lmlk OljHm׃ p
2.8 wAbnr bn-nr xr-cbA Axr lxAwl lqh At-Ajx bxt bn-xAwl wjObrHw mhnjm׃
2.9 wjmlkHw Al-HglOd wAl-HAxwrj wAl-jzrOAl wOl-Aprjm wOl-bnjmn wOl-jxrAl klH׃ p
2.10 bn-ArbOjm xnH Ajx-bxt bn-xAwl bmlkw Ol-jxrAl wxtjm xnjm mlk Ak bjt jHwdH Hjw Ahrj dwd׃
2.11 wjHj mspr Hjmjm Axr HjH dwd mlk bhbrwn Ol-bjt jHwdH xbO xnjm wxxH hdxjm׃ s
2.12 wjcA Abnr bn-nr wObdj Ajx-bxt bn-xAwl mmhnjm gbOwnH׃
2.13 wjwAb bn-crwjH wObdj dwd jcAw wjpgxwm Ol-brkt gbOwn jhdw wjxbw AlH Ol-HbrkH mzH wAlH Ol-HbrkH mzH׃
2.14 wjAmr Abnr Al-jwAb jqwmw nA HnOrjm wjxhqw lpnjnw wjAmr jwAb jqmw׃
2.15 wjqmw wjObrw bmspr xnjm Oxr lbnjmn wlAjx bxt bn-xAwl wxnjm Oxr mObdj dwd׃
2.16 wjhzqw Ajx brAx rOHw whrbw bcd rOHw wjplw jhdw wjqrA lmqwm HHwA hlqt Hcrjm Axr bgbOwn׃
2.17 wtHj HmlhmH qxH Od-mAd bjwm HHwA wjngp Abnr wAnxj jxrAl lpnj Obdj dwd׃
2.18 wjHjw-xm xlxH bnj crwjH jwAb wAbjxj wOxHAl wOxHAl ql brgljw kAhd Hcbjm Axr bxdH׃
2.19 wjrdp OxHAl Ahrj Abnr wlA-nTH llkt Ol-Hjmjn wOl-HxmAwl mAhrj Abnr׃
2.20 wjpn Abnr Ahrjw wjAmr HAtH zH OxHAl wjAmr Ankj׃
2.21 wjAmr lw Abnr nTH lk Ol-jmjnk Aw Ol-xmAlk wAhz lk Ahd mHnOrjm wqh-lk At-hlctw wlA-AbH OxHAl lswr mAhrjw׃
2.22 wjsp Owd Abnr lAmr Al-OxHAl swr lk mAhrj lmH AkkH ArcH wAjk AxA pnj Al-jwAb Ahjk׃
2.23 wjmAn lswr wjkHw Abnr bAhrj Hhnjt Al-Hhmx wtcA Hhnjt mAhrjw wjpl-xm wjmt [thtw k] (thtjw q) wjHj kl-HbA Al-Hmqwm Axr-npl xm OxHAl wjmt wjOmdw׃
2.24 wjrdpw jwAb wAbjxj Ahrj Abnr wHxmx bAH wHmH bAw Od-gbOt AmH Axr Ol-pnj-gjh drk mdbr gbOwn׃
2.25 wjtqbcw bnj-bnjmn Ahrj Abnr wjHjw lAgdH Aht wjOmdw Ol rAx-gbOH Aht׃
2.26 wjqrA Abnr Al-jwAb wjAmr Hlnch tAkl hrb HlwA jdOtH kj-mrH tHjH bAhrwnH wOd-mtj lA-tAmr lOm lxwb mAhrj AhjHm׃
2.27 wjAmr jwAb hj HAlHjm kj lwlA dbrt kj Az mHbqr nOlH HOm Ajx mAhrj Ahjw׃
2.28 wjtqO jwAb bxwpr wjOmdw kl-HOm wlA-jrdpw Owd Ahrj jxrAl wlA-jspw Owd lHlhm׃
2.29 wAbnr wAnxjw Hlkw bOrbH kl HljlH HHwA wjObrw At-Hjrdn wjlkw kl-Hbtrwn wjbAw mhnjm׃
2.30 wjwAb b mAhrj Abnr wjqbc At-kl-HOm wjpqdw mObdj dwd txOH-Oxr Ajx wOxH-Al ׃
2.31 wObdj dwd Hkw mbnjmn wbAnxj Abnr xlx-mAwt wxxjm Ajx mtw׃
2.32 wjxAw At-OxHAl wjqbrHw bqbr Abjw Axr bjt lhm wjlkw kl-HljlH jwAb wAnxjw wjAr lHm bhbrwn׃
2.1 Igitur post haec consuluit David Dominum dicens: “ Num ascendam in unam de civitatibus Iudae? ”. Et ait Dominus ad eum: “ Ascende ”. Dixitque David: “ Quo ascendam? ”. Et respondit ei: “ In Hebron ”.
2.2 Ascendit ergo David et duae uxores eius, Achinoam Iezrahelites et Abigail uxor Nabal de Carmel;
2.3 sed et viros, qui erant cum eo, duxit David singulos cum domo sua, et manserunt in oppidis Hebron.
2.4 Veneruntque viri Iudae et unxerunt ibi David, ut regnaret super domum Iudae. Et nuntiatum est David quod viri Iabes Galaad sepelissent Saul.
2.5 Misit ergo David nuntios ad viros Iabes Galaad dixitque ad eos: “ Benedicti vos Domino, qui fecistis misericordiam hanc cum domino vestro Saul et sepelistis eum.
2.6 Et nunc faciat quidem vobis Dominus misericordiam et veritatem; sed et ego reddam vobis similiter bonum, eo quod feceritis istud.
2.7 Nunc autem confortentur manus vestrae, et estote fortes; licet enim mortuus sit dominus vester Saul, tamen me unxit domus Iudae in regem sibi ”.
2.8 Abner autem filius Ner princeps exercitus Saul tulit Isbaal filium Saul et duxit eum in Mahanaim
2.9 regemque constituit super Galaad et super Aser et super Iezrahel et super Ephraim et super Beniamin et super Israel universum.
2.10 Quadraginta annorum erat Isbaal filius Saul, cum regnare coepisset super Israel, et duobus annis regnavit; sola autem domus Iudae sequebatur David.
2.11 Et fuit numerus dierum, quos commoratus est David imperans in Hebron super domum Iudae, septem annorum et sex mensium.
2.12 Egressusque est Abner filius Ner et pueri Isbaal filii Saul de Mahanaim in Gabaon.
2.13 Porro Ioab filius Sarviae et pueri David egressi sunt et occurrerunt eis iuxta piscinam Gabaon; et, cum in unum convenissent e regione, constiterunt hi ex una parte piscinae et illi ex altera.
2.14 Dixitque Abner ad Ioab: “ Surgant pueri et ludant coram nobis ”. Et respondit Ioab: “ Surgant ”.
2.15 Surrexerunt ergo et transierunt numero duodecim de Beniamin ex parte Isbaal filii Saul, et duodecim de pueris David.
2.16 Apprehensoque unusquisque capite comparis sui, defixit gladium in latus contrarii, et ceciderunt simul; vocatumque est nomen loci illius ager Laterum in Gabaon.
2.17 Et ortum est bellum durum valde in die illa, fugatusque est Abner et viri Israel a pueris David.
2.18 Erant autem ibi tres filii Sarviae: Ioab et Abisai et Asael. Porro Asael cursor velocissimus fuit quasi unus ex capreis, quae morantur in campis.
2.19 Persequebatur autem Asael Abner et non declinavit ad dextram sive ad sinistram omittens persequi Abner.
2.20 Respexit itaque Abner post tergum suum et ait: “ Tune es Asael? ”. Qui respondit: “ Ego sum ”.
2.21 Dixitque ei Abner: “ Vade ad dextram sive ad sinistram et apprehende unum de adulescentibus et tolle tibi spolia eius ”. Noluit autem Asael omittere quin urgeret eum.
2.22 Rursumque locutus est Abner ad Asael: “ Recede, noli me sequi, ne compellar confodere te in terram et levare non potero faciem meam ad Ioab fratrem tuum ”.
2.23 Qui audire contempsit et noluit declinare. Percussit ergo eum Abner, aversa hasta in inguine, et exiit hasta retrorsum, et mortuus est ibi. Omnesque qui transibant per locum, in quo ceciderat Asael et mortuus erat, subsistebant.
2.24 Persequentibus autem Ioab et Abisai fugientem Abner, sol occubuit; et venerunt usque ad collem Amma, qui est ex adverso Gaiah in via deserti in Gabaon.
2.25 Congregatique sunt filii Beniamin ad Abner et conglobati in unum cuneum steterunt in summitate tumuli unius.
2.26 Et exclamavit Abner ad Ioab et ait: “ Num usque ad internecionem tuus mucro desaeviet? An ignoras quod periculosa sit desperatio? Usquequo non dicis populo, ut omittat persequi fratres suos? ”.
2.27 Et ait Ioab: “ Vivit Deus, nisi locutus fuisses, usque mane non recessisset populus persequens unusquisque fratrem suum ”.
2.28 Insonuit ergo Ioab bucina, et stetit omnis exercitus; nec persecuti sunt ultra Israel neque certaverunt amplius.
2.29 Abner autem et viri eius abierunt per Arabam tota nocte illa et transierunt Iordanem et, lustrato toto saltu Bethron, venerunt Mahanaim.
2.30 Porro Ioab reversus, omisso Abner, congregavit omnem populum; et defuerunt de pueris David decem et novem viri, excepto Asaele;
2.31 servi autem David percusserunt de Beniamin et ex viris, qui erant cum Abner, trecentos sexaginta, qui et mortui sunt.
2.32 Tuleruntque Asael et sepelierunt eum in sepulcro patris sui in Bethlehem. Et ambulaverunt tota nocte Ioab et viri, qui erant cum eo, et in ipso crepusculo pervenerunt in Hebron.
3.1 Und es war ein langer Krieg zwischen dem Hause Sauls und dem Hause Davids. Und David wurde immerfort stärker, das Haus Sauls aber ward immerfort schwächer.
3.2 Und David wurden in Hebron Söhne geboren. Sein Erstgeborener war Amnon von Achinoam, der Jesreelitin;
3.3 der zweite Gileab, von Abigail, dem Weibe Nabals, des Karmeliters; der dritte Absalom, der Sohn der Maacha, der Tochter Talmais, des Königs zu Gesur.
3.4 Der vierte Adonia, der Sohn der Haggit; der fünfte Sephatja, der Sohn der Abital.
3.5 Der sechste Jitream von Egla, dem Weibe Davids. Diese wurden David in Hebron geboren.
3.6 Solange nun der Krieg zwischen dem Hause Sauls und dem Hause Davids dauerte, hielt Abner fest am Hause Sauls.
3.7 Nun hatte Saul ein Kebsweib gehabt, die hieß Rizpa, eine Tochter Ajas. Und Ischboset sprach zu Abner: Warum bist du zu meines Vaters Kebsweibe gegangen?
3.8 Da ward Abner sehr zornig über diese Worte Ischbosets und sprach: Bin ich denn ein Hundskopf, der ich heute, Juda zuleide, Barmherzigkeit erweise an dem Hause deines Vaters Saul und an seinen Brüdern und an seinen Freunden und dich nicht in die Hand Davids geraten ließ? Und du wirfst mir heute ein Vergehen mit diesem Weibe vor?
3.9 Gott tue dem Abner dies und das, wenn ich nicht tue, wie der HERR dem David geschworen hat,
3.10 daß das Königreich vom Hause Sauls genommen und der Thron Davids aufgerichtet werde über Israel und über Juda, von Dan bis gen Beerseba!
3.11 Da konnte er Abner kein Wort mehr antworten, so fürchtete er sich vor ihm.
3.12 Und Abner sandte auf der Stelle Boten zu David und ließ ihm sagen: Wem gehört das Land? Mache einen Bund mit mir! Siehe, meine Hand soll mit dir sein, daß ich ganz Israel zu dir kehre!
3.13 Er sprach: Wohlan! ich will einen Bund mit dir machen; aber eines erbitte ich von dir, daß du mein Angesicht nicht sehest, du bringest denn zu mir Michal, die Tochter Sauls, wenn du kommst, mein Angesicht zu sehen!
3.14 David sandte auch Boten zu Ischboset, dem Sohne Sauls, und ließ ihm sagen: Gib mir mein Weib Michal, die ich mir um hundert Vorhäute der Philister zum Weibe erkauft habe!
3.15 Ischboset sandte hin und ließ sie von ihrem Mann Phaltiel, dem Sohne des Lais, nehmen.
3.16 Und ihr Mann ging mit ihr und weinte stets hinter ihr her bis gen Bachurim. Abner aber sprach zu ihm: Geh und kehre um! Da kehrte er um.
3.17 Und Abner hielt eine Rede an die Ältesten von Israel und sprach: Ihr habt je und je darnach getrachtet, daß David euer König werde. So führt es nun aus!
3.18 Denn der HERR hat von David gesagt: Ich will mein Volk Israel durch die Hand meines Knechtes David erretten aus der Hand der Philister und aus der Hand aller ihrer Feinde!
3.19 Gleiches redete Abner vor den Ohren der Benjaminiter. Darnach ging Abner auch hin, vor den Ohren Davids in Hebron zu reden alles, was Israel und dem ganzen Hause Benjamin wohlgefiel.
3.20 Als nun Abner mit zwanzig Männern zu David nach Hebron kam, bereitete David Abner und den Männern, die bei ihm waren, ein Mahl.
3.21 Und Abner sprach zu David: Ich will mich aufmachen und hingehen und ganz Israel zu meinem Herrn, dem König, versammeln, daß sie einen Bund mit dir machen und du König seiest, nach deines Herzens Lust. Also entließ David Abner, und er ging in Frieden hin.
3.22 Und siehe, die Knechte Davids und Joab kamen von einem Streifzug und brachten viel Beute mit sich. Aber Abner war nicht mehr bei David zu Hebron, sondern er hatte ihn entlassen, so daß er in Frieden weggezogen war.
3.23 Als nun Joab mit dem ganzen Heere kam, teilte man Joab mit: Abner, der Sohn Ners, ist zum König gekommen, und er hat ihn entlassen, so daß er in Frieden fortgegangen ist!
3.24 Da ging Joab zum König hinein und sprach: Was hast du getan? Siehe, Abner ist zu dir gekommen! Warum hast du ihn ziehen lassen, daß er gehen kann, wohin er will?
3.25 Du kennst doch Abner, den Sohn Ners; der ist gekommen, dich zu überlisten und deinen Ausgang und deinen Eingang zu erkennen und alles zu erkunden, was du tust!
3.26 Und als Joab von David hinausging, sandte er Abner Boten nach, um ihn vom Brunnen Sira zurückzuholen. Aber David wußte nichts davon.
3.27 Als nun Abner wieder gen Hebron kam, führte ihn Joab mitten unter das Tor, um in der Stille mit ihm zu reden; und er stach ihn daselbst in den Bauch, daß er starb; um des Blutes willen seines Bruders Asahel.
3.28 Als David hernach solches erfuhr, sprach er: Ich und mein Königreich sind ewiglich unschuldig vor dem HERRN an dem Blut Abners, des Sohnes Ners;
3.29 es falle aber auf den Kopf Joabs und auf das ganze Haus seines Vaters, und es möge im Hause Joabs nie an solchen fehlen, die einen Eiterfluß und Aussatz haben und die am Stecken gehen und durch das Schwert fallen und an Brot Mangel leiden!
3.30 Also brachten Joab und sein Bruder Abisai den Abner um, weil er ihren Bruder Asahel im Kampfe zu Gibeon getötet hatte.
3.31 David aber sprach zu Joab und zu allem Volk, das mit ihm war: Zerreißet eure Kleider und gürtet Säcke um euch und traget Leid um Abner! Und der König David ging hinter der Bahre her.
3.32 Und als sie Abner zu Hebron begruben, erhob der König seine Stimme und weinte bei Abners Grab; auch alles Volk weinte.
3.33 Und der König stimmte ein Klagelied um Abner an und sprach: Sollte denn Abner sterben, wie ein Tor stirbt?
3.34 Deine Hände waren nicht gebunden, noch deine Füße in Ketten geschlossen; du bist gefallen, wie man vor bösen Buben fällt! Da beweinte ihn alles Volk noch mehr.
3.35 Als nun das ganze Volk herzutrat, um mit David das Leichenmahl zu halten, während es noch Tag war, schwur David und sprach: Gott tue mir dies und das, wenn ich Brot oder irgend etwas genieße, ehe die Sonne untergegangen ist!
3.36 Das begriffen die Leute, und es gefiel ihnen wohl; alles, was der König tat, war gut in den Augen des ganzen Volkes.
3.37 Und alles Volk und ganz Israel merkte an jenem Tage, daß es nicht vom König ausgegangen war, daß Abner, der Sohn Ners, getötet wurde.
3.38 Und der König sprach zu seinen Knechten: Wisset ihr nicht, daß heute ein Fürst und ein Großer in Israel gefallen ist?
3.39 Ich aber bin noch schwach und erst zum König gesalbt. Aber diese Männer, die Söhne Zerujas, sind mir zu stark. Der HERR vergelte dem, der Böses tut, nach seiner Bosheit!
3.1 καὶ ἐγένετο ὁ πόλεμος ἐπὶ πολὺ ἀνὰ μέσον τοῦ οἴκου σαουλ καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ οἴκου δαυιδ καὶ ὁ οἶκος δαυιδ ἐπορεύετο καὶ ἐκραταιοῦτο καὶ ὁ οἶκος σαουλ ἐπορεύετο καὶ ἠσθένει
3.2 καὶ ἐτέχθησαν τῷ δαυιδ υἱοὶ ἐν χεβρων καὶ ἦν ὁ πρωτότοκος αὐτοῦ αμνων τῆς αχινοομ τῆς ιεζραηλίτιδος
3.3 καὶ ὁ δεύτερος αὐτοῦ δαλουια τῆς αβιγαιας τῆς καρμηλίας καὶ ὁ τρίτος αβεσσαλωμ υἱὸς μααχα θυγατρὸς θολμι βασιλέως γεσιρ
3.4 καὶ ὁ τέταρτος ορνια υἱὸς φεγγιθ καὶ ὁ πέμπτος σαβατια τῆς αβιταλ
3.5 καὶ ὁ ἕκτος ιεθερααμ τῆς αιγλα γυναικὸς δαυιδ οὗτοι ἐτέχθησαν τῷ δαυιδ ἐν χεβρων
3.6 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ εἶναι τὸν πόλεμον ἀνὰ μέσον τοῦ οἴκου σαουλ καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ οἴκου δαυιδ καὶ αβεννηρ ἦν κρατῶν τοῦ οἶκου σαουλ
3.7 καὶ τῷ σαουλ παλλακὴ ρεσφα θυγάτηρ ιαλ καὶ εἶπεν μεμφιβοσθε υἱὸς σαουλ πρὸς αβεννηρ τί ὅτι εἰσῆλθες πρὸς τὴν παλλακὴν τοῦ πατρός μου
3.8 καὶ ἐθυμώθη σφόδρα αβεννηρ περὶ τοῦ λόγου μεμφιβοσθε καὶ εἶπεν αβεννηρ πρὸς αὐτόν μὴ κεφαλὴ κυνὸς ἐγώ εἰμι ἐποίησα ἔλεος σήμερον μετὰ τοῦ οἴκου σαουλ τοῦ πατρός σου καὶ περὶ ἀδελφῶν καὶ γνωρίμων καὶ οὐκ ηὐτομόλησα εἰς τὸν οἶκον δαυιδ καὶ ἐπιζητεῖς ἐπ' ἐμὲ ὑπὲρ ἀδικίας γυναικὸς σήμερον
3.9 τάδε ποιήσαι ὁ θεὸς τῷ αβεννηρ καὶ τάδε προσθείη αὐτῷ ὅτι καθὼς ὤμοσεν κύριος τῷ δαυιδ ὅτι οὕτως ποιήσω αὐτῷ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ
3.10 περιελεῖν τὴν βασιλείαν ἀπὸ τοῦ οἴκου σαουλ καὶ τοῦ ἀναστῆσαι τὸν θρόνον δαυιδ ἐπὶ ισραηλ καὶ ἐπὶ τὸν ιουδαν ἀπὸ δαν ἕως βηρσαβεε
3.11 καὶ οὐκ ἠδυνάσθη ἔτι μεμφιβοσθε ἀποκριθῆναι τῷ αβεννηρ ῥῆμα ἀπὸ τοῦ φοβεῖσθαι αὐτόν
3.12 καὶ ἀπέστειλεν αβεννηρ ἀγγέλους πρὸς δαυιδ εἰς θαιλαμ οὗ ἦν παραχρῆμα λέγων διάθου διαθήκην σου μετ' ἐμοῦ καὶ ἰδοὺ ἡ χείρ μου μετὰ σοῦ τοῦ ἐπιστρέψαι πρὸς σὲ πάντα τὸν οἶκον ισραηλ
3.13 καὶ εἶπεν δαυιδ ἐγὼ καλῶς διαθήσομαι πρὸς σὲ διαθήκην πλὴν λόγον ἕνα ἐγὼ αἰτοῦμαι παρὰ σοῦ λέγων οὐκ ὄψει τὸ πρόσωπόν μου ἐὰν μὴ ἀγάγῃς τὴν μελχολ θυγατέρα σαουλ παραγινομένου σου ἰδεῖν τὸ πρόσωπόν μου
3.14 καὶ ἐξαπέστειλεν δαυιδ πρὸς μεμφιβοσθε υἱὸν σαουλ ἀγγέλους λέγων ἀπόδος μοι τὴν γυναῖκά μου τὴν μελχολ ἣν ἔλαβον ἐν ἑκατὸν ἀκροβυστίαις ἀλλοφύλων
3.15 καὶ ἀπέστειλεν μεμφιβοσθε καὶ ἔλαβεν αὐτὴν παρὰ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς παρὰ φαλτιηλ υἱοῦ σελλης
3.16 καὶ ἐπορεύετο ὁ ἀνὴρ αὐτῆς μετ' αὐτῆς κλαίων ὀπίσω αὐτῆς ἕως βαρακιμ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν αβεννηρ πορεύου ἀνάστρεφε καὶ ἀνέστρεψεν
3.17 καὶ εἶπεν αβεννηρ πρὸς τοὺς πρεσβυτέρους ισραηλ λέγων ἐχθὲς καὶ τρίτην ἐζητεῖτε τὸν δαυιδ βασιλεύειν ἐφ' ὑμῶν
3.18 καὶ νῦν ποιήσατε ὅτι κύριος ἐλάλησεν περὶ δαυιδ λέγων ἐν χειρὶ τοῦ δούλου μου δαυιδ σώσω τὸν ισραηλ ἐκ χειρὸς ἀλλοφύλων καὶ ἐκ χειρὸς πάντων τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν
3.19 καὶ ἐλάλησεν αβεννηρ ἐν τοῖς ὠσὶν βενιαμιν καὶ ἐπορεύθη αβεννηρ τοῦ λαλῆσαι εἰς τὰ ὦτα τοῦ δαυιδ εἰς χεβρων πάντα ὅσα ἤρεσεν ἐν ὀφθαλμοῖς ισραηλ καὶ ἐν ὀφθαλμοῖς παντὸς οἴκου βενιαμιν
3.20 καὶ ἦλθεν αβεννηρ πρὸς δαυιδ εἰς χεβρων καὶ μετ' αὐτοῦ εἴκοσι ἄνδρες καὶ ἐποίησεν δαυιδ τῷ αβεννηρ καὶ τοῖς ἀνδράσιν τοῖς μετ' αὐτοῦ πότον
3.21 καὶ εἶπεν αβεννηρ πρὸς δαυιδ ἀναστήσομαι δὴ καὶ πορεύσομαι καὶ συναθροίσω πρὸς κύριόν μου τὸν βασιλέα πάντα ισραηλ καὶ διαθήσομαι μετὰ σοῦ διαθήκην καὶ βασιλεύσεις ἐπὶ πᾶσιν οἷς ἐπιθυμεῖ ἡ ψυχή σου καὶ ἀπέστειλεν δαυιδ τὸν αβεννηρ καὶ ἐπορεύθη ἐν εἰρήνῃ
3.22 καὶ ἰδοὺ οἱ παῖδες δαυιδ καὶ ιωαβ παρεγίνοντο ἐκ τῆς ἐξοδίας καὶ σκῦλα πολλὰ ἔφερον μετ' αὐτῶν καὶ αβεννηρ οὐκ ἦν μετὰ δαυιδ εἰς χεβρων ὅτι ἀπεστάλκει αὐτὸν καὶ ἀπεληλύθει ἐν εἰρήνῃ
3.23 καὶ ιωαβ καὶ πᾶσα ἡ στρατιὰ αὐτοῦ ἤχθησαν καὶ ἀπηγγέλη τῷ ιωαβ λέγοντες ἥκει αβεννηρ υἱὸς νηρ πρὸς δαυιδ καὶ ἀπέσταλκεν αὐτὸν καὶ ἀπῆλθεν ἐν εἰρήνῃ
3.24 καὶ εἰσῆλθεν ιωαβ πρὸς τὸν βασιλέα καὶ εἶπεν τί τοῦτο ἐποίησας ἰδοὺ ἦλθεν αβεννηρ πρὸς σέ καὶ ἵνα τί ἐξαπέσταλκας αὐτὸν καὶ ἀπελήλυθεν ἐν εἰρήνῃ ἦ οὐκ οἶδας τὴν κακίαν αβεννηρ υἱοῦ νηρ ὅτι ἀπατῆσαί σε παρεγένετο καὶ γνῶναι τὴν ἔξοδόν σου καὶ τὴν εἴσοδόν σου καὶ γνῶναι ἅπαντα ὅσα σὺ ποιεῖς
3.25 ἦ οὐκ οἶδας τὴν κακίαν αβεννηρ υἱοῦ νηρ ὅτι ἀπατῆσαί σε παρεγένετο καὶ γνῶναι τὴν ἔξοδόν σου καὶ τὴν εἴσοδόν σου καὶ γνῶναι ἅπαντα ὅσα σὺ ποιεῖς
3.26 καὶ ἀνέστρεψεν ιωαβ ἀπὸ τοῦ δαυιδ καὶ ἀπέστειλεν ἀγγέλους ὀπίσω αβεννηρ καὶ ἐπιστρέφουσιν αὐτὸν ἀπὸ τοῦ φρέατος τοῦ σεϊραμ καὶ δαυιδ οὐκ ᾔδει
3.27 καὶ ἐπέστρεψεν αβεννηρ εἰς χεβρων καὶ ἐξέκλινεν αὐτὸν ιωαβ ἐκ πλαγίων τῆς πύλης λαλῆσαι πρὸς αὐτὸν ἐνεδρεύων καὶ ἐπάταξεν αὐτὸν ἐκεῖ ἐπὶ τὴν ψόαν καὶ ἀπέθανεν ἐν τῷ αἵματι ασαηλ τοῦ ἀδελφοῦ ιωαβ
3.28 καὶ ἤκουσεν δαυιδ μετὰ ταῦτα καὶ εἶπεν ἀθῷός εἰμι ἐγὼ καὶ ἡ βασιλεία μου ἀπὸ κυρίου ἕως αἰῶνος ἀπὸ τῶν αἱμάτων αβεννηρ υἱοῦ νηρ
3.29 καταντησάτωσαν ἐπὶ κεφαλὴν ιωαβ καὶ ἐπὶ πάντα τὸν οἶκον τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ μὴ ἐκλίποι ἐκ τοῦ οἴκου ιωαβ γονορρυὴς καὶ λεπρὸς καὶ κρατῶν σκυτάλης καὶ πίπτων ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ἐλασσούμενος ἄρτοις
3.30 ιωαβ δὲ καὶ αβεσσα ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ διεπαρετηροῦντο τὸν αβεννηρ ἀνθ' ὧν ἐθανάτωσεν τὸν ασαηλ τὸν ἀδελφὸν αὐτῶν ἐν γαβαων ἐν τῷ πολέμῳ
3.31 καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς ιωαβ καὶ πρὸς πάντα τὸν λαὸν τὸν μετ' αὐτοῦ διαρρήξατε τὰ ἱμάτια ὑμῶν καὶ περιζώσασθε σάκκους καὶ κόπτεσθε ἔμπροσθεν αβεννηρ καὶ ὁ βασιλεὺς δαυιδ ἐπορεύετο ὀπίσω τῆς κλίνης
3.32 καὶ θάπτουσιν τὸν αβεννηρ εἰς χεβρων καὶ ἦρεν ὁ βασιλεὺς τὴν φωνὴν αὐτοῦ καὶ ἔκλαυσεν ἐπὶ τοῦ τάφου αὐτοῦ καὶ ἔκλαυσεν πᾶς ὁ λαὸς ἐπὶ αβεννηρ
3.33 καὶ ἐθρήνησεν ὁ βασιλεὺς ἐπὶ αβεννηρ καὶ εἶπεν εἰ κατὰ τὸν θάνατον ναβαλ ἀποθανεῖται αβεννηρ
3.34 αἱ χεῖρές σου οὐκ ἐδέθησαν οἱ πόδες σου οὐκ ἐν πέδαις οὐ προσήγαγεν ὡς ναβαλ ἐνώπιον υἱῶν ἀδικίας ἔπεσας καὶ συνήχθη πᾶς ὁ λαὸς τοῦ κλαῦσαι αὐτόν
3.35 καὶ ἦλθεν πᾶς ὁ λαὸς περιδειπνῆσαι τὸν δαυιδ ἄρτοις ἔτι οὔσης ἡμέρας καὶ ὤμοσεν δαυιδ λέγων τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη ὅτι ἐὰν μὴ δύῃ ὁ ἥλιος οὐ μὴ γεύσωμαι ἄρτου ἢ ἀπὸ παντός τινος
3.36 καὶ ἔγνω πᾶς ὁ λαός καὶ ἤρεσεν ἐνώπιον αὐτῶν πάντα ὅσα ἐποίησεν ὁ βασιλεὺς ἐνώπιον τοῦ λαοῦ
3.37 καὶ ἔγνω πᾶς ὁ λαὸς καὶ πᾶς ισραηλ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ὅτι οὐκ ἐγένετο παρὰ τοῦ βασιλέως θανατῶσαι τὸν αβεννηρ υἱὸν νηρ
3.38 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς τοὺς παῖδας αὐτοῦ οὐκ οἴδατε ὅτι ἡγούμενος μέγας πέπτωκεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ ἐν τῷ ισραηλ
3.39 καὶ ὅτι ἐγώ εἰμι σήμερον συγγενὴς καὶ καθεσταμένος ὑπὸ βασιλέως οἱ δὲ ἄνδρες οὗτοι υἱοὶ σαρουιας σκληρότεροί μού εἰσιν ἀνταποδῷ κύριος τῷ ποιοῦντι πονηρὰ κατὰ τὴν κακίαν αὐτοῦ
3.1 kai egeneto o polemos epi poly ana meson toy oikoy saoyl kai ana meson toy oikoy dayid kai o oikos dayid eporeyeto kai ekrataioyto kai o oikos saoyl eporeyeto kai ehsthenei
3.2 kai etechthehsan toh dayid yioi en chebrohn kai ehn o prohtotokos aytoy amnohn tehs achinoom tehs iezraehlitidos
3.3 kai o deyteros aytoy daloyia tehs abigaias tehs karmehlias kai o tritos abessalohm yios maacha thygatros tholmi basileohs gesir
3.4 kai o tetartos ornia yios pheggith kai o pemptos sabatia tehs abital
3.5 kai o ektos ietheraam tehs aigla gynaikos dayid oytoi etechthehsan toh dayid en chebrohn
3.6 kai egeneto en toh einai ton polemon ana meson toy oikoy saoyl kai ana meson toy oikoy dayid kai abennehr ehn kratohn toy oikoy saoyl
3.7 kai toh saoyl pallakeh respha thygatehr ial kai eipen memphibosthe yios saoyl pros abennehr ti oti eisehlthes pros tehn pallakehn toy patros moy
3.8 kai ethymohtheh sphodra abennehr peri toy logoy memphibosthe kai eipen abennehr pros ayton meh kephaleh kynos egoh eimi epoiehsa eleos sehmeron meta toy oikoy saoyl toy patros soy kai peri adelphohn kai gnohrimohn kai oyk ehytomolehsa eis ton oikon dayid kai epizehteis ep' eme yper adikias gynaikos sehmeron
3.9 tade poiehsai o theos toh abennehr kai tade prostheieh aytoh oti kathohs ohmosen kyrios toh dayid oti oytohs poiehsoh aytoh en teh ehmera tayteh
3.10 perielein tehn basileian apo toy oikoy saoyl kai toy anastehsai ton thronon dayid epi israehl kai epi ton ioydan apo dan eohs behrsabee
3.11 kai oyk ehdynastheh eti memphibosthe apokrithehnai toh abennehr rehma apo toy phobeisthai ayton
3.12 kai apesteilen abennehr aggeloys pros dayid eis thailam oy ehn parachrehma legohn diathoy diathehkehn soy met' emoy kai idoy eh cheir moy meta soy toy epistrepsai pros se panta ton oikon israehl
3.13 kai eipen dayid egoh kalohs diathehsomai pros se diathehkehn plehn logon ena egoh aitoymai para soy legohn oyk opsei to prosohpon moy ean meh agagehs tehn melchol thygatera saoyl paraginomenoy soy idein to prosohpon moy
3.14 kai exapesteilen dayid pros memphibosthe yion saoyl aggeloys legohn apodos moi tehn gynaika moy tehn melchol ehn elabon en ekaton akrobystiais allophylohn
3.15 kai apesteilen memphibosthe kai elaben aytehn para toy andros aytehs para phaltiehl yioy sellehs
3.16 kai eporeyeto o anehr aytehs met' aytehs klaiohn opisoh aytehs eohs barakim kai eipen pros ayton abennehr poreyoy anastrephe kai anestrepsen
3.17 kai eipen abennehr pros toys presbyteroys israehl legohn echthes kai tritehn ezehteite ton dayid basileyein eph' ymohn
3.18 kai nyn poiehsate oti kyrios elalehsen peri dayid legohn en cheiri toy doyloy moy dayid sohsoh ton israehl ek cheiros allophylohn kai ek cheiros pantohn tohn echthrohn aytohn
3.19 kai elalehsen abennehr en tois ohsin beniamin kai eporeytheh abennehr toy lalehsai eis ta ohta toy dayid eis chebrohn panta osa ehresen en ophthalmois israehl kai en ophthalmois pantos oikoy beniamin
3.20 kai ehlthen abennehr pros dayid eis chebrohn kai met' aytoy eikosi andres kai epoiehsen dayid toh abennehr kai tois andrasin tois met' aytoy poton
3.21 kai eipen abennehr pros dayid anastehsomai deh kai poreysomai kai synathroisoh pros kyrion moy ton basilea panta israehl kai diathehsomai meta soy diathehkehn kai basileyseis epi pasin ois epithymei eh psycheh soy kai apesteilen dayid ton abennehr kai eporeytheh en eirehneh
3.22 kai idoy oi paides dayid kai iohab pareginonto ek tehs exodias kai skyla polla epheron met' aytohn kai abennehr oyk ehn meta dayid eis chebrohn oti apestalkei ayton kai apelehlythei en eirehneh
3.23 kai iohab kai pasa eh stratia aytoy ehchthehsan kai apehggeleh toh iohab legontes ehkei abennehr yios nehr pros dayid kai apestalken ayton kai apehlthen en eirehneh
3.24 kai eisehlthen iohab pros ton basilea kai eipen ti toyto epoiehsas idoy ehlthen abennehr pros se kai ina ti exapestalkas ayton kai apelehlythen en eirehneh eh oyk oidas tehn kakian abennehr yioy nehr oti apatehsai se paregeneto kai gnohnai tehn exodon soy kai tehn eisodon soy kai gnohnai apanta osa sy poieis
3.25 eh oyk oidas tehn kakian abennehr yioy nehr oti apatehsai se paregeneto kai gnohnai tehn exodon soy kai tehn eisodon soy kai gnohnai apanta osa sy poieis
3.26 kai anestrepsen iohab apo toy dayid kai apesteilen aggeloys opisoh abennehr kai epistrephoysin ayton apo toy phreatos toy seiram kai dayid oyk ehdei
3.27 kai epestrepsen abennehr eis chebrohn kai exeklinen ayton iohab ek plagiohn tehs pylehs lalehsai pros ayton enedreyohn kai epataxen ayton ekei epi tehn psoan kai apethanen en toh aimati asaehl toy adelphoy iohab
3.28 kai ehkoysen dayid meta tayta kai eipen athohos eimi egoh kai eh basileia moy apo kyrioy eohs aiohnos apo tohn aimatohn abennehr yioy nehr
3.29 katantehsatohsan epi kephalehn iohab kai epi panta ton oikon toy patros aytoy kai meh eklipoi ek toy oikoy iohab gonorryehs kai lepros kai kratohn skytalehs kai piptohn en romphaia kai elassoymenos artois
3.30 iohab de kai abessa o adelphos aytoy dieparetehroynto ton abennehr anth' ohn ethanatohsen ton asaehl ton adelphon aytohn en gabaohn en toh polemoh
3.31 kai eipen dayid pros iohab kai pros panta ton laon ton met' aytoy diarrehxate ta imatia ymohn kai perizohsasthe sakkoys kai koptesthe emprosthen abennehr kai o basileys dayid eporeyeto opisoh tehs klinehs
3.32 kai thaptoysin ton abennehr eis chebrohn kai ehren o basileys tehn phohnehn aytoy kai eklaysen epi toy taphoy aytoy kai eklaysen pas o laos epi abennehr
3.33 kai ethrehnehsen o basileys epi abennehr kai eipen ei kata ton thanaton nabal apothaneitai abennehr
3.34 ai cheires soy oyk edethehsan oi podes soy oyk en pedais oy prosehgagen ohs nabal enohpion yiohn adikias epesas kai synehchtheh pas o laos toy klaysai ayton
3.35 kai ehlthen pas o laos perideipnehsai ton dayid artois eti oysehs ehmeras kai ohmosen dayid legohn tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh oti ean meh dyeh o ehlios oy meh geysohmai artoy eh apo pantos tinos
3.36 kai egnoh pas o laos kai ehresen enohpion aytohn panta osa epoiehsen o basileys enohpion toy laoy
3.37 kai egnoh pas o laos kai pas israehl en teh ehmera ekeineh oti oyk egeneto para toy basileohs thanatohsai ton abennehr yion nehr
3.38 kai eipen o basileys pros toys paidas aytoy oyk oidate oti ehgoymenos megas peptohken en teh ehmera tayteh en toh israehl
3.39 kai oti egoh eimi sehmeron syggenehs kai kathestamenos ypo basileohs oi de andres oytoi yioi saroyias sklehroteroi moy eisin antapodoh kyrios toh poioynti ponehra kata tehn kakian aytoy
3.1 וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד וְדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים׃ ס
3.2 [וַיֵּלְדוּ כ] (וַיִּוָּלְדוּ ק) לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרֹון וַיְהִי בְכֹורֹו אַמְנֹון לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת׃
3.3 וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב [לַאֲבִיגֵל כ] (לַאֲבִיגַיִל ק) אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלֹום בֶּן־מַעֲכָה בַּת־תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר׃
3.4 וְהָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן־חַגִּית וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן־אֲבִיטָל׃
3.5 וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרֹון׃ פ
3.6 וַיְהִי בִּהְיֹות הַמִּלְחָמָה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד וְאַבְנֵר הָיָה מִתְחַזֵּק בְּבֵית שָׁאוּל׃
3.7 וּלְשָׁאוּל פִּלֶגֶשׁ וּשְׁמָהּ רִצְפָּה בַת־אַיָּה וַיֹּאמֶר אֶל־אַבְנֵר מַדּוּעַ בָּאתָה אֶל־פִּילֶגֶשׁ אָבִי׃
3.8 וַיִּחַר לְאַבְנֵר מְאֹד עַל־דִּבְרֵי אִישׁ־בֹּשֶׁת וַיֹּאמֶר הֲרֹאשׁ כֶּלֶב אָנֹכִי אֲשֶׁר לִיהוּדָה הַיֹּום אֶעֱשֶׂה־חֶסֶד עִם־בֵּית ׀ שָׁאוּל אָבִיךָ אֶל־אֶחָיו וְאֶל־מֵרֵעֵהוּ וְלֹא הִמְצִיתִךָ בְּיַד־דָּוִד וַתִּפְקֹד עָלַי עֲוֹן הָאִשָּׁה הַיֹּום׃
3.9 כֹּה־יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאַבְנֵר וְכֹה יֹסִיף לֹו כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לְדָוִד כִּי־כֵן אֶעֱשֶׂה־לֹּו׃
3.10 לְהַעֲבִיר הַמַּמְלָכָה מִבֵּית שָׁאוּל וּלְהָקִים אֶת־כִּסֵּא דָוִד עַל־יִשְׂרָאֵל וְעַל־יְהוּדָה מִדָּן וְעַד־בְּאֵר שָׁבַע׃
3.11 וְלֹא־יָכֹל עֹוד לְהָשִׁיב אֶת־אַבְנֵר דָּבָר מִיִּרְאָתֹו אֹתֹו׃ ס
3.12 וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים ׀ אֶל־דָּוִד [תַּחַתֹו כ] (תַּחְתָּיו ק) לֵאמֹר לְמִי־אָרֶץ לֵאמֹר כָּרְתָה בְרִיתְךָ אִתִּי וְהִנֵּה יָדִי עִמָּךְ לְהָסֵב אֵלֶיךָ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל׃
3.13 וַיֹּאמֶר טֹוב אֲנִי אֶכְרֹת אִתְּךָ בְּרִית אַךְ דָּבָר אֶחָד אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתְּךָ לֵאמֹר לֹא־תִרְאֶה אֶת־פָּנַי כִּי ׀ אִם־לִפְנֵי הֱבִיאֲךָ אֵת מִיכַל בַּת־שָׁאוּל בְּבֹאֲךָ לִרְאֹות אֶת־פָּנָי׃ ס
3.14 וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל־אִישׁ־בֹּשֶׁת בֶּן־שָׁאוּל לֵאמֹר תְּנָה אֶת־אִשְׁתִּי אֶת־מִיכַל אֲשֶׁר אֵרַשְׂתִּי לִי בְּמֵאָה עָרְלֹות פְּלִשְׁתִּים׃
3.15 וַיִּשְׁלַח אִישׁ בֹּשֶׁת וַיִּקָּחֶהָ מֵעִם אִישׁ מֵעִם פַּלְטִיאֵל בֶּן־ [לוּשׁ כ] (לָיִשׁ׃ ק)
3.16 וַיֵּלֶךְ אִתָּהּ אִישָׁהּ הָלֹוךְ וּבָכֹה אַחֲרֶיהָ עַד־בַּחֻרִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְנֵר לֵךְ שׁוּב וַיָּשֹׁב׃
3.17 וּדְבַר־אַבְנֵר הָיָה עִם־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר גַּם־תְּמֹול גַּם־שִׁלְשֹׁם הֱיִיתֶם מְבַקְשִׁים אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם׃
3.18 וְעַתָּה עֲשׂוּ כִּי יְהוָה אָמַר אֶל־דָּוִד לֵאמֹר בְּיַד ׀ דָּוִד עַבְדִּי הֹושִׁיעַ אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וּמִיַּד כָּל־אֹיְבֵיהֶם׃
3.19 וַיְדַבֵּר גַּם־אַבְנֵר בְּאָזְנֵי בִנְיָמִין וַיֵּלֶךְ גַּם־אַבְנֵר לְדַבֵּר בְּאָזְנֵי דָוִד בְּחֶבְרֹון אֵת כָּל־אֲשֶׁר־טֹוב בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל וּבְעֵינֵי כָּל־בֵּית בִּנְיָמִן׃
3.20 וַיָּבֹא אַבְנֵר אֶל־דָּוִד חֶבְרֹון וְאִתֹּו עֶשְׂרִים אֲנָשִׁים וַיַּעַשׂ דָּוִד לְאַבְנֵר וְלַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־אִתֹּו מִשְׁתֶּה׃
3.21 וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל־דָּוִד אָקוּמָה ׀ וְאֵלֵכָה וְאֶקְבְּצָה אֶל־אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל וְיִכְרְתוּ אִתְּךָ בְּרִית וּמָלַכְתָּ בְּכֹל אֲשֶׁר־תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וַיְּשַׁלַּח דָּוִד אֶת־אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלֹום׃
3.22 וְהִנֵּה עַבְדֵי דָוִד וְיֹואָב בָּא מֵהַגְּדוּד וְשָׁלָל רָב עִמָּם הֵבִיאוּ וְאַבְנֵר אֵינֶנּוּ עִם־דָּוִד בְּחֶבְרֹון כִּי שִׁלְּחֹו וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלֹום׃
3.23 וְיֹואָב וְכָל־הַצָּבָא אֲשֶׁר־אִתֹּו בָּאוּ וַיַּגִּדוּ לְיֹואָב לֵאמֹר בָּא־אַבְנֵר בֶּן־נֵר אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְשַׁלְּחֵהוּ וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלֹום׃
3.24 וַיָּבֹא יֹואָב אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָה הִנֵּה־בָא אַבְנֵר אֵלֶיךָ לָמָּה־זֶּה שִׁלַּחְתֹּו וַיֵּלֶךְ הָלֹוךְ׃
3.25 יָדַעְתָּ אֶת־אַבְנֵר בֶּן־נֵר כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת־מֹוצָאֲךָ וְאֶת־ [מִבֹואֶךָ כ] (מֹובָאֶךָ ק) וְלָדַעַת אֵת כָּל־אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה׃
3.26 וַיֵּצֵא יֹואָב מֵעִם דָּוִד וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אַחֲרֵי אַבְנֵר וַיָּשִׁבוּ אֹתֹו מִבֹּור הַסִּרָה וְדָוִד לֹא יָדָע׃
3.27 וַיָּשָׁב אַבְנֵר חֶבְרֹון וַיַּטֵּהוּ יֹואָב אֶל־תֹּוךְ הַשַּׁעַר לְדַּבֵּר אִתֹּו בַּשֶּׁלִי וַיַּכֵּהוּ שָׁם הַחֹמֶשׁ וַיָּמָת בְּדַם עֲשָׂה־אֵל אָחִיו׃
3.28 וַיִּשְׁמַע דָּוִד מֵאַחֲרֵי כֵן וַיֹּאמֶר נָקִי אָנֹכִי וּמַמְלַכְתִּי מֵעִם יְהוָה עַד־עֹולָם מִדְּמֵי אַבְנֵר בֶּן־נֵר׃
3.29 יָחֻלוּ עַל־רֹאשׁ יֹואָב וְאֶל כָּל־בֵּית אָבִיו וְאַל־יִכָּרֵת מִבֵּית יֹואָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ וְנֹפֵל בַּחֶרֶב וַחֲסַר־לָחֶם׃
3.30 וְיֹואָב וַאֲבִישַׁי אָחִיו הָרְגוּ לְאַבְנֵר עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת־עֲשָׂהאֵל אֲחִיהֶם בְּגִבְעֹון בַּמִּלְחָמָה׃ פ
3.31 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־יֹואָב וְאֶל־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר־אִתֹּו קִרְעוּ בִגְדֵיכֶם וְחִגְרוּ שַׂקִּים וְסִפְדוּ לִפְנֵי אַבְנֵר וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּטָּה׃
3.32 וַיִּקְבְּרוּ אֶת־אַבְנֵר בְּחֶבְרֹון וַיִשָּׂא הַמֶּלֶךְ אֶת־קֹולֹו וַיֵּבְךְּ אֶל־קֶבֶר אַבְנֵר וַיִּבְכּוּ כָּל־הָעָם׃ פ
3.33 וַיְקֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל־אַבְנֵר וַיֹּאמַר הַכְּמֹות נָבָל יָמוּת אַבְנֵר׃
3.34 יָדֶךָ לֹא־אֲסֻרֹות וְרַגְלֶיךָ לֹא־לִנְחֻשְׁתַּיִם הֻגָּשׁוּ כִּנְפֹול לִפְנֵי בְנֵי־עַוְלָה נָפָלְתָּ וַיֹּסִפוּ כָל־הָעָם לִבְכֹּות עָלָיו׃
3.35 וַיָּבֹא כָל־הָעָם לְהַבְרֹות אֶת־דָּוִד לֶחֶם בְּעֹוד הַיֹּום וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לֵאמֹר כֹּה יַעֲשֶׂה־לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יֹסִיף כִּי אִם־לִפְנֵי בֹוא־הַשֶּׁמֶשׁ אֶטְעַם־לֶחֶם אֹו כָל־מְאוּמָה׃
3.36 וְכָל־הָעָם הִכִּירוּ וַיִּיטַב בְּעֵינֵיהֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ בְּעֵינֵי כָל־הָעָם טֹוב׃
3.37 וַיֵּדְעוּ כָל־הָעָם וְכָל־יִשְׂרָאֵל בַּיֹּום הַהוּא כִּי לֹא הָיְתָה מֵהַמֶּלֶךְ לְהָמִית אֶת־אַבְנֵר בֶּן־נֵר׃ פ
3.38 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־עֲבָדָיו הֲלֹוא תֵדְעוּ כִּי־שַׂר וְגָדֹול נָפַל הַיֹּום הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל׃
3.39 וְאָנֹכִי הַיֹּום רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּנֵי צְרוּיָה קָשִׁים מִמֶּנִּי יְשַׁלֵּם יְהוָה לְעֹשֵׂה הָרָעָה כְּרָעָתֹו׃ פ
3.1 watHij HamilhaamaaH AarukaaH bejn bejt xxaaAwl wbejn bejt daawid wdaawid Holek whaazeq wbejt xxaaAwl Holkijm wdalijm׃ s
3.2 [wajeldw k] (wajiwaaldw q) ldaawid baanijm bhaebrown wajHij bkowrow Aamnown laAahijnoOam HajizrOeAlit׃
3.3 wmixxneHw kilAaab [laAabijgel k] (laAabijgajil q) Aexxaet naabaal Hakarmlij wHaxxlixxij Aabxxaalowm baen-maOakaaH bat-talmaj maelaek gxxwr׃
3.4 wHaarbijOij AadonijaaH baen-hagijt wHahamijxxij xxpaTjaaH baen-AabijTaal׃
3.5 wHaxxixxij jitrOaam lOaeglaaH Aexxaet daawid AelaeH juldw ldaawid bhaebrown׃ p
3.6 wajHij biHjowt HamilhaamaaH bejn bejt xxaaAwl wbejn bejt daawid wAabner HaajaaH mithazeq bbejt xxaaAwl׃
3.7 wlxxaaAwl pilaegaexx wxxmaaH ricpaaH bat-AajaaH wajoAmaer Aael-Aabner madwOa baaAtaaH Aael-pijlaegaexx Aaabij׃
3.8 wajihar lAabner mAod Oal-dibrej Aijxx-boxxaet wajoAmaer HaroAxx kaelaeb Aaanokij Aaxxaer lijHwdaaH Hajowm AaeOaexaeH-haesaed Oim-bejt xxaaAwl Aaabijkaa Aael-Aaehaajw wAael-mereOeHw wloA Himcijtikaa bjad-daawid watipqod Oaalaj Oawon HaaAixxaaH Hajowm׃
3.9 koH-jaOaxaeH AaeloHijm lAabner wkoH josijp low kij kaAaxxaer nixxbaO jHwaaH ldaawid kij-ken AaeOaexaeH-low׃
3.10 lHaOabijr HamamlaakaaH mibejt xxaaAwl wlHaaqijm Aaet-kiseA daawid Oal-jixraaAel wOal-jHwdaaH midaan wOad-bAer xxaabaO׃
3.11 wloA-jaakol Oowd lHaaxxijb Aaet-Aabner daabaar mijirAaatow Aotow׃ s
3.12 wajixxlah Aabner malAaakijm Aael-daawid [tahatow k] (tahtaajw q) leAmor lmij-Aaaraec leAmor kaartaaH brijtkaa Aitij wHineH jaadij Oimaak lHaaseb Aelaejkaa Aaet-kaal-jixraaAel׃
3.13 wajoAmaer Towb Aanij Aaekrot Aitkaa brijt Aak daabaar Aaehaad Aaanokij xxoAel meAitkaa leAmor loA-tirAaeH Aaet-paanaj kij Aim-lipnej HaebijAakaa Aet mijkal bat-xxaaAwl bboAakaa lirAowt Aaet-paanaaj׃ s
3.14 wajixxlah daawid malAaakijm Aael-Aijxx-boxxaet baen-xxaaAwl leAmor tnaaH Aaet-Aixxtij Aaet-mijkal Aaxxaer Aeraxtij lij bmeAaaH Oaarlowt plixxtijm׃
3.15 wajixxlah Aijxx boxxaet wajiqaahaeHaa meOim Aijxx meOim palTijAel baen- [lwxx k] (laajixx׃ q)
3.16 wajelaek AitaaH AijxxaaH Haalowk wbaakoH AaharaejHaa Oad-bahurijm wajoAmaer Aelaajw Aabner lek xxwb wajaaxxob׃
3.17 wdbar-Aabner HaajaaH Oim-ziqnej jixraaAel leAmor gam-tmowl gam-xxilxxom Haejijtaem mbaqxxijm Aaet-daawid lmaelaek Oalejkaem׃
3.18 wOataaH Oaxw kij jHwaaH Aaamar Aael-daawid leAmor bjad daawid Oabdij HowxxijOa Aaet-Oamij jixraaAel mijad plixxtijm wmijad kaal-AojbejHaem׃
3.19 wajdaber gam-Aabner bAaaznej binjaamijn wajelaek gam-Aabner ldaber bAaaznej daawid bhaebrown Aet kaal-Aaxxaer-Towb bOejnej jixraaAel wbOejnej kaal-bejt binjaamin׃
3.20 wajaaboA Aabner Aael-daawid haebrown wAitow Oaexrijm Aanaaxxijm wajaOax daawid lAabner wlaAanaaxxijm Aaxxaer-Aitow mixxtaeH׃
3.21 wajoAmaer Aabner Aael-daawid AaaqwmaaH wAelekaaH wAaeqbcaaH Aael-Aadonij Hamaelaek Aaet-kaal-jixraaAel wjikrtw Aitkaa brijt wmaalaktaa bkol Aaxxaer-tAawaeH napxxaekaa wajxxalah daawid Aaet-Aabner wajelaek bxxaalowm׃
3.22 wHineH Oabdej daawid wjowAaab baaA meHagdwd wxxaalaal raab Oimaam HebijAw wAabner Aejnaenw Oim-daawid bhaebrown kij xxilhow wajelaek bxxaalowm׃
3.23 wjowAaab wkaal-HacaabaaA Aaxxaer-Aitow baaAw wajagidw ljowAaab leAmor baaA-Aabner baen-ner Aael-Hamaelaek wajxxalheHw wajelaek bxxaalowm׃
3.24 wajaaboA jowAaab Aael-Hamaelaek wajoAmaer maeH OaaxijtaaH HineH-baaA Aabner Aelaejkaa laamaaH-zaeH xxilahtow wajelaek Haalowk׃
3.25 jaadaOtaa Aaet-Aabner baen-ner kij lpatotkaa baaA wlaadaOat Aaet-mowcaaAakaa wAaet- [mibowAaekaa k] (mowbaaAaekaa q) wlaadaOat Aet kaal-Aaxxaer AataaH OoxaeH׃
3.26 wajeceA jowAaab meOim daawid wajixxlah malAaakijm Aaharej Aabner wajaaxxibw Aotow mibowr HasiraaH wdaawid loA jaadaaO׃
3.27 wajaaxxaab Aabner haebrown wajaTeHw jowAaab Aael-towk HaxxaOar ldaber Aitow baxxaelij wajakeHw xxaam Hahomaexx wajaamaat bdam OaxaaH-Ael Aaahijw׃
3.28 wajixxmaO daawid meAaharej ken wajoAmaer naaqij Aaanokij wmamlaktij meOim jHwaaH Oad-Oowlaam midmej Aabner baen-ner׃
3.29 jaahulw Oal-roAxx jowAaab wAael kaal-bejt Aaabijw wAal-jikaaret mibejt jowAaab zaab wmcoraaO wmahazijq bapaelaek wnopel bahaeraeb wahasar-laahaem׃
3.30 wjowAaab waAabijxxaj Aaahijw Haargw lAabner Oal Aaxxaer Hemijt Aaet-OaxaaHAel AahijHaem bgibOown bamilhaamaaH׃ p
3.31 wajoAmaer daawid Aael-jowAaab wAael-kaal-HaaOaam Aaxxaer-Aitow qirOw bigdejkaem whigrw xaqijm wsipdw lipnej Aabner wHamaelaek daawid Holek Aaharej HamiTaaH׃
3.32 wajiqbrw Aaet-Aabner bhaebrown wajixaaA Hamaelaek Aaet-qowlow wajebk Aael-qaebaer Aabner wajibkw kaal-HaaOaam׃ p
3.33 wajqonen Hamaelaek Aael-Aabner wajoAmar Hakmowt naabaal jaamwt Aabner׃
3.34 jaadaekaa loA-Aasurowt wraglaejkaa loA-linhuxxtajim Hugaaxxw kinpowl lipnej bnej-OawlaaH naapaaltaa wajosipw kaal-HaaOaam libkowt Oaalaajw׃
3.35 wajaaboA kaal-HaaOaam lHabrowt Aaet-daawid laehaem bOowd Hajowm wajixxaabaO daawid leAmor koH jaOaxaeH-lij AaeloHijm wkoH josijp kij Aim-lipnej bowA-Haxxaemaexx AaeTOam-laehaem Aow kaal-mAwmaaH׃
3.36 wkaal-HaaOaam Hikijrw wajijTab bOejnejHaem kkol Aaxxaer OaaxaaH Hamaelaek bOejnej kaal-HaaOaam Towb׃
3.37 wajedOw kaal-HaaOaam wkaal-jixraaAel bajowm HaHwA kij loA HaajtaaH meHamaelaek lHaamijt Aaet-Aabner baen-ner׃ p
3.38 wajoAmaer Hamaelaek Aael-Oabaadaajw HalowA tedOw kij-xar wgaadowl naapal Hajowm HazaeH bjixraaAel׃
3.39 wAaanokij Hajowm rak wmaaxxwha maelaek wHaaAanaaxxijm HaaAelaeH bnej crwjaaH qaaxxijm mimaenij jxxalem jHwaaH lOoxeH HaaraaOaaH kraaOaatow׃ p
3.1 ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים׃ ס
3.2 [וילדו כ] (ויולדו ק) לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחינעם היזרעאלת׃
3.3 ומשנהו כלאב [לאביגל כ] (לאביגיל ק) אשת נבל הכרמלי והשלשי אבשלום בן־מעכה בת־תלמי מלך גשור׃
3.4 והרביעי אדניה בן־חגית והחמישי שפטיה בן־אביטל׃
3.5 והששי יתרעם לעגלה אשת דוד אלה ילדו לדוד בחברון׃ פ
3.6 ויהי בהיות המלחמה בין בית שאול ובין בית דוד ואבנר היה מתחזק בבית שאול׃
3.7 ולשאול פלגש ושמה רצפה בת־איה ויאמר אל־אבנר מדוע באתה אל־פילגש אבי׃
3.8 ויחר לאבנר מאד על־דברי איש־בשת ויאמר הראש כלב אנכי אשר ליהודה היום אעשה־חסד עם־בית ׀ שאול אביך אל־אחיו ואל־מרעהו ולא המציתך ביד־דוד ותפקד עלי עון האשה היום׃
3.9 כה־יעשה אלהים לאבנר וכה יסיף לו כי כאשר נשבע יהוה לדוד כי־כן אעשה־לו׃
3.10 להעביר הממלכה מבית שאול ולהקים את־כסא דוד על־ישראל ועל־יהודה מדן ועד־באר שבע׃
3.11 ולא־יכל עוד להשיב את־אבנר דבר מיראתו אתו׃ ס
3.12 וישלח אבנר מלאכים ׀ אל־דוד [תחתו כ] (תחתיו ק) לאמר למי־ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את־כל־ישראל׃
3.13 ויאמר טוב אני אכרת אתך ברית אך דבר אחד אנכי שאל מאתך לאמר לא־תראה את־פני כי ׀ אם־לפני הביאך את מיכל בת־שאול בבאך לראות את־פני׃ ס
3.14 וישלח דוד מלאכים אל־איש־בשת בן־שאול לאמר תנה את־אשתי את־מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים׃
3.15 וישלח איש בשת ויקחה מעם איש מעם פלטיאל בן־ [לוש כ] (ליש׃ ק)
3.16 וילך אתה אישה הלוך ובכה אחריה עד־בחרים ויאמר אליו אבנר לך שוב וישב׃
3.17 ודבר־אבנר היה עם־זקני ישראל לאמר גם־תמול גם־שלשם הייתם מבקשים את־דוד למלך עליכם׃
3.18 ועתה עשו כי יהוה אמר אל־דוד לאמר ביד ׀ דוד עבדי הושיע את־עמי ישראל מיד פלשתים ומיד כל־איביהם׃
3.19 וידבר גם־אבנר באזני בנימין וילך גם־אבנר לדבר באזני דוד בחברון את כל־אשר־טוב בעיני ישראל ובעיני כל־בית בנימן׃
3.20 ויבא אבנר אל־דוד חברון ואתו עשרים אנשים ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר־אתו משתה׃
3.21 ויאמר אבנר אל־דוד אקומה ׀ ואלכה ואקבצה אל־אדני המלך את־כל־ישראל ויכרתו אתך ברית ומלכת בכל אשר־תאוה נפשך וישלח דוד את־אבנר וילך בשלום׃
3.22 והנה עבדי דוד ויואב בא מהגדוד ושלל רב עמם הביאו ואבנר איננו עם־דוד בחברון כי שלחו וילך בשלום׃
3.23 ויואב וכל־הצבא אשר־אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא־אבנר בן־נר אל־המלך וישלחהו וילך בשלום׃
3.24 ויבא יואב אל־המלך ויאמר מה עשיתה הנה־בא אבנר אליך למה־זה שלחתו וילך הלוך׃
3.25 ידעת את־אבנר בן־נר כי לפתתך בא ולדעת את־מוצאך ואת־ [מבואך כ] (מובאך ק) ולדעת את כל־אשר אתה עשה׃
3.26 ויצא יואב מעם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישבו אתו מבור הסרה ודוד לא ידע׃
3.27 וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל־תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש וימת בדם עשה־אל אחיו׃
3.28 וישמע דוד מאחרי כן ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם יהוה עד־עולם מדמי אבנר בן־נר׃
3.29 יחלו על־ראש יואב ואל כל־בית אביו ואל־יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב וחסר־לחם׃
3.30 ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר על אשר המית את־עשהאל אחיהם בגבעון במלחמה׃ פ
3.31 ויאמר דוד אל־יואב ואל־כל־העם אשר־אתו קרעו בגדיכם וחגרו שקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הלך אחרי המטה׃
3.32 ויקברו את־אבנר בחברון וישא המלך את־קולו ויבך אל־קבר אבנר ויבכו כל־העם׃ פ
3.33 ויקנן המלך אל־אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר׃
3.34 ידך לא־אסרות ורגליך לא־לנחשתים הגשו כנפול לפני בני־עולה נפלת ויספו כל־העם לבכות עליו׃
3.35 ויבא כל־העם להברות את־דוד לחם בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה־לי אלהים וכה יסיף כי אם־לפני בוא־השמש אטעם־לחם או כל־מאומה׃
3.36 וכל־העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשר עשה המלך בעיני כל־העם טוב׃
3.37 וידעו כל־העם וכל־ישראל ביום ההוא כי לא היתה מהמלך להמית את־אבנר בן־נר׃ פ
3.38 ויאמר המלך אל־עבדיו הלוא תדעו כי־שר וגדול נפל היום הזה בישראל׃
3.39 ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני ישלם יהוה לעשה הרעה כרעתו׃ פ
3.1 wtHj HmlhmH ArkH bjn bjt xAwl wbjn bjt dwd wdwd Hlk whzq wbjt xAwl Hlkjm wdljm׃ s
3.2 [wjldw k] (wjwldw q) ldwd bnjm bhbrwn wjHj bkwrw Amnwn lAhjnOm HjzrOAlt׃
3.3 wmxnHw klAb [lAbjgl k] (lAbjgjl q) Axt nbl Hkrmlj wHxlxj Abxlwm bn-mOkH bt-tlmj mlk gxwr׃
3.4 wHrbjOj AdnjH bn-hgjt wHhmjxj xpTjH bn-AbjTl׃
3.5 wHxxj jtrOm lOglH Axt dwd AlH jldw ldwd bhbrwn׃ p
3.6 wjHj bHjwt HmlhmH bjn bjt xAwl wbjn bjt dwd wAbnr HjH mthzq bbjt xAwl׃
3.7 wlxAwl plgx wxmH rcpH bt-AjH wjAmr Al-Abnr mdwO bAtH Al-pjlgx Abj׃
3.8 wjhr lAbnr mAd Ol-dbrj Ajx-bxt wjAmr HrAx klb Ankj Axr ljHwdH Hjwm AOxH-hsd Om-bjt xAwl Abjk Al-Ahjw wAl-mrOHw wlA Hmcjtk bjd-dwd wtpqd Olj Own HAxH Hjwm׃
3.9 kH-jOxH AlHjm lAbnr wkH jsjp lw kj kAxr nxbO jHwH ldwd kj-kn AOxH-lw׃
3.10 lHObjr HmmlkH mbjt xAwl wlHqjm At-ksA dwd Ol-jxrAl wOl-jHwdH mdn wOd-bAr xbO׃
3.11 wlA-jkl Owd lHxjb At-Abnr dbr mjrAtw Atw׃ s
3.12 wjxlh Abnr mlAkjm Al-dwd [thtw k] (thtjw q) lAmr lmj-Arc lAmr krtH brjtk Atj wHnH jdj Omk lHsb Aljk At-kl-jxrAl׃
3.13 wjAmr Twb Anj Akrt Atk brjt Ak dbr Ahd Ankj xAl mAtk lAmr lA-trAH At-pnj kj Am-lpnj HbjAk At mjkl bt-xAwl bbAk lrAwt At-pnj׃ s
3.14 wjxlh dwd mlAkjm Al-Ajx-bxt bn-xAwl lAmr tnH At-Axtj At-mjkl Axr Arxtj lj bmAH Orlwt plxtjm׃
3.15 wjxlh Ajx bxt wjqhH mOm Ajx mOm plTjAl bn- [lwx k] (ljx׃ q)
3.16 wjlk AtH AjxH Hlwk wbkH AhrjH Od-bhrjm wjAmr Aljw Abnr lk xwb wjxb׃
3.17 wdbr-Abnr HjH Om-zqnj jxrAl lAmr gm-tmwl gm-xlxm Hjjtm mbqxjm At-dwd lmlk Oljkm׃
3.18 wOtH Oxw kj jHwH Amr Al-dwd lAmr bjd dwd Obdj HwxjO At-Omj jxrAl mjd plxtjm wmjd kl-AjbjHm׃
3.19 wjdbr gm-Abnr bAznj bnjmjn wjlk gm-Abnr ldbr bAznj dwd bhbrwn At kl-Axr-Twb bOjnj jxrAl wbOjnj kl-bjt bnjmn׃
3.20 wjbA Abnr Al-dwd hbrwn wAtw Oxrjm Anxjm wjOx dwd lAbnr wlAnxjm Axr-Atw mxtH׃
3.21 wjAmr Abnr Al-dwd AqwmH wAlkH wAqbcH Al-Adnj Hmlk At-kl-jxrAl wjkrtw Atk brjt wmlkt bkl Axr-tAwH npxk wjxlh dwd At-Abnr wjlk bxlwm׃
3.22 wHnH Obdj dwd wjwAb bA mHgdwd wxll rb Omm HbjAw wAbnr Ajnnw Om-dwd bhbrwn kj xlhw wjlk bxlwm׃
3.23 wjwAb wkl-HcbA Axr-Atw bAw wjgdw ljwAb lAmr bA-Abnr bn-nr Al-Hmlk wjxlhHw wjlk bxlwm׃
3.24 wjbA jwAb Al-Hmlk wjAmr mH OxjtH HnH-bA Abnr Aljk lmH-zH xlhtw wjlk Hlwk׃
3.25 jdOt At-Abnr bn-nr kj lpttk bA wldOt At-mwcAk wAt- [mbwAk k] (mwbAk q) wldOt At kl-Axr AtH OxH׃
3.26 wjcA jwAb mOm dwd wjxlh mlAkjm Ahrj Abnr wjxbw Atw mbwr HsrH wdwd lA jdO׃
3.27 wjxb Abnr hbrwn wjTHw jwAb Al-twk HxOr ldbr Atw bxlj wjkHw xm Hhmx wjmt bdm OxH-Al Ahjw׃
3.28 wjxmO dwd mAhrj kn wjAmr nqj Ankj wmmlktj mOm jHwH Od-Owlm mdmj Abnr bn-nr׃
3.29 jhlw Ol-rAx jwAb wAl kl-bjt Abjw wAl-jkrt mbjt jwAb zb wmcrO wmhzjq bplk wnpl bhrb whsr-lhm׃
3.30 wjwAb wAbjxj Ahjw Hrgw lAbnr Ol Axr Hmjt At-OxHAl AhjHm bgbOwn bmlhmH׃ p
3.31 wjAmr dwd Al-jwAb wAl-kl-HOm Axr-Atw qrOw bgdjkm whgrw xqjm wspdw lpnj Abnr wHmlk dwd Hlk Ahrj HmTH׃
3.32 wjqbrw At-Abnr bhbrwn wjxA Hmlk At-qwlw wjbk Al-qbr Abnr wjbkw kl-HOm׃ p
3.33 wjqnn Hmlk Al-Abnr wjAmr Hkmwt nbl jmwt Abnr׃
3.34 jdk lA-Asrwt wrgljk lA-lnhxtjm Hgxw knpwl lpnj bnj-OwlH nplt wjspw kl-HOm lbkwt Oljw׃
3.35 wjbA kl-HOm lHbrwt At-dwd lhm bOwd Hjwm wjxbO dwd lAmr kH jOxH-lj AlHjm wkH jsjp kj Am-lpnj bwA-Hxmx ATOm-lhm Aw kl-mAwmH׃
3.36 wkl-HOm Hkjrw wjjTb bOjnjHm kkl Axr OxH Hmlk bOjnj kl-HOm Twb׃
3.37 wjdOw kl-HOm wkl-jxrAl bjwm HHwA kj lA HjtH mHmlk lHmjt At-Abnr bn-nr׃ p
3.38 wjAmr Hmlk Al-Obdjw HlwA tdOw kj-xr wgdwl npl Hjwm HzH bjxrAl׃
3.39 wAnkj Hjwm rk wmxwh mlk wHAnxjm HAlH bnj crwjH qxjm mmnj jxlm jHwH lOxH HrOH krOtw׃ p
3.1 Facta est ergo longa concertatio inter domum Saul et inter do mum David: David semper invalescens, domus autem Saul decrescens cotidie.
3.2 Nati quoque sunt filii David in Hebron. Fuitque primogenitus eius Amnon de Achinoam Iezrahelitide,
3.3 et post eum Cheleab de Abigail uxore Nabal de Carmel, porro tertius Absalom filius Maacha filiae Tholmai regis Gesur,
3.4 quartus autem Adonias filius Haggith et quintus Saphatia filius Abital,
3.5 sextus quoque Iethraam de Egla uxore David. Hi nati sunt David in Hebron.
3.6 Cum ergo esset proelium inter domum Saul et domum David, Abner filius Ner regebat domum Saul.
3.7 Fuerat autem Sauli concubina nomine Respha filia Aia. Dixitque Isbaal ad Abner:
3.8 “ Quare ingressus es ad concubinam patris mei? ”. Qui iratus nimis propter verba Isbaal ait: “ Numquid caput canis ego sum de Iuda? Hodie facio misericordiam super domum Saul patris tui et super fratres et proximos eius et non tradidi te in manu David. Et tu requisisti in me quod argueres pro muliere hodie.
3.9 Haec faciat Deus Abner et haec addat ei, nisi, quomodo iuravit Dominus David, sic faciam cum eo,
3.10 ut transferatur regnum de domo Saul, et confirmetur thronus David super Israel et super Iudam a Dan usque Bersabee ”.
3.11 Et non potuit respondere ei quidquam, quia metuebat illum.
3.12 Misit ergo Abner nuntios ad David pro se dicentes: “ Cuius est terra? ”, et ut loquerentur: “ Fac mecum amicitias, et erit manus mea tecum, et reducam ad te universum Israel ”.
3.13 Qui ait: “ Optime, ego faciam tecum amicitias, sed unam rem peto a te dicens: Non videbis faciem meam, nisi prius adduxeris Michol filiam Saul; et sic venies et videbis me ”.
3.14 Misit autem David nuntios ad Isbaal filium Saul dicens: “Redde uxorem meam Michol, quam despondi mihi centum praeputiis Philisthim ”.
3.15 Misit ergo Isbaal et tulit eam a viro suo Phaltiel filio Lais.
3.16 Sequebaturque eam vir suus plorans usque Bahurim; et dixit ad eum Abner: “ Vade, revertere ”. Qui reversus est.
3.17 Sermonem quoque intulit Abner ad seniores Israel dicens: “ Tam heri quam nudiustertius quaerebatis David, ut regnaret super vos;
3.18 nunc ergo facite, quoniam Dominus locutus est ad David dicens: “In manu servi mei David salvabo populum meum Israel de manu Philisthim et omnium inimicorum eius” ”.
3.19 Locutus est autem Abner etiam ad Beniamin; et abiit, ut loqueretur ad David in Hebron omnia, quae placuerant Israel et universo Beniamin.
3.20 Venitque ad David in Hebron cum viginti viris, et fecit David Abner et viris eius, qui venerant cum eo, convivium.
3.21 Et dixit Abner ad David: “ Surgam, ut congregem ad te dominum meum regem omnem Israel, et ineant tecum foedus, et imperes omnibus, sicut desiderat anima tua ”. Cum ergo deduxisset David Abner, et ille isset in pace,
3.22 pueri David et Ioab venerunt ab expeditione cum praeda magna. Abner autem non erat cum David in Hebron, quia iam dimiserat eum, et profectus fuerat in pace,
3.23 et Ioab et omnis exercitus, qui erat cum eo, postea venerant. Nuntiatum est itaque Ioab a narrantibus: “ Venit Abner filius Ner ad regem, et dimisit eum, et abiit in pace ”.
3.24 Et ingressus est Ioab ad regem et ait: “ Quid fecisti? Ecce venit Abner ad te; quare dimisisti eum, et abiit et recessit?
3.25 Ignoras Abner filium Ner? Certe ad hoc venit, ut deciperet te et sciret exitum tuum et introitum tuum et nosset omnia quae agis ”.
3.26 Egressus itaque Ioab a David misit nuntios post Abner, et reduxerunt eum a cisterna Sira, ignorante David.
3.27 Cumque redisset Abner in Hebron, seorsum abduxit eum Ioab ad medium portae, ut loqueretur ei quiete, et percussit illum ibi in inguine, et mortuus est in ultionem sanguinis Asael fratris eius.
3.28 Quod cum audisset David rem iam gestam, ait: “ Mundus ego sum et regnum meum apud Dominum usque in sempiternum a sanguine Abner filii Ner;
3.29 et veniat super caput Ioab et super omnem domum patris eius, nec deficiat de domo Ioab fluxum morbidum sustinens, leprosus et tenens fusum et cadens gladio et indigens pane ”.
3.30 Igitur Ioab et Abisai frater eius interfecerunt Abner, eo quod occidisset Asael fratrem eorum in Gabaon in proelio.
3.31 Dixit autem David ad Ioab et ad omnem populum, qui erat cum eo: “ Scindite vestimenta vestra et accingimini saccis et plangite ante exequias Abner ”. Porro rex David sequebatur feretrum.
3.32 Cumque sepelissent Abner in Hebron, levavit rex David vocem suam et flevit super tumulum Abner; flevit autem et omnis populus.
3.33 Plangensque rex et lugens Abner ait: “ Numquid, ut mori solent insensati, mori debuit Abner?
3.34 Manus tuae ligatae non erant, et pedes tui non erant compedibus aggravati; sed, sicut solent cadere coram filiis iniquitatis, corruisti ”. Congeminansque omnis populus flevit super eum.
3.35 Cumque venisset universa multitudo reficere David pane clara adhuc die, iuravit David dicens: “ Haec faciat mihi Deus et haec addat, si ante occasum solis gustavero panem vel aliud quidquam ”.
3.36 Omnisque populus audivit; et placuit eis, sicut cuncta, quae fecit rex, bona erant in conspectu totius populi.
3.37 Et cognovit omne vulgus et universus Israel in die illa quoniam non actum fuisset a rege, ut occideretur Abner filius Ner.
3.38 Dixit quoque rex ad servos suos: “ Num ignoratis quoniam princeps et maximus cecidit hodie in Israel?
3.39 Ego vero adhuc debilis sum, quamvis sim unctus rex; viri autem isti filii Sarviae duriores sunt quam ego. Retribuat Dominus facienti malum iuxta malitiam suam ”.
4.1 Als aber der Sohn Sauls hörte, daß Abner zu Hebron tot war, ließ er seine Hände sinken, und ganz Israel ward bestürzt.
4.2 Es waren aber zwei Männer, Rottenführer des Sohnes Sauls (der eine hieß Baana, der andere hieß Rechab) Söhne Rimmons, des Beerotiters, aus den Kindern Benjamin; denn Beerot wurde auch zu Benjamin gerechnet.
4.3 Und die Beerotiter waren nach Gittaim geflohen, und sie haben sich daselbst aufgehalten bis zum heutigen Tag.
4.4 Jonatan aber, der Sohn Sauls, hatte einen Sohn mit lahmen Füßen. Der war fünf Jahre alt, als die Kunde von Saul und Jonatan aus Jesreel kam. Da hob ihn seine Amme auf und floh. Da sie aber eilends floh, kam er zu Fall und ward lahm; und er hieß Mephiboset.
4.5 So gingen nun die Söhne Rimmons, des Beerotiters, Rechab und Baana, hin und kamen zum Hause Ischbosets, als der Tag am heißesten war; er aber machte seinen Mittagsschlaf.
4.6 Als nun Rechab und sein Bruder Baana in das Haus kamen, Weizen zu holen, da stachen sie ihn in den Bauch und entrannen.
4.7 Denn als sie in das Haus kamen, lag er in seiner Schlafkammer auf seinem Bette; und sie stachen ihn tot und hieben ihm den Kopf ab und nahmen sein Haupt und liefen die ganze Nacht hindurch das Jordantal hinab.
4.8 Und sie brachten das Haupt zu David gen Hebron und sprachen zum König: Siehe, da ist das Haupt Ischbosets, des Sohnes Sauls, deines Feindes, der dir nach dem Leben trachtete! Der HERR hat heute meinem Herrn, dem König, Rache gewährt an Saul und seinem Samen.
4.9 Aber David antwortete Rechab und seinem Bruder Baana, den Söhnen Rimmons, des Beerotiters, und sprach zu ihnen: So wahr der HERR lebt, der meine Seele aus aller Not erlöst hat:
4.10 ich ergriff den, der mir Kunde brachte und sprach: «Siehe, Saul ist tot!» und dabei meinte, ein guter Bote zu sein, und ich tötete ihn zu Ziklag, um ihm den Botenlohn zu geben.
4.11 Wieviel mehr, da diese gottlosen Leute einen gerechten Mann in seinem Hause auf seinem Lager ermordet haben! Und nun sollte ich nicht sein Blut von euren Händen fordern und euch aus dem Lande ausrotten?
4.12 Und David gebot den Knappen; die brachten sie um und hieben ihnen Hände und Füße ab und hängten sie auf am Teiche zu Hebron. Aber das Haupt Ischbosets nahmen sie und begruben es in Abners Grab zu Hebron.
4.1 καὶ ἤκουσεν μεμφιβοσθε υἱὸς σαουλ ὅτι τέθνηκεν αβεννηρ ἐν χεβρων καὶ ἐξελύθησαν αἱ χεῖρες αὐτοῦ καὶ πάντες οἱ ἄνδρες ισραηλ παρείθησαν
4.2 καὶ δύο ἄνδρες ἡγούμενοι συστρεμμάτων τῷ μεμφιβοσθε υἱῷ σαουλ ὄνομα τῷ ἑνὶ βαανα καὶ ὄνομα τῷ δευτέρῳ ρηχαβ υἱοὶ ρεμμων τοῦ βηρωθαίου ἐκ τῶν υἱῶν βενιαμιν ὅτι βηρωθ ἐλογίζετο τοῖς υἱοῖς βενιαμιν
4.3 καὶ ἀπέδρασαν οἱ βηρωθαῖοι εἰς γεθθαιμ καὶ ἦσαν ἐκεῖ παροικοῦντες ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
4.4 καὶ τῷ ιωναθαν υἱῷ σαουλ υἱὸς πεπληγὼς τοὺς πόδας υἱὸς ἐτῶν πέντε οὗτος ἐν τῷ ἐλθεῖν τὴν ἀγγελίαν σαουλ καὶ ιωναθαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ ἐξ ιεζραελ καὶ ἦρεν αὐτὸν ἡ τιθηνὸς αὐτοῦ καὶ ἔφυγεν καὶ ἐγένετο ἐν τῷ σπεύδειν αὐτὴν καὶ ἀναχωρεῖν καὶ ἔπεσεν καὶ ἐχωλάνθη καὶ ὄνομα αὐτῷ μεμφιβοσθε
4.5 καὶ ἐπορεύθησαν υἱοὶ ρεμμων τοῦ βηρωθαίου ρεκχα καὶ βαανα καὶ εἰσῆλθον ἐν τῷ καύματι τῆς ἡμέρας εἰς οἶκον μεμφιβοσθε καὶ αὐτὸς ἐκάθευδεν ἐν τῇ κοίτῃ τῆς μεσημβρίας
4.6 καὶ ἰδοὺ ἡ θυρωρὸς τοῦ οἴκου ἐκάθαιρεν πυροὺς καὶ ἐνύσταξεν καὶ ἐκάθευδεν καὶ ρεκχα καὶ βαανα οἱ ἀδελφοὶ διέλαθον
4.7 καὶ εἰσῆλθον εἰς τὸν οἶκον καὶ μεμφιβοσθε ἐκάθευδεν ἐπὶ τῆς κλίνης αὐτοῦ ἐν τῷ κοιτῶνι αὐτοῦ καὶ τύπτουσιν αὐτὸν καὶ θανατοῦσιν καὶ ἀφαιροῦσιν τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ ἔλαβον τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ ἀπῆλθον ὁδὸν τὴν κατὰ δυσμὰς ὅλην τὴν νύκτα
4.8 καὶ ἤνεγκαν τὴν κεφαλὴν μεμφιβοσθε τῷ δαυιδ εἰς χεβρων καὶ εἶπαν πρὸς τὸν βασιλέα ἰδοὺ ἡ κεφαλὴ μεμφιβοσθε υἱοῦ σαουλ τοῦ ἐχθροῦ σου ὃς ἐζήτει τὴν ψυχήν σου καὶ ἔδωκεν κύριος τῷ κυρίῳ βασιλεῖ ἐκδίκησιν τῶν ἐχθρῶν αὐτοῦ ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη ἐκ σαουλ τοῦ ἐχθροῦ σου καὶ ἐκ τοῦ σπέρματος αὐτοῦ
4.9 καὶ ἀπεκρίθη δαυιδ τῷ ρεκχα καὶ τῷ βαανα ἀδελφῷ αὐτοῦ υἱοῖς ρεμμων τοῦ βηρωθαίου καὶ εἶπεν αὐτοῖς ζῇ κύριος ὃς ἐλυτρώσατο τὴν ψυχήν μου ἐκ πάσης θλίψεως
4.10 ὅτι ὁ ἀπαγγείλας μοι ὅτι τέθνηκεν σαουλ καὶ αὐτὸς ἦν ὡς εὐαγγελιζόμενος ἐνώπιόν μου καὶ κατέσχον αὐτὸν καὶ ἀπέκτεινα ἐν σεκελακ ᾧ ἔδει με δοῦναι εὐαγγέλια
4.11 καὶ νῦν ἄνδρες πονηροὶ ἀπεκτάγκασιν ἄνδρα δίκαιον ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ ἐπὶ τῆς κοίτης αὐτοῦ καὶ νῦν ἐκζητήσω τὸ αἷμα αὐτοῦ ἐκ χειρὸς ὑμῶν καὶ ἐξολεθρεύσω ὑμᾶς ἐκ τῆς γῆς
4.12 καὶ ἐνετείλατο δαυιδ τοῖς παιδαρίοις αὐτοῦ καὶ ἀποκτέννουσιν αὐτοὺς καὶ κολοβοῦσιν τὰς χεῖρας αὐτῶν καὶ τοὺς πόδας αὐτῶν καὶ ἐκρέμασαν αὐτοὺς ἐπὶ τῆς κρήνης ἐν χεβρων καὶ τὴν κεφαλὴν μεμφιβοσθε ἔθαψαν ἐν τῷ τάφῳ αβεννηρ υἱοῦ νηρ
4.1 kai ehkoysen memphibosthe yios saoyl oti tethnehken abennehr en chebrohn kai exelythehsan ai cheires aytoy kai pantes oi andres israehl pareithehsan
4.2 kai dyo andres ehgoymenoi systremmatohn toh memphibosthe yioh saoyl onoma toh eni baana kai onoma toh deyteroh rehchab yioi remmohn toy behrohthaioy ek tohn yiohn beniamin oti behrohth elogizeto tois yiois beniamin
4.3 kai apedrasan oi behrohthaioi eis geththaim kai ehsan ekei paroikoyntes eohs tehs ehmeras taytehs
4.4 kai toh iohnathan yioh saoyl yios peplehgohs toys podas yios etohn pente oytos en toh elthein tehn aggelian saoyl kai iohnathan toy yioy aytoy ex iezrael kai ehren ayton eh tithehnos aytoy kai ephygen kai egeneto en toh speydein aytehn kai anachohrein kai epesen kai echohlantheh kai onoma aytoh memphibosthe
4.5 kai eporeythehsan yioi remmohn toy behrohthaioy rekcha kai baana kai eisehlthon en toh kaymati tehs ehmeras eis oikon memphibosthe kai aytos ekatheyden en teh koiteh tehs mesehmbrias
4.6 kai idoy eh thyrohros toy oikoy ekathairen pyroys kai enystaxen kai ekatheyden kai rekcha kai baana oi adelphoi dielathon
4.7 kai eisehlthon eis ton oikon kai memphibosthe ekatheyden epi tehs klinehs aytoy en toh koitohni aytoy kai typtoysin ayton kai thanatoysin kai aphairoysin tehn kephalehn aytoy kai elabon tehn kephalehn aytoy kai apehlthon odon tehn kata dysmas olehn tehn nykta
4.8 kai ehnegkan tehn kephalehn memphibosthe toh dayid eis chebrohn kai eipan pros ton basilea idoy eh kephaleh memphibosthe yioy saoyl toy echthroy soy os ezehtei tehn psychehn soy kai edohken kyrios toh kyrioh basilei ekdikehsin tohn echthrohn aytoy ohs eh ehmera ayteh ek saoyl toy echthroy soy kai ek toy spermatos aytoy
4.9 kai apekritheh dayid toh rekcha kai toh baana adelphoh aytoy yiois remmohn toy behrohthaioy kai eipen aytois zeh kyrios os elytrohsato tehn psychehn moy ek pasehs thlipseohs
4.10 oti o apaggeilas moi oti tethnehken saoyl kai aytos ehn ohs eyaggelizomenos enohpion moy kai kateschon ayton kai apekteina en sekelak oh edei me doynai eyaggelia
4.11 kai nyn andres ponehroi apektagkasin andra dikaion en toh oikoh aytoy epi tehs koitehs aytoy kai nyn ekzehtehsoh to aima aytoy ek cheiros ymohn kai exolethreysoh ymas ek tehs gehs
4.12 kai eneteilato dayid tois paidariois aytoy kai apoktennoysin aytoys kai koloboysin tas cheiras aytohn kai toys podas aytohn kai ekremasan aytoys epi tehs krehnehs en chebrohn kai tehn kephalehn memphibosthe ethapsan en toh taphoh abennehr yioy nehr
4.1 וַיִּשְׁמַע בֶּן־שָׁאוּל כִּי מֵת אַבְנֵר בְּחֶבְרֹון וַיִּרְפּוּ יָדָיו וְכָל־יִשְׂרָאֵל נִבְהָלוּ׃
4.2 וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׂרֵי־גְדוּדִים הָיוּ בֶן־שָׁאוּל שֵׁם הָאֶחָד בַּעֲנָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִי רֵכָב בְּנֵי רִמֹּון הַבְּאֶרֹתִי מִבְּנֵי בִנְיָמִן כִּי גַּם־בְּאֵרֹות תֵּחָשֵׁב עַל־בִּנְיָמִן׃
4.3 וַיִּבְרְחוּ הַבְּאֵרֹתִים גִּתָּיְמָה וַיִּהְיוּ־שָׁם גָּרִים עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ ס
4.4 וְלִיהֹונָתָן בֶּן־שָׁאוּל בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם בֶּן־חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהֹונָתָן מִיִּזְרְעֶאל וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתֹּו וַתָּנֹס וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ וּשְׁמֹו מְפִיבֹשֶׁת׃
4.5 וַיֵּלְכוּ בְּנֵי־רִמֹּון הַבְּאֵרֹתִי רֵכָב וּבַעֲנָה וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיֹּום אֶל־בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרָיִם׃
4.6 וְהֵנָּה בָּאוּ עַד־תֹּוךְ הַבַּיִת לֹקְחֵי חִטִּים וַיַּכֻּהוּ אֶל־הַחֹמֶשׁ וְרֵכָב וּבַעֲנָה אָחִיו נִמְלָטוּ׃
4.7 וַיָּבֹאוּ הַבַּיִת וְהוּא־שֹׁכֵב עַל־מִטָּתֹו בַּחֲדַר מִשְׁכָּבֹו וַיַּכֻּהוּ וַיְמִתֻהוּ וַיָּסִירוּ אֶת־רֹאשֹׁו וַיִּקְחוּ אֶת־רֹאשֹׁו וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה כָּל־הַלָּיְלָה׃
4.8 וַיָּבִאוּ אֶת־רֹאשׁ אִישׁ־בֹּשֶׁת אֶל־דָּוִד חֶבְרֹון וַיֹּאמְרוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ הִנֵּה־רֹאשׁ אִישׁ־בֹּשֶׁת בֶּן־שָׁאוּל אֹיִבְךָ אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אֶת־נַפְשֶׁךָ וַיִּתֵּן יְהוָה לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נְקָמֹות הַיֹּום הַזֶּה מִשָּׁאוּל וּמִזַּרְעֹו׃ ס
4.9 וַיַּעַן דָּוִד אֶת־רֵכָב ׀ וְאֶת־בַּעֲנָה אָחִיו בְּנֵי רִמֹּון הַבְּאֵרֹתִי וַיֹּאמֶר לָהֶם חַי־יְהוָה אֲשֶׁר־פָּדָה אֶת־נַפְשִׁי מִכָּל־צָרָה׃
4.10 כִּי הַמַּגִּיד לִי לֵאמֹר הִנֵּה־מֵת שָׁאוּל וְהוּא־הָיָה כִמְבַשֵּׂר בְּעֵינָיו וָאֹחֲזָה בֹו וָאֶהְרְגֵהוּ בְּצִקְלָג אֲשֶׁר לְתִתִּי־לֹו בְּשֹׂרָה׃
4.11 אַף כִּי־אֲנָשִׁים רְשָׁעִים הָרְגוּ אֶת־אִישׁ־צַדִּיק בְּבֵיתֹו עַל־מִשְׁכָּבֹו וְעַתָּה הֲלֹוא אֲבַקֵּשׁ אֶת־דָּמֹו מִיֶּדְכֶם וּבִעַרְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָאָרֶץ׃
4.12 וַיְצַו דָּוִד אֶת־הַנְּעָרִים וַיַּהַרְגוּם וַיְקַצְּצוּ אֶת־יְדֵיהֶם וְאֶת־רַגְלֵיהֶם וַיִּתְלוּ עַל־הַבְּרֵכָה בְּחֶבְרֹון וְאֵת רֹאשׁ אִישׁ־בֹּשֶׁת לָקָחוּ וַיִּקְבְּרוּ בְקֶבֶר־אַבְנֵר בְּחֶבְרֹון׃ פ
4.1 wajixxmaO baen-xxaaAwl kij met Aabner bhaebrown wajirpw jaadaajw wkaal-jixraaAel nibHaalw׃
4.2 wxxnej Aanaaxxijm xaarej-gdwdijm Haajw baen-xxaaAwl xxem HaaAaehaad baOanaaH wxxem Haxxenij rekaab bnej rimown HabAaerotij mibnej binjaamin kij gam-bAerowt tehaaxxeb Oal-binjaamin׃
4.3 wajibrhw HabAerotijm gitaajmaaH wajiHjw-xxaam gaarijm Oad Hajowm HazaeH׃ s
4.4 wlijHownaataan baen-xxaaAwl ben nkeH raglaajim baen-haamexx xxaanijm HaajaaH bboA xxmuOat xxaaAwl wijHownaataan mijizrOaeAl watixaaAeHw Aomantow wataanos wajHij bhaapzaaH laanws wajipol wajipaaseha wxxmow mpijboxxaet׃
4.5 wajelkw bnej-rimown HabAerotij rekaab wbaOanaaH wajaaboAw khom Hajowm Aael-bejt Aijxx boxxaet wHwA xxokeb Aet mixxkab HacaaHaaraajim׃
4.6 wHenaaH baaAw Oad-towk Habajit loqhej hiTijm wajakuHw Aael-Hahomaexx wrekaab wbaOanaaH Aaahijw nimlaaTw׃
4.7 wajaaboAw Habajit wHwA-xxokeb Oal-miTaatow bahadar mixxkaabow wajakuHw wajmituHw wajaasijrw Aaet-roAxxow wajiqhw Aaet-roAxxow wajelkw daeraek HaaOaraabaaH kaal-HalaajlaaH׃
4.8 wajaabiAw Aaet-roAxx Aijxx-boxxaet Aael-daawid haebrown wajoAmrw Aael-Hamaelaek HineH-roAxx Aijxx-boxxaet baen-xxaaAwl Aojibkaa Aaxxaer biqexx Aaet-napxxaekaa wajiten jHwaaH laAdonij Hamaelaek nqaamowt Hajowm HazaeH mixxaaAwl wmizarOow׃ s
4.9 wajaOan daawid Aaet-rekaab wAaet-baOanaaH Aaahijw bnej rimown HabAerotij wajoAmaer laaHaem haj-jHwaaH Aaxxaer-paadaaH Aaet-napxxij mikaal-caaraaH׃
4.10 kij Hamagijd lij leAmor HineH-met xxaaAwl wHwA-HaajaaH kimbaxer bOejnaajw waaAohazaaH bow waaAaeHrgeHw bciqlaag Aaxxaer ltitij-low bxoraaH׃
4.11 Aap kij-Aanaaxxijm rxxaaOijm Haargw Aaet-Aijxx-cadijq bbejtow Oal-mixxkaabow wOataaH HalowA Aabaqexx Aaet-daamow mijaedkaem wbiOartij Aaetkaem min-HaaAaaraec׃
4.12 wajcaw daawid Aaet-HanOaarijm wajaHargwm wajqaccw Aaet-jdejHaem wAaet-raglejHaem wajitlw Oal-HabrekaaH bhaebrown wAet roAxx Aijxx-boxxaet laaqaahw wajiqbrw bqaebaer-Aabner bhaebrown׃ p
4.1 וישמע בן־שאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו וכל־ישראל נבהלו׃
4.2 ושני אנשים שרי־גדודים היו בן־שאול שם האחד בענה ושם השני רכב בני רמון הבארתי מבני בנימן כי גם־בארות תחשב על־בנימן׃
4.3 ויברחו הבארתים גתימה ויהיו־שם גרים עד היום הזה׃ ס
4.4 וליהונתן בן־שאול בן נכה רגלים בן־חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושמו מפיבשת׃
4.5 וילכו בני־רמון הבארתי רכב ובענה ויבאו כחם היום אל־בית איש בשת והוא שכב את משכב הצהרים׃
4.6 והנה באו עד־תוך הבית לקחי חטים ויכהו אל־החמש ורכב ובענה אחיו נמלטו׃
4.7 ויבאו הבית והוא־שכב על־מטתו בחדר משכבו ויכהו וימתהו ויסירו את־ראשו ויקחו את־ראשו וילכו דרך הערבה כל־הלילה׃
4.8 ויבאו את־ראש איש־בשת אל־דוד חברון ויאמרו אל־המלך הנה־ראש איש־בשת בן־שאול איבך אשר בקש את־נפשך ויתן יהוה לאדני המלך נקמות היום הזה משאול ומזרעו׃ ס
4.9 ויען דוד את־רכב ׀ ואת־בענה אחיו בני רמון הבארתי ויאמר להם חי־יהוה אשר־פדה את־נפשי מכל־צרה׃
4.10 כי המגיד לי לאמר הנה־מת שאול והוא־היה כמבשר בעיניו ואחזה בו ואהרגהו בצקלג אשר לתתי־לו בשרה׃
4.11 אף כי־אנשים רשעים הרגו את־איש־צדיק בביתו על־משכבו ועתה הלוא אבקש את־דמו מידכם ובערתי אתכם מן־הארץ׃
4.12 ויצו דוד את־הנערים ויהרגום ויקצצו את־ידיהם ואת־רגליהם ויתלו על־הברכה בחברון ואת ראש איש־בשת לקחו ויקברו בקבר־אבנר בחברון׃ פ
4.1 wjxmO bn-xAwl kj mt Abnr bhbrwn wjrpw jdjw wkl-jxrAl nbHlw׃
4.2 wxnj Anxjm xrj-gdwdjm Hjw bn-xAwl xm HAhd bOnH wxm Hxnj rkb bnj rmwn HbArtj mbnj bnjmn kj gm-bArwt thxb Ol-bnjmn׃
4.3 wjbrhw HbArtjm gtjmH wjHjw-xm grjm Od Hjwm HzH׃ s
4.4 wljHwntn bn-xAwl bn nkH rgljm bn-hmx xnjm HjH bbA xmOt xAwl wjHwntn mjzrOAl wtxAHw Amntw wtns wjHj bhpzH lnws wjpl wjpsh wxmw mpjbxt׃
4.5 wjlkw bnj-rmwn HbArtj rkb wbOnH wjbAw khm Hjwm Al-bjt Ajx bxt wHwA xkb At mxkb HcHrjm׃
4.6 wHnH bAw Od-twk Hbjt lqhj hTjm wjkHw Al-Hhmx wrkb wbOnH Ahjw nmlTw׃
4.7 wjbAw Hbjt wHwA-xkb Ol-mTtw bhdr mxkbw wjkHw wjmtHw wjsjrw At-rAxw wjqhw At-rAxw wjlkw drk HOrbH kl-HljlH׃
4.8 wjbAw At-rAx Ajx-bxt Al-dwd hbrwn wjAmrw Al-Hmlk HnH-rAx Ajx-bxt bn-xAwl Ajbk Axr bqx At-npxk wjtn jHwH lAdnj Hmlk nqmwt Hjwm HzH mxAwl wmzrOw׃ s
4.9 wjOn dwd At-rkb wAt-bOnH Ahjw bnj rmwn HbArtj wjAmr lHm hj-jHwH Axr-pdH At-npxj mkl-crH׃
4.10 kj Hmgjd lj lAmr HnH-mt xAwl wHwA-HjH kmbxr bOjnjw wAhzH bw wAHrgHw bcqlg Axr lttj-lw bxrH׃
4.11 Ap kj-Anxjm rxOjm Hrgw At-Ajx-cdjq bbjtw Ol-mxkbw wOtH HlwA Abqx At-dmw mjdkm wbOrtj Atkm mn-HArc׃
4.12 wjcw dwd At-HnOrjm wjHrgwm wjqccw At-jdjHm wAt-rgljHm wjtlw Ol-HbrkH bhbrwn wAt rAx Ajx-bxt lqhw wjqbrw bqbr-Abnr bhbrwn׃ p
4.1 Audivit autem Isbaal filius Saul quod cecidisset Abner in He bron, et dissolutae sunt manus eius, omnisque Israel perturbatus est.
4.2 Duo autem viri duces turmarum erant filio Saul, nomen uni Baana et nomen alteri Rechab filii Remmon Berothitae de filiis Beniamin; siquidem et Beroth reputata est in Beniamin.
4.3 Fugerant enim Berothitae in Getthaim, factique sunt ibi advenae usque in tempus hoc.
4.4 Erat autem Ionathan filio Saul filius debilis pedibus. Quinquennis enim fuit, quando venit nuntius de Saul et Ionathan ex Iezrahel. Tollens itaque eum nutrix sua fugit; cumque festinaret, ut fugeret, cecidit et claudus effectus est habuitque vocabulum Meribbaal.
4.5 Venientes igitur filii Remmon Berothitae, Rechab et Baana, ingressi sunt, fervente die, domum Isbaal, qui dormiebat super stratum suum meridie; et ostiaria domus purgans triticum obdormivit.
4.6 Ingressi sunt ergo usque interiora domus et percusserunt eum in inguine Rechab et Baana frater eius et fugerunt.
4.7 Cum autem ingressi fuissent domum, ille dormiebat super lectum suum in conclavi, et percutientes interfecerunt eum; sublatoque capite eius, abierunt per viam Arabae tota nocte.
4.8 Et attulerunt caput Isbaal ad David in Hebron dixeruntque ad regem: “ Ecce caput Isbaal filii Saul inimici tui, qui quaerebat animam tuam; et dedit Dominus domino meo regi ultiones hodie de Saul et de semine eius ”.
4.9 Respondens autem David Rechab et Baana fratri eius filiis Remmon Berothitae dixit ad eos: “ Vivit Dominus, qui eruit animam meam de omni angustia,
4.10 quoniam eum, qui annuntiaverat mihi et dixerat: “Mortuus est Saul”, qui putabat se prospera nuntiare, tenui et occidi in Siceleg, cui oportebat me dare mercedem pro nuntio;
4.11 quanto magis nunc, cum homines impii interfecerunt virum innoxium in domo sua super lectum suum, non quaeram sanguinem eius de manu vestra et auferam vos de terra? ”.
4.12 Praecepit itaque David pueris, et interfecerunt eos; praecidentesque manus et pedes eorum suspenderunt eos super piscinam in Hebron. Caput autem Isbaal tulerunt et sepelierunt in sepulcro Abner in Hebron.
5.1 Und alle Stämme Israels kamen zu David gen Hebron und sprachen: Siehe, wir sind dein Gebein und dein Fleisch.
5.2 Schon je und je, als Saul noch König über uns war, führtest du Israel aus und ein. Dazu hat der HERR dir gesagt: Du sollst mein Volk Israel weiden, und du sollst Fürst sein über Israel!
5.3 Und alle Ältesten Israels kamen zum König gen Hebron. Und der König David machte mit ihnen einen Bund zu Hebron vor dem HERRN. Und sie salbten David zum König über Israel.
5.4 David war dreißig Jahre alt, als er König ward, und regierte vierzig Jahre lang.
5.5 Zu Hebron regierte er über Juda sieben Jahre und sechs Monate; aber zu Jerusalem regierte er über ganz Israel und Juda dreiunddreißig Jahre.
5.6 Und der König zog mit seinen Männern nach Jerusalem gegen die Jebusiter, die im Lande wohnten; die sprachen zu David: Du wirst hier nicht hereinkommen, sondern die Blinden und die Lahmen werden dich vertreiben! Das sollte heißen: David wird nicht hineinkommen!
5.7 Aber David nahm die Burg Zion ein; das ist die Stadt Davids.
5.8 Denn David sprach an jenem Tage: Wer die Jebusiter schlägt und die Wasserleitung erreicht und die Lahmen und Blinden, welchen die Seele Davids feind ist der soll ein Haupt und Oberster sein . Daher spricht man: «Es wird kein Blinder noch Lahmer ins Haus kommen!»
5.9 Und David ließ sich nieder auf der Burg und nannte sie Stadt Davids. Und David baute ringsum vom Millo an einwärts.
5.10 Und David ward immer mächtiger, und der HERR, der Gott der Heerscharen, war mit ihm.
5.11 Und Hiram, der König zu Tyrus, sandte Boten zu David und Zedernstämme und Zimmerleute und Steinmetzen, und sie bauten David ein Haus.
5.12 Da erkannte David, daß der HERR ihn zum König über Israel bestätigt und sein Königreich zu Ansehen gebracht habe um seines Volkes Israel willen.
5.13 Und David nahm sich noch mehr Kebsweiber und Frauen in Jerusalem, nachdem er von Hebron gekommen war, und es wurden ihm noch mehr Söhne und Töchter geboren.
5.14 Und dies sind die Namen derer, die ihm zu Jerusalem geboren sind: Sammua, Sobab, Natan und Salomo;
5.15 Jibchar, Elischua, Nepheg und Japhia;
5.16 Elischama, Eljada und Eliphelet.
5.17 Als aber die Philister hörten, daß man David zum König über Israel gesalbt hatte, zogen sie alle herauf, um David herauszufordern. Als David solches erfuhr, zog er zur Bergfeste hinab.
5.18 Aber die Philister kamen und ließen sich im Tal Rephaim nieder.
5.19 Und David befragte den HERRN und sprach: Soll ich wider die Philister hinaufziehen? Und willst du sie in meine Hand geben? Der HERR sprach zu David: Ziehe hinauf, denn ich will die Philister gewiß in deine Hand geben!
5.20 Und David kam gen Baal-Perazim und schlug sie daselbst und sprach: Der HERR hat meine Feinde vor mir zerrissen, wie das Wasser einen Damm zerreißt! Daher hieß man jenen Ort Baal-Perazim.
5.21 Und sie ließen ihre Götzen daselbst; David aber und seine Männer nahmen sie weg.
5.22 Aber die Philister zogen nochmals herauf und ließen sich im Tal Rephaim nieder.
5.23 Und David befragte den HERRN. Da sprach er: Du sollst nicht hinaufziehen; sondern umgehe sie und falle ihnen in den Rücken, daß du an sie herankommest von den Balsamstauden her.
5.24 Und wenn du in den Wipfeln der Balsamstauden das Geräusch eines Einherschreitens hören wirst, alsdann beeile dich; denn der HERR ist alsdann vor dir hergezogen, das Heer der Philister zu schlagen.
5.25 Und David tat also, wie ihm der HERR geboten hatte, und schlug die Philister von Geba an, bis man gen Geser kommt.
5.1 καὶ παραγίνονται πᾶσαι αἱ φυλαὶ ισραηλ πρὸς δαυιδ εἰς χεβρων καὶ εἶπαν αὐτῷ ἰδοὺ ὀστᾶ σου καὶ σάρκες σου ἡμεῖς
5.2 καὶ ἐχθὲς καὶ τρίτην ὄντος σαουλ βασιλέως ἐφ' ἡμῖν σὺ ἦσθα ὁ ἐξάγων καὶ εἰσάγων τὸν ισραηλ καὶ εἶπεν κύριος πρὸς σέ σὺ ποιμανεῖς τὸν λαόν μου τὸν ισραηλ καὶ σὺ ἔσει εἰς ἡγούμενον ἐπὶ τὸν ισραηλ
5.3 καὶ ἔρχονται πάντες οἱ πρεσβύτεροι ισραηλ πρὸς τὸν βασιλέα εἰς χεβρων καὶ διέθετο αὐτοῖς ὁ βασιλεὺς δαυιδ διαθήκην ἐν χεβρων ἐνώπιον κυρίου καὶ χρίουσιν τὸν δαυιδ εἰς βασιλέα ἐπὶ πάντα ισραηλ
5.4 υἱὸς τριάκοντα ἐτῶν δαυιδ ἐν τῷ βασιλεῦσαι αὐτὸν καὶ τεσσαράκοντα ἔτη ἐβασίλευσεν
5.5 ἑπτὰ ἔτη καὶ ἓξ μῆνας ἐβασίλευσεν ἐν χεβρων ἐπὶ τὸν ιουδαν καὶ τριάκοντα τρία ἔτη ἐβασίλευσεν ἐπὶ πάντα ισραηλ καὶ ιουδαν ἐν ιερουσαλημ
5.6 καὶ ἀπῆλθεν δαυιδ καὶ οἱ ἄνδρες αὐτοῦ εἰς ιερουσαλημ πρὸς τὸν ιεβουσαῖον τὸν κατοικοῦντα τὴν γῆν καὶ ἐρρέθη τῷ δαυιδ οὐκ εἰσελεύσει ὧδε ὅτι ἀντέστησαν οἱ τυφλοὶ καὶ οἱ χωλοί λέγοντες ὅτι οὐκ εἰσελεύσεται δαυιδ ὧδε
5.7 καὶ κατελάβετο δαυιδ τὴν περιοχὴν σιων αὕτη ἡ πόλις τοῦ δαυιδ
5.8 καὶ εἶπεν δαυιδ τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ πᾶς τύπτων ιεβουσαῖον ἁπτέσθω ἐν παραξιφίδι καὶ τοὺς χωλοὺς καὶ τοὺς τυφλοὺς καὶ τοὺς μισοῦντας τὴν ψυχὴν δαυιδ διὰ τοῦτο ἐροῦσιν τυφλοὶ καὶ χωλοὶ οὐκ εἰσελεύσονται εἰς οἶκον κυρίου
5.9 καὶ ἐκάθισεν δαυιδ ἐν τῇ περιοχῇ καὶ ἐκλήθη αὕτη ἡ πόλις δαυιδ καὶ ᾠκοδόμησεν τὴν πόλιν κύκλῳ ἀπὸ τῆς ἄκρας καὶ τὸν οἶκον αὐτοῦ
5.10 καὶ ἐπορεύετο δαυιδ πορευόμενος καὶ μεγαλυνόμενος καὶ κύριος παντοκράτωρ μετ' αὐτοῦ
5.11 καὶ ἀπέστειλεν χιραμ βασιλεὺς τύρου ἀγγέλους πρὸς δαυιδ καὶ ξύλα κέδρινα καὶ τέκτονας ξύλων καὶ τέκτονας λίθων καὶ ᾠκοδόμησαν οἶκον τῷ δαυιδ
5.12 καὶ ἔγνω δαυιδ ὅτι ἡτοίμασεν αὐτὸν κύριος εἰς βασιλέα ἐπὶ ισραηλ καὶ ὅτι ἐπήρθη ἡ βασιλεία αὐτοῦ διὰ τὸν λαὸν αὐτοῦ ισραηλ
5.13 καὶ ἔλαβεν δαυιδ ἔτι γυναῖκας καὶ παλλακὰς ἐξ ιερουσαλημ μετὰ τὸ ἐλθεῖν αὐτὸν ἐκ χεβρων καὶ ἐγένοντο τῷ δαυιδ ἔτι υἱοὶ καὶ θυγατέρες
5.14 καὶ ταῦτα τὰ ὀνόματα τῶν γεννηθέντων αὐτῷ ἐν ιερουσαλημ σαμμους καὶ σωβαβ καὶ ναθαν καὶ σαλωμων σαμαε ιεσσιβαθ ναθαν γαλαμααν ιεβααρ θεησους ελφαλατ ναγεδ ναφεκ ιαναθα λεασαμυς βααλιμαθ ελιφαλαθ
5.15 καὶ εβεαρ καὶ ελισους καὶ ναφεκ καὶ ιεφιες σαμαε ιεσσιβαθ ναθαν γαλαμααν ιεβααρ θεησους ελφαλατ ναγεδ ναφεκ ιαναθα λεασαμυς βααλιμαθ ελιφαλαθ
5.16 καὶ ελισαμα καὶ ελιδαε καὶ ελιφαλαθ σαμαε ιεσσιβαθ ναθαν γαλαμααν ιεβααρ θεησους ελφαλατ ναγεδ ναφεκ ιαναθα λεασαμυς βααλιμαθ ελιφαλαθ
5.17 καὶ ἤκουσαν ἀλλόφυλοι ὅτι κέχρισται δαυιδ βασιλεὺς ἐπὶ ισραηλ καὶ ἀνέβησαν πάντες οἱ ἀλλόφυλοι ζητεῖν τὸν δαυιδ καὶ ἤκουσεν δαυιδ καὶ κατέβη εἰς τὴν περιοχήν
5.18 καὶ οἱ ἀλλόφυλοι παραγίνονται καὶ συνέπεσαν εἰς τὴν κοιλάδα τῶν τιτάνων
5.19 καὶ ἠρώτησεν δαυιδ διὰ κυρίου λέγων εἰ ἀναβῶ πρὸς τοὺς ἀλλοφύλους καὶ παραδώσεις αὐτοὺς εἰς τὰς χεῖράς μου καὶ εἶπεν κύριος πρὸς δαυιδ ἀνάβαινε ὅτι παραδιδοὺς παραδώσω τοὺς ἀλλοφύλους εἰς τὰς χεῖράς σου
5.20 καὶ ἦλθεν δαυιδ ἐκ τῶν ἐπάνω διακοπῶν καὶ ἔκοψεν τοὺς ἀλλοφύλους ἐκεῖ καὶ εἶπεν δαυιδ διέκοψεν κύριος τοὺς ἐχθρούς μου τοὺς ἀλλοφύλους ἐνώπιον ἐμοῦ ὡς διακόπτεται ὕδατα διὰ τοῦτο ἐκλήθη τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου ἐπάνω διακοπῶν
5.21 καὶ καταλιμπάνουσιν ἐκεῖ τοὺς θεοὺς αὐτῶν καὶ ἐλάβοσαν αὐτοὺς δαυιδ καὶ οἱ ἄνδρες οἱ μετ' αὐτοῦ
5.22 καὶ προσέθεντο ἔτι ἀλλόφυλοι τοῦ ἀναβῆναι καὶ συνέπεσαν ἐν τῇ κοιλάδι τῶν τιτάνων
5.23 καὶ ἐπηρώτησεν δαυιδ διὰ κυρίου καὶ εἶπεν κύριος οὐκ ἀναβήσει εἰς συνάντησιν αὐτῶν ἀποστρέφου ἀπ' αὐτῶν καὶ παρέσει αὐτοῖς πλησίον τοῦ κλαυθμῶνος
5.24 καὶ ἔσται ἐν τῷ ἀκοῦσαί σε τὴν φωνὴν τοῦ συγκλεισμοῦ τοῦ ἄλσους τοῦ κλαυθμῶνος τότε καταβήσει πρὸς αὐτούς ὅτι τότε ἐξελεύσεται κύριος ἔμπροσθέν σου κόπτειν ἐν τῷ πολέμῳ τῶν ἀλλοφύλων
5.25 καὶ ἐποίησεν δαυιδ καθὼς ἐνετείλατο αὐτῷ κύριος καὶ ἐπάταξεν τοὺς ἀλλοφύλους ἀπὸ γαβαων ἕως τῆς γῆς γαζηρα
5.1 kai paraginontai pasai ai phylai israehl pros dayid eis chebrohn kai eipan aytoh idoy osta soy kai sarkes soy ehmeis
5.2 kai echthes kai tritehn ontos saoyl basileohs eph' ehmin sy ehstha o exagohn kai eisagohn ton israehl kai eipen kyrios pros se sy poimaneis ton laon moy ton israehl kai sy esei eis ehgoymenon epi ton israehl
5.3 kai erchontai pantes oi presbyteroi israehl pros ton basilea eis chebrohn kai dietheto aytois o basileys dayid diathehkehn en chebrohn enohpion kyrioy kai chrioysin ton dayid eis basilea epi panta israehl
5.4 yios triakonta etohn dayid en toh basileysai ayton kai tessarakonta eteh ebasileysen
5.5 epta eteh kai ex mehnas ebasileysen en chebrohn epi ton ioydan kai triakonta tria eteh ebasileysen epi panta israehl kai ioydan en ieroysalehm
5.6 kai apehlthen dayid kai oi andres aytoy eis ieroysalehm pros ton ieboysaion ton katoikoynta tehn gehn kai erretheh toh dayid oyk eiseleysei ohde oti antestehsan oi typhloi kai oi chohloi legontes oti oyk eiseleysetai dayid ohde
5.7 kai katelabeto dayid tehn periochehn siohn ayteh eh polis toy dayid
5.8 kai eipen dayid teh ehmera ekeineh pas typtohn ieboysaion aptesthoh en paraxiphidi kai toys chohloys kai toys typhloys kai toys misoyntas tehn psychehn dayid dia toyto eroysin typhloi kai chohloi oyk eiseleysontai eis oikon kyrioy
5.9 kai ekathisen dayid en teh periocheh kai eklehtheh ayteh eh polis dayid kai ohkodomehsen tehn polin kykloh apo tehs akras kai ton oikon aytoy
5.10 kai eporeyeto dayid poreyomenos kai megalynomenos kai kyrios pantokratohr met' aytoy
5.11 kai apesteilen chiram basileys tyroy aggeloys pros dayid kai xyla kedrina kai tektonas xylohn kai tektonas lithohn kai ohkodomehsan oikon toh dayid
5.12 kai egnoh dayid oti ehtoimasen ayton kyrios eis basilea epi israehl kai oti epehrtheh eh basileia aytoy dia ton laon aytoy israehl
5.13 kai elaben dayid eti gynaikas kai pallakas ex ieroysalehm meta to elthein ayton ek chebrohn kai egenonto toh dayid eti yioi kai thygateres
5.14 kai tayta ta onomata tohn gennehthentohn aytoh en ieroysalehm sammoys kai sohbab kai nathan kai salohmohn samae iessibath nathan galamaan iebaar theehsoys elphalat naged naphek ianatha leasamys baalimath eliphalath
5.15 kai ebear kai elisoys kai naphek kai iephies samae iessibath nathan galamaan iebaar theehsoys elphalat naged naphek ianatha leasamys baalimath eliphalath
5.16 kai elisama kai elidae kai eliphalath samae iessibath nathan galamaan iebaar theehsoys elphalat naged naphek ianatha leasamys baalimath eliphalath
5.17 kai ehkoysan allophyloi oti kechristai dayid basileys epi israehl kai anebehsan pantes oi allophyloi zehtein ton dayid kai ehkoysen dayid kai katebeh eis tehn periochehn
5.18 kai oi allophyloi paraginontai kai synepesan eis tehn koilada tohn titanohn
5.19 kai ehrohtehsen dayid dia kyrioy legohn ei anaboh pros toys allophyloys kai paradohseis aytoys eis tas cheiras moy kai eipen kyrios pros dayid anabaine oti paradidoys paradohsoh toys allophyloys eis tas cheiras soy
5.20 kai ehlthen dayid ek tohn epanoh diakopohn kai ekopsen toys allophyloys ekei kai eipen dayid diekopsen kyrios toys echthroys moy toys allophyloys enohpion emoy ohs diakoptetai ydata dia toyto eklehtheh to onoma toy topoy ekeinoy epanoh diakopohn
5.21 kai katalimpanoysin ekei toys theoys aytohn kai elabosan aytoys dayid kai oi andres oi met' aytoy
5.22 kai prosethento eti allophyloi toy anabehnai kai synepesan en teh koiladi tohn titanohn
5.23 kai epehrohtehsen dayid dia kyrioy kai eipen kyrios oyk anabehsei eis synantehsin aytohn apostrephoy ap' aytohn kai paresei aytois plehsion toy klaythmohnos
5.24 kai estai en toh akoysai se tehn phohnehn toy sygkleismoy toy alsoys toy klaythmohnos tote katabehsei pros aytoys oti tote exeleysetai kyrios emprosthen soy koptein en toh polemoh tohn allophylohn
5.25 kai epoiehsen dayid kathohs eneteilato aytoh kyrios kai epataxen toys allophyloys apo gabaohn eohs tehs gehs gazehra
5.1 וַיָּבֹאוּ כָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־דָּוִד חֶבְרֹונָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ׃
5.2 גַּם־אֶתְמֹול גַּם־שִׁלְשֹׁום בִּהְיֹות שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ אַתָּה [הָיִיתָה כ] (הָיִיתָ ק) [מֹוצִיא כ] (הַמֹּוצִיא ק) [וְהַמֵּבִי כ] (וְהַמֵּבִיא ק) אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יְהוָה לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּהְיֶה לְנָגִיד עַל־יִשְׂרָאֵל׃
5.3 וַיָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הַמֶּלֶךְ חֶבְרֹונָה וַיִּכְרֹת לָהֶם הַמֶּלֶךְ דָּוִד בְּרִית בְּחֶבְרֹון לִפְנֵי יְהוָה וַיִּמְשְׁחוּ אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל׃ פ
5.4 בֶּן־שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכֹו אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ׃
5.5 בְּחֶבְרֹון מָלַךְ עַל־יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל־יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה׃
5.6 וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל־הַיְבֻסִי יֹושֵׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא־תָבֹוא הֵנָּה כִּי אִם־הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא־יָבֹוא דָוִד הֵנָּה׃
5.7 וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיֹּון הִיא עִיר דָּוִד׃
5.8 וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיֹּום הַהוּא כָּל־מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנֹּור וְאֶת־הַפִּסְחִים וְאֶת־הַעִוְרִים [שְׂנֹאו כ] (שְׂנֻאֵי ק) נֶפֶשׁ דָּוִד עַל־כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבֹוא אֶל־הַבָּיִת׃
5.9 וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא־לָהּ עִיר דָּוִד וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן־הַמִּלֹּוא וָבָיְתָה׃
5.10 וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלֹוךְ וְגָדֹול וַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאֹות עִמֹּו׃ פ
5.11 וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ־צֹר מַלְאָכִים אֶל־דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ־בַיִת לְדָוִד׃
5.12 וַיֵּדַע דָּוִד כִּי־הֱכִינֹו יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל וְכִי נִשֵּׂא מַמְלַכְתֹּו בַּעֲבוּר עַמֹּו יִשְׂרָאֵל׃ ס
5.13 וַיִּקַּח דָּוִד עֹוד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים מִירוּשָׁלִַם אַחֲרֵי בֹּאֹו מֵחֶבְרֹון וַיִּוָּלְדוּ עֹוד לְדָוִד בָּנִים וּבָנֹות׃
5.14 וְאֵלֶּה שְׁמֹות הַיִּלֹּדִים לֹו בִּירוּשָׁלִָם שַׁמּוּעַ וְשֹׁובָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה׃
5.15 וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ׃
5.16 וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע וֶאֱלִיפָלֶט׃ פ
5.17 וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי־מָשְׁחוּ אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כָל־פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת־דָּוִד וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיֵּרֶד אֶל־הַמְּצוּדָה׃
5.18 וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים׃
5.19 וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה אֶל־פְּלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיָדִי וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־דָּוִד עֲלֵה כִּי־נָתֹן אֶתֵּן אֶת־הַפְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ׃
5.20 וַיָּבֹא דָוִד בְּבַעַל־פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִד וַיֹּאמֶר פָּרַץ יְהוָה אֶת־אֹיְבַי לְפָנַי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל־כֵּן קָרָא שֵׁם־הַמָּקֹום הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים׃
5.21 וַיַּעַזְבוּ־שָׁם אֶת־עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו׃ פ
5.22 וַיֹּסִפוּ עֹוד פְּלִשְׁתִּים לַעֲלֹות וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים׃
5.23 וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲלֶה הָסֵב אֶל־אַחֲרֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל בְּכָאִים׃
5.24 וִיהִי [בְּשָׁמְעֲךָ כ] (כְּשָׁמְעֲךָ ק) אֶת־קֹול צְעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֶּחֱרָץ כִּי אָז יָצָא יְהוָה לְפָנֶיךָ לְהַכֹּות בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים׃
5.25 וַיַּעַשׂ דָּוִד כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה וַיַּךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים מִגֶּבַע עַד־בֹּאֲךָ גָזֶר׃ פ
5.1 wajaaboAw kaal-xxibTej jixraaAel Aael-daawid haebrownaaH wajoAmrw leAmor Hinnw Oacmkaa wbxaarkaa Aanaahnw׃
5.2 gam-Aaetmowl gam-xxilxxowm biHjowt xxaaAwl maelaek Oaalejnw AataaH [HaajijtaaH k] (Haajijtaa q) [mowcijA k] (HamowcijA q) [wHamebij k] (wHamebijA q) Aaet-jixraaAel wajoAmaer jHwaaH lkaa AataaH tirOaeH Aaet-Oamij Aaet-jixraaAel wAataaH tiHjaeH lnaagijd Oal-jixraaAel׃
5.3 wajaaboAw kaal-ziqnej jixraaAel Aael-Hamaelaek haebrownaaH wajikrot laaHaem Hamaelaek daawid brijt bhaebrown lipnej jHwaaH wajimxxhw Aaet-daawid lmaelaek Oal-jixraaAel׃ p
5.4 baen-xxloxxijm xxaanaaH daawid bmaalkow AarbaaOijm xxaanaaH maalaak׃
5.5 bhaebrown maalak Oal-jHwdaaH xxaebaO xxaanijm wxxixxaaH haadaaxxijm wbijrwxxaalaim maalak xxloxxijm wxxaaloxx xxaanaaH Oal kaal-jixraaAel wijHwdaaH׃
5.6 wajelaek Hamaelaek waAanaaxxaajw jrwxxaalaim Aael-Hajbusij jowxxeb HaaAaaraec wajoAmaer ldaawid leAmor loA-taabowA HenaaH kij Aim-Haesijrkaa HaOiwrijm wHapishijm leAmor loA-jaabowA daawid HenaaH׃
5.7 wajilkod daawid Aet mcudat cijown HijA Oijr daawid׃
5.8 wajoAmaer daawid bajowm HaHwA kaal-makeH jbusij wjigaO bacinowr wAaet-Hapishijm wAaet-HaOiwrijm [xnoAw k] (xnuAej q) naepaexx daawid Oal-ken joAmrw Oiwer wpiseha loA jaabowA Aael-Habaajit׃
5.9 wajexxaeb daawid bamcudaaH wajiqraaA-laaH Oijr daawid wajibaen daawid saabijb min-HamilowA waabaajtaaH׃
5.10 wajelaek daawid Haalowk wgaadowl wajHwaaH AaeloHej cbaaAowt Oimow׃ p
5.11 wajixxlah hijraam maelaek-cor malAaakijm Aael-daawid waOacej Aaraazijm whaaraaxxej Oec whaaraaxxej Aaebaen qijr wajibnw-bajit ldaawid׃
5.12 wajedaO daawid kij-Haekijnow jHwaaH lmaelaek Oal-jixraaAel wkij nixeA mamlaktow baOabwr Oamow jixraaAel׃ s
5.13 wajiqah daawid Oowd pilagxxijm wnaaxxijm mijrwxxaalaim Aaharej boAow mehaebrown wajiwaaldw Oowd ldaawid baanijm wbaanowt׃
5.14 wAelaeH xxmowt Hajilodijm low bijrwxxaalaaim xxamwOa wxxowbaab wnaataan wxxlomoH׃
5.15 wjibhaar waeAaelijxxwOa wnaepaeg wjaapijOa׃
5.16 waeAaelijxxaamaaO wAaeljaadaaO waeAaelijpaalaeT׃ p
5.17 wajixxmOw plixxtijm kij-maaxxhw Aaet-daawid lmaelaek Oal-jixraaAel wajaOalw kaal-plixxtijm lbaqexx Aaet-daawid wajixxmaO daawid wajeraed Aael-HamcwdaaH׃
5.18 wplixxtijm baaAw wajinaaTxxw bOemaeq rpaaAijm׃
5.19 wajixxAal daawid bajHwaaH leAmor HaAaeOaelaeH Aael-plixxtijm Hatitnem bjaadij wajoAmaer jHwaaH Aael-daawid OaleH kij-naaton Aaeten Aaet-Haplixxtijm bjaadaekaa׃
5.20 wajaaboA daawid bbaOal-praacijm wajakem xxaam daawid wajoAmaer paarac jHwaaH Aaet-Aojbaj lpaanaj kpaeraec maajim Oal-ken qaaraaA xxem-Hamaaqowm HaHwA baOal praacijm׃
5.21 wajaOazbw-xxaam Aaet-OacabejHaem wajixaaAem daawid waAanaaxxaajw׃ p
5.22 wajosipw Oowd plixxtijm laOalowt wajinaaTxxw bOemaeq rpaaAijm׃
5.23 wajixxAal daawid bajHwaaH wajoAmaer loA taOalaeH Haaseb Aael-AaharejHaem wbaaAtaa laaHaem mimwl bkaaAijm׃
5.24 wijHij [bxxaamOakaa k] (kxxaamOakaa q) Aaet-qowl cOaadaaH braaAxxej HabkaaAijm Aaaz taehaeraac kij Aaaz jaacaaA jHwaaH lpaanaejkaa lHakowt bmahaneH plixxtijm׃
5.25 wajaOax daawid ken kaAaxxaer ciwaaHw jHwaaH wajak Aaet-plixxtijm migaebaO Oad-boAakaa gaazaer׃ p
5.1 ויבאו כל־שבטי ישראל אל־דוד חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו׃
5.2 גם־אתמול גם־שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה [הייתה כ] (היית ק) [מוציא כ] (המוציא ק) [והמבי כ] (והמביא ק) את־ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את־עמי את־ישראל ואתה תהיה לנגיד על־ישראל׃
5.3 ויבאו כל־זקני ישראל אל־המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את־דוד למלך על־ישראל׃ פ
5.4 בן־שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך׃
5.5 בחברון מלך על־יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל־ישראל ויהודה׃
5.6 וילך המלך ואנשיו ירושלם אל־היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא־תבוא הנה כי אם־הסירך העורים והפסחים לאמר לא־יבוא דוד הנה׃
5.7 וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד׃
5.8 ויאמר דוד ביום ההוא כל־מכה יבסי ויגע בצנור ואת־הפסחים ואת־העורים [שנאו כ] (שנאי ק) נפש דוד על־כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל־הבית׃
5.9 וישב דוד במצדה ויקרא־לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן־המלוא וביתה׃
5.10 וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו׃ פ
5.11 וישלח חירם מלך־צר מלאכים אל־דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו־בית לדוד׃
5.12 וידע דוד כי־הכינו יהוה למלך על־ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל׃ ס
5.13 ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות׃
5.14 ואלה שמות הילדים לו בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה׃
5.15 ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע׃
5.16 ואלישמע ואלידע ואליפלט׃ פ
5.17 וישמעו פלשתים כי־משחו את־דוד למלך על־ישראל ויעלו כל־פלשתים לבקש את־דוד וישמע דוד וירד אל־המצודה׃
5.18 ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים׃
5.19 וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל־פלשתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל־דוד עלה כי־נתן אתן את־הפלשתים בידך׃
5.20 ויבא דוד בבעל־פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את־איבי לפני כפרץ מים על־כן קרא שם־המקום ההוא בעל פרצים׃
5.21 ויעזבו־שם את־עצביהם וישאם דוד ואנשיו׃ פ
5.22 ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים׃
5.23 וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל־אחריהם ובאת להם ממול בכאים׃
5.24 ויהי [בשמעך כ] (כשמעך ק) את־קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים׃
5.25 ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את־פלשתים מגבע עד־באך גזר׃ פ
5.1 wjbAw kl-xbTj jxrAl Al-dwd hbrwnH wjAmrw lAmr Hnnw Ocmk wbxrk Anhnw׃
5.2 gm-Atmwl gm-xlxwm bHjwt xAwl mlk Oljnw AtH [HjjtH k] (Hjjt q) [mwcjA k] (HmwcjA q) [wHmbj k] (wHmbjA q) At-jxrAl wjAmr jHwH lk AtH trOH At-Omj At-jxrAl wAtH tHjH lngjd Ol-jxrAl׃
5.3 wjbAw kl-zqnj jxrAl Al-Hmlk hbrwnH wjkrt lHm Hmlk dwd brjt bhbrwn lpnj jHwH wjmxhw At-dwd lmlk Ol-jxrAl׃ p
5.4 bn-xlxjm xnH dwd bmlkw ArbOjm xnH mlk׃
5.5 bhbrwn mlk Ol-jHwdH xbO xnjm wxxH hdxjm wbjrwxlm mlk xlxjm wxlx xnH Ol kl-jxrAl wjHwdH׃
5.6 wjlk Hmlk wAnxjw jrwxlm Al-Hjbsj jwxb HArc wjAmr ldwd lAmr lA-tbwA HnH kj Am-Hsjrk HOwrjm wHpshjm lAmr lA-jbwA dwd HnH׃
5.7 wjlkd dwd At mcdt cjwn HjA Ojr dwd׃
5.8 wjAmr dwd bjwm HHwA kl-mkH jbsj wjgO bcnwr wAt-Hpshjm wAt-HOwrjm [xnAw k] (xnAj q) npx dwd Ol-kn jAmrw Owr wpsh lA jbwA Al-Hbjt׃
5.9 wjxb dwd bmcdH wjqrA-lH Ojr dwd wjbn dwd sbjb mn-HmlwA wbjtH׃
5.10 wjlk dwd Hlwk wgdwl wjHwH AlHj cbAwt Omw׃ p
5.11 wjxlh hjrm mlk-cr mlAkjm Al-dwd wOcj Arzjm whrxj Oc whrxj Abn qjr wjbnw-bjt ldwd׃
5.12 wjdO dwd kj-Hkjnw jHwH lmlk Ol-jxrAl wkj nxA mmlktw bObwr Omw jxrAl׃ s
5.13 wjqh dwd Owd plgxjm wnxjm mjrwxlm Ahrj bAw mhbrwn wjwldw Owd ldwd bnjm wbnwt׃
5.14 wAlH xmwt Hjldjm lw bjrwxlm xmwO wxwbb wntn wxlmH׃
5.15 wjbhr wAljxwO wnpg wjpjO׃
5.16 wAljxmO wAljdO wAljplT׃ p
5.17 wjxmOw plxtjm kj-mxhw At-dwd lmlk Ol-jxrAl wjOlw kl-plxtjm lbqx At-dwd wjxmO dwd wjrd Al-HmcwdH׃
5.18 wplxtjm bAw wjnTxw bOmq rpAjm׃
5.19 wjxAl dwd bjHwH lAmr HAOlH Al-plxtjm Httnm bjdj wjAmr jHwH Al-dwd OlH kj-ntn Atn At-Hplxtjm bjdk׃
5.20 wjbA dwd bbOl-prcjm wjkm xm dwd wjAmr prc jHwH At-Ajbj lpnj kprc mjm Ol-kn qrA xm-Hmqwm HHwA bOl prcjm׃
5.21 wjOzbw-xm At-OcbjHm wjxAm dwd wAnxjw׃ p
5.22 wjspw Owd plxtjm lOlwt wjnTxw bOmq rpAjm׃
5.23 wjxAl dwd bjHwH wjAmr lA tOlH Hsb Al-AhrjHm wbAt lHm mmwl bkAjm׃
5.24 wjHj [bxmOk k] (kxmOk q) At-qwl cOdH brAxj HbkAjm Az thrc kj Az jcA jHwH lpnjk lHkwt bmhnH plxtjm׃
5.25 wjOx dwd kn kAxr cwHw jHwH wjk At-plxtjm mgbO Od-bAk gzr׃ p
5.1 Et venerunt universae tribus Is rael ad David in Hebron dicen tes: “ Ecce nos os tuum et caro tua sumus.
5.2 Sed et heri et nudiustertius, cum esset Saul rex super nos, tu eras educens et reducens Israel. Dixit autem Dominus ad te: “Tu pasces populum meum Israel et tu eris dux super Israel” ”.
5.3 Venerunt quoque omnes senes Israel ad regem in Hebron, et percussit cum eis rex David foedus in Hebron coram Domino; unxeruntque David in regem super Israel.
5.4 Triginta annorum erat David, cum regnare coepisset, et quadraginta annis regnavit:
5.5 in Hebron regnavit super Iudam septem annis et sex mensibus; in Ierusalem autem regnavit triginta tribus annis super omnem Israel et Iudam.
5.6 Et abiit rex et omnes viri, qui erant cum eo, in Ierusalem ad Iebusaeum habitatorem terrae. Qui dixit ad David: “Non ingredieris huc, sed depellent te caeci et claudi ”, significantes: “ Non ingredietur David huc ”.
5.7 Cepit autem David arcem Sion: haec est civitas David.
5.8 Dixerat enim David in die illa: “ Omnis, qui percutiet Iebusaeum, attingat per cuniculum fontis claudos et caecos exosos animae David ”. Idcirco dicitur in proverbio: “ Caecus et claudus non intrabunt in domum ”.
5.9 Habitavit autem David in arce et vocavit eam Civitatem David; et aedificavit per gyrum a Mello et intrinsecus.
5.10 Et ibat proficiens atque succrescens, et Dominus, Deus exercituum, erat cum eo.
5.11 Misit quoque Hiram rex Tyri nuntios ad David et ligna cedrina et artifices lignorum artificesque lapidum pro parietibus; et aedificaverunt domum David.
5.12 Et cognovit David quoniam confirmasset eum Dominus regem super Israel et quoniam exaltasset regnum eius super populum suum Israel.
5.13 Accepitque David adhuc concubinas et uxores de Ierusalem, postquam venerat de Hebron; natique sunt David et alii filii et filiae.
5.14 Et haec nomina eorum, qui nati sunt ei in Ierusalem: Samua et Sobab et Nathan et Salomon
5.15 et Iebahar et Elisua et Napheg
5.16 et Iaphia et Elisama et Eliada et Eliphalet.
5.17 Audierunt vero Philisthim quod unxissent David regem super Israel et ascenderunt universi, ut quaererent David. Quod cum audisset David, descendit in praesidium;
5.18 Philisthim autem venientes diffusi sunt in valle Raphaim.
5.19 Et consuluit David Dominum dicens: “ Si ascendam ad Philisthim? Et si dabis eos in manu mea? ”. Et dixit Dominus ad David: “Ascende, quia tradens dabo Philisthim in manu tua ”.
5.20 Venit ergo David in Baalpharasim (id est Dominus diruptionum); et percussit eos ibi et dixit: “Divisit Dominus inimicos meos coram me, sicut dividuntur aquae ”. Propterea vocatum est nomen loci illius Baalpharasim.
5.21 Et reliquerunt ibi sculptilia sua, quae tulit David et viri eius.
5.22 Et addiderunt adhuc Philisthim ut ascenderent et diffusi sunt in valle Raphaim.
5.23 Consuluit autem David Dominum, qui respondit: “ Non ascendas, sed gyra post tergum eorum et venies ad eos ex adverso arborum celthium
5.24 et, cum audieris sonitum gradientis in cacumine arborum celthium, tunc inibis proelium, quia tunc egredietur Dominus ante faciem tuam, ut percutiat castra Philisthim ”.
5.25 Fecit itaque David, sicut praeceperat ei Dominus; et percussit Philisthim de Gabaon usque dum venias Gazer.
6.1 Und David versammelte abermals alle auserlesene Mannschaft in Israel, dreißigtausend.
6.2 Und David machte sich auf mit allem Volk, das bei ihm war, und ging hin gen Baale-Juda, um von dort die Lade Gottes heraufzuholen, bei welcher der Name angerufen wird, der Name des HERRN der Heerscharen, der über den Cherubim thront.
6.3 Und sie setzten die Lade auf einen neuen Wagen und holten sie aus dem Hause Abinadabs, das auf dem Hügel war. Ussa aber und Achio, die Söhne Abinadabs, lenkten den neuen Wagen.
6.4 Und als sie ihn mit der Lade Gottes aus dem Hause Abinadabs wegführten, das auf dem Hügel war, ging Achio vor der Lade her.
6.5 Und David und das ganze Haus Israel spielten vor dem HERRN mit aller Macht zum Gesang mit Harfen, mit Lauten, mit Handpauken, mit Schellen und mit Zimbeln.
6.6 Und als sie zur Tenne Nachons kamen, griff Ussa nach der Lade Gottes und hielt sie; denn die Rinder waren ausgeglitten.
6.7 Da entbrannte der Zorn des HERRN über Ussa; und Gott schlug ihn daselbst um des Frevels willen; so starb er daselbst bei der Lade Gottes.
6.8 Aber auch David ergrimmte, daß der HERR mit Ussa einen solchen Riß gemacht hatte; darum hieß man diesen Ort Perez-Ussa bis auf diesen Tag.
6.9 Und David fürchtete sich vor dem HERRN an jenem Tag und sprach: Wie soll die Lade des HERRN zu mir kommen?
6.10 Und David wollte die Lade des HERRN nicht zu sich in die Stadt Davids hinaufbringen lassen, sondern ließ sie beiseite führen in das Haus Obed-Edoms, des Gatiters.
6.11 Und die Lade des HERRN verblieb drei Monate lang im Hause Obed-Edoms, des Gatiters, und der HERR segnete Obed-Edom und sein ganzes Haus.
6.12 Als nun dem König David angezeigt ward, daß der HERR das Haus Obed-Edoms und alles, was er hatte, segnete um der Lade Gottes willen, da ging David hin und holte die Lade Gottes mit Freuden aus dem Hause Obed-Edoms herauf in die Stadt Davids.
6.13 Und wenn die, welche die Lade des HERRN trugen, sechs Schritte gegangen waren, opferte man einen Ochsen und ein fettes Schaf.
6.14 Und David tanzte mit aller Macht vor dem HERRN her und war mit einem leinenen Ephod umgürtet.
6.15 Also führten David und das ganze Haus Israel die Lade des HERRN mit Jubelgeschrei und Posaunenschall herauf.
6.16 Und als die Lade des HERRN in die Stadt Davids kam, schaute Michal, die Tochter Sauls, durchs Fenster und sah den König David hüpfen und vor dem HERRN tanzen, und sie verachtete ihn in ihrem Herzen.
6.17 Als sie aber die Lade des HERRN hineinbrachten, stellten sie dieselbe an ihren Ort, in das Zelt, das David für sie aufgeschlagen hatte. Darnach opferte David Brandopfer und Dankopfer vor dem HERRN.
6.18 Und als David die Brandopfer und Dankopfer vollendet hatte, segnete er das Volk im Namen des HERRN der Heerscharen
6.19 und ließ allem Volk und der ganzen Menge Israels, Männern und Weibern, einem jeden einen Brotkuchen, einen Traubenkuchen und einen Rosinenkuchen austeilen. Dann ging das ganze Volk hin, ein jeder in sein Haus.
6.20 Als aber David umkehrte, sein Haus zu segnen, ging Michal, die Tochter Sauls, ihm entgegen und sprach: Welche Ehre hat sich heute der König Israels erworben, daß er sich heute vor den Mägden seiner Knechte entblößte, wie leichtfertige Leute sich entblößen!
6.21 David aber sprach zu Michal: Vor dem HERRN, der mich vor deinem Vater und vor seinem ganzen Hause erwählt und mir befohlen hat, Fürst über das Volk des HERRN, über Israel zu sein,
6.22 vor dem HERRN habe ich getanzt. Und ich will noch geringer werden als diesmal und niedrig sein in meinen Augen; und bei den Mägden, von welchen du gesprochen hast, will ich mir Ehre erwerben!
6.23 Aber Michal, die Tochter Sauls, hatte kein Kind bis an den Tag ihres Todes.
6.1 καὶ συνήγαγεν ἔτι δαυιδ πάντα νεανίαν ἐξ ισραηλ ὡς ἑβδομήκοντα χιλιάδας
6.2 καὶ ἀνέστη καὶ ἐπορεύθη δαυιδ καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὁ μετ' αὐτοῦ ἀπὸ τῶν ἀρχόντων ιουδα ἐν ἀναβάσει τοῦ ἀναγαγεῖν ἐκεῖθεν τὴν κιβωτὸν τοῦ θεοῦ ἐφ' ἣν ἐπεκλήθη τὸ ὄνομα κυρίου τῶν δυνάμεων καθημένου ἐπὶ τῶν χερουβιν ἐπ' αὐτῆς
6.3 καὶ ἐπεβίβασεν τὴν κιβωτὸν κυρίου ἐφ' ἅμαξαν καινὴν καὶ ἦρεν αὐτὴν ἐξ οἴκου αμιναδαβ τοῦ ἐν τῷ βουνῷ καὶ οζα καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ υἱοὶ αμιναδαβ ἦγον τὴν ἅμαξαν
6.4 σὺν τῇ κιβωτῷ καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ ἐπορεύοντο ἔμπροσθεν τῆς κιβωτοῦ
6.5 καὶ δαυιδ καὶ οἱ υἱοὶ ισραηλ παίζοντες ἐνώπιον κυρίου ἐν ὀργάνοις ἡρμοσμένοις ἐν ἰσχύι καὶ ἐν ᾠδαῖς καὶ ἐν κινύραις καὶ ἐν νάβλαις καὶ ἐν τυμπάνοις καὶ ἐν κυμβάλοις καὶ ἐν αὐλοῖς
6.6 καὶ παραγίνονται ἕως ἅλω νωδαβ καὶ ἐξέτεινεν οζα τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἐπὶ τὴν κιβωτὸν τοῦ θεοῦ κατασχεῖν αὐτὴν καὶ ἐκράτησεν αὐτήν ὅτι περιέσπασεν αὐτὴν ὁ μόσχος τοῦ κατασχεῖν αὐτήν
6.7 καὶ ἐθυμώθη κύριος τῷ οζα καὶ ἔπαισεν αὐτὸν ἐκεῖ ὁ θεός καὶ ἀπέθανεν ἐκεῖ παρὰ τὴν κιβωτὸν τοῦ κυρίου ἐνώπιον τοῦ θεοῦ
6.8 καὶ ἠθύμησεν δαυιδ ὑπὲρ οὗ διέκοψεν κύριος διακοπὴν ἐν τῷ οζα καὶ ἐκλήθη ὁ τόπος ἐκεῖνος διακοπὴ οζα ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
6.9 καὶ ἐφοβήθη δαυιδ τὸν κύριον ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ λέγων πῶς εἰσελεύσεται πρός με ἡ κιβωτὸς κυρίου
6.10 καὶ οὐκ ἐβούλετο δαυιδ τοῦ ἐκκλῖναι πρὸς αὑτὸν τὴν κιβωτὸν διαθήκης κυρίου εἰς τὴν πόλιν δαυιδ καὶ ἀπέκλινεν αὐτὴν δαυιδ εἰς οἶκον αβεδδαρα τοῦ γεθθαίου
6.11 καὶ ἐκάθισεν ἡ κιβωτὸς τοῦ κυρίου εἰς οἶκον αβεδδαρα τοῦ γεθθαίου μῆνας τρεῖς καὶ εὐλόγησεν κύριος ὅλον τὸν οἶκον αβεδδαρα καὶ πάντα τὰ αὐτοῦ
6.12 καὶ ἀπηγγέλη τῷ βασιλεῖ δαυιδ λέγοντες ηὐλόγησεν κύριος τὸν οἶκον αβεδδαρα καὶ πάντα τὰ αὐτοῦ ἕνεκεν τῆς κιβωτοῦ τοῦ θεοῦ καὶ ἐπορεύθη δαυιδ καὶ ἀνήγαγεν τὴν κιβωτὸν τοῦ κυρίου ἐκ τοῦ οἴκου αβεδδαρα εἰς τὴν πόλιν δαυιδ ἐν εὐφροσύνῃ
6.13 καὶ ἦσαν μετ' αὐτῶν αἴροντες τὴν κιβωτὸν ἑπτὰ χοροὶ καὶ θῦμα μόσχος καὶ ἄρνα
6.14 καὶ δαυιδ ἀνεκρούετο ἐν ὀργάνοις ἡρμοσμένοις ἐνώπιον κυρίου καὶ ὁ δαυιδ ἐνδεδυκὼς στολὴν ἔξαλλον
6.15 καὶ δαυιδ καὶ πᾶς ὁ οἶκος ισραηλ ἀνήγαγον τὴν κιβωτὸν κυρίου μετὰ κραυγῆς καὶ μετὰ φωνῆς σάλπιγγος
6.16 καὶ ἐγένετο τῆς κιβωτοῦ παραγινομένης ἕως πόλεως δαυιδ καὶ μελχολ ἡ θυγάτηρ σαουλ διέκυπτεν διὰ τῆς θυρίδος καὶ εἶδεν τὸν βασιλέα δαυιδ ὀρχούμενον καὶ ἀνακρουόμενον ἐνώπιον κυρίου καὶ ἐξουδένωσεν αὐτὸν ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς
6.17 καὶ φέρουσιν τὴν κιβωτὸν τοῦ κυρίου καὶ ἀνέθηκαν αὐτὴν εἰς τὸν τόπον αὐτῆς εἰς μέσον τῆς σκηνῆς ἧς ἔπηξεν αὐτῇ δαυιδ καὶ ἀνήνεγκεν δαυιδ ὁλοκαυτώματα ἐνώπιον κυρίου καὶ εἰρηνικάς
6.18 καὶ συνετέλεσεν δαυιδ συναναφέρων τὰς ὁλοκαυτώσεις καὶ τὰς εἰρηνικὰς καὶ εὐλόγησεν τὸν λαὸν ἐν ὀνόματι κυρίου τῶν δυνάμεων
6.19 καὶ διεμέρισεν παντὶ τῷ λαῷ εἰς πᾶσαν τὴν δύναμιν τοῦ ισραηλ ἀπὸ δαν ἕως βηρσαβεε ἀπὸ ἀνδρὸς ἕως γυναικὸς ἑκάστῳ κολλυρίδα ἄρτου καὶ ἐσχαρίτην καὶ λάγανον ἀπὸ τηγάνου καὶ ἀπῆλθεν πᾶς ὁ λαὸς ἕκαστος εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ
6.20 καὶ ἐπέστρεψεν δαυιδ εὐλογῆσαι τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ ἐξῆλθεν μελχολ ἡ θυγάτηρ σαουλ εἰς ἀπάντησιν δαυιδ καὶ εὐλόγησεν αὐτὸν καὶ εἶπεν τί δεδόξασται σήμερον ὁ βασιλεὺς ισραηλ ὃς ἀπεκαλύφθη σήμερον ἐν ὀφθαλμοῖς παιδισκῶν τῶν δούλων ἑαυτοῦ καθὼς ἀποκαλύπτεται ἀποκαλυφθεὶς εἷς τῶν ὀρχουμένων
6.21 καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς μελχολ ἐνώπιον κυρίου ὀρχήσομαι εὐλογητὸς κύριος ὃς ἐξελέξατό με ὑπὲρ τὸν πατέρα σου καὶ ὑπὲρ πάντα τὸν οἶκον αὐτοῦ τοῦ καταστῆσαί με εἰς ἡγούμενον ἐπὶ τὸν λαὸν αὐτοῦ ἐπὶ τὸν ισραηλ καὶ παίξομαι καὶ ὀρχήσομαι ἐνώπιον κυρίου
6.22 καὶ ἀποκαλυφθήσομαι ἔτι οὕτως καὶ ἔσομαι ἀχρεῖος ἐν ὀφθαλμοῖς σου καὶ μετὰ τῶν παιδισκῶν ὧν εἶπάς με δοξασθῆναι
6.23 καὶ τῇ μελχολ θυγατρὶ σαουλ οὐκ ἐγένετο παιδίον ἕως τῆς ἡμέρας τοῦ ἀποθανεῖν αὐτήν
6.1 kai synehgagen eti dayid panta neanian ex israehl ohs ebdomehkonta chiliadas
6.2 kai anesteh kai eporeytheh dayid kai pas o laos o met' aytoy apo tohn archontohn ioyda en anabasei toy anagagein ekeithen tehn kibohton toy theoy eph' ehn epeklehtheh to onoma kyrioy tohn dynameohn kathehmenoy epi tohn cheroybin ep' aytehs
6.3 kai epebibasen tehn kibohton kyrioy eph' amaxan kainehn kai ehren aytehn ex oikoy aminadab toy en toh boynoh kai oza kai oi adelphoi aytoy yioi aminadab ehgon tehn amaxan
6.4 syn teh kibohtoh kai oi adelphoi aytoy eporeyonto emprosthen tehs kibohtoy
6.5 kai dayid kai oi yioi israehl paizontes enohpion kyrioy en organois ehrmosmenois en ischyi kai en ohdais kai en kinyrais kai en nablais kai en tympanois kai en kymbalois kai en aylois
6.6 kai paraginontai eohs aloh nohdab kai exeteinen oza tehn cheira aytoy epi tehn kibohton toy theoy kataschein aytehn kai ekratehsen aytehn oti periespasen aytehn o moschos toy kataschein aytehn
6.7 kai ethymohtheh kyrios toh oza kai epaisen ayton ekei o theos kai apethanen ekei para tehn kibohton toy kyrioy enohpion toy theoy
6.8 kai ehthymehsen dayid yper oy diekopsen kyrios diakopehn en toh oza kai eklehtheh o topos ekeinos diakopeh oza eohs tehs ehmeras taytehs
6.9 kai ephobehtheh dayid ton kyrion en teh ehmera ekeineh legohn pohs eiseleysetai pros me eh kibohtos kyrioy
6.10 kai oyk eboyleto dayid toy ekklinai pros ayton tehn kibohton diathehkehs kyrioy eis tehn polin dayid kai apeklinen aytehn dayid eis oikon abeddara toy geththaioy
6.11 kai ekathisen eh kibohtos toy kyrioy eis oikon abeddara toy geththaioy mehnas treis kai eylogehsen kyrios olon ton oikon abeddara kai panta ta aytoy
6.12 kai apehggeleh toh basilei dayid legontes ehylogehsen kyrios ton oikon abeddara kai panta ta aytoy eneken tehs kibohtoy toy theoy kai eporeytheh dayid kai anehgagen tehn kibohton toy kyrioy ek toy oikoy abeddara eis tehn polin dayid en eyphrosyneh
6.13 kai ehsan met' aytohn airontes tehn kibohton epta choroi kai thyma moschos kai arna
6.14 kai dayid anekroyeto en organois ehrmosmenois enohpion kyrioy kai o dayid endedykohs stolehn exallon
6.15 kai dayid kai pas o oikos israehl anehgagon tehn kibohton kyrioy meta kraygehs kai meta phohnehs salpiggos
6.16 kai egeneto tehs kibohtoy paraginomenehs eohs poleohs dayid kai melchol eh thygatehr saoyl diekypten dia tehs thyridos kai eiden ton basilea dayid orchoymenon kai anakroyomenon enohpion kyrioy kai exoydenohsen ayton en teh kardia aytehs
6.17 kai pheroysin tehn kibohton toy kyrioy kai anethehkan aytehn eis ton topon aytehs eis meson tehs skehnehs ehs epehxen ayteh dayid kai anehnegken dayid olokaytohmata enohpion kyrioy kai eirehnikas
6.18 kai synetelesen dayid synanapherohn tas olokaytohseis kai tas eirehnikas kai eylogehsen ton laon en onomati kyrioy tohn dynameohn
6.19 kai diemerisen panti toh laoh eis pasan tehn dynamin toy israehl apo dan eohs behrsabee apo andros eohs gynaikos ekastoh kollyrida artoy kai escharitehn kai laganon apo tehganoy kai apehlthen pas o laos ekastos eis ton oikon aytoy
6.20 kai epestrepsen dayid eylogehsai ton oikon aytoy kai exehlthen melchol eh thygatehr saoyl eis apantehsin dayid kai eylogehsen ayton kai eipen ti dedoxastai sehmeron o basileys israehl os apekalyphtheh sehmeron en ophthalmois paidiskohn tohn doylohn eaytoy kathohs apokalyptetai apokalyphtheis eis tohn orchoymenohn
6.21 kai eipen dayid pros melchol enohpion kyrioy orchehsomai eylogehtos kyrios os exelexato me yper ton patera soy kai yper panta ton oikon aytoy toy katastehsai me eis ehgoymenon epi ton laon aytoy epi ton israehl kai paixomai kai orchehsomai enohpion kyrioy
6.22 kai apokalyphthehsomai eti oytohs kai esomai achreios en ophthalmois soy kai meta tohn paidiskohn ohn eipas me doxasthehnai
6.23 kai teh melchol thygatri saoyl oyk egeneto paidion eohs tehs ehmeras toy apothanein aytehn
6.1 וַיֹּסֶף עֹוד דָּוִד אֶת־כָּל־בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אָלֶף׃
6.2 וַיָּקָם ׀ וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר אִתֹּו מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלֹות מִשָּׁם אֵת אֲרֹון הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־נִקְרָא שֵׁם שֵׁם יְהוָה צְבָאֹות יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו׃
6.3 וַיַּרְכִּבוּ אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים אֶל־עֲגָלָה חֲדָשָׁה וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וְעֻזָּא וְאַחְיֹו בְּנֵי אֲבִינָדָב נֹהֲגִים אֶת־הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה׃
6.4 וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה עִם אֲרֹון הָאֱלֹהִים וְאַחְיֹו הֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרֹון׃
6.5 וְדָוִד ׀ וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרֹושִׁים וּבְכִנֹּרֹות וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים׃
6.6 וַיָּבֹאוּ עַד־גֹּרֶן נָכֹון וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶל־אֲרֹון הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בֹּו כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר׃
6.7 וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל־הַשַּׁל וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרֹון הָאֱלֹהִים׃
6.8 וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ יְהוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּה וַיִּקְרָא לַמָּקֹום הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיֹּום הַזֶּה׃
6.9 וַיִּרָא דָוִד אֶת־יְהוָה בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵיךְ יָבֹוא אֵלַי אֲרֹון יְהוָה׃
6.10 וְלֹא־אָבָה דָוִד לְהָסִיר אֵלָיו אֶת־אֲרֹון יְהוָה עַל־עִיר דָּוִד וַיַּטֵּהוּ דָוִד בֵּית עֹבֵד־אֱדֹום הַגִּתִּי׃
6.11 וַיֵּשֶׁב אֲרֹון יְהוָה בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת־עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת־כָּל־בֵּיתֹו׃
6.12 וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ יְהוָה אֶת־בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹו בַּעֲבוּר אֲרֹון הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה׃
6.13 וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרֹון־יְהוָה שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שֹׁור וּמְרִיא׃
6.14 וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל־עֹז לִפְנֵי יְהוָה וְדָוִד חָגוּר אֵפֹוד בָּד׃
6.15 וְדָוִד וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת־אֲרֹון יְהוָה בִּתְרוּעָה וּבְקֹול שֹׁופָר׃
6.16 וְהָיָה אֲרֹון יְהוָה בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת־שָׁאוּל נִשְׁקְפָה ׀ בְּעַד הַחַלֹּון וַתֵּרֶא אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה וַתִּבֶז לֹו בְּלִבָּהּ׃
6.17 וַיָּבִאוּ אֶת־אֲרֹון יְהוָה וַיַּצִּגוּ אֹתֹו בִּמְקֹומֹו בְּתֹוךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה־לֹו דָּוִד וַיַּעַל דָּוִד עֹלֹות לִפְנֵי יְהוָה וּשְׁלָמִים׃
6.18 וַיְכַל דָּוִד מֵהַעֲלֹות הָעֹולָה וְהַשְּׁלָמִים וַיְבָרֶךְ אֶת־הָעָם בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאֹות׃
6.19 וַיְחַלֵּק לְכָל־הָעָם לְכָל־הֲמֹון יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת וַיֵּלֶךְ כָּל־הָעָם אִישׁ לְבֵיתֹו׃
6.20 וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת־בֵּיתֹו וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת־שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר מַה־נִּכְבַּד הַיֹּום מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיֹּום לְעֵינֵי אַמְהֹות עֲבָדָיו כְּהִגָּלֹות נִגְלֹות אַחַד הָרֵקִים׃
6.21 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־מִיכַל לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בָּחַר־בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל־בֵּיתֹו לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל־עַם יְהוָה עַל־יִשְׂרָאֵל וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי יְהוָה׃
6.22 וּנְקַלֹּתִי עֹוד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם־הָאֲמָהֹות אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה׃
6.23 וּלְמִיכַל בַּת־שָׁאוּל לֹא־הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יֹום מֹותָהּ׃ פ
6.1 wajosaep Oowd daawid Aaet-kaal-baahwr bjixraaAel xxloxxijm Aaalaep׃
6.2 wajaaqaam wajelaek daawid wkaal-HaaOaam Aaxxaer Aitow mibaOalej jHwdaaH lHaOalowt mixxaam Aet Aarown HaaAaeloHijm Aaxxaer-niqraaA xxem xxem jHwaaH cbaaAowt joxxeb Hakrubijm Oaalaajw׃
6.3 wajarkibw Aaet-Aarown HaaAaeloHijm Aael-OagaalaaH hadaaxxaaH wajixaaAuHw mibejt Aabijnaadaab Aaxxaer bagibOaaH wOuzaaA wAahjow bnej Aabijnaadaab noHagijm Aaet-HaaOagaalaaH hadaaxxaaH׃
6.4 wajixaaAuHw mibejt Aabijnaadaab Aaxxaer bagibOaaH Oim Aarown HaaAaeloHijm wAahjow Holek lipnej HaaAaarown׃
6.5 wdaawid wkaal-bejt jixraaAel mxahaqijm lipnej jHwaaH bkol Oacej browxxijm wbkinorowt wbinbaalijm wbtupijm wbimnaOanOijm wbcaelcaelijm׃
6.6 wajaaboAw Oad-goraen naakown wajixxlah OuzaaA Aael-Aarown HaaAaeloHijm wajoAhaez bow kij xxaamTw Habaaqaar׃
6.7 wajihar-Aap jHwaaH bOuzaaH wajakeHw xxaam HaaAaeloHijm Oal-Haxxal wajaamaat xxaam Oim Aarown HaaAaeloHijm׃
6.8 wajihar ldaawid Oal Aaxxaer paarac jHwaaH paeraec bOuzaaH wajiqraaA lamaaqowm HaHwA paeraec OuzaaH Oad Hajowm HazaeH׃
6.9 wajiraaA daawid Aaet-jHwaaH bajowm HaHwA wajoAmaer Aejk jaabowA Aelaj Aarown jHwaaH׃
6.10 wloA-AaabaaH daawid lHaasijr Aelaajw Aaet-Aarown jHwaaH Oal-Oijr daawid wajaTeHw daawid bejt Oobed-Aaedowm Hagitij׃
6.11 wajexxaeb Aarown jHwaaH bejt Oobed Aaedom Hagitij xxloxxaaH haadaaxxijm wajbaaraek jHwaaH Aaet-Oobed Aaedom wAaet-kaal-bejtow׃
6.12 wajugad lamaelaek daawid leAmor berak jHwaaH Aaet-bejt Oobed Aaedom wAaet-kaal-Aaxxaer-low baOabwr Aarown HaaAaeloHijm wajelaek daawid wajaOal Aaet-Aarown HaaAaeloHijm mibejt Oobed Aaedom Oijr daawid bximhaaH׃
6.13 wajHij kij caaOadw noxAej Aarown-jHwaaH xxixxaaH cOaadijm wajizbah xxowr wmrijA׃
6.14 wdaawid mkarker bkaal-Ooz lipnej jHwaaH wdaawid haagwr Aepowd baad׃
6.15 wdaawid wkaal-bejt jixraaAel maOalijm Aaet-Aarown jHwaaH bitrwOaaH wbqowl xxowpaar׃
6.16 wHaajaaH Aarown jHwaaH baaA Oijr daawid wmijkal bat-xxaaAwl nixxqpaaH bOad Hahalown wateraeA Aaet-Hamaelaek daawid mpazez wmkarker lipnej jHwaaH watibaez low blibaaH׃
6.17 wajaabiAw Aaet-Aarown jHwaaH wajacigw Aotow bimqowmow btowk HaaAoHael Aaxxaer naaTaaH-low daawid wajaOal daawid Oolowt lipnej jHwaaH wxxlaamijm׃
6.18 wajkal daawid meHaOalowt HaaOowlaaH wHaxxlaamijm wajbaaraek Aaet-HaaOaam bxxem jHwaaH cbaaAowt׃
6.19 wajhaleq lkaal-HaaOaam lkaal-Hamown jixraaAel lmeAijxx wOad-AixxaaH lAijxx halat laehaem Aahat wAaexxpaar Aaehaad waAaxxijxxaaH Aaehaat wajelaek kaal-HaaOaam Aijxx lbejtow׃
6.20 wajaaxxaab daawid lbaarek Aaet-bejtow wateceA mijkal bat-xxaaAwl liqraAt daawid watoAmaer maH-nikbad Hajowm maelaek jixraaAel Aaxxaer niglaaH Hajowm lOejnej AamHowt Oabaadaajw kHigaalowt niglowt Aahad Haareqijm׃
6.21 wajoAmaer daawid Aael-mijkal lipnej jHwaaH Aaxxaer baahar-bij meAaabijk wmikaal-bejtow lcawot Aotij naagijd Oal-Oam jHwaaH Oal-jixraaAel wxihaqtij lipnej jHwaaH׃
6.22 wnqalotij Oowd mizoAt wHaajijtij xxaapaal bOejnaaj wOim-HaaAamaaHowt Aaxxaer Aaamart Oimaam AikaabedaaH׃
6.23 wlmijkal bat-xxaaAwl loA-HaajaaH laaH jaalaed Oad jowm mowtaaH׃ p
6.1 ויסף עוד דוד את־כל־בחור בישראל שלשים אלף׃
6.2 ויקם ׀ וילך דוד וכל־העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר־נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו׃
6.3 וירכבו את־ארון האלהים אל־עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את־העגלה חדשה׃
6.4 וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון׃
6.5 ודוד ׀ וכל־בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים׃
6.6 ויבאו עד־גרן נכון וישלח עזא אל־ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר׃
6.7 ויחר־אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על־השל וימת שם עם ארון האלהים׃
6.8 ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה׃
6.9 וירא דוד את־יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה׃
6.10 ולא־אבה דוד להסיר אליו את־ארון יהוה על־עיר דוד ויטהו דוד בית עבד־אדום הגתי׃
6.11 וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי שלשה חדשים ויברך יהוה את־עבד אדם ואת־כל־ביתו׃
6.12 ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את־בית עבד אדם ואת־כל־אשר־לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את־ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד בשמחה׃
6.13 ויהי כי צעדו נשאי ארון־יהוה ששה צעדים ויזבח שור ומריא׃
6.14 ודוד מכרכר בכל־עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד׃
6.15 ודוד וכל־בית ישראל מעלים את־ארון יהוה בתרועה ובקול שופר׃
6.16 והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת־שאול נשקפה ׀ בעד החלון ותרא את־המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה׃
6.17 ויבאו את־ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה־לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים׃
6.18 ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את־העם בשם יהוה צבאות׃
6.19 ויחלק לכל־העם לכל־המון ישראל למאיש ועד־אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל־העם איש לביתו׃
6.20 וישב דוד לברך את־ביתו ותצא מיכל בת־שאול לקראת דוד ותאמר מה־נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים׃
6.21 ויאמר דוד אל־מיכל לפני יהוה אשר בחר־בי מאביך ומכל־ביתו לצות אתי נגיד על־עם יהוה על־ישראל ושחקתי לפני יהוה׃
6.22 ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם־האמהות אשר אמרת עמם אכבדה׃
6.23 ולמיכל בת־שאול לא־היה לה ילד עד יום מותה׃ פ
6.1 wjsp Owd dwd At-kl-bhwr bjxrAl xlxjm Alp׃
6.2 wjqm wjlk dwd wkl-HOm Axr Atw mbOlj jHwdH lHOlwt mxm At Arwn HAlHjm Axr-nqrA xm xm jHwH cbAwt jxb Hkrbjm Oljw׃
6.3 wjrkbw At-Arwn HAlHjm Al-OglH hdxH wjxAHw mbjt Abjndb Axr bgbOH wOzA wAhjw bnj Abjndb nHgjm At-HOglH hdxH׃
6.4 wjxAHw mbjt Abjndb Axr bgbOH Om Arwn HAlHjm wAhjw Hlk lpnj HArwn׃
6.5 wdwd wkl-bjt jxrAl mxhqjm lpnj jHwH bkl Ocj brwxjm wbknrwt wbnbljm wbtpjm wbmnOnOjm wbclcljm׃
6.6 wjbAw Od-grn nkwn wjxlh OzA Al-Arwn HAlHjm wjAhz bw kj xmTw Hbqr׃
6.7 wjhr-Ap jHwH bOzH wjkHw xm HAlHjm Ol-Hxl wjmt xm Om Arwn HAlHjm׃
6.8 wjhr ldwd Ol Axr prc jHwH prc bOzH wjqrA lmqwm HHwA prc OzH Od Hjwm HzH׃
6.9 wjrA dwd At-jHwH bjwm HHwA wjAmr Ajk jbwA Alj Arwn jHwH׃
6.10 wlA-AbH dwd lHsjr Aljw At-Arwn jHwH Ol-Ojr dwd wjTHw dwd bjt Obd-Adwm Hgtj׃
6.11 wjxb Arwn jHwH bjt Obd Adm Hgtj xlxH hdxjm wjbrk jHwH At-Obd Adm wAt-kl-bjtw׃
6.12 wjgd lmlk dwd lAmr brk jHwH At-bjt Obd Adm wAt-kl-Axr-lw bObwr Arwn HAlHjm wjlk dwd wjOl At-Arwn HAlHjm mbjt Obd Adm Ojr dwd bxmhH׃
6.13 wjHj kj cOdw nxAj Arwn-jHwH xxH cOdjm wjzbh xwr wmrjA׃
6.14 wdwd mkrkr bkl-Oz lpnj jHwH wdwd hgwr Apwd bd׃
6.15 wdwd wkl-bjt jxrAl mOljm At-Arwn jHwH btrwOH wbqwl xwpr׃
6.16 wHjH Arwn jHwH bA Ojr dwd wmjkl bt-xAwl nxqpH bOd Hhlwn wtrA At-Hmlk dwd mpzz wmkrkr lpnj jHwH wtbz lw blbH׃
6.17 wjbAw At-Arwn jHwH wjcgw Atw bmqwmw btwk HAHl Axr nTH-lw dwd wjOl dwd Olwt lpnj jHwH wxlmjm׃
6.18 wjkl dwd mHOlwt HOwlH wHxlmjm wjbrk At-HOm bxm jHwH cbAwt׃
6.19 wjhlq lkl-HOm lkl-Hmwn jxrAl lmAjx wOd-AxH lAjx hlt lhm Aht wAxpr Ahd wAxjxH Aht wjlk kl-HOm Ajx lbjtw׃
6.20 wjxb dwd lbrk At-bjtw wtcA mjkl bt-xAwl lqrAt dwd wtAmr mH-nkbd Hjwm mlk jxrAl Axr nglH Hjwm lOjnj AmHwt Obdjw kHglwt nglwt Ahd Hrqjm׃
6.21 wjAmr dwd Al-mjkl lpnj jHwH Axr bhr-bj mAbjk wmkl-bjtw lcwt Atj ngjd Ol-Om jHwH Ol-jxrAl wxhqtj lpnj jHwH׃
6.22 wnqltj Owd mzAt wHjjtj xpl bOjnj wOm-HAmHwt Axr Amrt Omm AkbdH׃
6.23 wlmjkl bt-xAwl lA-HjH lH jld Od jwm mwtH׃ p
6.1 Congregavit autem rursum Da vid omnes electos ex Israel tri ginta milia.
6.2 Surrexitque David et abiit, et universus populus, qui erat cum eo, in Baala Iudae, ut adducerent inde arcam Dei, super quam invocatum est nomen Domini exercituum sedentis in cherubim super eam.
6.3 Et imposuerunt arcam Dei super plaustrum novum tuleruntque eam de domo Abinadab, qui erat in colle. Oza autem et Ahio filii Abinadab minabant plaustrum:
6.4 Oza ambulabat iuxta arcam, et Ahio praecedebat eam.
6.5 David autem et omnis Israel ludebant coram Domino omni virtute in canticis et citharis et lyris et tympanis et sistris et cymbalis.
6.6 Postquam autem venerunt ad aream Nachon, extendit manum Oza ad arcam Dei et tenuit eam, quoniam boves lascivientes proruperunt.
6.7 Iratusque est indignatione Dominus contra Ozam et percussit eum super temeritate; qui mortuus est ibi iuxta arcam Dei.
6.8 Contristatus autem est David, eo quod diruptionem dirupisset Dominus in Ozam; et vocatum est nomen loci illius Pharesoza (id est Diruptio Ozae) usque in diem hanc.
6.9 Et extimuit David Dominum in die illa dicens: “ Quomodo ingredietur ad me arca Domini? ”.
6.10 Et noluit divertere ad se arcam Domini in civitate David, sed divertit eam in domum Obededom Getthaei.
6.11 Et habitavit arca Domini in domo Obededom Getthaei tribus mensibus, et benedixit Dominus Obededom et omnem domum eius.
6.12 Nuntiatumque est regi David: “ Benedixit Dominus Obededom et omnia eius propter arcam Dei ”. Abiit ergo David et adduxit arcam Dei de domo Obededom in civitatem David cum gaudio.
6.13 Cumque progressi essent, qui portabant arcam Domini, sex passus, immolavit bovem et vitulum saginatum,
6.14 et David saltabat totis viribus ante Dominum. Porro David erat accinctus ephod lineo.
6.15 Et David et omnis domus Israel ducebant arcam Domini in iubilo et in clangore bucinae.
6.16 Cumque intrasset arca Domini in civitatem David, Michol filia Saul prospiciens per fenestram vidit regem David subsilientem atque saltantem coram Domino et despexit eum in corde suo.
6.17 Et introduxerunt arcam Domini et posuerunt eam in loco suo in medio tabernaculi, quod tetenderat ei David; et obtulit David coram Domino holocausta et pacifica.
6.18 Cumque complesset offerens holocaustum et pacifica, benedixit populo in nomine Domini exercituum.
6.19 Et partitus est multitudini universae Israel tam viro quam mulieri singulis collyridam panis unam et laganum palmarum unum et palatham unam. Et abiit omnis populus unusquisque in domum suam.
6.20 Reversusque est et David, ut benediceret domui suae, et egressa Michol filia Saul in occursum David ait: “ Quam gloriosus fuit hodie rex Israel discooperiens se ante ancillas servorum suorum, quasi si nudetur unus de scurris! ”.
6.21 Dixitque David ad Michol: “ Ante Dominum salto. Benedictus Dominus, qui elegit me potius quam patrem tuum et quam omnem domum eius, ut constitueret me ducem super populum Domini, super Israel!
6.22 Ludam in conspectu Domini et vilior fiam plus quam factus sum et ero deiectus in oculis meis, sed apud ancillas, de quibus locuta es, gloriosior apparebo ”.
6.23 Igitur Michol filiae Saul non est natus filius usque ad diem mortis suae.
7.1 Als nun der König in seinem Hause saß und der HERR ihm Ruhe gegeben hatte vor allen seinen Feinden ringsumher,
7.2 sprach der König zum Propheten Natan: Siehe doch, ich wohne in einem Zedernhause, und die Lade Gottes wohnt unter Teppichen!
7.3 Natan sprach zum König: Gehe hin und tue alles, was in deinem Herzen ist, denn der HERR ist mit dir!
7.4 Aber in derselben Nacht kam das Wort des HERRN zu Natan und sprach:
7.5 Gehe hin und sage zu meinem Knechte David: So spricht der HERR: Solltest du mir ein Haus bauen, daß ich darin wohne?
7.6 Habe ich doch in keinem Hause gewohnt von dem Tage an, als ich die Kinder Israel aus Ägypten führte, bis auf diesen Tag, sondern ich bin stets in einem Zelt und in der Wohnung umhergezogen.
7.7 Wohin ich immer wandelte mit allen Kindern Israel, habe ich auch jemals ein Wort geredet zu einem der Stämme Israels, dem ich mein Volk Israel zu weiden befahl, und gesagt: Warum bauet ihr mir kein Haus von Zedern?
7.8 So sollst du nun zu meinem Knechte David also reden: So spricht der HERR der Heerscharen: Ich habe dich von der Weide hinter den Schafen weggenommen, daß du Fürst werdest über mein Volk Israel;
7.9 und ich bin mit dir gewesen, wohin du gegangen bist, und habe alle deine Feinde vor dir her ausgerottet, und ich habe dir einen großen Namen gemacht, wie der Name der Gewaltigen auf Erden;
7.10 und ich habe meinem Volk Israel einen Ort bereitet und es eingepflanzt, daß es daselbst verbleibe, daß es nicht mehr beunruhigt werde und die Kinder der Bosheit es nicht mehr drängen wie zuvor und zur Zeit, da ich Richter über mein Volk Israel verordnete.
7.11 Und ich habe dir vor allen deinen Feinden Ruhe gegeben; und der HERR tut dir kund, daß Er dir ein Haus bauen will.
7.12 Wenn deine Tage erfüllt sind und du bei deinen Vätern liegst, so will ich deinen Samen nach dir erwecken, der aus deinem Leibe kommen wird, und will sein Königtum befestigen;
7.13 der soll meinem Namen ein Haus bauen, und ich will den Thron seines Königreichs auf ewig befestigen.
7.14 Ich will sein Vater sein, und er soll mein Sohn sein. Wenn er eine Missetat begeht, will ich ihn mit Menschenruten züchtigen und mit Schlägen der Menschenkinder strafen.
7.15 Aber meine Gnade soll nicht von ihm weichen, wie ich sie von Saul abwandte, den ich vor dir beseitigt habe;
7.16 sondern dein Haus und dein Königreich sollen ewig vor dir beständig sein; dein Thron soll auf ewig bestehen.
7.17 Natan teilte alle diese Worte und dieses ganze Gesicht dem David mit.
7.18 Da kam der König David und setzte sich vor dem HERRN nieder und sprach: Wer bin ich, mein Herr, HERR, und was ist mein Haus, daß du mich bis hierher gebracht hast?
7.19 Und das ist noch zu wenig gewesen in deinen Augen, Herr, HERR; denn du hast über das Haus deines Knechtes noch von ferner Zukunft geredet, und zwar, Herr, HERR, von des Menschen höchstem Ziel!
7.20 Was kann da David weiter zu dir sagen? Du kennst ja deinen Knecht, Herr, HERR!
7.21 Um deines Wortes willen und nach deinem Herzen hast du so Großes getan, um es deinem Knechte kundzutun!
7.22 Darum bist du, HERR, mein Gott, auch so hoch erhaben; denn dir ist niemand gleich, und es ist kein Gott außer dir nach allem, was wir mit unsern Ohren gehört haben!
7.23 Und wo ist ein Volk wie dein Volk, wie Israel, das einzige auf Erden, um deswillen Gott hingegangen ist, es sich zum Volke zu erlösen und sich einen Namen zu machen und so großartige und furchtbare Taten für dein Land zu tun vor dem Angesichte deines Volkes, welches du dir aus Ägypten, von den Heiden und ihren Göttern erlöst hast?
7.24 Und du hast dir dein Volk Israel auf ewig zum Volke zubereitet, und du, HERR, bist sein Gott geworden!
7.25 So erfülle nun, HERR, mein Gott, auf ewig das Wort, das du über deinen Knecht und über sein Haus geredet hast, und tue, wie du gesagt hast,
7.26 damit man ewiglich deinen Namen erhebe und sage: Der HERR der Heerscharen ist Gott über Israel! Und möge das Haus deines Knechtes David vor dir bestehen!
7.27 Denn du, HERR der Heerscharen, du Gott Israels, hast dem Ohr deines Knechts geoffenbart und gesagt: Ich will dir ein Haus bauen! Darum hat dein Knecht den Mut gefunden, dieses Gebet zu dir zu beten.
7.28 Und nun, mein Herr, HERR, du bist Gott, und deine Worte sind Wahrheit, und du hast deinem Knecht so viel Gutes zugesagt.
7.29 So wollest du nun das Haus deines Knechtes segnen, daß es ewiglich vor dir sei; denn du selbst, Herr, HERR, hast es gesagt. So möge denn das Haus deines Knechtes mit deinem Segen bedacht werden ewiglich!
7.1 καὶ ἐγένετο ὅτε ἐκάθισεν ὁ βασιλεὺς ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ καὶ κύριος κατεκληρονόμησεν αὐτὸν κύκλῳ ἀπὸ πάντων τῶν ἐχθρῶν αὐτοῦ τῶν κύκλῳ
7.2 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς ναθαν τὸν προφήτην ἰδοὺ δὴ ἐγὼ κατοικῶ ἐν οἴκῳ κεδρίνῳ καὶ ἡ κιβωτὸς τοῦ θεοῦ κάθηται ἐν μέσῳ τῆς σκηνῆς
7.3 καὶ εἶπεν ναθαν πρὸς τὸν βασιλέα πάντα ὅσα ἂν ἐν τῇ καρδίᾳ σου βάδιζε καὶ ποίει ὅτι κύριος μετὰ σοῦ
7.4 καὶ ἐγένετο τῇ νυκτὶ ἐκείνῃ καὶ ἐγένετο ῥῆμα κυρίου πρὸς ναθαν λέγων
7.5 πορεύου καὶ εἰπὸν πρὸς τὸν δοῦλόν μου δαυιδ τάδε λέγει κύριος οὐ σὺ οἰκοδομήσεις μοι οἶκον τοῦ κατοικῆσαί με
7.6 ὅτι οὐ κατῴκηκα ἐν οἴκῳ ἀφ' ἧς ἡμέρας ἀνήγαγον ἐξ αἰγύπτου τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης καὶ ἤμην ἐμπεριπατῶν ἐν καταλύματι καὶ ἐν σκηνῇ
7.7 ἐν πᾶσιν οἷς διῆλθον ἐν παντὶ ισραηλ εἰ λαλῶν ἐλάλησα πρὸς μίαν φυλὴν τοῦ ισραηλ ᾧ ἐνετειλάμην ποιμαίνειν τὸν λαόν μου ισραηλ λέγων τί ὅτι οὐκ ᾠκοδομήκατέ μοι οἶκον κέδρινον
7.8 καὶ νῦν τάδε ἐρεῖς τῷ δούλῳ μου δαυιδ τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ἔλαβόν σε ἐκ τῆς μάνδρας τῶν προβάτων τοῦ εἶναί σε εἰς ἡγούμενον ἐπὶ τὸν λαόν μου ἐπὶ τὸν ισραηλ
7.9 καὶ ἤμην μετὰ σοῦ ἐν πᾶσιν οἷς ἐπορεύου καὶ ἐξωλέθρευσα πάντας τοὺς ἐχθρούς σου ἀπὸ προσώπου σου καὶ ἐποίησά σε ὀνομαστὸν κατὰ τὸ ὄνομα τῶν μεγάλων τῶν ἐπὶ τῆς γῆς
7.10 καὶ θήσομαι τόπον τῷ λαῷ μου τῷ ισραηλ καὶ καταφυτεύσω αὐτόν καὶ κατασκηνώσει καθ' ἑαυτὸν καὶ οὐ μεριμνήσει οὐκέτι καὶ οὐ προσθήσει υἱὸς ἀδικίας τοῦ ταπεινῶσαι αὐτὸν καθὼς ἀπ' ἀρχῆς
7.11 ἀπὸ τῶν ἡμερῶν ὧν ἔταξα κριτὰς ἐπὶ τὸν λαόν μου ισραηλ καὶ ἀναπαύσω σε ἀπὸ πάντων τῶν ἐχθρῶν σου καὶ ἀπαγγελεῖ σοι κύριος ὅτι οἶκον οἰκοδομήσεις αὐτῷ καὶ ἔσται ἐὰν πληρωθῶσιν αἱ ἡμέραι σου καὶ κοιμηθήσῃ μετὰ τῶν πατέρων σου καὶ ἀναστήσω τὸ σπέρμα σου μετὰ σέ ὃς ἔσται ἐκ τῆς κοιλίας σου καὶ ἑτοιμάσω τὴν βασιλείαν αὐτοῦ
7.12 καὶ ἔσται ἐὰν πληρωθῶσιν αἱ ἡμέραι σου καὶ κοιμηθήσῃ μετὰ τῶν πατέρων σου καὶ ἀναστήσω τὸ σπέρμα σου μετὰ σέ ὃς ἔσται ἐκ τῆς κοιλίας σου καὶ ἑτοιμάσω τὴν βασιλείαν αὐτοῦ
7.13 αὐτὸς οἰκοδομήσει μοι οἶκον τῷ ὀνόματί μου καὶ ἀνορθώσω τὸν θρόνον αὐτοῦ ἕως εἰς τὸν αἰῶνα
7.14 ἐγὼ ἔσομαι αὐτῷ εἰς πατέρα καὶ αὐτὸς ἔσται μοι εἰς υἱόν καὶ ἐὰν ἔλθῃ ἡ ἀδικία αὐτοῦ καὶ ἐλέγξω αὐτὸν ἐν ῥάβδῳ ἀνδρῶν καὶ ἐν ἁφαῖς υἱῶν ἀνθρώπων
7.15 τὸ δὲ ἔλεός μου οὐκ ἀποστήσω ἀπ' αὐτοῦ καθὼς ἀπέστησα ἀφ' ὧν ἀπέστησα ἐκ προσώπου μου
7.16 καὶ πιστωθήσεται ὁ οἶκος αὐτοῦ καὶ ἡ βασιλεία αὐτοῦ ἕως αἰῶνος ἐνώπιον ἐμοῦ καὶ ὁ θρόνος αὐτοῦ ἔσται ἀνωρθωμένος εἰς τὸν αἰῶνα
7.17 κατὰ πάντας τοὺς λόγους τούτους καὶ κατὰ πᾶσαν τὴν ὅρασιν ταύτην οὕτως ἐλάλησεν ναθαν πρὸς δαυιδ
7.18 καὶ εἰσῆλθεν ὁ βασιλεὺς δαυιδ καὶ ἐκάθισεν ἐνώπιον κυρίου καὶ εἶπεν τίς εἰμι ἐγώ κύριέ μου κύριε καὶ τίς ὁ οἶκός μου ὅτι ἠγάπηκάς με ἕως τούτων
7.19 καὶ κατεσμικρύνθη μικρὸν ἐνώπιόν σου κύριέ μου κύριε καὶ ἐλάλησας ὑπὲρ τοῦ οἴκου τοῦ δούλου σου εἰς μακράν οὗτος δὲ ὁ νόμος τοῦ ἀνθρώπου κύριέ μου κύριε
7.20 καὶ τί προσθήσει δαυιδ ἔτι τοῦ λαλῆσαι πρὸς σέ καὶ νῦν σὺ οἶδας τὸν δοῦλόν σου κύριέ μου κύριε
7.21 διὰ τὸν λόγον σου πεποίηκας καὶ κατὰ τὴν καρδίαν σου ἐποίησας πᾶσαν τὴν μεγαλωσύνην ταύτην γνωρίσαι τῷ δούλῳ σου
7.22 ἕνεκεν τοῦ μεγαλῦναί σε κύριέ μου κύριε ὅτι οὐκ ἔστιν ὡς σὺ καὶ οὐκ ἔστιν θεὸς πλὴν σοῦ ἐν πᾶσιν οἷς ἠκούσαμεν ἐν τοῖς ὠσὶν ἡμῶν
7.23 καὶ τίς ὡς ὁ λαός σου ισραηλ ἔθνος ἄλλο ἐν τῇ γῇ ὡς ὡδήγησεν αὐτὸν ὁ θεὸς τοῦ λυτρώσασθαι αὐτῷ λαὸν τοῦ θέσθαι σε ὄνομα τοῦ ποιῆσαι μεγαλωσύνην καὶ ἐπιφάνειαν τοῦ ἐκβαλεῖν σε ἐκ προσώπου τοῦ λαοῦ σου οὗ ἐλυτρώσω σεαυτῷ ἐξ αἰγύπτου ἔθνη καὶ σκηνώματα
7.24 καὶ ἡτοίμασας σεαυτῷ τὸν λαόν σου ισραηλ λαὸν ἕως αἰῶνος καὶ σύ κύριε ἐγένου αὐτοῖς εἰς θεόν
7.25 καὶ νῦν κύριέ μου κύριε τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησας περὶ τοῦ δούλου σου καὶ τοῦ οἴκου αὐτοῦ πίστωσον ἕως αἰῶνος κύριε παντοκράτωρ θεὲ τοῦ ισραηλ καὶ νῦν καθὼς ἐλάλησας
7.26 μεγαλυνθείη τὸ ὄνομά σου ἕως αἰῶνος
7.27 κύριε παντοκράτωρ θεὸς ισραηλ ἀπεκάλυψας τὸ ὠτίον τοῦ δούλου σου λέγων οἶκον οἰκοδομήσω σοι διὰ τοῦτο εὗρεν ὁ δοῦλός σου τὴν καρδίαν ἑαυτοῦ τοῦ προσεύξασθαι πρὸς σὲ τὴν προσευχὴν ταύτην
7.28 καὶ νῦν κύριέ μου κύριε σὺ εἶ ὁ θεός καὶ οἱ λόγοι σου ἔσονται ἀληθινοί καὶ ἐλάλησας ὑπὲρ τοῦ δούλου σου τὰ ἀγαθὰ ταῦτα
7.29 καὶ νῦν ἄρξαι καὶ εὐλόγησον τὸν οἶκον τοῦ δούλου σου τοῦ εἶναι εἰς τὸν αἰῶνα ἐνώπιόν σου ὅτι σὺ εἶ κύριέ μου κύριε ἐλάλησας καὶ ἀπὸ τῆς εὐλογίας σου εὐλογηθήσεται ὁ οἶκος τοῦ δούλου σου εἰς τὸν αἰῶνα
7.1 kai egeneto ote ekathisen o basileys en toh oikoh aytoy kai kyrios kateklehronomehsen ayton kykloh apo pantohn tohn echthrohn aytoy tohn kykloh
7.2 kai eipen o basileys pros nathan ton prophehtehn idoy deh egoh katoikoh en oikoh kedrinoh kai eh kibohtos toy theoy kathehtai en mesoh tehs skehnehs
7.3 kai eipen nathan pros ton basilea panta osa an en teh kardia soy badize kai poiei oti kyrios meta soy
7.4 kai egeneto teh nykti ekeineh kai egeneto rehma kyrioy pros nathan legohn
7.5 poreyoy kai eipon pros ton doylon moy dayid tade legei kyrios oy sy oikodomehseis moi oikon toy katoikehsai me
7.6 oti oy katohkehka en oikoh aph' ehs ehmeras anehgagon ex aigyptoy toys yioys israehl eohs tehs ehmeras taytehs kai ehmehn emperipatohn en katalymati kai en skehneh
7.7 en pasin ois diehlthon en panti israehl ei lalohn elalehsa pros mian phylehn toy israehl oh eneteilamehn poimainein ton laon moy israehl legohn ti oti oyk ohkodomehkate moi oikon kedrinon
7.8 kai nyn tade ereis toh doyloh moy dayid tade legei kyrios pantokratohr elabon se ek tehs mandras tohn probatohn toy einai se eis ehgoymenon epi ton laon moy epi ton israehl
7.9 kai ehmehn meta soy en pasin ois eporeyoy kai exohlethreysa pantas toys echthroys soy apo prosohpoy soy kai epoiehsa se onomaston kata to onoma tohn megalohn tohn epi tehs gehs
7.10 kai thehsomai topon toh laoh moy toh israehl kai kataphyteysoh ayton kai kataskehnohsei kath' eayton kai oy merimnehsei oyketi kai oy prosthehsei yios adikias toy tapeinohsai ayton kathohs ap' archehs
7.11 apo tohn ehmerohn ohn etaxa kritas epi ton laon moy israehl kai anapaysoh se apo pantohn tohn echthrohn soy kai apaggelei soi kyrios oti oikon oikodomehseis aytoh kai estai ean plehrohthohsin ai ehmerai soy kai koimehthehseh meta tohn paterohn soy kai anastehsoh to sperma soy meta se os estai ek tehs koilias soy kai etoimasoh tehn basileian aytoy
7.12 kai estai ean plehrohthohsin ai ehmerai soy kai koimehthehseh meta tohn paterohn soy kai anastehsoh to sperma soy meta se os estai ek tehs koilias soy kai etoimasoh tehn basileian aytoy
7.13 aytos oikodomehsei moi oikon toh onomati moy kai anorthohsoh ton thronon aytoy eohs eis ton aiohna
7.14 egoh esomai aytoh eis patera kai aytos estai moi eis yion kai ean eltheh eh adikia aytoy kai elegxoh ayton en rabdoh androhn kai en aphais yiohn anthrohpohn
7.15 to de eleos moy oyk apostehsoh ap' aytoy kathohs apestehsa aph' ohn apestehsa ek prosohpoy moy
7.16 kai pistohthehsetai o oikos aytoy kai eh basileia aytoy eohs aiohnos enohpion emoy kai o thronos aytoy estai anohrthohmenos eis ton aiohna
7.17 kata pantas toys logoys toytoys kai kata pasan tehn orasin taytehn oytohs elalehsen nathan pros dayid
7.18 kai eisehlthen o basileys dayid kai ekathisen enohpion kyrioy kai eipen tis eimi egoh kyrie moy kyrie kai tis o oikos moy oti ehgapehkas me eohs toytohn
7.19 kai katesmikryntheh mikron enohpion soy kyrie moy kyrie kai elalehsas yper toy oikoy toy doyloy soy eis makran oytos de o nomos toy anthrohpoy kyrie moy kyrie
7.20 kai ti prosthehsei dayid eti toy lalehsai pros se kai nyn sy oidas ton doylon soy kyrie moy kyrie
7.21 dia ton logon soy pepoiehkas kai kata tehn kardian soy epoiehsas pasan tehn megalohsynehn taytehn gnohrisai toh doyloh soy
7.22 eneken toy megalynai se kyrie moy kyrie oti oyk estin ohs sy kai oyk estin theos plehn soy en pasin ois ehkoysamen en tois ohsin ehmohn
7.23 kai tis ohs o laos soy israehl ethnos allo en teh geh ohs ohdehgehsen ayton o theos toy lytrohsasthai aytoh laon toy thesthai se onoma toy poiehsai megalohsynehn kai epiphaneian toy ekbalein se ek prosohpoy toy laoy soy oy elytrohsoh seaytoh ex aigyptoy ethneh kai skehnohmata
7.24 kai ehtoimasas seaytoh ton laon soy israehl laon eohs aiohnos kai sy kyrie egenoy aytois eis theon
7.25 kai nyn kyrie moy kyrie to rehma o elalehsas peri toy doyloy soy kai toy oikoy aytoy pistohson eohs aiohnos kyrie pantokratohr thee toy israehl kai nyn kathohs elalehsas
7.26 megalyntheieh to onoma soy eohs aiohnos
7.27 kyrie pantokratohr theos israehl apekalypsas to ohtion toy doyloy soy legohn oikon oikodomehsoh soi dia toyto eyren o doylos soy tehn kardian eaytoy toy proseyxasthai pros se tehn proseychehn taytehn
7.28 kai nyn kyrie moy kyrie sy ei o theos kai oi logoi soy esontai alehthinoi kai elalehsas yper toy doyloy soy ta agatha tayta
7.29 kai nyn arxai kai eylogehson ton oikon toy doyloy soy toy einai eis ton aiohna enohpion soy oti sy ei kyrie moy kyrie elalehsas kai apo tehs eylogias soy eylogehthehsetai o oikos toy doyloy soy eis ton aiohna
7.1 וַיְהִי כִּי־יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתֹו וַיהוָה הֵנִיחַ־לֹו מִסָּבִיב מִכָּל־אֹיְבָיו׃
7.2 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יֹושֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרֹון הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתֹוךְ הַיְרִיעָה׃
7.3 וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־הַמֶּלֶךְ כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה כִּי יְהוָה עִמָּךְ׃ ס
7.4 וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־נָתָן לֵאמֹר׃
7.5 לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל־עַבְדִּי אֶל־דָּוִד כֹּה אָמַר יְהוָה הַאַתָּה תִּבְנֶה־לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי׃
7.6 כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיֹּום הַעֲלֹתִי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיֹּום הַזֶּה וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן׃
7.7 בְּכֹל אֲשֶׁר־הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת־אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעֹות אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר לָמָּה לֹא־בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים׃
7.8 וְעַתָּה כֹּה־תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן־הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן לִהְיֹות נָגִיד עַל־עַמִּי עַל־יִשְׂרָאֵל׃
7.9 וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִתָה אֶת־כָּל־אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדֹול כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ׃
7.10 וְשַׂמְתִּי מָקֹום לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עֹוד וְלֹא־יֹסִיפוּ בְנֵי־עַוְלָה לְעַנֹּותֹו כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁונָה׃
7.11 וּלְמִן־הַיֹּום אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל־אֹיְבֶיךָ וְהִגִּיד לְךָ יְהוָה כִּי־בַיִת יַעֲשֶׂה־לְּךָ יְהוָה׃
7.12 כִּי ׀ יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת־אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת־זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת־מַמְלַכְתֹּו׃
7.13 הוּא יִבְנֶה־בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת־כִּסֵּא מַמְלַכְתֹּו עַד־עֹולָם׃
7.14 אֲנִי אֶהְיֶה־לֹּו לְאָב וְהוּא יִהְיֶה־לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתֹו וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם׃
7.15 וְחַסְדִּי לֹא־יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ׃
7.16 וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד־עֹולָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכֹון עַד־עֹולָם׃
7.17 כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיֹון הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל־דָּוִד׃ ס
7.18 וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי יְהוִה וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד־הֲלֹם׃
7.19 וַתִּקְטַן עֹוד זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יְהוִה וַתְּדַבֵּר גַּם אֶל־בֵּית־עַבְדְּךָ לְמֵרָחֹוק וְזֹאת תֹּורַת הָאָדָם אֲדֹנָי יְהוִה׃
7.20 וּמַה־יֹּוסִיף דָּוִד עֹוד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת־עַבְדְּךָ אֲדֹנָי יְהוִה׃
7.21 בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ וּכְלִבְּךָ עָשִׂיתָ אֵת כָּל־הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת לְהֹודִיעַ אֶת־עַבְדֶּךָ׃
7.22 עַל־כֵּן גָּדַלְתָּ אֲדֹנָי יְהוִה כִּי־אֵין כָּמֹוךָ וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ בְּכֹל אֲשֶׁר־שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ׃
7.23 וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גֹּוי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ־אֱלֹהִים לִפְדֹּות־לֹו לְעָם וְלָשׂוּם לֹו שֵׁם וְלַעֲשֹׂות לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאֹות לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גֹּויִם וֵאלֹהָיו׃
7.24 וַתְּכֹונֵן לְךָ אֶת־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל ׀ לְךָ לְעָם עַד־עֹולָם וְאַתָּה יְהוָה הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים׃ ס
7.25 וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל־עַבְדְּךָ וְעַל־בֵּיתֹו הָקֵם עַד־עֹולָם וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ׃
7.26 וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד־עֹולָם לֵאמֹר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהִים עַל־יִשְׂרָאֵל וּבֵית עַבְדְּךָ דָוִד יִהְיֶה נָכֹון לְפָנֶיךָ׃
7.27 כִּי־אַתָּה יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל גָּלִיתָה אֶת־אֹזֶן עַבְדְּךָ לֵאמֹר בַּיִת אֶבְנֶה־לָּךְ עַל־כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת־לִבֹּו לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת־הַתְּפִלָּה הַזֹּאת׃
7.28 וְעַתָּה ׀ אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה־הוּא הָאֱלֹהִים וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ אֱמֶת וַתְּדַבֵּר אֶל־עַבְדְּךָ אֶת־הַטֹּובָה הַזֹּאת׃
7.29 וְעַתָּה הֹואֵל וּבָרֵךְ אֶת־בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיֹות לְעֹולָם לְפָנֶיךָ כִּי־אַתָּה אֲדֹנָי יְהוִה דִּבַּרְתָּ וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית־עַבְדְּךָ לְעֹולָם׃ פ
7.1 wajHij kij-jaaxxab Hamaelaek bbejtow wajHwaaH Henijha-low misaabijb mikaal-Aojbaajw׃
7.2 wajoAmaer Hamaelaek Aael-naataan HanaabijA rAeH naaA Aaanokij jowxxeb bbejt Aaraazijm waAarown HaaAaeloHijm joxxeb btowk HajrijOaaH׃
7.3 wajoAmaer naataan Aael-Hamaelaek kol Aaxxaer bilbaabkaa lek OaxeH kij jHwaaH Oimaak׃ s
7.4 wajHij balajlaaH HaHwA wajHij dbar-jHwaaH Aael-naataan leAmor׃
7.5 lek wAaamartaa Aael-Oabdij Aael-daawid koH Aaamar jHwaaH HaAataaH tibnaeH-lij bajit lxxibtij׃
7.6 kij loA jaaxxabtij bbajit lmijowm HaOalotij Aaet-bnej jixraaAel mimicrajim wOad Hajowm HazaeH waaAaeHjaeH mitHalek bAoHael wbmixxkaan׃
7.7 bkol Aaxxaer-HitHalaktij bkaal-bnej jixraaAel Hadaabaar dibartij Aaet-Aahad xxibTej jixraaAel Aaxxaer ciwijtij lirOowt Aaet-Oamij Aaet-jixraaAel leAmor laamaaH loA-bnijtaem lij bejt Aaraazijm׃
7.8 wOataaH koH-toAmar lOabdij ldaawid koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt Aanij lqahtijkaa min-HanaawaeH meAahar HacoAn liHjowt naagijd Oal-Oamij Oal-jixraaAel׃
7.9 waaAaeHjaeH Oimkaa bkol Aaxxaer Haalaktaa waaAakritaaH Aaet-kaal-Aojbaejkaa mipaanaejkaa wOaaxitij lkaa xxem gaadowl kxxem Hagdolijm Aaxxaer baaAaaraec׃
7.10 wxamtij maaqowm lOamij ljixraaAel wnTaOtijw wxxaakan tahtaajw wloA jirgaz Oowd wloA-josijpw bnej-OawlaaH lOanowtow kaAaxxaer baariAxxownaaH׃
7.11 wlmin-Hajowm Aaxxaer ciwijtij xxopTijm Oal-Oamij jixraaAel waHanijhotij lkaa mikaal-Aojbaejkaa wHigijd lkaa jHwaaH kij-bajit jaOaxaeH-lkaa jHwaaH׃
7.12 kij jimlAw jaamaejkaa wxxaakabtaa Aaet-Aabotaejkaa waHaqijmotij Aaet-zarOakaa Aaharaejkaa Aaxxaer jeceA mimeOaejkaa waHakijnotij Aaet-mamlaktow׃
7.13 HwA jibnaeH-bajit lixxmij wkonantij Aaet-kiseA mamlaktow Oad-Oowlaam׃
7.14 Aanij AaeHjaeH-low lAaab wHwA jiHjaeH-lij lben Aaxxaer bHaOawotow wHokahtijw bxxebaeT Aanaaxxijm wbnigOej bnej Aaadaam׃
7.15 whasdij loA-jaaswr mimaenw kaAaxxaer Hasirotij meOim xxaaAwl Aaxxaer Hasirotij milpaanaejkaa׃
7.16 wnaeAman bejtkaa wmamlaktkaa Oad-Oowlaam lpaanaejkaa kisAakaa jiHjaeH naakown Oad-Oowlaam׃
7.17 kkol Hadbaarijm HaaAelaeH wkkol Hahizaajown HazaeH ken dibaer naataan Aael-daawid׃ s
7.18 wajaaboA Hamaelaek daawid wajexxaeb lipnej jHwaaH wajoAmaer mij Aaanokij Aadonaaj jHwiH wmij bejtij kij HabijAotanij Oad-Halom׃
7.19 watiqTan Oowd zoAt bOejnaejkaa Aadonaaj jHwiH watdaber gam Aael-bejt-Oabdkaa lmeraahowq wzoAt towrat HaaAaadaam Aadonaaj jHwiH׃
7.20 wmaH-jowsijp daawid Oowd ldaber Aelaejkaa wAataaH jaadaOtaa Aaet-Oabdkaa Aadonaaj jHwiH׃
7.21 baOabwr dbaarkaa wklibkaa Oaaxijtaa Aet kaal-HagdwlaaH HazoAt lHowdijOa Aaet-Oabdaekaa׃
7.22 Oal-ken gaadaltaa Aadonaaj jHwiH kij-Aejn kaamowkaa wAejn AaeloHijm zwlaataekaa bkol Aaxxaer-xxaamaOnw bAaaznejnw׃
7.23 wmij kOamkaa kjixraaAel gowj Aaehaad baaAaaraec Aaxxaer Haalkw-AaeloHijm lipdowt-low lOaam wlaaxwm low xxem wlaOaxowt laakaem HagdwlaaH wnoraaAowt lAarcaekaa mipnej Oamkaa Aaxxaer paadijtaa lkaa mimicrajim gowjim weAloHaajw׃
7.24 watkownen lkaa Aaet-Oamkaa jixraaAel lkaa lOaam Oad-Oowlaam wAataaH jHwaaH Haajijtaa laaHaem leAloHijm׃ s
7.25 wOataaH jHwaaH AaeloHijm Hadaabaar Aaxxaer dibartaa Oal-Oabdkaa wOal-bejtow Haaqem Oad-Oowlaam waOaxeH kaAaxxaer dibartaa׃
7.26 wjigdal xximkaa Oad-Oowlaam leAmor jHwaaH cbaaAowt AaeloHijm Oal-jixraaAel wbejt Oabdkaa daawid jiHjaeH naakown lpaanaejkaa׃
7.27 kij-AataaH jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel gaalijtaaH Aaet-Aozaen Oabdkaa leAmor bajit AaebnaeH-laak Oal-ken maacaaA Oabdkaa Aaet-libow lHitpalel Aelaejkaa Aaet-HatpilaaH HazoAt׃
7.28 wOataaH Aadonaaj jHwiH AataaH-HwA HaaAaeloHijm wdbaaraejkaa jiHjw Aaemaet watdaber Aael-Oabdkaa Aaet-HaTowbaaH HazoAt׃
7.29 wOataaH HowAel wbaarek Aaet-bejt Oabdkaa liHjowt lOowlaam lpaanaejkaa kij-AataaH Aadonaaj jHwiH dibartaa wmibirkaatkaa jborak bejt-Oabdkaa lOowlaam׃ p
7.1 ויהי כי־ישב המלך בביתו ויהוה הניח־לו מסביב מכל־איביו׃
7.2 ויאמר המלך אל־נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה׃
7.3 ויאמר נתן אל־המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך׃ ס
7.4 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר־יהוה אל־נתן לאמר׃
7.5 לך ואמרת אל־עבדי אל־דוד כה אמר יהוה האתה תבנה־לי בית לשבתי׃
7.6 כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את־בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן׃
7.7 בכל אשר־התהלכתי בכל־בני ישראל הדבר דברתי את־אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את־עמי את־ישראל לאמר למה לא־בניתם לי בית ארזים׃
7.8 ועתה כה־תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן־הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על־עמי על־ישראל׃
7.9 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את־כל־איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ׃
7.10 ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא־יסיפו בני־עולה לענותו כאשר בראשונה׃
7.11 ולמן־היום אשר צויתי שפטים על־עמי ישראל והניחתי לך מכל־איביך והגיד לך יהוה כי־בית יעשה־לך יהוה׃
7.12 כי ׀ ימלאו ימיך ושכבת את־אבתיך והקימתי את־זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את־ממלכתו׃
7.13 הוא יבנה־בית לשמי וכננתי את־כסא ממלכתו עד־עולם׃
7.14 אני אהיה־לו לאב והוא יהיה־לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם׃
7.15 וחסדי לא־יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך׃
7.16 ונאמן ביתך וממלכתך עד־עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד־עולם׃
7.17 ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל־דוד׃ ס
7.18 ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד־הלם׃
7.19 ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל־בית־עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה׃
7.20 ומה־יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את־עבדך אדני יהוה׃
7.21 בעבור דברך וכלבך עשית את כל־הגדולה הזאת להודיע את־עבדך׃
7.22 על־כן גדלת אדני יהוה כי־אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר־שמענו באזנינו׃
7.23 ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו־אלהים לפדות־לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו׃
7.24 ותכונן לך את־עמך ישראל ׀ לך לעם עד־עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃ ס
7.25 ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על־עבדך ועל־ביתו הקם עד־עולם ועשה כאשר דברת׃
7.26 ויגדל שמך עד־עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על־ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך׃
7.27 כי־אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את־אזן עבדך לאמר בית אבנה־לך על־כן מצא עבדך את־לבו להתפלל אליך את־התפלה הזאת׃
7.28 ועתה ׀ אדני יהוה אתה־הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל־עבדך את־הטובה הזאת׃
7.29 ועתה הואל וברך את־בית עבדך להיות לעולם לפניך כי־אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית־עבדך לעולם׃ פ
7.1 wjHj kj-jxb Hmlk bbjtw wjHwH Hnjh-lw msbjb mkl-Ajbjw׃
7.2 wjAmr Hmlk Al-ntn HnbjA rAH nA Ankj jwxb bbjt Arzjm wArwn HAlHjm jxb btwk HjrjOH׃
7.3 wjAmr ntn Al-Hmlk kl Axr blbbk lk OxH kj jHwH Omk׃ s
7.4 wjHj bljlH HHwA wjHj dbr-jHwH Al-ntn lAmr׃
7.5 lk wAmrt Al-Obdj Al-dwd kH Amr jHwH HAtH tbnH-lj bjt lxbtj׃
7.6 kj lA jxbtj bbjt lmjwm HOltj At-bnj jxrAl mmcrjm wOd Hjwm HzH wAHjH mtHlk bAHl wbmxkn׃
7.7 bkl Axr-HtHlktj bkl-bnj jxrAl Hdbr dbrtj At-Ahd xbTj jxrAl Axr cwjtj lrOwt At-Omj At-jxrAl lAmr lmH lA-bnjtm lj bjt Arzjm׃
7.8 wOtH kH-tAmr lObdj ldwd kH Amr jHwH cbAwt Anj lqhtjk mn-HnwH mAhr HcAn lHjwt ngjd Ol-Omj Ol-jxrAl׃
7.9 wAHjH Omk bkl Axr Hlkt wAkrtH At-kl-Ajbjk mpnjk wOxtj lk xm gdwl kxm Hgdljm Axr bArc׃
7.10 wxmtj mqwm lOmj ljxrAl wnTOtjw wxkn thtjw wlA jrgz Owd wlA-jsjpw bnj-OwlH lOnwtw kAxr brAxwnH׃
7.11 wlmn-Hjwm Axr cwjtj xpTjm Ol-Omj jxrAl wHnjhtj lk mkl-Ajbjk wHgjd lk jHwH kj-bjt jOxH-lk jHwH׃
7.12 kj jmlAw jmjk wxkbt At-Abtjk wHqjmtj At-zrOk Ahrjk Axr jcA mmOjk wHkjntj At-mmlktw׃
7.13 HwA jbnH-bjt lxmj wknntj At-ksA mmlktw Od-Owlm׃
7.14 Anj AHjH-lw lAb wHwA jHjH-lj lbn Axr bHOwtw wHkhtjw bxbT Anxjm wbngOj bnj Adm׃
7.15 whsdj lA-jswr mmnw kAxr Hsrtj mOm xAwl Axr Hsrtj mlpnjk׃
7.16 wnAmn bjtk wmmlktk Od-Owlm lpnjk ksAk jHjH nkwn Od-Owlm׃
7.17 kkl Hdbrjm HAlH wkkl Hhzjwn HzH kn dbr ntn Al-dwd׃ s
7.18 wjbA Hmlk dwd wjxb lpnj jHwH wjAmr mj Ankj Adnj jHwH wmj bjtj kj HbjAtnj Od-Hlm׃
7.19 wtqTn Owd zAt bOjnjk Adnj jHwH wtdbr gm Al-bjt-Obdk lmrhwq wzAt twrt HAdm Adnj jHwH׃
7.20 wmH-jwsjp dwd Owd ldbr Aljk wAtH jdOt At-Obdk Adnj jHwH׃
7.21 bObwr dbrk wklbk Oxjt At kl-HgdwlH HzAt lHwdjO At-Obdk׃
7.22 Ol-kn gdlt Adnj jHwH kj-Ajn kmwk wAjn AlHjm zwltk bkl Axr-xmOnw bAznjnw׃
7.23 wmj kOmk kjxrAl gwj Ahd bArc Axr Hlkw-AlHjm lpdwt-lw lOm wlxwm lw xm wlOxwt lkm HgdwlH wnrAwt lArck mpnj Omk Axr pdjt lk mmcrjm gwjm wAlHjw׃
7.24 wtkwnn lk At-Omk jxrAl lk lOm Od-Owlm wAtH jHwH Hjjt lHm lAlHjm׃ s
7.25 wOtH jHwH AlHjm Hdbr Axr dbrt Ol-Obdk wOl-bjtw Hqm Od-Owlm wOxH kAxr dbrt׃
7.26 wjgdl xmk Od-Owlm lAmr jHwH cbAwt AlHjm Ol-jxrAl wbjt Obdk dwd jHjH nkwn lpnjk׃
7.27 kj-AtH jHwH cbAwt AlHj jxrAl gljtH At-Azn Obdk lAmr bjt AbnH-lk Ol-kn mcA Obdk At-lbw lHtpll Aljk At-HtplH HzAt׃
7.28 wOtH Adnj jHwH AtH-HwA HAlHjm wdbrjk jHjw Amt wtdbr Al-Obdk At-HTwbH HzAt׃
7.29 wOtH HwAl wbrk At-bjt Obdk lHjwt lOwlm lpnjk kj-AtH Adnj jHwH dbrt wmbrktk jbrk bjt-Obdk lOwlm׃ p
7.1 Factum est autem cum sedisset rex in domo sua, et Dominus de disset ei requiem undique ab universis inimicis suis,
7.2 dixit ad Nathan prophetam: “ Videsne quod ego habitem in domo cedrina, et arca Dei posita sit in medio pellium? ”.
7.3 Dixitque Nathan ad regem: “ Omne, quod est in corde tuo, vade, fac, quia Dominus tecum est ”.
7.4 Factum est autem in nocte illa, et ecce sermo Domini ad Nathan dicens:
7.5 “ Vade et loquere ad servum meum David: Haec dicit Dominus: Numquid tu aedificabis mihi domum ad habitandum?
7.6 Numquam enim habitavi in domo ex die, qua eduxi filios Israel de terra Aegypti, usque in diem hanc, sed ambulabam in tabernaculo et in tentorio.
7.7 Per cuncta loca, quae transivi cum omnibus filiis Israel, numquid loquens locutus sum ad unum de iudicibus Israel, cui praecepi, ut pasceret populum meum Israel, dicens: Quare non aedificastis mihi domum cedrinam?
7.8 Et nunc haec dices servo meo David: Haec dicit Dominus exercituum: Ego tuli te de pascuis sequentem greges, ut esses dux super populum meum Israel,
7.9 et fui tecum in omnibus, ubicumque ambulasti, et interfeci universos inimicos tuos a facie tua; fecique tibi nomen grande iuxta nomen magnorum, qui sunt in terra.
7.10 Et ponam locum populo meo Israel et plantabo eum, et habitabit in eo et non turbabitur amplius; nec addent filii iniquitatis ut affligant eum sicut prius
7.11 et ex die, qua constitui iudices super populum meum Israel, et requiem dabo tibi ab omnibus inimicis tuis. Praedicitque tibi Dominus quod domum faciat tibi Dominus.
7.12 Cumque completi fuerint dies tui, et dormieris cum patribus tuis, suscitabo semen tuum post te, quod egredietur de visceribus tuis; et firmabo regnum eius.
7.13 Ipse aedificabit domum nomini meo, et stabiliam thronum regni eius usque in sempiternum.
7.14 Ego ero ei in patrem, et ipse erit mihi in filium; qui si inique aliquid gesserit, arguam eum in virga virorum et in plagis filiorum hominum.
7.15 Misericordiam autem meam non auferam ab eo, sicut abstuli a Saul, quem amovi a facie tua;
7.16 et stabilis erit domus tua et regnum tuum usque in aeternum ante faciem meam, et thronus tuus erit firmus iugiter ”.
7.17 Secundum omnia verba haec et iuxta universam visionem istam sic locutus est Nathan ad David.
7.18 Ingressus est autem rex David et sedit coram Domino et dixit: “ Quis ego sum, Domine Deus, et quae domus mea, quia adduxisti me hucusque?
7.19 Sed et hoc parum visum est in conspectu tuo, Domine Deus, et locutus es etiam de domo servi tui in longinquum, et ista est lex hominis, Domine Deus!
7.20 Quid ergo addere poterit adhuc David, ut loquatur ad te? Tu enim scis servum tuum, Domine Deus.
7.21 Propter verbum tuum et secundum cor tuum fecisti omnia magnalia haec, ita ut nota faceres servo tuo.
7.22 Idcirco magnus es, Domine Deus, quia non est similis tui; neque est Deus extra te, iuxta omnia, quae audivimus auribus nostris.
7.23 Quae est autem ut populus tuus Israel una gens in terra, propter quam ivit Deus, ut redimeret eam sibi in populum et poneret sibi nomen faceretque eis magnalia et horribilia, ut eiceres a facie populi tui, quem redemisti tibi ex Aegypto, gentes et deos eorum?
7.24 Et firmasti tibi populum tuum Israel in populum sempiternum; et tu, Domine, factus es eis in Deum.
7.25 Nunc ergo, Domine Deus, verbum, quod locutus es super servum tuum et super domum eius, confirma in sempiternum et fac, sicut locutus es!
7.26 Et magnificetur nomen tuum usque in sempiternum, atque dicatur: “Dominus exercituum est Deus super Israel”. Et domus servi tui David erit stabilita coram te,
7.27 quia tu, Domine exercituum, Deus Israel, revelasti aurem servi tui dicens: “Domum aedificabo tibi”. Propterea invenit servus tuus cor suum, ut oraret te oratione hac.
7.28 Nunc ergo, Domine Deus, tu es Deus, et verba tua erunt vera; cum ergo locutus sis ad servum tuum bona haec,
7.29 dignare igitur benedicere domui servi tui, ut sit in sempiternum coram te, quia tu, Domine Deus, locutus es, et benedictione tua benedicetur domus servi tui in sempiternum ”.
8.1 Darnach begab es sich, daß David die Philister schlug und sie demütigte. Und David nahm die Zügel der Regierung aus der Hand der Philister.
8.2 Er schlug auch die Moabiter und maß sie mit der Meßschnur; er legte sie auf die Erde und maß zwei volle Schnurlängen ab, um sie zu töten, und eine volle Schnurlänge, um sie am Leben zu lassen. Also wurden die Moabiter David untertan und tributpflichtig gemacht.
8.3 David schlug auch Hadad-Eser, den Sohn Rechobs, den König zu Zoba, als er ging, seine Macht am Euphrat-Strom wiederherzustellen.
8.4 Und David nahm von ihnen tausendsiebenhundert Reiter und zwanzigtausend Mann Fußvolk gefangen und lähmte alle Wagenpferde; aber hundert Wagenpferde behielt er übrig.
8.5 Aber die Syrer von Damaskus kamen Hadad-Eser, dem König von Zoba zu Hilfe. Und David erschlug von den Syrern zweiundzwanzigtausend Mann
8.6 und legte Besatzungen in das damascenische Syrien. Also ward Syrien David untertan und tributpflichtig gemacht; denn der HERR half David überall, wo er hinzog.
8.7 Und David nahm die goldenen Schilde, welche den Knechten Hadad-Esers gehörten, und brachte sie gen Jerusalem.
8.8 Und von Betach und Berotai, den Städten Hadad-Esers, nahm der König David sehr viel Erz.
8.9 Als aber Tohi, der König von Hamat, hörte, daß David die ganze Macht Hadad-Esers geschlagen hatte,
8.10 sandte Tohi seinen Sohn Joram zum König David, um ihm den Frieden anzubieten und ihn zu beglückwünschen, daß er wider Hadad-Eser gestritten und ihn geschlagen hatte; denn Hadad-Eser hatte einen Streit mit Tohi. Und er hatte silberne, goldene und eherne Geräte bei sich,
8.11 welche der König David auch dem HERRN heiligte, samt dem Silber und Gold, das er dem HERRN heiligte von allen Völkern, die er sich unterworfen hatte:
8.12 von Syrien, von Moab, von den Kindern Ammon, von den Philistern, von Amalek und von der Beute Hadad-Esers, des Sohnes Rechobs, des Königs von Zoba.
8.13 Und David machte sich einen Namen, als er zurückkam, indem er die Edomiter im Salztal schlug, achtzehntausend Mann.
8.14 Und er legte Besatzungen in Edom; in ganz Edom legte er Besatzungen und ganz Edom ward David unterworfen; denn der HERR half David überall, wo er hinzog.
8.15 Und David regierte über ganz Israel und verschaffte all seinem Volk Recht und Gerechtigkeit.
8.16 Joab aber, der Sohn der Zeruja, befehligte das Heer, und Josaphat, der Sohn Achiluds, war Kanzler;
8.17 und Zadok, der Sohn Achitubs, und Achimelech, der Sohn Abjatars, waren Priester; und Seraja war Schreiber;
8.18 und Benaja, der Sohn Jojadas, war über die Kreter und Pleter gesetzt; die Söhne Davids aber waren Priester.
8.1 καὶ ἐγένετο μετὰ ταῦτα καὶ ἐπάταξεν δαυιδ τοὺς ἀλλοφύλους καὶ ἐτροπώσατο αὐτούς καὶ ἔλαβεν δαυιδ τὴν ἀφωρισμένην ἐκ χειρὸς τῶν ἀλλοφύλων
8.2 καὶ ἐπάταξεν δαυιδ τὴν μωαβ καὶ διεμέτρησεν αὐτοὺς ἐν σχοινίοις κοιμίσας αὐτοὺς ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἐγένετο τὰ δύο σχοινίσματα τοῦ θανατῶσαι καὶ τὰ δύο σχοινίσματα ἐζώγρησεν καὶ ἐγένετο μωαβ τῷ δαυιδ εἰς δούλους φέροντας ξένια
8.3 καὶ ἐπάταξεν δαυιδ τὸν αδρααζαρ υἱὸν ρααβ βασιλέα σουβα πορευομένου αὐτοῦ ἐπιστῆσαι τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἐπὶ τὸν ποταμὸν εὐφράτην
8.4 καὶ προκατελάβετο δαυιδ τῶν αὐτοῦ χίλια ἅρματα καὶ ἑπτὰ χιλιάδας ἱππέων καὶ εἴκοσι χιλιάδας ἀνδρῶν πεζῶν καὶ παρέλυσεν δαυιδ πάντα τὰ ἅρματα καὶ ὑπελίπετο ἐξ αὐτῶν ἑκατὸν ἅρματα
8.5 καὶ παραγίνεται συρία δαμασκοῦ βοηθῆσαι τῷ αδρααζαρ βασιλεῖ σουβα καὶ ἐπάταξεν δαυιδ ἐν τῷ σύρῳ εἴκοσι δύο χιλιάδας ἀνδρῶν
8.6 καὶ ἔθετο δαυιδ φρουρὰν ἐν συρίᾳ τῇ κατὰ δαμασκόν καὶ ἐγένετο ὁ σύρος τῷ δαυιδ εἰς δούλους φέροντας ξένια καὶ ἔσωσεν κύριος τὸν δαυιδ ἐν πᾶσιν οἷς ἐπορεύετο
8.7 καὶ ἔλαβεν δαυιδ τοὺς χλιδῶνας τοὺς χρυσοῦς οἳ ἦσαν ἐπὶ τῶν παίδων τῶν αδρααζαρ βασιλέως σουβα καὶ ἤνεγκεν αὐτὰ εἰς ιερουσαλημ καὶ ἔλαβεν αὐτὰ σουσακιμ βασιλεὺς αἰγύπτου ἐν τῷ ἀναβῆναι αὐτὸν εἰς ιερουσαλημ ἐν ἡμέραις ροβοαμ υἱοῦ σολομῶντος
8.8 καὶ ἐκ τῆς μασβακ ἐκ τῶν ἐκλεκτῶν πόλεων τοῦ αδρααζαρ ἔλαβεν ὁ βασιλεὺς δαυιδ χαλκὸν πολὺν σφόδρα ἐν αὐτῷ ἐποίησεν σαλωμων τὴν θάλασσαν τὴν χαλκῆν καὶ τοὺς στύλους καὶ τοὺς λουτῆρας καὶ πάντα τὰ σκεύη
8.9 καὶ ἤκουσεν θοου ὁ βασιλεὺς ημαθ ὅτι ἐπάταξεν δαυιδ πᾶσαν τὴν δύναμιν αδρααζαρ
8.10 καὶ ἀπέστειλεν θοου ιεδδουραν τὸν υἱὸν αὐτοῦ πρὸς βασιλέα δαυιδ ἐρωτῆσαι αὐτὸν τὰ εἰς εἰρήνην καὶ εὐλογῆσαι αὐτὸν ὑπὲρ οὗ ἐπολέμησεν τὸν αδρααζαρ καὶ ἐπάταξεν αὐτόν ὅτι ἀντικείμενος ἦν τῷ αδρααζαρ καὶ ἐν ταῖς χερσὶν αὐτοῦ ἦσαν σκεύη ἀργυρᾶ καὶ σκεύη χρυσᾶ καὶ σκεύη χαλκᾶ
8.11 καὶ ταῦτα ἡγίασεν ὁ βασιλεὺς δαυιδ τῷ κυρίῳ μετὰ τοῦ ἀργυρίου καὶ μετὰ τοῦ χρυσίου οὗ ἡγίασεν ἐκ πασῶν τῶν πόλεων ὧν κατεδυνάστευσεν
8.12 ἐκ τῆς ιδουμαίας καὶ ἐκ τῆς γῆς μωαβ καὶ ἐκ τῶν υἱῶν αμμων καὶ ἐκ τῶν ἀλλοφύλων καὶ ἐξ αμαληκ καὶ ἐκ τῶν σκύλων αδρααζαρ υἱοῦ ρααβ βασιλέως σουβα
8.13 καὶ ἐποίησεν δαυιδ ὄνομα καὶ ἐν τῷ ἀνακάμπτειν αὐτὸν ἐπάταξεν τὴν ιδουμαίαν ἐν γαιμελε εἰς ὀκτωκαίδεκα χιλιάδας
8.14 καὶ ἔθετο ἐν τῇ ιδουμαίᾳ φρουράν ἐν πάσῃ τῇ ιδουμαίᾳ καὶ ἐγένοντο πάντες οἱ ιδουμαῖοι δοῦλοι τῷ βασιλεῖ καὶ ἔσωσεν κύριος τὸν δαυιδ ἐν πᾶσιν οἷς ἐπορεύετο
8.15 καὶ ἐβασίλευσεν δαυιδ ἐπὶ ισραηλ καὶ ἦν δαυιδ ποιῶν κρίμα καὶ δικαιοσύνην ἐπὶ πάντα τὸν λαὸν αὐτοῦ
8.16 καὶ ιωαβ υἱὸς σαρουιας ἐπὶ τῆς στρατιᾶς καὶ ιωσαφατ υἱὸς αχια ἐπὶ τῶν ὑπομνημάτων
8.17 καὶ σαδδουκ υἱὸς αχιτωβ καὶ αχιμελεχ υἱὸς αβιαθαρ ἱερεῖς καὶ ασα ὁ γραμματεύς
8.18 καὶ βαναιας υἱὸς ιωδαε σύμβουλος καὶ ὁ χελεθθι καὶ ὁ φελεττι καὶ υἱοὶ δαυιδ αὐλάρχαι ἦσαν
8.1 kai egeneto meta tayta kai epataxen dayid toys allophyloys kai etropohsato aytoys kai elaben dayid tehn aphohrismenehn ek cheiros tohn allophylohn
8.2 kai epataxen dayid tehn mohab kai diemetrehsen aytoys en schoiniois koimisas aytoys epi tehn gehn kai egeneto ta dyo schoinismata toy thanatohsai kai ta dyo schoinismata ezohgrehsen kai egeneto mohab toh dayid eis doyloys pherontas xenia
8.3 kai epataxen dayid ton adraazar yion raab basilea soyba poreyomenoy aytoy epistehsai tehn cheira aytoy epi ton potamon eyphratehn
8.4 kai prokatelabeto dayid tohn aytoy chilia armata kai epta chiliadas ippeohn kai eikosi chiliadas androhn pezohn kai parelysen dayid panta ta armata kai ypelipeto ex aytohn ekaton armata
8.5 kai paraginetai syria damaskoy boehthehsai toh adraazar basilei soyba kai epataxen dayid en toh syroh eikosi dyo chiliadas androhn
8.6 kai etheto dayid phroyran en syria teh kata damaskon kai egeneto o syros toh dayid eis doyloys pherontas xenia kai esohsen kyrios ton dayid en pasin ois eporeyeto
8.7 kai elaben dayid toys chlidohnas toys chrysoys oi ehsan epi tohn paidohn tohn adraazar basileohs soyba kai ehnegken ayta eis ieroysalehm kai elaben ayta soysakim basileys aigyptoy en toh anabehnai ayton eis ieroysalehm en ehmerais roboam yioy solomohntos
8.8 kai ek tehs masbak ek tohn eklektohn poleohn toy adraazar elaben o basileys dayid chalkon polyn sphodra en aytoh epoiehsen salohmohn tehn thalassan tehn chalkehn kai toys styloys kai toys loytehras kai panta ta skeyeh
8.9 kai ehkoysen thooy o basileys ehmath oti epataxen dayid pasan tehn dynamin adraazar
8.10 kai apesteilen thooy ieddoyran ton yion aytoy pros basilea dayid erohtehsai ayton ta eis eirehnehn kai eylogehsai ayton yper oy epolemehsen ton adraazar kai epataxen ayton oti antikeimenos ehn toh adraazar kai en tais chersin aytoy ehsan skeyeh argyra kai skeyeh chrysa kai skeyeh chalka
8.11 kai tayta ehgiasen o basileys dayid toh kyrioh meta toy argyrioy kai meta toy chrysioy oy ehgiasen ek pasohn tohn poleohn ohn katedynasteysen
8.12 ek tehs idoymaias kai ek tehs gehs mohab kai ek tohn yiohn ammohn kai ek tohn allophylohn kai ex amalehk kai ek tohn skylohn adraazar yioy raab basileohs soyba
8.13 kai epoiehsen dayid onoma kai en toh anakamptein ayton epataxen tehn idoymaian en gaimele eis oktohkaideka chiliadas
8.14 kai etheto en teh idoymaia phroyran en paseh teh idoymaia kai egenonto pantes oi idoymaioi doyloi toh basilei kai esohsen kyrios ton dayid en pasin ois eporeyeto
8.15 kai ebasileysen dayid epi israehl kai ehn dayid poiohn krima kai dikaiosynehn epi panta ton laon aytoy
8.16 kai iohab yios saroyias epi tehs stratias kai iohsaphat yios achia epi tohn ypomnehmatohn
8.17 kai saddoyk yios achitohb kai achimelech yios abiathar iereis kai asa o grammateys
8.18 kai banaias yios iohdae symboylos kai o cheleththi kai o pheletti kai yioi dayid aylarchai ehsan
8.1 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיַּךְ דָּוִד אֶת־פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם וַיִּקַּח דָּוִד אֶת־מֶתֶג הָאַמָּה מִיַּד פְּלִשְׁתִּים׃
8.2 וַיַּךְ אֶת־מֹואָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אֹותָם אַרְצָה וַיְמַדֵּד שְׁנֵי־חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיֹות וַתְּהִי מֹואָב לְדָוִד לַעֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה׃
8.3 וַיַּךְ דָּוִד אֶת־הֲדַדְעֶזֶר בֶּן־רְחֹב מֶלֶךְ צֹובָה בְּלֶכְתֹּו לְהָשִׁיב יָדֹו בִּנְהַר־ (פְּרָת ׃ ק)
8.4 וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע־מֵאֹות פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת־כָּל־הָרֶכֶב וַיֹּותֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב׃
8.5 וַתָּבֹא אֲרַם דַּמֶּשֶׂק לַעְזֹר לַהֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צֹובָה וַיַּךְ דָּוִד בַּאֲרָם עֶשְׂרִים־וּשְׁנַיִם אֶלֶף אִישׁ׃
8.6 וַיָּשֶׂם דָּוִד נְצִבִים בַּאֲרַם דַּמֶּשֶׂק וַתְּהִי אֲרָם לְדָוִד לַעֲבָדִים נֹושְׂאֵי מִנְחָה וַיֹּשַׁע יְהוָה אֶת־דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ׃
8.7 וַיִּקַּח דָּוִד אֵת שִׁלְטֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הָיוּ אֶל עַבְדֵי הֲדַדְעָזֶר וַיְבִיאֵם יְרוּשָׁלִָם׃
8.8 וּמִבֶּטַח וּמִבֵּרֹתַי עָרֵי הֲדַדְעָזֶר לָקַח הַמֶּלֶךְ דָּוִד נְחֹשֶׁת הַרְבֵּה מְאֹד׃ ס
8.9 וַיִּשְׁמַע תֹּעִי מֶלֶךְ חֲמָת כִּי הִכָּה דָוִד אֵת כָּל־חֵיל הֲדַדְעָזֶר׃
8.10 וַיִּשְׁלַח תֹּעִי אֶת־יֹורָם־בְּנֹו אֶל־הַמֶּלֶךְ־דָּוִד לִשְׁאָל־לֹו לְשָׁלֹום וּלְבָרֲכֹו עַל אֲשֶׁר נִלְחַם בַּהֲדַדְעֶזֶר וַיַּכֵּהוּ כִּי־אִישׁ מִלְחֲמֹות תֹּעִי הָיָה הֲדַדְעָזֶר וּבְיָדֹו הָיוּ כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי־זָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת׃
8.11 גַּם־אֹתָם הִקְדִּישׁ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לַיהוָה עִם־הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ מִכָּל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר כִּבֵּשׁ׃
8.12 מֵאֲרָם וּמִמֹּואָב וּמִבְּנֵי עַמֹּון וּמִפְּלִשְׁתִּים וּמֵעֲמָלֵק וּמִשְּׁלַל הֲדַדְעֶזֶר בֶּן־רְחֹב מֶלֶךְ צֹובָה׃
8.13 וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם בְּשֻׁבֹו מֵהַכֹּותֹו אֶת־אֲרָם בְּגֵיא־מֶלַח שְׁמֹונָה עָשָׂר אָלֶף׃
8.14 וַיָּשֶׂם בֶּאֱדֹום נְצִבִים בְּכָל־אֱדֹום שָׂם נְצִבִים וַיְהִי כָל־אֱדֹום עֲבָדִים לְדָוִד וַיֹּושַׁע יְהוָה אֶת־דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ׃
8.15 וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל־עַמֹּו׃
8.16 וְיֹואָב בֶּן־צְרוּיָה עַל־הַצָּבָא וִיהֹושָׁפָט בֶּן־אֲחִילוּד מַזְכִּיר׃
8.17 וְצָדֹוק בֶּן־אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן־אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים וּשְׂרָיָה סֹופֵר׃
8.18 וּבְנָיָהוּ בֶּן־יְהֹויָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ׃ פ
8.1 wajHij Aaharej-ken wajak daawid Aaet-plixxtijm wajaknijOem wajiqah daawid Aaet-maetaeg HaaAamaaH mijad plixxtijm׃
8.2 wajak Aaet-mowAaab wajmaddem bahaebael Haxxkeb Aowtaam AarcaaH wajmaded xxnej-habaalijm lHaamijt wmloA Hahaebael lHahajowt watHij mowAaab ldaawid laOabaadijm noxAej minhaaH׃
8.3 wajak daawid Aaet-HadadOaezaer baen-rhob maelaek cowbaaH blaektow lHaaxxijb jaadow binHar- (praat ׃ q)
8.4 wajilkod daawid mimaenw Aaelaep wxxbaO-meAowt paaraaxxijm wOaexrijm Aaelaep Aijxx raglij wajOaqer daawid Aaet-kaal-Haaraekaeb wajowter mimaenw meAaaH raakaeb׃
8.5 wataaboA Aaram damaexaeq laOzor laHadadOaezaer maelaek cowbaaH wajak daawid baAaraam Oaexrijm-wxxnajim Aaelaep Aijxx׃
8.6 wajaaxaem daawid ncibijm baAaram damaexaeq watHij Aaraam ldaawid laOabaadijm nowxAej minhaaH wajoxxaO jHwaaH Aaet-daawid bkol Aaxxaer Haalaak׃
8.7 wajiqah daawid Aet xxilTej HazaaHaab Aaxxaer Haajw Aael Oabdej HadadOaazaer wajbijAem jrwxxaalaaim׃
8.8 wmibaeTah wmiberotaj Oaarej HadadOaazaer laaqah Hamaelaek daawid nhoxxaet HarbeH mAod׃ s
8.9 wajixxmaO toOij maelaek hamaat kij HikaaH daawid Aet kaal-hejl HadadOaazaer׃
8.10 wajixxlah toOij Aaet-jowraam-bnow Aael-Hamaelaek-daawid lixxAaal-low lxxaalowm wlbaarakow Oal Aaxxaer nilham baHadadOaezaer wajakeHw kij-Aijxx milhamowt toOij HaajaaH HadadOaazaer wbjaadow Haajw klej-kaesaep wklej-zaaHaab wklej nhoxxaet׃
8.11 gam-Aotaam Hiqdijxx Hamaelaek daawid lajHwaaH Oim-Hakaesaep wHazaaHaab Aaxxaer Hiqdijxx mikaal-Hagowjim Aaxxaer kibexx׃
8.12 meAaraam wmimowAaab wmibnej Oamown wmiplixxtijm wmeOamaaleq wmixxlal HadadOaezaer baen-rhob maelaek cowbaaH׃
8.13 wajaOax daawid xxem bxxubow meHakowtow Aaet-Aaraam bgejA-maelah xxmownaaH Oaaxaar Aaalaep׃
8.14 wajaaxaem baeAaedowm ncibijm bkaal-Aaedowm xaam ncibijm wajHij kaal-Aaedowm Oabaadijm ldaawid wajowxxaO jHwaaH Aaet-daawid bkol Aaxxaer Haalaak׃
8.15 wajimlok daawid Oal-kaal-jixraaAel wajHij daawid OoxaeH mixxpaaT wcdaaqaaH lkaal-Oamow׃
8.16 wjowAaab baen-crwjaaH Oal-HacaabaaA wijHowxxaapaaT baen-Aahijlwd mazkijr׃
8.17 wcaadowq baen-AahijTwb waAahijmaelaek baen-Aaebjaataar koHanijm wxraajaaH sowper׃
8.18 wbnaajaaHw baen-jHowjaadaaO wHakretij wHapletij wbnej daawid koHanijm Haajw׃ p
8.1 ויהי אחרי־כן ויך דוד את־פלשתים ויכניעם ויקח דוד את־מתג האמה מיד פלשתים׃
8.2 ויך את־מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה וימדד שני־חבלים להמית ומלא החבל להחיות ותהי מואב לדוד לעבדים נשאי מנחה׃
8.3 ויך דוד את־הדדעזר בן־רחב מלך צובה בלכתו להשיב ידו בנהר־ (פרת ׃ ק)
8.4 וילכד דוד ממנו אלף ושבע־מאות פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דוד את־כל־הרכב ויותר ממנו מאה רכב׃
8.5 ותבא ארם דמשק לעזר להדדעזר מלך צובה ויך דוד בארם עשרים־ושנים אלף איש׃
8.6 וישם דוד נצבים בארם דמשק ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה וישע יהוה את־דוד בכל אשר הלך׃
8.7 ויקח דוד את שלטי הזהב אשר היו אל עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם׃
8.8 ומבטח ומברתי ערי הדדעזר לקח המלך דוד נחשת הרבה מאד׃ ס
8.9 וישמע תעי מלך חמת כי הכה דוד את כל־חיל הדדעזר׃
8.10 וישלח תעי את־יורם־בנו אל־המלך־דוד לשאל־לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו כי־איש מלחמות תעי היה הדדעזר ובידו היו כלי־כסף וכלי־זהב וכלי נחשת׃
8.11 גם־אתם הקדיש המלך דוד ליהוה עם־הכסף והזהב אשר הקדיש מכל־הגוים אשר כבש׃
8.12 מארם וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק ומשלל הדדעזר בן־רחב מלך צובה׃
8.13 ויעש דוד שם בשבו מהכותו את־ארם בגיא־מלח שמונה עשר אלף׃
8.14 וישם באדום נצבים בכל־אדום שם נצבים ויהי כל־אדום עבדים לדוד ויושע יהוה את־דוד בכל אשר הלך׃
8.15 וימלך דוד על־כל־ישראל ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל־עמו׃
8.16 ויואב בן־צרויה על־הצבא ויהושפט בן־אחילוד מזכיר׃
8.17 וצדוק בן־אחיטוב ואחימלך בן־אביתר כהנים ושריה סופר׃
8.18 ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי ובני דוד כהנים היו׃ פ
8.1 wjHj Ahrj-kn wjk dwd At-plxtjm wjknjOm wjqh dwd At-mtg HAmH mjd plxtjm׃
8.2 wjk At-mwAb wjmddm bhbl Hxkb Awtm ArcH wjmdd xnj-hbljm lHmjt wmlA Hhbl lHhjwt wtHj mwAb ldwd lObdjm nxAj mnhH׃
8.3 wjk dwd At-HddOzr bn-rhb mlk cwbH blktw lHxjb jdw bnHr- (prt ׃ q)
8.4 wjlkd dwd mmnw Alp wxbO-mAwt prxjm wOxrjm Alp Ajx rglj wjOqr dwd At-kl-Hrkb wjwtr mmnw mAH rkb׃
8.5 wtbA Arm dmxq lOzr lHddOzr mlk cwbH wjk dwd bArm Oxrjm-wxnjm Alp Ajx׃
8.6 wjxm dwd ncbjm bArm dmxq wtHj Arm ldwd lObdjm nwxAj mnhH wjxO jHwH At-dwd bkl Axr Hlk׃
8.7 wjqh dwd At xlTj HzHb Axr Hjw Al Obdj HddOzr wjbjAm jrwxlm׃
8.8 wmbTh wmbrtj Orj HddOzr lqh Hmlk dwd nhxt HrbH mAd׃ s
8.9 wjxmO tOj mlk hmt kj HkH dwd At kl-hjl HddOzr׃
8.10 wjxlh tOj At-jwrm-bnw Al-Hmlk-dwd lxAl-lw lxlwm wlbrkw Ol Axr nlhm bHddOzr wjkHw kj-Ajx mlhmwt tOj HjH HddOzr wbjdw Hjw klj-ksp wklj-zHb wklj nhxt׃
8.11 gm-Atm Hqdjx Hmlk dwd ljHwH Om-Hksp wHzHb Axr Hqdjx mkl-Hgwjm Axr kbx׃
8.12 mArm wmmwAb wmbnj Omwn wmplxtjm wmOmlq wmxll HddOzr bn-rhb mlk cwbH׃
8.13 wjOx dwd xm bxbw mHkwtw At-Arm bgjA-mlh xmwnH Oxr Alp׃
8.14 wjxm bAdwm ncbjm bkl-Adwm xm ncbjm wjHj kl-Adwm Obdjm ldwd wjwxO jHwH At-dwd bkl Axr Hlk׃
8.15 wjmlk dwd Ol-kl-jxrAl wjHj dwd OxH mxpT wcdqH lkl-Omw׃
8.16 wjwAb bn-crwjH Ol-HcbA wjHwxpT bn-Ahjlwd mzkjr׃
8.17 wcdwq bn-AhjTwb wAhjmlk bn-Abjtr kHnjm wxrjH swpr׃
8.18 wbnjHw bn-jHwjdO wHkrtj wHpltj wbnj dwd kHnjm Hjw׃ p
8.1 Factum est autem post haec, percussit David Philisthim et humiliavit eos; et tulit David Geth et urbes eius de manu Philisthim.
8.2 Et percussit Moab et mensus est eos funiculo sternens eos in terra; mensus est autem duos funiculos ad occidendum et unum funiculum plenum ad vivificandum; factusque est Moab David serviens sub tributo.
8.3 Et percussit David Adadezer filium Rohob regem Soba, quando profectus est, ut dominaretur super flumen Euphraten.
8.4 Et captis David ex parte eius mille septingentis equitibus et viginti milibus peditum, subnervavit omnes iugales curruum; dereliquit autem ex eis centum currus.
8.5 Venit quoque Syria Damasci, ut praesidium ferret Adadezer regi Soba, et percussit David de Syria viginti duo milia virorum;
8.6 et posuit David praesidium in Syria Damasci; factaque est Syria David serviens sub tributo. Et auxiliatus est Dominus David in omnibus, ad quaecumque profectus est.
8.7 Et tulit David arma aurea, quae habebant servi Adadezer, et detulit ea in Ierusalem;
8.8 et de Tebah et de Berothai civitatibus Adadezer tulit rex David aes multum nimis.
8.9 Audivit autem Thou rex Emath quod percussisset David omne robur Adadezer
8.10 et misit Thou Adoram filium suum ad regem David, ut salutaret eum congratulans et gratias ageret eo quod pugnasset cum Adadezer et percussisset eum; hostis quippe erat Thou Adadezer. Attulit autem Adoram et vasa argentea et vasa aurea et vasa aerea,
8.11 quae et ipsa sanctificavit rex David Domino cum argento et auro, quae sanctificaverat de universis gentibus, quas subegerat:
8.12 de Syria et Moab et filiis Ammon et Philisthim et Amalec et de manibus Adadezer filii Rohob regis Soba.
8.13 Fecit quoque sibi David nomen cum reverteretur, percussa Idumaea in valle Salis, caesis decem et octo milibus.
8.14 Et posuit in Idumaea praesidia; et facta est universa Idumaea serviens David. Et auxiliatus est Dominus David in omnibus, ad quaecumque profectus est.
8.15 Et regnavit David super omnem Israel; faciebat quoque David iudicium et iustitiam omni populo suo.
8.16 Ioab autem filius Sarviae erat super exercitum; porro Iosaphat filius Ahilud erat a commentariis,
8.17 et Sadoc filius Achitob et Abiathar filius Achimelech sacerdotes, et Saraias scriba.
8.18 Banaias autem filius Ioiadae super Cherethi et Phelethi; filii autem David sacerdotes erant.
9.1 Und David sprach: Ist noch jemand übriggeblieben vom Hause Sauls, daß ich Barmherzigkeit an ihm erweise um Jonatans willen?
9.2 Es war aber ein Knecht vom Hause Sauls, der hieß Ziba; den beriefen sie zu David; und der König sprach zu ihm: Bist du Ziba? Er sprach: Ja, dein Knecht!
9.3 Der König sprach: Ist noch jemand da vom Hause Sauls, daß ich Gottes Barmherzigkeit an ihm erweise? Ziba sprach zum König: Es ist noch ein Sohn Jonatans vorhanden, der lahm an den Füßen ist.
9.4 Der König sprach zu ihm: Wo ist er? Ziba sprach zum König: Siehe, er ist zu Lodebar, im Hause Machirs, des Sohnes Ammiels!
9.5 Da sandte der König David hin und ließ ihn holen von Lodebar aus dem Hause Machirs, des Sohnes Ammiels.
9.6 Als nun Mephiboset, der Sohn Jonatans, des Sohnes Sauls, zu David kam, fiel er auf sein Angesicht und verneigte sich. David aber sprach: Mephiboset! Er sprach: Siehe, hier bin ich, dein Knecht!
9.7 David sprach zu ihm: Fürchte dich nicht; denn ich will gewiß Barmherzigkeit an dir erzeigen um Jonatans, deines Vaters willen und will dir alle Äcker deines Vaters Saul wiedergeben; du aber sollst täglich an meinem Tisch das Brot essen!
9.8 Da verneigte er sich und sprach: Wer bin ich, dein Knecht, daß du dich wendest zu einem toten Hunde, wie ich einer bin?
9.9 Und der König rief Ziba, den Knecht Sauls, und sprach zu ihm: Alles, was Saul und seinem ganzen Hause gehört hat, habe ich dem Sohne deines Herrn gegeben.
9.10 So bestelle ihm nun sein Land, du und deine Söhne und deine Knechte, und bring die Ernte ein, damit der Sohn deines Herrn Brot zu essen habe; Mephiboset aber, der Sohn deines Herrn, soll täglich an meinem Tisch essen. Ziba aber hatte fünfzehn Söhne und zwanzig Knechte.
9.11 Und Ziba sprach zum König: Ganz so, wie mein Herr, der König, seinem Knechte gebietet, wird dein Knecht tun! Also aß Mephiboset an seinem Tisch, wie einer der Söhne des Königs.
9.12 Und Mephiboset hatte einen kleinen Sohn, der hieß Micha. Und alles, was im Hause Zibas wohnte, diente Mephiboset.
9.13 Mephiboset aber wohnte zu Jerusalem, denn er aß täglich an des Königs Tisch. Er war aber lahm an beiden Füßen.
9.1 καὶ εἶπεν δαυιδ εἰ ἔστιν ἔτι ὑπολελειμμένος τῷ οἴκῳ σαουλ καὶ ποιήσω μετ' αὐτοῦ ἔλεος ἕνεκεν ιωναθαν
9.2 καὶ ἐκ τοῦ οἴκου σαουλ παῖς ἦν καὶ ὄνομα αὐτῷ σιβα καὶ καλοῦσιν αὐτὸν πρὸς δαυιδ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν ὁ βασιλεύς εἰ σὺ εἶ σιβα καὶ εἶπεν ἐγὼ δοῦλος σός
9.3 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς εἰ ὑπολέλειπται ἐκ τοῦ οἴκου σαουλ ἔτι ἀνὴρ καὶ ποιήσω μετ' αὐτοῦ ἔλεος θεοῦ καὶ εἶπεν σιβα πρὸς τὸν βασιλέα ἔτι ἔστιν υἱὸς τῷ ιωναθαν πεπληγὼς τοὺς πόδας
9.4 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς ποῦ οὗτος καὶ εἶπεν σιβα πρὸς τὸν βασιλέα ἰδοὺ ἐν οἴκῳ μαχιρ υἱοῦ αμιηλ ἐκ τῆς λαδαβαρ
9.5 καὶ ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς δαυιδ καὶ ἔλαβεν αὐτὸν ἐκ τοῦ οἴκου μαχιρ υἱοῦ αμιηλ ἐκ τῆς λαδαβαρ
9.6 καὶ παραγίνεται μεμφιβοσθε υἱὸς ιωναθαν υἱοῦ σαουλ πρὸς τὸν βασιλέα δαυιδ καὶ ἔπεσεν ἐπὶ πρόσωπον αὐτοῦ καὶ προσεκύνησεν αὐτῷ καὶ εἶπεν αὐτῷ δαυιδ μεμφιβοσθε καὶ εἶπεν ἰδοὺ ὁ δοῦλός σου
9.7 καὶ εἶπεν αὐτῷ δαυιδ μὴ φοβοῦ ὅτι ποιῶν ποιήσω μετὰ σοῦ ἔλεος διὰ ιωναθαν τὸν πατέρα σου καὶ ἀποκαταστήσω σοι πάντα ἀγρὸν σαουλ πατρὸς τοῦ πατρός σου καὶ σὺ φάγῃ ἄρτον ἐπὶ τῆς τραπέζης μου διὰ παντός
9.8 καὶ προσεκύνησεν μεμφιβοσθε καὶ εἶπεν τίς εἰμι ὁ δοῦλός σου ὅτι ἐπέβλεψας ἐπὶ τὸν κύνα τὸν τεθνηκότα τὸν ὅμοιον ἐμοί
9.9 καὶ ἐκάλεσεν ὁ βασιλεὺς σιβα τὸ παιδάριον σαουλ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν πάντα ὅσα ἐστὶν τῷ σαουλ καὶ ὅλῳ τῷ οἴκῳ αὐτοῦ δέδωκα τῷ υἱῷ τοῦ κυρίου σου
9.10 καὶ ἐργᾷ αὐτῷ τὴν γῆν σὺ καὶ οἱ υἱοί σου καὶ οἱ δοῦλοί σου καὶ εἰσοίσεις τῷ υἱῷ τοῦ κυρίου σου ἄρτους καὶ ἔδεται αὐτούς καὶ μεμφιβοσθε υἱὸς τοῦ κυρίου σου φάγεται διὰ παντὸς ἄρτον ἐπὶ τῆς τραπέζης μου καὶ τῷ σιβα ἦσαν πεντεκαίδεκα υἱοὶ καὶ εἴκοσι δοῦλοι
9.11 καὶ εἶπεν σιβα πρὸς τὸν βασιλέα κατὰ πάντα ὅσα ἐντέταλται ὁ κύριός μου ὁ βασιλεὺς τῷ δούλῳ αὐτοῦ οὕτως ποιήσει ὁ δοῦλός σου καὶ μεμφιβοσθε ἤσθιεν ἐπὶ τῆς τραπέζης δαυιδ καθὼς εἷς τῶν υἱῶν τοῦ βασιλέως
9.12 καὶ τῷ μεμφιβοσθε υἱὸς μικρὸς καὶ ὄνομα αὐτῷ μιχα καὶ πᾶσα ἡ κατοίκησις τοῦ οἴκου σιβα δοῦλοι τοῦ μεμφιβοσθε
9.13 καὶ μεμφιβοσθε κατῴκει ἐν ιερουσαλημ ὅτι ἐπὶ τῆς τραπέζης τοῦ βασιλέως διὰ παντὸς ἤσθιεν καὶ αὐτὸς ἦν χωλὸς ἀμφοτέροις τοῖς ποσὶν αὐτοῦ
9.1 kai eipen dayid ei estin eti ypoleleimmenos toh oikoh saoyl kai poiehsoh met' aytoy eleos eneken iohnathan
9.2 kai ek toy oikoy saoyl pais ehn kai onoma aytoh siba kai kaloysin ayton pros dayid kai eipen pros ayton o basileys ei sy ei siba kai eipen egoh doylos sos
9.3 kai eipen o basileys ei ypoleleiptai ek toy oikoy saoyl eti anehr kai poiehsoh met' aytoy eleos theoy kai eipen siba pros ton basilea eti estin yios toh iohnathan peplehgohs toys podas
9.4 kai eipen o basileys poy oytos kai eipen siba pros ton basilea idoy en oikoh machir yioy amiehl ek tehs ladabar
9.5 kai apesteilen o basileys dayid kai elaben ayton ek toy oikoy machir yioy amiehl ek tehs ladabar
9.6 kai paraginetai memphibosthe yios iohnathan yioy saoyl pros ton basilea dayid kai epesen epi prosohpon aytoy kai prosekynehsen aytoh kai eipen aytoh dayid memphibosthe kai eipen idoy o doylos soy
9.7 kai eipen aytoh dayid meh phoboy oti poiohn poiehsoh meta soy eleos dia iohnathan ton patera soy kai apokatastehsoh soi panta agron saoyl patros toy patros soy kai sy phageh arton epi tehs trapezehs moy dia pantos
9.8 kai prosekynehsen memphibosthe kai eipen tis eimi o doylos soy oti epeblepsas epi ton kyna ton tethnehkota ton omoion emoi
9.9 kai ekalesen o basileys siba to paidarion saoyl kai eipen pros ayton panta osa estin toh saoyl kai oloh toh oikoh aytoy dedohka toh yioh toy kyrioy soy
9.10 kai erga aytoh tehn gehn sy kai oi yioi soy kai oi doyloi soy kai eisoiseis toh yioh toy kyrioy soy artoys kai edetai aytoys kai memphibosthe yios toy kyrioy soy phagetai dia pantos arton epi tehs trapezehs moy kai toh siba ehsan pentekaideka yioi kai eikosi doyloi
9.11 kai eipen siba pros ton basilea kata panta osa entetaltai o kyrios moy o basileys toh doyloh aytoy oytohs poiehsei o doylos soy kai memphibosthe ehsthien epi tehs trapezehs dayid kathohs eis tohn yiohn toy basileohs
9.12 kai toh memphibosthe yios mikros kai onoma aytoh micha kai pasa eh katoikehsis toy oikoy siba doyloi toy memphibosthe
9.13 kai memphibosthe katohkei en ieroysalehm oti epi tehs trapezehs toy basileohs dia pantos ehsthien kai aytos ehn chohlos amphoterois tois posin aytoy
9.1 וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲכִי יֶשׁ־עֹוד אֲשֶׁר נֹותַר לְבֵית שָׁאוּל וְאֶעֱשֶׂה עִמֹּו חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהֹונָתָן׃
9.2 וּלְבֵית שָׁאוּל עֶבֶד וּשְׁמֹו צִיבָא וַיִּקְרְאוּ־לֹו אֶל־דָּוִד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו הַאַתָּה צִיבָא וַיֹּאמֶר עַבְדֶּךָ׃
9.3 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הַאֶפֶס עֹוד אִישׁ לְבֵית שָׁאוּל וְאֶעֱשֶׂה עִמֹּו חֶסֶד אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל־הַמֶּלֶךְ עֹוד בֵּן לִיהֹונָתָן נְכֵה רַגְלָיִם׃
9.4 וַיֹּאמֶר־לֹו הַמֶּלֶךְ אֵיפֹה הוּא וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל־הַמֶּלֶךְ הִנֵּה־הוּא בֵּית מָכִיר בֶּן־עַמִּיאֵל בְּלֹו דְבָר׃
9.5 וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיִּקָּחֵהוּ מִבֵּית מָכִיר בֶּן־עַמִּיאֵל מִלֹּו דְבָר׃
9.6 וַיָּבֹא מְפִיבֹשֶׁת בֶּן־יְהֹונָתָן בֶּן־שָׁאוּל אֶל־דָּוִד וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר דָּוִד מְפִיבֹשֶׁת וַיֹּאמֶר הִנֵּה עַבְדֶּךָ׃
9.7 וַיֹּאמֶר לֹו דָוִד אַל־תִּירָא כִּי עָשֹׂה אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהֹונָתָן אָבִיךָ וַהֲשִׁבֹתִי לְךָ אֶת־כָּל־שְׂדֵה שָׁאוּל אָבִיךָ וְאַתָּה תֹּאכַל לֶחֶם עַל־שֻׁלְחָנִי תָּמִיד׃
9.8 וַיִּשְׁתַּחוּ וַיֹּאמֶר מֶה עַבְדֶּךָ כִּי פָנִיתָ אֶל־הַכֶּלֶב הַמֵּת אֲשֶׁר כָּמֹונִי׃
9.9 וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ אֶל־צִיבָא נַעַר שָׁאוּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּל אֲשֶׁר הָיָה לְשָׁאוּל וּלְכָל־בֵּיתֹו נָתַתִּי לְבֶן־אֲדֹנֶיךָ׃
9.10 וְעָבַדְתָּ לֹּו אֶת־הָאֲדָמָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וַעֲבָדֶיךָ וְהֵבֵאתָ וְהָיָה לְבֶן־אֲדֹנֶיךָ לֶּחֶם וַאֲכָלֹו וּמְפִיבֹשֶׁת בֶּן־אֲדֹנֶיךָ יֹאכַל תָּמִיד לֶחֶם עַל־שֻׁלְחָנִי וּלְצִיבָא חֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּנִים וְעֶשְׂרִים עֲבָדִים׃
9.11 וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל־הַמֶּלֶךְ כְּכֹל אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת־עַבְדֹּו כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ וּמְפִיבֹשֶׁת אֹכֵל עַל־שֻׁלְחָנִי כְּאַחַד מִבְּנֵי הַמֶּלֶךְ׃
9.12 וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן וּשְׁמֹו מִיכָא וְכֹל מֹושַׁב בֵּית־צִיבָא עֲבָדִים לִמְפִיבֹשֶׁת׃
9.13 וּמְפִיבֹשֶׁת יֹשֵׁב בִּירוּשָׁלִַם כִּי עַל־שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אֹכֵל וְהוּא פִּסֵּחַ שְׁתֵּי רַגְלָיו׃ פ
9.1 wajoAmaer daawid Hakij jaexx-Oowd Aaxxaer nowtar lbejt xxaaAwl wAaeOaexaeH Oimow haesaed baOabwr jHownaataan׃
9.2 wlbejt xxaaAwl Oaebaed wxxmow cijbaaA wajiqrAw-low Aael-daawid wajoAmaer Hamaelaek Aelaajw HaAataaH cijbaaA wajoAmaer Oabdaekaa׃
9.3 wajoAmaer Hamaelaek HaAaepaes Oowd Aijxx lbejt xxaaAwl wAaeOaexaeH Oimow haesaed AaeloHijm wajoAmaer cijbaaA Aael-Hamaelaek Oowd ben lijHownaataan nkeH raglaajim׃
9.4 wajoAmaer-low Hamaelaek AejpoH HwA wajoAmaer cijbaaA Aael-Hamaelaek HineH-HwA bejt maakijr baen-OamijAel blow dbaar׃
9.5 wajixxlah Hamaelaek daawid wajiqaaheHw mibejt maakijr baen-OamijAel milow dbaar׃
9.6 wajaaboA mpijboxxaet baen-jHownaataan baen-xxaaAwl Aael-daawid wajipol Oal-paanaajw wajixxtaahw wajoAmaer daawid mpijboxxaet wajoAmaer HineH Oabdaekaa׃
9.7 wajoAmaer low daawid Aal-tijraaA kij OaaxoH AaeOaexaeH Oimkaa haesaed baOabwr jHownaataan Aaabijkaa waHaxxibotij lkaa Aaet-kaal-xdeH xxaaAwl Aaabijkaa wAataaH toAkal laehaem Oal-xxulhaanij taamijd׃
9.8 wajixxtahw wajoAmaer maeH Oabdaekaa kij paanijtaa Aael-Hakaelaeb Hamet Aaxxaer kaamownij׃
9.9 wajiqraaA Hamaelaek Aael-cijbaaA naOar xxaaAwl wajoAmaer Aelaajw kol Aaxxaer HaajaaH lxxaaAwl wlkaal-bejtow naatatij lbaen-Aadonaejkaa׃
9.10 wOaabadtaa low Aaet-HaaAadaamaaH AataaH wbaanaejkaa waOabaadaejkaa wHebeAtaa wHaajaaH lbaen-Aadonaejkaa laehaem waAakaalow wmpijboxxaet baen-Aadonaejkaa joAkal taamijd laehaem Oal-xxulhaanij wlcijbaaA hamixxaaH Oaaxaar baanijm wOaexrijm Oabaadijm׃
9.11 wajoAmaer cijbaaA Aael-Hamaelaek kkol Aaxxaer jcawaeH Aadonij Hamaelaek Aaet-Oabdow ken jaOaxaeH Oabdaekaa wmpijboxxaet Aokel Oal-xxulhaanij kAahad mibnej Hamaelaek׃
9.12 wlimpijboxxaet ben-qaaTaan wxxmow mijkaaA wkol mowxxab bejt-cijbaaA Oabaadijm limpijboxxaet׃
9.13 wmpijboxxaet joxxeb bijrwxxaalaim kij Oal-xxulhan Hamaelaek taamijd HwA Aokel wHwA piseha xxtej raglaajw׃ p
9.1 ויאמר דוד הכי יש־עוד אשר נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן׃
9.2 ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו־לו אל־דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך׃
9.3 ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל־המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים׃
9.4 ויאמר־לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל־המלך הנה־הוא בית מכיר בן־עמיאל בלו דבר׃
9.5 וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן־עמיאל מלו דבר׃
9.6 ויבא מפיבשת בן־יהונתן בן־שאול אל־דוד ויפל על־פניו וישתחו ויאמר דוד מפיבשת ויאמר הנה עבדך׃
9.7 ויאמר לו דוד אל־תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשבתי לך את־כל־שדה שאול אביך ואתה תאכל לחם על־שלחני תמיד׃
9.8 וישתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל־הכלב המת אשר כמוני׃
9.9 ויקרא המלך אל־ציבא נער שאול ויאמר אליו כל אשר היה לשאול ולכל־ביתו נתתי לבן־אדניך׃
9.10 ועבדת לו את־האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן־אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן־אדניך יאכל תמיד לחם על־שלחני ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים׃
9.11 ויאמר ציבא אל־המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את־עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על־שלחני כאחד מבני המלך׃
9.12 ולמפיבשת בן־קטן ושמו מיכא וכל מושב בית־ציבא עבדים למפיבשת׃
9.13 ומפיבשת ישב בירושלם כי על־שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו׃ פ
9.1 wjAmr dwd Hkj jx-Owd Axr nwtr lbjt xAwl wAOxH Omw hsd bObwr jHwntn׃
9.2 wlbjt xAwl Obd wxmw cjbA wjqrAw-lw Al-dwd wjAmr Hmlk Aljw HAtH cjbA wjAmr Obdk׃
9.3 wjAmr Hmlk HAps Owd Ajx lbjt xAwl wAOxH Omw hsd AlHjm wjAmr cjbA Al-Hmlk Owd bn ljHwntn nkH rgljm׃
9.4 wjAmr-lw Hmlk AjpH HwA wjAmr cjbA Al-Hmlk HnH-HwA bjt mkjr bn-OmjAl blw dbr׃
9.5 wjxlh Hmlk dwd wjqhHw mbjt mkjr bn-OmjAl mlw dbr׃
9.6 wjbA mpjbxt bn-jHwntn bn-xAwl Al-dwd wjpl Ol-pnjw wjxthw wjAmr dwd mpjbxt wjAmr HnH Obdk׃
9.7 wjAmr lw dwd Al-tjrA kj OxH AOxH Omk hsd bObwr jHwntn Abjk wHxbtj lk At-kl-xdH xAwl Abjk wAtH tAkl lhm Ol-xlhnj tmjd׃
9.8 wjxthw wjAmr mH Obdk kj pnjt Al-Hklb Hmt Axr kmwnj׃
9.9 wjqrA Hmlk Al-cjbA nOr xAwl wjAmr Aljw kl Axr HjH lxAwl wlkl-bjtw nttj lbn-Adnjk׃
9.10 wObdt lw At-HAdmH AtH wbnjk wObdjk wHbAt wHjH lbn-Adnjk lhm wAklw wmpjbxt bn-Adnjk jAkl tmjd lhm Ol-xlhnj wlcjbA hmxH Oxr bnjm wOxrjm Obdjm׃
9.11 wjAmr cjbA Al-Hmlk kkl Axr jcwH Adnj Hmlk At-Obdw kn jOxH Obdk wmpjbxt Akl Ol-xlhnj kAhd mbnj Hmlk׃
9.12 wlmpjbxt bn-qTn wxmw mjkA wkl mwxb bjt-cjbA Obdjm lmpjbxt׃
9.13 wmpjbxt jxb bjrwxlm kj Ol-xlhn Hmlk tmjd HwA Akl wHwA psh xtj rgljw׃ p
9.1 Et dixit David: “ Putasne est aliquis, qui remanserit adhuc de domo Saul, ut faciam cum eo misericordiam propter Ionathan? ”.
9.2 Erat autem de domo Saul servus nomine Siba; quem cum vocasset rex ad se, dixit ei: “ Tune es Siba? ”. Et ille respondit: “ Ego sum, servus tuus ”.
9.3 Et ait rex: “ Num superest aliquis de domo Saul, ut faciam cum eo misericordiam Dei? ”. Dixitque Siba regi: “ Superest filius Ionathan, debilis pedibus ”.
9.4 “ Ubi, inquit, est? ”. Et Siba ad regem: “ Ecce, ait, in domo est Machir filii Ammiel in Lodabar ”.
9.5 Misit ergo rex David et tulit eum de domo Machir filii Ammiel de Lodabar.
9.6 Cum autem venisset Meribbaal filius Ionathan filii Saul ad David, corruit in faciem suam et adoravit. Dixitque David: “ Meribbaal ”. Qui respondit: “ Adsum servus tuus ”.
9.7 Et ait ei David: “Ne timeas, quia faciens faciam in te misericordiam propter Ionathan patrem tuum; et restituam tibi omnes agros Saul patris tui, et tu comedes panem in mensa mea semper ”.
9.8 Qui adorans eum dixit: “ Quis ego sum servus tuus, quoniam respexisti super canem mortuum similem mei? ”.
9.9 Vocavit itaque rex Sibam puerum Saul et dixit ei: “ Omnia, quaecumque fuerunt Saul et universae domui eius, do filio domini tui.
9.10 Operare igitur ei terram, tu et filii tui et servi tui, et, quod inferes, sit cibus domui domini tui, quo alantur; Meribbaal autem filius domini tui comedet semper panem super mensam meam ”. Erant autem Sibae quindecim filii et viginti servi.
9.11 Dixitque Siba ad regem: “ Sicut iussisti, domine mi rex, servo tuo, sic faciet servus tuus ”. Meribbaal autem comedebat super mensam eius quasi unus de filiis regis.
9.12 Habebat autem Meribbaal filium parvulum nomine Micha; omnes vero, qui habitabant in domo Sibae, serviebant Meribbaal.
9.13 Porro Meribbaal habitabat in Ierusalem, quia de mensa regis iugiter vescebatur; et erat claudus utroque pede.
10.1 Und es begab sich darnach, daß der König der Kinder Ammon starb, und sein Sohn Chanun ward König an seiner Statt.
10.2 Da sprach David: Ich will Barmherzigkeit erweisen an Chanun, dem Sohne Nahas, wie sein Vater an mir Barmherzigkeit erwiesen hat. Da sandte David hin und ließ ihn durch seine Knechte trösten wegen seines Vaters. Als nun die Knechte Davids in das Land der Kinder Ammon kamen,
10.3 sprachen die Vornehmsten unter den Kindern Ammon zu ihrem Herrn, Chanun: Meinst du, David wolle deinen Vater vor deinen Augen ehren, daß er Tröster zu dir gesandt hat? Hat er nicht vielmehr seine Knechte darum zu dir gesandt, daß er die Stadt erforsche und erkunde und zerstöre?
10.4 Da nahm Chanun die Knechte Davids und schor ihnen den Bart halb ab und schnitt ihnen die Kleider halb ab, bis an den Gürtel, und ließ sie gehen.
10.5 Als solches David angezeigt ward, sandte er ihnen entgegen; denn die Männer waren schwer beschimpft. Und der König ließ ihnen sagen: Bleibet zu Jericho, bis euer Bart wieder gewachsen ist; alsdann kommt wieder heim!
10.6 Als aber die Kinder Ammon sahen, daß sie sich bei David verhaßt gemacht hatten, sandten sie hin und dingten die Syrer von Beth-Rechob und die Syrer von Zoba, zwanzigtausend Mann Fußvolk, und von dem König von Maacha tausend Mann, dazu zwölftausend Mann von Tob.
10.7 Als David solches hörte, sandte er Joab mit dem ganzen Heer, den Helden.
10.8 Und die Kinder Ammon zogen aus und rüsteten sich zum Kampf vor dem Tor. Die Syrer von Rechob aber und die Männer von Tob und von Maacha standen gesondert im Felde.
10.9 Als nun Joab sah, daß ihm von vorn und hinten ein Angriff drohte, traf er eine Auswahl unter aller Jungmannschaft in Israel und rüstete sich wider die Syrer.
10.10 Das übrige Volk aber tat er unter die Hand seines Bruders Abisai, damit er sich gegen die Kinder Ammon stellte,
10.11 und er sprach: Werden die Syrer mir überlegen sein, so komm mir zu Hilfe; werden aber die Kinder Ammon dir überlegen sein, so will ich dir zu Hilfe kommen!
10.12 Sei stark und wehre dich für unser Volk und für die Städte unseres Gottes. Der HERR aber tue, was ihm gefällt!
10.13 Und Joab machte sich herzu mit dem Volk, das bei ihm war, zum Kampf wider die Syrer, und die Syrer flohen vor ihm.
10.14 Und als die Kinder Ammon sahen, daß die Syrer flohen, flohen auch sie vor Abisai und zogen in die Stadt. Also kehrte Joab um von den Kindern Ammon und kam nach Jerusalem.
10.15 Als aber die Syrer sahen, daß sie von Israel geschlagen worden waren, kamen sie zusammen.
10.16 Und Hadad-Eser sandte hin und ließ die Syrer von jenseits des Stromes ausziehen, und sie kamen gen Helam; und Sobach, der Feldhauptmann Hadad-Esers, zog vor ihnen her.
10.17 Als solches David angezeigt ward, versammelte er ganz Israel und zog über den Jordan und kam gen Helan, und die Syrer stellten sich gegen David und stritten mit ihm.
10.18 Aber die Syrer flohen vor Israel. Und David erlegte von den Syrern siebenhundert Wagenkämpfer und vierzigtausend Reiter; dazu schlug er Sobach, den Feldhauptmann, daß er daselbst starb.
10.19 Als aber alle Könige, die Hadad-Eser untertan waren, sahen, daß sie von Israel geschlagen worden waren, machten sie Frieden mit Israel und wurden ihnen untertan. Und die Syrer fürchteten sich, den Kindern Ammon weiterhin zu helfen.
10.1 καὶ ἐγένετο μετὰ ταῦτα καὶ ἀπέθανεν βασιλεὺς υἱῶν αμμων καὶ ἐβασίλευσεν αννων υἱὸς αὐτοῦ ἀντ' αὐτοῦ
10.2 καὶ εἶπεν δαυιδ ποιήσω ἔλεος μετὰ αννων υἱοῦ ναας ὃν τρόπον ἐποίησεν ὁ πατὴρ αὐτοῦ μετ' ἐμοῦ ἔλεος καὶ ἀπέστειλεν δαυιδ παρακαλέσαι αὐτὸν ἐν χειρὶ τῶν δούλων αὐτοῦ περὶ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ παρεγένοντο οἱ παῖδες δαυιδ εἰς τὴν γῆν υἱῶν αμμων
10.3 καὶ εἶπον οἱ ἄρχοντες υἱῶν αμμων πρὸς αννων τὸν κύριον αὐτῶν μὴ παρὰ τὸ δοξάζειν δαυιδ τὸν πατέρα σου ἐνώπιόν σου ὅτι ἀπέστειλέν σοι παρακαλοῦντας ἀλλ' οὐχὶ ὅπως ἐρευνήσωσιν τὴν πόλιν καὶ κατασκοπήσωσιν αὐτὴν καὶ τοῦ κατασκέψασθαι αὐτὴν ἀπέστειλεν δαυιδ τοὺς παῖδας αὐτοῦ πρὸς σέ
10.4 καὶ ἔλαβεν αννων τοὺς παῖδας δαυιδ καὶ ἐξύρησεν τοὺς πώγωνας αὐτῶν καὶ ἀπέκοψεν τοὺς μανδύας αὐτῶν ἐν τῷ ἡμίσει ἕως τῶν ἰσχίων αὐτῶν καὶ ἐξαπέστειλεν αὐτούς
10.5 καὶ ἀνήγγειλαν τῷ δαυιδ ὑπὲρ τῶν ἀνδρῶν καὶ ἀπέστειλεν εἰς ἀπαντὴν αὐτῶν ὅτι ἦσαν οἱ ἄνδρες ἠτιμασμένοι σφόδρα καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς καθίσατε ἐν ιεριχω ἕως τοῦ ἀνατεῖλαι τοὺς πώγωνας ὑμῶν καὶ ἐπιστραφήσεσθε
10.6 καὶ εἶδαν οἱ υἱοὶ αμμων ὅτι κατῃσχύνθησαν ὁ λαὸς δαυιδ καὶ ἀπέστειλαν οἱ υἱοὶ αμμων καὶ ἐμισθώσαντο τὴν συρίαν βαιθροωβ εἴκοσι χιλιάδας πεζῶν καὶ τὸν βασιλέα μααχα χιλίους ἄνδρας καὶ ιστωβ δώδεκα χιλιάδας ἀνδρῶν
10.7 καὶ ἤκουσεν δαυιδ καὶ ἀπέστειλεν τὸν ιωαβ καὶ πᾶσαν τὴν δύναμιν τοὺς δυνατούς
10.8 καὶ ἐξῆλθαν οἱ υἱοὶ αμμων καὶ παρετάξαντο πόλεμον παρὰ τῇ θύρᾳ τῆς πύλης καὶ συρία σουβα καὶ ροωβ καὶ ιστωβ καὶ μααχα μόνοι ἐν ἀγρῷ
10.9 καὶ εἶδεν ιωαβ ὅτι ἐγενήθη πρὸς αὐτὸν ἀντιπρόσωπον τοῦ πολέμου ἐκ τοῦ κατὰ πρόσωπον ἐξ ἐναντίας καὶ ἐκ τοῦ ὄπισθεν καὶ ἐπέλεξεν ἐκ πάντων τῶν νεανίσκων ισραηλ καὶ παρετάξαντο ἐξ ἐναντίας συρίας
10.10 καὶ τὸ κατάλοιπον τοῦ λαοῦ ἔδωκεν ἐν χειρὶ αβεσσα τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ καὶ παρετάξαντο ἐξ ἐναντίας υἱῶν αμμων
10.11 καὶ εἶπεν ἐὰν κραταιωθῇ συρία ὑπὲρ ἐμέ καὶ ἔσεσθέ μοι εἰς σωτηρίαν καὶ ἐὰν υἱοὶ αμμων κραταιωθῶσιν ὑπὲρ σέ καὶ ἐσόμεθα τοῦ σῶσαί σε
10.12 ἀνδρίζου καὶ κραταιωθῶμεν ὑπὲρ τοῦ λαοῦ ἡμῶν καὶ περὶ τῶν πόλεων τοῦ θεοῦ ἡμῶν καὶ κύριος ποιήσει τὸ ἀγαθὸν ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ
10.13 καὶ προσῆλθεν ιωαβ καὶ ὁ λαὸς αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ εἰς πόλεμον πρὸς συρίαν καὶ ἔφυγαν ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ
10.14 καὶ οἱ υἱοὶ αμμων εἶδαν ὅτι ἔφυγεν συρία καὶ ἔφυγαν ἀπὸ προσώπου αβεσσα καὶ εἰσῆλθαν εἰς τὴν πόλιν καὶ ἀνέστρεψεν ιωαβ ἀπὸ τῶν υἱῶν αμμων καὶ παρεγένοντο εἰς ιερουσαλημ
10.15 καὶ εἶδεν συρία ὅτι ἔπταισεν ἔμπροσθεν ισραηλ καὶ συνήχθησαν ἐπὶ τὸ αὐτό
10.16 καὶ ἀπέστειλεν αδρααζαρ καὶ συνήγαγεν τὴν συρίαν τὴν ἐκ τοῦ πέραν τοῦ ποταμοῦ χαλαμακ καὶ παρεγένοντο αιλαμ καὶ σωβακ ἄρχων τῆς δυνάμεως αδρααζαρ ἔμπροσθεν αὐτῶν
10.17 καὶ ἀνηγγέλη τῷ δαυιδ καὶ συνήγαγεν τὸν πάντα ισραηλ καὶ διέβη τὸν ιορδάνην καὶ παρεγένοντο εἰς αιλαμ καὶ παρετάξατο συρία ἀπέναντι δαυιδ καὶ ἐπολέμησαν μετ' αὐτοῦ
10.18 καὶ ἔφυγεν συρία ἀπὸ προσώπου ισραηλ καὶ ἀνεῖλεν δαυιδ ἐκ τῆς συρίας ἑπτακόσια ἅρματα καὶ τεσσαράκοντα χιλιάδας ἱππέων καὶ τὸν σωβακ τὸν ἄρχοντα τῆς δυνάμεως αὐτοῦ ἐπάταξεν καὶ ἀπέθανεν ἐκεῖ
10.19 καὶ εἶδαν πάντες οἱ βασιλεῖς οἱ δοῦλοι αδρααζαρ ὅτι ἔπταισαν ἔμπροσθεν ισραηλ καὶ ηὐτομόλησαν μετὰ ισραηλ καὶ ἐδούλευσαν αὐτοῖς καὶ ἐφοβήθη συρία τοῦ σῶσαι ἔτι τοὺς υἱοὺς αμμων
10.1 kai egeneto meta tayta kai apethanen basileys yiohn ammohn kai ebasileysen annohn yios aytoy ant' aytoy
10.2 kai eipen dayid poiehsoh eleos meta annohn yioy naas on tropon epoiehsen o patehr aytoy met' emoy eleos kai apesteilen dayid parakalesai ayton en cheiri tohn doylohn aytoy peri toy patros aytoy kai paregenonto oi paides dayid eis tehn gehn yiohn ammohn
10.3 kai eipon oi archontes yiohn ammohn pros annohn ton kyrion aytohn meh para to doxazein dayid ton patera soy enohpion soy oti apesteilen soi parakaloyntas all' oychi opohs ereynehsohsin tehn polin kai kataskopehsohsin aytehn kai toy kataskepsasthai aytehn apesteilen dayid toys paidas aytoy pros se
10.4 kai elaben annohn toys paidas dayid kai exyrehsen toys pohgohnas aytohn kai apekopsen toys mandyas aytohn en toh ehmisei eohs tohn ischiohn aytohn kai exapesteilen aytoys
10.5 kai anehggeilan toh dayid yper tohn androhn kai apesteilen eis apantehn aytohn oti ehsan oi andres ehtimasmenoi sphodra kai eipen o basileys kathisate en ierichoh eohs toy anateilai toys pohgohnas ymohn kai epistraphehsesthe
10.6 kai eidan oi yioi ammohn oti katehschynthehsan o laos dayid kai apesteilan oi yioi ammohn kai emisthohsanto tehn syrian baithroohb eikosi chiliadas pezohn kai ton basilea maacha chilioys andras kai istohb dohdeka chiliadas androhn
10.7 kai ehkoysen dayid kai apesteilen ton iohab kai pasan tehn dynamin toys dynatoys
10.8 kai exehlthan oi yioi ammohn kai paretaxanto polemon para teh thyra tehs pylehs kai syria soyba kai roohb kai istohb kai maacha monoi en agroh
10.9 kai eiden iohab oti egenehtheh pros ayton antiprosohpon toy polemoy ek toy kata prosohpon ex enantias kai ek toy opisthen kai epelexen ek pantohn tohn neaniskohn israehl kai paretaxanto ex enantias syrias
10.10 kai to kataloipon toy laoy edohken en cheiri abessa toy adelphoy aytoy kai paretaxanto ex enantias yiohn ammohn
10.11 kai eipen ean krataiohtheh syria yper eme kai esesthe moi eis sohtehrian kai ean yioi ammohn krataiohthohsin yper se kai esometha toy sohsai se
10.12 andrizoy kai krataiohthohmen yper toy laoy ehmohn kai peri tohn poleohn toy theoy ehmohn kai kyrios poiehsei to agathon en ophthalmois aytoy
10.13 kai prosehlthen iohab kai o laos aytoy met' aytoy eis polemon pros syrian kai ephygan apo prosohpoy aytoy
10.14 kai oi yioi ammohn eidan oti ephygen syria kai ephygan apo prosohpoy abessa kai eisehlthan eis tehn polin kai anestrepsen iohab apo tohn yiohn ammohn kai paregenonto eis ieroysalehm
10.15 kai eiden syria oti eptaisen emprosthen israehl kai synehchthehsan epi to ayto
10.16 kai apesteilen adraazar kai synehgagen tehn syrian tehn ek toy peran toy potamoy chalamak kai paregenonto ailam kai sohbak archohn tehs dynameohs adraazar emprosthen aytohn
10.17 kai anehggeleh toh dayid kai synehgagen ton panta israehl kai diebeh ton iordanehn kai paregenonto eis ailam kai paretaxato syria apenanti dayid kai epolemehsan met' aytoy
10.18 kai ephygen syria apo prosohpoy israehl kai aneilen dayid ek tehs syrias eptakosia armata kai tessarakonta chiliadas ippeohn kai ton sohbak ton archonta tehs dynameohs aytoy epataxen kai apethanen ekei
10.19 kai eidan pantes oi basileis oi doyloi adraazar oti eptaisan emprosthen israehl kai ehytomolehsan meta israehl kai edoyleysan aytois kai ephobehtheh syria toy sohsai eti toys yioys ammohn
10.1 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיָּמָת מֶלֶךְ בְּנֵי עַמֹּון וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנֹו תַּחְתָּיו׃
10.2 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה־חֶסֶד ׀ עִם־חָנוּן בֶּן־נָחָשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמֹו בְּיַד־עֲבָדָיו אֶל־אָבִיו וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶרֶץ בְּנֵי עַמֹּון׃
10.3 וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי בְנֵי־עַמֹּון אֶל־חָנוּן אֲדֹנֵיהֶם הַמְכַבֵּד דָּוִד אֶת־אָבִיךָ בְּעֵינֶיךָ כִּי־שָׁלַח לְךָ מְנַחֲמִים הֲלֹוא בַּעֲבוּר חֲקֹור אֶת־הָעִיר וּלְרַגְּלָהּ וּלְהָפְכָהּ שָׁלַח דָּוִד אֶת־עֲבָדָיו אֵלֶיךָ׃
10.4 וַיִּקַּח חָנוּן אֶת־עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת־חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת־מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתֹותֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם׃
10.5 וַיַּגִּדוּ לְדָוִד וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם כִּי־הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁבוּ בִירֵחֹו עַד־יְצַמַּח זְקַנְכֶם וְשַׁבְתֶּם׃
10.6 וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמֹּון כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי־עַמֹּון וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת־אֲרַם בֵּית־רְחֹוב וְאֶת־אֲרַם צֹובָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי וְאֶת־מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ וְאִישׁ טֹוב שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ׃
10.7 וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיִּשְׁלַח אֶת־יֹואָב וְאֵת כָּל־הַצָּבָא הַגִּבֹּרִים׃
10.8 וַיֵּצְאוּ בְּנֵי עַמֹּון וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה פֶּתַח הַשָּׁעַר וַאֲרַם צֹובָא וּרְחֹוב וְאִישׁ־טֹוב וּמַעֲכָה לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה׃
10.9 וַיַּרְא יֹואָב כִּי־הָיְתָה אֵלָיו פְּנֵי הַמִּלְחָמָה מִפָּנִים וּמֵאָחֹור וַיִּבְחַר מִכֹּל בְּחוּרֵי [בְּיִשְׂרָאֵל כ] (יִשְׂרָאֵל ק) וַיַּעֲרֹךְ לִקְרַאת אֲרָם׃
10.10 וְאֵת יֶתֶר הָעָם נָתַן בְּיַד אַבְשַׁי אָחִיו וַיַּעֲרֹךְ לִקְרַאת בְּנֵי עַמֹּון׃
10.11 וַיֹּאמֶר אִם־תֶּחֱזַק אֲרָם מִמֶּנִּי וְהָיִתָה לִּי לִישׁוּעָה וְאִם־בְּנֵי עַמֹּון יֶחֱזְקוּ מִמְּךָ וְהָלַכְתִּי לְהֹושִׁיעַ לָךְ׃
10.12 חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד־עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַיהוָה יַעֲשֶׂה הַטֹּוב בְּעֵינָיו׃
10.13 וַיִּגַּשׁ יֹואָב וְהָעָם אֲשֶׁר עִמֹּו לַמִּלְחָמָה בַּאֲרָם וַיָּנֻסוּ מִפָּנָיו׃
10.14 וּבְנֵי עַמֹּון רָאוּ כִּי־נָס אֲרָם וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵי אֲבִישַׁי וַיָּבֹאוּ הָעִיר וַיָּשָׁב יֹואָב מֵעַל בְּנֵי עַמֹּון וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִָם׃
10.15 וַיַּרְא אֲרָם כִּי נִגַּף לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּאָסְפוּ יָחַד׃
10.16 וַיִּשְׁלַח הֲדַדְעֶזֶר וַיֹּצֵא אֶת־אֲרָם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנָּהָר וַיָּבֹאוּ חֵילָם וְשֹׁובַךְ שַׂר־צְבָא הֲדַדְעֶזֶר לִפְנֵיהֶם׃
10.17 וַיֻּגַּד לְדָוִד ס וַיֶּאֱסֹף אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן וַיָּבֹא חֵלָאמָה וַיַּעַרְכוּ אֲרָם לִקְרַאת דָּוִד וַיִּלָּחֲמוּ עִמֹּו׃
10.18 וַיָּנָס אֲרָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּהֲרֹג דָּוִד מֵאֲרָם שְׁבַע מֵאֹות רֶכֶב וְאַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵת שֹׁובַךְ שַׂר־צְבָאֹו הִכָּה וַיָּמָת שָׁם׃
10.19 וַיִּרְאוּ כָל־הַמְּלָכִים עַבְדֵי הֲדַדְעֶזֶר כִּי נִגְּפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁלִמוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיַּעַבְדוּם וַיִּרְאוּ אֲרָם לְהֹושִׁיעַ עֹוד אֶת־בְּנֵי עַמֹּון׃ פ
10.1 wajHij Aaharej-ken wajaamaat maelaek bnej Oamown wajimlok haanwn bnow tahtaajw׃
10.2 wajoAmaer daawid AaeOaexaeH-haesaed Oim-haanwn baen-naahaaxx kaAaxxaer OaaxaaH Aaabijw Oimaadij haesaed wajixxlah daawid lnahamow bjad-Oabaadaajw Aael-Aaabijw wajaaboAw Oabdej daawid Aaeraec bnej Oamown׃
10.3 wajoAmrw xaarej bnej-Oamown Aael-haanwn AadonejHaem Hamkabed daawid Aaet-Aaabijkaa bOejnaejkaa kij-xxaalah lkaa mnahamijm HalowA baOabwr haqowr Aaet-HaaOijr wlraglaaH wlHaapkaaH xxaalah daawid Aaet-Oabaadaajw Aelaejkaa׃
10.4 wajiqah haanwn Aaet-Oabdej daawid wajgalah Aaet-hacij zqaanaam wajikrot Aaet-madwejHaem bahecij Oad xxtowtejHaem wajxxalhem׃
10.5 wajagidw ldaawid wajixxlah liqraaAtaam kij-Haajw HaaAanaaxxijm niklaamijm mAod wajoAmaer Hamaelaek xxbw bijrehow Oad-jcamah zqankaem wxxabtaem׃
10.6 wajirAw bnej Oamown kij nibAaxxw bdaawid wajixxlhw bnej-Oamown wajixkrw Aaet-Aaram bejt-rhowb wAaet-Aaram cowbaaA Oaexrijm Aaelaep raglij wAaet-maelaek maOakaaH Aaelaep Aijxx wAijxx Towb xxnejm-Oaaxaar Aaelaep Aijxx׃
10.7 wajixxmaO daawid wajixxlah Aaet-jowAaab wAet kaal-HacaabaaA Hagiborijm׃
10.8 wajecAw bnej Oamown wajaOarkw milhaamaaH paetah HaxxaaOar waAaram cowbaaA wrhowb wAijxx-Towb wmaOakaaH lbadaam baxaadaeH׃
10.9 wajarA jowAaab kij-HaajtaaH Aelaajw pnej HamilhaamaaH mipaanijm wmeAaahowr wajibhar mikol bhwrej [bjixraaAel k] (jixraaAel q) wajaOarok liqraAt Aaraam׃
10.10 wAet jaetaer HaaOaam naatan bjad Aabxxaj Aaahijw wajaOarok liqraAt bnej Oamown׃
10.11 wajoAmaer Aim-taehaezaq Aaraam mimaenij wHaajitaaH lij lijxxwOaaH wAim-bnej Oamown jaehaezqw mimkaa wHaalaktij lHowxxijOa laak׃
10.12 hazaq wnithazaq bOad-Oamenw wbOad Oaarej AaeloHejnw wajHwaaH jaOaxaeH HaTowb bOejnaajw׃
10.13 wajigaxx jowAaab wHaaOaam Aaxxaer Oimow lamilhaamaaH baAaraam wajaanusw mipaanaajw׃
10.14 wbnej Oamown raaAw kij-naas Aaraam wajaanusw mipnej Aabijxxaj wajaaboAw HaaOijr wajaaxxaab jowAaab meOal bnej Oamown wajaaboA jrwxxaalaaim׃
10.15 wajarA Aaraam kij nigap lipnej jixraaAel wajeAaaspw jaahad׃
10.16 wajixxlah HadadOaezaer wajoceA Aaet-Aaraam Aaxxaer meOebaer HanaaHaar wajaaboAw hejlaam wxxowbak xar-cbaaA HadadOaezaer lipnejHaem׃
10.17 wajugad ldaawid s wajaeAaesop Aaet-kaal-jixraaAel wajaOabor Aaet-Hajarden wajaaboA helaaAmaaH wajaOarkw Aaraam liqraAt daawid wajilaahamw Oimow׃
10.18 wajaanaas Aaraam mipnej jixraaAel wajaHarog daawid meAaraam xxbaO meAowt raekaeb wAarbaaOijm Aaelaep paaraaxxijm wAet xxowbak xar-cbaaAow HikaaH wajaamaat xxaam׃
10.19 wajirAw kaal-Hamlaakijm Oabdej HadadOaezaer kij nigpw lipnej jixraaAel wajaxxlimw Aaet-jixraaAel wajaOabdwm wajirAw Aaraam lHowxxijOa Oowd Aaet-bnej Oamown׃ p
10.1 ויהי אחרי־כן וימת מלך בני עמון וימלך חנון בנו תחתיו׃
10.2 ויאמר דוד אעשה־חסד ׀ עם־חנון בן־נחש כאשר עשה אביו עמדי חסד וישלח דוד לנחמו ביד־עבדיו אל־אביו ויבאו עבדי דוד ארץ בני עמון׃
10.3 ויאמרו שרי בני־עמון אל־חנון אדניהם המכבד דוד את־אביך בעיניך כי־שלח לך מנחמים הלוא בעבור חקור את־העיר ולרגלה ולהפכה שלח דוד את־עבדיו אליך׃
10.4 ויקח חנון את־עבדי דוד ויגלח את־חצי זקנם ויכרת את־מדויהם בחצי עד שתותיהם וישלחם׃
10.5 ויגדו לדוד וישלח לקראתם כי־היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד־יצמח זקנכם ושבתם׃
10.6 ויראו בני עמון כי נבאשו בדוד וישלחו בני־עמון וישכרו את־ארם בית־רחוב ואת־ארם צובא עשרים אלף רגלי ואת־מלך מעכה אלף איש ואיש טוב שנים־עשר אלף איש׃
10.7 וישמע דוד וישלח את־יואב ואת כל־הצבא הגברים׃
10.8 ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח השער וארם צובא ורחוב ואיש־טוב ומעכה לבדם בשדה׃
10.9 וירא יואב כי־היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור ויבחר מכל בחורי [בישראל כ] (ישראל ק) ויערך לקראת ארם׃
10.10 ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערך לקראת בני עמון׃
10.11 ויאמר אם־תחזק ארם ממני והיתה לי לישועה ואם־בני עמון יחזקו ממך והלכתי להושיע לך׃
10.12 חזק ונתחזק בעד־עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה יעשה הטוב בעיניו׃
10.13 ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה בארם וינסו מפניו׃
10.14 ובני עמון ראו כי־נס ארם וינסו מפני אבישי ויבאו העיר וישב יואב מעל בני עמון ויבא ירושלם׃
10.15 וירא ארם כי נגף לפני ישראל ויאספו יחד׃
10.16 וישלח הדדעזר ויצא את־ארם אשר מעבר הנהר ויבאו חילם ושובך שר־צבא הדדעזר לפניהם׃
10.17 ויגד לדוד ס ויאסף את־כל־ישראל ויעבר את־הירדן ויבא חלאמה ויערכו ארם לקראת דוד וילחמו עמו׃
10.18 וינס ארם מפני ישראל ויהרג דוד מארם שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים ואת שובך שר־צבאו הכה וימת שם׃
10.19 ויראו כל־המלכים עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלמו את־ישראל ויעבדום ויראו ארם להושיע עוד את־בני עמון׃ פ
10.1 wjHj Ahrj-kn wjmt mlk bnj Omwn wjmlk hnwn bnw thtjw׃
10.2 wjAmr dwd AOxH-hsd Om-hnwn bn-nhx kAxr OxH Abjw Omdj hsd wjxlh dwd lnhmw bjd-Obdjw Al-Abjw wjbAw Obdj dwd Arc bnj Omwn׃
10.3 wjAmrw xrj bnj-Omwn Al-hnwn AdnjHm Hmkbd dwd At-Abjk bOjnjk kj-xlh lk mnhmjm HlwA bObwr hqwr At-HOjr wlrglH wlHpkH xlh dwd At-Obdjw Aljk׃
10.4 wjqh hnwn At-Obdj dwd wjglh At-hcj zqnm wjkrt At-mdwjHm bhcj Od xtwtjHm wjxlhm׃
10.5 wjgdw ldwd wjxlh lqrAtm kj-Hjw HAnxjm nklmjm mAd wjAmr Hmlk xbw bjrhw Od-jcmh zqnkm wxbtm׃
10.6 wjrAw bnj Omwn kj nbAxw bdwd wjxlhw bnj-Omwn wjxkrw At-Arm bjt-rhwb wAt-Arm cwbA Oxrjm Alp rglj wAt-mlk mOkH Alp Ajx wAjx Twb xnjm-Oxr Alp Ajx׃
10.7 wjxmO dwd wjxlh At-jwAb wAt kl-HcbA Hgbrjm׃
10.8 wjcAw bnj Omwn wjOrkw mlhmH pth HxOr wArm cwbA wrhwb wAjx-Twb wmOkH lbdm bxdH׃
10.9 wjrA jwAb kj-HjtH Aljw pnj HmlhmH mpnjm wmAhwr wjbhr mkl bhwrj [bjxrAl k] (jxrAl q) wjOrk lqrAt Arm׃
10.10 wAt jtr HOm ntn bjd Abxj Ahjw wjOrk lqrAt bnj Omwn׃
10.11 wjAmr Am-thzq Arm mmnj wHjtH lj ljxwOH wAm-bnj Omwn jhzqw mmk wHlktj lHwxjO lk׃
10.12 hzq wnthzq bOd-Omnw wbOd Orj AlHjnw wjHwH jOxH HTwb bOjnjw׃
10.13 wjgx jwAb wHOm Axr Omw lmlhmH bArm wjnsw mpnjw׃
10.14 wbnj Omwn rAw kj-ns Arm wjnsw mpnj Abjxj wjbAw HOjr wjxb jwAb mOl bnj Omwn wjbA jrwxlm׃
10.15 wjrA Arm kj ngp lpnj jxrAl wjAspw jhd׃
10.16 wjxlh HddOzr wjcA At-Arm Axr mObr HnHr wjbAw hjlm wxwbk xr-cbA HddOzr lpnjHm׃
10.17 wjgd ldwd s wjAsp At-kl-jxrAl wjObr At-Hjrdn wjbA hlAmH wjOrkw Arm lqrAt dwd wjlhmw Omw׃
10.18 wjns Arm mpnj jxrAl wjHrg dwd mArm xbO mAwt rkb wArbOjm Alp prxjm wAt xwbk xr-cbAw HkH wjmt xm׃
10.19 wjrAw kl-Hmlkjm Obdj HddOzr kj ngpw lpnj jxrAl wjxlmw At-jxrAl wjObdwm wjrAw Arm lHwxjO Owd At-bnj Omwn׃ p
10.1 Factum est autem post haec, ut moreretur rex filiorum Ammon, et regnaret Hanon filius eius pro eo.
10.2 Dixitque David: “ Faciam misericordiam cum Hanon filio Naas, sicut fecit pater eius mecum misericordiam ”. Misit ergo David consolans eum per servos suos super patris interitu. Cum autem venissent servi David in terram filiorum Ammon,
10.3 dixerunt principes filiorum Ammon ad Hanon dominum suum: “ Putas quod propter honorem patris tui David miserit ad te consolatores; et non ideo, ut investigaret et exploraret civitatem et everteret eam, misit David servos suos ad te? ”.
10.4 Tulit itaque Hanon servos David rasitque dimidiam partem barbae eorum et praecidit vestes eorum medias usque ad nates et dimisit eos.
10.5 Quod cum nuntiatum esset David, misit in occursum eorum — erant enim viri confusi turpiter valde — et mandavit eis David: “ Manete Iericho, donec crescat barba vestra, et tunc revertimini ”.
10.6 Videntes autem filii Ammon quod exosos se fecissent David, miserunt et conduxerunt mercede a Syria Bethrohob et a Syria Soba viginti milia peditum et a rege Maacha mille viros et a viris Tob duodecim milia virorum.
10.7 Quod cum audisset David, misit Ioab et omnem exercitum, viros fortissimos.
10.8 Egressi sunt ergo filii Ammon et direxerunt aciem ante ipsum introitum portae; Syri autem Soba et Rohob et viri Tob et Maacha seorsum erant in campo.
10.9 Videns igitur Ioab quod praeparatum esset adversum se proelium et ex adverso et post tergum, elegit ex omnibus electis Israel et instruxit aciem contra Syros;
10.10 reliquam autem partem populi tradidit Abisai fratri suo, qui direxit aciem adversus filios Ammon.
10.11 Et ait Ioab: “ Si praevaluerint adversum me Syri, eris mihi in adiutorium; si autem filii Ammon praevaluerint adversum te, auxiliabor tibi.
10.12 Esto vir fortis, et fortiter agamus pro populo nostro et civitatibus Dei nostri; Dominus autem faciet, quod bonum est in conspectu suo ”.
10.13 Iniit itaque Ioab et populus, qui erat cum eo, certamen contra Syros, qui fugerunt a facie eius.
10.14 Filii autem Ammon videntes quod fugissent Syri, fugerunt et ipsi a facie Abisai et ingressi sunt civitatem. Reversusque est Ioab a filiis Ammon et venit Ierusalem.
10.15 Videntes igitur Syri quoniam corruissent coram Israel, congregati sunt pariter.
10.16 Misitque Adadezer et eduxit Syros, qui erant trans fluvium, et venerunt in Elam; Sobach autem magister militiae Adadezer erat princeps eorum.
10.17 Quod cum nuntiatum esset David, contraxit omnem Israelem et transivit Iordanem venitque in Elam. Et direxerunt aciem Syri ex adverso David et pugnaverunt contra eum.
10.18 Fugeruntque Syri a facie Israel; et occidit David de Syris septingentos currus et quadraginta milia peditum et Sobach principem militiae percussit, qui ibi mortuus est.
10.19 Videntes autem universi reges, qui erant in praesidio Adadezer, se victos esse ab Israel, fecerunt pacem cum Israel et servierunt eis. Timueruntque Syri auxilium praebere ultra filiis Ammon.
11.1 Und nach Verlauf eines Jahres, zur Zeit, da die Könige auszuziehen pflegten, sandte David Joab und seine Knechte mit ihm und ganz Israel; und sie schlugen die Kinder Ammon nieder und belagerten Rabba. David aber blieb zu Jerusalem.
11.2 Und es begab sich, als David um den Abend von seinem Lager aufstand und auf dem Dache des königlichen Hauses umherwandelte, sah er vom Dache aus ein Weib sich baden, und das Weib war von sehr schöner Gestalt.
11.3 Und David sandte hin und erkundigte sich nach dem Weibe, und man sprach: Ist das nicht Batseba, die Tochter Eliams, das Weib Urijas, des Hetiters?
11.4 Und David sandte Boten hin und ließ sie holen. Und sie kam zu ihm, und er schlief bei ihr. Sie aber reinigte sich von ihrer Unreinigkeit und kehrte wieder in ihr Haus zurück.
11.5 Und das Weib ward schwanger und sandte hin und ließ es David anzeigen und sagen: Ich bin schwanger geworden!
11.6 Da sandte David zu Joab und ließ ihm sagen: Sende mir Urija, den Hetiter! Und Joab sandte Urija zu David.
11.7 Und als Urija zu ihm kam, fragte David, ob es mit Joab und mit dem Volk und mit dem Krieg gut stehe.
11.8 Und David sprach zu Urija: Geh in dein Haus hinab und wasche deine Füße! Und als Urija das Haus des Königs verließ, folgte ihm ein Geschenk des Königs.
11.9 Aber Urija legte sich vor der Tür des königlichen Hauses bei allen Knechten seines Herrn schlafen und ging nicht in sein Haus hinab.
11.10 Als man nun David sagte: Urija ist nicht in sein Haus hinabgegangen, sprach David zu ihm: Bist du nicht von der Reise gekommen? Warum bist du nicht in dein Haus hinabgegangen?
11.11 Urija aber sprach zu David: Die Lade und Israel und Juda halten sich in Zelten auf, und mein Herr Joab und die Knechte meines Herrn lagern auf freiem Felde, und ich sollte in mein Haus gehen, essen und trinken und bei meinem Weibe liegen? So wahr du lebst und deine Seele lebt, ich tue solches nicht!
11.12 Und David sprach zu Urija: So bleibe heute auch hier, morgen will ich dir einen Auftrag geben! Also blieb Urija an jenem und am folgenden Tage zu Jerusalem.
11.13 Und David lud ihn ein, bei ihm zu essen und zu trinken und machte ihn trunken; er ging aber am Abend gleichwohl aus, um sich auf einem Lager bei seines Herrn Knechten schlafen zu legen, und ging nicht in sein Haus hinab.
11.14 Am Morgen schrieb David einen Brief an Joab und sandte ihn durch Urija.
11.15 Er schrieb aber also in dem Brief: Stellet Urija gerade dorthin, wo am heftigsten gekämpft wird, und wendet euch hinter ihm ab, daß er erschlagen werde und sterbe!
11.16 Als nun Joab die Stadt einschloß, stellte er Urija an den Ort, von dem er wußte, daß tapfere Männer daselbst waren.
11.17 Und als die Männer der Stadt einen Ausfall machten und wider Joab stritten, fielen etliche von dem Volk, von den Knechten Davids; dabei kam auch Urija, der Hetiter, um.
11.18 Hierauf ließ Joab dem David den ganzen Verlauf des Streites melden;
11.19 und er gebot dem Boten und sprach: Wenn du dem König den ganzen Verlauf des Streites erzählt hast
11.20 und siehst, daß der König zornig wird und zu dir spricht: Warum seid ihr zum Kampf so nahe an die Stadt herangekommen? Wisset ihr nicht, daß man von der Mauer herab zu schießen pflegt?
11.21 Wer schlug Abimelech, den Sohn Jerub-Besets? Warf nicht ein Weib ein Stück von einem Mühlstein von der Mauer, so daß er zu Tebez starb? Warum seid ihr so nahe an die Mauer herangekommen? So sollst du sagen: Dein Knecht Urija, der Hetiter, ist auch tot!
11.22 Der Bote ging hin und kam und sagte David alles, was ihm Joab aufgetragen hatte.
11.23 Und der Bote sprach zu David: Die Leute waren stärker als wir und machten einen Ausfall gegen uns auf das Feld; wir aber drängten sie zurück bis vor das Tor.
11.24 Und die Schützen schossen von der Mauer auf deine Knechte, so daß etliche von den Knechten des Königs umkamen; dazu ist dein Knecht Urija auch tot.
11.25 David sprach zum Boten: Sage zu Joab: «Laß dich das nicht anfechten; denn das Schwert tötet bald diesen, bald jenen. Verstärke deinen Kampf gegen die Stadt und zerstöre sie!» Also sollst du ihn ermutigen.
11.26 Als aber das Weib Urijas hörte, daß ihr Mann Urija tot war, trug sie Leid um ihren Herrn.
11.27 Doch die Trauer ging vorüber, und David sandte hin und ließ sie in sein Haus holen, und sie ward sein Weib und gebar ihm einen Sohn. Aber die Tat, welche David verübt hatte, mißfiel dem HERRN.
11.1 καὶ ἐγένετο ἐπιστρέψαντος τοῦ ἐνιαυτοῦ εἰς τὸν καιρὸν τῆς ἐξοδίας τῶν βασιλέων καὶ ἀπέστειλεν δαυιδ τὸν ιωαβ καὶ τοὺς παῖδας αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ καὶ τὸν πάντα ισραηλ καὶ διέφθειραν τοὺς υἱοὺς αμμων καὶ διεκάθισαν ἐπὶ ραββαθ καὶ δαυιδ ἐκάθισεν ἐν ιερουσαλημ
11.2 καὶ ἐγένετο πρὸς ἑσπέραν καὶ ἀνέστη δαυιδ ἀπὸ τῆς κοίτης αὐτοῦ καὶ περιεπάτει ἐπὶ τοῦ δώματος τοῦ οἴκου τοῦ βασιλέως καὶ εἶδεν γυναῖκα λουομένην ἀπὸ τοῦ δώματος καὶ ἡ γυνὴ καλὴ τῷ εἴδει σφόδρα
11.3 καὶ ἀπέστειλεν δαυιδ καὶ ἐζήτησεν τὴν γυναῖκα καὶ εἶπεν οὐχὶ αὕτη βηρσαβεε θυγάτηρ ελιαβ γυνὴ ουριου τοῦ χετταίου
11.4 καὶ ἀπέστειλεν δαυιδ ἀγγέλους καὶ ἔλαβεν αὐτήν καὶ εἰσῆλθεν πρὸς αὐτόν καὶ ἐκοιμήθη μετ' αὐτῆς καὶ αὐτὴ ἁγιαζομένη ἀπὸ ἀκαθαρσίας αὐτῆς καὶ ἀπέστρεψεν εἰς τὸν οἶκον αὐτῆς
11.5 καὶ ἐν γαστρὶ ἔλαβεν ἡ γυνή καὶ ἀποστείλασα ἀπήγγειλεν τῷ δαυιδ καὶ εἶπεν ἐγώ εἰμι ἐν γαστρὶ ἔχω
11.6 καὶ ἀπέστειλεν δαυιδ πρὸς ιωαβ λέγων ἀπόστειλον πρός με τὸν ουριαν τὸν χετταῖον καὶ ἀπέστειλεν ιωαβ τὸν ουριαν πρὸς δαυιδ
11.7 καὶ παραγίνεται ουριας καὶ εἰσῆλθεν πρὸς αὐτόν καὶ ἐπηρώτησεν δαυιδ εἰς εἰρήνην ιωαβ καὶ εἰς εἰρήνην τοῦ λαοῦ καὶ εἰς εἰρήνην τοῦ πολέμου
11.8 καὶ εἶπεν δαυιδ τῷ ουρια κατάβηθι εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ νίψαι τοὺς πόδας σου καὶ ἐξῆλθεν ουριας ἐξ οἴκου τοῦ βασιλέως καὶ ἐξῆλθεν ὀπίσω αὐτοῦ ἄρσις τοῦ βασιλέως
11.9 καὶ ἐκοιμήθη ουριας παρὰ τῇ θύρᾳ τοῦ βασιλέως μετὰ τῶν δούλων τοῦ κυρίου αὐτοῦ καὶ οὐ κατέβη εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ
11.10 καὶ ἀνήγγειλαν τῷ δαυιδ λέγοντες ὅτι οὐ κατέβη ουριας εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς ουριαν οὐχὶ ἐξ ὁδοῦ σὺ ἔρχῃ τί ὅτι οὐ κατέβης εἰς τὸν οἶκόν σου
11.11 καὶ εἶπεν ουριας πρὸς δαυιδ ἡ κιβωτὸς καὶ ισραηλ καὶ ιουδας κατοικοῦσιν ἐν σκηναῖς καὶ ὁ κύριός μου ιωαβ καὶ οἱ δοῦλοι τοῦ κυρίου μου ἐπὶ πρόσωπον τοῦ ἀγροῦ παρεμβάλλουσιν καὶ ἐγὼ εἰσελεύσομαι εἰς τὸν οἶκόν μου φαγεῖν καὶ πιεῖν καὶ κοιμηθῆναι μετὰ τῆς γυναικός μου πῶς ζῇ ἡ ψυχή σου εἰ ποιήσω τὸ ῥῆμα τοῦτο
11.12 καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς ουριαν κάθισον ἐνταῦθα καί γε σήμερον καὶ αὔριον ἐξαποστελῶ σε καὶ ἐκάθισεν ουριας ἐν ιερουσαλημ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ τῇ ἐπαύριον
11.13 καὶ ἐκάλεσεν αὐτὸν δαυιδ καὶ ἔφαγεν ἐνώπιον αὐτοῦ καὶ ἔπιεν καὶ ἐμέθυσεν αὐτόν καὶ ἐξῆλθεν ἑσπέρας τοῦ κοιμηθῆναι ἐπὶ τῆς κοίτης αὐτοῦ μετὰ τῶν δούλων τοῦ κυρίου αὐτοῦ καὶ εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ οὐ κατέβη
11.14 καὶ ἐγένετο πρωὶ καὶ ἔγραψεν δαυιδ βιβλίον πρὸς ιωαβ καὶ ἀπέστειλεν ἐν χειρὶ ουριου
11.15 καὶ ἔγραψεν ἐν τῷ βιβλίῳ λέγων εἰσάγαγε τὸν ουριαν ἐξ ἐναντίας τοῦ πολέμου τοῦ κραταιοῦ καὶ ἀποστραφήσεσθε ἀπὸ ὄπισθεν αὐτοῦ καὶ πληγήσεται καὶ ἀποθανεῖται
11.16 καὶ ἐγενήθη ἐν τῷ φυλάσσειν ιωαβ ἐπὶ τὴν πόλιν καὶ ἔθηκεν τὸν ουριαν εἰς τὸν τόπον οὗ ᾔδει ὅτι ἄνδρες δυνάμεως ἐκεῖ
11.17 καὶ ἐξῆλθον οἱ ἄνδρες τῆς πόλεως καὶ ἐπολέμουν μετὰ ιωαβ καὶ ἔπεσαν ἐκ τοῦ λαοῦ ἐκ τῶν δούλων δαυιδ καὶ ἀπέθανεν καί γε ουριας ὁ χετταῖος
11.18 καὶ ἀπέστειλεν ιωαβ καὶ ἀπήγγειλεν τῷ βασιλεῖ πάντας τοὺς λόγους τοῦ πολέμου
11.19 καὶ ἐνετείλατο τῷ ἀγγέλῳ λέγων ἐν τῷ συντελέσαι σε πάντας τοὺς λόγους τοῦ πολέμου λαλῆσαι πρὸς τὸν βασιλέα
11.20 καὶ ἔσται ἐὰν ἀναβῇ ὁ θυμὸς τοῦ βασιλέως καὶ εἴπῃ σοι τί ὅτι ἠγγίσατε πρὸς τὴν πόλιν πολεμῆσαι οὐκ ᾔδειτε ὅτι τοξεύσουσιν ἀπάνωθεν τοῦ τείχους
11.21 τίς ἐπάταξεν τὸν αβιμελεχ υἱὸν ιεροβααλ οὐχὶ γυνὴ ἔρριψεν ἐπ' αὐτὸν κλάσμα μύλου ἐπάνωθεν τοῦ τείχους καὶ ἀπέθανεν ἐν θαμασι ἵνα τί προσηγάγετε πρὸς τὸ τεῖχος καὶ ἐρεῖς καί γε ουριας ὁ δοῦλός σου ὁ χετταῖος ἀπέθανεν
11.22 καὶ ἐπορεύθη ὁ ἄγγελος ιωαβ πρὸς τὸν βασιλέα εἰς ιερουσαλημ καὶ παρεγένετο καὶ ἀπήγγειλεν τῷ δαυιδ πάντα ὅσα ἀπήγγειλεν αὐτῷ ιωαβ πάντα τὰ ῥήματα τοῦ πολέμου καὶ ἐθυμώθη δαυιδ πρὸς ιωαβ καὶ εἶπεν πρὸς τὸν ἄγγελον ἵνα τί προσηγάγετε πρὸς τὴν πόλιν τοῦ πολεμῆσαι οὐκ ᾔδειτε ὅτι πληγήσεσθε ἀπὸ τοῦ τείχους τίς ἐπάταξεν τὸν αβιμελεχ υἱὸν ιεροβααλ οὐχὶ γυνὴ ἔρριψεν ἐπ' αὐτὸν κλάσμα μύλου ἀπὸ τοῦ τείχους καὶ ἀπέθανεν ἐν θαμασι ἵνα τί προσηγάγετε πρὸς τὸ τεῖχος
11.23 καὶ εἶπεν ὁ ἄγγελος πρὸς δαυιδ ὅτι ἐκραταίωσαν ἐφ' ἡμᾶς οἱ ἄνδρες καὶ ἐξῆλθαν ἐφ' ἡμᾶς εἰς τὸν ἀγρόν καὶ ἐγενήθημεν ἐπ' αὐτοὺς ἕως τῆς θύρας τῆς πύλης
11.24 καὶ ἐτόξευσαν οἱ τοξεύοντες πρὸς τοὺς παῖδάς σου ἀπάνωθεν τοῦ τείχους καὶ ἀπέθαναν τῶν παίδων τοῦ βασιλέως καί γε ὁ δοῦλός σου ουριας ὁ χετταῖος ἀπέθανεν
11.25 καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς τὸν ἄγγελον τάδε ἐρεῖς πρὸς ιωαβ μὴ πονηρὸν ἔστω ἐν ὀφθαλμοῖς σου τὸ ῥῆμα τοῦτο ὅτι ποτὲ μὲν οὕτως καὶ ποτὲ οὕτως φάγεται ἡ μάχαιρα κραταίωσον τὸν πόλεμόν σου πρὸς τὴν πόλιν καὶ κατάσπασον αὐτὴν καὶ κραταίωσον αὐτόν
11.26 καὶ ἤκουσεν ἡ γυνὴ ουριου ὅτι ἀπέθανεν ουριας ὁ ἀνὴρ αὐτῆς καὶ ἐκόψατο τὸν ἄνδρα αὐτῆς
11.27 καὶ διῆλθεν τὸ πένθος καὶ ἀπέστειλεν δαυιδ καὶ συνήγαγεν αὐτὴν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ ἐγενήθη αὐτῷ εἰς γυναῖκα καὶ ἔτεκεν αὐτῷ υἱόν καὶ πονηρὸν ἐφάνη τὸ ῥῆμα ὃ ἐποίησεν δαυιδ ἐν ὀφθαλμοῖς κυρίου
11.1 kai egeneto epistrepsantos toy eniaytoy eis ton kairon tehs exodias tohn basileohn kai apesteilen dayid ton iohab kai toys paidas aytoy met' aytoy kai ton panta israehl kai diephtheiran toys yioys ammohn kai diekathisan epi rabbath kai dayid ekathisen en ieroysalehm
11.2 kai egeneto pros esperan kai anesteh dayid apo tehs koitehs aytoy kai periepatei epi toy dohmatos toy oikoy toy basileohs kai eiden gynaika loyomenehn apo toy dohmatos kai eh gyneh kaleh toh eidei sphodra
11.3 kai apesteilen dayid kai ezehtehsen tehn gynaika kai eipen oychi ayteh behrsabee thygatehr eliab gyneh oyrioy toy chettaioy
11.4 kai apesteilen dayid aggeloys kai elaben aytehn kai eisehlthen pros ayton kai ekoimehtheh met' aytehs kai ayteh agiazomeneh apo akatharsias aytehs kai apestrepsen eis ton oikon aytehs
11.5 kai en gastri elaben eh gyneh kai aposteilasa apehggeilen toh dayid kai eipen egoh eimi en gastri echoh
11.6 kai apesteilen dayid pros iohab legohn aposteilon pros me ton oyrian ton chettaion kai apesteilen iohab ton oyrian pros dayid
11.7 kai paraginetai oyrias kai eisehlthen pros ayton kai epehrohtehsen dayid eis eirehnehn iohab kai eis eirehnehn toy laoy kai eis eirehnehn toy polemoy
11.8 kai eipen dayid toh oyria katabehthi eis ton oikon soy kai nipsai toys podas soy kai exehlthen oyrias ex oikoy toy basileohs kai exehlthen opisoh aytoy arsis toy basileohs
11.9 kai ekoimehtheh oyrias para teh thyra toy basileohs meta tohn doylohn toy kyrioy aytoy kai oy katebeh eis ton oikon aytoy
11.10 kai anehggeilan toh dayid legontes oti oy katebeh oyrias eis ton oikon aytoy kai eipen dayid pros oyrian oychi ex odoy sy ercheh ti oti oy katebehs eis ton oikon soy
11.11 kai eipen oyrias pros dayid eh kibohtos kai israehl kai ioydas katoikoysin en skehnais kai o kyrios moy iohab kai oi doyloi toy kyrioy moy epi prosohpon toy agroy paremballoysin kai egoh eiseleysomai eis ton oikon moy phagein kai piein kai koimehthehnai meta tehs gynaikos moy pohs zeh eh psycheh soy ei poiehsoh to rehma toyto
11.12 kai eipen dayid pros oyrian kathison entaytha kai ge sehmeron kai ayrion exaposteloh se kai ekathisen oyrias en ieroysalehm en teh ehmera ekeineh kai teh epayrion
11.13 kai ekalesen ayton dayid kai ephagen enohpion aytoy kai epien kai emethysen ayton kai exehlthen esperas toy koimehthehnai epi tehs koitehs aytoy meta tohn doylohn toy kyrioy aytoy kai eis ton oikon aytoy oy katebeh
11.14 kai egeneto prohi kai egrapsen dayid biblion pros iohab kai apesteilen en cheiri oyrioy
11.15 kai egrapsen en toh biblioh legohn eisagage ton oyrian ex enantias toy polemoy toy krataioy kai apostraphehsesthe apo opisthen aytoy kai plehgehsetai kai apothaneitai
11.16 kai egenehtheh en toh phylassein iohab epi tehn polin kai ethehken ton oyrian eis ton topon oy ehdei oti andres dynameohs ekei
11.17 kai exehlthon oi andres tehs poleohs kai epolemoyn meta iohab kai epesan ek toy laoy ek tohn doylohn dayid kai apethanen kai ge oyrias o chettaios
11.18 kai apesteilen iohab kai apehggeilen toh basilei pantas toys logoys toy polemoy
11.19 kai eneteilato toh aggeloh legohn en toh syntelesai se pantas toys logoys toy polemoy lalehsai pros ton basilea
11.20 kai estai ean anabeh o thymos toy basileohs kai eipeh soi ti oti ehggisate pros tehn polin polemehsai oyk ehdeite oti toxeysoysin apanohthen toy teichoys
11.21 tis epataxen ton abimelech yion ierobaal oychi gyneh erripsen ep' ayton klasma myloy epanohthen toy teichoys kai apethanen en thamasi ina ti prosehgagete pros to teichos kai ereis kai ge oyrias o doylos soy o chettaios apethanen
11.22 kai eporeytheh o aggelos iohab pros ton basilea eis ieroysalehm kai paregeneto kai apehggeilen toh dayid panta osa apehggeilen aytoh iohab panta ta rehmata toy polemoy kai ethymohtheh dayid pros iohab kai eipen pros ton aggelon ina ti prosehgagete pros tehn polin toy polemehsai oyk ehdeite oti plehgehsesthe apo toy teichoys tis epataxen ton abimelech yion ierobaal oychi gyneh erripsen ep' ayton klasma myloy apo toy teichoys kai apethanen en thamasi ina ti prosehgagete pros to teichos
11.23 kai eipen o aggelos pros dayid oti ekrataiohsan eph' ehmas oi andres kai exehlthan eph' ehmas eis ton agron kai egenehthehmen ep' aytoys eohs tehs thyras tehs pylehs
11.24 kai etoxeysan oi toxeyontes pros toys paidas soy apanohthen toy teichoys kai apethanan tohn paidohn toy basileohs kai ge o doylos soy oyrias o chettaios apethanen
11.25 kai eipen dayid pros ton aggelon tade ereis pros iohab meh ponehron estoh en ophthalmois soy to rehma toyto oti pote men oytohs kai pote oytohs phagetai eh machaira krataiohson ton polemon soy pros tehn polin kai kataspason aytehn kai krataiohson ayton
11.26 kai ehkoysen eh gyneh oyrioy oti apethanen oyrias o anehr aytehs kai ekopsato ton andra aytehs
11.27 kai diehlthen to penthos kai apesteilen dayid kai synehgagen aytehn eis ton oikon aytoy kai egenehtheh aytoh eis gynaika kai eteken aytoh yion kai ponehron ephaneh to rehma o epoiehsen dayid en ophthalmois kyrioy
11.1 וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת ׀ צֵאת הַמַּלְאכִים וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת־יֹואָב וְאֶת־עֲבָדָיו עִמֹּו וְאֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת־בְּנֵי עַמֹּון וַיָּצֻרוּ עַל־רַבָּה וְדָוִד יֹושֵׁב בִּירוּשָׁלִָם׃ ס
11.2 וַיְהִי ׀ לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבֹו וַיִּתְהַלֵּךְ עַל־גַּג בֵּית־הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג וְהָאִשָּׁה טֹובַת מַרְאֶה מְאֹד׃
11.3 וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹוא־זֹאת בַּת־שֶׁבַע בַּת־אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי׃
11.4 וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבֹוא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ וַתָּשָׁב אֶל־בֵּיתָהּ׃
11.5 וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתִּשְׁלַח וַתַּגֵּד לְדָוִד וַתֹּאמֶר הָרָה אָנֹכִי׃
11.6 וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶל־יֹואָב שְׁלַח אֵלַי אֶת־אוּרִיָּה הַחִתִּי וַיִּשְׁלַח יֹואָב אֶת־אוּרִיָּה אֶל־דָּוִד׃
11.7 וַיָּבֹא אוּרִיָּה אֵלָיו וַיִּשְׁאַל דָּוִד לִשְׁלֹום יֹואָב וְלִשְׁלֹום הָעָם וְלִשְׁלֹום הַמִּלְחָמָה׃
11.8 וַיֹּאמֶר דָּוִד לְאוּרִיָּה רֵד לְבֵיתְךָ וּרְחַץ רַגְלֶיךָ וַיֵּצֵא אוּרִיָּה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וַתֵּצֵא אַחֲרָיו מַשְׂאַת הַמֶּלֶךְ׃
11.9 וַיִּשְׁכַּב אוּרִיָּה פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל־עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְלֹא יָרַד אֶל־בֵּיתֹו׃
11.10 וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר לֹא־יָרַד אוּרִיָּה אֶל־בֵּיתֹו וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־אוּרִיָּה הֲלֹוא מִדֶּרֶךְ אַתָּה בָא מַדּוּעַ לֹא־יָרַדְתָּ אֶל־בֵּיתֶךָ׃
11.11 וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל־דָּוִד הָאָרֹון וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכֹּות וַאדֹנִי יֹואָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים וַאֲנִי אָבֹוא אֶל־בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתֹּות וְלִשְׁכַּב עִם־אִשְׁתִּי חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם־אֶעֱשֶׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃
11.12 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־אוּרִיָּה שֵׁב בָּזֶה גַּם־הַיֹּום וּמָחָר אֲשַׁלְּחֶךָּ וַיֵּשֶׁב אוּרִיָּה בִירוּשָׁלִַם בַּיֹּום הַהוּא וּמִמָּחֳרָת׃
11.13 וַיִּקְרָא־לֹו דָוִד וַיֹּאכַל לְפָנָיו וַיֵּשְׁתְּ וַיְשַׁכְּרֵהוּ וַיֵּצֵא בָעֶרֶב לִשְׁכַּב בְּמִשְׁכָּבֹו עִם־עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְאֶל־בֵּיתֹו לֹא יָרָד׃
11.14 וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל־יֹואָב וַיִּשְׁלַח בְּיַד אוּרִיָּה׃
11.15 וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר לֵאמֹר הָבוּ אֶת־אוּרִיָּה אֶל־מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת׃ ס
11.16 וַיְהִי בִּשְׁמֹור יֹואָב אֶל־הָעִיר וַיִּתֵּן אֶת־אוּרִיָּה אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר יָדַע כִּי אַנְשֵׁי־חַיִל שָׁם׃
11.17 וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר וַיִּלָּחֲמוּ אֶת־יֹואָב וַיִּפֹּל מִן־הָעָם מֵעַבְדֵי דָוִד וַיָּמָת גַּם אוּרִיָּה הַחִתִּי׃
11.18 וַיִּשְׁלַח יֹואָב וַיַּגֵּד לְדָוִד אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַמִּלְחָמָה׃
11.19 וַיְצַו אֶת־הַמַּלְאָךְ לֵאמֹר כְּכַלֹּותְךָ אֵת כָּל־דִּבְרֵי הַמִּלְחָמָה לְדַבֵּר אֶל־הַמֶּלֶךְ׃
11.20 וְהָיָה אִם־תַּעֲלֶה חֲמַת הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לְךָ מַדּוּעַ נִגַּשְׁתֶּם אֶל־הָעִיר לְהִלָּחֵם הֲלֹוא יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר־יֹרוּ מֵעַל הַחֹומָה׃
11.21 מִי־הִכָּה אֶת־אֲבִימֶלֶךְ בֶּן־יְרֻבֶּשֶׁת הֲלֹוא־אִשָּׁה הִשְׁלִיכָה עָלָיו פֶּלַח רֶכֶב מֵעַל הַחֹומָה וַיָּמָת בְּתֵבֵץ לָמָּה נִגַּשְׁתֶּם אֶל־הַחֹומָה וְאָמַרְתָּ גַּם עַבְדְּךָ אוּרִיָּה הַחִתִּי מֵת׃
11.22 וַיֵּלֶךְ הַמַּלְאָךְ וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לְדָוִד אֵת כָּל־אֲשֶׁר שְׁלָחֹו יֹואָב׃
11.23 וַיֹּאמֶר הַמַּלְאָךְ אֶל־דָּוִד כִּי־גָבְרוּ עָלֵינוּ הָאֲנָשִׁים וַיֵּצְאוּ אֵלֵינוּ הַשָּׂדֶה וַנִּהְיֶה עֲלֵיהֶם עַד־פֶּתַח הַשָּׁעַר׃
11.24 [וַיֹּרְאוּ כ] (וַיֹּרוּ ק) [הַמֹּורְאִים כ] (הַמֹּורִים ק) אֶל־עֲבָדֶךָ מֵעַל הַחֹומָה וַיָּמוּתוּ מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְגַם עַבְדְּךָ אוּרִיָּה הַחִתִּי מֵת׃ ס
11.25 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־הַמַּלְאָךְ כֹּה־תֹאמַר אֶל־יֹואָב אַל־יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה כִּי־כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל־הָעִיר וְהָרְסָהּ וְחַזְּקֵהוּ׃
11.26 וַתִּשְׁמַע אֵשֶׁת אוּרִיָּה כִּי־מֵת אוּרִיָּה אִישָׁהּ וַתִּסְפֹּד עַל־בַּעְלָהּ׃
11.27 וַיַּעֲבֹר הָאֵבֶל וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיַּאַסְפָהּ אֶל־בֵּיתֹו וַתְּהִי־לֹו לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לֹו בֵּן וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר־עָשָׂה דָוִד בְּעֵינֵי יְהוָה׃ פ
11.1 wajHij litxxwbat HaxxaanaaH lOet ceAt HamalAkijm wajixxlah daawid Aaet-jowAaab wAaet-Oabaadaajw Oimow wAaet-kaal-jixraaAel wajaxxhitw Aaet-bnej Oamown wajaacurw Oal-rabaaH wdaawid jowxxeb bijrwxxaalaaim׃ s
11.2 wajHij lOet HaaOaeraeb wajaaqaam daawid meOal mixxkaabow wajitHalek Oal-gag bejt-Hamaelaek wajarA AixxaaH rohaecaet meOal Hagaag wHaaAixxaaH Towbat marAaeH mAod׃
11.3 wajixxlah daawid wajidroxx laaAixxaaH wajoAmaer HalowA-zoAt bat-xxaebaO bat-AaelijOaam Aexxaet AwrijaaH Hahitij׃
11.4 wajixxlah daawid malAaakijm wajiqaahaeHaa wataabowA Aelaajw wajixxkab OimaaH wHijA mitqadaexxaet miTumAaataaH wataaxxaab Aael-bejtaaH׃
11.5 wataHar HaaAixxaaH watixxlah wataged ldaawid watoAmaer HaaraaH Aaanokij׃
11.6 wajixxlah daawid Aael-jowAaab xxlah Aelaj Aaet-AwrijaaH Hahitij wajixxlah jowAaab Aaet-AwrijaaH Aael-daawid׃
11.7 wajaaboA AwrijaaH Aelaajw wajixxAal daawid lixxlowm jowAaab wlixxlowm HaaOaam wlixxlowm HamilhaamaaH׃
11.8 wajoAmaer daawid lAwrijaaH red lbejtkaa wrhac raglaejkaa wajeceA AwrijaaH mibejt Hamaelaek wateceA Aaharaajw maxAat Hamaelaek׃
11.9 wajixxkab AwrijaaH paetah bejt Hamaelaek Aet kaal-Oabdej Aadonaajw wloA jaarad Aael-bejtow׃
11.10 wajagidw ldaawid leAmor loA-jaarad AwrijaaH Aael-bejtow wajoAmaer daawid Aael-AwrijaaH HalowA midaeraek AataaH baaA madwOa loA-jaaradtaa Aael-bejtaekaa׃
11.11 wajoAmaer AwrijaaH Aael-daawid HaaAaarown wjixraaAel wijHwdaaH joxxbijm basukowt waAdonij jowAaab wOabdej Aadonij Oal-pnej HaxaadaeH honijm waAanij AaabowA Aael-bejtij laeAaekol wlixxtowt wlixxkab Oim-Aixxtij hajaekaa whej napxxaekaa Aim-AaeOaexaeH Aaet-Hadaabaar HazaeH׃
11.12 wajoAmaer daawid Aael-AwrijaaH xxeb baazaeH gam-Hajowm wmaahaar Aaxxalhaekaa wajexxaeb AwrijaaH bijrwxxaalaim bajowm HaHwA wmimaahaaraat׃
11.13 wajiqraaA-low daawid wajoAkal lpaanaajw wajexxt wajxxakreHw wajeceA baaOaeraeb lixxkab bmixxkaabow Oim-Oabdej Aadonaajw wAael-bejtow loA jaaraad׃
11.14 wajHij baboqaer wajiktob daawid sepaer Aael-jowAaab wajixxlah bjad AwrijaaH׃
11.15 wajiktob basepaer leAmor Haabw Aaet-AwrijaaH Aael-mwl pnej HamilhaamaaH HahazaaqaaH wxxabtaem meAaharaajw wnikaaH waamet׃ s
11.16 wajHij bixxmowr jowAaab Aael-HaaOijr wajiten Aaet-AwrijaaH Aael-Hamaaqowm Aaxxaer jaadaO kij Aanxxej-hajil xxaam׃
11.17 wajecAw Aanxxej HaaOijr wajilaahamw Aaet-jowAaab wajipol min-HaaOaam meOabdej daawid wajaamaat gam AwrijaaH Hahitij׃
11.18 wajixxlah jowAaab wajaged ldaawid Aaet-kaal-dibrej HamilhaamaaH׃
11.19 wajcaw Aaet-HamalAaak leAmor kkalowtkaa Aet kaal-dibrej HamilhaamaaH ldaber Aael-Hamaelaek׃
11.20 wHaajaaH Aim-taOalaeH hamat Hamaelaek wAaamar lkaa madwOa nigaxxtaem Aael-HaaOijr lHilaahem HalowA jdaOtaem Aet Aaxxaer-jorw meOal HahowmaaH׃
11.21 mij-HikaaH Aaet-Aabijmaelaek baen-jrubaexxaet HalowA-AixxaaH HixxlijkaaH Oaalaajw paelah raekaeb meOal HahowmaaH wajaamaat btebec laamaaH nigaxxtaem Aael-HahowmaaH wAaamartaa gam Oabdkaa AwrijaaH Hahitij met׃
11.22 wajelaek HamalAaak wajaaboA wajaged ldaawid Aet kaal-Aaxxaer xxlaahow jowAaab׃
11.23 wajoAmaer HamalAaak Aael-daawid kij-gaabrw Oaalejnw HaaAanaaxxijm wajecAw Aelejnw HaxaadaeH waniHjaeH OalejHaem Oad-paetah HaxxaaOar׃
11.24 [wajorAw k] (wajorw q) [HamowrAijm k] (Hamowrijm q) Aael-Oabaadaekaa meOal HahowmaaH wajaamwtw meOabdej Hamaelaek wgam Oabdkaa AwrijaaH Hahitij met׃ s
11.25 wajoAmaer daawid Aael-HamalAaak koH-toAmar Aael-jowAaab Aal-jeraO bOejnaejkaa Aaet-Hadaabaar HazaeH kij-kaazoH wkaazaeH toAkal Haehaaraeb Hahazeq milhamtkaa Aael-HaaOijr wHaarsaaH whazqeHw׃
11.26 watixxmaO Aexxaet AwrijaaH kij-met AwrijaaH AijxxaaH watispod Oal-baOlaaH׃
11.27 wajaOabor HaaAebael wajixxlah daawid wajaAaspaaH Aael-bejtow watHij-low lAixxaaH watelaed low ben wajeraO Hadaabaar Aaxxaer-OaaxaaH daawid bOejnej jHwaaH׃ p
11.1 ויהי לתשובת השנה לעת ׀ צאת המלאכים וישלח דוד את־יואב ואת־עבדיו עמו ואת־כל־ישראל וישחתו את־בני עמון ויצרו על־רבה ודוד יושב בירושלם׃ ס
11.2 ויהי ׀ לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על־גג בית־המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד׃
11.3 וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא־זאת בת־שבע בת־אליעם אשת אוריה החתי׃
11.4 וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל־ביתה׃
11.5 ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי׃
11.6 וישלח דוד אל־יואב שלח אלי את־אוריה החתי וישלח יואב את־אוריה אל־דוד׃
11.7 ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה׃
11.8 ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך׃
11.9 וישכב אוריה פתח בית המלך את כל־עבדי אדניו ולא ירד אל־ביתו׃
11.10 ויגדו לדוד לאמר לא־ירד אוריה אל־ביתו ויאמר דוד אל־אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא־ירדת אל־ביתך׃
11.11 ויאמר אוריה אל־דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על־פני השדה חנים ואני אבוא אל־ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם־אשתי חיך וחי נפשך אם־אעשה את־הדבר הזה׃
11.12 ויאמר דוד אל־אוריה שב בזה גם־היום ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת׃
11.13 ויקרא־לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם־עבדי אדניו ואל־ביתו לא ירד׃
11.14 ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל־יואב וישלח ביד אוריה׃
11.15 ויכתב בספר לאמר הבו את־אוריה אל־מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת׃ ס
11.16 ויהי בשמור יואב אל־העיר ויתן את־אוריה אל־המקום אשר ידע כי אנשי־חיל שם׃
11.17 ויצאו אנשי העיר וילחמו את־יואב ויפל מן־העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי׃
11.18 וישלח יואב ויגד לדוד את־כל־דברי המלחמה׃
11.19 ויצו את־המלאך לאמר ככלותך את כל־דברי המלחמה לדבר אל־המלך׃
11.20 והיה אם־תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל־העיר להלחם הלוא ידעתם את אשר־ירו מעל החומה׃
11.21 מי־הכה את־אבימלך בן־ירבשת הלוא־אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל־החומה ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת׃
11.22 וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל־אשר שלחו יואב׃
11.23 ויאמר המלאך אל־דוד כי־גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד־פתח השער׃
11.24 [ויראו כ] (וירו ק) [המוראים כ] (המורים ק) אל־עבדך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת׃ ס
11.25 ויאמר דוד אל־המלאך כה־תאמר אל־יואב אל־ירע בעיניך את־הדבר הזה כי־כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל־העיר והרסה וחזקהו׃
11.26 ותשמע אשת אוריה כי־מת אוריה אישה ותספד על־בעלה׃
11.27 ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל־ביתו ותהי־לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר־עשה דוד בעיני יהוה׃ פ
11.1 wjHj ltxwbt HxnH lOt cAt HmlAkjm wjxlh dwd At-jwAb wAt-Obdjw Omw wAt-kl-jxrAl wjxhtw At-bnj Omwn wjcrw Ol-rbH wdwd jwxb bjrwxlm׃ s
11.2 wjHj lOt HOrb wjqm dwd mOl mxkbw wjtHlk Ol-gg bjt-Hmlk wjrA AxH rhct mOl Hgg wHAxH Twbt mrAH mAd׃
11.3 wjxlh dwd wjdrx lAxH wjAmr HlwA-zAt bt-xbO bt-AljOm Axt AwrjH Hhtj׃
11.4 wjxlh dwd mlAkjm wjqhH wtbwA Aljw wjxkb OmH wHjA mtqdxt mTmAtH wtxb Al-bjtH׃
11.5 wtHr HAxH wtxlh wtgd ldwd wtAmr HrH Ankj׃
11.6 wjxlh dwd Al-jwAb xlh Alj At-AwrjH Hhtj wjxlh jwAb At-AwrjH Al-dwd׃
11.7 wjbA AwrjH Aljw wjxAl dwd lxlwm jwAb wlxlwm HOm wlxlwm HmlhmH׃
11.8 wjAmr dwd lAwrjH rd lbjtk wrhc rgljk wjcA AwrjH mbjt Hmlk wtcA Ahrjw mxAt Hmlk׃
11.9 wjxkb AwrjH pth bjt Hmlk At kl-Obdj Adnjw wlA jrd Al-bjtw׃
11.10 wjgdw ldwd lAmr lA-jrd AwrjH Al-bjtw wjAmr dwd Al-AwrjH HlwA mdrk AtH bA mdwO lA-jrdt Al-bjtk׃
11.11 wjAmr AwrjH Al-dwd HArwn wjxrAl wjHwdH jxbjm bskwt wAdnj jwAb wObdj Adnj Ol-pnj HxdH hnjm wAnj AbwA Al-bjtj lAkl wlxtwt wlxkb Om-Axtj hjk whj npxk Am-AOxH At-Hdbr HzH׃
11.12 wjAmr dwd Al-AwrjH xb bzH gm-Hjwm wmhr Axlhk wjxb AwrjH bjrwxlm bjwm HHwA wmmhrt׃
11.13 wjqrA-lw dwd wjAkl lpnjw wjxt wjxkrHw wjcA bOrb lxkb bmxkbw Om-Obdj Adnjw wAl-bjtw lA jrd׃
11.14 wjHj bbqr wjktb dwd spr Al-jwAb wjxlh bjd AwrjH׃
11.15 wjktb bspr lAmr Hbw At-AwrjH Al-mwl pnj HmlhmH HhzqH wxbtm mAhrjw wnkH wmt׃ s
11.16 wjHj bxmwr jwAb Al-HOjr wjtn At-AwrjH Al-Hmqwm Axr jdO kj Anxj-hjl xm׃
11.17 wjcAw Anxj HOjr wjlhmw At-jwAb wjpl mn-HOm mObdj dwd wjmt gm AwrjH Hhtj׃
11.18 wjxlh jwAb wjgd ldwd At-kl-dbrj HmlhmH׃
11.19 wjcw At-HmlAk lAmr kklwtk At kl-dbrj HmlhmH ldbr Al-Hmlk׃
11.20 wHjH Am-tOlH hmt Hmlk wAmr lk mdwO ngxtm Al-HOjr lHlhm HlwA jdOtm At Axr-jrw mOl HhwmH׃
11.21 mj-HkH At-Abjmlk bn-jrbxt HlwA-AxH HxljkH Oljw plh rkb mOl HhwmH wjmt btbc lmH ngxtm Al-HhwmH wAmrt gm Obdk AwrjH Hhtj mt׃
11.22 wjlk HmlAk wjbA wjgd ldwd At kl-Axr xlhw jwAb׃
11.23 wjAmr HmlAk Al-dwd kj-gbrw Oljnw HAnxjm wjcAw Aljnw HxdH wnHjH OljHm Od-pth HxOr׃
11.24 [wjrAw k] (wjrw q) [HmwrAjm k] (Hmwrjm q) Al-Obdk mOl HhwmH wjmwtw mObdj Hmlk wgm Obdk AwrjH Hhtj mt׃ s
11.25 wjAmr dwd Al-HmlAk kH-tAmr Al-jwAb Al-jrO bOjnjk At-Hdbr HzH kj-kzH wkzH tAkl Hhrb Hhzq mlhmtk Al-HOjr wHrsH whzqHw׃
11.26 wtxmO Axt AwrjH kj-mt AwrjH AjxH wtspd Ol-bOlH׃
11.27 wjObr HAbl wjxlh dwd wjAspH Al-bjtw wtHj-lw lAxH wtld lw bn wjrO Hdbr Axr-OxH dwd bOjnj jHwH׃ p
11.1 Factum est autem vertente anno, eo tempore quo solent reges ad bella procedere, misit David Ioab et servos suos cum eo et universum Israel, et vastaverunt filios Ammon et obsederunt Rabba; David autem remansit in Ierusalem.
11.2 Et factum est vespere, ut surgeret David de strato suo et deambularet in solario domus regiae. Viditque de solario mulierem se lavantem; erat autem mulier pulchra valde.
11.3 Misit ergo rex et requisivit quae esset mulier; nuntiatumque ei est quod ipsa esset Bethsabee filia Eliam uxor Uriae Hetthaei.
11.4 Missis itaque David nuntiis, tulit eam; quae cum ingressa esset ad illum, dormivit cum ea, quae se sanctificaverat ab immunditia sua.
11.5 Et reversa est domum suam; cum autem concepisset, mittens nuntiavit David et ait: “ Concepi ”.
11.6 Misit autem David ad Ioab dicens: “ Mitte ad me Uriam Hetthaeum ”. Misitque Ioab Uriam ad David,
11.7 et venit Urias ad David. Quaesivitque David quam recte ageret Ioab et populus, et quomodo administraretur bellum;
11.8 et dixit David ad Uriam: “ Descende in domum tuam et lava pedes tuos ”. Et egressus est Urias de domo regis; secutusque est eum cibus regius.
11.9 Dormivit autem Urias ante portam domus regiae cum aliis servis domini sui et non descendit ad domum suam.
11.10 Nuntiatumque est David a dicentibus: “ Non ivit Urias ad domum suam ”. Et ait David ad Uriam: “ Numquid non de via venisti? Quare non descendisti ad domum tuam? ”.
11.11 Et ait Urias ad David: “ Arca et Israel et Iuda habitant in papilionibus, et dominus meus Ioab et servi domini mei super faciem terrae manent; et ego ingrediar domum meam, ut comedam et bibam et dormiam cum uxore mea? Per salutem tuam et per salutem animae tuae, non faciam rem hanc! ”.
11.12 Ait ergo David ad Uriam: “ Mane hic etiam hodie, et cras dimittam te ”. Mansit Urias in Ierusalem die illa et altera.
11.13 Vocavit enim eum David, ut comederet coram se et biberet, et inebriavit eum. Qui egressus vespere dormivit in strato suo cum servis domini sui et in domum suam non descendit.
11.14 Factum est ergo mane, et scripsit David epistulam ad Ioab misitque per manum Uriae
11.15 scribens in epistula: “ Ponite Uriam in prima acie, ubi fortissimum est proelium, et recedite ab eo, ut percussus intereat ”.
11.16 Igitur cum Ioab obsideret urbem, posuit Uriam in loco, quo sciebat viros esse fortissimos.
11.17 Egressique viri de civitate bellabant adversum Ioab; et ceciderunt de populo, de servis David, et mortuus est etiam Urias Hetthaeus.
11.18 Misit itaque Ioab et nuntiavit David omnia de proelio;
11.19 praecepitque nuntio dicens: “ Cum compleveris universos sermones proelii ad regem,
11.20 si eum videris indignari et dixerit: “Quare accessistis ad urbem, ut proeliaremini? An ignorabatis quod desuper ex muro tela mittantur?
11.21 Quis percussit Abimelech filium Ierobbaal? Nonne mulier misit super eum molam versatilem de muro, et mortuus est in Thebes? Quare iuxta murum accessistis?”, dices: Etiam servus tuus Urias Hetthaeus occubuit ”.
11.22 Abiit ergo nuntius et venit et narravit David omnia, quae ei praeceperat Ioab.
11.23 Et dixit nuntius ad David: “ Quia praevaluerunt adversum nos viri et egressi sunt ad nos in agrum, nos, facto impetu, persecuti eos sumus usque ad portam civitatis.
11.24 Et direxerunt iacula sagittarii ad servos tuos ex muro desuper; mortuique sunt de servis regis, quin etiam servus tuus Urias Hetthaeus mortuus est ”.
11.25 Et dixit David ad nuntium: “ Haec dices Ioab: Non te affligat ista res; varius enim eventus est belli, et nunc hunc, nunc illum consumit gladius; corrobora proelium tuum adversus urbem, ut destruas eam. Et tu conforta eum ”.
11.26 Audivit autem uxor Uriae quod mortuus esset Urias vir suus et planxit eum.
11.27 Transactoque luctu, misit David et introduxit eam domum suam, et facta est ei uxor peperitque ei filium. Et displicuit, quod fecerat David, coram Domino.
12.1 Und der HERR sandte den Propheten Natan zu David. Als dieser zu ihm kam, sprach er zu ihm: Es waren zwei Männer in einer Stadt, der eine reich, der andere arm.
12.2 Der Reiche hatte sehr viele Schafe und Rinder;
12.3 aber der Arme hatte nichts als ein einziges Lämmlein, das er gekauft hatte; und er nährte es, so daß es bei ihm und mit seinen Kindern aufwuchs. Es aß von seinem Brot und trank aus seinem Becher und schlief an seinem Busen, und er hielt es wie eine Tochter.
12.4 Als aber ein Gast zu dem reichen Manne kam, reute es ihn, von seinen eigenen Schafen und von seinen eigenen Rindern zu nehmen, um dem Gast, der zu ihm gekommen war, etwas zuzurichten; er nahm das Lamm des armen Mannes und richtete es dem Manne zu, der zu ihm gekommen war.
12.5 Da ward David sehr zornig über den Mann und sprach zu Natan: So wahr der HERR lebt; der Mann, der solches getan hat, ist ein Kind des Todes!
12.6 Dazu soll er das Schaf vierfältig bezahlen, weil er solches getan und kein Erbarmen geübt hat!
12.7 Da sprach Natan zu David: Du bist der Mann! So spricht der HERR, der Gott Israels: Ich habe dich zum König über Israel gesalbt und habe dich aus der Hand Sauls errettet;
12.8 ja, ich habe dir das Haus deines Herrn gegeben, dazu die Weiber deines Herrn an deinen Busen, und habe dir das Haus Israel und Juda gegeben; und wäre das zu wenig, so hätte ich noch dies und das hinzugefügt.
12.9 Warum hast du denn das Wort des HERRN verachtet, indem du tatest, was vor seinen Augen böse ist? Urija, den Hetiter, hast du mit dem Schwert erschlagen, und sein Weib hast du dir zum Weibe genommen; ihn aber hast du durch das Schwert der Kinder Ammon umgebracht!
12.10 Nun soll auch von deinem Hause das Schwert nicht weichen ewiglich, weil du mich verachtet und das Weib Urijas, des Hetiters, genommen hast, daß sie dein Weib sei!
12.11 So spricht der HERR: Siehe, ich will aus deinem eigenen Hause Unglück über dich erwecken und will deine Weiber vor deinen Augen nehmen und sie deinem Nächsten geben, daß er an der hellen Sonne bei deinen Weibern schlafe!
12.12 Denn du hast es heimlich getan, ich aber will solches vor ganz Israel und vor der Sonne tun!
12.13 Da sprach David zu Natan: Ich habe mich gegen den HERRN versündigt! Natan sprach zu David: So hat auch der HERR deine Sünde hinweggenommen; du sollst nicht sterben!
12.14 Doch weil du den Feinden des HERRN durch diese Geschichte Anlaß zur Lästerung gegeben hast, so wird auch der Sohn, der dir geboren ist, gewißlich sterben!
12.15 Und Natan ging heim. Aber der HERR schlug das Kind, welches das Weib Urijas dem David geboren hatte, so daß es todkrank ward.
12.16 Und David flehte zu Gott wegen des Knäbleins und fastete und ging und lag über Nacht auf der Erde.
12.17 Da machten sich die Ältesten seines Hauses zu ihm auf und wollten ihn von der Erde aufrichten; er aber wollte nicht und aß auch kein Brot mit ihnen.
12.18 Am siebenten Tag aber starb das Kind. Und die Knechte Davids fürchteten sich, ihm zu sagen, daß das Kind tot sei, denn sie dachten: Siehe, als das Kind lebendig war, redeten wir mit ihm, und er folgte unsrer Stimme nicht; wieviel mehr wird es ihm wehe tun, wenn wir sagen: Das Kind ist tot!
12.19 David aber sah, daß seine Knechte leise miteinander redeten, und merkte, daß das Kind tot sei, und fragte seine Knechte: Ist das Kind tot? Sie sprachen: Es ist tot!
12.20 Da erhob sich David von der Erde, wusch und salbte sich und zog andere Kleider an und ging in das Haus des HERRN und betete an. Und als er wieder heimkam, hieß er Brot auftragen und aß.
12.21 Da sprachen seine Knechte zu ihm: Was ist das für ein Verfahren, das du befolgst? Als das Kind lebte, fastetest und weintest du; nun aber, da es gestorben ist, stehst du auf und issest Brot?
12.22 Er sprach: Als das Kind noch lebte, fastete und weinte ich, weil ich dachte: Wer weiß, ob der HERR mir nicht gnädig sein wird, so daß das Kind am Leben bleibt?
12.23 Nun aber, da es tot ist, was soll ich fasten? Kann ich es zurückholen? Ich werde wohl zu ihm fahren, es kommt aber nicht wieder zu mir!
12.24 Und als David sein Weib Batseba getröstet hatte, ging er zu ihr hinein und schlief bei ihr. Und sie gebar einen Sohn, den hieß er Salomo.
12.25 Und der HERR liebte ihn und gab ihm durch den Propheten Natan den Namen Jedidja, um des HERRN willen. 12.26 Joab aber stritt wider Rabba der Kinder Ammon und gewann die königliche Stadt.
12.27 Und Joab sandte Boten zu David und ließ ihm sagen: Ich habe wider Rabba gestritten und auch die Wasserstadt genommen.
12.28 So sammle nun das übrige Volk und belagere die Stadt und erobere du sie, daß nicht ich sie erobere und sie nach meinem Namen genannt werde!
12.29 Also sammelte David alles Volk und zog hin gen Rabba und stritt wider sie und nahm sie ein.
12.30 Und er nahm die Krone ihres Königs von dessen Haupt, die ein Talent Goldes wog und mit Edelsteinen besetzt war; die kam auf Davids Haupt; er führte auch sehr viel Beute aus der Stadt.
12.31 Auch das Volk darin führte er weg; und stellte sie an die Sägen und in die Eisengruben und an die eisernen Äxte und ließ sie an den Ziegelöfen arbeiten. Also tat er allen Städten der Kinder Ammon. Dann kehrten David und alles Volk wieder nach Jerusalem zurück.
12.1 καὶ ἀπέστειλεν κύριος τὸν ναθαν τὸν προφήτην πρὸς δαυιδ καὶ εἰσῆλθεν πρὸς αὐτὸν καὶ εἶπεν αὐτῷ δύο ἦσαν ἄνδρες ἐν πόλει μιᾷ εἷς πλούσιος καὶ εἷς πένης
12.2 καὶ τῷ πλουσίῳ ἦν ποίμνια καὶ βουκόλια πολλὰ σφόδρα
12.3 καὶ τῷ πένητι οὐδὲν ἀλλ' ἢ ἀμνὰς μία μικρά ἣν ἐκτήσατο καὶ περιεποιήσατο καὶ ἐξέθρεψεν αὐτήν καὶ ἡδρύνθη μετ' αὐτοῦ καὶ μετὰ τῶν υἱῶν αὐτοῦ ἐπὶ τὸ αὐτό ἐκ τοῦ ἄρτου αὐτοῦ ἤσθιεν καὶ ἐκ τοῦ ποτηρίου αὐτοῦ ἔπινεν καὶ ἐν τῷ κόλπῳ αὐτοῦ ἐκάθευδεν καὶ ἦν αὐτῷ ὡς θυγάτηρ
12.4 καὶ ἦλθεν πάροδος τῷ ἀνδρὶ τῷ πλουσίῳ καὶ ἐφείσατο λαβεῖν ἐκ τῶν ποιμνίων αὐτοῦ καὶ ἐκ τῶν βουκολίων αὐτοῦ τοῦ ποιῆσαι τῷ ξένῳ ὁδοιπόρῳ ἐλθόντι πρὸς αὐτὸν καὶ ἔλαβεν τὴν ἀμνάδα τοῦ πένητος καὶ ἐποίησεν αὐτὴν τῷ ἀνδρὶ τῷ ἐλθόντι πρὸς αὐτόν
12.5 καὶ ἐθυμώθη ὀργῇ δαυιδ σφόδρα τῷ ἀνδρί καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς ναθαν ζῇ κύριος ὅτι υἱὸς θανάτου ὁ ἀνὴρ ὁ ποιήσας τοῦτο
12.6 καὶ τὴν ἀμνάδα ἀποτείσει ἑπταπλασίονα ἀνθ' ὧν ὅτι ἐποίησεν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ περὶ οὗ οὐκ ἐφείσατο
12.7 καὶ εἶπεν ναθαν πρὸς δαυιδ σὺ εἶ ὁ ἀνὴρ ὁ ποιήσας τοῦτο τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ἐγώ εἰμι ἔχρισά σε εἰς βασιλέα ἐπὶ ισραηλ καὶ ἐγώ εἰμι ἐρρυσάμην σε ἐκ χειρὸς σαουλ
12.8 καὶ ἔδωκά σοι τὸν οἶκον τοῦ κυρίου σου καὶ τὰς γυναῖκας τοῦ κυρίου σου ἐν τῷ κόλπῳ σου καὶ ἔδωκά σοι τὸν οἶκον ισραηλ καὶ ιουδα καὶ εἰ μικρόν ἐστιν προσθήσω σοι κατὰ ταῦτα
12.9 τί ὅτι ἐφαύλισας τὸν λόγον κυρίου τοῦ ποιῆσαι τὸ πονηρὸν ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ τὸν ουριαν τὸν χετταῖον ἐπάταξας ἐν ῥομφαίᾳ καὶ τὴν γυναῖκα αὐτοῦ ἔλαβες σεαυτῷ εἰς γυναῖκα καὶ αὐτὸν ἀπέκτεινας ἐν ῥομφαίᾳ υἱῶν αμμων
12.10 καὶ νῦν οὐκ ἀποστήσεται ῥομφαία ἐκ τοῦ οἴκου σου ἕως αἰῶνος ἀνθ' ὧν ὅτι ἐξουδένωσάς με καὶ ἔλαβες τὴν γυναῖκα τοῦ ουριου τοῦ χετταίου τοῦ εἶναί σοι εἰς γυναῖκα
12.11 τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ ἐγὼ ἐξεγείρω ἐπὶ σὲ κακὰ ἐκ τοῦ οἴκου σου καὶ λήμψομαι τὰς γυναῖκάς σου κατ' ὀφθαλμούς σου καὶ δώσω τῷ πλησίον σου καὶ κοιμηθήσεται μετὰ τῶν γυναικῶν σου ἐναντίον τοῦ ἡλίου τούτου
12.12 ὅτι σὺ ἐποίησας κρυβῇ κἀγὼ ποιήσω τὸ ῥῆμα τοῦτο ἐναντίον παντὸς ισραηλ καὶ ἀπέναντι τούτου τοῦ ἡλίου
12.13 καὶ εἶπεν δαυιδ τῷ ναθαν ἡμάρτηκα τῷ κυρίῳ καὶ εἶπεν ναθαν πρὸς δαυιδ καὶ κύριος παρεβίβασεν τὸ ἁμάρτημά σου οὐ μὴ ἀποθάνῃς
12.14 πλὴν ὅτι παροξύνων παρώξυνας τοὺς ἐχθροὺς κυρίου ἐν τῷ ῥήματι τούτῳ καί γε ὁ υἱός σου ὁ τεχθείς σοι θανάτῳ ἀποθανεῖται
12.15 καὶ ἀπῆλθεν ναθαν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ ἔθραυσεν κύριος τὸ παιδίον ὃ ἔτεκεν ἡ γυνὴ ουριου τῷ δαυιδ καὶ ἠρρώστησεν
12.16 καὶ ἐζήτησεν δαυιδ τὸν θεὸν περὶ τοῦ παιδαρίου καὶ ἐνήστευσεν δαυιδ νηστείαν καὶ εἰσῆλθεν καὶ ηὐλίσθη ἐν σάκκῳ ἐπὶ τῆς γῆς
12.17 καὶ ἀνέστησαν ἐπ' αὐτὸν οἱ πρεσβύτεροι τοῦ οἴκου αὐτοῦ τοῦ ἐγεῖραι αὐτὸν ἀπὸ τῆς γῆς καὶ οὐκ ἠθέλησεν καὶ οὐ συνέφαγεν αὐτοῖς ἄρτον
12.18 καὶ ἐγένετο ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ καὶ ἀπέθανε τὸ παιδάριον καὶ ἐφοβήθησαν οἱ δοῦλοι δαυιδ ἀναγγεῖλαι αὐτῷ ὅτι τέθνηκεν τὸ παιδάριον ὅτι εἶπαν ἰδοὺ ἐν τῷ ἔτι τὸ παιδάριον ζῆν ἐλαλήσαμεν πρὸς αὐτόν καὶ οὐκ εἰσήκουσεν τῆς φωνῆς ἡμῶν καὶ πῶς εἴπωμεν πρὸς αὐτὸν ὅτι τέθνηκεν τὸ παιδάριον καὶ ποιήσει κακά
12.19 καὶ συνῆκεν δαυιδ ὅτι οἱ παῖδες αὐτοῦ ψιθυρίζουσιν καὶ ἐνόησεν δαυιδ ὅτι τέθνηκεν τὸ παιδάριον καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς τοὺς παῖδας αὐτοῦ εἰ τέθνηκεν τὸ παιδάριον καὶ εἶπαν τέθνηκεν
12.20 καὶ ἀνέστη δαυιδ ἐκ τῆς γῆς καὶ ἐλούσατο καὶ ἠλείψατο καὶ ἤλλαξεν τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ καὶ προσεκύνησεν αὐτῷ καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ ᾔτησεν ἄρτον φαγεῖν καὶ παρέθηκαν αὐτῷ ἄρτον καὶ ἔφαγεν
12.21 καὶ εἶπαν οἱ παῖδες αὐτοῦ πρὸς αὐτόν τί τὸ ῥῆμα τοῦτο ὃ ἐποίησας ἕνεκα τοῦ παιδαρίου ἔτι ζῶντος ἐνήστευες καὶ ἔκλαιες καὶ ἠγρύπνεις καὶ ἡνίκα ἀπέθανεν τὸ παιδάριον ἀνέστης καὶ ἔφαγες ἄρτον καὶ πέπωκας
12.22 καὶ εἶπεν δαυιδ ἐν τῷ τὸ παιδάριον ἔτι ζῆν ἐνήστευσα καὶ ἔκλαυσα ὅτι εἶπα τίς οἶδεν εἰ ἐλεήσει με κύριος καὶ ζήσεται τὸ παιδάριον
12.23 καὶ νῦν τέθνηκεν ἵνα τί τοῦτο ἐγὼ νηστεύω μὴ δυνήσομαι ἐπιστρέψαι αὐτὸ ἔτι ἐγὼ πορεύσομαι πρὸς αὐτόν καὶ αὐτὸς οὐκ ἀναστρέψει πρός με
12.24 καὶ παρεκάλεσεν δαυιδ βηρσαβεε τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ εἰσῆλθεν πρὸς αὐτὴν καὶ ἐκοιμήθη μετ' αὐτῆς καὶ συνέλαβεν καὶ ἔτεκεν υἱόν καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ σαλωμων καὶ κύριος ἠγάπησεν αὐτόν
12.25 καὶ ἀπέστειλεν ἐν χειρὶ ναθαν τοῦ προφήτου καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ ιδεδι ἕνεκεν κυρίου 12.26 καὶ ἐπολέμησεν ιωαβ ἐν ραββαθ υἱῶν αμμων καὶ κατέλαβεν τὴν πόλιν τῆς βασιλείας
12.27 καὶ ἀπέστειλεν ιωαβ ἀγγέλους πρὸς δαυιδ καὶ εἶπεν ἐπολέμησα ἐν ραββαθ καὶ κατελαβόμην τὴν πόλιν τῶν ὑδάτων
12.28 καὶ νῦν συνάγαγε τὸ κατάλοιπον τοῦ λαοῦ καὶ παρέμβαλε ἐπὶ τὴν πόλιν καὶ προκαταλαβοῦ αὐτήν ἵνα μὴ προκαταλάβωμαι ἐγὼ τὴν πόλιν καὶ κληθῇ τὸ ὄνομά μου ἐπ' αὐτήν
12.29 καὶ συνήγαγεν δαυιδ πάντα τὸν λαὸν καὶ ἐπορεύθη εἰς ραββαθ καὶ ἐπολέμησεν ἐν αὐτῇ καὶ κατελάβετο αὐτήν
12.30 καὶ ἔλαβεν τὸν στέφανον μελχολ τοῦ βασιλέως αὐτῶν ἀπὸ τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ καὶ ὁ σταθμὸς αὐτοῦ τάλαντον χρυσίου καὶ λίθου τιμίου καὶ ἦν ἐπὶ τῆς κεφαλῆς δαυιδ καὶ σκῦλα τῆς πόλεως ἐξήνεγκεν πολλὰ σφόδρα
12.31 καὶ τὸν λαὸν τὸν ὄντα ἐν αὐτῇ ἐξήγαγεν καὶ ἔθηκεν ἐν τῷ πρίονι καὶ ἐν τοῖς τριβόλοις τοῖς σιδηροῖς καὶ διήγαγεν αὐτοὺς διὰ τοῦ πλινθείου καὶ οὕτως ἐποίησεν πάσαις ταῖς πόλεσιν υἱῶν αμμων καὶ ἐπέστρεψεν δαυιδ καὶ πᾶς ὁ λαὸς εἰς ιερουσαλημ
12.1 kai apesteilen kyrios ton nathan ton prophehtehn pros dayid kai eisehlthen pros ayton kai eipen aytoh dyo ehsan andres en polei mia eis ploysios kai eis penehs
12.2 kai toh ploysioh ehn poimnia kai boykolia polla sphodra
12.3 kai toh penehti oyden all' eh amnas mia mikra ehn ektehsato kai periepoiehsato kai exethrepsen aytehn kai ehdryntheh met' aytoy kai meta tohn yiohn aytoy epi to ayto ek toy artoy aytoy ehsthien kai ek toy potehrioy aytoy epinen kai en toh kolpoh aytoy ekatheyden kai ehn aytoh ohs thygatehr
12.4 kai ehlthen parodos toh andri toh ploysioh kai epheisato labein ek tohn poimniohn aytoy kai ek tohn boykoliohn aytoy toy poiehsai toh xenoh odoiporoh elthonti pros ayton kai elaben tehn amnada toy penehtos kai epoiehsen aytehn toh andri toh elthonti pros ayton
12.5 kai ethymohtheh orgeh dayid sphodra toh andri kai eipen dayid pros nathan zeh kyrios oti yios thanatoy o anehr o poiehsas toyto
12.6 kai tehn amnada apoteisei eptaplasiona anth' ohn oti epoiehsen to rehma toyto kai peri oy oyk epheisato
12.7 kai eipen nathan pros dayid sy ei o anehr o poiehsas toyto tade legei kyrios o theos israehl egoh eimi echrisa se eis basilea epi israehl kai egoh eimi errysamehn se ek cheiros saoyl
12.8 kai edohka soi ton oikon toy kyrioy soy kai tas gynaikas toy kyrioy soy en toh kolpoh soy kai edohka soi ton oikon israehl kai ioyda kai ei mikron estin prosthehsoh soi kata tayta
12.9 ti oti ephaylisas ton logon kyrioy toy poiehsai to ponehron en ophthalmois aytoy ton oyrian ton chettaion epataxas en romphaia kai tehn gynaika aytoy elabes seaytoh eis gynaika kai ayton apekteinas en romphaia yiohn ammohn
12.10 kai nyn oyk apostehsetai romphaia ek toy oikoy soy eohs aiohnos anth' ohn oti exoydenohsas me kai elabes tehn gynaika toy oyrioy toy chettaioy toy einai soi eis gynaika
12.11 tade legei kyrios idoy egoh exegeiroh epi se kaka ek toy oikoy soy kai lehmpsomai tas gynaikas soy kat' ophthalmoys soy kai dohsoh toh plehsion soy kai koimehthehsetai meta tohn gynaikohn soy enantion toy ehlioy toytoy
12.12 oti sy epoiehsas krybeh kagoh poiehsoh to rehma toyto enantion pantos israehl kai apenanti toytoy toy ehlioy
12.13 kai eipen dayid toh nathan ehmartehka toh kyrioh kai eipen nathan pros dayid kai kyrios parebibasen to amartehma soy oy meh apothanehs
12.14 plehn oti paroxynohn parohxynas toys echthroys kyrioy en toh rehmati toytoh kai ge o yios soy o techtheis soi thanatoh apothaneitai
12.15 kai apehlthen nathan eis ton oikon aytoy kai ethraysen kyrios to paidion o eteken eh gyneh oyrioy toh dayid kai ehrrohstehsen
12.16 kai ezehtehsen dayid ton theon peri toy paidarioy kai enehsteysen dayid nehsteian kai eisehlthen kai ehylistheh en sakkoh epi tehs gehs
12.17 kai anestehsan ep' ayton oi presbyteroi toy oikoy aytoy toy egeirai ayton apo tehs gehs kai oyk ehthelehsen kai oy synephagen aytois arton
12.18 kai egeneto en teh ehmera teh ebdomeh kai apethane to paidarion kai ephobehthehsan oi doyloi dayid anaggeilai aytoh oti tethnehken to paidarion oti eipan idoy en toh eti to paidarion zehn elalehsamen pros ayton kai oyk eisehkoysen tehs phohnehs ehmohn kai pohs eipohmen pros ayton oti tethnehken to paidarion kai poiehsei kaka
12.19 kai synehken dayid oti oi paides aytoy psithyrizoysin kai enoehsen dayid oti tethnehken to paidarion kai eipen dayid pros toys paidas aytoy ei tethnehken to paidarion kai eipan tethnehken
12.20 kai anesteh dayid ek tehs gehs kai eloysato kai ehleipsato kai ehllaxen ta imatia aytoy kai eisehlthen eis ton oikon toy theoy kai prosekynehsen aytoh kai eisehlthen eis ton oikon aytoy kai ehtehsen arton phagein kai parethehkan aytoh arton kai ephagen
12.21 kai eipan oi paides aytoy pros ayton ti to rehma toyto o epoiehsas eneka toy paidarioy eti zohntos enehsteyes kai eklaies kai ehgrypneis kai ehnika apethanen to paidarion anestehs kai ephages arton kai pepohkas
12.22 kai eipen dayid en toh to paidarion eti zehn enehsteysa kai eklaysa oti eipa tis oiden ei eleehsei me kyrios kai zehsetai to paidarion
12.23 kai nyn tethnehken ina ti toyto egoh nehsteyoh meh dynehsomai epistrepsai ayto eti egoh poreysomai pros ayton kai aytos oyk anastrepsei pros me
12.24 kai parekalesen dayid behrsabee tehn gynaika aytoy kai eisehlthen pros aytehn kai ekoimehtheh met' aytehs kai synelaben kai eteken yion kai ekalesen to onoma aytoy salohmohn kai kyrios ehgapehsen ayton
12.25 kai apesteilen en cheiri nathan toy prophehtoy kai ekalesen to onoma aytoy idedi eneken kyrioy 12.26 kai epolemehsen iohab en rabbath yiohn ammohn kai katelaben tehn polin tehs basileias
12.27 kai apesteilen iohab aggeloys pros dayid kai eipen epolemehsa en rabbath kai katelabomehn tehn polin tohn ydatohn
12.28 kai nyn synagage to kataloipon toy laoy kai parembale epi tehn polin kai prokatalaboy aytehn ina meh prokatalabohmai egoh tehn polin kai klehtheh to onoma moy ep' aytehn
12.29 kai synehgagen dayid panta ton laon kai eporeytheh eis rabbath kai epolemehsen en ayteh kai katelabeto aytehn
12.30 kai elaben ton stephanon melchol toy basileohs aytohn apo tehs kephalehs aytoy kai o stathmos aytoy talanton chrysioy kai lithoy timioy kai ehn epi tehs kephalehs dayid kai skyla tehs poleohs exehnegken polla sphodra
12.31 kai ton laon ton onta en ayteh exehgagen kai ethehken en toh prioni kai en tois tribolois tois sidehrois kai diehgagen aytoys dia toy plintheioy kai oytohs epoiehsen pasais tais polesin yiohn ammohn kai epestrepsen dayid kai pas o laos eis ieroysalehm
12.1 וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת־נָתָן אֶל־דָּוִד וַיָּבֹא אֵלָיו וַיֹּאמֶר לֹו שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָאשׁ׃
12.2 לְעָשִׁיר הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד׃
12.3 וְלָרָשׁ אֵין־כֹּל כִּי אִם־כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ וַתִּגְדַּל עִמֹּו וְעִם־בָּנָיו יַחְדָּו מִפִּתֹּו תֹאכַל וּמִכֹּסֹו תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקֹו תִשְׁכָּב וַתְּהִי־לֹו כְּבַת׃
12.4 וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנֹו וּמִבְּקָרֹו לַעֲשֹׂות לָאֹרֵחַ הַבָּא־לֹו וַיִּקַּח אֶת־כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו׃
12.5 וַיִּחַר־אַף דָּוִד בָּאִישׁ מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל־נָתָן חַי־יְהוָה כִּי בֶן־מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת׃
12.6 וְאֶת־הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם עֵקֶב אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְעַל אֲשֶׁר לֹא־חָמָל׃
12.7 וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־דָּוִד אַתָּה הָאִישׁ כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי הִצַּלְתִּיךָ מִיַּד שָׁאוּל׃
12.8 וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת־בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת־נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְאִם־מְעָט וְאֹסִפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה׃
12.9 מַדּוּעַ בָּזִיתָ ׀ אֶת־דְּבַר יְהוָה לַעֲשֹׂות הָרַע [בְּעֵינֹו כ] (בְּעֵינַי ק) אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב וְאֶת־אִשְׁתֹּו לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתֹו הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמֹּון׃
12.10 וְעַתָּה לֹא־תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד־עֹולָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת־אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיֹות לְךָ לְאִשָּׁה׃ ס
12.11 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת־נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם־נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת׃
12.12 כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל־יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ׃ ס
12.13 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־נָתָן חָטָאתִי לַיהוָה ס וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־דָּוִד גַּם־יְהוָה הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת׃
12.14 אֶפֶס כִּי־נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת־אֹיְבֵי יְהוָה בַּדָּבָר הַזֶּה גַּם הַבֵּן הַיִּלֹּוד לְךָ מֹות יָמוּת׃
12.15 וַיֵּלֶךְ נָתָן אֶל־בֵּיתֹו וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת־הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה אֵשֶׁת־אוּרִיָּה לְדָוִד וַיֵּאָנַשׁ׃
12.16 וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת־הָאֱלֹהִים בְּעַד הַנָּעַר וַיָּצָם דָּוִד צֹום וּבָא וְלָן וְשָׁכַב אָרְצָה׃
12.17 וַיָּקֻמוּ זִקְנֵי בֵיתֹו עָלָיו לַהֲקִימֹו מִן־הָאָרֶץ וְלֹא אָבָה וְלֹא־בָרָא אִתָּם לָחֶם׃
12.18 וַיְהִי בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי וַיָּמָת הַיָּלֶד וַיִּרְאוּ עַבְדֵי דָוִד לְהַגִּיד לֹו ׀ כִּי־מֵת הַיֶּלֶד כִּי אָמְרוּ הִנֵּה בִהְיֹות הַיֶּלֶד חַי דִּבַּרְנוּ אֵלָיו וְלֹא־שָׁמַע בְּקֹולֵנוּ וְאֵיךְ נֹאמַר אֵלָיו מֵת הַיֶּלֶד וְעָשָׂה רָעָה׃
12.19 וַיַּרְא דָּוִד כִּי עֲבָדָיו מִתְלַחֲשִׁים וַיָּבֶן דָּוִד כִּי מֵת הַיָּלֶד וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־עֲבָדָיו הֲמֵת הַיֶּלֶד וַיֹּאמְרוּ מֵת׃
12.20 וַיָּקָם דָּוִד מֵהָאָרֶץ וַיִּרְחַץ וַיָּסֶךְ וַיְחַלֵּף [שִׂמְלֹתֹו כ] (שִׂמְלֹתָיו ק) וַיָּבֹא בֵית־יְהוָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיָּבֹא אֶל־בֵּיתֹו וַיִּשְׁאַל וַיָּשִׂימוּ לֹו לֶחֶם וַיֹּאכַל׃
12.21 וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו מָה־הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה בַּעֲבוּר הַיֶּלֶד חַי צַמְתָּ וַתֵּבְךְּ וְכַאֲשֶׁר מֵת הַיֶּלֶד קַמְתָּ וַתֹּאכַל לָחֶם׃
12.22 וַיֹּאמֶר בְּעֹוד הַיֶּלֶד חַי צַמְתִּי וָאֶבְכֶּה כִּי אָמַרְתִּי מִי יֹודֵעַ [יְחָנַּנִי כ] (וְחַנַּנִי ק) יְהוָה וְחַי הַיָּלֶד׃
12.23 וְעַתָּה ׀ מֵת לָמָּה זֶּה אֲנִי צָם הַאוּכַל לַהֲשִׁיבֹו עֹוד אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו וְהוּא לֹא־יָשׁוּב אֵלָי׃
12.24 וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת־שֶׁבַע אִשְׁתֹּו וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וַתֵּלֶד בֵּן [וַיִּקְרָא כ] (וַתִּקְרָא ק) אֶת־שְׁמֹו שְׁלֹמֹה וַיהוָה אֲהֵבֹו׃
12.25 וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר יְהוָה׃ פ 12.26 וַיִּלָּחֶם יֹואָב בְּרַבַּת בְּנֵי עַמֹּון וַיִּלְכֹּד אֶת־עִיר הַמְּלוּכָה׃
12.27 וַיִּשְׁלַח יֹואָב מַלְאָכִים אֶל־דָּוִד וַיֹּאמֶר נִלְחַמְתִּי בְרַבָּה גַּם־לָכַדְתִּי אֶת־עִיר הַמָּיִם׃
12.28 וְעַתָּה אֱסֹף אֶת־יֶתֶר הָעָם וַחֲנֵה עַל־הָעִיר וְלָכְדָהּ פֶּן־אֶלְכֹּד אֲנִי אֶת־הָעִיר וְנִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ׃
12.29 וַיֶּאֱסֹף דָּוִד אֶת־כָּל־הָעָם וַיֵּלֶךְ רַבָּתָה וַיִּלָּחֶם בָּהּ וַיִּלְכְּדָהּ׃
12.30 וַיִּקַּח אֶת־עֲטֶרֶת־מַלְכָּם מֵעַל רֹאשֹׁו וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב וְאֶבֶן יְקָרָה וַתְּהִי עַל־רֹאשׁ דָּוִד וּשְׁלַל הָעִיר הֹוצִיא הַרְבֵּה מְאֹד׃
12.31 וְאֶת־הָעָם אֲשֶׁר־בָּהּ הֹוצִיא וַיָּשֶׂם בַּמְּגֵרָה וּבַחֲרִצֵי הַבַּרְזֶל וּבְמַגְזְרֹת הַבַּרְזֶל וְהֶעֱבִיר אֹותָם [בַּמַּלְכֶּן כ] (בַּמַּלְבֵּן ק) וְכֵן יַעֲשֶׂה לְכֹל עָרֵי בְנֵי־עַמֹּון וַיָּשָׁב דָּוִד וְכָל־הָעָם יְרוּשָׁלִָם׃ פ
12.1 wajixxlah jHwaaH Aaet-naataan Aael-daawid wajaaboA Aelaajw wajoAmaer low xxnej Aanaaxxijm Haajw bOijr Aaehaat Aaehaad Oaaxxijr wAaehaad raaAxx׃
12.2 lOaaxxijr HaajaaH coAn wbaaqaar HarbeH mAod׃
12.3 wlaaraaxx Aejn-kol kij Aim-kibxaaH Aahat qTanaaH Aaxxaer qaanaaH wajhajaeHaa watigdal Oimow wOim-baanaajw jahdaaw mipitow toAkal wmikosow tixxtaeH wbhejqow tixxkaab watHij-low kbat׃
12.4 wajaaboA Helaek lAijxx HaeOaaxxijr wajahmol laaqahat micoAnow wmibqaarow laOaxowt laaAoreha HabaaA-low wajiqah Aaet-kibxat HaaAijxx HaaraaAxx wajaOaxaeHaa laaAijxx HabaaA Aelaajw׃
12.5 wajihar-Aap daawid baaAijxx mAod wajoAmaer Aael-naataan haj-jHwaaH kij baen-maawaet HaaAijxx HaaOoxaeH zoAt׃
12.6 wAaet-HakibxaaH jxxalem AarbaOtaajim Oeqaeb Aaxxaer OaaxaaH Aaet-Hadaabaar HazaeH wOal Aaxxaer loA-haamaal׃
12.7 wajoAmaer naataan Aael-daawid AataaH HaaAijxx koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aaanokij mxxahtijkaa lmaelaek Oal-jixraaAel wAaanokij Hicaltijkaa mijad xxaaAwl׃
12.8 waaAaetnaaH lkaa Aaet-bejt Aadonaejkaa wAaet-nxxej Aadonaejkaa bhejqaekaa waaAaetnaaH lkaa Aaet-bejt jixraaAel wijHwdaaH wAim-mOaaT wAosipaaH lkaa kaaHenaaH wkaaHenaaH׃
12.9 madwOa baazijtaa Aaet-dbar jHwaaH laOaxowt HaaraO [bOejnow k] (bOejnaj q) Aet AwrijaaH Hahitij Hikijtaa bahaeraeb wAaet-Aixxtow laaqahtaa lkaa lAixxaaH wAotow Haaragtaa bhaeraeb bnej Oamown׃
12.10 wOataaH loA-taaswr haeraeb mibejtkaa Oad-Oowlaam Oeqaeb kij bzitaanij watiqah Aaet-Aexxaet AwrijaaH Hahitij liHjowt lkaa lAixxaaH׃ s
12.11 koH Aaamar jHwaaH Hinnij meqijm Oaalaejkaa raaOaaH mibejtaekaa wlaaqahtij Aaet-naaxxaejkaa lOejnaejkaa wnaatatij lreOaejkaa wxxaakab Oim-naaxxaejkaa lOejnej Haxxaemaexx HazoAt׃
12.12 kij AataaH Oaaxijtaa basaataer waAanij AaeOaexaeH Aaet-Hadaabaar HazaeH naegaed kaal-jixraaAel wnaegaed Haxxaamaexx׃ s
12.13 wajoAmaer daawid Aael-naataan haaTaaAtij lajHwaaH s wajoAmaer naataan Aael-daawid gam-jHwaaH HaeOaebijr haTaaAtkaa loA taamwt׃
12.14 Aaepaes kij-niAec niAactaa Aaet-Aojbej jHwaaH badaabaar HazaeH gam Haben Hajilowd lkaa mowt jaamwt׃
12.15 wajelaek naataan Aael-bejtow wajigop jHwaaH Aaet-Hajaelaed Aaxxaer jaaldaaH Aexxaet-AwrijaaH ldaawid wajeAaanaxx׃
12.16 wajbaqexx daawid Aaet-HaaAaeloHijm bOad HanaaOar wajaacaam daawid cowm wbaaA wlaan wxxaakab AaarcaaH׃
12.17 wajaaqumw ziqnej bejtow Oaalaajw laHaqijmow min-HaaAaaraec wloA AaabaaH wloA-baaraaA Aitaam laahaem׃
12.18 wajHij bajowm HaxxbijOij wajaamaat Hajaalaed wajirAw Oabdej daawid lHagijd low kij-met Hajaelaed kij Aaamrw HineH biHjowt Hajaelaed haj dibarnw Aelaajw wloA-xxaamaO bqowlenw wAejk noAmar Aelaajw met Hajaelaed wOaaxaaH raaOaaH׃
12.19 wajarA daawid kij Oabaadaajw mitlahaxxijm wajaabaen daawid kij met Hajaalaed wajoAmaer daawid Aael-Oabaadaajw Hamet Hajaelaed wajoAmrw met׃
12.20 wajaaqaam daawid meHaaAaaraec wajirhac wajaasaek wajhalep [ximlotow k] (ximlotaajw q) wajaaboA bejt-jHwaaH wajixxtaahw wajaaboA Aael-bejtow wajixxAal wajaaxijmw low laehaem wajoAkal׃
12.21 wajoAmrw Oabaadaajw Aelaajw maaH-Hadaabaar HazaeH Aaxxaer OaaxijtaaH baOabwr Hajaelaed haj camtaa watebk wkaAaxxaer met Hajaelaed qamtaa watoAkal laahaem׃
12.22 wajoAmaer bOowd Hajaelaed haj camtij waaAaebkaeH kij Aaamartij mij jowdeOa [jhaananij k] (whananij q) jHwaaH whaj Hajaalaed׃
12.23 wOataaH met laamaaH zaeH Aanij caam HaAwkal laHaxxijbow Oowd Aanij Holek Aelaajw wHwA loA-jaaxxwb Aelaaj׃
12.24 wajnahem daawid Aet bat-xxaebaO Aixxtow wajaaboA AelaejHaa wajixxkab OimaaH watelaed ben [wajiqraaA k] (watiqraaA q) Aaet-xxmow xxlomoH wajHwaaH AaHebow׃
12.25 wajixxlah bjad naataan HanaabijA wajiqraaA Aaet-xxmow jdijdjaaH baOabwr jHwaaH׃ p 12.26 wajilaahaem jowAaab brabat bnej Oamown wajilkod Aaet-Oijr HamlwkaaH׃
12.27 wajixxlah jowAaab malAaakijm Aael-daawid wajoAmaer nilhamtij brabaaH gam-laakadtij Aaet-Oijr Hamaajim׃
12.28 wOataaH Aaesop Aaet-jaetaer HaaOaam wahaneH Oal-HaaOijr wlaakdaaH paen-Aaelkod Aanij Aaet-HaaOijr wniqraaA xxmij OaalaejHaa׃
12.29 wajaeAaesop daawid Aaet-kaal-HaaOaam wajelaek rabaataaH wajilaahaem baaH wajilkdaaH׃
12.30 wajiqah Aaet-OaTaeraet-malkaam meOal roAxxow wmixxqaalaaH kikar zaaHaab wAaebaen jqaaraaH watHij Oal-roAxx daawid wxxlal HaaOijr HowcijA HarbeH mAod׃
12.31 wAaet-HaaOaam Aaxxaer-baaH HowcijA wajaaxaem bamgeraaH wbaharicej Habarzael wbmagzrot Habarzael wHaeOaebijr Aowtaam [bamalkaen k] (bamalben q) wken jaOaxaeH lkol Oaarej bnej-Oamown wajaaxxaab daawid wkaal-HaaOaam jrwxxaalaaim׃ p
12.1 וישלח יהוה את־נתן אל־דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש׃
12.2 לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד׃
12.3 ולרש אין־כל כי אם־כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם־בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי־לו כבת׃
12.4 ויבא הלך לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא־לו ויקח את־כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו׃
12.5 ויחר־אף דוד באיש מאד ויאמר אל־נתן חי־יהוה כי בן־מות האיש העשה זאת׃
12.6 ואת־הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את־הדבר הזה ועל אשר לא־חמל׃
12.7 ויאמר נתן אל־דוד אתה האיש כה־אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על־ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול׃
12.8 ואתנה לך את־בית אדניך ואת־נשי אדניך בחיקך ואתנה לך את־בית ישראל ויהודה ואם־מעט ואספה לך כהנה וכהנה׃
12.9 מדוע בזית ׀ את־דבר יהוה לעשות הרע [בעינו כ] (בעיני ק) את אוריה החתי הכית בחרב ואת־אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון׃
12.10 ועתה לא־תסור חרב מביתך עד־עולם עקב כי בזתני ותקח את־אשת אוריה החתי להיות לך לאשה׃ ס
12.11 כה ׀ אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את־נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם־נשיך לעיני השמש הזאת׃
12.12 כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את־הדבר הזה נגד כל־ישראל ונגד השמש׃ ס
12.13 ויאמר דוד אל־נתן חטאתי ליהוה ס ויאמר נתן אל־דוד גם־יהוה העביר חטאתך לא תמות׃
12.14 אפס כי־נאץ נאצת את־איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות׃
12.15 וילך נתן אל־ביתו ויגף יהוה את־הילד אשר ילדה אשת־אוריה לדוד ויאנש׃
12.16 ויבקש דוד את־האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה׃
12.17 ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן־הארץ ולא אבה ולא־ברא אתם לחם׃
12.18 ויהי ביום השביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו ׀ כי־מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא־שמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רעה׃
12.19 וירא דוד כי עבדיו מתלחשים ויבן דוד כי מת הילד ויאמר דוד אל־עבדיו המת הילד ויאמרו מת׃
12.20 ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף [שמלתו כ] (שמלתיו ק) ויבא בית־יהוה וישתחו ויבא אל־ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל׃
12.21 ויאמרו עבדיו אליו מה־הדבר הזה אשר עשיתה בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם׃
12.22 ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע [יחנני כ] (וחנני ק) יהוה וחי הילד׃
12.23 ועתה ׀ מת למה זה אני צם האוכל להשיבו עוד אני הלך אליו והוא לא־ישוב אלי׃
12.24 וינחם דוד את בת־שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן [ויקרא כ] (ותקרא ק) את־שמו שלמה ויהוה אהבו׃
12.25 וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את־שמו ידידיה בעבור יהוה׃ פ 12.26 וילחם יואב ברבת בני עמון וילכד את־עיר המלוכה׃
12.27 וישלח יואב מלאכים אל־דוד ויאמר נלחמתי ברבה גם־לכדתי את־עיר המים׃
12.28 ועתה אסף את־יתר העם וחנה על־העיר ולכדה פן־אלכד אני את־העיר ונקרא שמי עליה׃
12.29 ויאסף דוד את־כל־העם וילך רבתה וילחם בה וילכדה׃
12.30 ויקח את־עטרת־מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על־ראש דוד ושלל העיר הוציא הרבה מאד׃
12.31 ואת־העם אשר־בה הוציא וישם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרת הברזל והעביר אותם [במלכן כ] (במלבן ק) וכן יעשה לכל ערי בני־עמון וישב דוד וכל־העם ירושלם׃ פ
12.1 wjxlh jHwH At-ntn Al-dwd wjbA Aljw wjAmr lw xnj Anxjm Hjw bOjr Aht Ahd Oxjr wAhd rAx׃
12.2 lOxjr HjH cAn wbqr HrbH mAd׃
12.3 wlrx Ajn-kl kj Am-kbxH Aht qTnH Axr qnH wjhjH wtgdl Omw wOm-bnjw jhdw mptw tAkl wmksw txtH wbhjqw txkb wtHj-lw kbt׃
12.4 wjbA Hlk lAjx HOxjr wjhml lqht mcAnw wmbqrw lOxwt lArh HbA-lw wjqh At-kbxt HAjx HrAx wjOxH lAjx HbA Aljw׃
12.5 wjhr-Ap dwd bAjx mAd wjAmr Al-ntn hj-jHwH kj bn-mwt HAjx HOxH zAt׃
12.6 wAt-HkbxH jxlm ArbOtjm Oqb Axr OxH At-Hdbr HzH wOl Axr lA-hml׃
12.7 wjAmr ntn Al-dwd AtH HAjx kH-Amr jHwH AlHj jxrAl Ankj mxhtjk lmlk Ol-jxrAl wAnkj Hcltjk mjd xAwl׃
12.8 wAtnH lk At-bjt Adnjk wAt-nxj Adnjk bhjqk wAtnH lk At-bjt jxrAl wjHwdH wAm-mOT wAspH lk kHnH wkHnH׃
12.9 mdwO bzjt At-dbr jHwH lOxwt HrO [bOjnw k] (bOjnj q) At AwrjH Hhtj Hkjt bhrb wAt-Axtw lqht lk lAxH wAtw Hrgt bhrb bnj Omwn׃
12.10 wOtH lA-tswr hrb mbjtk Od-Owlm Oqb kj bztnj wtqh At-Axt AwrjH Hhtj lHjwt lk lAxH׃ s
12.11 kH Amr jHwH Hnnj mqjm Oljk rOH mbjtk wlqhtj At-nxjk lOjnjk wnttj lrOjk wxkb Om-nxjk lOjnj Hxmx HzAt׃
12.12 kj AtH Oxjt bstr wAnj AOxH At-Hdbr HzH ngd kl-jxrAl wngd Hxmx׃ s
12.13 wjAmr dwd Al-ntn hTAtj ljHwH s wjAmr ntn Al-dwd gm-jHwH HObjr hTAtk lA tmwt׃
12.14 Aps kj-nAc nAct At-Ajbj jHwH bdbr HzH gm Hbn Hjlwd lk mwt jmwt׃
12.15 wjlk ntn Al-bjtw wjgp jHwH At-Hjld Axr jldH Axt-AwrjH ldwd wjAnx׃
12.16 wjbqx dwd At-HAlHjm bOd HnOr wjcm dwd cwm wbA wln wxkb ArcH׃
12.17 wjqmw zqnj bjtw Oljw lHqjmw mn-HArc wlA AbH wlA-brA Atm lhm׃
12.18 wjHj bjwm HxbjOj wjmt Hjld wjrAw Obdj dwd lHgjd lw kj-mt Hjld kj Amrw HnH bHjwt Hjld hj dbrnw Aljw wlA-xmO bqwlnw wAjk nAmr Aljw mt Hjld wOxH rOH׃
12.19 wjrA dwd kj Obdjw mtlhxjm wjbn dwd kj mt Hjld wjAmr dwd Al-Obdjw Hmt Hjld wjAmrw mt׃
12.20 wjqm dwd mHArc wjrhc wjsk wjhlp [xmltw k] (xmltjw q) wjbA bjt-jHwH wjxthw wjbA Al-bjtw wjxAl wjxjmw lw lhm wjAkl׃
12.21 wjAmrw Obdjw Aljw mH-Hdbr HzH Axr OxjtH bObwr Hjld hj cmt wtbk wkAxr mt Hjld qmt wtAkl lhm׃
12.22 wjAmr bOwd Hjld hj cmtj wAbkH kj Amrtj mj jwdO [jhnnj k] (whnnj q) jHwH whj Hjld׃
12.23 wOtH mt lmH zH Anj cm HAwkl lHxjbw Owd Anj Hlk Aljw wHwA lA-jxwb Alj׃
12.24 wjnhm dwd At bt-xbO Axtw wjbA AljH wjxkb OmH wtld bn [wjqrA k] (wtqrA q) At-xmw xlmH wjHwH AHbw׃
12.25 wjxlh bjd ntn HnbjA wjqrA At-xmw jdjdjH bObwr jHwH׃ p 12.26 wjlhm jwAb brbt bnj Omwn wjlkd At-Ojr HmlwkH׃
12.27 wjxlh jwAb mlAkjm Al-dwd wjAmr nlhmtj brbH gm-lkdtj At-Ojr Hmjm׃
12.28 wOtH Asp At-jtr HOm whnH Ol-HOjr wlkdH pn-Alkd Anj At-HOjr wnqrA xmj OljH׃
12.29 wjAsp dwd At-kl-HOm wjlk rbtH wjlhm bH wjlkdH׃
12.30 wjqh At-OTrt-mlkm mOl rAxw wmxqlH kkr zHb wAbn jqrH wtHj Ol-rAx dwd wxll HOjr HwcjA HrbH mAd׃
12.31 wAt-HOm Axr-bH HwcjA wjxm bmgrH wbhrcj Hbrzl wbmgzrt Hbrzl wHObjr Awtm [bmlkn k] (bmlbn q) wkn jOxH lkl Orj bnj-Omwn wjxb dwd wkl-HOm jrwxlm׃ p
12.1 Misit ergo Dominus Nathan ad David. Qui cum venisset ad eum, dixit ei: “ Duo viri erant in civitate una, unus dives et alter pauper.
12.2 Dives habebat oves et boves plurimos valde.
12.3 Pauper autem nihil habebat omnino praeter ovem unam parvulam, quam emerat et nutrierat, et quae creverat apud eum cum filiis eius simul de pane illius comedens et de calice eius bibens et in sinu illius dormiens; eratque illi sicut filia.
12.4 Cum autem peregrinus quidam venisset ad divitem, parcens ille sumere de ovibus et de bobus suis, ut exhiberet convivium peregrino illi, qui venerat ad se, tulit ovem viri pauperis et praeparavit cibos homini, qui venerat ad se ”.
12.5 Iratus autem indignatione David adversus hominem illum nimis dixit ad Nathan: “ Vivit Dominus, quoniam filius mortis est vir, qui fecit hoc;
12.6 ovem reddet in quadruplum, eo quod fecerit istud et non pepercerit ”.
12.7 Dixit autem Nathan ad David: “ Tu es ille vir! Haec dicit Dominus, Deus Israel: Ego unxi te in regem super Israel et ego erui te de manu Saul;
12.8 et dedi tibi domum domini tui et uxores domini tui in sinu tuo dedique tibi domum Israel et Iudae et, si parva sunt ista, adiciam tibi multo maiora.
12.9 Quare ergo contempsisti verbum Domini, ut faceres malum in conspectu eius? Uriam Hetthaeum percussisti gladio et uxorem illius accepisti uxorem tibi et interfecisti eum gladio filiorum Ammon.
12.10 Quam ob rem non recedet gladius de domo tua usque in sempiternum, eo quod despexeris me et tuleris uxorem Uriae Hetthaei, ut esset uxor tua.
12.11 Itaque haec dicit Dominus: Ecce ego suscitabo super te malum de domo tua et tollam uxores tuas in oculis tuis et dabo proximo tuo, et dormiet cum uxoribus tuis in oculis solis huius.
12.12 Tu enim fecisti abscondite; ego vero faciam istud in conspectu omnis Israel et in conspectu solis ”.
12.13 Et dixit David ad Nathan: “ Peccavi Domino ”. Dixitque Nathan ad David: “ Dominus quoque transtulit peccatum tuum; non morieris.
12.14 Verumtamen quoniam blasphemare fecisti inimicos Domini propter hoc, filius, qui natus est tibi, morte morietur ”.
12.15 Et reversus est Nathan domum suam. Percussitque Dominus parvulum, quem peperat uxor Uriae David, et graviter aegrotavit;
12.16 deprecatusque est David Dominum pro parvulo et ieiunavit David ieiunio et ingressus domum pernoctabat iacens super terram.
12.17 Steterunt autem seniores domus eius iuxta eum cogentes eum, ut surgeret de terra; qui noluit neque comedit cum eis cibum.
12.18 Accidit autem die septima, ut moreretur infans. Timueruntque servi David nuntiare ei quod mortuus esset parvulus; dixerunt enim: “ Ecce, cum parvulus adhuc viveret, loquebamur ad eum, et non audiebat vocem nostram. Nunc quomodo dicemus: “Mortuus est puer”? Peius patrabit! ”.
12.19 Cum ergo vidisset David servos suos mussitantes, intellexit quod mortuus esset infantulus dixitque ad servos suos: “ Num mortuus est puer? ”. Qui responderunt ei: “ Mortuus est ”.
12.20 Surrexit igitur David de terra et lotus unctusque est; cumque mutasset vestem, ingressus est domum Domini et adoravit et venit in domum suam petivitque, ut ponerent ei panem, et comedit.
12.21 Dixerunt autem ei servi sui: “ Quid est quod fecisti? Propter infantem, cum adhuc viveret, ieiunasti et flebas; mortuo autem puero, surrexisti et comedisti panem ”.
12.22 Qui ait: “ Propter infantem, dum adhuc viveret, ieiunavi et flevi. Dicebam enim: Quis scit, si forte miserebitur mei Dominus, et vivet infans?
12.23 Nunc autem, quia mortuus est, quare ieiuno? Numquid potero revocare eum amplius? Ego vadam magis ad eum, ille vero non revertetur ad me ”.
12.24 Et consolatus est David Bethsabee uxorem suam ingressusque ad eam dormivit cum ea, quae genuit filium; et vocavit nomen eius Salomon. Et Dominus dilexit eum
12.25 misitque in manu Nathan prophetae et vocavit nomen eius Iedidia (id est Amabilis Domino) propter Dominum. 12.26 Igitur pugnavit Ioab contra Rabba filiorum Ammon et expugnavit urbem regiam.
12.27 Misitque Ioab nuntios ad David dicens: “ Dimicavi adversum Rabba et cepi urbem aquarum;
12.28 nunc igitur congrega reliquam partem populi et obside civitatem et cape eam, ne, cum a me capta fuerit urbs, nomine meo vocetur ”.
12.29 Congregavit itaque David omnem populum et profectus est adversum Rabba; cumque dimicasset, cepit eam.
12.30 Et tulit diadema Melchom de capite eius, pondo auri talentum, habens gemmam pretiosissimam, quod venit super caput David. Sed et praedam civitatis asportavit multam valde,
12.31 populum quoque eius educens condemnavit ad operam lapicidinarum et ad secures et dolabras ferreas et transtulit eos ad opus laterum; sic fecit universis civitatibus filiorum Ammon. Et reversus est David et omnis exercitus Ierusalem.
13.1 Absalom aber, der Sohn Davids, hatte eine schöne Schwester, die hieß Tamar; und es begab sich, daß Amnon, Davids Sohn, sie liebgewann.
13.2 Und Amnon grämte sich also, daß er krank ward um seiner Schwester willen; denn sie war eine Jungfrau, und es schien Amnon unmöglich, ihr etwas anzutun.
13.3 Amnon aber hatte einen Freund, der hieß Jonadab, ein Sohn Simeas, des Bruders Davids; und Jonadab war ein sehr listiger Mann.
13.4 Der sprach zu ihm: Warum bist du jeden Morgen so niedergeschlagen, du Königssohn, willst du es mir nicht sagen? Da sprach Amnon zu ihm: Ich habe Tamar lieb, die Schwester meines Bruders Absalom!
13.5 Da sprach Jonadab zu ihm: Lege dich auf dein Bett und stelle dich krank. Wenn dann dein Vater kommt, dich zu besuchen, so sprich zu ihm: Laß doch meine Schwester Tamar kommen, daß sie mich speise und ein Essen vor mir mache, so daß ich zusehen könne, so würde ich von ihrer Hand essen!
13.6 Also legte sich Amnon nieder und stellte sich krank. Als nun der König kam, ihn zu besuchen, sprach Amnon zum König: Laß doch meine Schwester Tamar kommen, daß sie zwei Kuchen vor mir mache und ich von ihrer Hand esse!
13.7 Da sandte David zu Tamar ins Haus und ließ ihr sagen: Geh doch hin in das Haus deines Bruders Amnon und bereite ihm eine Speise!
13.8 Tamar ging hin in das Haus ihres Bruders Amnon. Er aber lag zu Bette. Und sie nahm einen Teig und knetete und bereitete ihn vor seinen Augen und buk die Kuchen.
13.9 Und sie nahm die Pfanne und schüttete sie vor ihm aus; aber er weigerte sich zu essen. Und Amnon sprach: Lasset jedermann von mir hinausgehen. Da ging jedermann hinaus.
13.10 Da sprach Amnon zu Tamar: Bring mir das Essen in die Kammer, daß ich von deiner Hand esse! Da nahm Tamar das Gebackene, das sie gemacht hatte, und brachte es ihrem Bruder Amnon in die Kammer.
13.11 Und als sie es zu ihm brachte, daß er äße, ergriff er sie und sprach zu ihr: Komm her, meine Schwester, schlafe bei mir!
13.12 Sie aber sprach zu ihm: Nicht doch, mein Bruder! Entehre mich nicht; denn also tut man nicht in Israel! Begehe nicht eine solche Schandtat!
13.13 Wo wollte ich mit meiner Schande hin? Und du würdest sein wie einer der Schändlichen in Israel. Nun aber, rede doch mit dem König; denn er wird mich dir nicht versagen!
13.14 Aber er wollte ihrer Stimme nicht gehorchen, sondern überwältigte und vergewaltigte sie und schlief bei ihr.
13.15 Darnach ward Amnon ihr überaus gram, so daß der Haß größer ward, als zuvor die Liebe; und Amnon sprach zu ihr: Mache dich auf und davon!
13.16 Sie aber sprach zu ihm: Dieses Unrecht, daß du mich ausstoßest, ist gewiß noch größer, als das andere, welches du mir angetan hast! Aber er wollte nicht auf sie hören,
13.17 sondern rief seinen Knappen, der sein Diener war, und sprach: Treibe doch diese von mir hinaus und schließ die Tür hinter ihr zu!
13.18 Sie trug aber einen langen bunten Rock; denn also waren die ledigen Königstöchter gekleidet mit Oberkleidern.
13.19 Als nun sein Diener sie hinausgetrieben und die Türe hinter ihr zugeschlossen hatte, warf Tamar Asche auf ihr Haupt und zerriß den langen bunten Rock, welchen sie trug, und legte die Hand auf ihr Haupt und lief schreiend davon.
13.20 Und ihr Bruder Absalom sprach zu ihr: Ist dein Bruder Amnon bei dir gewesen? Nun dann, meine Schwester, schweig still! Er ist dein Bruder; nimm diese Sache nicht zu Herzen! Tamar aber blieb verstört im Hause ihres Bruders Absalom.
13.21 Und als der König das alles hörte, ward er sehr zornig.
13.22 Aber Absalom redete nicht mit Amnon, weder Böses noch Gutes; denn Absalom war dem Amnon gram, weil er seine Schwester Tamar vergewaltigt hatte.
13.23 Und nach zwei Jahren, als Absalom Schafschur hielt zu Baal-Hazor, das in Ephraim liegt, lud Absalom alle Söhne des Königs ein.
13.24 Und Absalom kam zum König und sprach: Siehe doch! Dein Knecht hält Schafschur; der König wolle samt seinen Knechten mit deinem Knechte hingehen!
13.25 Der König aber sprach zu Absalom: Nicht doch, mein Sohn! Laß uns jetzt nicht alle gehen, daß wir dir nicht beschwerlich seien. Und als er in ihn drang, wollte er doch nicht gehen, sondern segnete ihn.
13.26 Absalom sprach: Darf mein Bruder Amnon nicht mit uns gehen? Da fragte der König: Warum soll er mit dir gehen?
13.27 Absalom aber drang in ihn; da ließ er Amnon und alle Söhne des Königs mit ihm gehen.
13.28 Und Absalom gebot seinen Knappen und sprach: Gebt acht, wenn Amnon von dem Wein guter Dinge sein wird und ich zu euch sage: Schlaget Amnon und tötet ihn! so fürchtet euch nicht, denn ich habe es euch befohlen; ermannt euch und seid tapfer!
13.29 Also taten die Knappen Absaloms dem Amnon, wie Absalom ihnen geboten hatte. Da standen alle Söhne des Königs auf und bestiegen ein jeder sein Maultier und flohen.
13.30 Und als sie noch auf dem Wege waren, kam das Gerücht vor David: Absalom hat alle Söhne des Königs erschlagen, so daß nicht einer von ihnen übriggeblieben ist!
13.31 Da stand der König auf und zerriß seine Kleider und legte sich auf die Erde, und alle seine Knechte standen um ihn her mit zerrissenen Kleidern.
13.32 Da hob Jonadab, der Sohn Simeas, des Bruders Davids, an und sprach: Mein Herr denke nicht, daß alle Jünglinge, die Söhne des Königs, tot seien; sondern Amnon allein ist tot; denn auf Absaloms Lippen lag ein Vorsatz seit dem Tage, da jener seine Schwester vergewaltigt hatte.
13.33 So möge nun mein Herr, der König, nicht glauben, daß alle Söhne des Königs tot seien, sondern Amnon allein ist tot!
13.34 Absalom aber floh. Und der Knappe auf der Warte erhob seine Augen, sah sich um und siehe, da kam viel Volk auf dem Wege hinter ihm, an der Seite des Berges.
13.35 Da sprach Jonadab zum König: Siehe, die Söhne des Königs kommen! Wie dein Knecht gesagt hat, also ist es ergangen.
13.36 Und als er ausgeredet hatte, siehe, da kamen die Söhne des Königs und erhoben ihre Stimme und weinten; auch der König und alle seine Knechte weinten sehr.
13.37 Absalom aber war entflohen und ging zu Talmai, dem Sohn Ammischurs, dem König zu Geschur; David aber trug die ganze Zeit hindurch Leid um seinen Sohn.
13.38 Nachdem aber Absalom geflohen und gen Geschur gezogen war, blieb er daselbst drei Jahre.
13.39 Und der König David unterließ es, Absalom zu verfolgen; denn er hatte sich über den Tod Amnons getröstet.
13.1 καὶ ἐγενήθη μετὰ ταῦτα καὶ τῷ αβεσσαλωμ υἱῷ δαυιδ ἀδελφὴ καλὴ τῷ εἴδει σφόδρα καὶ ὄνομα αὐτῇ θημαρ καὶ ἠγάπησεν αὐτὴν αμνων υἱὸς δαυιδ
13.2 καὶ ἐθλίβετο αμνων ὥστε ἀρρωστεῖν διὰ θημαρ τὴν ἀδελφὴν αὐτοῦ ὅτι παρθένος ἦν αὐτή καὶ ὑπέρογκον ἐν ὀφθαλμοῖς αμνων τοῦ ποιῆσαί τι αὐτῇ
13.3 καὶ ἦν τῷ αμνων ἑταῖρος καὶ ὄνομα αὐτῷ ιωναδαβ υἱὸς σαμαα τοῦ ἀδελφοῦ δαυιδ καὶ ιωναδαβ ἀνὴρ σοφὸς σφόδρα
13.4 καὶ εἶπεν αὐτῷ τί σοι ὅτι σὺ οὕτως ἀσθενής υἱὲ τοῦ βασιλέως τὸ πρωὶ πρωί οὐκ ἀπαγγελεῖς μοι καὶ εἶπεν αὐτῷ αμνων θημαρ τὴν ἀδελφὴν αβεσσαλωμ τοῦ ἀδελφοῦ μου ἐγὼ ἀγαπῶ
13.5 καὶ εἶπεν αὐτῷ ιωναδαβ κοιμήθητι ἐπὶ τῆς κοίτης σου καὶ μαλακίσθητι καὶ εἰσελεύσεται ὁ πατήρ σου τοῦ ἰδεῖν σε καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν ἐλθέτω δὴ θημαρ ἡ ἀδελφή μου καὶ ψωμισάτω με καὶ ποιησάτω κατ' ὀφθαλμούς μου βρῶμα ὅπως ἴδω καὶ φάγω ἐκ τῶν χειρῶν αὐτῆς
13.6 καὶ ἐκοιμήθη αμνων καὶ ἠρρώστησεν καὶ εἰσῆλθεν ὁ βασιλεὺς ἰδεῖν αὐτόν καὶ εἶπεν αμνων πρὸς τὸν βασιλέα ἐλθέτω δὴ θημαρ ἡ ἀδελφή μου πρός με καὶ κολλυρισάτω ἐν ὀφθαλμοῖς μου δύο κολλυρίδας καὶ φάγομαι ἐκ τῆς χειρὸς αὐτῆς
13.7 καὶ ἀπέστειλεν δαυιδ πρὸς θημαρ εἰς τὸν οἶκον λέγων πορεύθητι δὴ εἰς τὸν οἶκον αμνων τοῦ ἀδελφοῦ σου καὶ ποίησον αὐτῷ βρῶμα
13.8 καὶ ἐπορεύθη θημαρ εἰς τὸν οἶκον αμνων ἀδελφοῦ αὐτῆς καὶ αὐτὸς κοιμώμενος καὶ ἔλαβεν τὸ σταῖς καὶ ἐφύρασεν καὶ ἐκολλύρισεν κατ' ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ καὶ ἥψησεν τὰς κολλυρίδας
13.9 καὶ ἔλαβεν τὸ τήγανον καὶ κατεκένωσεν ἐνώπιον αὐτοῦ καὶ οὐκ ἠθέλησεν φαγεῖν καὶ εἶπεν αμνων ἐξαγάγετε πάντα ἄνδρα ἐπάνωθέν μου καὶ ἐξήγαγον πάντα ἄνδρα ἀπὸ ἐπάνωθεν αὐτοῦ
13.10 καὶ εἶπεν αμνων πρὸς θημαρ εἰσένεγκε τὸ βρῶμα εἰς τὸ ταμίειον καὶ φάγομαι ἐκ τῆς χειρός σου καὶ ἔλαβεν θημαρ τὰς κολλυρίδας ἃς ἐποίησεν καὶ εἰσήνεγκεν τῷ αμνων ἀδελφῷ αὐτῆς εἰς τὸν κοιτῶνα
13.11 καὶ προσήγαγεν αὐτῷ τοῦ φαγεῖν καὶ ἐπελάβετο αὐτῆς καὶ εἶπεν αὐτῇ δεῦρο κοιμήθητι μετ' ἐμοῦ ἀδελφή μου
13.12 καὶ εἶπεν αὐτῷ μή ἄδελφέ μου μὴ ταπεινώσῃς με διότι οὐ ποιηθήσεται οὕτως ἐν ισραηλ μὴ ποιήσῃς τὴν ἀφροσύνην ταύτην
13.13 καὶ ἐγὼ ποῦ ἀποίσω τὸ ὄνειδός μου καὶ σὺ ἔσῃ ὡς εἷς τῶν ἀφρόνων ἐν ισραηλ καὶ νῦν λάλησον δὴ πρὸς τὸν βασιλέα ὅτι οὐ μὴ κωλύσῃ με ἀπὸ σοῦ
13.14 καὶ οὐκ ἠθέλησεν αμνων τοῦ ἀκοῦσαι τῆς φωνῆς αὐτῆς καὶ ἐκραταίωσεν ὑπὲρ αὐτὴν καὶ ἐταπείνωσεν αὐτὴν καὶ ἐκοιμήθη μετ' αὐτῆς
13.15 καὶ ἐμίσησεν αὐτὴν αμνων μῖσος μέγα σφόδρα ὅτι μέγα τὸ μῖσος ὃ ἐμίσησεν αὐτήν ὑπὲρ τὴν ἀγάπην ἣν ἠγάπησεν αὐτήν καὶ εἶπεν αὐτῇ αμνων ἀνάστηθι καὶ πορεύου
13.16 καὶ εἶπεν αὐτῷ θημαρ μή ἄδελφε ὅτι μεγάλη ἡ κακία ἡ ἐσχάτη ὑπὲρ τὴν πρώτην ἣν ἐποίησας μετ' ἐμοῦ τοῦ ἐξαποστεῖλαί με καὶ οὐκ ἠθέλησεν αμνων ἀκοῦσαι τῆς φωνῆς αὐτῆς
13.17 καὶ ἐκάλεσεν τὸ παιδάριον αὐτοῦ τὸν προεστηκότα τοῦ οἴκου αὐτοῦ καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐξαποστείλατε δὴ ταύτην ἀπ' ἐμοῦ ἔξω καὶ ἀπόκλεισον τὴν θύραν ὀπίσω αὐτῆς
13.18 καὶ ἐπ' αὐτῆς ἦν χιτὼν καρπωτός ὅτι οὕτως ἐνεδιδύσκοντο αἱ θυγατέρες τοῦ βασιλέως αἱ παρθένοι τοὺς ἐπενδύτας αὐτῶν καὶ ἐξήγαγεν αὐτὴν ὁ λειτουργὸς αὐτοῦ ἔξω καὶ ἀπέκλεισεν τὴν θύραν ὀπίσω αὐτῆς
13.19 καὶ ἔλαβεν θημαρ σποδὸν καὶ ἐπέθηκεν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτῆς καὶ τὸν χιτῶνα τὸν καρπωτὸν τὸν ἐπ' αὐτῆς διέρρηξεν καὶ ἐπέθηκεν τὰς χεῖρας αὐτῆς ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτῆς καὶ ἐπορεύθη πορευομένη καὶ κράζουσα
13.20 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὴν αβεσσαλωμ ὁ ἀδελφὸς αὐτῆς μὴ αμνων ὁ ἀδελφός σου ἐγένετο μετὰ σοῦ καὶ νῦν ἀδελφή μου κώφευσον ὅτι ἀδελφός σού ἐστιν μὴ θῇς τὴν καρδίαν σου τοῦ λαλῆσαι εἰς τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ ἐκάθισεν θημαρ χηρεύουσα ἐν οἴκῳ αβεσσαλωμ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτῆς
13.21 καὶ ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς δαυιδ πάντας τοὺς λόγους τούτους καὶ ἐθυμώθη σφόδρα καὶ οὐκ ἐλύπησεν τὸ πνεῦμα αμνων τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ ὅτι ἠγάπα αὐτόν ὅτι πρωτότοκος αὐτοῦ ἦν
13.22 καὶ οὐκ ἐλάλησεν αβεσσαλωμ μετὰ αμνων ἀπὸ πονηροῦ ἕως ἀγαθοῦ ὅτι ἐμίσει αβεσσαλωμ τὸν αμνων ἐπὶ λόγου οὗ ἐταπείνωσεν θημαρ τὴν ἀδελφὴν αὐτοῦ
13.23 καὶ ἐγένετο εἰς διετηρίδα ἡμερῶν καὶ ἦσαν κείροντες τῷ αβεσσαλωμ ἐν βελασωρ τῇ ἐχόμενα εφραιμ καὶ ἐκάλεσεν αβεσσαλωμ πάντας τοὺς υἱοὺς τοῦ βασιλέως
13.24 καὶ ἦλθεν αβεσσαλωμ πρὸς τὸν βασιλέα καὶ εἶπεν ἰδοὺ δὴ κείρουσιν τῷ δούλῳ σου πορευθήτω δὴ ὁ βασιλεὺς καὶ οἱ παῖδες αὐτοῦ μετὰ τοῦ δούλου σου
13.25 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς αβεσσαλωμ μὴ δή υἱέ μου μὴ πορευθῶμεν πάντες ἡμεῖς καὶ οὐ μὴ καταβαρυνθῶμεν ἐπὶ σέ καὶ ἐβιάσατο αὐτόν καὶ οὐκ ἠθέλησεν τοῦ πορευθῆναι καὶ εὐλόγησεν αὐτόν
13.26 καὶ εἶπεν αβεσσαλωμ καὶ εἰ μή πορευθήτω δὴ μεθ' ἡμῶν αμνων ὁ ἀδελφός μου καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ βασιλεύς ἵνα τί πορευθῇ μετὰ σοῦ
13.27 καὶ ἐβιάσατο αὐτὸν αβεσσαλωμ καὶ ἀπέστειλεν μετ' αὐτοῦ τὸν αμνων καὶ πάντας τοὺς υἱοὺς τοῦ βασιλέως καὶ ἐποίησεν αβεσσαλωμ πότον κατὰ τὸν πότον τοῦ βασιλέως
13.28 καὶ ἐνετείλατο αβεσσαλωμ τοῖς παιδαρίοις αὐτοῦ λέγων ἴδετε ὡς ἂν ἀγαθυνθῇ ἡ καρδία αμνων ἐν τῷ οἴνῳ καὶ εἴπω πρὸς ὑμᾶς πατάξατε τὸν αμνων καὶ θανατώσατε αὐτόν μὴ φοβηθῆτε ὅτι οὐχὶ ἐγώ εἰμι ἐντέλλομαι ὑμῖν ἀνδρίζεσθε καὶ γίνεσθε εἰς υἱοὺς δυνάμεως
13.29 καὶ ἐποίησαν τὰ παιδάρια αβεσσαλωμ τῷ αμνων καθὰ ἐνετείλατο αὐτοῖς αβεσσαλωμ καὶ ἀνέστησαν πάντες οἱ υἱοὶ τοῦ βασιλέως καὶ ἐπεκάθισαν ἀνὴρ ἐπὶ τὴν ἡμίονον αὐτοῦ καὶ ἔφυγαν
13.30 καὶ ἐγένετο αὐτῶν ὄντων ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ἡ ἀκοὴ ἦλθεν πρὸς δαυιδ λέγων ἐπάταξεν αβεσσαλωμ πάντας τοὺς υἱοὺς τοῦ βασιλέως καὶ οὐ κατελείφθη ἐξ αὐτῶν οὐδὲ εἷς
13.31 καὶ ἀνέστη ὁ βασιλεὺς καὶ διέρρηξεν τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ ἐκοιμήθη ἐπὶ τὴν γῆν καὶ πάντες οἱ παῖδες αὐτοῦ οἱ περιεστῶτες αὐτῷ διέρρηξαν τὰ ἱμάτια αὐτῶν
13.32 καὶ ἀπεκρίθη ιωναδαβ υἱὸς σαμαα ἀδελφοῦ δαυιδ καὶ εἶπεν μὴ εἰπάτω ὁ κύριός μου ὁ βασιλεὺς ὅτι πάντα τὰ παιδάρια τοὺς υἱοὺς τοῦ βασιλέως ἐθανάτωσεν ὅτι αμνων μονώτατος ἀπέθανεν ὅτι ἐπὶ στόματος αβεσσαλωμ ἦν κείμενος ἀπὸ τῆς ἡμέρας ἧς ἐταπείνωσεν θημαρ τὴν ἀδελφὴν αὐτοῦ
13.33 καὶ νῦν μὴ θέσθω ὁ κύριός μου ὁ βασιλεὺς ἐπὶ τὴν καρδίαν αὐτοῦ ῥῆμα λέγων πάντες οἱ υἱοὶ τοῦ βασιλέως ἀπέθαναν ὅτι ἀλλ' ἢ αμνων μονώτατος ἀπέθανεν
13.34 καὶ ἀπέδρα αβεσσαλωμ καὶ ἦρεν τὸ παιδάριον ὁ σκοπὸς τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ καὶ εἶδεν καὶ ἰδοὺ λαὸς πολὺς πορευόμενος ἐν τῇ ὁδῷ ὄπισθεν αὐτοῦ ἐκ πλευρᾶς τοῦ ὄρους ἐν τῇ καταβάσει καὶ παρεγένετο ὁ σκοπὸς καὶ ἀπήγγειλεν τῷ βασιλεῖ καὶ εἶπεν ἄνδρας ἑώρακα ἐκ τῆς ὁδοῦ τῆς ωρωνην ἐκ μέρους τοῦ ὄρους
13.35 καὶ εἶπεν ιωναδαβ πρὸς τὸν βασιλέα ἰδοὺ οἱ υἱοὶ τοῦ βασιλέως πάρεισιν κατὰ τὸν λόγον τοῦ δούλου σου οὕτως ἐγένετο
13.36 καὶ ἐγένετο ἡνίκα συνετέλεσεν λαλῶν καὶ ἰδοὺ οἱ υἱοὶ τοῦ βασιλέως ἦλθαν καὶ ἐπῆραν τὴν φωνὴν αὐτῶν καὶ ἔκλαυσαν καί γε ὁ βασιλεὺς καὶ πάντες οἱ παῖδες αὐτοῦ ἔκλαυσαν κλαυθμὸν μέγαν σφόδρα
13.37 καὶ αβεσσαλωμ ἔφυγεν καὶ ἐπορεύθη πρὸς θολμαι υἱὸν εμιουδ βασιλέα γεδσουρ εἰς γῆν μαχαδ καὶ ἐπένθησεν ὁ βασιλεὺς δαυιδ ἐπὶ τὸν υἱὸν αὐτοῦ πάσας τὰς ἡμέρας
13.38 καὶ αβεσσαλωμ ἀπέδρα καὶ ἐπορεύθη εἰς γεδσουρ καὶ ἦν ἐκεῖ ἔτη τρία
13.39 καὶ ἐκόπασεν τὸ πνεῦμα τοῦ βασιλέως τοῦ ἐξελθεῖν ὀπίσω αβεσσαλωμ ὅτι παρεκλήθη ἐπὶ αμνων ὅτι ἀπέθανεν
13.1 kai egenehtheh meta tayta kai toh abessalohm yioh dayid adelpheh kaleh toh eidei sphodra kai onoma ayteh thehmar kai ehgapehsen aytehn amnohn yios dayid
13.2 kai ethlibeto amnohn ohste arrohstein dia thehmar tehn adelphehn aytoy oti parthenos ehn ayteh kai yperogkon en ophthalmois amnohn toy poiehsai ti ayteh
13.3 kai ehn toh amnohn etairos kai onoma aytoh iohnadab yios samaa toy adelphoy dayid kai iohnadab anehr sophos sphodra
13.4 kai eipen aytoh ti soi oti sy oytohs asthenehs yie toy basileohs to prohi prohi oyk apaggeleis moi kai eipen aytoh amnohn thehmar tehn adelphehn abessalohm toy adelphoy moy egoh agapoh
13.5 kai eipen aytoh iohnadab koimehthehti epi tehs koitehs soy kai malakisthehti kai eiseleysetai o patehr soy toy idein se kai ereis pros ayton elthetoh deh thehmar eh adelpheh moy kai psohmisatoh me kai poiehsatoh kat' ophthalmoys moy brohma opohs idoh kai phagoh ek tohn cheirohn aytehs
13.6 kai ekoimehtheh amnohn kai ehrrohstehsen kai eisehlthen o basileys idein ayton kai eipen amnohn pros ton basilea elthetoh deh thehmar eh adelpheh moy pros me kai kollyrisatoh en ophthalmois moy dyo kollyridas kai phagomai ek tehs cheiros aytehs
13.7 kai apesteilen dayid pros thehmar eis ton oikon legohn poreythehti deh eis ton oikon amnohn toy adelphoy soy kai poiehson aytoh brohma
13.8 kai eporeytheh thehmar eis ton oikon amnohn adelphoy aytehs kai aytos koimohmenos kai elaben to stais kai ephyrasen kai ekollyrisen kat' ophthalmoys aytoy kai ehpsehsen tas kollyridas
13.9 kai elaben to tehganon kai katekenohsen enohpion aytoy kai oyk ehthelehsen phagein kai eipen amnohn exagagete panta andra epanohthen moy kai exehgagon panta andra apo epanohthen aytoy
13.10 kai eipen amnohn pros thehmar eisenegke to brohma eis to tamieion kai phagomai ek tehs cheiros soy kai elaben thehmar tas kollyridas as epoiehsen kai eisehnegken toh amnohn adelphoh aytehs eis ton koitohna
13.11 kai prosehgagen aytoh toy phagein kai epelabeto aytehs kai eipen ayteh deyro koimehthehti met' emoy adelpheh moy
13.12 kai eipen aytoh meh adelphe moy meh tapeinohsehs me dioti oy poiehthehsetai oytohs en israehl meh poiehsehs tehn aphrosynehn taytehn
13.13 kai egoh poy apoisoh to oneidos moy kai sy eseh ohs eis tohn aphronohn en israehl kai nyn lalehson deh pros ton basilea oti oy meh kohlyseh me apo soy
13.14 kai oyk ehthelehsen amnohn toy akoysai tehs phohnehs aytehs kai ekrataiohsen yper aytehn kai etapeinohsen aytehn kai ekoimehtheh met' aytehs
13.15 kai emisehsen aytehn amnohn misos mega sphodra oti mega to misos o emisehsen aytehn yper tehn agapehn ehn ehgapehsen aytehn kai eipen ayteh amnohn anastehthi kai poreyoy
13.16 kai eipen aytoh thehmar meh adelphe oti megaleh eh kakia eh eschateh yper tehn prohtehn ehn epoiehsas met' emoy toy exaposteilai me kai oyk ehthelehsen amnohn akoysai tehs phohnehs aytehs
13.17 kai ekalesen to paidarion aytoy ton proestehkota toy oikoy aytoy kai eipen aytoh exaposteilate deh taytehn ap' emoy exoh kai apokleison tehn thyran opisoh aytehs
13.18 kai ep' aytehs ehn chitohn karpohtos oti oytohs enedidyskonto ai thygateres toy basileohs ai parthenoi toys ependytas aytohn kai exehgagen aytehn o leitoyrgos aytoy exoh kai apekleisen tehn thyran opisoh aytehs
13.19 kai elaben thehmar spodon kai epethehken epi tehn kephalehn aytehs kai ton chitohna ton karpohton ton ep' aytehs dierrehxen kai epethehken tas cheiras aytehs epi tehn kephalehn aytehs kai eporeytheh poreyomeneh kai krazoysa
13.20 kai eipen pros aytehn abessalohm o adelphos aytehs meh amnohn o adelphos soy egeneto meta soy kai nyn adelpheh moy kohpheyson oti adelphos soy estin meh thehs tehn kardian soy toy lalehsai eis to rehma toyto kai ekathisen thehmar chehreyoysa en oikoh abessalohm toy adelphoy aytehs
13.21 kai ehkoysen o basileys dayid pantas toys logoys toytoys kai ethymohtheh sphodra kai oyk elypehsen to pneyma amnohn toy yioy aytoy oti ehgapa ayton oti prohtotokos aytoy ehn
13.22 kai oyk elalehsen abessalohm meta amnohn apo ponehroy eohs agathoy oti emisei abessalohm ton amnohn epi logoy oy etapeinohsen thehmar tehn adelphehn aytoy
13.23 kai egeneto eis dietehrida ehmerohn kai ehsan keirontes toh abessalohm en belasohr teh echomena ephraim kai ekalesen abessalohm pantas toys yioys toy basileohs
13.24 kai ehlthen abessalohm pros ton basilea kai eipen idoy deh keiroysin toh doyloh soy poreythehtoh deh o basileys kai oi paides aytoy meta toy doyloy soy
13.25 kai eipen o basileys pros abessalohm meh deh yie moy meh poreythohmen pantes ehmeis kai oy meh katabarynthohmen epi se kai ebiasato ayton kai oyk ehthelehsen toy poreythehnai kai eylogehsen ayton
13.26 kai eipen abessalohm kai ei meh poreythehtoh deh meth' ehmohn amnohn o adelphos moy kai eipen aytoh o basileys ina ti poreytheh meta soy
13.27 kai ebiasato ayton abessalohm kai apesteilen met' aytoy ton amnohn kai pantas toys yioys toy basileohs kai epoiehsen abessalohm poton kata ton poton toy basileohs
13.28 kai eneteilato abessalohm tois paidariois aytoy legohn idete ohs an agathyntheh eh kardia amnohn en toh oinoh kai eipoh pros ymas pataxate ton amnohn kai thanatohsate ayton meh phobehthehte oti oychi egoh eimi entellomai ymin andrizesthe kai ginesthe eis yioys dynameohs
13.29 kai epoiehsan ta paidaria abessalohm toh amnohn katha eneteilato aytois abessalohm kai anestehsan pantes oi yioi toy basileohs kai epekathisan anehr epi tehn ehmionon aytoy kai ephygan
13.30 kai egeneto aytohn ontohn en teh odoh kai eh akoeh ehlthen pros dayid legohn epataxen abessalohm pantas toys yioys toy basileohs kai oy kateleiphtheh ex aytohn oyde eis
13.31 kai anesteh o basileys kai dierrehxen ta imatia aytoy kai ekoimehtheh epi tehn gehn kai pantes oi paides aytoy oi periestohtes aytoh dierrehxan ta imatia aytohn
13.32 kai apekritheh iohnadab yios samaa adelphoy dayid kai eipen meh eipatoh o kyrios moy o basileys oti panta ta paidaria toys yioys toy basileohs ethanatohsen oti amnohn monohtatos apethanen oti epi stomatos abessalohm ehn keimenos apo tehs ehmeras ehs etapeinohsen thehmar tehn adelphehn aytoy
13.33 kai nyn meh thesthoh o kyrios moy o basileys epi tehn kardian aytoy rehma legohn pantes oi yioi toy basileohs apethanan oti all' eh amnohn monohtatos apethanen
13.34 kai apedra abessalohm kai ehren to paidarion o skopos toys ophthalmoys aytoy kai eiden kai idoy laos polys poreyomenos en teh odoh opisthen aytoy ek pleyras toy oroys en teh katabasei kai paregeneto o skopos kai apehggeilen toh basilei kai eipen andras eohraka ek tehs odoy tehs ohrohnehn ek meroys toy oroys
13.35 kai eipen iohnadab pros ton basilea idoy oi yioi toy basileohs pareisin kata ton logon toy doyloy soy oytohs egeneto
13.36 kai egeneto ehnika synetelesen lalohn kai idoy oi yioi toy basileohs ehlthan kai epehran tehn phohnehn aytohn kai eklaysan kai ge o basileys kai pantes oi paides aytoy eklaysan klaythmon megan sphodra
13.37 kai abessalohm ephygen kai eporeytheh pros tholmai yion emioyd basilea gedsoyr eis gehn machad kai epenthehsen o basileys dayid epi ton yion aytoy pasas tas ehmeras
13.38 kai abessalohm apedra kai eporeytheh eis gedsoyr kai ehn ekei eteh tria
13.39 kai ekopasen to pneyma toy basileohs toy exelthein opisoh abessalohm oti pareklehtheh epi amnohn oti apethanen
13.1 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וּלְאַבְשָׁלֹום בֶּן־דָּוִד אָחֹות יָפָה וּשְׁמָהּ תָּמָר וַיֶּאֱהָבֶהָ אַמְנֹון בֶּן־דָּוִד׃
13.2 וַיֵּצֶר לְאַמְנֹון לְהִתְחַלֹּות בַּעֲבוּר תָּמָר אֲחֹתֹו כִּי בְתוּלָה הִיא וַיִּפָּלֵא בְּעֵינֵי אַמְנֹון לַעֲשֹׂות לָהּ מְאוּמָה׃
13.3 וּלְאַמְנֹון רֵעַ וּשְׁמֹו יֹונָדָב בֶּן־שִׁמְעָה אֲחִי דָוִד וְיֹונָדָב אִישׁ חָכָם מְאֹד׃
13.4 וַיֹּאמֶר לֹו מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן־הַמֶּלֶךְ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר הֲלֹוא תַּגִּיד לִי וַיֹּאמֶר לֹו אַמְנֹון אֶת־תָּמָר אֲחֹות אַבְשָׁלֹם אָחִי אֲנִי אֹהֵב׃
13.5 וַיֹּאמֶר לֹו יְהֹונָדָב שְׁכַב עַל־מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְחָל וּבָא אָבִיךָ לִרְאֹותֶךָ וְאָמַרְתָּ אֵלָיו תָּבֹא נָא תָמָר אֲחֹותִי וְתַבְרֵנִי לֶחֶם וְעָשְׂתָה לְעֵינַי אֶת־הַבִּרְיָה לְמַעַן אֲשֶׁר אֶרְאֶה וְאָכַלְתִּי מִיָּדָהּ׃
13.6 וַיִּשְׁכַּב אַמְנֹון וַיִּתְחָל וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ לִרְאֹתֹו וַיֹּאמֶר אַמְנֹון אֶל־הַמֶּלֶךְ תָּבֹוא־נָא תָּמָר אֲחֹתִי וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְׁתֵּי לְבִבֹות וְאֶבְרֶה מִיָּדָהּ׃
13.7 וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶל־תָּמָר הַבַּיְתָה לֵאמֹר לְכִי נָא בֵּית אַמְנֹון אָחִיךְ וַעֲשִׂי־לֹו הַבִּרְיָה׃
13.8 וַתֵּלֶךְ תָּמָר בֵּית אַמְנֹון אָחִיהָ וְהוּא שֹׁכֵב וַתִּקַּח אֶת־הַבָּצֵק [וַתָּלֹושׁ כ] (וַתָּלָשׁ ק) וַתְּלַבֵּב לְעֵינָיו וַתְּבַשֵּׁל אֶת־הַלְּבִבֹות׃
13.9 וַתִּקַּח אֶת־הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹק לְפָנָיו וַיְמָאֵן לֶאֱכֹול וַיֹּאמֶר אַמְנֹון הֹוצִיאוּ כָל־אִישׁ מֵעָלַי וַיֵּצְאוּ כָל־אִישׁ מֵעָלָיו׃
13.10 וַיֹּאמֶר אַמְנֹון אֶל־תָּמָר הָבִיאִי הַבִּרְיָה הַחֶדֶר וְאֶבְרֶה מִיָּדֵךְ וַתִּקַּח תָּמָר אֶת־הַלְּבִבֹות אֲשֶׁר עָשָׂתָה וַתָּבֵא לְאַמְנֹון אָחִיהָ הֶחָדְרָה׃
13.11 וַתַּגֵּשׁ אֵלָיו לֶאֱכֹל וַיַּחֲזֶק־בָּהּ וַיֹּאמֶר לָהּ בֹּואִי שִׁכְבִי עִמִּי אֲחֹותִי׃
13.12 וַתֹּאמֶר לֹו אַל־אָחִי אַל־תְּעַנֵּנִי כִּי לֹא־יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל אַל־תַּעֲשֵׂה אֶת־הַנְּבָלָה הַזֹּאת׃
13.13 וַאֲנִי אָנָה אֹולִיךְ אֶת־חֶרְפָּתִי וְאַתָּה תִּהְיֶה כְּאַחַד הַנְּבָלִים בְּיִשְׂרָאֵל וְעַתָּה דַּבֶּר־נָא אֶל־הַמֶּלֶךְ כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ׃
13.14 וְלֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ בְּקֹולָהּ וַיֶּחֱזַק מִמֶּנָּה וַיְעַנֶּהָ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ׃
13.15 וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנֹון שִׂנְאָה גְּדֹולָה מְאֹד כִּי גְדֹולָה הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שְׂנֵאָהּ מֵאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ וַיֹּאמֶר־לָהּ אַמְנֹון קוּמִי לֵכִי׃
13.16 וַתֹּאמֶר לֹו אַל־אֹודֹת הָרָעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת מֵאַחֶרֶת אֲשֶׁר־עָשִׂיתָ עִמִּי לְשַׁלְּחֵנִי וְלֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ לָהּ׃
13.17 וַיִּקְרָא אֶת־נַעֲרֹו מְשָׁרְתֹו וַיֹּאמֶר שִׁלְחוּ־נָא אֶת־זֹאת מֵעָלַי הַחוּצָה וּנְעֹל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ׃
13.18 וְעָלֶיהָ כְּתֹנֶת פַּסִּים כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְנֹות־הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלֹת מְעִילִים וַיֹּצֵא אֹותָהּ מְשָׁרְתֹו הַחוּץ וְנָעַל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ׃
13.19 וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל־רֹאשָׁהּ וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל־רֹאשָׁהּ וַתֵּלֶךְ הָלֹוךְ וְזָעָקָה׃
13.20 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אַבְשָׁלֹום אָחִיהָ הַאֲמִינֹון אָחִיךְ הָיָה עִמָּךְ וְעַתָּה אֲחֹותִי הַחֲרִישִׁי אָחִיךְ הוּא אַל־תָּשִׁיתִי אֶת־לִבֵּךְ לַדָּבָר הַזֶּה וַתֵּשֶׁב תָּמָר וְשֹׁמֵמָה בֵּית אַבְשָׁלֹום אָחִיהָ׃
13.21 וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד שָׁמַע אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר לֹו מְאֹד׃
13.22 וְלֹא־דִבֶּר אַבְשָׁלֹום עִם־אַמְנֹון לְמֵרָע וְעַד־טֹוב כִּי־שָׂנֵא אַבְשָׁלֹום אֶת־אַמְנֹון עַל־דְּבַר אֲשֶׁר עִנָּה אֵת תָּמָר אֲחֹתֹו׃ פ
13.23 וַיְהִי לִשְׁנָתַיִם יָמִים וַיִּהְיוּ גֹזְזִים לְאַבְשָׁלֹום בְּבַעַל חָצֹור אֲשֶׁר עִם־אֶפְרָיִם וַיִּקְרָא אַבְשָׁלֹום לְכָל־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ׃
13.24 וַיָּבֹא אַבְשָׁלֹום אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הִנֵּה־נָא גֹזְזִים לְעַבְדֶּךָ יֵלֶךְ־נָא הַמֶּלֶךְ וַעֲבָדָיו עִם־עַבְדֶּךָ׃
13.25 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־אַבְשָׁלֹום אַל־בְּנִי אַל־נָא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ וְלֹא נִכְבַּד עָלֶיךָ וַיִּפְרָץ־בֹּו וְלֹא־אָבָה לָלֶכֶת וַיְבָרֲכֵהוּ׃
13.26 וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלֹום וָלֹא יֵלֶךְ־נָא אִתָּנוּ אַמְנֹון אָחִי וַיֹּאמֶר לֹו הַמֶּלֶךְ לָמָּה יֵלֵךְ עִמָּךְ׃
13.27 וַיִּפְרָץ־בֹּו אַבְשָׁלֹום וַיִּשְׁלַח אִתֹּו אֶת־אַמְנֹון וְאֵת כָּל־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ׃ ס
13.28 וַיְצַו אַבְשָׁלֹום אֶת־נְעָרָיו לֵאמֹר רְאוּ נָא כְּטֹוב לֵב־אַמְנֹון בַּיַּיִן וְאָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם הַכּוּ אֶת־אַמְנֹון וַהֲמִתֶּם אֹתֹו אַל־תִּירָאוּ הֲלֹוא כִּי אָנֹכִי צִוִּיתִי אֶתְכֶם חִזְקוּ וִהְיוּ לִבְנֵי־חָיִל׃
13.29 וַיַּעֲשׂוּ נַעֲרֵי אַבְשָׁלֹום לְאַמְנֹון כַּאֲשֶׁר צִוָּה אַבְשָׁלֹום וַיָּקֻמוּ ׀ כָּל־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּרְכְּבוּ אִישׁ עַל־פִּרְדֹּו וַיָּנֻסוּ׃
13.30 וַיְהִי הֵמָּה בַדֶּרֶךְ וְהַשְּׁמֻעָה בָאָה אֶל־דָּוִד לֵאמֹר הִכָּה אַבְשָׁלֹום אֶת־כָּל־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְלֹא־נֹותַר מֵהֶם אֶחָד׃ ס
13.31 וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרַע אֶת־בְּגָדָיו וַיִּשְׁכַּב אָרְצָה וְכָל־עֲבָדָיו נִצָּבִים קְרֻעֵי בְגָדִים׃ ס
13.32 וַיַּעַן יֹונָדָב ׀ בֶּן־שִׁמְעָה אֲחִי־דָוִד וַיֹּאמֶר אַל־יֹאמַר אֲדֹנִי אֵת כָּל־הַנְּעָרִים בְּנֵי־הַמֶּלֶךְ הֵמִיתוּ כִּי־אַמְנֹון לְבַדֹּו מֵת כִּי־עַל־פִּי אַבְשָׁלֹום הָיְתָה שׂוּמָה מִיֹּום עַנֹּתֹו אֵת תָּמָר אֲחֹתֹו׃
13.33 וְעַתָּה אַל־יָשֵׂם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶל־לִבֹּו דָּבָר לֵאמֹר כָּל־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ מֵתוּ כִּי־אִם־אַמְנֹון לְבַדֹּו מֵת׃ פ
13.34 וַיִּבְרַח אַבְשָׁלֹום וַיִּשָּׂא הַנַּעַר הַצֹּפֶה אֶת־ [עֵינֹו כ] (עֵינָיו ק) וַיַּרְא וְהִנֵּה עַם־רַב הֹלְכִים מִדֶּרֶךְ אַחֲרָיו מִצַּד הָהָר׃
13.35 וַיֹּאמֶר יֹונָדָב אֶל־הַמֶּלֶךְ הִנֵּה בְנֵי־הַמֶּלֶךְ בָּאוּ כִּדְבַר עַבְדְּךָ כֵּן הָיָה׃
13.36 וַיְהִי ׀ כְּכַלֹּתֹו לְדַבֵּר וְהִנֵּה בְנֵי־הַמֶּלֶךְ בָּאוּ וַיִּשְׂאוּ קֹולָם וַיִּבְכּוּ וְגַם־הַמֶּלֶךְ וְכָל־עֲבָדָיו בָּכוּ בְּכִי גָּדֹול מְאֹד׃
13.37 וְאַבְשָׁלֹום בָּרַח וַיֵּלֶךְ אֶל־תַּלְמַי בֶּן־ [עַמִּיחוּר כ] (עַמִּיהוּד ק) מֶלֶךְ גְּשׁוּר וַיִּתְאַבֵּל עַל־בְּנֹו כָּל־הַיָּמִים׃
13.38 וְאַבְשָׁלֹום בָּרַח וַיֵּלֶךְ גְּשׁוּר וַיְהִי־שָׁם שָׁלֹשׁ שָׁנִים׃
13.39 וַתְּכַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לָצֵאת אֶל־אַבְשָׁלֹום כִּי־נִחַם עַל־אַמְנֹון כִּי־מֵת׃ ס
13.1 wajHij Aaharej-ken wlAabxxaalowm baen-daawid Aaahowt jaapaaH wxxmaaH taamaar wajaeAaeHaabaeHaa Aamnown baen-daawid׃
13.2 wajecaer lAamnown lHithalowt baOabwr taamaar Aahotow kij btwlaaH HijA wajipaaleA bOejnej Aamnown laOaxowt laaH mAwmaaH׃
13.3 wlAamnown reOa wxxmow jownaadaab baen-xximOaaH Aahij daawid wjownaadaab Aijxx haakaam mAod׃
13.4 wajoAmaer low madwOa AataaH kaakaaH dal baen-Hamaelaek baboqaer baboqaer HalowA tagijd lij wajoAmaer low Aamnown Aaet-taamaar Aahowt Aabxxaalom Aaahij Aanij AoHeb׃
13.5 wajoAmaer low jHownaadaab xxkab Oal-mixxkaabkaa wHithaal wbaaA Aaabijkaa lirAowtaekaa wAaamartaa Aelaajw taaboA naaA taamaar Aahowtij wtabrenij laehaem wOaaxtaaH lOejnaj Aaet-HabirjaaH lmaOan Aaxxaer AaerAaeH wAaakaltij mijaadaaH׃
13.6 wajixxkab Aamnown wajithaal wajaaboA Hamaelaek lirAotow wajoAmaer Aamnown Aael-Hamaelaek taabowA-naaA taamaar Aahotij wtlabeb lOejnaj xxtej lbibowt wAaebraeH mijaadaaH׃
13.7 wajixxlah daawid Aael-taamaar HabajtaaH leAmor lkij naaA bejt Aamnown Aaahijk waOaxij-low HabirjaaH׃
13.8 watelaek taamaar bejt Aamnown AaahijHaa wHwA xxokeb watiqah Aaet-Habaaceq [wataalowxx k] (wataalaaxx q) watlabeb lOejnaajw watbaxxel Aaet-Halbibowt׃
13.9 watiqah Aaet-Hamaxret waticoq lpaanaajw wajmaaAen laeAaekowl wajoAmaer Aamnown HowcijAw kaal-Aijxx meOaalaj wajecAw kaal-Aijxx meOaalaajw׃
13.10 wajoAmaer Aamnown Aael-taamaar HaabijAij HabirjaaH Hahaedaer wAaebraeH mijaadek watiqah taamaar Aaet-Halbibowt Aaxxaer OaaxaataaH wataabeA lAamnown AaahijHaa HaehaadraaH׃
13.11 watagexx Aelaajw laeAaekol wajahazaeq-baaH wajoAmaer laaH bowAij xxikbij Oimij Aahowtij׃
13.12 watoAmaer low Aal-Aaahij Aal-tOanenij kij loA-jeOaaxaeH ken bjixraaAel Aal-taOaxeH Aaet-HanbaalaaH HazoAt׃
13.13 waAanij AaanaaH Aowlijk Aaet-haerpaatij wAataaH tiHjaeH kAahad Hanbaalijm bjixraaAel wOataaH dabaer-naaA Aael-Hamaelaek kij loA jimnaaOenij mimaekaa׃
13.14 wloA AaabaaH lixxmoOa bqowlaaH wajaehaezaq mimaenaaH wajOanaeHaa wajixxkab AotaaH׃
13.15 wajixnaaAaeHaa Aamnown xinAaaH gdowlaaH mAod kij gdowlaaH HaxinAaaH Aaxxaer xneAaaH meAaHabaaH Aaxxaer AaHebaaH wajoAmaer-laaH Aamnown qwmij lekij׃
13.16 watoAmaer low Aal-Aowdot HaaraaOaaH HagdowlaaH HazoAt meAahaeraet Aaxxaer-Oaaxijtaa Oimij lxxalhenij wloA AaabaaH lixxmoOa laaH׃
13.17 wajiqraaA Aaet-naOarow mxxaartow wajoAmaer xxilhw-naaA Aaet-zoAt meOaalaj HahwcaaH wnOol Hadaelaet AaharaejHaa׃
13.18 wOaalaejHaa ktonaet pasijm kij ken tilbaxxnaa bnowt-Hamaelaek Habtwlot mOijlijm wajoceA AowtaaH mxxaartow Hahwc wnaaOal Hadaelaet AaharaejHaa׃
13.19 watiqah taamaar Aepaer Oal-roAxxaaH wktonaet Hapasijm Aaxxaer OaalaejHaa qaaraaOaaH wataaxaem jaadaaH Oal-roAxxaaH watelaek Haalowk wzaaOaaqaaH׃
13.20 wajoAmaer AelaejHaa Aabxxaalowm AaahijHaa HaAamijnown Aaahijk HaajaaH Oimaak wOataaH Aahowtij Haharijxxij Aaahijk HwA Aal-taaxxijtij Aaet-libek ladaabaar HazaeH watexxaeb taamaar wxxomemaaH bejt Aabxxaalowm AaahijHaa׃
13.21 wHamaelaek daawid xxaamaO Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH wajihar low mAod׃
13.22 wloA-dibaer Aabxxaalowm Oim-Aamnown lmeraaO wOad-Towb kij-xaaneA Aabxxaalowm Aaet-Aamnown Oal-dbar Aaxxaer OinaaH Aet taamaar Aahotow׃ p
13.23 wajHij lixxnaatajim jaamijm wajiHjw gozzijm lAabxxaalowm bbaOal haacowr Aaxxaer Oim-Aaepraajim wajiqraaA Aabxxaalowm lkaal-bnej Hamaelaek׃
13.24 wajaaboA Aabxxaalowm Aael-Hamaelaek wajoAmaer HineH-naaA gozzijm lOabdaekaa jelaek-naaA Hamaelaek waOabaadaajw Oim-Oabdaekaa׃
13.25 wajoAmaer Hamaelaek Aael-Aabxxaalowm Aal-bnij Aal-naaA nelek kulaanw wloA nikbad Oaalaejkaa wajipraac-bow wloA-AaabaaH laalaekaet wajbaarakeHw׃
13.26 wajoAmaer Aabxxaalowm waaloA jelaek-naaA Aitaanw Aamnown Aaahij wajoAmaer low Hamaelaek laamaaH jelek Oimaak׃
13.27 wajipraac-bow Aabxxaalowm wajixxlah Aitow Aaet-Aamnown wAet kaal-bnej Hamaelaek׃ s
13.28 wajcaw Aabxxaalowm Aaet-nOaaraajw leAmor rAw naaA kTowb leb-Aamnown bajajin wAaamartij Aalejkaem Hakw Aaet-Aamnown waHamitaem Aotow Aal-tijraaAw HalowA kij Aaanokij ciwijtij Aaetkaem hizqw wiHjw libnej-haajil׃
13.29 wajaOaxw naOarej Aabxxaalowm lAamnown kaAaxxaer ciwaaH Aabxxaalowm wajaaqumw kaal-bnej Hamaelaek wajirkbw Aijxx Oal-pirdow wajaanusw׃
13.30 wajHij HemaaH badaeraek wHaxxmuOaaH baaAaaH Aael-daawid leAmor HikaaH Aabxxaalowm Aaet-kaal-bnej Hamaelaek wloA-nowtar meHaem Aaehaad׃ s
13.31 wajaaqaam Hamaelaek wajiqraO Aaet-bgaadaajw wajixxkab AaarcaaH wkaal-Oabaadaajw nicaabijm qruOej bgaadijm׃ s
13.32 wajaOan jownaadaab baen-xximOaaH Aahij-daawid wajoAmaer Aal-joAmar Aadonij Aet kaal-HanOaarijm bnej-Hamaelaek Hemijtw kij-Aamnown lbadow met kij-Oal-pij Aabxxaalowm HaajtaaH xwmaaH mijowm Oanotow Aet taamaar Aahotow׃
13.33 wOataaH Aal-jaaxem Aadonij Hamaelaek Aael-libow daabaar leAmor kaal-bnej Hamaelaek metw kij-Aim-Aamnown lbadow met׃ p
13.34 wajibrah Aabxxaalowm wajixaaA HanaOar HacopaeH Aaet- [Oejnow k] (Oejnaajw q) wajarA wHineH Oam-rab Holkijm midaeraek Aaharaajw micad HaaHaar׃
13.35 wajoAmaer jownaadaab Aael-Hamaelaek HineH bnej-Hamaelaek baaAw kidbar Oabdkaa ken HaajaaH׃
13.36 wajHij kkalotow ldaber wHineH bnej-Hamaelaek baaAw wajixAw qowlaam wajibkw wgam-Hamaelaek wkaal-Oabaadaajw baakw bkij gaadowl mAod׃
13.37 wAabxxaalowm baarah wajelaek Aael-talmaj baen- [Oamijhwr k] (OamijHwd q) maelaek gxxwr wajitAabel Oal-bnow kaal-Hajaamijm׃
13.38 wAabxxaalowm baarah wajelaek gxxwr wajHij-xxaam xxaaloxx xxaanijm׃
13.39 watkal daawid Hamaelaek laaceAt Aael-Aabxxaalowm kij-niham Oal-Aamnown kij-met׃ s
13.1 ויהי אחרי־כן ולאבשלום בן־דוד אחות יפה ושמה תמר ויאהבה אמנון בן־דוד׃
13.2 ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה׃
13.3 ולאמנון רע ושמו יונדב בן־שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד׃
13.4 ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן־המלך בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את־תמר אחות אבשלם אחי אני אהב׃
13.5 ויאמר לו יהונדב שכב על־משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את־הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה׃
13.6 וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראתו ויאמר אמנון אל־המלך תבוא־נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה׃
13.7 וישלח דוד אל־תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשי־לו הבריה׃
13.8 ותלך תמר בית אמנון אחיה והוא שכב ותקח את־הבצק [ותלוש כ] (ותלש ק) ותלבב לעיניו ותבשל את־הלבבות׃
13.9 ותקח את־המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל־איש מעלי ויצאו כל־איש מעליו׃
13.10 ויאמר אמנון אל־תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את־הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה׃
13.11 ותגש אליו לאכל ויחזק־בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי׃
13.12 ותאמר לו אל־אחי אל־תענני כי לא־יעשה כן בישראל אל־תעשה את־הנבלה הזאת׃
13.13 ואני אנה אוליך את־חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר־נא אל־המלך כי לא ימנעני ממך׃
13.14 ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה׃
13.15 וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר־לה אמנון קומי לכי׃
13.16 ותאמר לו אל־אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר־עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה׃
13.17 ויקרא את־נערו משרתו ויאמר שלחו־נא את־זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה׃
13.18 ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות־המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה׃
13.19 ותקח תמר אפר על־ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על־ראשה ותלך הלוך וזעקה׃
13.20 ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל־תשיתי את־לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה׃
13.21 והמלך דוד שמע את כל־הדברים האלה ויחר לו מאד׃
13.22 ולא־דבר אבשלום עם־אמנון למרע ועד־טוב כי־שנא אבשלום את־אמנון על־דבר אשר ענה את תמר אחתו׃ פ
13.23 ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם־אפרים ויקרא אבשלום לכל־בני המלך׃
13.24 ויבא אבשלום אל־המלך ויאמר הנה־נא גזזים לעבדך ילך־נא המלך ועבדיו עם־עבדך׃
13.25 ויאמר המלך אל־אבשלום אל־בני אל־נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ־בו ולא־אבה ללכת ויברכהו׃
13.26 ויאמר אבשלום ולא ילך־נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך׃
13.27 ויפרץ־בו אבשלום וישלח אתו את־אמנון ואת כל־בני המלך׃ ס
13.28 ויצו אבשלום את־נעריו לאמר ראו נא כטוב לב־אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את־אמנון והמתם אתו אל־תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני־חיל׃
13.29 ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו ׀ כל־בני המלך וירכבו איש על־פרדו וינסו׃
13.30 ויהי המה בדרך והשמעה באה אל־דוד לאמר הכה אבשלום את־כל־בני המלך ולא־נותר מהם אחד׃ ס
13.31 ויקם המלך ויקרע את־בגדיו וישכב ארצה וכל־עבדיו נצבים קרעי בגדים׃ ס
13.32 ויען יונדב ׀ בן־שמעה אחי־דוד ויאמר אל־יאמר אדני את כל־הנערים בני־המלך המיתו כי־אמנון לבדו מת כי־על־פי אבשלום היתה שומה מיום ענתו את תמר אחתו׃
13.33 ועתה אל־ישם אדני המלך אל־לבו דבר לאמר כל־בני המלך מתו כי־אם־אמנון לבדו מת׃ פ
13.34 ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את־ [עינו כ] (עיניו ק) וירא והנה עם־רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר׃
13.35 ויאמר יונדב אל־המלך הנה בני־המלך באו כדבר עבדך כן היה׃
13.36 ויהי ׀ ככלתו לדבר והנה בני־המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם־המלך וכל־עבדיו בכו בכי גדול מאד׃
13.37 ואבשלום ברח וילך אל־תלמי בן־ [עמיחור כ] (עמיהוד ק) מלך גשור ויתאבל על־בנו כל־הימים׃
13.38 ואבשלום ברח וילך גשור ויהי־שם שלש שנים׃
13.39 ותכל דוד המלך לצאת אל־אבשלום כי־נחם על־אמנון כי־מת׃ ס
13.1 wjHj Ahrj-kn wlAbxlwm bn-dwd Ahwt jpH wxmH tmr wjAHbH Amnwn bn-dwd׃
13.2 wjcr lAmnwn lHthlwt bObwr tmr Ahtw kj btwlH HjA wjplA bOjnj Amnwn lOxwt lH mAwmH׃
13.3 wlAmnwn rO wxmw jwndb bn-xmOH Ahj dwd wjwndb Ajx hkm mAd׃
13.4 wjAmr lw mdwO AtH kkH dl bn-Hmlk bbqr bbqr HlwA tgjd lj wjAmr lw Amnwn At-tmr Ahwt Abxlm Ahj Anj AHb׃
13.5 wjAmr lw jHwndb xkb Ol-mxkbk wHthl wbA Abjk lrAwtk wAmrt Aljw tbA nA tmr Ahwtj wtbrnj lhm wOxtH lOjnj At-HbrjH lmOn Axr ArAH wAkltj mjdH׃
13.6 wjxkb Amnwn wjthl wjbA Hmlk lrAtw wjAmr Amnwn Al-Hmlk tbwA-nA tmr Ahtj wtlbb lOjnj xtj lbbwt wAbrH mjdH׃
13.7 wjxlh dwd Al-tmr HbjtH lAmr lkj nA bjt Amnwn Ahjk wOxj-lw HbrjH׃
13.8 wtlk tmr bjt Amnwn AhjH wHwA xkb wtqh At-Hbcq [wtlwx k] (wtlx q) wtlbb lOjnjw wtbxl At-Hlbbwt׃
13.9 wtqh At-Hmxrt wtcq lpnjw wjmAn lAkwl wjAmr Amnwn HwcjAw kl-Ajx mOlj wjcAw kl-Ajx mOljw׃
13.10 wjAmr Amnwn Al-tmr HbjAj HbrjH Hhdr wAbrH mjdk wtqh tmr At-Hlbbwt Axr OxtH wtbA lAmnwn AhjH HhdrH׃
13.11 wtgx Aljw lAkl wjhzq-bH wjAmr lH bwAj xkbj Omj Ahwtj׃
13.12 wtAmr lw Al-Ahj Al-tOnnj kj lA-jOxH kn bjxrAl Al-tOxH At-HnblH HzAt׃
13.13 wAnj AnH Awljk At-hrptj wAtH tHjH kAhd Hnbljm bjxrAl wOtH dbr-nA Al-Hmlk kj lA jmnOnj mmk׃
13.14 wlA AbH lxmO bqwlH wjhzq mmnH wjOnH wjxkb AtH׃
13.15 wjxnAH Amnwn xnAH gdwlH mAd kj gdwlH HxnAH Axr xnAH mAHbH Axr AHbH wjAmr-lH Amnwn qwmj lkj׃
13.16 wtAmr lw Al-Awdt HrOH HgdwlH HzAt mAhrt Axr-Oxjt Omj lxlhnj wlA AbH lxmO lH׃
13.17 wjqrA At-nOrw mxrtw wjAmr xlhw-nA At-zAt mOlj HhwcH wnOl Hdlt AhrjH׃
13.18 wOljH ktnt psjm kj kn tlbxn bnwt-Hmlk Hbtwlt mOjljm wjcA AwtH mxrtw Hhwc wnOl Hdlt AhrjH׃
13.19 wtqh tmr Apr Ol-rAxH wktnt Hpsjm Axr OljH qrOH wtxm jdH Ol-rAxH wtlk Hlwk wzOqH׃
13.20 wjAmr AljH Abxlwm AhjH HAmjnwn Ahjk HjH Omk wOtH Ahwtj Hhrjxj Ahjk HwA Al-txjtj At-lbk ldbr HzH wtxb tmr wxmmH bjt Abxlwm AhjH׃
13.21 wHmlk dwd xmO At kl-Hdbrjm HAlH wjhr lw mAd׃
13.22 wlA-dbr Abxlwm Om-Amnwn lmrO wOd-Twb kj-xnA Abxlwm At-Amnwn Ol-dbr Axr OnH At tmr Ahtw׃ p
13.23 wjHj lxntjm jmjm wjHjw gzzjm lAbxlwm bbOl hcwr Axr Om-Aprjm wjqrA Abxlwm lkl-bnj Hmlk׃
13.24 wjbA Abxlwm Al-Hmlk wjAmr HnH-nA gzzjm lObdk jlk-nA Hmlk wObdjw Om-Obdk׃
13.25 wjAmr Hmlk Al-Abxlwm Al-bnj Al-nA nlk klnw wlA nkbd Oljk wjprc-bw wlA-AbH llkt wjbrkHw׃
13.26 wjAmr Abxlwm wlA jlk-nA Atnw Amnwn Ahj wjAmr lw Hmlk lmH jlk Omk׃
13.27 wjprc-bw Abxlwm wjxlh Atw At-Amnwn wAt kl-bnj Hmlk׃ s
13.28 wjcw Abxlwm At-nOrjw lAmr rAw nA kTwb lb-Amnwn bjjn wAmrtj Aljkm Hkw At-Amnwn wHmtm Atw Al-tjrAw HlwA kj Ankj cwjtj Atkm hzqw wHjw lbnj-hjl׃
13.29 wjOxw nOrj Abxlwm lAmnwn kAxr cwH Abxlwm wjqmw kl-bnj Hmlk wjrkbw Ajx Ol-prdw wjnsw׃
13.30 wjHj HmH bdrk wHxmOH bAH Al-dwd lAmr HkH Abxlwm At-kl-bnj Hmlk wlA-nwtr mHm Ahd׃ s
13.31 wjqm Hmlk wjqrO At-bgdjw wjxkb ArcH wkl-Obdjw ncbjm qrOj bgdjm׃ s
13.32 wjOn jwndb bn-xmOH Ahj-dwd wjAmr Al-jAmr Adnj At kl-HnOrjm bnj-Hmlk Hmjtw kj-Amnwn lbdw mt kj-Ol-pj Abxlwm HjtH xwmH mjwm Ontw At tmr Ahtw׃
13.33 wOtH Al-jxm Adnj Hmlk Al-lbw dbr lAmr kl-bnj Hmlk mtw kj-Am-Amnwn lbdw mt׃ p
13.34 wjbrh Abxlwm wjxA HnOr HcpH At- [Ojnw k] (Ojnjw q) wjrA wHnH Om-rb Hlkjm mdrk Ahrjw mcd HHr׃
13.35 wjAmr jwndb Al-Hmlk HnH bnj-Hmlk bAw kdbr Obdk kn HjH׃
13.36 wjHj kkltw ldbr wHnH bnj-Hmlk bAw wjxAw qwlm wjbkw wgm-Hmlk wkl-Obdjw bkw bkj gdwl mAd׃
13.37 wAbxlwm brh wjlk Al-tlmj bn- [Omjhwr k] (OmjHwd q) mlk gxwr wjtAbl Ol-bnw kl-Hjmjm׃
13.38 wAbxlwm brh wjlk gxwr wjHj-xm xlx xnjm׃
13.39 wtkl dwd Hmlk lcAt Al-Abxlwm kj-nhm Ol-Amnwn kj-mt׃ s
13.1 Factum est autem post haec, ut Absalom filii David soro rem speciosissimam, vocabulo Thamar, adamaret Amnon filius David.
13.2 Et angustiatus est Amnon, ita ut aegrotaret propter amorem Thamar sororis suae, quia, cum esset virgo, difficile ei videbatur ut quippiam inhoneste ageret cum ea.
13.3 Erat autem Amnonis amicus nomine Ionadab filius Samma fratris David, vir callidus valde.
13.4 Qui dixit ad eum: “ Quare sic attenuaris macie, fili regis, per singulos dies? Cur non indicas mihi? ”. Dixitque ei Amnon: “ Thamar sororem Absalom fratris mei amo ”.
13.5 Cui respondit Ionadab: “ Cuba super lectulum tuum et languorem simula. Cumque venerit pater tuus, ut visitet te, dic ei: “Veniat, oro, Thamar soror mea, ut det mihi cibum et faciat in oculis meis pulmentum, ut videam et comedam de manu eius” ”.
13.6 Accubuit itaque Amnon et simulavit languorem. Cumque venisset rex ad visitandum eum, ait Amnon ad regem: “ Veniat, obsecro, Thamar soror mea, ut faciat in oculis meis duas sorbitiunculas, et cibum capiam de manu eius ”.
13.7 Misit ergo David ad Thamar domum dicens: “ Veni in domum Amnon fratris tui et fac ei pulmentum ”.
13.8 Venitque Thamar in domum Amnon fratris sui; ille autem iacebat. Quae tollens farinam commiscuit et conficiens in oculis eius coxit sorbitiunculas.
13.9 Tollensque sartaginem effudit, quod coxerat, et posuit coram eo. Noluit comedere; dixitque Amnon: “ Eicite universos a me ”. Cumque exissent omnes,
13.10 dixit Amnon ad Thamar: “ Infer cibum in conclave, ut vescar de manu tua ”. Tulit ergo Thamar sorbitiunculas, quas fecerat, et intulit ad Amnon fratrem suum in conclave.
13.11 Cumque obtulisset ei cibum, apprehendit eam et ait: “ Veni, cuba mecum, soror mea ”.
13.12 Quae respondit ei: “ Noli, frater mi, noli opprimere me! Neque enim hoc fas est in Israel; noli facere stultitiam hanc.
13.13 Et ego quo ibo in opprobrio meo? Et tu eris quasi unus de insipientibus in Israel; quin potius loquere ad regem, et non negabit me tibi ”.
13.14 Noluit autem acquiescere precibus eius, sed praevalens viribus oppressit eam et cubavit cum illa.
13.15 Et exosam eam habuit Amnon magno odio nimis, ita ut maius esset odium, quo oderat eam, amore, quo ante dilexerat. Dixitque ei Amnon: “ Surge, vade! ”.
13.16 Quae respondit ei: “ Ne fiat, frater mi, quia maius est hoc malum, quod nunc agis adversum me expellens me, quam quod ante fecisti ”. Et noluit audire eam;
13.17 sed vocato puero, qui ministrabat ei, dixit: “ Eice hanc a me foras et claude ostium post eam ”.
13.18 Quae induta erat talari tunica; huiusmodi enim filiae regis virgines palliis vestibus utebantur. Eiecit itaque eam minister illius foras clausitque fores post eam.
13.19 Quae aspergens pulverem capiti suo, scissa talari tunica impositisque manibus super caput suum, ibat ingrediens et clamans.
13.20 Dixit autem ei Absalom frater suus: “ Num Amnon frater tuus fuit tecum? Sed nunc, soror, tace: frater tuus est; neque affligas cor tuum pro re hac ”. Mansit itaque Thamar desolata in domo Absalom fratris sui.
13.21 Cum autem audisset rex David omnia haec, iratus est valde; et noluit contristare spiritum Amnon filii sui, quoniam diligebat eum, quia primogenitus erat ei.
13.22 Porro non est locutus Absalom ad Amnon nec malum nec bonum; oderat enim Absalom Amnon, eo quod violasset Thamar sororem suam.
13.23 Factum est autem post tempus biennii, ut tonderentur oves Absalom in Baalhasor, quae est iuxta Ephraim; et vocavit Absalom omnes filios regis.
13.24 Venitque ad regem et ait ad eum: “ Ecce tondentur oves servi tui; veniat, oro, rex cum servis suis ad servum tuum ”.
13.25 Dixitque rex ad Absalom: “ Noli, fili mi, noli rogare, ut veniamus omnes et gravemus te ”. Cum autem cogeret eum, et noluisset ire, benedixit ei.
13.26 Et ait Absalom: “ Si non vis venire, veniat, obsecro, nobiscum saltem Amnon frater meus ”. Dixitque ad eum rex: “ Cur vadet tecum? ”.
13.27 Coegit itaque eum Absalom, et dimisit cum eo Amnon et universos filios regis. Fecitque Absalom convivium quasi convivium regis.
13.28 Praecepit autem Absalom pueris suis dicens: “ Observate. Cum hilarior fuerit Amnon vino, et dixero vobis: Percutite Amnon et interficite eum!, nolite timere; ego enim sum, qui praecepi vobis. Roboramini et estote viri fortes ”.
13.29 Fecerunt ergo pueri Absalom adversum Amnon, sicut praeceperat eis Absalom; surgentesque omnes filii regis ascenderunt singuli mulos suos et fugerunt.
13.30 Cumque adhuc pergerent in itinere, fama praevenit ad David dicens: “ Percussit Absalom omnes filios regis, et non remansit ex eis saltem unus ”.
13.31 Surrexit itaque rex et scidit vestimenta sua et prostravit se super terram; et omnes servi ipsius, qui assistebant ei, sciderunt vestimenta sua.
13.32 Respondens autem Ionadab filius Samma fratris David dixit: “ Ne aestimet dominus meus quod omnes pueri filii regis occisi sint; Amnon solus mortuus est, quoniam in ore Absalom hoc erat positum ex die, qua oppressit Thamar sororem eius.
13.33 Nunc ergo ne ponat dominus meus rex super cor suum verbum istud dicens: “Omnes filii regis occisi sunt”, quoniam Amnon solus mortuus est ”.
13.34 Fugit autem Absalom. Et levavit puer speculator oculos suos et aspexit, et ecce populus multus veniebat per viam Oronaim ex latere montis in descensu; et venit speculator et nuntiavit regi dicens: “ Video homines per viam Oronaim ”.
13.35 Dixit autem Ionadab ad regem: “ Ecce filii regis adsunt! Iuxta verbum servi tui sic factum est ”.
13.36 Cumque cessasset loqui, apparuerunt et filii regis et intrantes levaverunt vocem suam et fleverunt; sed et rex et omnes servi eius fleverunt ploratu magno nimis.
13.37 Porro Absalom fugiens abiit ad Tholmai filium Ammiud regem Gesur. Luxit ergo David filium suum cunctis diebus.
13.38 Absalom autem, cum fugisset et venisset in Gesur, fuit ibi tribus annis.
13.39 Cessavitque spiritus regis adversari Absalom, eo quod consolatus esset super Amnon interitu.
14.1 Als aber Joab, der Sohn der Zeruja, merkte, daß des Königs Herz sich zu Absalom neigte,
14.2 sandte er hin gen Tekoa und ließ ein kluges Weib von dort holen und sprach zu ihr: Stelle dich doch trauernd und ziehe Trauerkleider an und salbe dich nicht mit Öl, sondern stelle dich wie ein Weib, das lange Zeit um einen Toten Leid getragen hat.
14.3 Dann sollst du zum König hineingehen und mit ihm reden so und so. Und Joab legte die Worte in ihren Mund.
14.4 Als nun das Weib von Tekoa mit dem König reden wollte, fiel sie auf ihr Angesicht zur Erde, verneigte sich und sprach: Hilf mir, o König!
14.5 Der König aber sprach zu ihr: Was fehlt dir? Sie sprach: Wahrlich, ich bin eine Witwe, denn mein Mann ist gestorben!
14.6 Und deine Magd hat zwei Söhne, die zankten miteinander auf dem Felde, und als ihnen niemand wehrte, schlug einer den andern und tötete ihn.
14.7 Und siehe, nun ist die ganze Verwandtschaft wider deine Magd und sagt: Gib den her, der seinen Bruder erschlagen hat, daß wir ihn töten für die Seele seines Bruders, den er umgebracht hat, und daß wir auch den Erben vertilgen! Sie wollen also den Funken auslöschen, der mir noch übriggeblieben ist, daß meinem Mann kein Name und keine Nachkommenschaft auf Erden bleibe.
14.8 Da sprach der König zum Weibe: Gehe heim, ich will deinetwegen Befehle geben!
14.9 Da sprach das Weib von Tekoa zum König: Auf mir sei die Schuld und auf meines Vaters Haus; der König aber und sein Thron seien unschuldig!
14.10 Der König sprach: Wer wider dich redet, den bringe zu mir, so soll er dich nicht mehr angreifen!
14.11 Sie sprach: Der König gedenke doch an den HERRN, deinen Gott, daß der Bluträcher nicht noch mehr Unheil anrichte und daß man meinen Sohn nicht verderbe! Er sprach: So wahr der HERR lebt, es soll kein Haar von deinem Sohn auf die Erde fallen!
14.12 Und das Weib sprach: Laß doch deine Magd meinem Herrn, dem König, etwas sagen. Er aber sprach: Sag her!
14.13 Das Weib sprach: Warum hast du denn solches wider das Volk Gottes im Sinn? Und mit dem, was der König geredet, hat er sich selbst schuldig gesprochen, weil der König seinen Verstoßenen nicht zurückholen läßt.
14.14 Denn wir müssen zwar gewiß sterben und sind wie das Wasser, das in die Erde versiegt und welches man nicht wieder auffangen kann. Aber Gott will das Leben nicht hinwegnehmen, sondern sinnt darauf, daß der Verstoßene nicht von ihm verstoßen bleibe.
14.15 Daß ich nun gekommen bin, mit meinem Herrn, dem König, solches zu reden, geschah deshalb, weil das Volk mir Angst machte; deine Magd aber dachte: Ich will doch mit dem König reden; vielleicht wird der König tun, was seine Magd sagt;
14.16 denn der König wird seine Magd erhören, daß er mich errette aus der Hand des Mannes, der mich samt meinem Sohn aus dem Erbe Gottes vertilgen will.
14.17 Und deine Magd dachte: Meines Herrn, des Königs Wort wird mir ein Trost sein; denn mein Herr, der König, ist wie ein Engel Gottes, um Gutes und Böses anzuhören, darum sei der HERR, dein Gott, mit dir!
14.18 Der König antwortete und sprach zu dem Weibe: Verhehle mir doch nicht, was ich dich frage! Das Weib sprach: Mein Herr, der König, sage an!
14.19 Der König sprach: Ist nicht Joabs Hand mit dir bei alledem? Das Weib antwortete und sprach: So wahr deine Seele lebt, mein Herr und König, es ist nicht möglich, weder zur Rechten noch zur Linken auszuweichen bei allem, was mein Herr, der König, sagt. Ja, dein Knecht Joab hat es mir befohlen, und er selbst hat alle diese Worte deiner Magd in den Mund gelegt.
14.20 Um der Sache ein anderes Aussehen zu geben, hat dein Knecht Joab so gehandelt; mein Herr ist so weise wie ein Engel Gottes, daß er alles auf Erden weiß!
14.21 Da sprach der König zu Joab: Siehe, ich habe diese Worte ausgesprochen; so gehe nun hin und hole den Jüngling Absalom zurück!
14.22 Da fiel Joab auf sein Angesicht und verneigte sich und segnete den König und sprach: Heute merkt dein Knecht, daß ich vor deinen Augen Gnade gefunden habe, mein Herr und König, da der König tut, was sein Knecht sagt!
14.23 Also machte sich Joab auf und zog nach Geschur und brachte Absalom nach Jerusalem.
14.24 Aber der König sprach: Laß ihn wieder in sein Haus gehen, und mein Angesicht soll er nicht sehen! Also ging Absalom wieder in sein Haus und sah das Angesicht des Königs nicht.
14.25 Aber in ganz Israel war kein Mann so schön und so berühmt wie Absalom. Von der Fußsohle bis zum Scheitel war kein Makel an ihm.
14.26 Und wenn er sein Haupt scheren ließ (dies geschah nämlich zu Ende eines jeden Jahres, denn es war ihm zu schwer, also daß man es abscheren mußte), so wog sein Haupthaar zweihundert Schekel nach königlichem Gewicht.
14.27 Und dem Absalom wurden drei Söhne geboren und eine Tochter, die hieß Tamar; die war ein Weib von schöner Gestalt.
14.28 Und Absalom blieb zwei Jahre lang zu Jerusalem, ohne daß er das Angesicht des Königs sah.
14.29 Dann aber sandte Absalom nach Joab, um ihn zum König zu schicken; aber er wollte nicht zu ihm kommen. Er aber sandte noch einmal; dennoch wollte jener nicht kommen.
14.30 Da sprach er zu seinen Knechten: Habt ihr den Acker Joabs gesehen, der neben dem meinigen liegt und darauf er Gerste hat? Geht hin und zündet sie an! Da steckten die Knechte Absaloms das Stück Acker in Brand.
14.31 Da machte sich Joab auf und kam zu Absalom ins Haus und sprach zu ihm: Warum haben deine Knechte mein Stück Acker in Brand gesteckt?
14.32 Absalom sprach zu Joab: Siehe, ich sandte nach dir und ließ dir sagen: «Komm her, daß ich dich zum König sende und sagen lasse: Warum bin ich von Geschur gekommen? Es wäre mir besser, daß ich noch daselbst wäre!» So verschaffe nun, daß ich das Angesicht des Königs sehen darf!
14.33 Da ging Joab zum König hinein und sagte es ihm. Und er rief Absalom; und er kam zum König und verneigte sich vor dem König mit dem Angesicht zur Erde; und der König küßte Absalom.
14.1 καὶ ἔγνω ιωαβ υἱὸς σαρουιας ὅτι ἡ καρδία τοῦ βασιλέως ἐπὶ αβεσσαλωμ
14.2 καὶ ἀπέστειλεν ιωαβ εἰς θεκωε καὶ ἔλαβεν ἐκεῖθεν γυναῖκα σοφὴν καὶ εἶπεν πρὸς αὐτήν πένθησον δὴ καὶ ἔνδυσαι ἱμάτια πενθικὰ καὶ μὴ ἀλείψῃ ἔλαιον καὶ ἔσῃ ὡς γυνὴ πενθοῦσα ἐπὶ τεθνηκότι τοῦτο ἡμέρας πολλὰς
14.3 καὶ ἐλεύσῃ πρὸς τὸν βασιλέα καὶ λαλήσεις πρὸς αὐτὸν κατὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ ἔθηκεν ιωαβ τοὺς λόγους ἐν τῷ στόματι αὐτῆς
14.4 καὶ εἰσῆλθεν ἡ γυνὴ ἡ θεκωῖτις πρὸς τὸν βασιλέα καὶ ἔπεσεν ἐπὶ πρόσωπον αὐτῆς εἰς τὴν γῆν καὶ προσεκύνησεν αὐτῷ καὶ εἶπεν σῶσον βασιλεῦ σῶσον
14.5 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὴν ὁ βασιλεύς τί ἐστίν σοι ἡ δὲ εἶπεν καὶ μάλα γυνὴ χήρα ἐγώ εἰμι καὶ ἀπέθανεν ὁ ἀνήρ μου
14.6 καί γε τῇ δούλῃ σου δύο υἱοί καὶ ἐμαχέσαντο ἀμφότεροι ἐν τῷ ἀγρῷ καὶ οὐκ ἦν ὁ ἐξαιρούμενος ἀνὰ μέσον αὐτῶν καὶ ἔπαισεν ὁ εἷς τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ καὶ ἐθανάτωσεν αὐτόν
14.7 καὶ ἰδοὺ ἐπανέστη ὅλη ἡ πατριὰ πρὸς τὴν δούλην σου καὶ εἶπαν δὸς τὸν παίσαντα τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ καὶ θανατώσομεν αὐτὸν ἀντὶ τῆς ψυχῆς τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ οὗ ἀπέκτεινεν καὶ ἐξαροῦμεν καί γε τὸν κληρονόμον ὑμῶν καὶ σβέσουσιν τὸν ἄνθρακά μου τὸν καταλειφθέντα ὥστε μὴ θέσθαι τῷ ἀνδρί μου κατάλειμμα καὶ ὄνομα ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς
14.8 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς ὑγιαίνουσα βάδιζε εἰς τὸν οἶκόν σου κἀγὼ ἐντελοῦμαι περὶ σοῦ
14.9 καὶ εἶπεν ἡ γυνὴ ἡ θεκωῖτις πρὸς τὸν βασιλέα ἐπ' ἐμέ κύριέ μου βασιλεῦ ἡ ἀνομία καὶ ἐπὶ τὸν οἶκον τοῦ πατρός μου καὶ ὁ βασιλεὺς καὶ ὁ θρόνος αὐτοῦ ἀθῷος
14.10 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς τίς ὁ λαλῶν πρὸς σέ καὶ ἄξεις αὐτὸν πρὸς ἐμέ καὶ οὐ προσθήσει ἔτι ἅψασθαι αὐτοῦ
14.11 καὶ εἶπεν μνημονευσάτω δὴ ὁ βασιλεὺς τὸν κύριον θεὸν αὐτοῦ πληθυνθῆναι ἀγχιστέα τοῦ αἵματος τοῦ διαφθεῖραι καὶ οὐ μὴ ἐξάρωσιν τὸν υἱόν μου καὶ εἶπεν ζῇ κύριος εἰ πεσεῖται ἀπὸ τῆς τριχὸς τοῦ υἱοῦ σου ἐπὶ τὴν γῆν
14.12 καὶ εἶπεν ἡ γυνή λαλησάτω δὴ ἡ δούλη σου πρὸς τὸν κύριόν μου τὸν βασιλέα ῥῆμα καὶ εἶπεν λάλησον
14.13 καὶ εἶπεν ἡ γυνή ἵνα τί ἐλογίσω τοιοῦτο ἐπὶ λαὸν θεοῦ ἦ ἐκ στόματος τοῦ βασιλέως ὁ λόγος οὗτος ὡς πλημμέλεια τοῦ μὴ ἐπιστρέψαι τὸν βασιλέα τὸν ἐξωσμένον αὐτοῦ
14.14 ὅτι θανάτῳ ἀποθανούμεθα καὶ ὥσπερ τὸ ὕδωρ τὸ καταφερόμενον ἐπὶ τῆς γῆς ὃ οὐ συναχθήσεται καὶ λήμψεται ὁ θεὸς ψυχήν καὶ λογιζόμενος τοῦ ἐξῶσαι ἀπ' αὐτοῦ ἐξωσμένον
14.15 καὶ νῦν ὃ ἦλθον λαλῆσαι πρὸς τὸν βασιλέα τὸν κύριόν μου τὸ ῥῆμα τοῦτο ὅτι ὄψεταί με ὁ λαός καὶ ἐρεῖ ἡ δούλη σου λαλησάτω δὴ πρὸς τὸν βασιλέα εἴ πως ποιήσει ὁ βασιλεὺς τὸ ῥῆμα τῆς δούλης αὐτοῦ
14.16 ὅτι ἀκούσει ὁ βασιλεὺς ῥύσασθαι τὴν δούλην αὐτοῦ ἐκ χειρὸς τοῦ ἀνδρὸς τοῦ ζητοῦντος ἐξᾶραί με καὶ τὸν υἱόν μου ἀπὸ κληρονομίας θεοῦ
14.17 καὶ εἶπεν ἡ γυνή εἴη δὴ ὁ λόγος τοῦ κυρίου μου τοῦ βασιλέως εἰς θυσίαν ὅτι καθὼς ἄγγελος θεοῦ οὕτως ὁ κύριός μου ὁ βασιλεὺς τοῦ ἀκούειν τὸ ἀγαθὸν καὶ τὸ πονηρόν καὶ κύριος ὁ θεός σου ἔσται μετὰ σοῦ
14.18 καὶ ἀπεκρίθη ὁ βασιλεὺς καὶ εἶπεν πρὸς τὴν γυναῖκα μὴ δὴ κρύψῃς ἀπ' ἐμοῦ ῥῆμα ὃ ἐγὼ ἐπερωτῶ σε καὶ εἶπεν ἡ γυνή λαλησάτω δὴ ὁ κύριός μου ὁ βασιλεύς
14.19 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς μὴ ἡ χεὶρ ιωαβ ἐν παντὶ τούτῳ μετὰ σοῦ καὶ εἶπεν ἡ γυνὴ τῷ βασιλεῖ ζῇ ἡ ψυχή σου κύριέ μου βασιλεῦ εἰ ἔστιν εἰς τὰ δεξιὰ ἢ εἰς τὰ ἀριστερὰ ἐκ πάντων ὧν ἐλάλησεν ὁ κύριός μου ὁ βασιλεύς ὅτι ὁ δοῦλός σου ιωαβ αὐτὸς ἐνετείλατό μοι καὶ αὐτὸς ἔθετο ἐν τῷ στόματι τῆς δούλης σου πάντας τοὺς λόγους τούτους
14.20 ἕνεκεν τοῦ περιελθεῖν τὸ πρόσωπον τοῦ ῥήματος τούτου ἐποίησεν ὁ δοῦλός σου ιωαβ τὸν λόγον τοῦτον καὶ ὁ κύριός μου σοφὸς καθὼς σοφία ἀγγέλου τοῦ θεοῦ τοῦ γνῶναι πάντα τὰ ἐν τῇ γῇ
14.21 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς ιωαβ ἰδοὺ δὴ ἐποίησά σοι κατὰ τὸν λόγον σου τοῦτον πορεύου ἐπίστρεψον τὸ παιδάριον τὸν αβεσσαλωμ
14.22 καὶ ἔπεσεν ιωαβ ἐπὶ πρόσωπον αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν καὶ προσεκύνησεν καὶ εὐλόγησεν τὸν βασιλέα καὶ εἶπεν ιωαβ σήμερον ἔγνω ὁ δοῦλός σου ὅτι εὗρον χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς σου κύριέ μου βασιλεῦ ὅτι ἐποίησεν ὁ κύριός μου ὁ βασιλεὺς τὸν λόγον τοῦ δούλου αὐτοῦ
14.23 καὶ ἀνέστη ιωαβ καὶ ἐπορεύθη εἰς γεδσουρ καὶ ἤγαγεν τὸν αβεσσαλωμ εἰς ιερουσαλημ
14.24 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς ἀποστραφήτω εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ τὸ πρόσωπόν μου μὴ βλεπέτω καὶ ἀπέστρεψεν αβεσσαλωμ εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ τὸ πρόσωπον τοῦ βασιλέως οὐκ εἶδεν
14.25 καὶ ὡς αβεσσαλωμ οὐκ ἦν ἀνὴρ ἐν παντὶ ισραηλ αἰνετὸς σφόδρα ἀπὸ ἴχνους ποδὸς αὐτοῦ καὶ ἕως κορυφῆς αὐτοῦ οὐκ ἦν ἐν αὐτῷ μῶμος
14.26 καὶ ἐν τῷ κείρεσθαι αὐτὸν τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ ἐγένετο ἀπ' ἀρχῆς ἡμερῶν εἰς ἡμέρας ὡς ἂν ἐκείρετο ὅτι κατεβαρύνετο ἐπ' αὐτόν καὶ κειρόμενος αὐτὴν ἔστησεν τὴν τρίχα τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ διακοσίους σίκλους ἐν τῷ σίκλῳ τῷ βασιλικῷ
14.27 καὶ ἐτέχθησαν τῷ αβεσσαλωμ τρεῖς υἱοὶ καὶ θυγάτηρ μία καὶ ὄνομα αὐτῇ θημαρ αὕτη ἦν γυνὴ καλὴ σφόδρα καὶ γίνεται γυνὴ τῷ ροβοαμ υἱῷ σαλωμων καὶ τίκτει αὐτῷ τὸν αβια
14.28 καὶ ἐκάθισεν αβεσσαλωμ ἐν ιερουσαλημ δύο ἔτη ἡμερῶν καὶ τὸ πρόσωπον τοῦ βασιλέως οὐκ εἶδεν
14.29 καὶ ἀπέστειλεν αβεσσαλωμ πρὸς ιωαβ τοῦ ἀποστεῖλαι αὐτὸν πρὸς τὸν βασιλέα καὶ οὐκ ἠθέλησεν ἐλθεῖν πρὸς αὐτόν καὶ ἀπέστειλεν ἐκ δευτέρου πρὸς αὐτόν καὶ οὐκ ἠθέλησεν παραγενέσθαι
14.30 καὶ εἶπεν αβεσσαλωμ πρὸς τοὺς παῖδας αὐτοῦ ἴδετε ἡ μερὶς ἐν ἀγρῷ τοῦ ιωαβ ἐχόμενά μου καὶ αὐτῷ κριθαὶ ἐκεῖ πορεύεσθε καὶ ἐμπρήσατε αὐτὴν ἐν πυρί καὶ ἐνέπρησαν αὐτὰς οἱ παῖδες αβεσσαλωμ καὶ παραγίνονται οἱ δοῦλοι ιωαβ πρὸς αὐτὸν διερρηχότες τὰ ἱμάτια αὐτῶν καὶ εἶπαν ἐνεπύρισαν οἱ δοῦλοι αβεσσαλωμ τὴν μερίδα ἐν πυρί
14.31 καὶ ἀνέστη ιωαβ καὶ ἦλθεν πρὸς αβεσσαλωμ εἰς τὸν οἶκον καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν ἵνα τί οἱ παῖδές σου ἐνεπύρισαν τὴν μερίδα τὴν ἐμὴν ἐν πυρί
14.32 καὶ εἶπεν αβεσσαλωμ πρὸς ιωαβ ἰδοὺ ἀπέστειλα πρὸς σὲ λέγων ἧκε ὧδε καὶ ἀποστελῶ σε πρὸς τὸν βασιλέα λέγων ἵνα τί ἦλθον ἐκ γεδσουρ ἀγαθόν μοι ἦν τοῦ ἔτι εἶναί με ἐκεῖ καὶ νῦν ἰδοὺ τὸ πρόσωπον τοῦ βασιλέως οὐκ εἶδον εἰ δέ ἐστιν ἐν ἐμοὶ ἀδικία καὶ θανάτωσόν με
14.33 καὶ εἰσῆλθεν ιωαβ πρὸς τὸν βασιλέα καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ καὶ ἐκάλεσεν τὸν αβεσσαλωμ καὶ εἰσῆλθεν πρὸς τὸν βασιλέα καὶ προσεκύνησεν αὐτῷ καὶ ἔπεσεν ἐπὶ πρόσωπον αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν κατὰ πρόσωπον τοῦ βασιλέως καὶ κατεφίλησεν ὁ βασιλεὺς τὸν αβεσσαλωμ
14.1 kai egnoh iohab yios saroyias oti eh kardia toy basileohs epi abessalohm
14.2 kai apesteilen iohab eis thekohe kai elaben ekeithen gynaika sophehn kai eipen pros aytehn penthehson deh kai endysai imatia penthika kai meh aleipseh elaion kai eseh ohs gyneh penthoysa epi tethnehkoti toyto ehmeras pollas
14.3 kai eleyseh pros ton basilea kai lalehseis pros ayton kata to rehma toyto kai ethehken iohab toys logoys en toh stomati aytehs
14.4 kai eisehlthen eh gyneh eh thekohitis pros ton basilea kai epesen epi prosohpon aytehs eis tehn gehn kai prosekynehsen aytoh kai eipen sohson basiley sohson
14.5 kai eipen pros aytehn o basileys ti estin soi eh de eipen kai mala gyneh chehra egoh eimi kai apethanen o anehr moy
14.6 kai ge teh doyleh soy dyo yioi kai emachesanto amphoteroi en toh agroh kai oyk ehn o exairoymenos ana meson aytohn kai epaisen o eis ton adelphon aytoy kai ethanatohsen ayton
14.7 kai idoy epanesteh oleh eh patria pros tehn doylehn soy kai eipan dos ton paisanta ton adelphon aytoy kai thanatohsomen ayton anti tehs psychehs toy adelphoy aytoy oy apekteinen kai exaroymen kai ge ton klehronomon ymohn kai sbesoysin ton anthraka moy ton kataleiphthenta ohste meh thesthai toh andri moy kataleimma kai onoma epi prosohpoy tehs gehs
14.8 kai eipen o basileys ygiainoysa badize eis ton oikon soy kagoh enteloymai peri soy
14.9 kai eipen eh gyneh eh thekohitis pros ton basilea ep' eme kyrie moy basiley eh anomia kai epi ton oikon toy patros moy kai o basileys kai o thronos aytoy athohos
14.10 kai eipen o basileys tis o lalohn pros se kai axeis ayton pros eme kai oy prosthehsei eti apsasthai aytoy
14.11 kai eipen mnehmoneysatoh deh o basileys ton kyrion theon aytoy plehthynthehnai agchistea toy aimatos toy diaphtheirai kai oy meh exarohsin ton yion moy kai eipen zeh kyrios ei peseitai apo tehs trichos toy yioy soy epi tehn gehn
14.12 kai eipen eh gyneh lalehsatoh deh eh doyleh soy pros ton kyrion moy ton basilea rehma kai eipen lalehson
14.13 kai eipen eh gyneh ina ti elogisoh toioyto epi laon theoy eh ek stomatos toy basileohs o logos oytos ohs plehmmeleia toy meh epistrepsai ton basilea ton exohsmenon aytoy
14.14 oti thanatoh apothanoymetha kai ohsper to ydohr to katapheromenon epi tehs gehs o oy synachthehsetai kai lehmpsetai o theos psychehn kai logizomenos toy exohsai ap' aytoy exohsmenon
14.15 kai nyn o ehlthon lalehsai pros ton basilea ton kyrion moy to rehma toyto oti opsetai me o laos kai erei eh doyleh soy lalehsatoh deh pros ton basilea ei pohs poiehsei o basileys to rehma tehs doylehs aytoy
14.16 oti akoysei o basileys rysasthai tehn doylehn aytoy ek cheiros toy andros toy zehtoyntos exarai me kai ton yion moy apo klehronomias theoy
14.17 kai eipen eh gyneh eieh deh o logos toy kyrioy moy toy basileohs eis thysian oti kathohs aggelos theoy oytohs o kyrios moy o basileys toy akoyein to agathon kai to ponehron kai kyrios o theos soy estai meta soy
14.18 kai apekritheh o basileys kai eipen pros tehn gynaika meh deh krypsehs ap' emoy rehma o egoh eperohtoh se kai eipen eh gyneh lalehsatoh deh o kyrios moy o basileys
14.19 kai eipen o basileys meh eh cheir iohab en panti toytoh meta soy kai eipen eh gyneh toh basilei zeh eh psycheh soy kyrie moy basiley ei estin eis ta dexia eh eis ta aristera ek pantohn ohn elalehsen o kyrios moy o basileys oti o doylos soy iohab aytos eneteilato moi kai aytos etheto en toh stomati tehs doylehs soy pantas toys logoys toytoys
14.20 eneken toy perielthein to prosohpon toy rehmatos toytoy epoiehsen o doylos soy iohab ton logon toyton kai o kyrios moy sophos kathohs sophia aggeloy toy theoy toy gnohnai panta ta en teh geh
14.21 kai eipen o basileys pros iohab idoy deh epoiehsa soi kata ton logon soy toyton poreyoy epistrepson to paidarion ton abessalohm
14.22 kai epesen iohab epi prosohpon aytoy epi tehn gehn kai prosekynehsen kai eylogehsen ton basilea kai eipen iohab sehmeron egnoh o doylos soy oti eyron charin en ophthalmois soy kyrie moy basiley oti epoiehsen o kyrios moy o basileys ton logon toy doyloy aytoy
14.23 kai anesteh iohab kai eporeytheh eis gedsoyr kai ehgagen ton abessalohm eis ieroysalehm
14.24 kai eipen o basileys apostraphehtoh eis ton oikon aytoy kai to prosohpon moy meh blepetoh kai apestrepsen abessalohm eis ton oikon aytoy kai to prosohpon toy basileohs oyk eiden
14.25 kai ohs abessalohm oyk ehn anehr en panti israehl ainetos sphodra apo ichnoys podos aytoy kai eohs koryphehs aytoy oyk ehn en aytoh mohmos
14.26 kai en toh keiresthai ayton tehn kephalehn aytoy kai egeneto ap' archehs ehmerohn eis ehmeras ohs an ekeireto oti katebaryneto ep' ayton kai keiromenos aytehn estehsen tehn tricha tehs kephalehs aytoy diakosioys sikloys en toh sikloh toh basilikoh
14.27 kai etechthehsan toh abessalohm treis yioi kai thygatehr mia kai onoma ayteh thehmar ayteh ehn gyneh kaleh sphodra kai ginetai gyneh toh roboam yioh salohmohn kai tiktei aytoh ton abia
14.28 kai ekathisen abessalohm en ieroysalehm dyo eteh ehmerohn kai to prosohpon toy basileohs oyk eiden
14.29 kai apesteilen abessalohm pros iohab toy aposteilai ayton pros ton basilea kai oyk ehthelehsen elthein pros ayton kai apesteilen ek deyteroy pros ayton kai oyk ehthelehsen paragenesthai
14.30 kai eipen abessalohm pros toys paidas aytoy idete eh meris en agroh toy iohab echomena moy kai aytoh krithai ekei poreyesthe kai emprehsate aytehn en pyri kai eneprehsan aytas oi paides abessalohm kai paraginontai oi doyloi iohab pros ayton dierrehchotes ta imatia aytohn kai eipan enepyrisan oi doyloi abessalohm tehn merida en pyri
14.31 kai anesteh iohab kai ehlthen pros abessalohm eis ton oikon kai eipen pros ayton ina ti oi paides soy enepyrisan tehn merida tehn emehn en pyri
14.32 kai eipen abessalohm pros iohab idoy apesteila pros se legohn ehke ohde kai aposteloh se pros ton basilea legohn ina ti ehlthon ek gedsoyr agathon moi ehn toy eti einai me ekei kai nyn idoy to prosohpon toy basileohs oyk eidon ei de estin en emoi adikia kai thanatohson me
14.33 kai eisehlthen iohab pros ton basilea kai apehggeilen aytoh kai ekalesen ton abessalohm kai eisehlthen pros ton basilea kai prosekynehsen aytoh kai epesen epi prosohpon aytoy epi tehn gehn kata prosohpon toy basileohs kai katephilehsen o basileys ton abessalohm
14.1 וַיֵּדַע יֹואָב בֶּן־צְרֻיָה כִּי־לֵב הַמֶּלֶךְ עַל־אַבְשָׁלֹום׃
14.2 וַיִּשְׁלַח יֹואָב תְּקֹועָה וַיִּקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִתְאַבְּלִי־נָא וְלִבְשִׁי־נָא בִגְדֵי־אֵבֶל וְאַל־תָּסוּכִי שֶׁמֶן וְהָיִית כְּאִשָּׁה זֶה יָמִים רַבִּים מִתְאַבֶּלֶת עַל־מֵת׃
14.3 וּבָאת אֶל־הַמֶּלֶךְ וְדִבַּרְתְּ אֵלָיו כַּדָּבָר הַזֶּה וַיָּשֶׂם יֹואָב אֶת־הַדְּבָרִים בְּפִיהָ׃
14.4 וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַתְּקֹעִית אֶל־הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל עַל־אַפֶּיהָ אַרְצָה וַתִּשְׁתָּחוּ וַתֹּאמֶר הֹושִׁעָה הַמֶּלֶךְ׃ ס
14.5 וַיֹּאמֶר־לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה־לָּךְ וַתֹּאמֶר אֲבָל אִשָּׁה־אַלְמָנָה אָנִי וַיָּמָת אִישִׁי׃
14.6 וּלְשִׁפְחָתְךָ שְׁנֵי בָנִים וַיִּנָּצוּ שְׁנֵיהֶם בַּשָּׂדֶה וְאֵין מַצִּיל בֵּינֵיהֶם וַיַּכֹּו הָאֶחָד אֶת־הָאֶחָד וַיָּמֶת אֹתֹו׃
14.7 וְהִנֵּה קָמָה כָל־הַמִּשְׁפָּחָה עַל־שִׁפְחָתֶךָ וַיֹּאמְרוּ תְּנִי ׀ אֶת־מַכֵּה אָחִיו וּנְמִתֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אָחִיו אֲשֶׁר הָרָג וְנַשְׁמִידָה גַּם אֶת־הַיֹּורֵשׁ וְכִבּוּ אֶת־גַּחַלְתִּי אֲשֶׁר נִשְׁאָרָה לְבִלְתִּי [שֹׂום־ כ] (שִׂים־לְאִישִׁי ק) שֵׁם וּשְׁאֵרִית עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ פ
14.8 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־הָאִשָּׁה לְכִי לְבֵיתֵךְ וַאֲנִי אֲצַוֶּה עָלָיִךְ׃
14.9 וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַתְּקֹועִית אֶל־הַמֶּלֶךְ עָלַי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הֶעָוֹן וְעַל־בֵּית אָבִי וְהַמֶּלֶךְ וְכִסְאֹו נָקִי׃ ס
14.10 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הַמְדַבֵּר אֵלַיִךְ וַהֲבֵאתֹו אֵלַי וְלֹא־יֹסִיף עֹוד לָגַעַת בָּךְ׃
14.11 וַתֹּאמֶר יִזְכָּר־נָא הַמֶּלֶךְ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ [מֵהַרְבִית כ] (מֵהַרְבַּת ק) גֹּאֵל הַדָּם לְשַׁחֵת וְלֹא יַשְׁמִידוּ אֶת־בְּנִי וַיֹּאמֶר חַי־יְהוָה אִם־יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת בְּנֵךְ אָרְצָה׃
14.12 וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה תְּדַבֶּר־נָא שִׁפְחָתְךָ אֶל־אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּבָר וַיֹּאמֶר דַּבֵּרִי׃ ס
14.13 וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה וְלָמָּה חָשַׁבְתָּה כָּזֹאת עַל־עַם אֱלֹהִים וּמִדַּבֵּר הַמֶּלֶךְ הַדָּבָר הַזֶּה כְּאָשֵׁם לְבִלְתִּי הָשִׁיב הַמֶּלֶךְ אֶת־נִדְּחֹו׃
14.14 כִּי־מֹות נָמוּת וְכַמַּיִם הַנִּגָּרִים אַרְצָה אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ וְלֹא־יִשָּׂא אֱלֹהִים נֶפֶשׁ וְחָשַׁב מַחֲשָׁבֹות לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח׃
14.15 וְעַתָּה אֲשֶׁר־בָּאתִי לְדַבֵּר אֶל־הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִי אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה כִּי יֵרְאֻנִי הָעָם וַתֹּאמֶר שִׁפְחָתְךָ אֲדַבְּרָה־נָּא אֶל־הַמֶּלֶךְ אוּלַי יַעֲשֶׂה הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר אֲמָתֹו׃
14.16 כִּי יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ לְהַצִּיל אֶת־אֲמָתֹו מִכַּף הָאִישׁ לְהַשְׁמִיד אֹתִי וְאֶת־בְּנִי יַחַד מִנַּחֲלַת אֱלֹהִים׃
14.17 וַתֹּאמֶר שִׁפְחָתְךָ יִהְיֶה־נָּא דְּבַר־אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לִמְנוּחָה כִּי ׀ כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים כֵּן אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לִשְׁמֹעַ הַטֹּוב וְהָרָע וַיהוָה אֱלֹהֶיךָ יְהִי עִמָּךְ׃ פ
14.18 וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִשָּׁה אַל־נָא תְכַחֲדִי מִמֶּנִּי דָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁאֵל אֹתָךְ וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה יְדַבֶּר־נָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ׃
14.19 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הֲיַד יֹואָב אִתָּךְ בְּכָל־זֹאת וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר חֵי־נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אִם־אִשׁ ׀ לְהֵמִין וּלְהַשְׂמִיל מִכֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּי־עַבְדְּךָ יֹואָב הוּא צִוָּנִי וְהוּא ם בְּפִי שִׁפְחָתְךָ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
14.20 לְבַעֲבוּר סַבֵּב אֶת־פְּנֵי הַדָּבָר עָשָׂה עַבְדְּךָ יֹואָב אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַאדֹנִי חָכָם כְּחָכְמַת מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים לָדַעַת אֶת־כָּל־אֲשֶׁר בָּאָרֶץ׃ ס
14.21 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־יֹואָב הִנֵּה־נָא עָשִׂיתִי אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְלֵךְ הָשֵׁב אֶת־הַנַּעַר אֶת־אַבְשָׁלֹום׃
14.22 וַיִּפֹּל יֹואָב אֶל־פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ וַיְבָרֶךְ אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר יֹואָב הַיֹּום יָדַע עַבְדְּךָ כִּי־מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר־עָשָׂה הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר [עַבְדֹּו כ] (עַבְדֶּךָ׃ ק)
14.23 וַיָּקָם יֹואָב וַיֵּלֶךְ גְּשׁוּרָה וַיָּבֵא אֶת־אַבְשָׁלֹום יְרוּשָׁלִָם׃ פ
14.24 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ יִסֹּב אֶל־בֵּיתֹו וּפָנַי לֹא יִרְאֶה וַיִּסֹּב אַבְשָׁלֹום אֶל־בֵּיתֹו וּפְנֵי הַמֶּלֶךְ לֹא רָאָה׃ ס
14.25 וּכְאַבְשָׁלֹום לֹא־הָיָה אִישׁ־יָפֶה בְּכָל־יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד מִכַּף רַגְלֹו וְעַד קָדְקֳדֹו לֹא־הָיָה בֹו מוּם׃
14.26 וּבְגַלְּחֹו אֶת־רֹאשֹׁו וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים ׀ לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי־כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחֹו וְשָׁקַל אֶת־שְׂעַר רֹאשֹׁו מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ׃
14.27 וַיִּוָּלְדוּ לְאַבְשָׁלֹום שְׁלֹושָׁה בָנִים וּבַת אַחַת וּשְׁמָהּ תָּמָר הִיא הָיְתָה אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה׃ פ
14.28 וַיֵּשֶׁב אַבְשָׁלֹום בִּירוּשָׁלִַם שְׁנָתַיִם יָמִים וּפְנֵי הַמֶּלֶךְ לֹא רָאָה׃
14.29 וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלֹום אֶל־יֹואָב לִשְׁלֹחַ אֹתֹו אֶל־הַמֶּלֶךְ וְלֹא אָבָה לָבֹוא אֵלָיו וַיִּשְׁלַח עֹוד שֵׁנִית וְלֹא אָבָה לָבֹוא׃
14.30 וַיֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָיו רְאוּ חֶלְקַת יֹואָב אֶל־יָדִי וְלֹו־שָׁם שְׂעֹרִים לְכוּ [וְהֹוצִּתֵיהָ כ] (וְהַצִּיתוּהָ ק) בָאֵשׁ וַיַּצִּתוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלֹום אֶת־הַחֶלְקָה בָּאֵשׁ׃ פ
14.31 וַיָּקָם יֹואָב וַיָּבֹא אֶל־אַבְשָׁלֹום הַבָּיְתָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶךָ אֶת־הַחֶלְקָה אֲשֶׁר־לִי בָּאֵשׁ׃
14.32 וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלֹום אֶל־יֹואָב הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ ׀ לֵאמֹר בֹּא הֵנָּה וְאֶשְׁלְחָה אֹתְךָ אֶל־הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר לָמָּה בָּאתִי מִגְּשׁוּר טֹוב לִי עֹד אֲנִי־שָׁם וְעַתָּה אֶרְאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם־יֶשׁ־בִּי עָוֹן וֶהֱמִתָנִי׃
14.33 וַיָּבֹא יֹואָב אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיַּגֶּד־לֹו וַיִּקְרָא אֶל־אַבְשָׁלֹום וַיָּבֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁתַּחוּ לֹו עַל־אַפָּיו אַרְצָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשַּׁק הַמֶּלֶךְ לְאַבְשָׁלֹום׃ פ
14.1 wajedaO jowAaab baen-crujaaH kij-leb Hamaelaek Oal-Aabxxaalowm׃
14.2 wajixxlah jowAaab tqowOaaH wajiqah mixxaam AixxaaH hakaamaaH wajoAmaer AelaejHaa HitAablij-naaA wlibxxij-naaA bigdej-Aebael wAal-taaswkij xxaemaen wHaajijt kAixxaaH zaeH jaamijm rabijm mitAabaelaet Oal-met׃
14.3 wbaaAt Aael-Hamaelaek wdibart Aelaajw kadaabaar HazaeH wajaaxaem jowAaab Aaet-Hadbaarijm bpijHaa׃
14.4 watoAmaer HaaAixxaaH HatqoOijt Aael-Hamaelaek watipol Oal-AapaejHaa AarcaaH watixxtaahw watoAmaer HowxxiOaaH Hamaelaek׃ s
14.5 wajoAmaer-laaH Hamaelaek maH-laak watoAmaer Aabaal AixxaaH-AalmaanaaH Aaanij wajaamaat Aijxxij׃
14.6 wlxxiphaatkaa xxnej baanijm wajinaacw xxnejHaem baxaadaeH wAejn macijl bejnejHaem wajakow HaaAaehaad Aaet-HaaAaehaad wajaamaet Aotow׃
14.7 wHineH qaamaaH kaal-HamixxpaahaaH Oal-xxiphaataekaa wajoAmrw tnij Aaet-makeH Aaahijw wnmiteHw bnaepaexx Aaahijw Aaxxaer Haaraag wnaxxmijdaaH gam Aaet-Hajowrexx wkibw Aaet-gahaltij Aaxxaer nixxAaaraaH lbiltij [xowm- k] (xijm-lAijxxij q) xxem wxxAerijt Oal-pnej HaaAadaamaaH׃ p
14.8 wajoAmaer Hamaelaek Aael-HaaAixxaaH lkij lbejtek waAanij AacawaeH Oaalaajik׃
14.9 watoAmaer HaaAixxaaH HatqowOijt Aael-Hamaelaek Oaalaj Aadonij Hamaelaek HaeOaawon wOal-bejt Aaabij wHamaelaek wkisAow naaqij׃ s
14.10 wajoAmaer Hamaelaek Hamdaber Aelajik waHabeAtow Aelaj wloA-josijp Oowd laagaOat baak׃
14.11 watoAmaer jizkaar-naaA Hamaelaek Aaet-jHwaaH AaeloHaejkaa [meHarbijt k] (meHarbat q) goAel Hadaam lxxahet wloA jaxxmijdw Aaet-bnij wajoAmaer haj-jHwaaH Aim-jipol mixaOarat bnek AaarcaaH׃
14.12 watoAmaer HaaAixxaaH tdabaer-naaA xxiphaatkaa Aael-Aadonij Hamaelaek daabaar wajoAmaer daberij׃ s
14.13 watoAmaer HaaAixxaaH wlaamaaH haaxxabtaaH kaazoAt Oal-Oam AaeloHijm wmidaber Hamaelaek Hadaabaar HazaeH kAaaxxem lbiltij Haaxxijb Hamaelaek Aaet-nidhow׃
14.14 kij-mowt naamwt wkamajim Hanigaarijm AarcaaH Aaxxaer loA jeAaasepw wloA-jixaaA AaeloHijm naepaexx whaaxxab mahaxxaabowt lbiltij jidah mimaenw nidaah׃
14.15 wOataaH Aaxxaer-baaAtij ldaber Aael-Hamaelaek Aadonij Aaet-Hadaabaar HazaeH kij jerAunij HaaOaam watoAmaer xxiphaatkaa AadabraaH-naaA Aael-Hamaelaek Awlaj jaOaxaeH Hamaelaek Aaet-dbar Aamaatow׃
14.16 kij jixxmaO Hamaelaek lHacijl Aaet-Aamaatow mikap HaaAijxx lHaxxmijd Aotij wAaet-bnij jahad minahalat AaeloHijm׃
14.17 watoAmaer xxiphaatkaa jiHjaeH-naaA dbar-Aadonij Hamaelaek limnwhaaH kij kmalAak HaaAaeloHijm ken Aadonij Hamaelaek lixxmoOa HaTowb wHaaraaO wajHwaaH AaeloHaejkaa jHij Oimaak׃ p
14.18 wajaOan Hamaelaek wajoAmaer Aael-HaaAixxaaH Aal-naaA tkahadij mimaenij daabaar Aaxxaer Aaanokij xxoAel Aotaak watoAmaer HaaAixxaaH jdabaer-naaA Aadonij Hamaelaek׃
14.19 wajoAmaer Hamaelaek Hajad jowAaab Aitaak bkaal-zoAt wataOan HaaAixxaaH watoAmaer hej-napxxkaa Aadonij Hamaelaek Aim-Aixx lHemijn wlHaxmijl mikol Aaxxaer-dibaer Aadonij Hamaelaek kij-Oabdkaa jowAaab HwA ciwaanij wHwA m bpij xxiphaatkaa Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH׃
14.20 lbaOabwr sabeb Aaet-pnej Hadaabaar OaaxaaH Oabdkaa jowAaab Aaet-Hadaabaar HazaeH waAdonij haakaam khaakmat malAak HaaAaeloHijm laadaOat Aaet-kaal-Aaxxaer baaAaaraec׃ s
14.21 wajoAmaer Hamaelaek Aael-jowAaab HineH-naaA Oaaxijtij Aaet-Hadaabaar HazaeH wlek Haaxxeb Aaet-HanaOar Aaet-Aabxxaalowm׃
14.22 wajipol jowAaab Aael-paanaajw AarcaaH wajixxtahw wajbaaraek Aaet-Hamaelaek wajoAmaer jowAaab Hajowm jaadaO Oabdkaa kij-maacaaAtij hen bOejnaejkaa Aadonij Hamaelaek Aaxxaer-OaaxaaH Hamaelaek Aaet-dbar [Oabdow k] (Oabdaekaa׃ q)
14.23 wajaaqaam jowAaab wajelaek gxxwraaH wajaabeA Aaet-Aabxxaalowm jrwxxaalaaim׃ p
14.24 wajoAmaer Hamaelaek jisob Aael-bejtow wpaanaj loA jirAaeH wajisob Aabxxaalowm Aael-bejtow wpnej Hamaelaek loA raaAaaH׃ s
14.25 wkAabxxaalowm loA-HaajaaH Aijxx-jaapaeH bkaal-jixraaAel lHalel mAod mikap raglow wOad qaadqaadow loA-HaajaaH bow mwm׃
14.26 wbgalhow Aaet-roAxxow wHaajaaH miqec jaamijm lajaamijm Aaxxaer jgaleha kij-kaabed Oaalaajw wgilhow wxxaaqal Aaet-xOar roAxxow maaAtajim xxqaalijm bAaebaen Hamaelaek׃
14.27 wajiwaaldw lAabxxaalowm xxlowxxaaH baanijm wbat Aahat wxxmaaH taamaar HijA HaajtaaH AixxaaH jpat marAaeH׃ p
14.28 wajexxaeb Aabxxaalowm bijrwxxaalaim xxnaatajim jaamijm wpnej Hamaelaek loA raaAaaH׃
14.29 wajixxlah Aabxxaalowm Aael-jowAaab lixxloha Aotow Aael-Hamaelaek wloA AaabaaH laabowA Aelaajw wajixxlah Oowd xxenijt wloA AaabaaH laabowA׃
14.30 wajoAmaer Aael-Oabaadaajw rAw haelqat jowAaab Aael-jaadij wlow-xxaam xOorijm lkw [wHowcitejHaa k] (wHacijtwHaa q) baaAexx wajacitw Oabdej Aabxxaalowm Aaet-HahaelqaaH baaAexx׃ p
14.31 wajaaqaam jowAaab wajaaboA Aael-Aabxxaalowm HabaajtaaH wajoAmaer Aelaajw laamaaH Hicijtw Oabaadaekaa Aaet-HahaelqaaH Aaxxaer-lij baaAexx׃
14.32 wajoAmaer Aabxxaalowm Aael-jowAaab HineH xxaalahtij Aelaejkaa leAmor boA HenaaH wAaexxlhaaH Aotkaa Aael-Hamaelaek leAmor laamaaH baaAtij migxxwr Towb lij Ood Aanij-xxaam wOataaH AaerAaeH pnej Hamaelaek wAim-jaexx-bij Oaawon waeHaemitaanij׃
14.33 wajaaboA jowAaab Aael-Hamaelaek wajagaed-low wajiqraaA Aael-Aabxxaalowm wajaaboA Aael-Hamaelaek wajixxtahw low Oal-Aapaajw AarcaaH lipnej Hamaelaek wajixxaq Hamaelaek lAabxxaalowm׃ p
14.1 וידע יואב בן־צריה כי־לב המלך על־אבשלום׃
14.2 וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי־נא ולבשי־נא בגדי־אבל ואל־תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על־מת׃
14.3 ובאת אל־המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את־הדברים בפיה׃
14.4 ותאמר האשה התקעית אל־המלך ותפל על־אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך׃ ס
14.5 ויאמר־לה המלך מה־לך ותאמר אבל אשה־אלמנה אני וימת אישי׃
14.6 ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את־האחד וימת אתו׃
14.7 והנה קמה כל־המשפחה על־שפחתך ויאמרו תני ׀ את־מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את־היורש וכבו את־גחלתי אשר נשארה לבלתי [שום־ כ] (שים־לאישי ק) שם ושארית על־פני האדמה׃ פ
14.8 ויאמר המלך אל־האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך׃
14.9 ותאמר האשה התקועית אל־המלך עלי אדני המלך העון ועל־בית אבי והמלך וכסאו נקי׃ ס
14.10 ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא־יסיף עוד לגעת בך׃
14.11 ותאמר יזכר־נא המלך את־יהוה אלהיך [מהרבית כ] (מהרבת ק) גאל הדם לשחת ולא ישמידו את־בני ויאמר חי־יהוה אם־יפל משערת בנך ארצה׃
14.12 ותאמר האשה תדבר־נא שפחתך אל־אדני המלך דבר ויאמר דברי׃ ס
14.13 ותאמר האשה ולמה חשבתה כזאת על־עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את־נדחו׃
14.14 כי־מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא־ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח׃
14.15 ועתה אשר־באתי לדבר אל־המלך אדני את־הדבר הזה כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה־נא אל־המלך אולי יעשה המלך את־דבר אמתו׃
14.16 כי ישמע המלך להציל את־אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת־בני יחד מנחלת אלהים׃
14.17 ותאמר שפחתך יהיה־נא דבר־אדני המלך למנוחה כי ׀ כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך׃ פ
14.18 ויען המלך ויאמר אל־האשה אל־נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך ותאמר האשה ידבר־נא אדני המלך׃
14.19 ויאמר המלך היד יואב אתך בכל־זאת ותען האשה ותאמר חי־נפשך אדני המלך אם־אש ׀ להמין ולהשמיל מכל אשר־דבר אדני המלך כי־עבדך יואב הוא צוני והוא ם בפי שפחתך את כל־הדברים האלה׃
14.20 לבעבור סבב את־פני הדבר עשה עבדך יואב את־הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את־כל־אשר בארץ׃ ס
14.21 ויאמר המלך אל־יואב הנה־נא עשיתי את־הדבר הזה ולך השב את־הנער את־אבשלום׃
14.22 ויפל יואב אל־פניו ארצה וישתחו ויברך את־המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי־מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשר־עשה המלך את־דבר [עבדו כ] (עבדך׃ ק)
14.23 ויקם יואב וילך גשורה ויבא את־אבשלום ירושלם׃ פ
14.24 ויאמר המלך יסב אל־ביתו ופני לא יראה ויסב אבשלום אל־ביתו ופני המלך לא ראה׃ ס
14.25 וכאבשלום לא־היה איש־יפה בכל־ישראל להלל מאד מכף רגלו ועד קדקדו לא־היה בו מום׃
14.26 ובגלחו את־ראשו והיה מקץ ימים ׀ לימים אשר יגלח כי־כבד עליו וגלחו ושקל את־שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך׃
14.27 ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא היתה אשה יפת מראה׃ פ
14.28 וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים ופני המלך לא ראה׃
14.29 וישלח אבשלום אל־יואב לשלח אתו אל־המלך ולא אבה לבוא אליו וישלח עוד שנית ולא אבה לבוא׃
14.30 ויאמר אל־עבדיו ראו חלקת יואב אל־ידי ולו־שם שערים לכו [והוצתיה כ] (והציתוה ק) באש ויצתו עבדי אבשלום את־החלקה באש׃ פ
14.31 ויקם יואב ויבא אל־אבשלום הביתה ויאמר אליו למה הציתו עבדך את־החלקה אשר־לי באש׃
14.32 ויאמר אבשלום אל־יואב הנה שלחתי אליך ׀ לאמר בא הנה ואשלחה אתך אל־המלך לאמר למה באתי מגשור טוב לי עד אני־שם ועתה אראה פני המלך ואם־יש־בי עון והמתני׃
14.33 ויבא יואב אל־המלך ויגד־לו ויקרא אל־אבשלום ויבא אל־המלך וישתחו לו על־אפיו ארצה לפני המלך וישק המלך לאבשלום׃ פ
14.1 wjdO jwAb bn-crjH kj-lb Hmlk Ol-Abxlwm׃
14.2 wjxlh jwAb tqwOH wjqh mxm AxH hkmH wjAmr AljH HtAblj-nA wlbxj-nA bgdj-Abl wAl-tswkj xmn wHjjt kAxH zH jmjm rbjm mtAblt Ol-mt׃
14.3 wbAt Al-Hmlk wdbrt Aljw kdbr HzH wjxm jwAb At-Hdbrjm bpjH׃
14.4 wtAmr HAxH HtqOjt Al-Hmlk wtpl Ol-ApjH ArcH wtxthw wtAmr HwxOH Hmlk׃ s
14.5 wjAmr-lH Hmlk mH-lk wtAmr Abl AxH-AlmnH Anj wjmt Ajxj׃
14.6 wlxphtk xnj bnjm wjncw xnjHm bxdH wAjn mcjl bjnjHm wjkw HAhd At-HAhd wjmt Atw׃
14.7 wHnH qmH kl-HmxphH Ol-xphtk wjAmrw tnj At-mkH Ahjw wnmtHw bnpx Ahjw Axr Hrg wnxmjdH gm At-Hjwrx wkbw At-ghltj Axr nxArH lbltj [xwm- k] (xjm-lAjxj q) xm wxArjt Ol-pnj HAdmH׃ p
14.8 wjAmr Hmlk Al-HAxH lkj lbjtk wAnj AcwH Oljk׃
14.9 wtAmr HAxH HtqwOjt Al-Hmlk Olj Adnj Hmlk HOwn wOl-bjt Abj wHmlk wksAw nqj׃ s
14.10 wjAmr Hmlk Hmdbr Aljk wHbAtw Alj wlA-jsjp Owd lgOt bk׃
14.11 wtAmr jzkr-nA Hmlk At-jHwH AlHjk [mHrbjt k] (mHrbt q) gAl Hdm lxht wlA jxmjdw At-bnj wjAmr hj-jHwH Am-jpl mxOrt bnk ArcH׃
14.12 wtAmr HAxH tdbr-nA xphtk Al-Adnj Hmlk dbr wjAmr dbrj׃ s
14.13 wtAmr HAxH wlmH hxbtH kzAt Ol-Om AlHjm wmdbr Hmlk Hdbr HzH kAxm lbltj Hxjb Hmlk At-ndhw׃
14.14 kj-mwt nmwt wkmjm Hngrjm ArcH Axr lA jAspw wlA-jxA AlHjm npx whxb mhxbwt lbltj jdh mmnw ndh׃
14.15 wOtH Axr-bAtj ldbr Al-Hmlk Adnj At-Hdbr HzH kj jrAnj HOm wtAmr xphtk AdbrH-nA Al-Hmlk Awlj jOxH Hmlk At-dbr Amtw׃
14.16 kj jxmO Hmlk lHcjl At-Amtw mkp HAjx lHxmjd Atj wAt-bnj jhd mnhlt AlHjm׃
14.17 wtAmr xphtk jHjH-nA dbr-Adnj Hmlk lmnwhH kj kmlAk HAlHjm kn Adnj Hmlk lxmO HTwb wHrO wjHwH AlHjk jHj Omk׃ p
14.18 wjOn Hmlk wjAmr Al-HAxH Al-nA tkhdj mmnj dbr Axr Ankj xAl Atk wtAmr HAxH jdbr-nA Adnj Hmlk׃
14.19 wjAmr Hmlk Hjd jwAb Atk bkl-zAt wtOn HAxH wtAmr hj-npxk Adnj Hmlk Am-Ax lHmjn wlHxmjl mkl Axr-dbr Adnj Hmlk kj-Obdk jwAb HwA cwnj wHwA m bpj xphtk At kl-Hdbrjm HAlH׃
14.20 lbObwr sbb At-pnj Hdbr OxH Obdk jwAb At-Hdbr HzH wAdnj hkm khkmt mlAk HAlHjm ldOt At-kl-Axr bArc׃ s
14.21 wjAmr Hmlk Al-jwAb HnH-nA Oxjtj At-Hdbr HzH wlk Hxb At-HnOr At-Abxlwm׃
14.22 wjpl jwAb Al-pnjw ArcH wjxthw wjbrk At-Hmlk wjAmr jwAb Hjwm jdO Obdk kj-mcAtj hn bOjnjk Adnj Hmlk Axr-OxH Hmlk At-dbr [Obdw k] (Obdk׃ q)
14.23 wjqm jwAb wjlk gxwrH wjbA At-Abxlwm jrwxlm׃ p
14.24 wjAmr Hmlk jsb Al-bjtw wpnj lA jrAH wjsb Abxlwm Al-bjtw wpnj Hmlk lA rAH׃ s
14.25 wkAbxlwm lA-HjH Ajx-jpH bkl-jxrAl lHll mAd mkp rglw wOd qdqdw lA-HjH bw mwm׃
14.26 wbglhw At-rAxw wHjH mqc jmjm ljmjm Axr jglh kj-kbd Oljw wglhw wxql At-xOr rAxw mAtjm xqljm bAbn Hmlk׃
14.27 wjwldw lAbxlwm xlwxH bnjm wbt Aht wxmH tmr HjA HjtH AxH jpt mrAH׃ p
14.28 wjxb Abxlwm bjrwxlm xntjm jmjm wpnj Hmlk lA rAH׃
14.29 wjxlh Abxlwm Al-jwAb lxlh Atw Al-Hmlk wlA AbH lbwA Aljw wjxlh Owd xnjt wlA AbH lbwA׃
14.30 wjAmr Al-Obdjw rAw hlqt jwAb Al-jdj wlw-xm xOrjm lkw [wHwctjH k] (wHcjtwH q) bAx wjctw Obdj Abxlwm At-HhlqH bAx׃ p
14.31 wjqm jwAb wjbA Al-Abxlwm HbjtH wjAmr Aljw lmH Hcjtw Obdk At-HhlqH Axr-lj bAx׃
14.32 wjAmr Abxlwm Al-jwAb HnH xlhtj Aljk lAmr bA HnH wAxlhH Atk Al-Hmlk lAmr lmH bAtj mgxwr Twb lj Od Anj-xm wOtH ArAH pnj Hmlk wAm-jx-bj Own wHmtnj׃
14.33 wjbA jwAb Al-Hmlk wjgd-lw wjqrA Al-Abxlwm wjbA Al-Hmlk wjxthw lw Ol-Apjw ArcH lpnj Hmlk wjxq Hmlk lAbxlwm׃ p
14.1 Intellegens autem Ioab filius Sarviae quod cor regis ver sum esset ad Absalom,
14.2 misit Thecuam et tulit inde mulierem sapientem dixitque ad eam: “ Lugere te simula et induere veste lugubri et ne ungaris oleo, ut sis quasi mulier plurimo iam tempore lugens mortuum.
14.3 Et ingredieris ad regem et loqueris ad eum sermones huiuscemodi ”. Posuit autem Ioab verba in ore eius.
14.4 Itaque, cum ingressa fuisset mulier Thecuites ad regem, cecidit coram eo super terram et adoravit et dixit: “ Serva me, rex ”.
14.5 Et ait ad eam rex: “ Quid causae habes? ”. Quae respondit: “ Heu, mulier vidua ego sum: mortuus est vir meus.
14.6 Et ancillae tuae erant duo filii, qui rixati sunt adversum se in agro, nullusque erat, qui eos interveniens prohibere posset; et percussit alter alterum et interfecit eum.
14.7 Et ecce consurgens universa cognatio adversum ancillam tuam dicit: “Trade eum, qui percussit fratrem suum, ut occidamus eum pro anima fratris sui, quem interfecit, et deleamus heredem”. Et quaerunt exstinguere scintillam meam, quae relicta est, ut non supersit viro meo nomen et reliquiae super terram ”.
14.8 Et ait rex ad mulierem: “ Vade in domum tuam, et ego iubebo de te ”.
14.9 Dixitque mulier Thecuites ad regem: “ In me, domine mi rex, iniquitas et in domum patris mei; rex autem et thronus eius sit innocens ”.
14.10 Et ait rex: “ Qui contradixerit tibi, adduc eum ad me, et ultra non addet ut tangat te ”.
14.11 Quae ait: “ Recordetur rex Domini Dei sui, ut non augeat ultor sanguinis perniciem, et nequaquam interficiant filium meum ”. Qui ait: “ Vivit Dominus, quia non cadet de capillis filii tui super terram ”.
14.12 Dixit ergo mulier: “ Loquatur ancilla tua ad dominum meum regem verbum ”. Et ait: “ Loquere ”.
14.13 Dixitque mulier: “ Quare cogitasti istiusmodi rem contra populum Dei? Eo enim quod rex locutus est verbum istud, hoc est quasi delictum, quia rex noluit reducere eiectum suum.
14.14 Omnes morimur et quasi aquae sumus, quae delabuntur in terram, quae non colliguntur; nec tamen vult perire Deus animam, sed retractat cogitans, ne penitus pereat, qui abiectus est.
14.15 Nunc igitur veni, ut loquar ad regem dominum meum verbum hoc, quia populus terruit me. Et dixit ancilla tua: Loquar ad regem, si quo modo faciat rex verbum ancillae suae.
14.16 Nam audiet rex, ut liberet ancillam suam de manu illius, qui vult delere me et filium meum simul de hereditate Dei.
14.17 Dixit ergo ancilla tua: Fiat verbum domini mei regis mihi in quietem. Sicut enim angelus Dei, sic est dominus meus rex, ut audiat et discernat bonum et malum. Et Dominus Deus tuus sit tecum! ”.
14.18 Et respondens rex dixit ad mulierem: “ Ne abscondas a me verbum, quod te interrogo ”. Dixitque mulier: “ Loquatur dominus meus rex ”.
14.19 Et ait rex: “ Numquid manus Ioab tecum est in omnibus istis? ”. Respondit mulier et ait: “ Per salutem animae tuae, domine mi rex, nec ad dextram nec ad sinistram potest deviari ab omnibus his, quae locutus est dominus meus rex; servus enim tuus Ioab ipse praecepit mihi et ipse posuit in os ancillae tuae omnia verba haec;
14.20 ut verterem figuram rei huius, servus tuus Ioab fecit istud. Tu autem, domine mi, sapiens es, sicut habet sapientiam angelus Dei, ut intellegas omnia, quae fiunt super terram ”.
14.21 Et ait rex ad Ioab: “ Ecce hoc facio; vade igitur et revoca puerum Absalom ”.
14.22 Cadensque Ioab super faciem suam in terram adoravit et benedixit regi. Et dixit Ioab: “ Hodie intellexit servus tuus quia inveni gratiam in oculis tuis, domine mi rex; fecisti enim sermonem servi tui ”.
14.23 Surrexit ergo Ioab et abiit in Gesur et adduxit Absalom in Ierusalem.
14.24 Dixit autem rex: “ Revertatur in domum suam et faciem meam non videat ”. Reversus est itaque Absalom in domum suam et faciem regis non vidit.
14.25 Porro sicut Absalom vir non erat pulcher in omni Israel, qui valde laudaretur, a vestigio pedis usque ad verticem non erat in eo ulla macula.
14.26 Et quando tondebatur capillus — semel autem in anno tondebatur, quia gravabat eum caesaries — ponderabat capillos capitis sui ducentis siclis pondere regio.
14.27 Nati sunt autem Absalom filii tres et filia una, nomine Thamar, eleganti forma.
14.28 Mansitque Absalom Ierusalem duobus annis et faciem regis non vidit.
14.29 Misit itaque ad Ioab, ut mitteret eum ad regem; qui noluit venire ad eum. Cumque secundo misisset, et ille noluisset venire,
14.30 dixit servis suis: “ Videte agrum Ioab iuxta agrum meum habentem messem hordei; ite igitur et succendite eum igni ”. Succenderunt ergo servi Absalom segetem igni. Et venientes servi Ioab, scissis vestibus suis, dixerunt: “ Succenderunt servi Absalom agrum igni! ”.
14.31 Surrexitque Ioab et venit ad Absalom in domum eius et dixit: “ Quare succenderunt servi tui segetem meam igni? ”.
14.32 Et respondit Absalom ad Ioab: “ Misi ad te obsecrans, ut venires ad me, et mitterem te ad regem, ut diceres ei: “Quare veni de Gesur? Melius mihi erat adhuc ibi esse”. Obsecro ergo, ut videam faciem regis; quod si est in me iniquitas, interficiat me ”.
14.33 Ingressus Ioab ad regem nuntiavit ei. Vocatusque Absalom intravit ad regem et adoravit super faciem in terra coram eo; osculatusque est rex Absalom.
15.1 Darnach aber begab es sich, daß Absalom sich Wagen und Pferde verschaffte und fünfzig Trabanten, die vor ihm herliefen.
15.2 Und Absalom machte sich am Morgen früh auf und stellte sich neben dem Torweg auf; und wenn jemand einen Handel hatte, daß er zum König vor Gericht kommen sollte, rief ihn Absalom zu sich und fragte ihn: «Aus welcher Stadt bist du?» Antwortete er dann: «Dein Knecht ist aus einem der Stämme Israels»,
15.3 so sprach Absalom zu ihm: «Siehe, deine Sache ist gut und recht, aber beim König ist niemand, der dir Gehör schenkt!»
15.4 Und Absalom sprach: O daß man doch mich zum Richter im Lande setzte, daß jedermann zu mir käme, der einen Rechtsstreit hat; ich würde ihm zu seinem Rechte verhelfen!
15.5 Und wenn jemand kam, um sich vor ihm niederzuwerfen, so reichte er ihm die Hand, faßte ihn und küßte ihn.
15.6 Also tat Absalom allen Israeliten, die zum König vor Gericht kamen, und erstahl sich die Herzen der Männer Israels.
15.7 Als er nun das vierzigste Jahr zurückgelegt hatte, sprach Absalom zum König: Ich möchte doch hingehen nach Hebron und mein Gelübde erfüllen, das ich dem HERRN gelobt habe.
15.8 Dein Knecht hat nämlich ein Gelübde getan, als ich zu Geschur in Syrien wohnte, das lautete also: Wenn mich der HERR wieder nach Jerusalem zurückbringt, so will ich dem HERRN dienen!
15.9 Der König sprach zu ihm: Gehe hin in Frieden! Da machte er sich auf und ging nach Hebron.
15.10 Und Absalom sandte Kundschafter in alle Stämme Israels und ließ sagen: Wenn ihr den Schall der Posaunen hört, so sprecht: Absalom ist König geworden zu Hebron!
15.11 Und es gingen mit Absalom zweihundert Männer aus Jerusalem, die geladen waren und arglos hingingen, ohne von irgend etwas zu wissen.
15.12 Absalom schickte auch nach Ahitophel, dem Giloniter, dem Ratgeber Davids, und ließ ihn aus seiner Stadt Gilo holen, während er die Opfer schlachtete. Und die Verschwörung wurde stark, und das Volk nahm beständig zu bei Absalom.
15.13 Da kam ein Bote und zeigte es David an und sprach: Das Herz der Männer Israels hat sich Absalom zugewandt!
15.14 David aber sprach zu allen seinen Knechten, die bei ihm zu Jerusalem waren: Auf, lasset uns fliehen; denn hier wird kein Entrinnen sein vor Absalom! Machet euch eilends davon, daß er uns nicht ereile und einhole und Unglück über uns bringe und die Stadt mit der Schärfe des Schwertes schlage!
15.15 Da sprachen die Knechte des Königs zu ihm: Ganz wie unser Herr, der König, will; siehe, hier sind deine Knechte!
15.16 Und der König zog aus und sein ganzes Haus hinter ihm her; doch ließ der König zehn Kebsweiber zurück, das Haus zu hüten.
15.17 Und der König zog hinaus und alles Volk ihm auf dem Fuße nach, und sie stellten sich beim äußersten Hause auf.
15.18 Und alle Knechte zogen an ihm vorüber; dazu alle Kreter und Pleter, und alle Gatiter, sechshundert Mann, die ihm von Gat gefolgt waren, zogen an dem König vorüber.
15.19 Aber der König sprach zu Ittai, dem Gatiter: Warum willst auch du mit uns ziehen? Kehre um und bleibe bei dem König! Denn du bist ein Fremder; auch kannst du an deinen Ort auswandern.
15.20 Gestern bist du gekommen, und heute sollte ich dich schon mit uns umherirren lassen, da ich hingehen muß, wohin ich kann? Kehre um und führe deine Brüder zurück; dir widerfahre Barmherzigkeit und Treue!
15.21 Ittai aber antwortete dem König und sprach: So wahr der HERR lebt, und so wahr mein Herr, der König, lebt: an welchem Ort mein Herr und König sein wird (es gehe zum Tode oder zum Leben), daselbst soll auch dein Diener sein!
15.22 Da sprach David zu Ittai: Geh und zieh vorüber! Also zog Ittai, der Gatiter, vorüber und alle seine Männer und sein ganzer Troß mit ihm.
15.23 Und das ganze Land weinte mit lauter Stimme, während alles Volk vorüberzog. Darnach überschritt auch der König den Bach Kidron, und alles Volk schlug den Weg ein, der zur Wüste führt.
15.24 Und siehe, Zadok und alle Leviten mit ihm trugen die Bundeslade Gottes und stellten sie dort hin; Abjatar aber stieg hinauf, bis alles Volk aus der Stadt vollends vorübergezogen war.
15.25 Aber der König sprach zu Zadok: Bringe die Lade Gottes wieder in die Stadt zurück! Finde ich Gnade vor dem HERRN, so wird er mich zurückbringen, daß ich ihn und seine Wohnung wiedersehen darf;
15.26 spricht er aber also zu mir: Ich habe keine Lust zu dir! siehe, hier bin ich; er tue mit mir, wie es ihm gefällt!
15.27 Und der König sprach zum Priester Zadok: Du bist der Seher; kehre in Frieden wieder in die Stadt zurück und mit dir dein Sohn Ahimaaz und Jonatan, der Sohn Abjatars, eure beiden Söhne, mit euch!
15.28 Siehe, ich will bei den Furten in der Wüste verziehen, bis Botschaft von euch kommt, um mich zu benachrichtigen.
15.29 Also brachten Zadok und Abjatar die Lade Gottes wieder nach Jerusalem zurück und verblieben daselbst.
15.30 David aber stieg den Ölberg hinan, barfuß und mit verhülltem Haupt; und er weinte, während er hinaufging; auch alles Volk, das bei ihm war, ein jeder hatte das Haupt verhüllt, und sie weinten im Gehen.
15.31 Und als man David anzeigte, daß Ahitophel mit Absalom verschworen sei, sprach David: HERR, mache doch den Rat Ahitophels zur Torheit!
15.32 Als aber David auf die Höhe kam, wo man Gott anzubeten pflegte, siehe, da begegnete ihm Husai, der Architer, mit zerrissenem Rock und Erde auf seinem Haupt.
15.33 Und David sprach zu ihm: Wenn du mit mir gehst, wirst du mir eine Last sein;
15.34 wenn du aber in die Stadt zurückkehrst und zu Absalom sprichst: «Ich will dein Knecht sein, o König; wie ich bisher deines Vaters Knecht war, so will ich nun dein Knecht sein» so kannst du mir den Rat Ahitophels vereiteln!
15.35 Sind nicht die Priester Zadok und Abjatar bei dir, also daß du alles, was du aus des Königs Hause vernimmst, den Priestern Zadok und Abjatar anzeigen kannst?
15.36 Siehe, ihre beiden Söhne sind dort bei ihnen: Ahimaaz, Zadoks, und Jonatan, Abjatars Sohn; durch dieselben könnt ihr mir alles berichten, was ihr vernehmt.
15.37 So begab sich denn Davids Freund Husai in die Stadt; Absalom aber kam auch nach Jerusalem.
15.1 καὶ ἐγένετο μετὰ ταῦτα καὶ ἐποίησεν ἑαυτῷ αβεσσαλωμ ἅρματα καὶ ἵππους καὶ πεντήκοντα ἄνδρας παρατρέχειν ἔμπροσθεν αὐτοῦ
15.2 καὶ ὤρθρισεν αβεσσαλωμ καὶ ἔστη ἀνὰ χεῖρα τῆς ὁδοῦ τῆς πύλης καὶ ἐγένετο πᾶς ἀνήρ ᾧ ἐγένετο κρίσις ἦλθεν πρὸς τὸν βασιλέα εἰς κρίσιν καὶ ἐβόησεν πρὸς αὐτὸν αβεσσαλωμ καὶ ἔλεγεν αὐτῷ ἐκ ποίας πόλεως σὺ εἶ καὶ εἶπεν ὁ ἀνήρ ἐκ μιᾶς φυλῶν ισραηλ ὁ δοῦλός σου
15.3 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν αβεσσαλωμ ἰδοὺ οἱ λόγοι σου ἀγαθοὶ καὶ εὔκολοι καὶ ἀκούων οὐκ ἔστιν σοι παρὰ τοῦ βασιλέως
15.4 καὶ εἶπεν αβεσσαλωμ τίς με καταστήσει κριτὴν ἐν τῇ γῇ καὶ ἐπ' ἐμὲ ἐλεύσεται πᾶς ἀνήρ ᾧ ἐὰν ᾖ ἀντιλογία καὶ κρίσις καὶ δικαιώσω αὐτόν
15.5 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἐγγίζειν ἄνδρα τοῦ προσκυνῆσαι αὐτῷ καὶ ἐξέτεινεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἐπελαμβάνετο αὐτοῦ καὶ κατεφίλησεν αὐτόν
15.6 καὶ ἐποίησεν αβεσσαλωμ κατὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο παντὶ ισραηλ τοῖς παραγινομένοις εἰς κρίσιν πρὸς τὸν βασιλέα καὶ ἰδιοποιεῖτο αβεσσαλωμ τὴν καρδίαν ἀνδρῶν ισραηλ
15.7 καὶ ἐγένετο ἀπὸ τέλους τεσσαράκοντα ἐτῶν καὶ εἶπεν αβεσσαλωμ πρὸς τὸν πατέρα αὐτοῦ πορεύσομαι δὴ καὶ ἀποτείσω τὰς εὐχάς μου ἃς ηὐξάμην τῷ κυρίῳ ἐν χεβρων
15.8 ὅτι εὐχὴν ηὔξατο ὁ δοῦλός σου ἐν τῷ οἰκεῖν με ἐν γεδσουρ ἐν συρίᾳ λέγων ἐὰν ἐπιστρέφων ἐπιστρέψῃ με κύριος εἰς ιερουσαλημ καὶ λατρεύσω τῷ κυρίῳ
15.9 καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ βασιλεύς βάδιζε εἰς εἰρήνην καὶ ἀναστὰς ἐπορεύθη εἰς χεβρων
15.10 καὶ ἀπέστειλεν αβεσσαλωμ κατασκόπους ἐν πάσαις φυλαῖς ισραηλ λέγων ἐν τῷ ἀκοῦσαι ὑμᾶς τὴν φωνὴν τῆς κερατίνης καὶ ἐρεῖτε βεβασίλευκεν βασιλεὺς αβεσσαλωμ ἐν χεβρων
15.11 καὶ μετὰ αβεσσαλωμ ἐπορεύθησαν διακόσιοι ἄνδρες ἐξ ιερουσαλημ κλητοὶ καὶ πορευόμενοι τῇ ἁπλότητι αὐτῶν καὶ οὐκ ἔγνωσαν πᾶν ῥῆμα
15.12 καὶ ἀπέστειλεν αβεσσαλωμ καὶ ἐκάλεσεν τὸν αχιτοφελ τὸν γελμωναῖον τὸν σύμβουλον δαυιδ ἐκ τῆς πόλεως αὐτοῦ ἐκ γωλα ἐν τῷ θυσιάζειν αὐτόν καὶ ἐγένετο σύστρεμμα ἰσχυρόν καὶ ὁ λαὸς πορευόμενος καὶ πολὺς μετὰ αβεσσαλωμ
15.13 καὶ παρεγένετο ὁ ἀπαγγέλλων πρὸς δαυιδ λέγων ἐγενήθη ἡ καρδία ἀνδρῶν ισραηλ ὀπίσω αβεσσαλωμ
15.14 καὶ εἶπεν δαυιδ πᾶσιν τοῖς παισὶν αὐτοῦ τοῖς μετ' αὐτοῦ τοῖς ἐν ιερουσαλημ ἀνάστητε καὶ φύγωμεν ὅτι οὐκ ἔστιν ἡμῖν σωτηρία ἀπὸ προσώπου αβεσσαλωμ ταχύνατε τοῦ πορευθῆναι ἵνα μὴ ταχύνῃ καὶ καταλάβῃ ἡμᾶς καὶ ἐξώσῃ ἐφ' ἡμᾶς τὴν κακίαν καὶ πατάξῃ τὴν πόλιν στόματι μαχαίρης
15.15 καὶ εἶπον οἱ παῖδες τοῦ βασιλέως πρὸς τὸν βασιλέα κατὰ πάντα ὅσα αἱρεῖται ὁ κύριος ἡμῶν ὁ βασιλεύς ἰδοὺ οἱ παῖδές σου
15.16 καὶ ἐξῆλθεν ὁ βασιλεὺς καὶ πᾶς ὁ οἶκος αὐτοῦ τοῖς ποσὶν αὐτῶν καὶ ἀφῆκεν ὁ βασιλεὺς δέκα γυναῖκας τῶν παλλακῶν αὐτοῦ φυλάσσειν τὸν οἶκον
15.17 καὶ ἐξῆλθεν ὁ βασιλεὺς καὶ πάντες οἱ παῖδες αὐτοῦ πεζῇ καὶ ἔστησαν ἐν οἴκῳ τῷ μακράν
15.18 καὶ πάντες οἱ παῖδες αὐτοῦ ἀνὰ χεῖρα αὐτοῦ παρῆγον καὶ πᾶς ὁ χεττι καὶ πᾶς ὁ φελετθι καὶ ἔστησαν ἐπὶ τῆς ἐλαίας ἐν τῇ ἐρήμῳ καὶ πᾶς ὁ λαὸς παρεπορεύετο ἐχόμενος αὐτοῦ καὶ πάντες οἱ περὶ αὐτὸν καὶ πάντες οἱ ἁδροὶ καὶ πάντες οἱ μαχηταί ἑξακόσιοι ἄνδρες καὶ παρῆσαν ἐπὶ χεῖρα αὐτοῦ καὶ πᾶς ὁ χερεθθι καὶ πᾶς ὁ φελεθθι καὶ πάντες οἱ γεθθαῖοι ἑξακόσιοι ἄνδρες οἱ ἐλθόντες τοῖς ποσὶν αὐτῶν ἐκ γεθ πορευόμενοι ἐπὶ πρόσωπον τοῦ βασιλέως
15.19 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς εθθι τὸν γεθθαῖον ἵνα τί πορεύῃ καὶ σὺ μεθ' ἡμῶν ἐπίστρεφε καὶ οἴκει μετὰ τοῦ βασιλέως ὅτι ξένος εἶ σὺ καὶ ὅτι μετῴκηκας σὺ ἐκ τοῦ τόπου σου εἰ ἐχθὲς παραγέγονας καὶ σήμερον κινήσω σε μεθ' ἡμῶν καί γε μεταναστήσεις τὸν τόπον σου ἐχθὲς ἡ ἐξέλευσίς σου καὶ σήμερον μετακινήσω σε μεθ' ἡμῶν τοῦ πορευθῆναι καὶ ἐγὼ πορεύσομαι οὗ ἂν ἐγὼ πορευθῶ ἐπιστρέφου καὶ ἐπίστρεψον τοὺς ἀδελφούς σου μετὰ σοῦ καὶ κύριος ποιήσει μετὰ σοῦ ἔλεος καὶ ἀλήθειαν
15.20 εἰ ἐχθὲς παραγέγονας καὶ σήμερον κινήσω σε μεθ' ἡμῶν καί γε μεταναστήσεις τὸν τόπον σου ἐχθὲς ἡ ἐξέλευσίς σου καὶ σήμερον μετακινήσω σε μεθ' ἡμῶν τοῦ πορευθῆναι καὶ ἐγὼ πορεύσομαι οὗ ἂν ἐγὼ πορευθῶ ἐπιστρέφου καὶ ἐπίστρεψον τοὺς ἀδελφούς σου μετὰ σοῦ καὶ κύριος ποιήσει μετὰ σοῦ ἔλεος καὶ ἀλήθειαν
15.21 καὶ ἀπεκρίθη εθθι τῷ βασιλεῖ καὶ εἶπεν ζῇ κύριος καὶ ζῇ ὁ κύριός μου ὁ βασιλεύς ὅτι εἰς τὸν τόπον οὗ ἐὰν ᾖ ὁ κύριός μου καὶ ἐὰν εἰς θάνατον καὶ ἐὰν εἰς ζωήν ὅτι ἐκεῖ ἔσται ὁ δοῦλός σου
15.22 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς εθθι δεῦρο καὶ διάβαινε μετ' ἐμοῦ καὶ παρῆλθεν εθθι ὁ γεθθαῖος καὶ πάντες οἱ παῖδες αὐτοῦ καὶ πᾶς ὁ ὄχλος ὁ μετ' αὐτοῦ
15.23 καὶ πᾶσα ἡ γῆ ἔκλαιεν φωνῇ μεγάλῃ καὶ πᾶς ὁ λαὸς παρεπορεύοντο ἐν τῷ χειμάρρῳ κεδρων καὶ ὁ βασιλεὺς διέβη τὸν χειμάρρουν κεδρων καὶ πᾶς ὁ λαὸς καὶ ὁ βασιλεὺς παρεπορεύοντο ἐπὶ πρόσωπον ὁδοῦ τὴν ἔρημον
15.24 καὶ ἰδοὺ καί γε σαδωκ καὶ πάντες οἱ λευῖται μετ' αὐτοῦ αἴροντες τὴν κιβωτὸν διαθήκης κυρίου ἀπὸ βαιθαρ καὶ ἔστησαν τὴν κιβωτὸν τοῦ θεοῦ καὶ ἀνέβη αβιαθαρ ἕως ἐπαύσατο πᾶς ὁ λαὸς παρελθεῖν ἐκ τῆς πόλεως
15.25 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς τῷ σαδωκ ἀπόστρεψον τὴν κιβωτὸν τοῦ θεοῦ εἰς τὴν πόλιν ἐὰν εὕρω χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς κυρίου καὶ ἐπιστρέψει με καὶ δείξει μοι αὐτὴν καὶ τὴν εὐπρέπειαν αὐτῆς
15.26 καὶ ἐὰν εἴπῃ οὕτως οὐκ ἠθέληκα ἐν σοί ἰδοὺ ἐγώ εἰμι ποιείτω μοι κατὰ τὸ ἀγαθὸν ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ
15.27 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς τῷ σαδωκ τῷ ἱερεῖ ἴδετε σὺ ἐπιστρέφεις εἰς τὴν πόλιν ἐν εἰρήνῃ καὶ αχιμαας ὁ υἱός σου καὶ ιωναθαν ὁ υἱὸς αβιαθαρ οἱ δύο υἱοὶ ὑμῶν μεθ' ὑμῶν
15.28 ἴδετε ἐγώ εἰμι στρατεύομαι ἐν αραβωθ τῆς ἐρήμου ἕως τοῦ ἐλθεῖν ῥῆμα παρ' ὑμῶν τοῦ ἀπαγγεῖλαί μοι
15.29 καὶ ἀπέστρεψεν σαδωκ καὶ αβιαθαρ τὴν κιβωτὸν εἰς ιερουσαλημ καὶ ἐκάθισεν ἐκεῖ
15.30 καὶ δαυιδ ἀνέβαινεν ἐν τῇ ἀναβάσει τῶν ἐλαιῶν ἀναβαίνων καὶ κλαίων καὶ τὴν κεφαλὴν ἐπικεκαλυμμένος καὶ αὐτὸς ἐπορεύετο ἀνυπόδετος καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὁ μετ' αὐτοῦ ἐπεκάλυψεν ἀνὴρ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ ἀνέβαινον ἀναβαίνοντες καὶ κλαίοντες
15.31 καὶ ἀνηγγέλη δαυιδ λέγοντες καὶ αχιτοφελ ἐν τοῖς συστρεφομένοις μετὰ αβεσσαλωμ καὶ εἶπεν δαυιδ διασκέδασον δὴ τὴν βουλὴν αχιτοφελ κύριε ὁ θεός μου
15.32 καὶ ἦν δαυιδ ἐρχόμενος ἕως τοῦ ροως οὗ προσεκύνησεν ἐκεῖ τῷ θεῷ καὶ ἰδοὺ εἰς ἀπαντὴν αὐτῷ χουσι ὁ αρχι ἑταῖρος δαυιδ διερρηχὼς τὸν χιτῶνα αὐτοῦ καὶ γῆ ἐπὶ τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ
15.33 καὶ εἶπεν αὐτῷ δαυιδ ἐὰν μὲν διαβῇς μετ' ἐμοῦ καὶ ἔσῃ ἐπ' ἐμὲ εἴς βάσταγμα
15.34 καὶ ἐὰν εἰς τὴν πόλιν ἐπιστρέψῃς καὶ ἐρεῖς τῷ αβεσσαλωμ διεληλύθασιν οἱ ἀδελφοί σου καὶ ὁ βασιλεὺς κατόπισθέν μου διελήλυθεν ὁ πατήρ σου καὶ νῦν παῖς σού εἰμι βασιλεῦ ἔασόν με ζῆσαι παῖς τοῦ πατρός σου ἤμην τότε καὶ ἀρτίως καὶ νῦν ἐγὼ δοῦλος σός καὶ διασκεδάσεις μοι τὴν βουλὴν αχιτοφελ
15.35 καὶ ἰδοὺ μετὰ σοῦ ἐκεῖ σαδωκ καὶ αβιαθαρ οἱ ἱερεῖς καὶ ἔσται πᾶν ῥῆμα ὃ ἐὰν ἀκούσῃς ἐξ οἴκου τοῦ βασιλέως καὶ ἀναγγελεῖς τῷ σαδωκ καὶ τῷ αβιαθαρ τοῖς ἱερεῦσιν
15.36 ἰδοὺ ἐκεῖ μετ' αὐτῶν δύο υἱοὶ αὐτῶν αχιμαας υἱὸς τῷ σαδωκ καὶ ιωναθαν υἱὸς τῷ αβιαθαρ καὶ ἀποστελεῖτε ἐν χειρὶ αὐτῶν πρός με πᾶν ῥῆμα ὃ ἐὰν ἀκούσητε
15.37 καὶ εἰσῆλθεν χουσι ὁ ἑταῖρος δαυιδ εἰς τὴν πόλιν καὶ αβεσσαλωμ εἰσεπορεύετο εἰς ιερουσαλημ
15.1 kai egeneto meta tayta kai epoiehsen eaytoh abessalohm armata kai ippoys kai pentehkonta andras paratrechein emprosthen aytoy
15.2 kai ohrthrisen abessalohm kai esteh ana cheira tehs odoy tehs pylehs kai egeneto pas anehr oh egeneto krisis ehlthen pros ton basilea eis krisin kai eboehsen pros ayton abessalohm kai elegen aytoh ek poias poleohs sy ei kai eipen o anehr ek mias phylohn israehl o doylos soy
15.3 kai eipen pros ayton abessalohm idoy oi logoi soy agathoi kai eykoloi kai akoyohn oyk estin soi para toy basileohs
15.4 kai eipen abessalohm tis me katastehsei kritehn en teh geh kai ep' eme eleysetai pas anehr oh ean eh antilogia kai krisis kai dikaiohsoh ayton
15.5 kai egeneto en toh eggizein andra toy proskynehsai aytoh kai exeteinen tehn cheira aytoy kai epelambaneto aytoy kai katephilehsen ayton
15.6 kai epoiehsen abessalohm kata to rehma toyto panti israehl tois paraginomenois eis krisin pros ton basilea kai idiopoieito abessalohm tehn kardian androhn israehl
15.7 kai egeneto apo teloys tessarakonta etohn kai eipen abessalohm pros ton patera aytoy poreysomai deh kai apoteisoh tas eychas moy as ehyxamehn toh kyrioh en chebrohn
15.8 oti eychehn ehyxato o doylos soy en toh oikein me en gedsoyr en syria legohn ean epistrephohn epistrepseh me kyrios eis ieroysalehm kai latreysoh toh kyrioh
15.9 kai eipen aytoh o basileys badize eis eirehnehn kai anastas eporeytheh eis chebrohn
15.10 kai apesteilen abessalohm kataskopoys en pasais phylais israehl legohn en toh akoysai ymas tehn phohnehn tehs keratinehs kai ereite bebasileyken basileys abessalohm en chebrohn
15.11 kai meta abessalohm eporeythehsan diakosioi andres ex ieroysalehm klehtoi kai poreyomenoi teh aplotehti aytohn kai oyk egnohsan pan rehma
15.12 kai apesteilen abessalohm kai ekalesen ton achitophel ton gelmohnaion ton symboylon dayid ek tehs poleohs aytoy ek gohla en toh thysiazein ayton kai egeneto systremma ischyron kai o laos poreyomenos kai polys meta abessalohm
15.13 kai paregeneto o apaggellohn pros dayid legohn egenehtheh eh kardia androhn israehl opisoh abessalohm
15.14 kai eipen dayid pasin tois paisin aytoy tois met' aytoy tois en ieroysalehm anastehte kai phygohmen oti oyk estin ehmin sohtehria apo prosohpoy abessalohm tachynate toy poreythehnai ina meh tachyneh kai katalabeh ehmas kai exohseh eph' ehmas tehn kakian kai pataxeh tehn polin stomati machairehs
15.15 kai eipon oi paides toy basileohs pros ton basilea kata panta osa aireitai o kyrios ehmohn o basileys idoy oi paides soy
15.16 kai exehlthen o basileys kai pas o oikos aytoy tois posin aytohn kai aphehken o basileys deka gynaikas tohn pallakohn aytoy phylassein ton oikon
15.17 kai exehlthen o basileys kai pantes oi paides aytoy pezeh kai estehsan en oikoh toh makran
15.18 kai pantes oi paides aytoy ana cheira aytoy parehgon kai pas o chetti kai pas o pheletthi kai estehsan epi tehs elaias en teh erehmoh kai pas o laos pareporeyeto echomenos aytoy kai pantes oi peri ayton kai pantes oi adroi kai pantes oi machehtai exakosioi andres kai parehsan epi cheira aytoy kai pas o chereththi kai pas o pheleththi kai pantes oi geththaioi exakosioi andres oi elthontes tois posin aytohn ek geth poreyomenoi epi prosohpon toy basileohs
15.19 kai eipen o basileys pros eththi ton geththaion ina ti poreyeh kai sy meth' ehmohn epistrephe kai oikei meta toy basileohs oti xenos ei sy kai oti metohkehkas sy ek toy topoy soy ei echthes paragegonas kai sehmeron kinehsoh se meth' ehmohn kai ge metanastehseis ton topon soy echthes eh exeleysis soy kai sehmeron metakinehsoh se meth' ehmohn toy poreythehnai kai egoh poreysomai oy an egoh poreythoh epistrephoy kai epistrepson toys adelphoys soy meta soy kai kyrios poiehsei meta soy eleos kai alehtheian
15.20 ei echthes paragegonas kai sehmeron kinehsoh se meth' ehmohn kai ge metanastehseis ton topon soy echthes eh exeleysis soy kai sehmeron metakinehsoh se meth' ehmohn toy poreythehnai kai egoh poreysomai oy an egoh poreythoh epistrephoy kai epistrepson toys adelphoys soy meta soy kai kyrios poiehsei meta soy eleos kai alehtheian
15.21 kai apekritheh eththi toh basilei kai eipen zeh kyrios kai zeh o kyrios moy o basileys oti eis ton topon oy ean eh o kyrios moy kai ean eis thanaton kai ean eis zohehn oti ekei estai o doylos soy
15.22 kai eipen o basileys pros eththi deyro kai diabaine met' emoy kai parehlthen eththi o geththaios kai pantes oi paides aytoy kai pas o ochlos o met' aytoy
15.23 kai pasa eh geh eklaien phohneh megaleh kai pas o laos pareporeyonto en toh cheimarroh kedrohn kai o basileys diebeh ton cheimarroyn kedrohn kai pas o laos kai o basileys pareporeyonto epi prosohpon odoy tehn erehmon
15.24 kai idoy kai ge sadohk kai pantes oi leyitai met' aytoy airontes tehn kibohton diathehkehs kyrioy apo baithar kai estehsan tehn kibohton toy theoy kai anebeh abiathar eohs epaysato pas o laos parelthein ek tehs poleohs
15.25 kai eipen o basileys toh sadohk apostrepson tehn kibohton toy theoy eis tehn polin ean eyroh charin en ophthalmois kyrioy kai epistrepsei me kai deixei moi aytehn kai tehn eyprepeian aytehs
15.26 kai ean eipeh oytohs oyk ehthelehka en soi idoy egoh eimi poieitoh moi kata to agathon en ophthalmois aytoy
15.27 kai eipen o basileys toh sadohk toh ierei idete sy epistrepheis eis tehn polin en eirehneh kai achimaas o yios soy kai iohnathan o yios abiathar oi dyo yioi ymohn meth' ymohn
15.28 idete egoh eimi strateyomai en arabohth tehs erehmoy eohs toy elthein rehma par' ymohn toy apaggeilai moi
15.29 kai apestrepsen sadohk kai abiathar tehn kibohton eis ieroysalehm kai ekathisen ekei
15.30 kai dayid anebainen en teh anabasei tohn elaiohn anabainohn kai klaiohn kai tehn kephalehn epikekalymmenos kai aytos eporeyeto anypodetos kai pas o laos o met' aytoy epekalypsen anehr tehn kephalehn aytoy kai anebainon anabainontes kai klaiontes
15.31 kai anehggeleh dayid legontes kai achitophel en tois systrephomenois meta abessalohm kai eipen dayid diaskedason deh tehn boylehn achitophel kyrie o theos moy
15.32 kai ehn dayid erchomenos eohs toy roohs oy prosekynehsen ekei toh theoh kai idoy eis apantehn aytoh choysi o archi etairos dayid dierrehchohs ton chitohna aytoy kai geh epi tehs kephalehs aytoy
15.33 kai eipen aytoh dayid ean men diabehs met' emoy kai eseh ep' eme eis bastagma
15.34 kai ean eis tehn polin epistrepsehs kai ereis toh abessalohm dielehlythasin oi adelphoi soy kai o basileys katopisthen moy dielehlythen o patehr soy kai nyn pais soy eimi basiley eason me zehsai pais toy patros soy ehmehn tote kai artiohs kai nyn egoh doylos sos kai diaskedaseis moi tehn boylehn achitophel
15.35 kai idoy meta soy ekei sadohk kai abiathar oi iereis kai estai pan rehma o ean akoysehs ex oikoy toy basileohs kai anaggeleis toh sadohk kai toh abiathar tois iereysin
15.36 idoy ekei met' aytohn dyo yioi aytohn achimaas yios toh sadohk kai iohnathan yios toh abiathar kai aposteleite en cheiri aytohn pros me pan rehma o ean akoysehte
15.37 kai eisehlthen choysi o etairos dayid eis tehn polin kai abessalohm eiseporeyeto eis ieroysalehm
15.1 וַיְהִי מֵאַחֲרֵי כֵן וַיַּעַשׂ לֹו אַבְשָׁלֹום מֶרְכָּבָה וְסֻסִים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו׃
15.2 וְהִשְׁכִּים אַבְשָׁלֹום וְעָמַד עַל־יַד דֶּרֶךְ הַשָּׁעַר וַיְהִי כָּל־הָאִישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶה־לֹּו־רִיב לָבֹוא אֶל־הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁפָּט וַיִּקְרָא אַבְשָׁלֹום אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֵי־מִזֶּה עִיר אַתָּה וַיֹּאמֶר מֵאַחַד שִׁבְטֵי־יִשְׂרָאֵל עַבְדֶּךָ׃
15.3 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְשָׁלֹום רְאֵה דְבָרֶךָ טֹובִים וּנְכֹחִים וְשֹׁמֵעַ אֵין־לְךָ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ׃
15.4 וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלֹום מִי־יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט בָּאָרֶץ וְעָלַי יָבֹוא כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶה־לֹּו־רִיב וּמִשְׁפָּט וְהִצְדַּקְתִּיו׃
15.5 וְהָיָה בִּקְרָב־אִישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לֹו וְשָׁלַח אֶת־יָדֹו וְהֶחֱזִיק לֹו וְנָשַׁק לֹו׃
15.6 וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלֹום כַּדָּבָר הַזֶּה לְכָל־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־יָבֹאוּ לַמִּשְׁפָּט אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלֹום אֶת־לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל׃ פ
15.7 וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלֹום אֶל־הַמֶּלֶךְ אֵלֲכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת־נִדְרִי אֲשֶׁר־נָדַרְתִּי לַיהוָה בְּחֶבְרֹון׃
15.8 כִּי־נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם־ [יְשִׁיב כ] (יָשֹׁוב ק) יְשִׁיבֵנִי יְהוָה יְרוּשָׁלִַם וְעָבַדְתִּי אֶת־יְהוָה׃
15.9 וַיֹּאמֶר־לֹו הַמֶּלֶךְ לֵךְ בְּשָׁלֹום וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ חֶבְרֹונָה׃ פ
15.10 וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלֹום מְרַגְּלִים בְּכָל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת־קֹול הַשֹּׁפָר וַאֲמַרְתֶּם מָלַךְ אַבְשָׁלֹום בְּחֶבְרֹון׃
15.11 וְאֶת־אַבְשָׁלֹום הָלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִירוּשָׁלִַם קְרֻאִים וְהֹלְכִים לְתֻמָּם וְלֹא יָדְעוּ כָּל־דָּבָר׃
15.12 וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלֹום אֶת־אֲחִיתֹפֶל הַגִּילֹנִי יֹועֵץ דָּוִד מֵעִירֹו מִגִּלֹה בְּזָבְחֹו אֶת־הַזְּבָחִים וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ וְהָעָם הֹולֵךְ וָרָב אֶת־אַבְשָׁלֹום׃
15.13 וַיָּבֹא הַמַּגִּיד אֶל־דָּוִד לֵאמֹר הָיָה לֶב־אִישׁ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי אַבְשָׁלֹום׃
15.14 וַיֹּאמֶר דָּוִד לְכָל־עֲבָדָיו אֲשֶׁר־אִתֹּו בִירוּשָׁלִַם קוּמוּ וְנִבְרָחָה כִּי לֹא־תִהְיֶה־לָּנוּ פְלֵיטָה מִפְּנֵי אַבְשָׁלֹום מַהֲרוּ לָלֶכֶת פֶּן־יְמַהֵר וְהִשִּׂגָנוּ וְהִדִּיחַ עָלֵינוּ אֶת־הָרָעָה וְהִכָּה הָעִיר לְפִי־חָרֶב׃
15.15 וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי־הַמֶּלֶךְ אֶל־הַמֶּלֶךְ כְּכֹל אֲשֶׁר־יִבְחַר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הִנֵּה עֲבָדֶיךָ׃
15.16 וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל־בֵּיתֹו בְּרַגְלָיו וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים לִשְׁמֹר הַבָּיִת׃
15.17 וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל־הָעָם בְּרַגְלָיו וַיַּעַמְדוּ בֵּית הַמֶּרְחָק׃
15.18 וְכָל־עֲבָדָיו עֹבְרִים עַל־יָדֹו וְכָל־הַכְּרֵתִי וְכָל־הַפְּלֵתִי וְכָל־הַגִּתִּים שֵׁשׁ־מֵאֹות אִישׁ אֲשֶׁר־בָּאוּ בְרַגְלֹו מִגַּת עֹבְרִים עַל־פְּנֵי הַמֶּלֶךְ׃
15.19 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־אִתַּי הַגִּתִּי לָמָּה תֵלֵךְ גַּם־אַתָּה אִתָּנוּ שׁוּב וְשֵׁב עִם־הַמֶּלֶךְ כִּי־נָכְרִי אַתָּה וְגַם־גֹּלֶה אַתָּה לִמְקֹומֶךָ׃
15.20 תְּמֹול ׀ בֹּואֶךָ וְהַיֹּום [אֲנֹועֲךָ כ] (אֲנִיעֲךָ ק) עִמָּנוּ לָלֶכֶת וַאֲנִי הֹולֵךְ עַל אֲשֶׁר־אֲנִי הֹולֵךְ שׁוּב וְהָשֵׁב אֶת־אַחֶיךָ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת׃
15.21 וַיַּעַן אִתַּי אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר חַי־יְהוָה וְחֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּי אִם־בִּמְקֹום אֲשֶׁר יִהְיֶה־שָּׁם ׀ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אִם־לְמָוֶת אִם־לְחַיִּים כִּי־שָׁם יִהְיֶה עַבְדֶּךָ׃
15.22 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־אִתַּי לֵךְ וַעֲבֹר וַיַּעֲבֹר אִתַּי הַגִּתִּי וְכָל־אֲנָשָׁיו וְכָל־הַטַּף אֲשֶׁר אִתֹּו׃
15.23 וְכָל־הָאָרֶץ בֹּוכִים קֹול גָּדֹול וְכָל־הָעָם עֹבְרִים וְהַמֶּלֶךְ עֹבֵר בְּנַחַל קִדְרֹון וְכָל־הָעָם עֹבְרִים עַל־פְּנֵי־דֶרֶךְ אֶת־הַמִּדְבָּר׃
15.24 וְהִנֵּה גַם־צָדֹוק וְכָל־הַלְוִיִּם אִתֹּו נֹשְׂאִים אֶת־אֲרֹון בְּרִית הָאֱלֹהִים וַיַּצִּקוּ אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים וַיַּעַל אֶבְיָתָר עַד־תֹּם כָּל־הָעָם לַעֲבֹור מִן־הָעִיר׃
15.25 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְצָדֹוק הָשֵׁב אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים הָעִיר אִם־אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה וֶהֱשִׁבַנִי וְהִרְאַנִי אֹתֹו וְאֶת־נָוֵהוּ׃
15.26 וְאִם כֹּה יֹאמַר לֹא חָפַצְתִּי בָּךְ הִנְנִי יַעֲשֶׂה־לִּי כַּאֲשֶׁר טֹוב בְּעֵינָיו׃ ס
15.27 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־צָדֹוק הַכֹּהֵן הֲרֹואֶה אַתָּה שֻׁבָה הָעִיר בְּשָׁלֹום וַאֲחִימַעַץ בִּנְךָ וִיהֹונָתָן בֶּן־אֶבְיָתָר שְׁנֵי בְנֵיכֶם אִתְּכֶם׃
15.28 רְאוּ אָנֹכִי מִתְמַהְמֵהַּ [בְּעַבְרֹות כ] (בְּעַרְבֹות ק) הַמִּדְבָּר עַד בֹּוא דָבָר מֵעִמָּכֶם לְהַגִּיד לִי׃
15.29 וַיָּשֶׁב צָדֹוק וְאֶבְיָתָר אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים יְרוּשָׁלִָם וַיֵּשְׁבוּ שָׁם׃
15.30 וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה ׀ וּבֹוכֶה וְרֹאשׁ לֹו חָפוּי וְהוּא הֹלֵךְ יָחֵף וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־אִתֹּו חָפוּ אִישׁ רֹאשֹׁו וְעָלוּ עָלֹה וּבָכֹה׃
15.31 וְדָוִד הִגִּיד לֵאמֹר אֲחִיתֹפֶל בַּקֹּשְׁרִים עִם־אַבְשָׁלֹום וַיֹּאמֶר דָּוִד סַכֶּל־נָא אֶת־עֲצַת אֲחִיתֹפֶל יְהוָה׃
15.32 וַיְהִי דָוִד בָּא עַד־הָרֹאשׁ אֲשֶׁר־יִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם לֵאלֹהִים וְהִנֵּה לִקְרָאתֹו חוּשַׁי הָאַרְכִּי קָרוּעַ כֻּתָּנְתֹּו וַאֲדָמָה עַל־רֹאשֹׁו׃
15.33 וַיֹּאמֶר לֹו דָּוִד אִם עָבַרְתָּ אִתִּי וְהָיִתָ עָלַי לְמַשָּׂא׃
15.34 וְאִם־הָעִיר תָּשׁוּב וְאָמַרְתָּ לְאַבְשָׁלֹום עַבְדְּךָ אֲנִי הַמֶּלֶךְ אֶהְיֶה עֶבֶד אָבִיךָ וַאֲנִי מֵאָז וְעַתָּה וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וְהֵפַרְתָּה לִי אֵת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל׃
15.35 וַהֲלֹוא עִמְּךָ שָׁם צָדֹוק וְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים וְהָיָה כָּל־הַדָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁמַע מִבֵּית הַמֶּלֶךְ תַּגִּיד לְצָדֹוק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים׃
15.36 הִנֵּה־שָׁם עִמָּם שְׁנֵי בְנֵיהֶם אֲחִימַעַץ לְצָדֹוק וִיהֹונָתָן לְאֶבְיָתָר וּשְׁלַחְתֶּם בְּיָדָם אֵלַי כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁמָעוּ׃
15.37 וַיָּבֹא חוּשַׁי רֵעֶה דָוִד הָעִיר וְאַבְשָׁלֹם יָבֹא יְרוּשָׁלִָם׃
15.1 wajHij meAaharej ken wajaOax low Aabxxaalowm maerkaabaaH wsusijm wahamixxijm Aijxx raacijm lpaanaajw׃
15.2 wHixxkijm Aabxxaalowm wOaamad Oal-jad daeraek HaxxaaOar wajHij kaal-HaaAijxx Aaxxaer-jiHjaeH-low-rijb laabowA Aael-Hamaelaek lamixxpaaT wajiqraaA Aabxxaalowm Aelaajw wajoAmaer Aej-mizaeH Oijr AataaH wajoAmaer meAahad xxibTej-jixraaAel Oabdaekaa׃
15.3 wajoAmaer Aelaajw Aabxxaalowm rAeH dbaaraekaa Towbijm wnkohijm wxxomeOa Aejn-lkaa meAet Hamaelaek׃
15.4 wajoAmaer Aabxxaalowm mij-jximenij xxopeT baaAaaraec wOaalaj jaabowA kaal-Aijxx Aaxxaer-jiHjaeH-low-rijb wmixxpaaT wHicdaqtijw׃
15.5 wHaajaaH biqraab-Aijxx lHixxtahawot low wxxaalah Aaet-jaadow wHaehaezijq low wnaaxxaq low׃
15.6 wajaOax Aabxxaalowm kadaabaar HazaeH lkaal-jixraaAel Aaxxaer-jaaboAw lamixxpaaT Aael-Hamaelaek wajganeb Aabxxaalowm Aaet-leb Aanxxej jixraaAel׃ p
15.7 wajHij miqec AarbaaOijm xxaanaaH wajoAmaer Aabxxaalowm Aael-Hamaelaek AelakaaH naaA waAaxxalem Aaet-nidrij Aaxxaer-naadartij lajHwaaH bhaebrown׃
15.8 kij-nedaer naadar Oabdkaa bxxibtij bigxxwr baAaraam leAmor Aim- [jxxijb k] (jaaxxowb q) jxxijbenij jHwaaH jrwxxaalaim wOaabadtij Aaet-jHwaaH׃
15.9 wajoAmaer-low Hamaelaek lek bxxaalowm wajaaqaam wajelaek haebrownaaH׃ p
15.10 wajixxlah Aabxxaalowm mraglijm bkaal-xxibTej jixraaAel leAmor kxxaamOakaem Aaet-qowl Haxxopaar waAamartaem maalak Aabxxaalowm bhaebrown׃
15.11 wAaet-Aabxxaalowm Haalkw maaAtajim Aijxx mijrwxxaalaim qruAijm wHolkijm ltumaam wloA jaadOw kaal-daabaar׃
15.12 wajixxlah Aabxxaalowm Aaet-Aahijtopael Hagijlonij jowOec daawid meOijrow migiloH bzaabhow Aaet-Hazbaahijm wajHij Haqaexxaer Aamic wHaaOaam Howlek waaraab Aaet-Aabxxaalowm׃
15.13 wajaaboA Hamagijd Aael-daawid leAmor HaajaaH laeb-Aijxx jixraaAel Aaharej Aabxxaalowm׃
15.14 wajoAmaer daawid lkaal-Oabaadaajw Aaxxaer-Aitow bijrwxxaalaim qwmw wnibraahaaH kij loA-tiHjaeH-laanw plejTaaH mipnej Aabxxaalowm maHarw laalaekaet paen-jmaHer wHixigaanw wHidijha Oaalejnw Aaet-HaaraaOaaH wHikaaH HaaOijr lpij-haaraeb׃
15.15 wajoAmrw Oabdej-Hamaelaek Aael-Hamaelaek kkol Aaxxaer-jibhar Aadonij Hamaelaek HineH Oabaadaejkaa׃
15.16 wajeceA Hamaelaek wkaal-bejtow braglaajw wajaOazob Hamaelaek Aet Oaexaer naaxxijm pilagxxijm lixxmor Habaajit׃
15.17 wajeceA Hamaelaek wkaal-HaaOaam braglaajw wajaOamdw bejt Hamaerhaaq׃
15.18 wkaal-Oabaadaajw Oobrijm Oal-jaadow wkaal-Hakretij wkaal-Hapletij wkaal-Hagitijm xxexx-meAowt Aijxx Aaxxaer-baaAw braglow migat Oobrijm Oal-pnej Hamaelaek׃
15.19 wajoAmaer Hamaelaek Aael-Aitaj Hagitij laamaaH telek gam-AataaH Aitaanw xxwb wxxeb Oim-Hamaelaek kij-naakrij AataaH wgam-golaeH AataaH limqowmaekaa׃
15.20 tmowl bowAaekaa wHajowm [AanowOakaa k] (AanijOakaa q) Oimaanw laalaekaet waAanij Howlek Oal Aaxxaer-Aanij Howlek xxwb wHaaxxeb Aaet-Aahaejkaa Oimaak haesaed waeAaemaet׃
15.21 wajaOan Aitaj Aaet-Hamaelaek wajoAmar haj-jHwaaH whej Aadonij Hamaelaek kij Aim-bimqowm Aaxxaer jiHjaeH-xxaam Aadonij Hamaelaek Aim-lmaawaet Aim-lhajijm kij-xxaam jiHjaeH Oabdaekaa׃
15.22 wajoAmaer daawid Aael-Aitaj lek waOabor wajaOabor Aitaj Hagitij wkaal-Aanaaxxaajw wkaal-HaTap Aaxxaer Aitow׃
15.23 wkaal-HaaAaaraec bowkijm qowl gaadowl wkaal-HaaOaam Oobrijm wHamaelaek Oober bnahal qidrown wkaal-HaaOaam Oobrijm Oal-pnej-daeraek Aaet-Hamidbaar׃
15.24 wHineH gam-caadowq wkaal-Halwijim Aitow noxAijm Aaet-Aarown brijt HaaAaeloHijm wajaciqw Aaet-Aarown HaaAaeloHijm wajaOal Aaebjaataar Oad-tom kaal-HaaOaam laOabowr min-HaaOijr׃
15.25 wajoAmaer Hamaelaek lcaadowq Haaxxeb Aaet-Aarown HaaAaeloHijm HaaOijr Aim-AaemcaaA hen bOejnej jHwaaH waeHaexxibanij wHirAanij Aotow wAaet-naaweHw׃
15.26 wAim koH joAmar loA haapactij baak Hinnij jaOaxaeH-lij kaAaxxaer Towb bOejnaajw׃ s
15.27 wajoAmaer Hamaelaek Aael-caadowq HakoHen HarowAaeH AataaH xxubaaH HaaOijr bxxaalowm waAahijmaOac binkaa wijHownaataan baen-Aaebjaataar xxnej bnejkaem Aitkaem׃
15.28 rAw Aaanokij mitmaHmeHa [bOabrowt k] (bOarbowt q) Hamidbaar Oad bowA daabaar meOimaakaem lHagijd lij׃
15.29 wajaaxxaeb caadowq wAaebjaataar Aaet-Aarown HaaAaeloHijm jrwxxaalaaim wajexxbw xxaam׃
15.30 wdaawid OolaeH bmaOaleH Hazejtijm OolaeH wbowkaeH wroAxx low haapwj wHwA Holek jaahep wkaal-HaaOaam Aaxxaer-Aitow haapw Aijxx roAxxow wOaalw OaaloH wbaakoH׃
15.31 wdaawid Higijd leAmor Aahijtopael baqoxxrijm Oim-Aabxxaalowm wajoAmaer daawid sakael-naaA Aaet-Oacat Aahijtopael jHwaaH׃
15.32 wajHij daawid baaA Oad-HaaroAxx Aaxxaer-jixxtahawaeH xxaam leAloHijm wHineH liqraaAtow hwxxaj HaaAarkij qaarwOa kutaantow waAadaamaaH Oal-roAxxow׃
15.33 wajoAmaer low daawid Aim Oaabartaa Aitij wHaajitaa Oaalaj lmaxaaA׃
15.34 wAim-HaaOijr taaxxwb wAaamartaa lAabxxaalowm Oabdkaa Aanij Hamaelaek AaeHjaeH Oaebaed Aaabijkaa waAanij meAaaz wOataaH waAanij Oabdaekaa wHepartaaH lij Aet Oacat Aahijtopael׃
15.35 waHalowA Oimkaa xxaam caadowq wAaebjaataar HakoHanijm wHaajaaH kaal-Hadaabaar Aaxxaer tixxmaO mibejt Hamaelaek tagijd lcaadowq wlAaebjaataar HakoHanijm׃
15.36 HineH-xxaam Oimaam xxnej bnejHaem AahijmaOac lcaadowq wijHownaataan lAaebjaataar wxxlahtaem bjaadaam Aelaj kaal-daabaar Aaxxaer tixxmaaOw׃
15.37 wajaaboA hwxxaj reOaeH daawid HaaOijr wAabxxaalom jaaboA jrwxxaalaaim׃
15.1 ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה וססים וחמשים איש רצים לפניו׃
15.2 והשכים אבשלום ועמד על־יד דרך השער ויהי כל־האיש אשר־יהיה־לו־ריב לבוא אל־המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי־מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי־ישראל עבדך׃
15.3 ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין־לך מאת המלך׃
15.4 ויאמר אבשלום מי־ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל־איש אשר־יהיה־לו־ריב ומשפט והצדקתיו׃
15.5 והיה בקרב־איש להשתחות לו ושלח את־ידו והחזיק לו ונשק לו׃
15.6 ויעש אבשלום כדבר הזה לכל־ישראל אשר־יבאו למשפט אל־המלך ויגנב אבשלום את־לב אנשי ישראל׃ פ
15.7 ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל־המלך אלכה נא ואשלם את־נדרי אשר־נדרתי ליהוה בחברון׃
15.8 כי־נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם־ [ישיב כ] (ישוב ק) ישיבני יהוה ירושלם ועבדתי את־יהוה׃
15.9 ויאמר־לו המלך לך בשלום ויקם וילך חברונה׃ פ
15.10 וישלח אבשלום מרגלים בכל־שבטי ישראל לאמר כשמעכם את־קול השפר ואמרתם מלך אבשלום בחברון׃
15.11 ואת־אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל־דבר׃
15.12 וישלח אבשלום את־אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את־הזבחים ויהי הקשר אמץ והעם הולך ורב את־אבשלום׃
15.13 ויבא המגיד אל־דוד לאמר היה לב־איש ישראל אחרי אבשלום׃
15.14 ויאמר דוד לכל־עבדיו אשר־אתו בירושלם קומו ונברחה כי לא־תהיה־לנו פליטה מפני אבשלום מהרו ללכת פן־ימהר והשגנו והדיח עלינו את־הרעה והכה העיר לפי־חרב׃
15.15 ויאמרו עבדי־המלך אל־המלך ככל אשר־יבחר אדני המלך הנה עבדיך׃
15.16 ויצא המלך וכל־ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים לשמר הבית׃
15.17 ויצא המלך וכל־העם ברגליו ויעמדו בית המרחק׃
15.18 וכל־עבדיו עברים על־ידו וכל־הכרתי וכל־הפלתי וכל־הגתים שש־מאות איש אשר־באו ברגלו מגת עברים על־פני המלך׃
15.19 ויאמר המלך אל־אתי הגתי למה תלך גם־אתה אתנו שוב ושב עם־המלך כי־נכרי אתה וגם־גלה אתה למקומך׃
15.20 תמול ׀ בואך והיום [אנועך כ] (אניעך ק) עמנו ללכת ואני הולך על אשר־אני הולך שוב והשב את־אחיך עמך חסד ואמת׃
15.21 ויען אתי את־המלך ויאמר חי־יהוה וחי אדני המלך כי אם־במקום אשר יהיה־שם ׀ אדני המלך אם־למות אם־לחיים כי־שם יהיה עבדך׃
15.22 ויאמר דוד אל־אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וכל־אנשיו וכל־הטף אשר אתו׃
15.23 וכל־הארץ בוכים קול גדול וכל־העם עברים והמלך עבר בנחל קדרון וכל־העם עברים על־פני־דרך את־המדבר׃
15.24 והנה גם־צדוק וכל־הלוים אתו נשאים את־ארון ברית האלהים ויצקו את־ארון האלהים ויעל אביתר עד־תם כל־העם לעבור מן־העיר׃
15.25 ויאמר המלך לצדוק השב את־ארון האלהים העיר אם־אמצא חן בעיני יהוה והשבני והראני אתו ואת־נוהו׃
15.26 ואם כה יאמר לא חפצתי בך הנני יעשה־לי כאשר טוב בעיניו׃ ס
15.27 ויאמר המלך אל־צדוק הכהן הרואה אתה שבה העיר בשלום ואחימעץ בנך ויהונתן בן־אביתר שני בניכם אתכם׃
15.28 ראו אנכי מתמהמה [בעברות כ] (בערבות ק) המדבר עד בוא דבר מעמכם להגיד לי׃
15.29 וישב צדוק ואביתר את־ארון האלהים ירושלם וישבו שם׃
15.30 ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ׀ ובוכה וראש לו חפוי והוא הלך יחף וכל־העם אשר־אתו חפו איש ראשו ועלו עלה ובכה׃
15.31 ודוד הגיד לאמר אחיתפל בקשרים עם־אבשלום ויאמר דוד סכל־נא את־עצת אחיתפל יהוה׃
15.32 ויהי דוד בא עד־הראש אשר־ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושי הארכי קרוע כתנתו ואדמה על־ראשו׃
15.33 ויאמר לו דוד אם עברת אתי והית עלי למשא׃
15.34 ואם־העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני המלך אהיה עבד אביך ואני מאז ועתה ואני עבדך והפרתה לי את עצת אחיתפל׃
15.35 והלוא עמך שם צדוק ואביתר הכהנים והיה כל־הדבר אשר תשמע מבית המלך תגיד לצדוק ולאביתר הכהנים׃
15.36 הנה־שם עמם שני בניהם אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושלחתם בידם אלי כל־דבר אשר תשמעו׃
15.37 ויבא חושי רעה דוד העיר ואבשלם יבא ירושלם׃
15.1 wjHj mAhrj kn wjOx lw Abxlwm mrkbH wssjm whmxjm Ajx rcjm lpnjw׃
15.2 wHxkjm Abxlwm wOmd Ol-jd drk HxOr wjHj kl-HAjx Axr-jHjH-lw-rjb lbwA Al-Hmlk lmxpT wjqrA Abxlwm Aljw wjAmr Aj-mzH Ojr AtH wjAmr mAhd xbTj-jxrAl Obdk׃
15.3 wjAmr Aljw Abxlwm rAH dbrk Twbjm wnkhjm wxmO Ajn-lk mAt Hmlk׃
15.4 wjAmr Abxlwm mj-jxmnj xpT bArc wOlj jbwA kl-Ajx Axr-jHjH-lw-rjb wmxpT wHcdqtjw׃
15.5 wHjH bqrb-Ajx lHxthwt lw wxlh At-jdw wHhzjq lw wnxq lw׃
15.6 wjOx Abxlwm kdbr HzH lkl-jxrAl Axr-jbAw lmxpT Al-Hmlk wjgnb Abxlwm At-lb Anxj jxrAl׃ p
15.7 wjHj mqc ArbOjm xnH wjAmr Abxlwm Al-Hmlk AlkH nA wAxlm At-ndrj Axr-ndrtj ljHwH bhbrwn׃
15.8 kj-ndr ndr Obdk bxbtj bgxwr bArm lAmr Am- [jxjb k] (jxwb q) jxjbnj jHwH jrwxlm wObdtj At-jHwH׃
15.9 wjAmr-lw Hmlk lk bxlwm wjqm wjlk hbrwnH׃ p
15.10 wjxlh Abxlwm mrgljm bkl-xbTj jxrAl lAmr kxmOkm At-qwl Hxpr wAmrtm mlk Abxlwm bhbrwn׃
15.11 wAt-Abxlwm Hlkw mAtjm Ajx mjrwxlm qrAjm wHlkjm ltmm wlA jdOw kl-dbr׃
15.12 wjxlh Abxlwm At-Ahjtpl Hgjlnj jwOc dwd mOjrw mglH bzbhw At-Hzbhjm wjHj Hqxr Amc wHOm Hwlk wrb At-Abxlwm׃
15.13 wjbA Hmgjd Al-dwd lAmr HjH lb-Ajx jxrAl Ahrj Abxlwm׃
15.14 wjAmr dwd lkl-Obdjw Axr-Atw bjrwxlm qwmw wnbrhH kj lA-tHjH-lnw pljTH mpnj Abxlwm mHrw llkt pn-jmHr wHxgnw wHdjh Oljnw At-HrOH wHkH HOjr lpj-hrb׃
15.15 wjAmrw Obdj-Hmlk Al-Hmlk kkl Axr-jbhr Adnj Hmlk HnH Obdjk׃
15.16 wjcA Hmlk wkl-bjtw brgljw wjOzb Hmlk At Oxr nxjm plgxjm lxmr Hbjt׃
15.17 wjcA Hmlk wkl-HOm brgljw wjOmdw bjt Hmrhq׃
15.18 wkl-Obdjw Obrjm Ol-jdw wkl-Hkrtj wkl-Hpltj wkl-Hgtjm xx-mAwt Ajx Axr-bAw brglw mgt Obrjm Ol-pnj Hmlk׃
15.19 wjAmr Hmlk Al-Atj Hgtj lmH tlk gm-AtH Atnw xwb wxb Om-Hmlk kj-nkrj AtH wgm-glH AtH lmqwmk׃
15.20 tmwl bwAk wHjwm [AnwOk k] (AnjOk q) Omnw llkt wAnj Hwlk Ol Axr-Anj Hwlk xwb wHxb At-Ahjk Omk hsd wAmt׃
15.21 wjOn Atj At-Hmlk wjAmr hj-jHwH whj Adnj Hmlk kj Am-bmqwm Axr jHjH-xm Adnj Hmlk Am-lmwt Am-lhjjm kj-xm jHjH Obdk׃
15.22 wjAmr dwd Al-Atj lk wObr wjObr Atj Hgtj wkl-Anxjw wkl-HTp Axr Atw׃
15.23 wkl-HArc bwkjm qwl gdwl wkl-HOm Obrjm wHmlk Obr bnhl qdrwn wkl-HOm Obrjm Ol-pnj-drk At-Hmdbr׃
15.24 wHnH gm-cdwq wkl-Hlwjm Atw nxAjm At-Arwn brjt HAlHjm wjcqw At-Arwn HAlHjm wjOl Abjtr Od-tm kl-HOm lObwr mn-HOjr׃
15.25 wjAmr Hmlk lcdwq Hxb At-Arwn HAlHjm HOjr Am-AmcA hn bOjnj jHwH wHxbnj wHrAnj Atw wAt-nwHw׃
15.26 wAm kH jAmr lA hpctj bk Hnnj jOxH-lj kAxr Twb bOjnjw׃ s
15.27 wjAmr Hmlk Al-cdwq HkHn HrwAH AtH xbH HOjr bxlwm wAhjmOc bnk wjHwntn bn-Abjtr xnj bnjkm Atkm׃
15.28 rAw Ankj mtmHmH [bObrwt k] (bOrbwt q) Hmdbr Od bwA dbr mOmkm lHgjd lj׃
15.29 wjxb cdwq wAbjtr At-Arwn HAlHjm jrwxlm wjxbw xm׃
15.30 wdwd OlH bmOlH Hzjtjm OlH wbwkH wrAx lw hpwj wHwA Hlk jhp wkl-HOm Axr-Atw hpw Ajx rAxw wOlw OlH wbkH׃
15.31 wdwd Hgjd lAmr Ahjtpl bqxrjm Om-Abxlwm wjAmr dwd skl-nA At-Oct Ahjtpl jHwH׃
15.32 wjHj dwd bA Od-HrAx Axr-jxthwH xm lAlHjm wHnH lqrAtw hwxj HArkj qrwO ktntw wAdmH Ol-rAxw׃
15.33 wjAmr lw dwd Am Obrt Atj wHjt Olj lmxA׃
15.34 wAm-HOjr txwb wAmrt lAbxlwm Obdk Anj Hmlk AHjH Obd Abjk wAnj mAz wOtH wAnj Obdk wHprtH lj At Oct Ahjtpl׃
15.35 wHlwA Omk xm cdwq wAbjtr HkHnjm wHjH kl-Hdbr Axr txmO mbjt Hmlk tgjd lcdwq wlAbjtr HkHnjm׃
15.36 HnH-xm Omm xnj bnjHm AhjmOc lcdwq wjHwntn lAbjtr wxlhtm bjdm Alj kl-dbr Axr txmOw׃
15.37 wjbA hwxj rOH dwd HOjr wAbxlm jbA jrwxlm׃
15.1 Post haec fecit sibi Absalom currus et equos et quinqua ginta viros, qui praecederent eum.
15.2 Et mane consurgens Absalom stabat iuxta viam portae; et omnem virum, qui habebat negotium, ut veniret ad regis iudicium, vocabat Absalom ad se et dicebat: “ De qua civitate es tu? ”. Qui respondens aiebat: “ Ex una tribu Israel ego sum servus tuus ”.
15.3 Respondebatque ei Absalom: “ Vide, sermones tui sunt boni et iusti, sed non est qui te audiat constitutus a rege ”. Dicebatque Absalom:
15.4 “ Quis me constituat iudicem in terra, ut ad me veniant omnes, qui habent negotium iudicandum, et iustificem eos? ”.
15.5 Sed et cum accederet ad eum homo, ut se prostraret coram illo, extendebat manum suam et apprehendens osculabatur eum.
15.6 Faciebatque hoc omni Israel, qui veniebat ad iudicium, ut audiretur a rege, et sollicitabat corda virorum Israel.
15.7 Post quattuor autem annos dixit Absalom ad regem: “ Vadam, quaeso, et reddam in Hebron vota mea, quae vovi Domino.
15.8 Votum enim vovit servus tuus, cum esset in Gesur Syriae, dicens: Si reduxerit me Dominus in Ierusalem, sacrificabo Domino ”.
15.9 Dixitque ei rex. “ Vade in pace ”. Et surrexit et abiit in Hebron.
15.10 Misit autem Absalom exploratores in universas tribus Israel dicens: “ Statim ut audieritis clangorem bucinae, dicite: “Factus est rex Absalom in Hebron” ”.
15.11 Porro cum Absalom ierunt ducenti viri de Ierusalem vocati, euntes simplici corde et causam penitus ignorantes.
15.12 Accersivit quoque Absalom, cum immolaret victimas, Achitophel Gilonitem consiliarium David de civitate sua Gilo. Et facta est coniuratio valida; populusque concurrens augebatur cum Absalom.
15.13 Venit igitur nuntius ad David dicens: “ Toto corde universus Israel sequitur Absalom ”.
15.14 Et ait David servis suis, qui erant cum eo in Ierusalem: “ Surgite, fugiamus; neque enim erit nobis effugium a facie Absalom. Festinate egredi, ne festinans occupet nos et impellat super nos ruinam et percutiat civitatem in ore gladii ”.
15.15 Dixeruntque servi regis ad eum: “ In omnibus, quaecumque elegerit dominus noster rex, ecce servi tui sumus ”.
15.16 Egressus est ergo rex et universa domus eius post eum et dereliquit rex decem mulieres concubinas ad custodiendam domum.
15.17 Egressusque rex et omnis populus post eum steterunt ad ultimam domum.
15.18 Et universi servi eius transierunt iuxta eum; et omnes Cherethi et Phelethi et omnes Getthaei, sescenti viri, qui secuti eum fuerant de Geth, transierunt coram rege.
15.19 Dixit autem rex ad Ethai Getthaeum: “ Cur venis etiam tu nobiscum? Revertere et habita cum rege, quia alienigena es, immo et exsul de loco tuo.
15.20 Heri venisti, et hodie compellam te vagari nobiscum, cum ego vadam, quo iturus sum? Revertere et reduc tecum fratres tuos, et Dominus faciat tecum misericordiam et veritatem ”.
15.21 Et respondit Ethai regi dicens: “ Vivit Dominus et vivit dominus meus rex, in quocumque loco fuerit dominus meus rex, sive ad mortem sive ad vitam, ibi erit servus tuus ”.
15.22 Et ait David Ethai: “ Veni et transi ”. Et transivit Ethai Getthaeus et omnes viri eius et omnes parvuli, qui cum eo erant.
15.23 Omnisque terra flebat voce magna, et universus populus transibat. Rex quoque transgrediebatur torrentem Cedron, et cunctus populus incedebat contra viam deserti.
15.24 Venit autem et Sadoc et universi Levitae cum eo portantes arcam foederis Dei; et deposuerunt arcam Dei. Et sacrificavit Abiathar, donec omnis populus egressus fuerat de civitate.
15.25 Et dixit rex ad Sadoc: “ Reporta arcam Dei in urbem. Si invenero gratiam in oculis Domini, reducet me et ostendet mihi eam et habitationem suam.
15.26 Si autem dixerit: “Non places mihi”, praesto sum: faciat, quod bonum est coram se ”.
15.27 Et dixit rex ad Sadoc sacerdotem: “ Videsne? Revertere in civitatem in pace; et Achimaas filius tuus et Ionathan filius Abiathar, duo filii vestri sint vobiscum.
15.28 Ecce ego morabor ad vada deserti, donec veniat sermo a vobis indicans mihi ”.
15.29 Reportaverunt igitur Sadoc et Abiathar arcam Dei Ierusalem et manserunt ibi.
15.30 Porro David ascendebat clivum Olivarum scandens et flens, operto capite et nudis pedibus incedens; sed et omnis populus, qui erat cum eo, operto capite ascendebat plorans.
15.31 Nuntiatum est autem David quod et Achitophel esset in coniuratione cum Absalom; dixitque David: “ Infatua, quaeso, Domine, consilium Achitophel ”.
15.32 Cumque ascendisset David summitatem montis, in quo adorabatur Deus, ecce occurrit ei Chusai Arachites, scissa veste et terra pleno capite.
15.33 Et dixit ei David: “ Si veneris mecum, eris mihi oneri;
15.34 Si autem in civitatem revertaris et dixeris Absalom: “Servus tuus ego, rex, ero; servus patris tui ego fui prius, nunc autem ego sum servus tuus”, dissipabis mihi consilium Achitophel.
15.35 Habes autem tecum Sadoc et Abiathar sacerdotes; et omne verbum, quodcumque audieris de domo regis, indicabis Sadoc et Abiathar sacerdotibus.
15.36 Sunt autem cum eis duo filii eorum: Achimaas Sadoc et Ionathan Abiathar; et mittetis per eos ad me omne verbum, quod audieritis ”.
15.37 Veniente ergo Chusai amico David in civitatem, Absalom quoque ingressus est Ierusalem.
16.1 Und als David kaum die Höhe überschritten hatte, siehe, da kam ihm Ziba, der Knecht Mephibosets, entgegen mit einem Paar gesattelter Esel; darauf waren zweihundert Brote, hundert getrocknete Trauben, hundert Früchte und ein Schlauch Wein.
16.2 Da fragte der König: Was willst du damit? Ziba sprach: Die Esel sind für die königliche Familie zum Reiten und die Brote und das Obst zur Speise für die Jünglinge, der Wein aber zum Trinken für die, welche in der Wüste müde werden!
16.3 Der König fragte: Wo ist denn der Sohn deines Herrn? Ziba sprach zum König: Siehe, er blieb zu Jerusalem; denn er sprach: Heute wird das Haus Israel mir das Reich meines Vaters zurückgeben.
16.4 Da sprach der König zu Ziba: Siehe, alles was Mephiboset hat, soll dein sein! Ziba antwortete: Ich verbeuge mich! Laß mich Gnade finden vor deinen Augen, mein Herr und König!
16.5 Als aber der König David nach Bachurim kam, siehe, da trat von dort ein Mann vom Geschlechte des Hauses Sauls heraus, der hieß Simei, ein Sohn Geras;
16.6 der kam heraus und fluchte und warf mit Steinen nach David und allen Knechten des Königs David; denn alles Volk und alle Helden waren zu seiner Rechten und zu seiner Linken.
16.7 Also aber sprach Simei, indem er fluchte: Geh, geh, du Blutmensch, du Nichtswürdiger!
16.8 Der HERR hat dir vergolten alles Blut des Hauses Sauls, an dessen Statt du König geworden bist! Nun hat der HERR das Reich in die Hand deines Sohnes Absalom gegeben und siehe, nun steckst du in deinem Unglück; denn du bist ein Blutmensch!
16.9 Aber Abisai, der Sohn der Zeruja, sprach zum König: Warum soll dieser tote Hund meinem Herrn, dem König fluchen? Ich will doch hingehen und ihm den Kopf abhauen!
16.10 Aber der König sprach: Ihr Söhne der Zeruja, was habe ich mit euch zu schaffen? Wenn er flucht, und wenn der HERR zu ihm gesagt hat: Fluche dem David! wer will dann sagen: Warum tust du also?
16.11 Und David sprach zu Abisai und zu allen seinen Knechten: Siehe, mein Sohn, der von meinem Leibe gekommen ist, stellt mir nach dem Leben; warum nicht auch dieser Benjaminiter? Laßt ihn fluchen; denn der HERR hat ihn geheißen!
16.12 Vielleicht wird der HERR mein Elend ansehen und mir sein heutiges Fluchen mit Gutem vergelten!
16.13 Also ging David seines Weges mit seinen Leuten; Simei aber ging an der Seite des Berges neben ihm her und fluchte immer und warf mit Steinen nach ihm und besprengte ihn mit Staub.
16.14 Als aber der König samt allem Volk, das bei ihm war, müde ankam, erquickte er sich daselbst.
16.15 Absalom aber und alles Volk, die Männer von Israel, waren nach Jerusalem gekommen und Ahitophel mit ihm.
16.16 Und als Husai, der Architer, Davids Freund, zu Absalom hineinkam, sprach er zu Absalom: Es lebe der König! Es lebe der König!
16.17 Absalom aber sprach zu Husai: Ist das deine Liebe zu deinem Freund? Warum bist du nicht mit deinem Freund gezogen?
16.18 Husai sprach zu Absalom: Keineswegs! Sondern wen der HERR und dieses Volk und alle Männer Israels erwählen, dessen will ich sein und bei dem bleibe ich!
16.19 Und zum andern: Wem sollte ich dienen? Nicht seinem Sohne? Wie ich vor deinem Vater gedient habe, also will ich es auch vor dir tun.
16.20 Und Absalom sprach zu Ahitophel: Rate, was wir tun sollen!
16.21 Ahitophel sprach: Gehe zu den Kebsweibern deines Vaters, die er hinterlassen hat, das Haus zu hüten, so wird ganz Israel vernehmen, daß du dich bei deinem Vater verhaßt gemacht hast, und es werden die Hände aller deiner Anhänger gestärkt.
16.22 Da schlug man Absalom ein Zelt auf dem Dache auf, und Absalom ging vor den Augen von ganz Israel zu den Kebsweibern seines Vaters.
16.23 Ahitophels Rat galt nämlich in jenen Tagen soviel, als hätte man das Wort Gottes befragt; so galten alle Ratschläge Ahitophels bei David und bei Absalom.
16.1 καὶ δαυιδ παρῆλθεν βραχύ τι ἀπὸ τῆς ροως καὶ ἰδοὺ σιβα τὸ παιδάριον μεμφιβοσθε εἰς ἀπαντὴν αὐτοῦ καὶ ζεῦγος ὄνων ἐπισεσαγμένων καὶ ἐπ' αὐτοῖς διακόσιοι ἄρτοι καὶ ἑκατὸν σταφίδες καὶ ἑκατὸν φοίνικες καὶ νεβελ οἴνου
16.2 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς σιβα τί ταῦτά σοι καὶ εἶπεν σιβα τὰ ὑποζύγια τῇ οἰκίᾳ τοῦ βασιλέως τοῦ ἐπικαθῆσθαι καὶ οἱ ἄρτοι καὶ οἱ φοίνικες εἰς βρῶσιν τοῖς παιδαρίοις καὶ ὁ οἶνος πιεῖν τοῖς ἐκλελυμένοις ἐν τῇ ἐρήμῳ
16.3 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς καὶ ποῦ ὁ υἱὸς τοῦ κυρίου σου καὶ εἶπεν σιβα πρὸς τὸν βασιλέα ἰδοὺ κάθηται ἐν ιερουσαλημ ὅτι εἶπεν σήμερον ἐπιστρέψουσίν μοι ὁ οἶκος ισραηλ τὴν βασιλείαν τοῦ πατρός μου
16.4 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς τῷ σιβα ιδοὺ σοὶ πάντα ὅσα ἐστὶν τῷ μεμφιβοσθε καὶ εἶπεν σιβα προσκυνήσας εὕροιμι χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς σου κύριέ μου βασιλεῦ
16.5 καὶ ἦλθεν ὁ βασιλεὺς δαυιδ ἕως βαουριμ καὶ ἰδοὺ ἐκεῖθεν ἀνὴρ ἐξεπορεύετο ἐκ συγγενείας οἴκου σαουλ καὶ ὄνομα αὐτῷ σεμεϊ υἱὸς γηρα ἐξῆλθεν ἐκπορευόμενος καὶ καταρώμενος
16.6 καὶ λιθάζων ἐν λίθοις τὸν δαυιδ καὶ πάντας τοὺς παῖδας τοῦ βασιλέως δαυιδ καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἦν καὶ πάντες οἱ δυνατοὶ ἐκ δεξιῶν καὶ ἐξ εὐωνύμων τοῦ βασιλέως
16.7 καὶ οὕτως ἔλεγεν σεμεϊ ἐν τῷ καταρᾶσθαι αὐτόν ἔξελθε ἔξελθε ἀνὴρ αἱμάτων καὶ ἀνὴρ ὁ παράνομος
16.8 ἐπέστρεψεν ἐπὶ σὲ κύριος πάντα τὰ αἵματα τοῦ οἴκου σαουλ ὅτι ἐβασίλευσας ἀντ' αὐτοῦ καὶ ἔδωκεν κύριος τὴν βασιλείαν ἐν χειρὶ αβεσσαλωμ τοῦ υἱοῦ σου καὶ ἰδοὺ σὺ ἐν τῇ κακίᾳ σου ὅτι ἀνὴρ αἱμάτων σύ
16.9 καὶ εἶπεν αβεσσα υἱὸς σαρουιας πρὸς τὸν βασιλέα ἵνα τί καταρᾶται ὁ κύων ὁ τεθνηκὼς οὗτος τὸν κύριόν μου τὸν βασιλέα διαβήσομαι δὴ καὶ ἀφελῶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ
16.10 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς τί ἐμοὶ καὶ ὑμῖν υἱοὶ σαρουιας ἄφετε αὐτὸν καὶ οὕτως καταράσθω ὅτι κύριος εἶπεν αὐτῷ καταρᾶσθαι τὸν δαυιδ καὶ τίς ἐρεῖ ὡς τί ἐποίησας οὕτως
16.11 καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς αβεσσα καὶ πρὸς πάντας τοὺς παῖδας αὐτοῦ ἰδοὺ ὁ υἱός μου ὁ ἐξελθὼν ἐκ τῆς κοιλίας μου ζητεῖ τὴν ψυχήν μου καὶ προσέτι νῦν ὁ υἱὸς τοῦ ιεμινι ἄφετε αὐτὸν καταρᾶσθαι ὅτι εἶπεν αὐτῷ κύριος
16.12 εἴ πως ἴδοι κύριος ἐν τῇ ταπεινώσει μου καὶ ἐπιστρέψει μοι ἀγαθὰ ἀντὶ τῆς κατάρας αὐτοῦ τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ
16.13 καὶ ἐπορεύθη δαυιδ καὶ οἱ ἄνδρες αὐτοῦ ἐν τῇ ὁδῷ καὶ σεμεϊ ἐπορεύετο ἐκ πλευρᾶς τοῦ ὄρους ἐχόμενα αὐτοῦ πορευόμενος καὶ καταρώμενος καὶ λιθάζων ἐν λίθοις ἐκ πλαγίων αὐτοῦ καὶ τῷ χοῒ πάσσων
16.14 καὶ ἦλθεν ὁ βασιλεὺς καὶ πᾶς ὁ λαὸς αὐτοῦ ἐκλελυμένοι καὶ ἀνέψυξαν ἐκεῖ
16.15 καὶ αβεσσαλωμ καὶ πᾶς ἀνὴρ ισραηλ εἰσῆλθον εἰς ιερουσαλημ καὶ αχιτοφελ μετ' αὐτοῦ
16.16 καὶ ἐγενήθη ἡνίκα ἦλθεν χουσι ὁ αρχι ἑταῖρος δαυιδ πρὸς αβεσσαλωμ καὶ εἶπεν χουσι πρὸς αβεσσαλωμ ζήτω ὁ βασιλεύς
16.17 καὶ εἶπεν αβεσσαλωμ πρὸς χουσι τοῦτο τὸ ἔλεός σου μετὰ τοῦ ἑταίρου σου ἵνα τί οὐκ ἀπῆλθες μετὰ τοῦ ἑταίρου σου
16.18 καὶ εἶπεν χουσι πρὸς αβεσσαλωμ οὐχί ἀλλὰ κατόπισθεν οὗ ἐξελέξατο κύριος καὶ ὁ λαὸς οὗτος καὶ πᾶς ἀνὴρ ισραηλ αὐτῷ ἔσομαι καὶ μετ' αὐτοῦ καθήσομαι
16.19 καὶ τὸ δεύτερον τίνι ἐγὼ δουλεύσω οὐχὶ ἐνώπιον τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καθάπερ ἐδούλευσα ἐνώπιον τοῦ πατρός σου οὕτως ἔσομαι ἐνώπιόν σου
16.20 καὶ εἶπεν αβεσσαλωμ πρὸς αχιτοφελ φέρετε ἑαυτοῖς βουλὴν τί ποιήσωμεν
16.21 καὶ εἶπεν αχιτοφελ πρὸς αβεσσαλωμ εἴσελθε πρὸς τὰς παλλακὰς τοῦ πατρός σου ἃς κατέλιπεν φυλάσσειν τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ ἀκούσεται πᾶς ισραηλ ὅτι κατῄσχυνας τὸν πατέρα σου καὶ ἐνισχύσουσιν αἱ χεῖρες πάντων τῶν μετὰ σοῦ
16.22 καὶ ἔπηξαν τὴν σκηνὴν τῷ αβεσσαλωμ ἐπὶ τὸ δῶμα καὶ εἰσῆλθεν αβεσσαλωμ πρὸς τὰς παλλακὰς τοῦ πατρὸς αὐτοῦ κατ' ὀφθαλμοὺς παντὸς ισραηλ
16.23 καὶ ἡ βουλὴ αχιτοφελ ἣν ἐβουλεύσατο ἐν ταῖς ἡμέραις ταῖς πρώταις ὃν τρόπον ἐπερωτήσῃ ἐν λόγῳ τοῦ θεοῦ οὕτως πᾶσα ἡ βουλὴ τοῦ αχιτοφελ καί γε τῷ δαυιδ καί γε τῷ αβεσσαλωμ
16.1 kai dayid parehlthen brachy ti apo tehs roohs kai idoy siba to paidarion memphibosthe eis apantehn aytoy kai zeygos onohn episesagmenohn kai ep' aytois diakosioi artoi kai ekaton staphides kai ekaton phoinikes kai nebel oinoy
16.2 kai eipen o basileys pros siba ti tayta soi kai eipen siba ta ypozygia teh oikia toy basileohs toy epikathehsthai kai oi artoi kai oi phoinikes eis brohsin tois paidariois kai o oinos piein tois eklelymenois en teh erehmoh
16.3 kai eipen o basileys kai poy o yios toy kyrioy soy kai eipen siba pros ton basilea idoy kathehtai en ieroysalehm oti eipen sehmeron epistrepsoysin moi o oikos israehl tehn basileian toy patros moy
16.4 kai eipen o basileys toh siba idoy soi panta osa estin toh memphibosthe kai eipen siba proskynehsas eyroimi charin en ophthalmois soy kyrie moy basiley
16.5 kai ehlthen o basileys dayid eohs baoyrim kai idoy ekeithen anehr exeporeyeto ek syggeneias oikoy saoyl kai onoma aytoh semei yios gehra exehlthen ekporeyomenos kai katarohmenos
16.6 kai lithazohn en lithois ton dayid kai pantas toys paidas toy basileohs dayid kai pas o laos ehn kai pantes oi dynatoi ek dexiohn kai ex eyohnymohn toy basileohs
16.7 kai oytohs elegen semei en toh katarasthai ayton exelthe exelthe anehr aimatohn kai anehr o paranomos
16.8 epestrepsen epi se kyrios panta ta aimata toy oikoy saoyl oti ebasileysas ant' aytoy kai edohken kyrios tehn basileian en cheiri abessalohm toy yioy soy kai idoy sy en teh kakia soy oti anehr aimatohn sy
16.9 kai eipen abessa yios saroyias pros ton basilea ina ti kataratai o kyohn o tethnehkohs oytos ton kyrion moy ton basilea diabehsomai deh kai apheloh tehn kephalehn aytoy
16.10 kai eipen o basileys ti emoi kai ymin yioi saroyias aphete ayton kai oytohs katarasthoh oti kyrios eipen aytoh katarasthai ton dayid kai tis erei ohs ti epoiehsas oytohs
16.11 kai eipen dayid pros abessa kai pros pantas toys paidas aytoy idoy o yios moy o exelthohn ek tehs koilias moy zehtei tehn psychehn moy kai proseti nyn o yios toy iemini aphete ayton katarasthai oti eipen aytoh kyrios
16.12 ei pohs idoi kyrios en teh tapeinohsei moy kai epistrepsei moi agatha anti tehs kataras aytoy teh ehmera tayteh
16.13 kai eporeytheh dayid kai oi andres aytoy en teh odoh kai semei eporeyeto ek pleyras toy oroys echomena aytoy poreyomenos kai katarohmenos kai lithazohn en lithois ek plagiohn aytoy kai toh choi passohn
16.14 kai ehlthen o basileys kai pas o laos aytoy eklelymenoi kai anepsyxan ekei
16.15 kai abessalohm kai pas anehr israehl eisehlthon eis ieroysalehm kai achitophel met' aytoy
16.16 kai egenehtheh ehnika ehlthen choysi o archi etairos dayid pros abessalohm kai eipen choysi pros abessalohm zehtoh o basileys
16.17 kai eipen abessalohm pros choysi toyto to eleos soy meta toy etairoy soy ina ti oyk apehlthes meta toy etairoy soy
16.18 kai eipen choysi pros abessalohm oychi alla katopisthen oy exelexato kyrios kai o laos oytos kai pas anehr israehl aytoh esomai kai met' aytoy kathehsomai
16.19 kai to deyteron tini egoh doyleysoh oychi enohpion toy yioy aytoy kathaper edoyleysa enohpion toy patros soy oytohs esomai enohpion soy
16.20 kai eipen abessalohm pros achitophel pherete eaytois boylehn ti poiehsohmen
16.21 kai eipen achitophel pros abessalohm eiselthe pros tas pallakas toy patros soy as katelipen phylassein ton oikon aytoy kai akoysetai pas israehl oti katehschynas ton patera soy kai enischysoysin ai cheires pantohn tohn meta soy
16.22 kai epehxan tehn skehnehn toh abessalohm epi to dohma kai eisehlthen abessalohm pros tas pallakas toy patros aytoy kat' ophthalmoys pantos israehl
16.23 kai eh boyleh achitophel ehn eboyleysato en tais ehmerais tais prohtais on tropon eperohtehseh en logoh toy theoy oytohs pasa eh boyleh toy achitophel kai ge toh dayid kai ge toh abessalohm
16.1 וְדָוִד עָבַר מְעַט מֵהָרֹאשׁ וְהִנֵּה צִיבָא נַעַר מְפִי־בֹשֶׁת לִקְרָאתֹו וְצֶמֶד חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים וּמֵאָה קַיִץ וְנֵבֶל יָיִן׃
16.2 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־צִיבָא מָה־אֵלֶּה לָּךְ וַיֹּאמֶר צִיבָא הַחֲמֹורִים לְבֵית־הַמֶּלֶךְ לִרְכֹּב [וּלְהַלֶּחֶם כ] (וְהַלֶּחֶם ק) וְהַקַּיִץ לֶאֱכֹול הַנְּעָרִים וְהַיַּיִן לִשְׁתֹּות הַיָּעֵף בַּמִּדְבָּר׃
16.3 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ וְאַיֵּה בֶּן־אֲדֹנֶיךָ וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל־הַמֶּלֶךְ הִנֵּה יֹושֵׁב בִּירוּשָׁלִַם כִּי אָמַר הַיֹּום יָשִׁיבוּ לִי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֵת מַמְלְכוּת אָבִי׃
16.4 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְצִבָא הִנֵּה לְךָ כֹּל אֲשֶׁר לִמְפִי־בֹשֶׁת וַיֹּאמֶר צִיבָא הִשְׁתַּחֲוֵיתִי אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ׃
16.5 וּבָא הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַד־בַּחוּרִים וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יֹוצֵא מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית־שָׁאוּל וּשְׁמֹו שִׁמְעִי בֶן־גֵּרָא יֹצֵא יָצֹוא וּמְקַלֵּל׃
16.6 וַיְסַקֵּל בָּאֲבָנִים אֶת־דָּוִד וְאֶת־כָּל־עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְכָל־הָעָם וְכָל־הַגִּבֹּרִים מִימִינֹו וּמִשְּׂמֹאלֹו׃
16.7 וְכֹה־אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלֹו צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל׃
16.8 הֵשִׁיב עָלֶיךָ יְהוָה כֹּל ׀ דְּמֵי בֵית־שָׁאוּל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ [תַּחְתֹּו כ] (תַּחְתָּיו ק) וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת־הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלֹום בְּנֶךָ וְהִנְּךָ בְּרָעָתֶךָ כִּי אִישׁ דָּמִים אָתָּה׃
16.9 וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי בֶּן־צְרוּיָה אֶל־הַמֶּלֶךְ לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה אֶת־אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶעְבְּרָה־נָּא וְאָסִירָה אֶת־רֹאשֹׁו׃ ס
16.10 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה־לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה [כִּי כ] (כֹּה ק) יְקַלֵּל [וְכִי כ] (כִּי ק) יְהוָה אָמַר לֹו קַלֵּל אֶת־דָּוִד וּמִי יֹאמַר מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן׃ ס
16.11 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־אֲבִישַׁי וְאֶל־כָּל־עֲבָדָיו הִנֵּה בְנִי אֲשֶׁר־יָצָא מִמֵּעַי מְבַקֵּשׁ אֶת־נַפְשִׁי וְאַף כִּי־עַתָּה בֶּן־הַיְמִינִי הַנִּחוּ לֹו וִיקַלֵּל כִּי אָמַר־לֹו יְהוָה׃
16.12 אוּלַי יִרְאֶה יְהוָה [בְּעֳוֹנִי כ] (בְּעֵינִי ק) וְהֵשִׁיב יְהוָה לִי טֹובָה תַּחַת קִלְלָתֹו הַיֹּום הַזֶּה׃
16.13 וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו בַּדָּרֶךְ ס וְשִׁמְעִי הֹלֵךְ בְּצֵלַע הָהָר לְעֻמָּתֹו הָלֹוךְ וַיְקַלֵּל וַיְסַקֵּל בָּאֲבָנִים לְעֻמָּתֹו וְעִפַּר בֶּעָפָר׃ פ
16.14 וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־אִתֹּו עֲיֵפִים וַיִּנָּפֵשׁ שָׁם׃
16.15 וְאַבְשָׁלֹום וְכָל־הָעָם אִישׁ יִשְׂרָאֵל בָּאוּ יְרוּשָׁלִָם וַאֲחִיתֹפֶל אִתֹּו׃
16.16 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־בָּא חוּשַׁי הָאַרְכִּי רֵעֶה דָוִד אֶל־אַבְשָׁלֹום וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל־אַבְשָׁלֹם יְחִי הַמֶּלֶךְ יְחִי הַמֶּלֶךְ׃
16.17 וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלֹום אֶל־חוּשַׁי זֶה חַסְדְּךָ אֶת־רֵעֶךָ לָמָּה לֹא־הָלַכְתָּ אֶת־רֵעֶךָ׃
16.18 וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל־אַבְשָׁלֹם לֹא כִּי אֲשֶׁר בָּחַר יְהוָה וְהָעָם הַזֶּה וְכָל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל [לֹא כ] (לֹו ק) אֶהְיֶה וְאִתֹּו אֵשֵׁב׃
16.19 וְהַשֵּׁנִית לְמִי אֲנִי אֶעֱבֹד הֲלֹוא לִפְנֵי בְנֹו כַּאֲשֶׁר עָבַדְתִּי לִפְנֵי אָבִיךָ כֵּן אֶהְיֶה לִפָנֶיךָ׃ פ
16.20 וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלֹום אֶל־אֲחִיתֹפֶל הָבוּ לָכֶם עֵצָה מַה־נַּעֲשֶׂה׃
16.21 וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל־אַבְשָׁלֹם בֹּוא אֶל־פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמֹור הַבָּיִת וְשָׁמַע כָּל־יִשְׂרָאֵל כִּי־נִבְאַשְׁתָּ אֶת־אָבִיךָ וְחָזְקוּ יְדֵי כָּל־אֲשֶׁר אִתָּךְ׃
16.22 וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלֹום הָאֹהֶל עַל־הַגָּג וַיָּבֹא אַבְשָׁלֹום אֶל־פִּלַגְשֵׁי אָבִיו לְעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל׃
16.23 וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל־ (אִישׁ ק) בִּדְבַר הָאֱלֹהִים כֵּן כָּל־עֲצַת אֲחִיתֹפֶל גַּם־לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם׃ ס
16.1 wdaawid Oaabar mOaT meHaaroAxx wHineH cijbaaA naOar mpij-boxxaet liqraaAtow wcaemaed hamorijm habuxxijm waOalejHaem maaAtajim laehaem wmeAaaH cimwqijm wmeAaaH qajic wnebael jaajin׃
16.2 wajoAmaer Hamaelaek Aael-cijbaaA maaH-AelaeH laak wajoAmaer cijbaaA Hahamowrijm lbejt-Hamaelaek lirkob [wlHalaehaem k] (wHalaehaem q) wHaqajic laeAaekowl HanOaarijm wHajajin lixxtowt HajaaOep bamidbaar׃
16.3 wajoAmaer Hamaelaek wAajeH baen-Aadonaejkaa wajoAmaer cijbaaA Aael-Hamaelaek HineH jowxxeb bijrwxxaalaim kij Aaamar Hajowm jaaxxijbw lij bejt jixraaAel Aet mamlkwt Aaabij׃
16.4 wajoAmaer Hamaelaek lcibaaA HineH lkaa kol Aaxxaer limpij-boxxaet wajoAmaer cijbaaA Hixxtahawejtij AaemcaaA-hen bOejnaejkaa Aadonij Hamaelaek׃
16.5 wbaaA Hamaelaek daawid Oad-bahwrijm wHineH mixxaam Aijxx jowceA mimixxpahat bejt-xxaaAwl wxxmow xximOij baen-geraaA joceA jaacowA wmqalel׃
16.6 wajsaqel baaAabaanijm Aaet-daawid wAaet-kaal-Oabdej Hamaelaek daawid wkaal-HaaOaam wkaal-Hagiborijm mijmijnow wmixmoAlow׃
16.7 wkoH-Aaamar xximOij bqallow ceA ceA Aijxx Hadaamijm wAijxx HablijaaOal׃
16.8 Hexxijb Oaalaejkaa jHwaaH kol dmej bejt-xxaaAwl Aaxxaer maalaktaa [tahtow k] (tahtaajw q) wajiten jHwaaH Aaet-HamlwkaaH bjad Aabxxaalowm bnaekaa wHinkaa braaOaataekaa kij Aijxx daamijm AaataaH׃
16.9 wajoAmaer Aabijxxaj baen-crwjaaH Aael-Hamaelaek laamaaH jqalel Hakaelaeb Hamet HazaeH Aaet-Aadonij Hamaelaek AaeObraaH-naaA wAaasijraaH Aaet-roAxxow׃ s
16.10 wajoAmaer Hamaelaek maH-lij wlaakaem bnej crujaaH [kij k] (koH q) jqalel [wkij k] (kij q) jHwaaH Aaamar low qalel Aaet-daawid wmij joAmar madwOa OaaxijtaaH ken׃ s
16.11 wajoAmaer daawid Aael-Aabijxxaj wAael-kaal-Oabaadaajw HineH bnij Aaxxaer-jaacaaA mimeOaj mbaqexx Aaet-napxxij wAap kij-OataaH baen-Hajmijnij Hanihw low wijqalel kij Aaamar-low jHwaaH׃
16.12 Awlaj jirAaeH jHwaaH [bOaawonij k] (bOejnij q) wHexxijb jHwaaH lij TowbaaH tahat qillaatow Hajowm HazaeH׃
16.13 wajelaek daawid waAanaaxxaajw badaaraek s wxximOij Holek bcelaO HaaHaar lOumaatow Haalowk wajqalel wajsaqel baaAabaanijm lOumaatow wOipar baeOaapaar׃ p
16.14 wajaaboA Hamaelaek wkaal-HaaOaam Aaxxaer-Aitow Oajepijm wajinaapexx xxaam׃
16.15 wAabxxaalowm wkaal-HaaOaam Aijxx jixraaAel baaAw jrwxxaalaaim waAahijtopael Aitow׃
16.16 wajHij kaAaxxaer-baaA hwxxaj HaaAarkij reOaeH daawid Aael-Aabxxaalowm wajoAmaer hwxxaj Aael-Aabxxaalom jhij Hamaelaek jhij Hamaelaek׃
16.17 wajoAmaer Aabxxaalowm Aael-hwxxaj zaeH hasdkaa Aaet-reOaekaa laamaaH loA-Haalaktaa Aaet-reOaekaa׃
16.18 wajoAmaer hwxxaj Aael-Aabxxaalom loA kij Aaxxaer baahar jHwaaH wHaaOaam HazaeH wkaal-Aijxx jixraaAel [loA k] (low q) AaeHjaeH wAitow Aexxeb׃
16.19 wHaxxenijt lmij Aanij AaeOaebod HalowA lipnej bnow kaAaxxaer Oaabadtij lipnej Aaabijkaa ken AaeHjaeH lipaanaejkaa׃ p
16.20 wajoAmaer Aabxxaalowm Aael-Aahijtopael Haabw laakaem OecaaH maH-naOaxaeH׃
16.21 wajoAmaer Aahijtopael Aael-Aabxxaalom bowA Aael-pilagxxej Aaabijkaa Aaxxaer Hinijha lixxmowr Habaajit wxxaamaO kaal-jixraaAel kij-nibAaxxtaa Aaet-Aaabijkaa whaazqw jdej kaal-Aaxxaer Aitaak׃
16.22 wajaTw lAabxxaalowm HaaAoHael Oal-Hagaag wajaaboA Aabxxaalowm Aael-pilagxxej Aaabijw lOejnej kaal-jixraaAel׃
16.23 waOacat Aahijtopael Aaxxaer jaaOac bajaamijm HaaHem kaAaxxaer jixxAal- (Aijxx q) bidbar HaaAaeloHijm ken kaal-Oacat Aahijtopael gam-ldaawid gam lAabxxaalom׃ s
16.1 ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפי־בשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין׃
16.2 ויאמר המלך אל־ציבא מה־אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית־המלך לרכב [ולהלחם כ] (והלחם ק) והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר׃
16.3 ויאמר המלך ואיה בן־אדניך ויאמר ציבא אל־המלך הנה יושב בירושלם כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי׃
16.4 ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפי־בשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא־חן בעיניך אדני המלך׃
16.5 ובא המלך דוד עד־בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית־שאול ושמו שמעי בן־גרא יצא יצוא ומקלל׃
16.6 ויסקל באבנים את־דוד ואת־כל־עבדי המלך דוד וכל־העם וכל־הגברים מימינו ומשמאלו׃
16.7 וכה־אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל׃
16.8 השיב עליך יהוה כל ׀ דמי בית־שאול אשר מלכת [תחתו כ] (תחתיו ק) ויתן יהוה את־המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה׃
16.9 ויאמר אבישי בן־צרויה אל־המלך למה יקלל הכלב המת הזה את־אדני המלך אעברה־נא ואסירה את־ראשו׃ ס
16.10 ויאמר המלך מה־לי ולכם בני צריה [כי כ] (כה ק) יקלל [וכי כ] (כי ק) יהוה אמר לו קלל את־דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן׃ ס
16.11 ויאמר דוד אל־אבישי ואל־כל־עבדיו הנה בני אשר־יצא ממעי מבקש את־נפשי ואף כי־עתה בן־הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר־לו יהוה׃
16.12 אולי יראה יהוה [בעוני כ] (בעיני ק) והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה׃
16.13 וילך דוד ואנשיו בדרך ס ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר׃ פ
16.14 ויבא המלך וכל־העם אשר־אתו עיפים וינפש שם׃
16.15 ואבשלום וכל־העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו׃
16.16 ויהי כאשר־בא חושי הארכי רעה דוד אל־אבשלום ויאמר חושי אל־אבשלם יחי המלך יחי המלך׃
16.17 ויאמר אבשלום אל־חושי זה חסדך את־רעך למה לא־הלכת את־רעך׃
16.18 ויאמר חושי אל־אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל־איש ישראל [לא כ] (לו ק) אהיה ואתו אשב׃
16.19 והשנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך׃ פ
16.20 ויאמר אבשלום אל־אחיתפל הבו לכם עצה מה־נעשה׃
16.21 ויאמר אחיתפל אל־אבשלם בוא אל־פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל־ישראל כי־נבאשת את־אביך וחזקו ידי כל־אשר אתך׃
16.22 ויטו לאבשלום האהל על־הגג ויבא אבשלום אל־פלגשי אביו לעיני כל־ישראל׃
16.23 ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל־ (איש ק) בדבר האלהים כן כל־עצת אחיתפל גם־לדוד גם לאבשלם׃ ס
16.1 wdwd Obr mOT mHrAx wHnH cjbA nOr mpj-bxt lqrAtw wcmd hmrjm hbxjm wOljHm mAtjm lhm wmAH cmwqjm wmAH qjc wnbl jjn׃
16.2 wjAmr Hmlk Al-cjbA mH-AlH lk wjAmr cjbA Hhmwrjm lbjt-Hmlk lrkb [wlHlhm k] (wHlhm q) wHqjc lAkwl HnOrjm wHjjn lxtwt HjOp bmdbr׃
16.3 wjAmr Hmlk wAjH bn-Adnjk wjAmr cjbA Al-Hmlk HnH jwxb bjrwxlm kj Amr Hjwm jxjbw lj bjt jxrAl At mmlkwt Abj׃
16.4 wjAmr Hmlk lcbA HnH lk kl Axr lmpj-bxt wjAmr cjbA Hxthwjtj AmcA-hn bOjnjk Adnj Hmlk׃
16.5 wbA Hmlk dwd Od-bhwrjm wHnH mxm Ajx jwcA mmxpht bjt-xAwl wxmw xmOj bn-grA jcA jcwA wmqll׃
16.6 wjsql bAbnjm At-dwd wAt-kl-Obdj Hmlk dwd wkl-HOm wkl-Hgbrjm mjmjnw wmxmAlw׃
16.7 wkH-Amr xmOj bqllw cA cA Ajx Hdmjm wAjx HbljOl׃
16.8 Hxjb Oljk jHwH kl dmj bjt-xAwl Axr mlkt [thtw k] (thtjw q) wjtn jHwH At-HmlwkH bjd Abxlwm bnk wHnk brOtk kj Ajx dmjm AtH׃
16.9 wjAmr Abjxj bn-crwjH Al-Hmlk lmH jqll Hklb Hmt HzH At-Adnj Hmlk AObrH-nA wAsjrH At-rAxw׃ s
16.10 wjAmr Hmlk mH-lj wlkm bnj crjH [kj k] (kH q) jqll [wkj k] (kj q) jHwH Amr lw qll At-dwd wmj jAmr mdwO OxjtH kn׃ s
16.11 wjAmr dwd Al-Abjxj wAl-kl-Obdjw HnH bnj Axr-jcA mmOj mbqx At-npxj wAp kj-OtH bn-Hjmjnj Hnhw lw wjqll kj Amr-lw jHwH׃
16.12 Awlj jrAH jHwH [bOwnj k] (bOjnj q) wHxjb jHwH lj TwbH tht qlltw Hjwm HzH׃
16.13 wjlk dwd wAnxjw bdrk s wxmOj Hlk bclO HHr lOmtw Hlwk wjqll wjsql bAbnjm lOmtw wOpr bOpr׃ p
16.14 wjbA Hmlk wkl-HOm Axr-Atw Ojpjm wjnpx xm׃
16.15 wAbxlwm wkl-HOm Ajx jxrAl bAw jrwxlm wAhjtpl Atw׃
16.16 wjHj kAxr-bA hwxj HArkj rOH dwd Al-Abxlwm wjAmr hwxj Al-Abxlm jhj Hmlk jhj Hmlk׃
16.17 wjAmr Abxlwm Al-hwxj zH hsdk At-rOk lmH lA-Hlkt At-rOk׃
16.18 wjAmr hwxj Al-Abxlm lA kj Axr bhr jHwH wHOm HzH wkl-Ajx jxrAl [lA k] (lw q) AHjH wAtw Axb׃
16.19 wHxnjt lmj Anj AObd HlwA lpnj bnw kAxr Obdtj lpnj Abjk kn AHjH lpnjk׃ p
16.20 wjAmr Abxlwm Al-Ahjtpl Hbw lkm OcH mH-nOxH׃
16.21 wjAmr Ahjtpl Al-Abxlm bwA Al-plgxj Abjk Axr Hnjh lxmwr Hbjt wxmO kl-jxrAl kj-nbAxt At-Abjk whzqw jdj kl-Axr Atk׃
16.22 wjTw lAbxlwm HAHl Ol-Hgg wjbA Abxlwm Al-plgxj Abjw lOjnj kl-jxrAl׃
16.23 wOct Ahjtpl Axr jOc bjmjm HHm kAxr jxAl- (Ajx q) bdbr HAlHjm kn kl-Oct Ahjtpl gm-ldwd gm lAbxlm׃ s
16.1 Cumque David transisset paululum montis verticem, apparuit Siba puer Meribbaal in occursum eius cum duobus asinis stratis, qui onerati erant ducentis panibus et centum alligaturis uvae passae et centum fasciculis fructuum aestivorum et utre vini.
16.2 Et dixit rex Sibae: “ Quid sibi volunt haec? ”. Responditque Siba: “ Asini domesticis regis ad sedendum; et panes et fructus aestivi ad vescendum pueris tuis; vinum autem, ut bibat, si quis defecerit in deserto ”.
16.3 Et ait rex: “ Ubi est filius domini tui? ”. Responditque Siba regi: “ Remansit in Ierusalem dicens: “Hodie restituet mihi domus Israel regnum patris mei” ”.
16.4 Et ait rex Sibae: “ Ecce, tua sint omnia, quae fuerunt Meribbaal ”. Dixitque Siba: “ Adoro; inveniam gratiam coram te, domine mi rex ”.
16.5 Venit ergo rex David usque Bahurim, et ecce egrediebatur inde vir de cognatione domus Saul nomine Semei filius Gera; procedebat egrediens et maledicens
16.6 mittebatque lapides contra David et contra universos servos regis David. Omnis autem populus et universi viri fortissimi a dextro et sinistro latere regis incedebant.
16.7 Ita autem loquebatur Semei, cum malediceret regi: “ Egredere, egredere, vir sanguinum et vir Belial!
16.8 Reddidit tibi Dominus universum sanguinem domus Saul, quoniam invasisti regnum eius; et dedit Dominus regnum in manu Absalom filii tui; et ecce premunt te mala tua, quoniam vir sanguinum es ”.
16.9 Dixit autem Abisai filius Sarviae regi: “ Quare maledicit canis hic mortuus domino meo regi? Vadam et amputabo caput eius ”.
16.10 Et ait rex: “Quid mihi et vobis filii Sarviae? Si maledicit, et si Dominus praecepit ei, ut malediceret David, quis est qui audeat dicere: “Quare sic fecisti?” ”.
16.11 Et ait rex Abisai et universis servis suis: “ Ecce filius meus, qui egressus est de visceribus meis, quaerit animam meam; quanto magis nunc iste filius Beniaminita. Dimittite eum, ut maledicat iuxta praeceptum Domini.
16.12 Fortasse respiciet Dominus afflictionem meam et reddet mihi bonum pro maledictione hac hodierna ”.
16.13 Ambulabat itaque David et socii eius per viam; Semei autem per iugum montis ex latere gradiebatur maledicens et mittens lapides adversum eum terramque spargens.
16.14 Venit itaque rex et universus populus cum eo lassus usque ad aquas, et refocillati sunt ibi.
16.15 Absalom autem et omnis populus eius, viri Israel, ingressi sunt Ierusalem, sed et Achitophel cum eo.
16.16 Cum autem venisset Chusai Arachites amicus David ad Absalom, locutus est ad eum: “ Vivat rex! Vivat rex! ”.
16.17 Ad quem Absalom: “Haec est, inquit, gratia tua ad amicum tuum? Quare non isti cum amico tuo? ”.
16.18 Responditque Chusai ad Absalom: “ Nequaquam; quia, quem elegit Dominus, et hic populus et omnis Israel, illius ero et cum eo manebo.
16.19 Sed, ut et hoc inferam, cui ego serviturus sum? Nonne filio regis? Sicut parui patri tuo, sic parebo et tibi ”.
16.20 Dixit autem Absalom ad Achitophel: “ Inite consilium quid agere debeamus ”.
16.21 Et ait Achitophel ad Absalom: “ Ingredere ad concubinas patris tui, quas dimisit ad custodiendam domum; ut, cum audierit omnis Israel quod foedaveris patrem tuum, roborentur manus omnium, qui tecum sunt ”.
16.22 Tetenderunt igitur Absalom tabernaculum in solario; ingressusque est ad concubinas patris sui coram universo Israel.
16.23 Consilium autem Achitophel, quod dabat in diebus illis, quasi si quis consuleret Deum; sic erat omne consilium Achitophel, et cum esset cum David et cum esset cum Absalom.
17.1 Und Ahitophel sprach zu Absalom: Ich will doch zwölftausend Mann auslesen, mich aufmachen und David noch in dieser Nacht nachjagen.
17.2 Wenn ich dann über ihn komme, während er müde und matt ist, so kann ich ihn so erschrecken, daß alles Volk, das bei ihm ist, flieht, und dann kann ich den König allein schlagen.
17.3 So werde ich alles Volk dir zuwenden, wenn sich alle von dem Manne abwenden, dem du nachstellst; dann wird das ganze Volk Frieden haben.
17.4 Das schien dem Absalom gut und allen Ältesten Israels.
17.5 Aber Absalom sprach: Rufe doch noch Husai, den Architer, daß wir auch hören, was er zu sagen hat!
17.6 Als nun Husai zu Absalom kam, sprach Absalom zu ihm: So und so hat Ahitophel geraten! Sollen wir seinen Rat ausführen oder nicht? Was sagst du?
17.7 Da sprach Husai zu Absalom: Es ist kein guter Rat, den Ahitophel diesmal gegeben hat!
17.8 Und Husai sprach: Du kennst deinen Vater wohl und seine Leute und weißt , daß sie Helden sind und grimmigen Mutes, wie eine Bärin auf freiem Felde, welche ihrer Jungen beraubt ist; dazu ist dein Vater ein Kriegsmann; er wird nicht bei dem Volke übernachten.
17.9 Siehe, er hat sich wohl schon jetzt in irgend einer Schlucht verborgen oder an einem andern Orte. Wenn es dann geschähe, daß etliche von ihnen gleich im Anfang fielen und man es hören würde, so spräche man: Das Volk, das zu Absalom hält, hat eine Niederlage erlitten!
17.10 So würde jedermann ganz verzagt werden, wer auch sonst tapfer ist und ein Herz hat wie ein Löwe; denn ganz Israel weiß, daß dein Vater stark ist und daß tapfere Leute bei ihm sind.
17.11 Darum rate ich, daß du ganz Israel, von Dan bis Beerseba, zu dir versammelst so zahlreich wie der Sand am Meer, und daß du selbst mit ihnen in den Krieg ziehest.
17.12 So wollen wir ihn überfallen, an welchem Orte wir ihn finden, und wir wollen über ihn kommen, wie der Tau auf die Erde fällt, daß wir von ihm und all seinen Leuten, die bei ihm sind, nicht einen einzigen übriglassen.
17.13 Zieht er sich aber in eine Stadt zurück, so soll ganz Israel Stricke an jene Stadt legen und sie in den Bach hinunterschleifen, also daß auch nicht ein Steinchen mehr davon gefunden wird!
17.14 Da sprachen Absalom und alle Männer Israels: Der Rat Husais, des Architers, ist besser als der Rat Ahitophels! Aber der HERR fügte es so, daß der gute Rat Ahitophels vereitelt wurde, damit der HERR das Unglück über Absalom brächte.
17.15 Aber Husai sprach zu Zadok und Abjatar, den Priestern: So und so hat Ahitophel dem Absalom und den Ältesten Israels geraten; ich aber habe so und so geraten.
17.16 So sendet nun eilends hin und lasset David sagen: Bleibe nicht über Nacht bei den Furten in der Wüste, sondern mache dich eilends hinüber, damit nicht der König und alles Volk, das bei ihm ist, verschlungen werde!
17.17 Jonatan aber und Ahimaaz standen beim Brunnen Rogel; und eine Magd ging hin und berichtete es ihnen, und sie gingen hin und zeigten es dem König David an; denn sie durften sich nicht sehen lassen und in die Stadt kommen.
17.18 Aber ein Knabe sah sie und hinterbrachte es Absalom. Da liefen die beiden eilends und gingen in das Haus eines Mannes zu Bachurim. Der hatte eine Zisterne in seinem Hofe; daselbst stiegen sie hinunter.
17.19 Und das Weib nahm eine Decke und breitete sie über die Öffnung der Zisterne und streute Grütze darüber, so daß man nichts merkte.
17.20 Als nun Absaloms Knechte zu dem Weibe in das Haus kamen, fragten sie: Wo sind Ahimaaz und Jonatan? Das Weib antwortete: Sie sind über den Bach gegangen. Da suchten sie dieselben, konnten sie aber nicht finden und kehrten wieder nach Jerusalem zurück.
17.21 Als aber diese weg waren, stiegen jene aus dem Brunnen herauf und gingen hin und zeigten es dem König David an und sprachen zu ihm: Macht euch auf und geht eilends über das Wasser; denn so und so hat Ahitophel wider euch geraten!
17.22 Da machte sich David auf und alles Volk, das bei ihm war, und setzten über den Jordan; und als es lichter Morgen ward, fehlte keiner, der nicht über den Jordan gegangen wäre.
17.23 Als aber Ahitophel sah, daß sein Rat nicht ausgeführt wurde, sattelte er seinen Esel, machte sich auf, ging heim in seine Stadt, bestellte sein Haus und erhängte sich, starb und ward in seines Vaters Grab gelegt.
17.24 David aber war nach Mahanaim gekommen, als Absalom über den Jordan zog, er und alle Männer Israels mit ihm.
17.25 Und Absalom setzte Amasa an Joabs Statt über das Heer. Dieser Amasa war der Sohn eines Mannes, namens Jitra, eines Ismaeliten, welcher zu Abigail gegangen war, der Tochter Nachaschs, der Schwester der Zeruja, der Mutter Joabs.
17.26 Und Israel und Absalom lagerten sich im Lande Gilead.
17.27 Als nun David nach Mahanaim gekommen war, brachten Schobi, der Sohn des Nahas, von Rabba der Kinder Ammon, und Machir, der Sohn Ammiels von Lodebar, und Barsillai, der Gileaditer von Roglim,
17.28 Betten, Becken, irdene Geschirre, Weizen, Gerste, Mehl, geröstetes Korn, Bohnen, Linsen,
17.29 Honig und Butter, Schafe und getrocknetes Rindfleisch zur Speise für David und das Volk, das bei ihm war; denn sie sprachen: Das Volk wird hungrig, müde und durstig sein in der Wüste.
17.1 καὶ εἶπεν αχιτοφελ πρὸς αβεσσαλωμ ἐπιλέξω δὴ ἐμαυτῷ δώδεκα χιλιάδας ἀνδρῶν καὶ ἀναστήσομαι καὶ καταδιώξω ὀπίσω δαυιδ τὴν νύκτα
17.2 καὶ ἐπελεύσομαι ἐπ' αὐτόν καὶ αὐτὸς κοπιῶν καὶ ἐκλελυμένος χερσίν καὶ ἐκστήσω αὐτόν καὶ φεύξεται πᾶς ὁ λαὸς ὁ μετ' αὐτοῦ καὶ πατάξω τὸν βασιλέα μονώτατον
17.3 καὶ ἐπιστρέψω πάντα τὸν λαὸν πρὸς σέ ὃν τρόπον ἐπιστρέφει ἡ νύμφη πρὸς τὸν ἄνδρα αὐτῆς πλὴν ψυχὴν ἑνὸς ἀνδρὸς σὺ ζητεῖς καὶ παντὶ τῷ λαῷ ἔσται εἰρήνη
17.4 καὶ εὐθὴς ὁ λόγος ἐν ὀφθαλμοῖς αβεσσαλωμ καὶ ἐν ὀφθαλμοῖς πάντων τῶν πρεσβυτέρων ισραηλ
17.5 καὶ εἶπεν αβεσσαλωμ καλέσατε δὴ καί γε τὸν χουσι τὸν αραχι καὶ ἀκούσωμεν τί ἐν τῷ στόματι αὐτοῦ καί γε αὐτοῦ
17.6 καὶ εἰσῆλθεν χουσι πρὸς αβεσσαλωμ καὶ εἶπεν αβεσσαλωμ πρὸς αὐτὸν λέγων κατὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο ἐλάλησεν αχιτοφελ εἰ ποιήσομεν κατὰ τὸν λόγον αὐτοῦ εἰ δὲ μή σὺ λάλησον
17.7 καὶ εἶπεν χουσι πρὸς αβεσσαλωμ οὐκ ἀγαθὴ αὕτη ἡ βουλή ἣν ἐβουλεύσατο αχιτοφελ τὸ ἅπαξ τοῦτο
17.8 καὶ εἶπεν χουσι σὺ οἶδας τὸν πατέρα σου καὶ τοὺς ἄνδρας αὐτοῦ ὅτι δυνατοί εἰσιν σφόδρα καὶ κατάπικροι τῇ ψυχῇ αὐτῶν ὡς ἄρκος ἠτεκνωμένη ἐν ἀγρῷ καὶ ὡς ὗς τραχεῖα ἐν τῷ πεδίῳ καὶ ὁ πατήρ σου ἀνὴρ πολεμιστὴς καὶ οὐ μὴ καταλύσῃ τὸν λαόν
17.9 ἰδοὺ γὰρ αὐτὸς νῦν κέκρυπται ἐν ἑνὶ τῶν βουνῶν ἢ ἐν ἑνὶ τῶν τόπων καὶ ἔσται ἐν τῷ ἐπιπεσεῖν αὐτοῖς ἐν ἀρχῇ καὶ ἀκούσῃ ὁ ἀκούων καὶ εἴπῃ ἐγενήθη θραῦσις ἐν τῷ λαῷ τῷ ὀπίσω αβεσσαλωμ
17.10 καί γε αὐτὸς υἱὸς δυνάμεως οὗ ἡ καρδία καθὼς ἡ καρδία τοῦ λέοντος τηκομένη τακήσεται ὅτι οἶδεν πᾶς ισραηλ ὅτι δυνατὸς ὁ πατήρ σου καὶ υἱοὶ δυνάμεως οἱ μετ' αὐτοῦ
17.11 ὅτι οὕτως συμβουλεύων ἐγὼ συνεβούλευσα καὶ συναγόμενος συναχθήσεται ἐπὶ σὲ πᾶς ισραηλ ἀπὸ δαν καὶ ἕως βηρσαβεε ὡς ἡ ἄμμος ἡ ἐπὶ τῆς θαλάσσης εἰς πλῆθος καὶ τὸ πρόσωπόν σου πορευόμενον ἐν μέσῳ αὐτῶν
17.12 καὶ ἥξομεν πρὸς αὐτὸν εἰς ἕνα τῶν τόπων οὗ ἐὰν εὕρωμεν αὐτὸν ἐκεῖ καὶ παρεμβαλοῦμεν ἐπ' αὐτόν ὡς πίπτει ἡ δρόσος ἐπὶ τὴν γῆν καὶ οὐχ ὑπολειψόμεθα ἐν αὐτῷ καὶ τοῖς ἀνδράσιν τοῖς μετ' αὐτοῦ καί γε ἕνα
17.13 καὶ ἐὰν εἰς πόλιν συναχθῇ καὶ λήμψεται πᾶς ισραηλ πρὸς τὴν πόλιν ἐκείνην σχοινία καὶ συροῦμεν αὐτὴν ἕως εἰς τὸν χειμάρρουν ὅπως μὴ καταλειφθῇ ἐκεῖ μηδὲ λίθος
17.14 καὶ εἶπεν αβεσσαλωμ καὶ πᾶς ἀνὴρ ισραηλ ἀγαθὴ ἡ βουλὴ χουσι τοῦ αραχι ὑπὲρ τὴν βουλὴν αχιτοφελ καὶ κύριος ἐνετείλατο διασκεδάσαι τὴν βουλὴν αχιτοφελ τὴν ἀγαθήν ὅπως ἂν ἐπαγάγῃ κύριος ἐπὶ αβεσσαλωμ τὰ κακὰ πάντα
17.15 καὶ εἶπεν χουσι ὁ τοῦ αραχι πρὸς σαδωκ καὶ αβιαθαρ τοὺς ἱερεῖς οὕτως καὶ οὕτως συνεβούλευσεν αχιτοφελ τῷ αβεσσαλωμ καὶ τοῖς πρεσβυτέροις ισραηλ καὶ οὕτως καὶ οὕτως συνεβούλευσα ἐγώ
17.16 καὶ νῦν ἀποστείλατε ταχὺ καὶ ἀναγγείλατε τῷ δαυιδ λέγοντες μὴ αὐλισθῇς τὴν νύκτα ἐν αραβωθ τῆς ἐρήμου καί γε διαβαίνων σπεῦσον μήποτε καταπίῃ τὸν βασιλέα καὶ πάντα τὸν λαὸν τὸν μετ' αὐτοῦ
17.17 καὶ ιωναθαν καὶ αχιμαας εἱστήκεισαν ἐν τῇ πηγῇ ρωγηλ καὶ ἐπορεύθη ἡ παιδίσκη καὶ ἀνήγγειλεν αὐτοῖς καὶ αὐτοὶ πορεύονται καὶ ἀναγγέλλουσιν τῷ βασιλεῖ δαυιδ ὅτι οὐκ ἐδύναντο ὀφθῆναι τοῦ εἰσελθεῖν εἰς τὴν πόλιν
17.18 καὶ εἶδεν αὐτοὺς παιδάριον καὶ ἀπήγγειλεν τῷ αβεσσαλωμ καὶ ἐπορεύθησαν οἱ δύο ταχέως καὶ εἰσῆλθαν εἰς οἰκίαν ἀνδρὸς ἐν βαουριμ καὶ αὐτῷ λάκκος ἐν τῇ αὐλῇ καὶ κατέβησαν ἐκεῖ
17.19 καὶ ἔλαβεν ἡ γυνὴ καὶ διεπέτασεν τὸ ἐπικάλυμμα ἐπὶ πρόσωπον τοῦ λάκκου καὶ ἔψυξεν ἐπ' αὐτῷ αραφωθ καὶ οὐκ ἐγνώσθη ῥῆμα
17.20 καὶ ἦλθαν οἱ παῖδες αβεσσαλωμ πρὸς τὴν γυναῖκα εἰς τὴν οἰκίαν καὶ εἶπαν ποῦ αχιμαας καὶ ιωναθαν καὶ εἶπεν αὐτοῖς ἡ γυνή παρῆλθαν μικρὸν τοῦ ὕδατος καὶ ἐζήτησαν καὶ οὐχ εὗραν καὶ ἀνέστρεψαν εἰς ιερουσαλημ
17.21 ἐγένετο δὲ μετὰ τὸ ἀπελθεῖν αὐτοὺς καὶ ἀνέβησαν ἐκ τοῦ λάκκου καὶ ἐπορεύθησαν καὶ ἀνήγγειλαν τῷ βασιλεῖ δαυιδ καὶ εἶπαν πρὸς δαυιδ ἀνάστητε καὶ διάβητε ταχέως τὸ ὕδωρ ὅτι οὕτως ἐβουλεύσατο περὶ ὑμῶν αχιτοφελ
17.22 καὶ ἀνέστη δαυιδ καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὁ μετ' αὐτοῦ καὶ διέβησαν τὸν ιορδάνην ἕως τοῦ φωτὸς τοῦ πρωί ἕως ἑνὸς οὐκ ἔλαθεν ὃς οὐ διῆλθεν τὸν ιορδάνην
17.23 καὶ αχιτοφελ εἶδεν ὅτι οὐκ ἐγενήθη ἡ βουλὴ αὐτοῦ καὶ ἐπέσαξεν τὴν ὄνον αὐτοῦ καὶ ἀνέστη καὶ ἀπῆλθεν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ εἰς τὴν πόλιν αὐτοῦ καὶ ἐνετείλατο τῷ οἴκῳ αὐτοῦ καὶ ἀπήγξατο καὶ ἀπέθανεν καὶ ἐτάφη ἐν τῷ τάφῳ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ
17.24 καὶ δαυιδ διῆλθεν εἰς μαναϊμ καὶ αβεσσαλωμ διέβη τὸν ιορδάνην αὐτὸς καὶ πᾶς ἀνὴρ ισραηλ μετ' αὐτοῦ
17.25 καὶ τὸν αμεσσαϊ κατέστησεν αβεσσαλωμ ἀντὶ ιωαβ ἐπὶ τῆς δυνάμεως καὶ αμεσσαϊ υἱὸς ἀνδρὸς καὶ ὄνομα αὐτῷ ιοθορ ὁ ισραηλίτης οὗτος εἰσῆλθεν πρὸς αβιγαιαν θυγατέρα ναας ἀδελφὴν σαρουιας μητρὸς ιωαβ
17.26 καὶ παρενέβαλεν πᾶς ισραηλ καὶ αβεσσαλωμ εἰς τὴν γῆν γαλααδ
17.27 καὶ ἐγένετο ἡνίκα ἦλθεν δαυιδ εἰς μαναϊμ ουεσβι υἱὸς ναας ἐκ ραββαθ υἱῶν αμμων καὶ μαχιρ υἱὸς αμιηλ ἐκ λωδαβαρ καὶ βερζελλι ὁ γαλααδίτης ἐκ ρωγελλιμ
17.28 ἤνεγκαν δέκα κοίτας καὶ ἀμφιτάπους καὶ λέβητας δέκα καὶ σκεύη κεράμου καὶ πυροὺς καὶ κριθὰς καὶ ἄλευρον καὶ ἄλφιτον καὶ κύαμον καὶ φακὸν
17.29 καὶ μέλι καὶ βούτυρον καὶ πρόβατα καὶ σαφφωθ βοῶν καὶ προσήνεγκαν τῷ δαυιδ καὶ τῷ λαῷ τῷ μετ' αὐτοῦ φαγεῖν ὅτι εἶπαν ὁ λαὸς πεινῶν καὶ ἐκλελυμένος καὶ διψῶν ἐν τῇ ἐρήμῳ
17.1 kai eipen achitophel pros abessalohm epilexoh deh emaytoh dohdeka chiliadas androhn kai anastehsomai kai katadiohxoh opisoh dayid tehn nykta
17.2 kai epeleysomai ep' ayton kai aytos kopiohn kai eklelymenos chersin kai ekstehsoh ayton kai pheyxetai pas o laos o met' aytoy kai pataxoh ton basilea monohtaton
17.3 kai epistrepsoh panta ton laon pros se on tropon epistrephei eh nympheh pros ton andra aytehs plehn psychehn enos andros sy zehteis kai panti toh laoh estai eirehneh
17.4 kai eythehs o logos en ophthalmois abessalohm kai en ophthalmois pantohn tohn presbyterohn israehl
17.5 kai eipen abessalohm kalesate deh kai ge ton choysi ton arachi kai akoysohmen ti en toh stomati aytoy kai ge aytoy
17.6 kai eisehlthen choysi pros abessalohm kai eipen abessalohm pros ayton legohn kata to rehma toyto elalehsen achitophel ei poiehsomen kata ton logon aytoy ei de meh sy lalehson
17.7 kai eipen choysi pros abessalohm oyk agatheh ayteh eh boyleh ehn eboyleysato achitophel to apax toyto
17.8 kai eipen choysi sy oidas ton patera soy kai toys andras aytoy oti dynatoi eisin sphodra kai katapikroi teh psycheh aytohn ohs arkos ehteknohmeneh en agroh kai ohs ys tracheia en toh pedioh kai o patehr soy anehr polemistehs kai oy meh katalyseh ton laon
17.9 idoy gar aytos nyn kekryptai en eni tohn boynohn eh en eni tohn topohn kai estai en toh epipesein aytois en archeh kai akoyseh o akoyohn kai eipeh egenehtheh thraysis en toh laoh toh opisoh abessalohm
17.10 kai ge aytos yios dynameohs oy eh kardia kathohs eh kardia toy leontos tehkomeneh takehsetai oti oiden pas israehl oti dynatos o patehr soy kai yioi dynameohs oi met' aytoy
17.11 oti oytohs symboyleyohn egoh syneboyleysa kai synagomenos synachthehsetai epi se pas israehl apo dan kai eohs behrsabee ohs eh ammos eh epi tehs thalassehs eis plehthos kai to prosohpon soy poreyomenon en mesoh aytohn
17.12 kai ehxomen pros ayton eis ena tohn topohn oy ean eyrohmen ayton ekei kai parembaloymen ep' ayton ohs piptei eh drosos epi tehn gehn kai oych ypoleipsometha en aytoh kai tois andrasin tois met' aytoy kai ge ena
17.13 kai ean eis polin synachtheh kai lehmpsetai pas israehl pros tehn polin ekeinehn schoinia kai syroymen aytehn eohs eis ton cheimarroyn opohs meh kataleiphtheh ekei mehde lithos
17.14 kai eipen abessalohm kai pas anehr israehl agatheh eh boyleh choysi toy arachi yper tehn boylehn achitophel kai kyrios eneteilato diaskedasai tehn boylehn achitophel tehn agathehn opohs an epagageh kyrios epi abessalohm ta kaka panta
17.15 kai eipen choysi o toy arachi pros sadohk kai abiathar toys iereis oytohs kai oytohs syneboyleysen achitophel toh abessalohm kai tois presbyterois israehl kai oytohs kai oytohs syneboyleysa egoh
17.16 kai nyn aposteilate tachy kai anaggeilate toh dayid legontes meh aylisthehs tehn nykta en arabohth tehs erehmoy kai ge diabainohn speyson mehpote katapieh ton basilea kai panta ton laon ton met' aytoy
17.17 kai iohnathan kai achimaas eistehkeisan en teh pehgeh rohgehl kai eporeytheh eh paidiskeh kai anehggeilen aytois kai aytoi poreyontai kai anaggelloysin toh basilei dayid oti oyk edynanto ophthehnai toy eiselthein eis tehn polin
17.18 kai eiden aytoys paidarion kai apehggeilen toh abessalohm kai eporeythehsan oi dyo tacheohs kai eisehlthan eis oikian andros en baoyrim kai aytoh lakkos en teh ayleh kai katebehsan ekei
17.19 kai elaben eh gyneh kai diepetasen to epikalymma epi prosohpon toy lakkoy kai epsyxen ep' aytoh araphohth kai oyk egnohstheh rehma
17.20 kai ehlthan oi paides abessalohm pros tehn gynaika eis tehn oikian kai eipan poy achimaas kai iohnathan kai eipen aytois eh gyneh parehlthan mikron toy ydatos kai ezehtehsan kai oych eyran kai anestrepsan eis ieroysalehm
17.21 egeneto de meta to apelthein aytoys kai anebehsan ek toy lakkoy kai eporeythehsan kai anehggeilan toh basilei dayid kai eipan pros dayid anastehte kai diabehte tacheohs to ydohr oti oytohs eboyleysato peri ymohn achitophel
17.22 kai anesteh dayid kai pas o laos o met' aytoy kai diebehsan ton iordanehn eohs toy phohtos toy prohi eohs enos oyk elathen os oy diehlthen ton iordanehn
17.23 kai achitophel eiden oti oyk egenehtheh eh boyleh aytoy kai epesaxen tehn onon aytoy kai anesteh kai apehlthen eis ton oikon aytoy eis tehn polin aytoy kai eneteilato toh oikoh aytoy kai apehgxato kai apethanen kai etapheh en toh taphoh toy patros aytoy
17.24 kai dayid diehlthen eis manaim kai abessalohm diebeh ton iordanehn aytos kai pas anehr israehl met' aytoy
17.25 kai ton amessai katestehsen abessalohm anti iohab epi tehs dynameohs kai amessai yios andros kai onoma aytoh iothor o israehlitehs oytos eisehlthen pros abigaian thygatera naas adelphehn saroyias mehtros iohab
17.26 kai parenebalen pas israehl kai abessalohm eis tehn gehn galaad
17.27 kai egeneto ehnika ehlthen dayid eis manaim oyesbi yios naas ek rabbath yiohn ammohn kai machir yios amiehl ek lohdabar kai berzelli o galaaditehs ek rohgellim
17.28 ehnegkan deka koitas kai amphitapoys kai lebehtas deka kai skeyeh keramoy kai pyroys kai krithas kai aleyron kai alphiton kai kyamon kai phakon
17.29 kai meli kai boytyron kai probata kai saphphohth boohn kai prosehnegkan toh dayid kai toh laoh toh met' aytoy phagein oti eipan o laos peinohn kai eklelymenos kai dipsohn en teh erehmoh
17.1 וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל־אַבְשָׁלֹם אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי־דָוִד הַלָּיְלָה׃
17.2 וְאָבֹוא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם וְהַחֲרַדְתִּי אֹתֹו וְנָס כָּל־הָעָם אֲשֶׁר־אִתֹּו וְהִכֵּיתִי אֶת־הַמֶּלֶךְ לְבַדֹּו׃
17.3 וְאָשִׁיבָה כָל־הָעָם אֵלֶיךָ כְּשׁוּב הַכֹּל הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ כָּל־הָעָם יִהְיֶה שָׁלֹום׃
17.4 וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַבְשָׁלֹם וּבְעֵינֵי כָּל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס
17.5 וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלֹום קְרָא נָא גַּם לְחוּשַׁי הָאַרְכִּי וְנִשְׁמְעָה מַה־בְּפִיו גַּם־הוּא׃
17.6 וַיָּבֹא חוּשַׁי אֶל־אַבְשָׁלֹום וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלֹום אֵלָיו לֵאמֹר כַּדָּבָר הַזֶּה דִּבֶּר אֲחִיתֹפֶל הֲנַעֲשֶׂה אֶת־דְּבָרֹו אִם־אַיִן אַתָּה דַבֵּר׃ ס
17.7 וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל־אַבְשָׁלֹום לֹא־טֹובָה הָעֵצָה אֲשֶׁר־יָעַץ אֲחִיתֹפֶל בַּפַּעַם הַזֹּאת׃
17.8 וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אֲנָשָׁיו כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה וְלֹא יָלִין אֶת־הָעָם׃
17.9 הִנֵּה עַתָּה הוּא־נֶחְבָּא בְּאַחַת הַפְּחָתִים אֹו בְּאַחַד הַמְּקֹומֹת וְהָיָה כִּנְפֹל בָּהֶם בַּתְּחִלָּה וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ וְאָמַר הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי אַבְשָׁלֹם׃
17.10 וְהוּא גַם־בֶּן־חַיִל אֲשֶׁר לִבֹּו כְּלֵב הָאַרְיֵה הִמֵּס יִמָּס כִּי־יֹדֵעַ כָּל־יִשְׂרָאֵל כִּי־גִבֹּור אָבִיךָ וּבְנֵי־חַיִל אֲשֶׁר אִתֹּו׃
17.11 כִּי יָעַצְתִּי הֵאָסֹף יֵאָסֵף עָלֶיךָ כָל־יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד־בְּאֵר שֶׁבַע כַּחֹול אֲשֶׁר־עַל־הַיָּם לָרֹב וּפָנֶיךָ הֹלְכִים בַּקְרָב׃
17.12 וּבָאנוּ אֵלָיו [בְּאַחַת כ] (בְּאַחַד ק) הַמְּקֹומֹת אֲשֶׁר נִמְצָא שָׁם וְנַחְנוּ עָלָיו כַּאֲשֶׁר יִפֹּל הַטַּל עַל־הָאֲדָמָה וְלֹא־נֹותַר בֹּו וּבְכָל־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־אִתֹּו גַּם־אֶחָד׃
17.13 וְאִם־אֶל־עִיר יֵאָסֵף וְהִשִּׂיאוּ כָל־יִשְׂרָאֵל אֶל־הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים וְסָחַבְנוּ אֹתֹו עַד־הַנַּחַל עַד אֲשֶׁר־לֹא־נִמְצָא שָׁם גַּם־צְרֹור׃ פ
17.14 וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלֹום וְכָל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל טֹובָה עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל וַיהוָה צִוָּה לְהָפֵר אֶת־עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטֹּובָה לְבַעֲבוּר הָבִיא יְהוָה אֶל־אַבְשָׁלֹום אֶת־הָרָעָה׃ ס
17.15 וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל־צָדֹוק וְאֶל־אֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים כָּזֹאת וְכָזֹאת יָעַץ אֲחִיתֹפֶל אֶת־אַבְשָׁלֹם וְאֵת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת יָעַצְתִּי אָנִי׃
17.16 וְעַתָּה שִׁלְחוּ מְהֵרָה וְהַגִּידוּ לְדָוִד לֵאמֹר אַל־תָּלֶן הַלַּיְלָה בְּעַרְבֹות הַמִּדְבָּר וְגַם עָבֹור תַּעֲבֹור פֶּן יְבֻלַּע לַמֶּלֶךְ וּלְכָל־הָעָם אֲשֶׁר אִתֹּו׃
17.17 וִיהֹונָתָן וַאֲחִימַעַץ עֹמְדִים בְּעֵין־רֹגֵל וְהָלְכָה הַשִּׁפְחָה וְהִגִּידָה לָהֶם וְהֵם יֵלְכוּ וְהִגִּידוּ לַמֶּלֶךְ דָּוִד כִּי לֹא יוּכְלוּ לְהֵרָאֹות לָבֹוא הָעִירָה׃
17.18 וַיַּרְא אֹתָם נַעַר וַיַּגֵּד לְאַבְשָׁלֹם וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם מְהֵרָה וַיָּבֹאוּ ׀ אֶל־בֵּית־אִישׁ בְּבַחוּרִים וְלֹו בְאֵר בַּחֲצֵרֹו וַיֵּרְדוּ שָׁם׃
17.19 וַתִּקַּח הָאִשָּׁה וַתִּפְרֹשׂ אֶת־הַמָּסָךְ עַל־פְּנֵי הַבְּאֵר וַתִּשְׁטַח עָלָיו הָרִפֹות וְלֹא נֹודַע דָּבָר׃
17.20 וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלֹום אֶל־הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה וַיֹּאמְרוּ אַיֵּה אֲחִימַעַץ וִיהֹונָתָן וַתֹּאמֶר לָהֶם הָאִשָּׁה עָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם וַיְבַקְשׁוּ וְלֹא מָצָאוּ וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם׃ ס
17.21 וַיְהִי ׀ אַחֲרֵי לֶכְתָּם וַיַּעֲלוּ מֵהַבְּאֵר וַיֵּלְכוּ וַיַּגִּדוּ לַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּאמְרוּ אֶל־דָּוִד קוּמוּ וְעִבְרוּ מְהֵרָה אֶת־הַמַּיִם כִּי־כָכָה יָעַץ עֲלֵיכֶם אֲחִיתֹפֶל׃
17.22 וַיָּקָם דָּוִד וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר אִתֹּו וַיַּעַבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן עַד־אֹור הַבֹּקֶר עַד־אַחַד לֹא נֶעְדָּר אֲשֶׁר לֹא־עָבַר אֶת־הַיַּרְדֵּן׃
17.23 וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתֹו וַיַּחֲבֹשׁ אֶת־הַחֲמֹור וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל־בֵּיתֹו אֶל־עִירֹו וַיְצַו אֶל־בֵּיתֹו וַיֵּחָנַק וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו׃ ס
17.24 וְדָוִד בָּא מַחֲנָיְמָה וְאַבְשָׁלֹם עָבַר אֶת־הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל עִמֹּו׃
17.25 וְאֶת־עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יֹואָב עַל־הַצָּבָא וַעֲמָשָׂא בֶן־אִישׁ וּשְׁמֹו יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר־בָּא אֶל־אֲבִיגַל בַּת־נָחָשׁ אֲחֹות צְרוּיָה אֵם יֹואָב׃
17.26 וַיִּחַן יִשְׂרָאֵל וְאַבְשָׁלֹם אֶרֶץ הַגִּלְעָד׃ ס
17.27 וַיְהִי כְּבֹוא דָוִד מַחֲנָיְמָה וְשֹׁבִי בֶן־נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי־עַמֹּון וּמָכִיר בֶּן־עַמִּיאֵל מִלֹּא דְבָר וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים׃
17.28 מִשְׁכָּב וְסַפֹּות וּכְלִי יֹוצֵר וְחִטִּים וּשְׂעֹרִים וְקֶמַח וְקָלִי וּפֹול וַעֲדָשִׁים וְקָלִי׃
17.29 וּדְבַשׁ וְחֶמְאָה וְצֹאן וּשְׁפֹות בָּקָר הִגִּישׁוּ לְדָוִד וְלָעָם אֲשֶׁר־אִתֹּו לֶאֱכֹול כִּי אָמְרוּ הָעָם רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר׃
17.1 wajoAmaer Aahijtopael Aael-Aabxxaalom AaebharaaH naaA xxnejm-Oaaxaar Aaelaep Aijxx wAaaqwmaaH wAaerdpaaH Aaharej-daawid HalaajlaaH׃
17.2 wAaabowA Oaalaajw wHwA jaageOa wrpeH jaadajim wHaharadtij Aotow wnaas kaal-HaaOaam Aaxxaer-Aitow wHikejtij Aaet-Hamaelaek lbadow׃
17.3 wAaaxxijbaaH kaal-HaaOaam Aelaejkaa kxxwb Hakol HaaAijxx Aaxxaer AataaH mbaqexx kaal-HaaOaam jiHjaeH xxaalowm׃
17.4 wajijxxar Hadaabaar bOejnej Aabxxaalom wbOejnej kaal-ziqnej jixraaAel׃ s
17.5 wajoAmaer Aabxxaalowm qraaA naaA gam lhwxxaj HaaAarkij wnixxmOaaH maH-bpijw gam-HwA׃
17.6 wajaaboA hwxxaj Aael-Aabxxaalowm wajoAmaer Aabxxaalowm Aelaajw leAmor kadaabaar HazaeH dibaer Aahijtopael HanaOaxaeH Aaet-dbaarow Aim-Aajin AataaH daber׃ s
17.7 wajoAmaer hwxxaj Aael-Aabxxaalowm loA-TowbaaH HaaOecaaH Aaxxaer-jaaOac Aahijtopael bapaOam HazoAt׃
17.8 wajoAmaer hwxxaj AataaH jaadaOtaa Aaet-Aaabijkaa wAaet-Aanaaxxaajw kij giborijm HemaaH wmaarej naepaexx HemaaH kdob xxakwl baxaadaeH wAaabijkaa Aijxx milhaamaaH wloA jaalijn Aaet-HaaOaam׃
17.9 HineH OataaH HwA-naehbaaA bAahat Haphaatijm Aow bAahad Hamqowmot wHaajaaH kinpol baaHaem bathilaaH wxxaamaO HaxxomeOa wAaamar HaajtaaH magepaaH baaOaam Aaxxaer Aaharej Aabxxaalom׃
17.10 wHwA gam-baen-hajil Aaxxaer libow kleb HaaAarjeH Himes jimaas kij-jodeOa kaal-jixraaAel kij-gibowr Aaabijkaa wbnej-hajil Aaxxaer Aitow׃
17.11 kij jaaOactij HeAaasop jeAaasep Oaalaejkaa kaal-jixraaAel midaan wOad-bAer xxaebaO kahowl Aaxxaer-Oal-Hajaam laarob wpaanaejkaa Holkijm baqraab׃
17.12 wbaaAnw Aelaajw [bAahat k] (bAahad q) Hamqowmot Aaxxaer nimcaaA xxaam wnahnw Oaalaajw kaAaxxaer jipol HaTal Oal-HaaAadaamaaH wloA-nowtar bow wbkaal-HaaAanaaxxijm Aaxxaer-Aitow gam-Aaehaad׃
17.13 wAim-Aael-Oijr jeAaasep wHixijAw kaal-jixraaAel Aael-HaaOijr HaHijA habaalijm wsaahabnw Aotow Oad-Hanahal Oad Aaxxaer-loA-nimcaaA xxaam gam-crowr׃ p
17.14 wajoAmaer Aabxxaalowm wkaal-Aijxx jixraaAel TowbaaH Oacat hwxxaj HaaAarkij meOacat Aahijtopael wajHwaaH ciwaaH lHaaper Aaet-Oacat Aahijtopael HaTowbaaH lbaOabwr HaabijA jHwaaH Aael-Aabxxaalowm Aaet-HaaraaOaaH׃ s
17.15 wajoAmaer hwxxaj Aael-caadowq wAael-Aaebjaataar HakoHanijm kaazoAt wkaazoAt jaaOac Aahijtopael Aaet-Aabxxaalom wAet ziqnej jixraaAel wkaazoAt wkaazoAt jaaOactij Aaanij׃
17.16 wOataaH xxilhw mHeraaH wHagijdw ldaawid leAmor Aal-taalaen HalajlaaH bOarbowt Hamidbaar wgam Oaabowr taOabowr paen jbulaO lamaelaek wlkaal-HaaOaam Aaxxaer Aitow׃
17.17 wijHownaataan waAahijmaOac Oomdijm bOejn-rogel wHaalkaaH HaxxiphaaH wHigijdaaH laaHaem wHem jelkw wHigijdw lamaelaek daawid kij loA jwklw lHeraaAowt laabowA HaaOijraaH׃
17.18 wajarA Aotaam naOar wajaged lAabxxaalom wajelkw xxnejHaem mHeraaH wajaaboAw Aael-bejt-Aijxx bbahwrijm wlow bAer bahacerow wajerdw xxaam׃
17.19 watiqah HaaAixxaaH watiprox Aaet-Hamaasaak Oal-pnej HabAer watixxTah Oaalaajw Haaripowt wloA nowdaO daabaar׃
17.20 wajaaboAw Oabdej Aabxxaalowm Aael-HaaAixxaaH HabajtaaH wajoAmrw AajeH AahijmaOac wijHownaataan watoAmaer laaHaem HaaAixxaaH Oaabrw mijkal Hamaajim wajbaqxxw wloA maacaaAw wajaaxxubw jrwxxaalaaim׃ s
17.21 wajHij Aaharej laektaam wajaOalw meHabAer wajelkw wajagidw lamaelaek daawid wajoAmrw Aael-daawid qwmw wOibrw mHeraaH Aaet-Hamajim kij-kaakaaH jaaOac Oalejkaem Aahijtopael׃
17.22 wajaaqaam daawid wkaal-HaaOaam Aaxxaer Aitow wajaOabrw Aaet-Hajarden Oad-Aowr Haboqaer Oad-Aahad loA naeOdaar Aaxxaer loA-Oaabar Aaet-Hajarden׃
17.23 waAahijtopael raaAaaH kij loA naeOaextaaH Oacaatow wajahaboxx Aaet-Hahamowr wajaaqaam wajelaek Aael-bejtow Aael-Oijrow wajcaw Aael-bejtow wajehaanaq wajaamaat wajiqaaber bqaebaer Aaabijw׃ s
17.24 wdaawid baaA mahanaajmaaH wAabxxaalom Oaabar Aaet-Hajarden HwA wkaal-Aijxx jixraaAel Oimow׃
17.25 wAaet-OamaaxaaA xaam Aabxxaalom tahat jowAaab Oal-HacaabaaA waOamaaxaaA baen-Aijxx wxxmow jitraaA HajixrAelij Aaxxaer-baaA Aael-Aabijgal bat-naahaaxx Aahowt crwjaaH Aem jowAaab׃
17.26 wajihan jixraaAel wAabxxaalom Aaeraec HagilOaad׃ s
17.27 wajHij kbowA daawid mahanaajmaaH wxxobij baen-naahaaxx merabat bnej-Oamown wmaakijr baen-OamijAel miloA dbaar wbarzilaj HagilOaadij meroglijm׃
17.28 mixxkaab wsapowt wklij jowcer whiTijm wxOorijm wqaemah wqaalij wpowl waOadaaxxijm wqaalij׃
17.29 wdbaxx whaemAaaH wcoAn wxxpowt baaqaar Higijxxw ldaawid wlaaOaam Aaxxaer-Aitow laeAaekowl kij Aaamrw HaaOaam raaOeb wOaajep wcaameA bamidbaar׃
17.1 ויאמר אחיתפל אל־אבשלם אבחרה נא שנים־עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי־דוד הלילה׃
17.2 ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כל־העם אשר־אתו והכיתי את־המלך לבדו׃
17.3 ואשיבה כל־העם אליך כשוב הכל האיש אשר אתה מבקש כל־העם יהיה שלום׃
17.4 ויישר הדבר בעיני אבשלם ובעיני כל־זקני ישראל׃ ס
17.5 ויאמר אבשלום קרא נא גם לחושי הארכי ונשמעה מה־בפיו גם־הוא׃
17.6 ויבא חושי אל־אבשלום ויאמר אבשלום אליו לאמר כדבר הזה דבר אחיתפל הנעשה את־דברו אם־אין אתה דבר׃ ס
17.7 ויאמר חושי אל־אבשלום לא־טובה העצה אשר־יעץ אחיתפל בפעם הזאת׃
17.8 ויאמר חושי אתה ידעת את־אביך ואת־אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה כדב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את־העם׃
17.9 הנה עתה הוא־נחבא באחת הפחתים או באחד המקומת והיה כנפל בהם בתחלה ושמע השמע ואמר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלם׃
17.10 והוא גם־בן־חיל אשר לבו כלב האריה המס ימס כי־ידע כל־ישראל כי־גבור אביך ובני־חיל אשר אתו׃
17.11 כי יעצתי האסף יאסף עליך כל־ישראל מדן ועד־באר שבע כחול אשר־על־הים לרב ופניך הלכים בקרב׃
17.12 ובאנו אליו [באחת כ] (באחד ק) המקומת אשר נמצא שם ונחנו עליו כאשר יפל הטל על־האדמה ולא־נותר בו ובכל־האנשים אשר־אתו גם־אחד׃
17.13 ואם־אל־עיר יאסף והשיאו כל־ישראל אל־העיר ההיא חבלים וסחבנו אתו עד־הנחל עד אשר־לא־נמצא שם גם־צרור׃ פ
17.14 ויאמר אבשלום וכל־איש ישראל טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתפל ויהוה צוה להפר את־עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא יהוה אל־אבשלום את־הרעה׃ ס
17.15 ויאמר חושי אל־צדוק ואל־אביתר הכהנים כזאת וכזאת יעץ אחיתפל את־אבשלם ואת זקני ישראל וכזאת וכזאת יעצתי אני׃
17.16 ועתה שלחו מהרה והגידו לדוד לאמר אל־תלן הלילה בערבות המדבר וגם עבור תעבור פן יבלע למלך ולכל־העם אשר אתו׃
17.17 ויהונתן ואחימעץ עמדים בעין־רגל והלכה השפחה והגידה להם והם ילכו והגידו למלך דוד כי לא יוכלו להראות לבוא העירה׃
17.18 וירא אתם נער ויגד לאבשלם וילכו שניהם מהרה ויבאו ׀ אל־בית־איש בבחורים ולו באר בחצרו וירדו שם׃
17.19 ותקח האשה ותפרש את־המסך על־פני הבאר ותשטח עליו הרפות ולא נודע דבר׃
17.20 ויבאו עבדי אבשלום אל־האשה הביתה ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן ותאמר להם האשה עברו מיכל המים ויבקשו ולא מצאו וישבו ירושלם׃ ס
17.21 ויהי ׀ אחרי לכתם ויעלו מהבאר וילכו ויגדו למלך דוד ויאמרו אל־דוד קומו ועברו מהרה את־המים כי־ככה יעץ עליכם אחיתפל׃
17.22 ויקם דוד וכל־העם אשר אתו ויעברו את־הירדן עד־אור הבקר עד־אחד לא נעדר אשר לא־עבר את־הירדן׃
17.23 ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את־החמור ויקם וילך אל־ביתו אל־עירו ויצו אל־ביתו ויחנק וימת ויקבר בקבר אביו׃ ס
17.24 ודוד בא מחנימה ואבשלם עבר את־הירדן הוא וכל־איש ישראל עמו׃
17.25 ואת־עמשא שם אבשלם תחת יואב על־הצבא ועמשא בן־איש ושמו יתרא הישראלי אשר־בא אל־אביגל בת־נחש אחות צרויה אם יואב׃
17.26 ויחן ישראל ואבשלם ארץ הגלעד׃ ס
17.27 ויהי כבוא דוד מחנימה ושבי בן־נחש מרבת בני־עמון ומכיר בן־עמיאל מלא דבר וברזלי הגלעדי מרגלים׃
17.28 משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי׃
17.29 ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר־אתו לאכול כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר׃
17.1 wjAmr Ahjtpl Al-Abxlm AbhrH nA xnjm-Oxr Alp Ajx wAqwmH wArdpH Ahrj-dwd HljlH׃
17.2 wAbwA Oljw wHwA jgO wrpH jdjm wHhrdtj Atw wns kl-HOm Axr-Atw wHkjtj At-Hmlk lbdw׃
17.3 wAxjbH kl-HOm Aljk kxwb Hkl HAjx Axr AtH mbqx kl-HOm jHjH xlwm׃
17.4 wjjxr Hdbr bOjnj Abxlm wbOjnj kl-zqnj jxrAl׃ s
17.5 wjAmr Abxlwm qrA nA gm lhwxj HArkj wnxmOH mH-bpjw gm-HwA׃
17.6 wjbA hwxj Al-Abxlwm wjAmr Abxlwm Aljw lAmr kdbr HzH dbr Ahjtpl HnOxH At-dbrw Am-Ajn AtH dbr׃ s
17.7 wjAmr hwxj Al-Abxlwm lA-TwbH HOcH Axr-jOc Ahjtpl bpOm HzAt׃
17.8 wjAmr hwxj AtH jdOt At-Abjk wAt-Anxjw kj gbrjm HmH wmrj npx HmH kdb xkwl bxdH wAbjk Ajx mlhmH wlA jljn At-HOm׃
17.9 HnH OtH HwA-nhbA bAht Hphtjm Aw bAhd Hmqwmt wHjH knpl bHm bthlH wxmO HxmO wAmr HjtH mgpH bOm Axr Ahrj Abxlm׃
17.10 wHwA gm-bn-hjl Axr lbw klb HArjH Hms jms kj-jdO kl-jxrAl kj-gbwr Abjk wbnj-hjl Axr Atw׃
17.11 kj jOctj HAsp jAsp Oljk kl-jxrAl mdn wOd-bAr xbO khwl Axr-Ol-Hjm lrb wpnjk Hlkjm bqrb׃
17.12 wbAnw Aljw [bAht k] (bAhd q) Hmqwmt Axr nmcA xm wnhnw Oljw kAxr jpl HTl Ol-HAdmH wlA-nwtr bw wbkl-HAnxjm Axr-Atw gm-Ahd׃
17.13 wAm-Al-Ojr jAsp wHxjAw kl-jxrAl Al-HOjr HHjA hbljm wshbnw Atw Od-Hnhl Od Axr-lA-nmcA xm gm-crwr׃ p
17.14 wjAmr Abxlwm wkl-Ajx jxrAl TwbH Oct hwxj HArkj mOct Ahjtpl wjHwH cwH lHpr At-Oct Ahjtpl HTwbH lbObwr HbjA jHwH Al-Abxlwm At-HrOH׃ s
17.15 wjAmr hwxj Al-cdwq wAl-Abjtr HkHnjm kzAt wkzAt jOc Ahjtpl At-Abxlm wAt zqnj jxrAl wkzAt wkzAt jOctj Anj׃
17.16 wOtH xlhw mHrH wHgjdw ldwd lAmr Al-tln HljlH bOrbwt Hmdbr wgm Obwr tObwr pn jblO lmlk wlkl-HOm Axr Atw׃
17.17 wjHwntn wAhjmOc Omdjm bOjn-rgl wHlkH HxphH wHgjdH lHm wHm jlkw wHgjdw lmlk dwd kj lA jwklw lHrAwt lbwA HOjrH׃
17.18 wjrA Atm nOr wjgd lAbxlm wjlkw xnjHm mHrH wjbAw Al-bjt-Ajx bbhwrjm wlw bAr bhcrw wjrdw xm׃
17.19 wtqh HAxH wtprx At-Hmsk Ol-pnj HbAr wtxTh Oljw Hrpwt wlA nwdO dbr׃
17.20 wjbAw Obdj Abxlwm Al-HAxH HbjtH wjAmrw AjH AhjmOc wjHwntn wtAmr lHm HAxH Obrw mjkl Hmjm wjbqxw wlA mcAw wjxbw jrwxlm׃ s
17.21 wjHj Ahrj lktm wjOlw mHbAr wjlkw wjgdw lmlk dwd wjAmrw Al-dwd qwmw wObrw mHrH At-Hmjm kj-kkH jOc Oljkm Ahjtpl׃
17.22 wjqm dwd wkl-HOm Axr Atw wjObrw At-Hjrdn Od-Awr Hbqr Od-Ahd lA nOdr Axr lA-Obr At-Hjrdn׃
17.23 wAhjtpl rAH kj lA nOxtH Octw wjhbx At-Hhmwr wjqm wjlk Al-bjtw Al-Ojrw wjcw Al-bjtw wjhnq wjmt wjqbr bqbr Abjw׃ s
17.24 wdwd bA mhnjmH wAbxlm Obr At-Hjrdn HwA wkl-Ajx jxrAl Omw׃
17.25 wAt-OmxA xm Abxlm tht jwAb Ol-HcbA wOmxA bn-Ajx wxmw jtrA HjxrAlj Axr-bA Al-Abjgl bt-nhx Ahwt crwjH Am jwAb׃
17.26 wjhn jxrAl wAbxlm Arc HglOd׃ s
17.27 wjHj kbwA dwd mhnjmH wxbj bn-nhx mrbt bnj-Omwn wmkjr bn-OmjAl mlA dbr wbrzlj HglOdj mrgljm׃
17.28 mxkb wspwt wklj jwcr whTjm wxOrjm wqmh wqlj wpwl wOdxjm wqlj׃
17.29 wdbx whmAH wcAn wxpwt bqr Hgjxw ldwd wlOm Axr-Atw lAkwl kj Amrw HOm rOb wOjp wcmA bmdbr׃
17.1 Dixitque Achitophel ad Ab salom: “ Eligam mihi duode cim milia virorum et consurgens persequar David hac nocte
17.2 et irruens super eum, quippe qui lassus est et solutis manibus, terrebo eum. Cumque fugerit omnis populus, qui cum eo est, percutiam regem desolatum
17.3 et reducam universum populum ad te, sicut revertitur sponsa ad virum suum; unius solummodo viri animam quaeris, et omnis populus erit in pace ”.
17.4 Placuitque sermo eius Absalom et cunctis maioribus natu Israel.
17.5 Ait autem Absalom: “ Vocate et Chusai Arachiten, et audiamus quid etiam ipse dicat ”.
17.6 Cumque venisset Chusai ad Absalom, ait Absalom ad eum: “ Huiuscemodi sermonem locutus est Achitophel; verbum eius facere debemus an non? Tu loquere ”.
17.7 Et dixit Chusai ad Absalom: “ Non bonum consilium, quod dedit Achitophel hac vice ”.
17.8 Et rursum intulit Chusai: “ Tu nosti patrem tuum et viros, qui cum eo sunt, esse fortissimos et amaro animo, veluti ursa in saltu catulis orbata; sed et pater tuus vir bellator est nec morabitur cum populo:
17.9 ecce nunc latitat in aliqua fovea aut in aliquo alio loco. Et, cum ceciderit unus quilibet in principio, certo audient et dicent: “Facta est plaga in populo, qui sequitur Absalom”.
17.10 Et fortissimus quoque, cuius cor est quasi leonis, pavore solvetur; scit enim omnis Israel fortem esse patrem tuum et robustos omnes, qui cum eo sunt.
17.11 Sed hoc mihi videtur rectum esse consilium: congregetur ad te universus Israel a Dan usque Bersabee, quasi arena maris innumerabilis, et tu ipse gradieris in proelium;
17.12 et irruemus super eum, in quocumque loco fuerit inventus, et operiemus eum sicut cadere solet ros super terram; et non remanebit de eo et de omnibus viris, qui cum eo sunt, ne unus quidem.
17.13 Quod si urbem aliquam fuerit ingressus, applicabit omnis Israel civitati illi funes, et trahemus eam in torrentem, ut non reperiatur nec calculus quidem ex ea ”.
17.14 Dixitque Absalom et omnis vir Israel: “ Melius consilium Chusai Arachitae consilio Achitophel ”. Dominus enim statuerat dissipare consilium Achitophel utile, ut induceret Dominus super Absalom malum.
17.15 Et ait Chusai Sadoc et Abiathar sacerdotibus: “ Hoc et hoc modo consilium dedit Achitophel Absalom et senibus Israel, et ego tale et tale dedi consilium;
17.16 nunc ergo mittite cito et nuntiate David dicentes: “Ne moreris nocte hac ad vada deserti, sed absque dilatione transgredere, ne absorbeatur rex et omnis populus, qui cum eo est” ”.
17.17 Ionathan autem et Achimaas stabant iuxta fontem Rogel; abiit ancilla et nuntiavit eis, et illi profecti sunt, ut referrent ad regem David nuntium; non enim poterant introire civitatem, ne viderentur.
17.18 Vidit autem eos quidam iuvenis et indicavit Absalom; illi vero concito gradu profecti ingressi sunt domum cuiusdam viri in Bahurim, qui habebat puteum in vestibulo suo, et descenderunt in eum.
17.19 Tulit autem mulier et expandit velamen super os putei et sparsit super illud ptisanas, et sic res latuit.
17.20 Cumque venissent servi Absalom ad mulierem in domum, dixerunt: “ Ubi est Achimaas et Ionathan? ”. Et respondit eis mulier: “ Transierunt hinc ad aquas ”. At hi, qui quaerebant, cum non repperissent, reversi sunt Ierusalem.
17.21 Cumque abissent, ascenderunt illi de puteo et pergentes nuntiaverunt regi David atque dixerunt: “ Surgite et transite cito fluvium, quoniam huiuscemodi dedit consilium contra vos Achitophel ”.
17.22 Surrexit ergo David et omnis populus, qui erat cum eo, et transierunt Iordanem, donec dilucesceret; et ne unus quidem residuus fuit, qui non transisset fluvium.
17.23 Porro Achitophel videns quod non fuisset factum consilium suum, stravit asinum suum et surrexit et abiit in domum suam in civitatem suam et, disposita domo sua, laqueo se suspendit et interiit; et sepultus est in sepulcro patris sui.
17.24 David autem venit in Mahanaim, et Absalom transivit Iordanem, ipse et omnis vir Israel cum eo.
17.25 Amasam vero constituerat Absalom pro Ioab super exercitum; Amasa autem erat filius viri, qui vocabatur Iether Ismaelites, qui ingressus est ad Abigail filiam Isai sororem Sarviae, quae fuit mater Ioab.
17.26 Et castrametatus est Israel cum Absalom in terra Galaad.
17.27 Cumque venisset David in Mahanaim, Sobi filius Naas de Rabba filiorum Ammon et Machir filius Ammiel de Lodabar et Berzellai Galaadites de Rogelim
17.28 obtulerunt ei stratoria et tapetia et pelves et vasa fictilia, frumentum et hordeum et farinam, frixum cicer et fabam et lentem
17.29 et mel et butyrum, oves et pingues vitulos; dederuntque David et populo, qui cum eo erat, ad vescendum; suspicati enim sunt populum fame et siti fuisse fatigatum in deserto.
18.1 David aber musterte das Volk und setzte Hauptleute über je Tausend und über je Hundert.
18.2 Und David ließ das Volk ausrücken, ein Drittel unter Joab, ein Drittel unter Abisai, dem Sohne der Zeruja, Joabs Bruder, und ein Drittel unter Ittai, dem Gatiter. Und der König sprach zum Volke: Ich will auch mit euch ziehen!
18.3 Aber das Volk sprach: Du sollst nicht in den Krieg ziehen! Denn wenn wir fliehen, so wird man sich nicht um uns kümmern, ob auch die Hälfte von uns umkäme; du aber bist so viel wert wie zehntausend von uns. So ist es nun besser, daß du uns von der Stadt aus zu Hilfe kommst.
18.4 Der König sprach zu ihnen: Was euch gut dünkt, das will ich tun! Und der König stand zur Seite des Tores, während alles Volk auszog zu Hunderten und zu Tausenden.
18.5 Und der König gebot dem Joab, dem Abisai und Ittai und sprach: Verfahret mir gelinde mit dem Jüngling Absalom! Und alles Volk hörte es, wie der König allen Hauptleuten wegen Absalom Befehl gab.
18.6 So zogen denn die Leute ins Feld, Israel entgegen; und der Kampf entspann sich im Walde Ephraim.
18.7 Und das Volk Israel ward daselbst von den Knechten Davids geschlagen, und es fand an jenem Tage dort ein großes Gemetzel statt von zwanzigtausend Mann;
18.8 und der Kampf breitete sich daselbst über das ganze Land aus, und der Wald fraß an jenem Tage viel mehr Volk, als das Schwert es getan hatte.
18.9 Absalom aber geriet von ungefähr unter die Augen der Knechte Davids. Absalom ritt nämlich auf dem Maultier. Als nun das Maultier unter die dichten Zweige einer großen Eiche kam, da blieb er mit dem Kopf in der Eiche hängen, so daß er zwischen Himmel und Erde schwebte, denn das Maultier lief unter ihm weg.
18.10 Das sah ein Mann; der zeigte es Joab an und sprach: Siehe, ich sah Absalom an der Eiche hängen!
18.11 Da sprach Joab zu dem Manne, der ihm solches anzeigte: Siehe doch, wenn du das sahest, warum schlugst du ihn nicht auf der Stelle zu Boden? So könnte ich dir jetzt zehn Silberlinge und einen Gürtel geben!
18.12 Der Mann aber sprach zu Joab: Und wenn du tausend Silberlinge in meine Hand gewogen hättest, so wollte ich dennoch meine Hand nicht an des Königs Sohn gelegt haben; denn der König hat dir und Abisai und Ittai vor unsern Ohren geboten und gesagt: Gebt acht, wer es auch sei, auf den Jüngling Absalom!
18.13 Hätte ich aber etwas gegen sein Leben getan, so bliebe doch keine Lüge und gar nichts dem König verborgen; und du selbst würdest mir nicht beigestanden sein.
18.14 Joab sprach: ich kann nicht so lange bei dir verziehen! Und er nahm drei Spieße in seine Hand und stieß sie Absalom ins Herz, da er noch lebend an der Eiche hing.
18.15 Darnach umringten ihn zehn Knappen, Joabs Waffenträger, und schlugen Absalom noch vollends tot.
18.16 Da stieß Joab in die Posaune und rief das Volk von der Verfolgung Israels zurück; denn Joab wollte das Volk schonen.
18.17 Sie nahmen aber Absalom und warfen ihn im Walde in die große Grube und errichteten einen sehr großen Steinhaufen über ihm. Ganz Israel aber war entflohen, ein jeder zu seiner Hütte.
18.18 Absalom aber hatte, als er noch lebte, eine Säule genommen und für sich im Königstale aufgerichtet, denn er sprach: Ich habe keinen Sohn, der für meines Namens Gedächtnis sorgen könnte; und so nannte er die Säule nach seinem Namen; und sie heißt auch «Absaloms Hand» bis auf diesen Tag.
18.19 Ahimaaz aber, der Sohn Zadoks, sprach: Ich will doch hinlaufen und dem König verkündigen, daß der HERR ihm Recht verschafft hat von der Hand seiner Feinde!
18.20 Joab aber sprach zu ihm: Du bist heute kein Mann guter Botschaft! An einem andern Tage magst du gute Botschaft bringen, heute aber hättest du keine gute Botschaft zu bringen; denn des Königs Sohn ist tot!
18.21 Aber zu dem Kuschiten sprach Joab: Gehe hin, melde dem König, was du gesehen hast! Da verneigte sich der Kuschite vor Joab und lief davon.
18.22 Ahimaaz aber, der Sohn Zadoks, sprach abermal zu Joab: Wie wäre es, wenn ich doch dem Kuschiten nachliefe? Joab sprach: Was willst du laufen, mein Sohn? Dir wird kein Botenlohn zuteil!
18.23 Mag sein; ich will doch laufen! Da sprach er zu ihm: So lauf! Also lief Ahimaaz den Weg der Jordanaue und kam dem Kuschiten zuvor.
18.24 David aber saß zwischen den zwei Toren. Und der Wächter ging auf das Dach des Tors auf der Mauer, erhob seine Augen und sah sich um. Siehe, da lief ein Mann allein.
18.25 Da rief der Wächter und kündigte es dem König an. Der König aber sprach: Ist er allein, so ist gute Botschaft in seinem Munde!
18.26 Während nun dieser immer näher kam, sah der Wächter einen andern Mann laufen und rief dem Torhüter zu und sprach: Siehe, ein Mann läuft allein! Der König aber sprach: Der ist auch ein guter Bote!
18.27 Der Wächter sprach: Mir scheint, der erste Läufer sei Ahimaaz, der Sohn Zadoks! Da sprach der König: Er ist ein guter Mann und bringt gute Botschaft!
18.28 Ahimaaz aber rief und sprach zum König: Friede! Dann warf er sich vor dem König auf sein Angesicht zur Erde nieder und sprach: Gelobt sei der HERR, dein Gott, der die Leute, die ihre Hand wider meinen Herrn, den König, aufgehoben, dahingegeben hat!
18.29 Der König aber fragte: Geht es auch dem Jüngling Absalom wohl? Ahimaaz sprach: Ich sah ein großes Getümmel, als Joab den Knecht des Königs und mich, deinen Knecht, sandte, weiß aber nicht, was es war.
18.30 Der König sprach: Tritt zur Seite und stelle dich hierher! Da trat er zur Seite und blieb stehen.
18.31 Siehe, da kam der Kuschite und sprach: Ich bringe eine gute Botschaft, mein Herr und König! Denn der HERR hat dir heute Recht verschafft von der Hand aller, die sich wider dich auflehnten!
18.32 Der König aber fragte den Kuschiten: Geht es auch dem Jüngling Absalom wohl? Der Kuschite sprach: Wie dem Jüngling möge es allen Feinden meines Herrn, des Königs, und allen ergehen, die sich wider dich auflehnen, Böses zu tun!
18.33 Da ward der König sehr bewegt und ging hinauf ins Obergemach im Tor und weinte; und im Gehen sprach er: «Mein Sohn Absalom, mein Sohn, mein Sohn Absalom! Ach, daß ich doch statt deiner gestorben wäre! O Absalom, mein Sohn, mein Sohn!»
18.1 καὶ ἐπεσκέψατο δαυιδ τὸν λαὸν τὸν μετ' αὐτοῦ καὶ κατέστησεν ἐπ' αὐτῶν χιλιάρχους καὶ ἑκατοντάρχους
18.2 καὶ ἀπέστειλεν δαυιδ τὸν λαόν τὸ τρίτον ἐν χειρὶ ιωαβ καὶ τὸ τρίτον ἐν χειρὶ αβεσσα υἱοῦ σαρουιας ἀδελφοῦ ιωαβ καὶ τὸ τρίτον ἐν χειρὶ εθθι τοῦ γεθθαίου καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς τὸν λαόν ἐξελθὼν ἐξελεύσομαι καί γε ἐγὼ μεθ' ὑμῶν
18.3 καὶ εἶπαν οὐκ ἐξελεύσῃ ὅτι ἐὰν φυγῇ φύγωμεν οὐ θήσουσιν ἐφ' ἡμᾶς καρδίαν καὶ ἐὰν ἀποθάνωμεν τὸ ἥμισυ ἡμῶν οὐ θήσουσιν ἐφ' ἡμᾶς καρδίαν ὅτι σὺ ὡς ἡμεῖς δέκα χιλιάδες καὶ νῦν ἀγαθὸν ὅτι ἔσῃ ἡμῖν ἐν τῇ πόλει βοήθεια τοῦ βοηθεῖν
18.4 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς ὁ βασιλεύς ὃ ἐὰν ἀρέσῃ ἐν ὀφθαλμοῖς ὑμῶν ποιήσω καὶ ἔστη ὁ βασιλεὺς ἀνὰ χεῖρα τῆς πύλης καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἐξεπορεύετο εἰς ἑκατοντάδας καὶ εἰς χιλιάδας
18.5 καὶ ἐνετείλατο ὁ βασιλεὺς τῷ ιωαβ καὶ τῷ αβεσσα καὶ τῷ εθθι λέγων φείσασθέ μοι τοῦ παιδαρίου τοῦ αβεσσαλωμ καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἤκουσεν ἐντελλομένου τοῦ βασιλέως πᾶσιν τοῖς ἄρχουσιν ὑπὲρ αβεσσαλωμ
18.6 καὶ ἐξῆλθεν πᾶς ὁ λαὸς εἰς τὸν δρυμὸν ἐξ ἐναντίας ισραηλ καὶ ἐγένετο ὁ πόλεμος ἐν τῷ δρυμῷ εφραιμ
18.7 καὶ ἔπταισεν ἐκεῖ ὁ λαὸς ισραηλ ἐνώπιον τῶν παίδων δαυιδ καὶ ἐγένετο ἡ θραῦσις μεγάλη ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ εἴκοσι χιλιάδες ἀνδρῶν
18.8 καὶ ἐγένετο ἐκεῖ ὁ πόλεμος διεσπαρμένος ἐπὶ πρόσωπον πάσης τῆς γῆς καὶ ἐπλεόνασεν ὁ δρυμὸς τοῦ καταφαγεῖν ἐκ τοῦ λαοῦ ὑπὲρ οὓς κατέφαγεν ἐν τῷ λαῷ ἡ μάχαιρα ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ
18.9 καὶ συνήντησεν αβεσσαλωμ ἐνώπιον τῶν παίδων δαυιδ καὶ αβεσσαλωμ ἐπιβεβηκὼς ἐπὶ τοῦ ἡμιόνου αὐτοῦ καὶ εἰσῆλθεν ὁ ἡμίονος ὑπὸ τὸ δάσος τῆς δρυὸς τῆς μεγάλης καὶ ἐκρεμάσθη ἡ κεφαλὴ αὐτοῦ ἐν τῇ δρυί καὶ ἐκρεμάσθη ἀνὰ μέσον τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἀνὰ μέσον τῆς γῆς καὶ ὁ ἡμίονος ὑποκάτω αὐτοῦ παρῆλθεν
18.10 καὶ εἶδεν ἀνὴρ εἷς καὶ ἀνήγγειλεν ιωαβ καὶ εἶπεν ἰδοὺ ἑώρακα τὸν αβεσσαλωμ κρεμάμενον ἐν τῇ δρυί
18.11 καὶ εἶπεν ιωαβ τῷ ἀνδρὶ τῷ ἀπαγγέλλοντι καὶ ἰδοὺ ἑόρακας τί ὅτι οὐκ ἐπάταξας αὐτὸν εἰς τὴν γῆν καὶ ἐγὼ ἂν δεδώκειν σοι δέκα ἀργυρίου καὶ παραζώνην μίαν
18.12 εἶπεν δὲ ὁ ἀνὴρ πρὸς ιωαβ καὶ ἐγώ εἰμι ἵστημι ἐπὶ τὰς χεῖράς μου χιλίους σίκλους ἀργυρίου οὐ μὴ ἐπιβάλω χεῖρά μου ἐπὶ τὸν υἱὸν τοῦ βασιλέως ὅτι ἐν τοῖς ὠσὶν ἡμῶν ἐνετείλατο ὁ βασιλεὺς σοὶ καὶ αβεσσα καὶ τῷ εθθι λέγων φυλάξατέ μοι τὸ παιδάριον τὸν αβεσσαλωμ
18.13 μὴ ποιῆσαι ἐν τῇ ψυχῇ αὐτοῦ ἄδικον καὶ πᾶς ὁ λόγος οὐ λήσεται ἀπὸ τοῦ βασιλέως καὶ σὺ στήσῃ ἐξ ἐναντίας
18.14 καὶ εἶπεν ιωαβ τοῦτο ἐγὼ ἄρξομαι οὐχ οὕτως μενῶ ἐνώπιόν σου καὶ ἔλαβεν ιωαβ τρία βέλη ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἐνέπηξεν αὐτὰ ἐν τῇ καρδίᾳ αβεσσαλωμ ἔτι αὐτοῦ ζῶντος ἐν τῇ καρδίᾳ τῆς δρυὸς
18.15 καὶ ἐκύκλωσαν δέκα παιδάρια αἴροντα τὰ σκεύη ιωαβ καὶ ἐπάταξαν τὸν αβεσσαλωμ καὶ ἐθανάτωσαν αὐτόν
18.16 καὶ ἐσάλπισεν ιωαβ ἐν κερατίνῃ καὶ ἀπέστρεψεν ὁ λαὸς τοῦ μὴ διώκειν ὀπίσω ισραηλ ὅτι ἐφείδετο ιωαβ τοῦ λαοῦ
18.17 καὶ ἔλαβεν τὸν αβεσσαλωμ καὶ ἔρριψεν αὐτὸν εἰς χάσμα μέγα ἐν τῷ δρυμῷ εἰς τὸν βόθυνον τὸν μέγαν καὶ ἐστήλωσεν ἐπ' αὐτὸν σωρὸν λίθων μέγαν σφόδρα καὶ πᾶς ισραηλ ἔφυγεν ἀνὴρ εἰς τὸ σκήνωμα αὐτοῦ
18.18 καὶ αβεσσαλωμ ἔτι ζῶν καὶ ἔστησεν ἑαυτῷ τὴν στήλην ἐν ᾗ ἐλήμφθη καὶ ἐστήλωσεν αὐτὴν λαβεῖν τὴν στήλην τὴν ἐν τῇ κοιλάδι τοῦ βασιλέως ὅτι εἶπεν οὐκ ἔστιν αὐτῷ υἱὸς ἕνεκεν τοῦ ἀναμνῆσαι τὸ ὄνομα αὐτοῦ καὶ ἐκάλεσεν τὴν στήλην χεὶρ αβεσσαλωμ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
18.19 καὶ αχιμαας υἱὸς σαδωκ εἶπεν δράμω δὴ καὶ εὐαγγελιῶ τῷ βασιλεῖ ὅτι ἔκρινεν αὐτῷ κύριος ἐκ χειρὸς τῶν ἐχθρῶν αὐτοῦ
18.20 καὶ εἶπεν αὐτῷ ιωαβ οὐκ ἀνὴρ εὐαγγελίας σὺ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ καὶ εὐαγγελιῇ ἐν ἡμέρᾳ ἄλλῃ ἐν δὲ τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ οὐκ εὐαγγελιῇ οὗ εἵνεκεν ὁ υἱὸς τοῦ βασιλέως ἀπέθανεν
18.21 καὶ εἶπεν ιωαβ τῷ χουσι βαδίσας ἀνάγγειλον τῷ βασιλεῖ ὅσα εἶδες καὶ προσεκύνησεν χουσι τῷ ιωαβ καὶ ἐξῆλθεν
18.22 καὶ προσέθετο ἔτι αχιμαας υἱὸς σαδωκ καὶ εἶπεν πρὸς ιωαβ καὶ ἔστω ὅτι δράμω καί γε ἐγὼ ὀπίσω τοῦ χουσι καὶ εἶπεν ιωαβ ἵνα τί τοῦτο τρέχεις υἱέ μου δεῦρο οὐκ ἔστιν σοι εὐαγγελία εἰς ὠφέλειαν πορευομένῳ
18.23 καὶ εἶπεν τί γὰρ ἐὰν δραμοῦμαι καὶ εἶπεν αὐτῷ ιωαβ δράμε καὶ ἔδραμεν αχιμαας ὁδὸν τὴν τοῦ κεχαρ καὶ ὑπερέβη τὸν χουσι
18.24 καὶ δαυιδ ἐκάθητο ἀνὰ μέσον τῶν δύο πυλῶν καὶ ἐπορεύθη ὁ σκοπὸς εἰς τὸ δῶμα τῆς πύλης πρὸς τὸ τεῖχος καὶ ἐπῆρεν τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ καὶ εἶδεν καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ τρέχων μόνος ἐνώπιον αὐτοῦ
18.25 καὶ ἀνεβόησεν ὁ σκοπὸς καὶ ἀπήγγειλεν τῷ βασιλεῖ καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς εἰ μόνος ἐστίν εὐαγγελία ἐν τῷ στόματι αὐτοῦ καὶ ἐπορεύετο πορευόμενος καὶ ἐγγίζων
18.26 καὶ εἶδεν ὁ σκοπὸς ἄνδρα ἕτερον τρέχοντα καὶ ἐβόησεν ὁ σκοπὸς πρὸς τῇ πύλῃ καὶ εἶπεν ἰδοὺ ἀνὴρ ἕτερος τρέχων μόνος καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς καί γε οὗτος εὐαγγελιζόμενος
18.27 καὶ εἶπεν ὁ σκοπός ἐγὼ ὁρῶ τὸν δρόμον τοῦ πρώτου ὡς δρόμον αχιμαας υἱοῦ σαδωκ καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς ἀνὴρ ἀγαθὸς οὗτος καί γε εἰς εὐαγγελίαν ἀγαθὴν ἐλεύσεται
18.28 καὶ ἐβόησεν αχιμαας καὶ εἶπεν πρὸς τὸν βασιλέα εἰρήνη καὶ προσεκύνησεν τῷ βασιλεῖ ἐπὶ πρόσωπον αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν καὶ εἶπεν εὐλογητὸς κύριος ὁ θεός σου ὃς ἀπέκλεισεν τοὺς ἄνδρας τοὺς μισοῦντας τὴν χεῖρα αὐτῶν ἐν τῷ κυρίῳ μου τῷ βασιλεῖ
18.29 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς εἰρήνη τῷ παιδαρίῳ τῷ αβεσσαλωμ καὶ εἶπεν αχιμαας εἶδον τὸ πλῆθος τὸ μέγα τοῦ ἀποστεῖλαι τὸν δοῦλον τοῦ βασιλέως ιωαβ καὶ τὸν δοῦλόν σου καὶ οὐκ ἔγνων τί ἐκεῖ
18.30 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς ἐπίστρεψον στηλώθητι ὧδε καὶ ἐπεστράφη καὶ ἔστη
18.31 καὶ ἰδοὺ ὁ χουσι παρεγένετο καὶ εἶπεν τῷ βασιλεῖ εὐαγγελισθήτω ὁ κύριός μου ὁ βασιλεύς ὅτι ἔκρινέν σοι κύριος σήμερον ἐκ χειρὸς πάντων τῶν ἐπεγειρομένων ἐπὶ σέ
18.32 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν χουσι εἰ εἰρήνη τῷ παιδαρίῳ τῷ αβεσσαλωμ καὶ εἶπεν ὁ χουσι γένοιντο ὡς τὸ παιδάριον οἱ ἐχθροὶ τοῦ κυρίου μου τοῦ βασιλέως καὶ πάντες ὅσοι ἐπανέστησαν ἐπ' αὐτὸν εἰς κακά
18.33 καὶ ἐταράχθη ὁ βασιλεὺς καὶ ἀνέβη εἰς τὸ ὑπερῷον τῆς πύλης καὶ ἔκλαυσεν καὶ οὕτως εἶπεν ἐν τῷ πορεύεσθαι αὐτόν υἱέ μου αβεσσαλωμ υἱέ μου υἱέ μου αβεσσαλωμ τίς δῴη τὸν θάνατόν μου ἀντὶ σοῦ ἐγὼ ἀντὶ σοῦ αβεσσαλωμ υἱέ μου υἱέ μου
18.1 kai epeskepsato dayid ton laon ton met' aytoy kai katestehsen ep' aytohn chiliarchoys kai ekatontarchoys
18.2 kai apesteilen dayid ton laon to triton en cheiri iohab kai to triton en cheiri abessa yioy saroyias adelphoy iohab kai to triton en cheiri eththi toy geththaioy kai eipen dayid pros ton laon exelthohn exeleysomai kai ge egoh meth' ymohn
18.3 kai eipan oyk exeleyseh oti ean phygeh phygohmen oy thehsoysin eph' ehmas kardian kai ean apothanohmen to ehmisy ehmohn oy thehsoysin eph' ehmas kardian oti sy ohs ehmeis deka chiliades kai nyn agathon oti eseh ehmin en teh polei boehtheia toy boehthein
18.4 kai eipen pros aytoys o basileys o ean areseh en ophthalmois ymohn poiehsoh kai esteh o basileys ana cheira tehs pylehs kai pas o laos exeporeyeto eis ekatontadas kai eis chiliadas
18.5 kai eneteilato o basileys toh iohab kai toh abessa kai toh eththi legohn pheisasthe moi toy paidarioy toy abessalohm kai pas o laos ehkoysen entellomenoy toy basileohs pasin tois archoysin yper abessalohm
18.6 kai exehlthen pas o laos eis ton drymon ex enantias israehl kai egeneto o polemos en toh drymoh ephraim
18.7 kai eptaisen ekei o laos israehl enohpion tohn paidohn dayid kai egeneto eh thraysis megaleh en teh ehmera ekeineh eikosi chiliades androhn
18.8 kai egeneto ekei o polemos diesparmenos epi prosohpon pasehs tehs gehs kai epleonasen o drymos toy kataphagein ek toy laoy yper oys katephagen en toh laoh eh machaira en teh ehmera ekeineh
18.9 kai synehntehsen abessalohm enohpion tohn paidohn dayid kai abessalohm epibebehkohs epi toy ehmionoy aytoy kai eisehlthen o ehmionos ypo to dasos tehs dryos tehs megalehs kai ekremastheh eh kephaleh aytoy en teh dryi kai ekremastheh ana meson toy oyranoy kai ana meson tehs gehs kai o ehmionos ypokatoh aytoy parehlthen
18.10 kai eiden anehr eis kai anehggeilen iohab kai eipen idoy eohraka ton abessalohm kremamenon en teh dryi
18.11 kai eipen iohab toh andri toh apaggellonti kai idoy eorakas ti oti oyk epataxas ayton eis tehn gehn kai egoh an dedohkein soi deka argyrioy kai parazohnehn mian
18.12 eipen de o anehr pros iohab kai egoh eimi istehmi epi tas cheiras moy chilioys sikloys argyrioy oy meh epibaloh cheira moy epi ton yion toy basileohs oti en tois ohsin ehmohn eneteilato o basileys soi kai abessa kai toh eththi legohn phylaxate moi to paidarion ton abessalohm
18.13 meh poiehsai en teh psycheh aytoy adikon kai pas o logos oy lehsetai apo toy basileohs kai sy stehseh ex enantias
18.14 kai eipen iohab toyto egoh arxomai oych oytohs menoh enohpion soy kai elaben iohab tria beleh en teh cheiri aytoy kai enepehxen ayta en teh kardia abessalohm eti aytoy zohntos en teh kardia tehs dryos
18.15 kai ekyklohsan deka paidaria aironta ta skeyeh iohab kai epataxan ton abessalohm kai ethanatohsan ayton
18.16 kai esalpisen iohab en keratineh kai apestrepsen o laos toy meh diohkein opisoh israehl oti epheideto iohab toy laoy
18.17 kai elaben ton abessalohm kai erripsen ayton eis chasma mega en toh drymoh eis ton bothynon ton megan kai estehlohsen ep' ayton sohron lithohn megan sphodra kai pas israehl ephygen anehr eis to skehnohma aytoy
18.18 kai abessalohm eti zohn kai estehsen eaytoh tehn stehlehn en eh elehmphtheh kai estehlohsen aytehn labein tehn stehlehn tehn en teh koiladi toy basileohs oti eipen oyk estin aytoh yios eneken toy anamnehsai to onoma aytoy kai ekalesen tehn stehlehn cheir abessalohm eohs tehs ehmeras taytehs
18.19 kai achimaas yios sadohk eipen dramoh deh kai eyaggelioh toh basilei oti ekrinen aytoh kyrios ek cheiros tohn echthrohn aytoy
18.20 kai eipen aytoh iohab oyk anehr eyaggelias sy en teh ehmera tayteh kai eyaggelieh en ehmera alleh en de teh ehmera tayteh oyk eyaggelieh oy eineken o yios toy basileohs apethanen
18.21 kai eipen iohab toh choysi badisas anaggeilon toh basilei osa eides kai prosekynehsen choysi toh iohab kai exehlthen
18.22 kai prosetheto eti achimaas yios sadohk kai eipen pros iohab kai estoh oti dramoh kai ge egoh opisoh toy choysi kai eipen iohab ina ti toyto trecheis yie moy deyro oyk estin soi eyaggelia eis ohpheleian poreyomenoh
18.23 kai eipen ti gar ean dramoymai kai eipen aytoh iohab drame kai edramen achimaas odon tehn toy kechar kai yperebeh ton choysi
18.24 kai dayid ekathehto ana meson tohn dyo pylohn kai eporeytheh o skopos eis to dohma tehs pylehs pros to teichos kai epehren toys ophthalmoys aytoy kai eiden kai idoy anehr trechohn monos enohpion aytoy
18.25 kai aneboehsen o skopos kai apehggeilen toh basilei kai eipen o basileys ei monos estin eyaggelia en toh stomati aytoy kai eporeyeto poreyomenos kai eggizohn
18.26 kai eiden o skopos andra eteron trechonta kai eboehsen o skopos pros teh pyleh kai eipen idoy anehr eteros trechohn monos kai eipen o basileys kai ge oytos eyaggelizomenos
18.27 kai eipen o skopos egoh oroh ton dromon toy prohtoy ohs dromon achimaas yioy sadohk kai eipen o basileys anehr agathos oytos kai ge eis eyaggelian agathehn eleysetai
18.28 kai eboehsen achimaas kai eipen pros ton basilea eirehneh kai prosekynehsen toh basilei epi prosohpon aytoy epi tehn gehn kai eipen eylogehtos kyrios o theos soy os apekleisen toys andras toys misoyntas tehn cheira aytohn en toh kyrioh moy toh basilei
18.29 kai eipen o basileys eirehneh toh paidarioh toh abessalohm kai eipen achimaas eidon to plehthos to mega toy aposteilai ton doylon toy basileohs iohab kai ton doylon soy kai oyk egnohn ti ekei
18.30 kai eipen o basileys epistrepson stehlohthehti ohde kai epestrapheh kai esteh
18.31 kai idoy o choysi paregeneto kai eipen toh basilei eyaggelisthehtoh o kyrios moy o basileys oti ekrinen soi kyrios sehmeron ek cheiros pantohn tohn epegeiromenohn epi se
18.32 kai eipen o basileys pros ton choysi ei eirehneh toh paidarioh toh abessalohm kai eipen o choysi genointo ohs to paidarion oi echthroi toy kyrioy moy toy basileohs kai pantes osoi epanestehsan ep' ayton eis kaka
18.33 kai etarachtheh o basileys kai anebeh eis to yperohon tehs pylehs kai eklaysen kai oytohs eipen en toh poreyesthai ayton yie moy abessalohm yie moy yie moy abessalohm tis doheh ton thanaton moy anti soy egoh anti soy abessalohm yie moy yie moy
18.1 וַיִּפְקֹד דָּוִד אֶת־הָעָם אֲשֶׁר אִתֹּו וַיָּשֶׂם עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאֹות׃
18.2 וַיְשַׁלַּח דָּוִד אֶת־הָעָם הַשְּׁלִשִׁית בְּיַד־יֹואָב וְהַשְּׁלִשִׁית בְּיַד אֲבִישַׁי בֶּן־צְרוּיָה אֲחִי יֹואָב וְהַשְּׁלִשִׁת בְּיַד אִתַּי הַגִּתִּי ס וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־הָעָם יָצֹא אֵצֵא גַּם־אֲנִי עִמָּכֶם׃
18.3 וַיֹּאמֶר הָעָם לֹא תֵצֵא כִּי אִם־נֹס נָנוּס לֹא־יָשִׂימוּ אֵלֵינוּ לֵב וְאִם־יָמֻתוּ חֶצְיֵנוּ לֹא־יָשִׂימוּ אֵלֵינוּ לֵב כִּי־עַתָּה כָמֹנוּ עֲשָׂרָה אֲלָפִים וְעַתָּה טֹוב כִּי־תִהְיֶה־לָּנוּ מֵעִיר [לַעְזִיר כ] (לַעְזֹור׃ ק) ס
18.4 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר־יִיטַב בְּעֵינֵיכֶם אֶעֱשֶׂה וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ אֶל־יַד הַשַּׁעַר וְכָל־הָעָם יָצְאוּ לְמֵאֹות וְלַאֲלָפִים׃
18.5 וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת־יֹואָב וְאֶת־אֲבִישַׁי וְאֶת־אִתַּי לֵאמֹר לְאַט־לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלֹום וְכָל־הָעָם שָׁמְעוּ בְּצַוֹּת הַמֶּלֶךְ אֶת־כָּל־הַשָּׂרִים עַל־דְּבַר אַבְשָׁלֹום׃
18.6 וַיֵּצֵא הָעָם הַשָּׂדֶה לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה בְּיַעַר אֶפְרָיִם׃
18.7 וַיִּנָּגְפוּ שָׁם עַם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד וַתְּהִי־שָׁם הַמַּגֵּפָה גְדֹולָה בַּיֹּום הַהוּא עֶשְׂרִים אָלֶף׃
18.8 וַתְּהִי־שָׁם הַמִּלְחָמָה [נָפֹצֵית כ] (נָפֹצֶת ק) עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וַיֶּרֶב הַיַּעַר לֶאֱכֹל בָּעָם מֵאֲשֶׁר אָכְלָה הַחֶרֶב בַּיֹּום הַהוּא׃
18.9 וַיִּקָּרֵא אַבְשָׁלֹום לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד וְאַבְשָׁלֹום רֹכֵב עַל־הַפֶּרֶד וַיָּבֹא הַפֶּרֶד תַּחַת שֹׂובֶךְ הָאֵלָה הַגְּדֹולָה וַיֶּחֱזַק רֹאשֹׁו בָאֵלָה וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ וְהַפֶּרֶד אֲשֶׁר־תַּחְתָּיו עָבָר׃
18.10 וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד וַיַּגֵּד לְיֹואָב וַיֹּאמֶר הִנֵּה רָאִיתִי אֶת־אַבְשָׁלֹם תָּלוּי בָּאֵלָה׃
18.11 וַיֹּאמֶר יֹואָב לָאִישׁ הַמַּגִּיד לֹו וְהִנֵּה רָאִיתָ וּמַדּוּעַ לֹא־הִכִּיתֹו שָׁם אָרְצָה וְעָלַי לָתֶת לְךָ עֲשָׂרָה כֶסֶף וַחֲגֹרָה אֶחָת׃
18.12 וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֶל־יֹואָב [וְלֹא כ] (וְלוּא ק) אָנֹכִי שֹׁקֵל עַל־כַּפַּי אֶלֶף כֶּסֶף לֹא־אֶשְׁלַח יָדִי אֶל־בֶּן־הַמֶּלֶךְ כִּי בְאָזְנֵינוּ צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֹתְךָ וְאֶת־אֲבִישַׁי וְאֶת־אִתַּי לֵאמֹר שִׁמְרוּ־מִי בַּנַּעַר בְּאַבְשָׁלֹום׃
18.13 אֹו־עָשִׂיתִי [בְנַפְשֹׁו כ] (בְנַפְשִׁי ק) שֶׁקֶר וְכָל־דָּבָר לֹא־יִכָּחֵד מִן־הַמֶּלֶךְ וְאַתָּה תִּתְיַצֵּב מִנֶּגֶד׃
18.14 וַיֹּאמֶר יֹואָב לֹא־כֵן אֹחִילָה לְפָנֶיךָ וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפֹּו וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלֹום עֹודֶנּוּ חַי בְּלֵב הָאֵלָה׃
18.15 וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה נְעָרִים נֹשְׂאֵי כְּלֵי יֹואָב וַיַּכּוּ אֶת־אַבְשָׁלֹום וַיְמִיתֻהוּ׃
18.16 וַיִּתְקַע יֹואָב בַּשֹּׁפָר וַיָּשָׁב הָעָם מִרְדֹף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל כִּי־חָשַׂךְ יֹואָב אֶת־הָעָם׃
18.17 וַיִּקְחוּ אֶת־אַבְשָׁלֹום וַיַּשְׁלִיכוּ אֹתֹו בַיַּעַר אֶל־הַפַּחַת הַגָּדֹול וַיַּצִּבוּ עָלָיו גַּל־אֲבָנִים גָּדֹול מְאֹד וְכָל־יִשְׂרָאֵל נָסוּ אִישׁ [לְאֹהֵלֹו כ] (לְאֹהָלָיו׃ ק) ס
18.18 וְאַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב־לֹו [בְחַיָו כ] (בְחַיָּיו ק) אֶת־מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק־הַמֶּלֶךְ כִּי אָמַר אֵין־לִי בֵן בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת עַל־שְׁמֹו וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלֹם עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ ס
18.19 וַאֲחִימַעַץ בֶּן־צָדֹוק אָמַר אָרוּצָה נָּא וַאֲבַשְּׂרָה אֶת־הַמֶּלֶךְ כִּי־שְׁפָטֹו יְהוָה מִיַּד אֹיְבָיו׃
18.20 וַיֹּאמֶר לֹו יֹואָב לֹא אִישׁ בְּשֹׂרָה אַתָּה הַיֹּום הַזֶּה וּבִשַּׂרְתָּ בְּיֹום אַחֵר וְהַיֹּום הַזֶּה לֹא תְבַשֵּׂר כִּי־ [עַל־ כ] (עַל־כֵּן ק) בֶּן־הַמֶּלֶךְ מֵת׃
18.21 וַיֹּאמֶר יֹואָב לַכּוּשִׁי לֵךְ הַגֵּד לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר רָאִיתָה וַיִּשְׁתַּחוּ כוּשִׁי לְיֹואָב וַיָּרֹץ׃
18.22 וַיֹּסֶף עֹוד אֲחִימַעַץ בֶּן־צָדֹוק וַיֹּאמֶר אֶל־יֹואָב וִיהִי מָה אָרֻצָה־נָּא גַם־אָנִי אַחֲרֵי הַכּוּשִׁי וַיֹּאמֶר יֹואָב לָמָּה־זֶּה אַתָּה רָץ בְּנִי וּלְכָה אֵין־בְּשֹׂורָה מֹצֵאת׃
18.23 וִיהִי־מָה אָרוּץ וַיֹּאמֶר לֹו רוּץ וַיָּרָץ אֲחִימַעַץ דֶּרֶךְ הַכִּכָּר וַיַּעֲבֹר אֶת־הַכּוּשִׁי׃
18.24 וְדָוִד יֹושֵׁב בֵּין־שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים וַיֵּלֶךְ הַצֹּפֶה אֶל־גַּג הַשַּׁעַר אֶל־הַחֹומָה וַיִּשָּׂא אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה־אִישׁ רָץ לְבַדֹּו׃
18.25 וַיִּקְרָא הַצֹּפֶה וַיַּגֵּד לַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אִם־לְבַדֹּו בְּשֹׂורָה בְּפִיו וַיֵּלֶךְ הָלֹוךְ וְקָרֵב׃
18.26 וַיַּרְא הַצֹּפֶה אִישׁ־אַחֵר רָץ וַיִּקְרָא הַצֹּפֶה אֶל־הַשֹּׁעֵר וַיֹּאמֶר הִנֵּה־אִישׁ רָץ לְבַדֹּו וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גַּם־זֶה מְבַשֵּׂר׃
18.27 וַיֹּאמֶר הַצֹּפֶה אֲנִי רֹאֶה אֶת־מְרוּצַת הָרִאשֹׁון כִּמְרֻצַת אֲחִימַעַץ בֶּן־צָדֹוק וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אִישׁ־טֹוב זֶה וְאֶל־בְּשֹׂורָה טֹובָה יָבֹוא׃
18.28 וַיִּקְרָא אֲחִימַעַץ וַיֹּאמֶר אֶל־הַמֶּלֶךְ שָׁלֹום וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ לְאַפָּיו אָרְצָה ס וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר סִגַּר אֶת־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־נָשְׂאוּ אֶת־יָדָם בַּאדֹנִי הַמֶּלֶךְ׃
18.29 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שָׁלֹום לַנַּעַר לְאַבְשָׁלֹום וַיֹּאמֶר אֲחִימַעַץ רָאִיתִי הֶהָמֹון הַגָּדֹול לִשְׁלֹחַ אֶת־עֶבֶד הַמֶּלֶךְ יֹואָב וְאֶת־עַבְדֶּךָ וְלֹא יָדַעְתִּי מָה׃
18.30 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ סֹב הִתְיַצֵּב כֹּה וַיִּסֹּב וַיַּעֲמֹד׃
18.31 וְהִנֵּה הַכּוּשִׁי בָּא וַיֹּאמֶר הַכּוּשִׁי יִתְבַּשֵּׂר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּי־שְׁפָטְךָ יְהוָה הַיֹּום מִיַּד כָּל־הַקָּמִים עָלֶיךָ׃ ס
18.32 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־הַכּוּשִׁי הֲשָׁלֹום לַנַּעַר לְאַבְשָׁלֹום וַיֹּאמֶר הַכּוּשִׁי יִהְיוּ כַנַּעַר אֹיְבֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ וְכֹל אֲשֶׁר־קָמוּ עָלֶיךָ לְרָעָה׃ ס
18.33 וַיִּרְגַּז הַמֶּלֶךְ וַיַּעַל עַל־עֲלִיַּת הַשַּׁעַר וַיֵּבְךְּ וְכֹה ׀ אָמַר בְּלֶכְתֹּו בְּנִי אַבְשָׁלֹום בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלֹום מִי־יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ אַבְשָׁלֹום בְּנִי בְנִי׃
18.1 wajipqod daawid Aaet-HaaOaam Aaxxaer Aitow wajaaxaem OalejHaem xaarej Aalaapijm wxaarej meAowt׃
18.2 wajxxalah daawid Aaet-HaaOaam Haxxlixxijt bjad-jowAaab wHaxxlixxijt bjad Aabijxxaj baen-crwjaaH Aahij jowAaab wHaxxlixxit bjad Aitaj Hagitij s wajoAmaer Hamaelaek Aael-HaaOaam jaacoA AeceA gam-Aanij Oimaakaem׃
18.3 wajoAmaer HaaOaam loA teceA kij Aim-nos naanws loA-jaaxijmw Aelejnw leb wAim-jaamutw haecjenw loA-jaaxijmw Aelejnw leb kij-OataaH kaamonw OaxaaraaH Aalaapijm wOataaH Towb kij-tiHjaeH-laanw meOijr [laOzijr k] (laOzowr׃ q) s
18.4 wajoAmaer AalejHaem Hamaelaek Aaxxaer-jijTab bOejnejkaem AaeOaexaeH wajaOamod Hamaelaek Aael-jad HaxxaOar wkaal-HaaOaam jaacAw lmeAowt wlaAalaapijm׃
18.5 wajcaw Hamaelaek Aaet-jowAaab wAaet-Aabijxxaj wAaet-Aitaj leAmor lAaT-lij lanaOar lAabxxaalowm wkaal-HaaOaam xxaamOw bcawot Hamaelaek Aaet-kaal-Haxaarijm Oal-dbar Aabxxaalowm׃
18.6 wajeceA HaaOaam HaxaadaeH liqraAt jixraaAel watHij HamilhaamaaH bjaOar Aaepraajim׃
18.7 wajinaagpw xxaam Oam jixraaAel lipnej Oabdej daawid watHij-xxaam HamagepaaH gdowlaaH bajowm HaHwA Oaexrijm Aaalaep׃
18.8 watHij-xxaam HamilhaamaaH [naapocejt k] (naapocaet q) Oal-pnej kaal-HaaAaaraec wajaeraeb HajaOar laeAaekol baaOaam meAaxxaer AaaklaaH Hahaeraeb bajowm HaHwA׃
18.9 wajiqaareA Aabxxaalowm lipnej Oabdej daawid wAabxxaalowm rokeb Oal-Hapaeraed wajaaboA Hapaeraed tahat xowbaek HaaAelaaH HagdowlaaH wajaehaezaq roAxxow baaAelaaH wajutan bejn Haxxaamajim wbejn HaaAaaraec wHapaeraed Aaxxaer-tahtaajw Oaabaar׃
18.10 wajarA Aijxx Aaehaad wajaged ljowAaab wajoAmaer HineH raaAijtij Aaet-Aabxxaalom taalwj baaAelaaH׃
18.11 wajoAmaer jowAaab laaAijxx Hamagijd low wHineH raaAijtaa wmadwOa loA-Hikijtow xxaam AaarcaaH wOaalaj laataet lkaa OaxaaraaH kaesaep wahagoraaH Aaehaat׃
18.12 wajoAmaer HaaAijxx Aael-jowAaab [wloA k] (wlwA q) Aaanokij xxoqel Oal-kapaj Aaelaep kaesaep loA-Aaexxlah jaadij Aael-baen-Hamaelaek kij bAaaznejnw ciwaaH Hamaelaek Aotkaa wAaet-Aabijxxaj wAaet-Aitaj leAmor xximrw-mij banaOar bAabxxaalowm׃
18.13 Aow-Oaaxijtij [bnapxxow k] (bnapxxij q) xxaeqaer wkaal-daabaar loA-jikaahed min-Hamaelaek wAataaH titjaceb minaegaed׃
18.14 wajoAmaer jowAaab loA-ken AohijlaaH lpaanaejkaa wajiqah xxloxxaaH xxbaaTijm bkapow wajitqaaOem bleb Aabxxaalowm Oowdaenw haj bleb HaaAelaaH׃
18.15 wajaasobw OaxaaraaH nOaarijm noxAej klej jowAaab wajakw Aaet-Aabxxaalowm wajmijtuHw׃
18.16 wajitqaO jowAaab baxxopaar wajaaxxaab HaaOaam mirdop Aaharej jixraaAel kij-haaxak jowAaab Aaet-HaaOaam׃
18.17 wajiqhw Aaet-Aabxxaalowm wajaxxlijkw Aotow bajaOar Aael-Hapahat Hagaadowl wajacibw Oaalaajw gal-Aabaanijm gaadowl mAod wkaal-jixraaAel naasw Aijxx [lAoHelow k] (lAoHaalaajw׃ q) s
18.18 wAabxxaalom laaqah wajacaeb-low [bhajaaw k] (bhajaajw q) Aaet-macaebaet Aaxxaer bOemaeq-Hamaelaek kij Aaamar Aejn-lij ben baOabwr Hazkijr xxmij wajiqraaA lamacaebaet Oal-xxmow wajiqaareA laaH jad Aabxxaalom Oad Hajowm HazaeH׃ s
18.19 waAahijmaOac baen-caadowq Aaamar AaarwcaaH naaA waAabaxraaH Aaet-Hamaelaek kij-xxpaaTow jHwaaH mijad Aojbaajw׃
18.20 wajoAmaer low jowAaab loA Aijxx bxoraaH AataaH Hajowm HazaeH wbixartaa bjowm Aaher wHajowm HazaeH loA tbaxer kij- [Oal- k] (Oal-ken q) baen-Hamaelaek met׃
18.21 wajoAmaer jowAaab lakwxxij lek Haged lamaelaek Aaxxaer raaAijtaaH wajixxtahw kwxxij ljowAaab wajaaroc׃
18.22 wajosaep Oowd AahijmaOac baen-caadowq wajoAmaer Aael-jowAaab wijHij maaH AaarucaaH-naaA gam-Aaanij Aaharej Hakwxxij wajoAmaer jowAaab laamaaH-zaeH AataaH raac bnij wlkaaH Aejn-bxowraaH moceAt׃
18.23 wijHij-maaH Aaarwc wajoAmaer low rwc wajaaraac AahijmaOac daeraek Hakikaar wajaOabor Aaet-Hakwxxij׃
18.24 wdaawid jowxxeb bejn-xxnej HaxxOaarijm wajelaek HacopaeH Aael-gag HaxxaOar Aael-HahowmaaH wajixaaA Aaet-Oejnaajw wajarA wHineH-Aijxx raac lbadow׃
18.25 wajiqraaA HacopaeH wajaged lamaelaek wajoAmaer Hamaelaek Aim-lbadow bxowraaH bpijw wajelaek Haalowk wqaareb׃
18.26 wajarA HacopaeH Aijxx-Aaher raac wajiqraaA HacopaeH Aael-HaxxoOer wajoAmaer HineH-Aijxx raac lbadow wajoAmaer Hamaelaek gam-zaeH mbaxer׃
18.27 wajoAmaer HacopaeH Aanij roAaeH Aaet-mrwcat HaariAxxown kimrucat AahijmaOac baen-caadowq wajoAmaer Hamaelaek Aijxx-Towb zaeH wAael-bxowraaH TowbaaH jaabowA׃
18.28 wajiqraaA AahijmaOac wajoAmaer Aael-Hamaelaek xxaalowm wajixxtahw lamaelaek lAapaajw AaarcaaH s wajoAmaer baarwk jHwaaH AaeloHaejkaa Aaxxaer sigar Aaet-HaaAanaaxxijm Aaxxaer-naaxAw Aaet-jaadaam baAdonij Hamaelaek׃
18.29 wajoAmaer Hamaelaek xxaalowm lanaOar lAabxxaalowm wajoAmaer AahijmaOac raaAijtij HaeHaamown Hagaadowl lixxloha Aaet-Oaebaed Hamaelaek jowAaab wAaet-Oabdaekaa wloA jaadaOtij maaH׃
18.30 wajoAmaer Hamaelaek sob Hitjaceb koH wajisob wajaOamod׃
18.31 wHineH Hakwxxij baaA wajoAmaer Hakwxxij jitbaxer Aadonij Hamaelaek kij-xxpaaTkaa jHwaaH Hajowm mijad kaal-Haqaamijm Oaalaejkaa׃ s
18.32 wajoAmaer Hamaelaek Aael-Hakwxxij Haxxaalowm lanaOar lAabxxaalowm wajoAmaer Hakwxxij jiHjw kanaOar Aojbej Aadonij Hamaelaek wkol Aaxxaer-qaamw Oaalaejkaa lraaOaaH׃ s
18.33 wajirgaz Hamaelaek wajaOal Oal-Oalijat HaxxaOar wajebk wkoH Aaamar blaektow bnij Aabxxaalowm bnij bnij Aabxxaalowm mij-jiten mwtij Aanij tahtaejkaa Aabxxaalowm bnij bnij׃
18.1 ויפקד דוד את־העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות׃
18.2 וישלח דוד את־העם השלשית ביד־יואב והשלשית ביד אבישי בן־צרויה אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי ס ויאמר המלך אל־העם יצא אצא גם־אני עמכם׃
18.3 ויאמר העם לא תצא כי אם־נס ננוס לא־ישימו אלינו לב ואם־ימתו חצינו לא־ישימו אלינו לב כי־עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי־תהיה־לנו מעיר [לעזיר כ] (לעזור׃ ק) ס
18.4 ויאמר אליהם המלך אשר־ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל־יד השער וכל־העם יצאו למאות ולאלפים׃
18.5 ויצו המלך את־יואב ואת־אבישי ואת־אתי לאמר לאט־לי לנער לאבשלום וכל־העם שמעו בצות המלך את־כל־השרים על־דבר אבשלום׃
18.6 ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים׃
18.7 וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי־שם המגפה גדולה ביום ההוא עשרים אלף׃
18.8 ותהי־שם המלחמה [נפצית כ] (נפצת ק) על־פני כל־הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא׃
18.9 ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על־הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר־תחתיו עבר׃
18.10 וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את־אבשלם תלוי באלה׃
18.11 ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא־הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת׃
18.12 ויאמר האיש אל־יואב [ולא כ] (ולוא ק) אנכי שקל על־כפי אלף כסף לא־אשלח ידי אל־בן־המלך כי באזנינו צוה המלך אתך ואת־אבישי ואת־אתי לאמר שמרו־מי בנער באבשלום׃
18.13 או־עשיתי [בנפשו כ] (בנפשי ק) שקר וכל־דבר לא־יכחד מן־המלך ואתה תתיצב מנגד׃
18.14 ויאמר יואב לא־כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום עודנו חי בלב האלה׃
18.15 ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את־אבשלום וימיתהו׃
18.16 ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי־חשך יואב את־העם׃
18.17 ויקחו את־אבשלום וישליכו אתו ביער אל־הפחת הגדול ויצבו עליו גל־אבנים גדול מאד וכל־ישראל נסו איש [לאהלו כ] (לאהליו׃ ק) ס
18.18 ואבשלם לקח ויצב־לו [בחיו כ] (בחייו ק) את־מצבת אשר בעמק־המלך כי אמר אין־לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על־שמו ויקרא לה יד אבשלם עד היום הזה׃ ס
18.19 ואחימעץ בן־צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את־המלך כי־שפטו יהוה מיד איביו׃
18.20 ויאמר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר והיום הזה לא תבשר כי־ [על־ כ] (על־כן ק) בן־המלך מת׃
18.21 ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך אשר ראיתה וישתחו כושי ליואב וירץ׃
18.22 ויסף עוד אחימעץ בן־צדוק ויאמר אל־יואב ויהי מה ארצה־נא גם־אני אחרי הכושי ויאמר יואב למה־זה אתה רץ בני ולכה אין־בשורה מצאת׃
18.23 ויהי־מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את־הכושי׃
18.24 ודוד יושב בין־שני השערים וילך הצפה אל־גג השער אל־החומה וישא את־עיניו וירא והנה־איש רץ לבדו׃
18.25 ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם־לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב׃
18.26 וירא הצפה איש־אחר רץ ויקרא הצפה אל־השער ויאמר הנה־איש רץ לבדו ויאמר המלך גם־זה מבשר׃
18.27 ויאמר הצפה אני ראה את־מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן־צדוק ויאמר המלך איש־טוב זה ואל־בשורה טובה יבוא׃
18.28 ויקרא אחימעץ ויאמר אל־המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה ס ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את־האנשים אשר־נשאו את־ידם באדני המלך׃
18.29 ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את־עבד המלך יואב ואת־עבדך ולא ידעתי מה׃
18.30 ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד׃
18.31 והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך כי־שפטך יהוה היום מיד כל־הקמים עליך׃ ס
18.32 ויאמר המלך אל־הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר־קמו עליך לרעה׃ ס
18.33 וירגז המלך ויעל על־עלית השער ויבך וכה ׀ אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי־יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני׃
18.1 wjpqd dwd At-HOm Axr Atw wjxm OljHm xrj Alpjm wxrj mAwt׃
18.2 wjxlh dwd At-HOm Hxlxjt bjd-jwAb wHxlxjt bjd Abjxj bn-crwjH Ahj jwAb wHxlxt bjd Atj Hgtj s wjAmr Hmlk Al-HOm jcA AcA gm-Anj Omkm׃
18.3 wjAmr HOm lA tcA kj Am-ns nnws lA-jxjmw Aljnw lb wAm-jmtw hcjnw lA-jxjmw Aljnw lb kj-OtH kmnw OxrH Alpjm wOtH Twb kj-tHjH-lnw mOjr [lOzjr k] (lOzwr׃ q) s
18.4 wjAmr AljHm Hmlk Axr-jjTb bOjnjkm AOxH wjOmd Hmlk Al-jd HxOr wkl-HOm jcAw lmAwt wlAlpjm׃
18.5 wjcw Hmlk At-jwAb wAt-Abjxj wAt-Atj lAmr lAT-lj lnOr lAbxlwm wkl-HOm xmOw bcwt Hmlk At-kl-Hxrjm Ol-dbr Abxlwm׃
18.6 wjcA HOm HxdH lqrAt jxrAl wtHj HmlhmH bjOr Aprjm׃
18.7 wjngpw xm Om jxrAl lpnj Obdj dwd wtHj-xm HmgpH gdwlH bjwm HHwA Oxrjm Alp׃
18.8 wtHj-xm HmlhmH [npcjt k] (npct q) Ol-pnj kl-HArc wjrb HjOr lAkl bOm mAxr AklH Hhrb bjwm HHwA׃
18.9 wjqrA Abxlwm lpnj Obdj dwd wAbxlwm rkb Ol-Hprd wjbA Hprd tht xwbk HAlH HgdwlH wjhzq rAxw bAlH wjtn bjn Hxmjm wbjn HArc wHprd Axr-thtjw Obr׃
18.10 wjrA Ajx Ahd wjgd ljwAb wjAmr HnH rAjtj At-Abxlm tlwj bAlH׃
18.11 wjAmr jwAb lAjx Hmgjd lw wHnH rAjt wmdwO lA-Hkjtw xm ArcH wOlj ltt lk OxrH ksp whgrH Aht׃
18.12 wjAmr HAjx Al-jwAb [wlA k] (wlwA q) Ankj xql Ol-kpj Alp ksp lA-Axlh jdj Al-bn-Hmlk kj bAznjnw cwH Hmlk Atk wAt-Abjxj wAt-Atj lAmr xmrw-mj bnOr bAbxlwm׃
18.13 Aw-Oxjtj [bnpxw k] (bnpxj q) xqr wkl-dbr lA-jkhd mn-Hmlk wAtH ttjcb mngd׃
18.14 wjAmr jwAb lA-kn AhjlH lpnjk wjqh xlxH xbTjm bkpw wjtqOm blb Abxlwm Owdnw hj blb HAlH׃
18.15 wjsbw OxrH nOrjm nxAj klj jwAb wjkw At-Abxlwm wjmjtHw׃
18.16 wjtqO jwAb bxpr wjxb HOm mrdp Ahrj jxrAl kj-hxk jwAb At-HOm׃
18.17 wjqhw At-Abxlwm wjxljkw Atw bjOr Al-Hpht Hgdwl wjcbw Oljw gl-Abnjm gdwl mAd wkl-jxrAl nsw Ajx [lAHlw k] (lAHljw׃ q) s
18.18 wAbxlm lqh wjcb-lw [bhjw k] (bhjjw q) At-mcbt Axr bOmq-Hmlk kj Amr Ajn-lj bn bObwr Hzkjr xmj wjqrA lmcbt Ol-xmw wjqrA lH jd Abxlm Od Hjwm HzH׃ s
18.19 wAhjmOc bn-cdwq Amr ArwcH nA wAbxrH At-Hmlk kj-xpTw jHwH mjd Ajbjw׃
18.20 wjAmr lw jwAb lA Ajx bxrH AtH Hjwm HzH wbxrt bjwm Ahr wHjwm HzH lA tbxr kj- [Ol- k] (Ol-kn q) bn-Hmlk mt׃
18.21 wjAmr jwAb lkwxj lk Hgd lmlk Axr rAjtH wjxthw kwxj ljwAb wjrc׃
18.22 wjsp Owd AhjmOc bn-cdwq wjAmr Al-jwAb wjHj mH ArcH-nA gm-Anj Ahrj Hkwxj wjAmr jwAb lmH-zH AtH rc bnj wlkH Ajn-bxwrH mcAt׃
18.23 wjHj-mH Arwc wjAmr lw rwc wjrc AhjmOc drk Hkkr wjObr At-Hkwxj׃
18.24 wdwd jwxb bjn-xnj HxOrjm wjlk HcpH Al-gg HxOr Al-HhwmH wjxA At-Ojnjw wjrA wHnH-Ajx rc lbdw׃
18.25 wjqrA HcpH wjgd lmlk wjAmr Hmlk Am-lbdw bxwrH bpjw wjlk Hlwk wqrb׃
18.26 wjrA HcpH Ajx-Ahr rc wjqrA HcpH Al-HxOr wjAmr HnH-Ajx rc lbdw wjAmr Hmlk gm-zH mbxr׃
18.27 wjAmr HcpH Anj rAH At-mrwct HrAxwn kmrct AhjmOc bn-cdwq wjAmr Hmlk Ajx-Twb zH wAl-bxwrH TwbH jbwA׃
18.28 wjqrA AhjmOc wjAmr Al-Hmlk xlwm wjxthw lmlk lApjw ArcH s wjAmr brwk jHwH AlHjk Axr sgr At-HAnxjm Axr-nxAw At-jdm bAdnj Hmlk׃
18.29 wjAmr Hmlk xlwm lnOr lAbxlwm wjAmr AhjmOc rAjtj HHmwn Hgdwl lxlh At-Obd Hmlk jwAb wAt-Obdk wlA jdOtj mH׃
18.30 wjAmr Hmlk sb Htjcb kH wjsb wjOmd׃
18.31 wHnH Hkwxj bA wjAmr Hkwxj jtbxr Adnj Hmlk kj-xpTk jHwH Hjwm mjd kl-Hqmjm Oljk׃ s
18.32 wjAmr Hmlk Al-Hkwxj Hxlwm lnOr lAbxlwm wjAmr Hkwxj jHjw knOr Ajbj Adnj Hmlk wkl Axr-qmw Oljk lrOH׃ s
18.33 wjrgz Hmlk wjOl Ol-Oljt HxOr wjbk wkH Amr blktw bnj Abxlwm bnj bnj Abxlwm mj-jtn mwtj Anj thtjk Abxlwm bnj bnj׃
18.1 Igitur, recensito David populo suo, constituit super eum tribunos et centuriones.
18.2 Et divisit David populum in tres partes: tertiam partem sub manu Ioab et tertiam sub manu Abisai filii Sarviae fratris Ioab et tertiam in manu Ethai, qui erat de Geth. Dixitque rex ad populum: “ Egrediar et ego vobiscum ”.
18.3 Et respondit populus: “ Non exibis. Sive enim fugerimus, non magnopere ad eos de nobis pertinebit; et si media pars ceciderit e nobis, non satis curabunt, sed tu unus pro decem milibus computaris. Melius est igitur, ut sis nobis ex urbe praesidio ”.
18.4 Ad quos rex ait: “ Quod vobis rectum videtur, hoc faciam ”. Stetit ergo rex iuxta portam; egrediebaturque populus per turmas suas centeni et milleni.
18.5 Et praecepit rex Ioab et Abisai et Ethai dicens: “ Leniter mihi agite cum puero Absalom ”. Et omnis populus audiebat praecipientem regem cunctis principibus pro Absalom.
18.6 Itaque egressus est populus in campum contra Israel, et factum est proelium in saltu Ephraim.
18.7 Et caesus est ibi populus Israel ab exercitu David; factaque est ibi plaga magna in die illa viginti milium hominum.
18.8 Fuit autem ibi proelium dispersum super faciem omnis terrae; et multo plures erant, quos saltus consumpserat de populo, quam hi, quos voraverat gladius in die illa.
18.9 Accidit autem, ut occurreret Absalom servis David sedens mulo; cumque ingressus fuisset mulus subter condensam quercum et magnam, adhaesit caput eius quercui, et mansit suspensus inter caelum et terram; mulus, cui insederat, pertransivit.
18.10 Vidit autem hoc quispiam et nuntiavit Ioab dicens: “ Vidi Absalom pendere de quercu ”.
18.11 Et ait Ioab viro, qui nuntiaverat ei: “ Si vidisti, quare non confodisti eum in terra? Ego vero dedissem tibi decem argenti siclos et unum balteum ”.
18.12 Qui dixit ad Ioab: “ Et si appenderes in manibus meis mille argenteos, nequaquam mitterem manum meam in filium regis. Audientibus enim nobis, praecepit rex tibi et Abisai et Ethai dicens: “Custodite, quisquis sit, puerum Absalom!”.
18.13 Sed et si fecissem contra animam meam infideliter, nequaquam hoc regem latere potuisset, et tu stares ex adverso ”.
18.14 Et ait Ioab: “ Non ita praestolabor coram te ”. Tulit ergo tres lanceas in manu sua et infixit eas in corde Absalom, cum adhuc palpitaret haerens in quercu;
18.15 et cucurrerunt decem iuvenes armigeri Ioab et percutientes interfecerunt eum.
18.16 Cecinit autem Ioab bucina, et destitit populus persequi fugientem Israel, quia Ioab retinuit populum.
18.17 Et tulerunt Absalom et proiecerunt eum in saltu in foveam grandem et erexerunt super eum acervum lapidum magnum nimis; omnis autem Israel fugit in tabernacula sua.
18.18 Porro Absalom erexerat sibi, cum adhuc viveret, lapidem, qui est in valle Regis; dixerat enim: “ Non habeo filium, qui memoriam servabit nominis mei ”. Vocavitque titulum nomine suo, et appellatur Manus Absalom usque ad hanc diem.
18.19 Achimaas autem filius Sadoc ait: “ Curram et nuntiabo regi, quia iudicium fecerit ei Dominus de manu inimicorum eius ”.
18.20 Ad quem Ioab dixit: “ Non es vir boni nuntii in hac die, sed nuntiabis in alia; hodie enim non nuntiabis bona, eo quod filius regis est mortuus ”.
18.21 Et ait Ioab Aethiopi: “ Vade et nuntia regi, quae vidisti ”. Adoravit Aethiops Ioab et cucurrit.
18.22 Rursus autem Achimaas filius Sadoc dixit ad Ioab: “ Quidquid evenerit, etiam ego curram post Aethiopem! ”. Dixitque Ioab: “ Quid vis currere, fili mi? Non erit tibi merces pro bono nuntio ”.
18.23 Qui respondit: “ Quidquid evenerit, curram ”. Et ait ei: “ Curre! ”. Currens ergo Achimaas per viam regionis transivit Aethiopem.
18.24 David autem sedebat inter duas portas; speculator vero, qui ierat in solarium portae super murum, elevans oculos vidit hominem currentem solum
18.25 et exclamans indicavit regi. Dixitque rex: “ Si solus est, bonus est nuntius in ore eius ”. Properante autem illo et accedente propius,
18.26 vidit speculator hominem alterum currentem, et clamavit speculator ad ianitorem: “ Apparet mihi homo currens solus ”. Dixitque rex: “ Et iste bonus est nuntius ”.
18.27 Speculator autem: “ Contemplor, ait, cursum prioris quasi cursum Achimaas filii Sadoc ”. Et ait rex: “ Vir bonus est et nuntium portans bonum venit ”.
18.28 Clamans autem Achimaas dixit ad regem: “ Pax! ”. Et adorans regem pronus in terram ait: “ Benedictus Dominus Deus tuus, qui conclusit homines, qui levaverunt manus suas contra dominum meum regem! ”.
18.29 Et ait rex: “ Estne pax puero Absalom? ”. Dixitque Achimaas: “ Vidi tumultum magnum, cum mitteret Ioab servum regis et me servum tuum, sed nescio quid fuerit ”.
18.30 Ad quem rex: “ Recede, ait, et sta illic ”. Cumque ille recessisset et staret,
18.31 apparuit Aethiops et veniens ait: “ Bonum apporto nuntium, domine mi rex; iudicavit enim pro te Dominus hodie salvans te de manu omnium, qui surrexerunt contra te ”.
18.32 Dixit autem rex ad Aethiopem: “ Estne pax puero Absalom? ”. Cui respondens Aethiops: “ Fiant, inquit, sicut puer inimici domini mei regis et universi, qui consurrexerunt adversus eum in malum! ”.
18.33 Contremuit itaque rex et ascendit cenaculum portae et flevit. Et sic loquebatur vadens: “ Fili mi Absalom, fili mi, fili mi Absalom! Quis mihi tribuat, ut ego moriar pro te? Absalom fili mi, fili mi! ”.
19.1 Und es ward Joab angezeigt: Siehe, der König weint und trägt Leid um Absalom!
19.2 So wurde an jenem Tage dem ganzen Volke der Sieg zum Leid; denn an jenem Tage hörte das Volk sagen: Der König trauert um seinen Sohn!
19.3 Und das Volk stahl sich an jenem Tage in die Stadt hinein, wie ein Volk sich wegstiehlt, das sich schämen muß, weil es im Kampfe geflohen ist.
19.4 Der König aber hatte sein Angesicht verhüllt und schrie laut: Mein Sohn Absalom! Absalom, mein Sohn, mein Sohn!
19.5 Da kam Joab zum König ins Haus und sprach: Du hast heute alle deine Knechte schamrot gemacht, die heute dir und deinen Söhnen, deinen Töchtern, deinen Weibern und Kebsweibern das Leben gerettet haben;
19.6 indem du die liebst, die dich hassen, und hassest, die dich lieben; denn du lässest heute merken, daß dir nichts gelegen ist an den Hauptleuten und Knechten! Denn ich merke heute wohl: wenn nur Absalom lebte und wir alle heute tot wären, das dünkte dich, recht zu sein!
19.7 So mache dich nun auf und gehe hinaus und rede mit deinen Knechten freundlich! Denn ich schwöre dir bei dem HERRN: Wenn du nicht hinausgehst, so wird kein Mann diese Nacht bei dir bleiben, und das wird ärger sein für dich als alles Unglück, das über dich gekommen ist, von deiner Jugend an bis hierher!
19.8 Da machte sich der König auf und setzte sich ins Tor. Das tat man allem Volke kund und sprach: Siehe, der König sitzt im Tor! Da kam alles Volk vor den König; Israel aber war geflohen, ein jeder in seine Hütte.
19.9 Und alles Volk in allen Stämmen Israels zankte sich und sprach: Der König hat uns errettet von der Hand unsrer Feinde, und er hat uns aus der Philister Hand erlöst; dennoch mußte er jetzt vor Absalom aus dem Lande fliehen!
19.10 Nun aber ist Absalom, den wir über uns gesalbt hatten, im Kampfe umgekommen. Warum sagt ihr denn nun nichts davon, daß ihr den König zurückholen wollt?
19.11 Und der König David sandte zu Zadok und Abjatar, den Priestern, und ließ ihnen sagen: Redet mit den Ältesten Judas und sagt zu ihnen: Warum wollt ihr die Letzten sein, den König wieder in sein Haus zu holen? Denn was von ganz Israel geredet wurde, war vor den König in sein Haus gekommen.
19.12 Ihr seid meine Brüder, mein Gebein und mein Fleisch; warum wollt ihr denn die Letzten sein, den König wieder zu holen?
19.13 Und zu Amasa sprecht: Bist du nicht mein Gebein und Fleisch? Gott tue mir dies und das, wenn du nicht Feldhauptmann sein wirst vor mir dein Leben lang an Joabs Statt!
19.14 Und er neigte das Herz aller Männer von Juda wie dasjenige eines Mannes, so daß sie zum König sandten und ihm sagen ließen: Komm wieder, du und alle deine Knechte!
19.15 Also kam der König wieder. Und da er an den Jordan kam, waren die Männer von Juda gen Gilgal gekommen, um dem König entgegenzugehen und ihn über den Jordan zu führen.
19.16 Auch Simei, der Sohn Geras, des Benjaminiters, der zu Bachurim wohnte, eilte mit den Männern Judas hinab, dem König entgegen,
19.17 und mit ihm tausend Mann von Benjamin; dazu Ziba, der Knecht des Hauses Sauls, samt seinen fünfzehn Söhnen und zwanzig Knechten; die bereiteten den Weg über den Jordan, vor dem König her.
19.18 Es ging nämlich eine Fähre hinüber, um die königliche Familie überzusetzen und also dem König einen Gefallen zu erweisen. Da fiel Simei, der Sohn Geras, vor dem König nieder, als dieser über den Jordan fahren wollte,
19.19 und er sprach zum König: Mein Herr, rechne mir die Missetat nicht zu und gedenke nicht an das Böse, was dein Knecht getan hat des Tages, als mein Herr, der König, Jerusalem verließ;
19.20 denn dein Knecht erkennt, daß ich gesündigt habe; und siehe, ich bin heute zuerst gekommen, vor dem ganzen Hause Joseph, um meinem Herrn, dem König, zu begegnen!
19.21 Aber Abisai, der Sohn der Zeruja, antwortete und sprach: Sollte Simei darum nicht sterben, daß er dem Gesalbten des HERRN geflucht hat?
19.22 David aber sprach: Was habe ich mit euch zu schaffen, ihr Söhne der Zeruja, die ihr mir heute zum Satan werden wollt? Sollte heute jemand in Israel getötet werden? Weiß ich denn nicht, daß ich heute König über Israel geworden bin?
19.23 Und der König sprach zu Simei: Du sollst nicht sterben! Und der König schwur ihm.
19.24 Mephiboset aber, Sauls Sohn, kam auch herab, dem König entgegen. Und er hatte weder seine Füße noch seinen Bart gepflegt, noch seine Kleider gewaschen, seit dem Tage, da der König hinweggegangen war, bis zu dem Tage, da er in Frieden wiederkehrte.
19.25 Als er nun von Jerusalem dem König entgegenkam, sprach der König zu ihm: Mephiboset, warum bist du nicht mit mir gezogen?
19.26 Er sprach: Mein Herr und König, mein Knecht hat mich betrogen! Denn dein Knecht sprach: Ich will mir einen Esel satteln, damit ich darauf reiten und zum König ziehen kann, denn dein Knecht ist lahm.
19.27 Dazu hat er deinen Knecht verleumdet vor meinem Herrn, dem König. Aber mein Herr, der König, ist wie ein Engel Gottes! So tue nur, was dich gut dünkt!
19.28 Denn als das ganze Haus meines Vaters nichts anderes war als Leute des Todes vor meinem Herrn, dem König, hast du deinen Knecht unter die gesetzt, welche an deinem Tische essen; was habe ich noch weiter zu beanspruchen oder zum König zu schreien?
19.29 Der König sprach zu ihm: Was machst du noch weiter Worte? Ich habe es gesagt: Du und Ziba sollt den Landbesitz unter euch teilen!
19.30 Mephiboset sprach zum König: Er soll nur alles nehmen, nachdem mein Herr, der König, in Frieden heimgekommen ist!
19.31 Und Barsillai, der Gileaditer, war von Roglim herabgekommen, um den König über den Jordan zu geleiten.
19.32 Barsillai war aber sehr alt, achtzigjährig, und er hatte den König während seines Aufenthaltes zu Mahanaim mit Speise versorgt; denn er war ein sehr reicher Mann.
19.33 Nun sprach der König zu Barsillai: Du sollst mit mir hinüberziehen, und ich will dich zu Jerusalem bei mir versorgen!
19.34 Aber Barsillai sprach zum König: Wie lange habe ich noch zu leben, daß ich mit dem König nach Jerusalem hinaufziehen sollte?
19.35 Ich bin heute achtzig Jahre alt, wie könnte ich noch unterscheiden, was gut oder schlecht ist? Könnte dein Knecht auch schmecken, was ich äße und tränke? Könnte ich noch hören, was die Sänger und Sängerinnen singen? Warum sollte also dein Knecht dem König zur Last fallen?
19.36 Dein Knecht möchte nur ein wenig mit dem König über den Jordan gehen; aber warum wollte mir der König eine solche Vergeltung erweisen?
19.37 Laß doch deinen Knecht umkehren, daß ich in meiner Stadt, beim Grabe meines Vaters und meiner Mutter, sterben kann! Aber siehe, hier ist dein Knecht Kimham, der möge mit meinem Herrn, dem König, hinüberziehen; demselben tue, was dich gut dünkt!
19.38 Der König sprach: Kimham soll mit mir hinüberziehen, so will ich ihm tun, was dir gefällt; auch alles, was du von mir forderst, will ich für dich tun.
19.39 Und als alles Volk den Jordan überschritten hatte, ging der König auch hinüber; und der König küßte den Barsillai und segnete ihn. Darauf kehrte dieser wieder an seinen Ort zurück.
19.40 Der König aber zog nach Gilgal hinüber und Kimham mit ihm; und das ganze Volk von Juda hatte den König hinübergeführt und auch das halbe Volk Israel.
19.41 Und siehe, da kamen alle Männer von Israel zum König und sprachen zu ihm: Warum haben dich unsre Brüder, die Männer von Juda, weggestohlen und haben den König und sein Haus über den Jordan geführt und alle Männer Davids mit ihm?
19.42 Da antworteten alle Männer von Juda denen von Israel: Weil der König uns näher zugehört! Und was zürnt ihr darum? Haben wir den König gefressen oder ihn für uns in Beschlag genommen?
19.43 Aber die Männer Israels antworteten denen von Juda und sprachen: Wir haben zehn Anteile am König und gelten auch bei David mehr als ihr! Warum habt ihr uns denn so gering geachtet? Haben wir nicht zuerst gesagt, wir wollten unsern König wieder holen? Aber die von Juda redeten noch härter als die von Israel.
19.1 καὶ ἀνηγγέλη τῷ ιωαβ λέγοντες ἰδοὺ ὁ βασιλεὺς κλαίει καὶ πενθεῖ ἐπὶ αβεσσαλωμ
19.2 καὶ ἐγένετο ἡ σωτηρία ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ εἰς πένθος παντὶ τῷ λαῷ ὅτι ἤκουσεν ὁ λαὸς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ λέγων ὅτι λυπεῖται ὁ βασιλεὺς ἐπὶ τῷ υἱῷ αὐτοῦ
19.3 καὶ διεκλέπτετο ὁ λαὸς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τοῦ εἰσελθεῖν εἰς τὴν πόλιν καθὼς διακλέπτεται ὁ λαὸς οἱ αἰσχυνόμενοι ἐν τῷ αὐτοὺς φεύγειν ἐν τῷ πολέμῳ
19.4 καὶ ὁ βασιλεὺς ἔκρυψεν τὸ πρόσωπον αὐτοῦ καὶ ἔκραξεν ὁ βασιλεὺς φωνῇ μεγάλῃ λέγων υἱέ μου αβεσσαλωμ αβεσσαλωμ υἱέ μου
19.5 καὶ εἰσῆλθεν ιωαβ πρὸς τὸν βασιλέα εἰς τὸν οἶκον καὶ εἶπεν κατῄσχυνας σήμερον τὸ πρόσωπον πάντων τῶν δούλων σου τῶν ἐξαιρουμένων σε σήμερον καὶ τὴν ψυχὴν τῶν υἱῶν σου καὶ τῶν θυγατέρων σου καὶ τὴν ψυχὴν τῶν γυναικῶν σου καὶ τῶν παλλακῶν σου
19.6 τοῦ ἀγαπᾶν τοὺς μισοῦντάς σε καὶ μισεῖν τοὺς ἀγαπῶντάς σε καὶ ἀνήγγειλας σήμερον ὅτι οὔκ εἰσιν οἱ ἄρχοντές σου οὐδὲ παῖδες ὅτι ἔγνωκα σήμερον ὅτι εἰ αβεσσαλωμ ἔζη πάντες ἡμεῖς σήμερον νεκροί ὅτι τότε τὸ εὐθὲς ἦν ἐν ὀφθαλμοῖς σου
19.7 καὶ νῦν ἀναστὰς ἔξελθε καὶ λάλησον εἰς τὴν καρδίαν τῶν δούλων σου ὅτι ἐν κυρίῳ ὤμοσα ὅτι εἰ μὴ ἐκπορεύσῃ σήμερον εἰ αὐλισθήσεται ἀνὴρ μετὰ σοῦ τὴν νύκτα ταύτην καὶ ἐπίγνωθι σεαυτῷ καὶ κακόν σοι τοῦτο ὑπὲρ πᾶν τὸ κακὸν τὸ ἐπελθόν σοι ἐκ νεότητός σου ἕως τοῦ νῦν
19.8 καὶ ἀνέστη ὁ βασιλεὺς καὶ ἐκάθισεν ἐν τῇ πύλῃ καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἀνήγγειλαν λέγοντες ἰδοὺ ὁ βασιλεὺς κάθηται ἐν τῇ πύλῃ καὶ εἰσῆλθεν πᾶς ὁ λαὸς κατὰ πρόσωπον τοῦ βασιλέως καὶ ισραηλ ἔφυγεν ἀνὴρ εἰς τὰ σκηνώματα αὐτοῦ
19.9 καὶ ἦν πᾶς ὁ λαὸς κρινόμενος ἐν πάσαις φυλαῖς ισραηλ λέγοντες ὁ βασιλεὺς δαυιδ ἐρρύσατο ἡμᾶς ἀπὸ πάντων τῶν ἐχθρῶν ἡμῶν καὶ αὐτὸς ἐξείλατο ἡμᾶς ἐκ χειρὸς ἀλλοφύλων καὶ νῦν πέφευγεν ἀπὸ τῆς γῆς καὶ ἀπὸ τῆς βασιλείας αὐτοῦ ἀπὸ αβεσσαλωμ
19.10 καὶ αβεσσαλωμ ὃν ἐχρίσαμεν ἐφ' ἡμῶν ἀπέθανεν ἐν τῷ πολέμῳ καὶ νῦν ἵνα τί ὑμεῖς κωφεύετε τοῦ ἐπιστρέψαι τὸν βασιλέα καὶ τὸ ῥῆμα παντὸς ισραηλ ἦλθεν πρὸς τὸν βασιλέα
19.11 καὶ αβεσσαλωμ ὃν ἐχρίσαμεν ἐφ' ἡμῶν ἀπέθανεν ἐν τῷ πολέμῳ καὶ νῦν ἵνα τί ὑμεῖς κωφεύετε τοῦ ἐπιστρέψαι τὸν βασιλέα καὶ τὸ ῥῆμα παντὸς ισραηλ ἦλθεν πρὸς τὸν βασιλέα καὶ ὁ βασιλεὺς δαυιδ ἀπέστειλεν πρὸς σαδωκ καὶ πρὸς αβιαθαρ τοὺς ἱερεῖς λέγων λαλήσατε πρὸς τοὺς πρεσβυτέρους ιουδα λέγοντες ἵνα τί γίνεσθε ἔσχατοι τοῦ ἐπιστρέψαι τὸν βασιλέα εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ λόγος παντὸς ισραηλ ἦλθεν πρὸς τὸν βασιλέα
19.12 ἀδελφοί μου ὑμεῖς ὀστᾶ μου καὶ σάρκες μου ὑμεῖς καὶ ἵνα τί γίνεσθε ἔσχατοι τοῦ ἐπιστρέψαι τὸν βασιλέα εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ
19.13 καὶ τῷ αμεσσαϊ ἐρεῖτε οὐχὶ ὀστοῦν μου καὶ σάρξ μου σύ καὶ νῦν τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη εἰ μὴ ἄρχων δυνάμεως ἔσῃ ἐνώπιον ἐμοῦ πάσας τὰς ἡμέρας ἀντὶ ιωαβ
19.14 καὶ ἔκλινεν τὴν καρδίαν παντὸς ἀνδρὸς ιουδα ὡς ἀνδρὸς ἑνός καὶ ἀπέστειλαν πρὸς τὸν βασιλέα λέγοντες ἐπιστράφητι σὺ καὶ πάντες οἱ δοῦλοί σου
19.15 καὶ ἐπέστρεψεν ὁ βασιλεὺς καὶ ἦλθεν ἕως τοῦ ιορδάνου καὶ ἄνδρες ιουδα ἦλθαν εἰς γαλγαλα τοῦ πορεύεσθαι εἰς ἀπαντὴν τοῦ βασιλέως διαβιβάσαι τὸν βασιλέα τὸν ιορδάνην
19.16 καὶ ἐτάχυνεν σεμεϊ υἱὸς γηρα υἱοῦ τοῦ ιεμενι ἐκ βαουριμ καὶ κατέβη μετὰ ἀνδρὸς ιουδα εἰς ἀπαντὴν τοῦ βασιλέως δαυιδ
19.17 καὶ χίλιοι ἄνδρες μετ' αὐτοῦ ἐκ τοῦ βενιαμιν καὶ σιβα τὸ παιδάριον τοῦ οἴκου σαουλ καὶ δέκα πέντε υἱοὶ αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ καὶ εἴκοσι δοῦλοι αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ καὶ κατεύθυναν τὸν ιορδάνην ἔμπροσθεν τοῦ βασιλέως
19.18 καὶ ἐλειτούργησαν τὴν λειτουργίαν τοῦ διαβιβάσαι τὸν βασιλέα καὶ διέβη ἡ διάβασις ἐξεγεῖραι τὸν οἶκον τοῦ βασιλέως καὶ τοῦ ποιῆσαι τὸ εὐθὲς ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ καὶ σεμεϊ υἱὸς γηρα ἔπεσεν ἐπὶ πρόσωπον αὐτοῦ ἐνώπιον τοῦ βασιλέως διαβαίνοντος αὐτοῦ τὸν ιορδάνην
19.19 καὶ εἶπεν πρὸς τὸν βασιλέα μὴ διαλογισάσθω ὁ κύριός μου ἀνομίαν καὶ μὴ μνησθῇς ὅσα ἠδίκησεν ὁ παῖς σου ἐν τῇ ἡμέρᾳ ᾗ ὁ κύριός μου ὁ βασιλεὺς ἐξεπορεύετο ἐξ ιερουσαλημ τοῦ θέσθαι τὸν βασιλέα εἰς τὴν καρδίαν αὐτοῦ
19.20 ὅτι ἔγνω ὁ δοῦλός σου ὅτι ἐγὼ ἥμαρτον καὶ ἰδοὺ ἐγὼ ἦλθον σήμερον πρότερος παντὸς οἴκου ιωσηφ τοῦ καταβῆναι εἰς ἀπαντὴν τοῦ κυρίου μου τοῦ βασιλέως
19.21 καὶ ἀπεκρίθη αβεσσα υἱὸς σαρουιας καὶ εἶπεν μὴ ἀντὶ τούτου οὐ θανατωθήσεται σεμεϊ ὅτι κατηράσατο τὸν χριστὸν κυρίου
19.22 καὶ εἶπεν δαυιδ τί ἐμοὶ καὶ ὑμῖν υἱοὶ σαρουιας ὅτι γίνεσθέ μοι σήμερον εἰς ἐπίβουλον σήμερον οὐ θανατωθήσεταί τις ἀνὴρ ἐξ ισραηλ ὅτι οὐκ οἶδα εἰ σήμερον βασιλεύω ἐγὼ ἐπὶ τὸν ισραηλ
19.23 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς σεμεϊ οὐ μὴ ἀποθάνῃς καὶ ὤμοσεν αὐτῷ ὁ βασιλεύς
19.24 καὶ μεμφιβοσθε υἱὸς ιωναθαν υἱοῦ σαουλ κατέβη εἰς ἀπαντὴν τοῦ βασιλέως καὶ οὐκ ἐθεράπευσεν τοὺς πόδας αὐτοῦ οὐδὲ ὠνυχίσατο οὐδὲ ἐποίησεν τὸν μύστακα αὐτοῦ καὶ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ οὐκ ἔπλυνεν ἀπὸ τῆς ἡμέρας ἧς ἀπῆλθεν ὁ βασιλεύς ἕως τῆς ἡμέρας ἧς αὐτὸς παρεγένετο ἐν εἰρήνῃ
19.25 καὶ ἐγένετο ὅτε εἰσῆλθεν εἰς ιερουσαλημ εἰς ἀπάντησιν τοῦ βασιλέως καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ βασιλεύς τί ὅτι οὐκ ἐπορεύθης μετ' ἐμοῦ μεμφιβοσθε
19.26 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν μεμφιβοσθε κύριέ μου βασιλεῦ ὁ δοῦλός μου παρελογίσατό με ὅτι εἶπεν ὁ παῖς σου αὐτῷ ἐπίσαξόν μοι τὴν ὄνον καὶ ἐπιβῶ ἐπ' αὐτὴν καὶ πορεύσομαι μετὰ τοῦ βασιλέως ὅτι χωλὸς ὁ δοῦλός σου
19.27 καὶ μεθώδευσεν ἐν τῷ δούλῳ σου πρὸς τὸν κύριόν μου τὸν βασιλέα καὶ ὁ κύριός μου ὁ βασιλεὺς ὡς ἄγγελος τοῦ θεοῦ καὶ ποίησον τὸ ἀγαθὸν ἐν ὀφθαλμοῖς σου
19.28 ὅτι οὐκ ἦν πᾶς ὁ οἶκος τοῦ πατρός μου ἀλλ' ἢ ὅτι ἄνδρες θανάτου τῷ κυρίῳ μου τῷ βασιλεῖ καὶ ἔθηκας τὸν δοῦλόν σου ἐν τοῖς ἐσθίουσιν τὴν τράπεζάν σου καὶ τί ἐστίν μοι ἔτι δικαίωμα καὶ τοῦ κεκραγέναι με ἔτι πρὸς τὸν βασιλέα
19.29 καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ βασιλεύς ἵνα τί λαλεῖς ἔτι τοὺς λόγους σου εἶπον σὺ καὶ σιβα διελεῖσθε τὸν ἀγρόν
19.30 καὶ εἶπεν μεμφιβοσθε πρὸς τὸν βασιλέα καί γε τὰ πάντα λαβέτω μετὰ τὸ παραγενέσθαι τὸν κύριόν μου τὸν βασιλέα ἐν εἰρήνῃ εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ
19.31 καὶ βερζελλι ὁ γαλααδίτης κατέβη ἐκ ρωγελλιμ καὶ διέβη μετὰ τοῦ βασιλέως τὸν ιορδάνην ἐκπέμψαι αὐτὸν τὸν ιορδάνην
19.32 καὶ βερζελλι ἀνὴρ πρεσβύτερος σφόδρα υἱὸς ὀγδοήκοντα ἐτῶν καὶ αὐτὸς διέθρεψεν τὸν βασιλέα ἐν τῷ οἰκεῖν αὐτὸν ἐν μαναϊμ ὅτι ἀνὴρ μέγας ἐστὶν σφόδρα
19.33 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς βερζελλι σὺ διαβήσῃ μετ' ἐμοῦ καὶ διαθρέψω τὸ γῆράς σου μετ' ἐμοῦ ἐν ιερουσαλημ
19.34 καὶ εἶπεν βερζελλι πρὸς τὸν βασιλέα πόσαι ἡμέραι ἐτῶν ζωῆς μου ὅτι ἀναβήσομαι μετὰ τοῦ βασιλέως εἰς ιερουσαλημ
19.35 υἱὸς ὀγδοήκοντα ἐτῶν ἐγώ εἰμι σήμερον μὴ γνώσομαι ἀνὰ μέσον ἀγαθοῦ καὶ κακοῦ ἢ γεύσεται ὁ δοῦλός σου ἔτι ὃ φάγομαι ἢ πίομαι ἢ ἀκούσομαι ἔτι φωνὴν ἀ|δόντων καὶ ἀ|δουσῶν ἵνα τί ἔσται ἔτι ὁ δοῦλός σου εἰς φορτίον ἐπὶ τὸν κύριόν μου τὸν βασιλέα
19.36 ὡς βραχὺ διαβήσεται ὁ δοῦλός σου τὸν ιορδάνην μετὰ τοῦ βασιλέως καὶ ἵνα τί ἀνταποδίδωσίν μοι ὁ βασιλεὺς τὴν ἀνταπόδοσιν ταύτην
19.37 καθισάτω δὴ ὁ δοῦλός σου καὶ ἀποθανοῦμαι ἐν τῇ πόλει μου παρὰ τῷ τάφῳ τοῦ πατρός μου καὶ τῆς μητρός μου καὶ ἰδοὺ ὁ δοῦλός σου χαμααμ διαβήσεται μετὰ τοῦ κυρίου μου τοῦ βασιλέως καὶ ποίησον αὐτῷ τὸ ἀγαθὸν ἐν ὀφθαλμοῖς σου
19.38 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς μετ' ἐμοῦ διαβήτω χαμααμ κἀγὼ ποιήσω αὐτῷ τὸ ἀγαθὸν ἐν ὀφθαλμοῖς σου καὶ πάντα ὅσα ἐκλέξῃ ἐπ' ἐμοί ποιήσω σοι
19.39 καὶ διέβη πᾶς ὁ λαὸς τὸν ιορδάνην καὶ ὁ βασιλεὺς διέβη καὶ κατεφίλησεν ὁ βασιλεὺς τὸν βερζελλι καὶ εὐλόγησεν αὐτόν καὶ ἐπέστρεψεν εἰς τὸν τόπον αὐτοῦ
19.40 καὶ διέβη ὁ βασιλεὺς εἰς γαλγαλα καὶ χαμααμ διέβη μετ' αὐτοῦ καὶ πᾶς ὁ λαὸς ιουδα διαβαίνοντες μετὰ τοῦ βασιλέως καί γε τὸ ἥμισυ τοῦ λαοῦ ισραηλ
19.41 καὶ ἰδοὺ πᾶς ἀνὴρ ισραηλ παρεγένοντο πρὸς τὸν βασιλέα καὶ εἶπον πρὸς τὸν βασιλέα τί ὅτι ἔκλεψάν σε οἱ ἀδελφοὶ ἡμῶν ἀνὴρ ιουδα καὶ διεβίβασαν τὸν βασιλέα καὶ τὸν οἶκον αὐτοῦ τὸν ιορδάνην καὶ πάντες ἄνδρες δαυιδ μετ' αὐτοῦ
19.42 καὶ ἀπεκρίθη πᾶς ἀνὴρ ιουδα πρὸς ἄνδρα ισραηλ καὶ εἶπαν διότι ἐγγίζει πρός με ὁ βασιλεύς καὶ ἵνα τί οὕτως ἐθυμώθης περὶ τοῦ λόγου τούτου μὴ βρώσει ἐφάγαμεν ἐκ τοῦ βασιλέως ἢ δόμα ἔδωκεν ἢ ἄρσιν ἦρεν ἡμῖν
19.43 καὶ ἀπεκρίθη ἀνὴρ ισραηλ τῷ ἀνδρὶ ιουδα καὶ εἶπεν δέκα χεῖρές μοι ἐν τῷ βασιλεῖ καὶ πρωτότοκος ἐγὼ ἢ σύ καί γε ἐν τῷ δαυιδ εἰμὶ ὑπὲρ σέ καὶ ἵνα τί τοῦτο ὕβρισάς με καὶ οὐκ ἐλογίσθη ὁ λόγος μου πρῶτός μοι τοῦ ἐπιστρέψαι τὸν βασιλέα ἐμοί καὶ ἐσκληρύνθη ὁ λόγος ἀνδρὸς ιουδα ὑπὲρ τὸν λόγον ἀνδρὸς ισραηλ
19.1 kai anehggeleh toh iohab legontes idoy o basileys klaiei kai penthei epi abessalohm
19.2 kai egeneto eh sohtehria en teh ehmera ekeineh eis penthos panti toh laoh oti ehkoysen o laos en teh ehmera ekeineh legohn oti lypeitai o basileys epi toh yioh aytoy
19.3 kai dieklepteto o laos en teh ehmera ekeineh toy eiselthein eis tehn polin kathohs diakleptetai o laos oi aischynomenoi en toh aytoys pheygein en toh polemoh
19.4 kai o basileys ekrypsen to prosohpon aytoy kai ekraxen o basileys phohneh megaleh legohn yie moy abessalohm abessalohm yie moy
19.5 kai eisehlthen iohab pros ton basilea eis ton oikon kai eipen katehschynas sehmeron to prosohpon pantohn tohn doylohn soy tohn exairoymenohn se sehmeron kai tehn psychehn tohn yiohn soy kai tohn thygaterohn soy kai tehn psychehn tohn gynaikohn soy kai tohn pallakohn soy
19.6 toy agapan toys misoyntas se kai misein toys agapohntas se kai anehggeilas sehmeron oti oyk eisin oi archontes soy oyde paides oti egnohka sehmeron oti ei abessalohm ezeh pantes ehmeis sehmeron nekroi oti tote to eythes ehn en ophthalmois soy
19.7 kai nyn anastas exelthe kai lalehson eis tehn kardian tohn doylohn soy oti en kyrioh ohmosa oti ei meh ekporeyseh sehmeron ei aylisthehsetai anehr meta soy tehn nykta taytehn kai epignohthi seaytoh kai kakon soi toyto yper pan to kakon to epelthon soi ek neotehtos soy eohs toy nyn
19.8 kai anesteh o basileys kai ekathisen en teh pyleh kai pas o laos anehggeilan legontes idoy o basileys kathehtai en teh pyleh kai eisehlthen pas o laos kata prosohpon toy basileohs kai israehl ephygen anehr eis ta skehnohmata aytoy
19.9 kai ehn pas o laos krinomenos en pasais phylais israehl legontes o basileys dayid errysato ehmas apo pantohn tohn echthrohn ehmohn kai aytos exeilato ehmas ek cheiros allophylohn kai nyn pepheygen apo tehs gehs kai apo tehs basileias aytoy apo abessalohm
19.10 kai abessalohm on echrisamen eph' ehmohn apethanen en toh polemoh kai nyn ina ti ymeis kohpheyete toy epistrepsai ton basilea kai to rehma pantos israehl ehlthen pros ton basilea
19.11 kai abessalohm on echrisamen eph' ehmohn apethanen en toh polemoh kai nyn ina ti ymeis kohpheyete toy epistrepsai ton basilea kai to rehma pantos israehl ehlthen pros ton basilea kai o basileys dayid apesteilen pros sadohk kai pros abiathar toys iereis legohn lalehsate pros toys presbyteroys ioyda legontes ina ti ginesthe eschatoi toy epistrepsai ton basilea eis ton oikon aytoy kai logos pantos israehl ehlthen pros ton basilea
19.12 adelphoi moy ymeis osta moy kai sarkes moy ymeis kai ina ti ginesthe eschatoi toy epistrepsai ton basilea eis ton oikon aytoy
19.13 kai toh amessai ereite oychi ostoyn moy kai sarx moy sy kai nyn tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh ei meh archohn dynameohs eseh enohpion emoy pasas tas ehmeras anti iohab
19.14 kai eklinen tehn kardian pantos andros ioyda ohs andros enos kai apesteilan pros ton basilea legontes epistraphehti sy kai pantes oi doyloi soy
19.15 kai epestrepsen o basileys kai ehlthen eohs toy iordanoy kai andres ioyda ehlthan eis galgala toy poreyesthai eis apantehn toy basileohs diabibasai ton basilea ton iordanehn
19.16 kai etachynen semei yios gehra yioy toy iemeni ek baoyrim kai katebeh meta andros ioyda eis apantehn toy basileohs dayid
19.17 kai chilioi andres met' aytoy ek toy beniamin kai siba to paidarion toy oikoy saoyl kai deka pente yioi aytoy met' aytoy kai eikosi doyloi aytoy met' aytoy kai kateythynan ton iordanehn emprosthen toy basileohs
19.18 kai eleitoyrgehsan tehn leitoyrgian toy diabibasai ton basilea kai diebeh eh diabasis exegeirai ton oikon toy basileohs kai toy poiehsai to eythes en ophthalmois aytoy kai semei yios gehra epesen epi prosohpon aytoy enohpion toy basileohs diabainontos aytoy ton iordanehn
19.19 kai eipen pros ton basilea meh dialogisasthoh o kyrios moy anomian kai meh mnehsthehs osa ehdikehsen o pais soy en teh ehmera eh o kyrios moy o basileys exeporeyeto ex ieroysalehm toy thesthai ton basilea eis tehn kardian aytoy
19.20 oti egnoh o doylos soy oti egoh ehmarton kai idoy egoh ehlthon sehmeron proteros pantos oikoy iohsehph toy katabehnai eis apantehn toy kyrioy moy toy basileohs
19.21 kai apekritheh abessa yios saroyias kai eipen meh anti toytoy oy thanatohthehsetai semei oti katehrasato ton christon kyrioy
19.22 kai eipen dayid ti emoi kai ymin yioi saroyias oti ginesthe moi sehmeron eis epiboylon sehmeron oy thanatohthehsetai tis anehr ex israehl oti oyk oida ei sehmeron basileyoh egoh epi ton israehl
19.23 kai eipen o basileys pros semei oy meh apothanehs kai ohmosen aytoh o basileys
19.24 kai memphibosthe yios iohnathan yioy saoyl katebeh eis apantehn toy basileohs kai oyk etherapeysen toys podas aytoy oyde ohnychisato oyde epoiehsen ton mystaka aytoy kai ta imatia aytoy oyk eplynen apo tehs ehmeras ehs apehlthen o basileys eohs tehs ehmeras ehs aytos paregeneto en eirehneh
19.25 kai egeneto ote eisehlthen eis ieroysalehm eis apantehsin toy basileohs kai eipen aytoh o basileys ti oti oyk eporeythehs met' emoy memphibosthe
19.26 kai eipen pros ayton memphibosthe kyrie moy basiley o doylos moy parelogisato me oti eipen o pais soy aytoh episaxon moi tehn onon kai epiboh ep' aytehn kai poreysomai meta toy basileohs oti chohlos o doylos soy
19.27 kai methohdeysen en toh doyloh soy pros ton kyrion moy ton basilea kai o kyrios moy o basileys ohs aggelos toy theoy kai poiehson to agathon en ophthalmois soy
19.28 oti oyk ehn pas o oikos toy patros moy all' eh oti andres thanatoy toh kyrioh moy toh basilei kai ethehkas ton doylon soy en tois esthioysin tehn trapezan soy kai ti estin moi eti dikaiohma kai toy kekragenai me eti pros ton basilea
19.29 kai eipen aytoh o basileys ina ti laleis eti toys logoys soy eipon sy kai siba dieleisthe ton agron
19.30 kai eipen memphibosthe pros ton basilea kai ge ta panta labetoh meta to paragenesthai ton kyrion moy ton basilea en eirehneh eis ton oikon aytoy
19.31 kai berzelli o galaaditehs katebeh ek rohgellim kai diebeh meta toy basileohs ton iordanehn ekpempsai ayton ton iordanehn
19.32 kai berzelli anehr presbyteros sphodra yios ogdoehkonta etohn kai aytos diethrepsen ton basilea en toh oikein ayton en manaim oti anehr megas estin sphodra
19.33 kai eipen o basileys pros berzelli sy diabehseh met' emoy kai diathrepsoh to gehras soy met' emoy en ieroysalehm
19.34 kai eipen berzelli pros ton basilea posai ehmerai etohn zohehs moy oti anabehsomai meta toy basileohs eis ieroysalehm
19.35 yios ogdoehkonta etohn egoh eimi sehmeron meh gnohsomai ana meson agathoy kai kakoy eh geysetai o doylos soy eti o phagomai eh piomai eh akoysomai eti phohnehn adontohn kai adoysohn ina ti estai eti o doylos soy eis phortion epi ton kyrion moy ton basilea
19.36 ohs brachy diabehsetai o doylos soy ton iordanehn meta toy basileohs kai ina ti antapodidohsin moi o basileys tehn antapodosin taytehn
19.37 kathisatoh deh o doylos soy kai apothanoymai en teh polei moy para toh taphoh toy patros moy kai tehs mehtros moy kai idoy o doylos soy chamaam diabehsetai meta toy kyrioy moy toy basileohs kai poiehson aytoh to agathon en ophthalmois soy
19.38 kai eipen o basileys met' emoy diabehtoh chamaam kagoh poiehsoh aytoh to agathon en ophthalmois soy kai panta osa eklexeh ep' emoi poiehsoh soi
19.39 kai diebeh pas o laos ton iordanehn kai o basileys diebeh kai katephilehsen o basileys ton berzelli kai eylogehsen ayton kai epestrepsen eis ton topon aytoy
19.40 kai diebeh o basileys eis galgala kai chamaam diebeh met' aytoy kai pas o laos ioyda diabainontes meta toy basileohs kai ge to ehmisy toy laoy israehl
19.41 kai idoy pas anehr israehl paregenonto pros ton basilea kai eipon pros ton basilea ti oti eklepsan se oi adelphoi ehmohn anehr ioyda kai diebibasan ton basilea kai ton oikon aytoy ton iordanehn kai pantes andres dayid met' aytoy
19.42 kai apekritheh pas anehr ioyda pros andra israehl kai eipan dioti eggizei pros me o basileys kai ina ti oytohs ethymohthehs peri toy logoy toytoy meh brohsei ephagamen ek toy basileohs eh doma edohken eh arsin ehren ehmin
19.43 kai apekritheh anehr israehl toh andri ioyda kai eipen deka cheires moi en toh basilei kai prohtotokos egoh eh sy kai ge en toh dayid eimi yper se kai ina ti toyto ybrisas me kai oyk elogistheh o logos moy prohtos moi toy epistrepsai ton basilea emoi kai esklehryntheh o logos andros ioyda yper ton logon andros israehl
19.1 וַיֻּגַּד לְיֹואָב הִנֵּה הַמֶּלֶךְ בֹּכֶה וַיִּתְאַבֵּל עַל־אַבְשָׁלֹם׃
19.2 וַתְּהִי הַתְּשֻׁעָה בַּיֹּום הַהוּא לְאֵבֶל לְכָל־הָעָם כִּי־שָׁמַע הָעָם בַּיֹּום הַהוּא לֵאמֹר נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל־בְּנֹו׃
19.3 וַיִּתְגַּנֵּב הָעָם בַּיֹּום הַהוּא לָבֹוא הָעִיר כַּאֲשֶׁר יִתְגַּנֵּב הָעָם הַנִּכְלָמִים בְּנוּסָם בַּמִּלְחָמָה׃
19.4 וְהַמֶּלֶךְ לָאַט אֶת־פָּנָיו וַיִּזְעַק הַמֶּלֶךְ קֹול גָּדֹול בְּנִי אַבְשָׁלֹום אַבְשָׁלֹום בְּנִי בְנִי׃ ס
19.5 וַיָּבֹא יֹואָב אֶל־הַמֶּלֶךְ הַבָּיִת וַיֹּאמֶר הֹבַשְׁתָּ הַיֹּום אֶת־פְּנֵי כָל־עֲבָדֶיךָ הַמְמַלְּטִים אֶת־נַפְשְׁךָ הַיֹּום וְאֵת נֶפֶשׁ בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְנֶפֶשׁ נָשֶׁיךָ וְנֶפֶשׁ פִּלַגְשֶׁיךָ׃
19.6 לְאַהֲבָה אֶת־שֹׂנְאֶיךָ וְלִשְׂנֹא אֶת־אֹהֲבֶיךָ כִּי ׀ הִגַּדְתָּ הַיֹּום כִּי אֵין לְךָ שָׂרִים וַעֲבָדִים כִּי ׀ יָדַעְתִּי הַיֹּום כִּי [לֹא כ] (לוּ ק) אַבְשָׁלֹום חַי וְכֻלָּנוּ הַיֹּום מֵתִים כִּי־אָז יָשָׁר בְּעֵינֶיךָ׃
19.7 וְעַתָּה קוּם צֵא וְדַבֵּר עַל־לֵב עֲבָדֶיךָ כִּי בַיהוָה נִשְׁבַּעְתִּי כִּי־אֵינְךָ יֹוצֵא אִם־יָלִין אִישׁ אִתְּךָ הַלַּיְלָה וְרָעָה לְךָ זֹאת מִכָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר־בָּאָה עָלֶיךָ מִנְּעֻרֶיךָ עַד־עָתָּה׃ ס
19.8 וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בַּשָּׁעַר וּלְכָל־הָעָם הִגִּידוּ לֵאמֹר הִנֵּה הַמֶּלֶךְ יֹושֵׁב בַּשַּׁעַר וַיָּבֹא כָל־הָעָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְיִשְׂרָאֵל נָס אִישׁ לְאֹהָלָיו׃ ס
19.9 וַיְהִי כָל־הָעָם נָדֹון בְּכָל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַמֶּלֶךְ הִצִּילָנוּ ׀ מִכַּף אֹיְבֵינוּ וְהוּא מִלְּטָנוּ מִכַּף פְּלִשְׁתִּים וְעַתָּה בָּרַח מִן־הָאָרֶץ מֵעַל אַבְשָׁלֹום׃
19.10 וְאַבְשָׁלֹום אֲשֶׁר מָשַׁחְנוּ עָלֵינוּ מֵת בַּמִּלְחָמָה וְעַתָּה לָמָה אַתֶּם מַחֲרִשִׁים לְהָשִׁיב אֶת־הַמֶּלֶךְ׃ ס
19.11 וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד לַח אֶל־צָדֹוק וְאֶל־אֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר דַּבְּרוּ אֶל־זִקְנֵי יְהוּדָה לֵאמֹר לָמָּה תִהְיוּ אַחֲרֹנִים לְהָשִׁיב אֶת־הַמֶּלֶךְ אֶל־בֵּיתֹו וּדְבַר כָּל־יִשְׂרָאֵל בָּא אֶל־הַמֶּלֶךְ אֶל־בֵּיתֹו׃
19.12 אַחַי אַתֶּם עַצְמִי וּבְשָׂרִי אַתֶּם וְלָמָּה תִהְיוּ אַחֲרֹנִים לְהָשִׁיב אֶת־הַמֶּלֶךְ׃
19.13 וְלַעֲמָשָׂא תֹּמְרוּ הֲלֹוא עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה כֹּה יַעֲשֶׂה־לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִיף אִם־לֹא שַׂר־צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל־הַיָּמִים תַּחַת יֹואָב׃
19.14 וַיַּט אֶת־לְבַב כָּל־אִישׁ־יְהוּדָה כְּאִישׁ אֶחָד וַיִּשְׁלְחוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ שׁוּב אַתָּה וְכָל־עֲבָדֶיךָ׃
19.15 וַיָּשָׁב הַמֶּלֶךְ וַיָּבֹא עַד־הַיַּרְדֵּן וִיהוּדָה בָּא הַגִּלְגָּלָה לָלֶכֶת לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ לְהַעֲבִיר אֶת־הַמֶּלֶךְ אֶת־הַיַּרְדֵּן׃
19.16 וַיְמַהֵר שִׁמְעִי בֶן־גֵּרָא בֶּן־הַיְמִינִי אֲשֶׁר מִבַּחוּרִים וַיֵּרֶד עִם־אִישׁ יְהוּדָה לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ דָּוִד׃
19.17 וְאֶלֶף אִישׁ עִמֹּו מִבִּנְיָמִן וְצִיבָא נַעַר בֵּית שָׁאוּל וַחֲמֵשֶׁת עָשָׂר בָּנָיו וְעֶשְׂרִים עֲבָדָיו אִתֹּו וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃
19.18 וְעָבְרָה הָעֲבָרָה לַעֲבִיר אֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ וְלַעֲשֹׂות הַטֹּוב [בְּעַיְנֹו כ] (בְּעֵינָיו ק) וְשִׁמְעִי בֶן־גֵּרָא נָפַל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּעָבְרֹו בַּיַּרְדֵּן׃
19.19 וַיֹּאמֶר אֶל־הַמֶּלֶךְ אַל־יַחֲשָׁב־לִי אֲדֹנִי עָוֹן וְאַל־תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר הֶעֱוָה עַבְדְּךָ בַּיֹּום אֲשֶׁר־יָצָא אֲדֹנִי־הַמֶּלֶךְ מִירוּשָׁלִָם לָשׂוּם הַמֶּלֶךְ אֶל־לִבֹּו׃
19.20 כִּי יָדַע עַבְדְּךָ כִּי אֲנִי חָטָאתִי וְהִנֵּה־בָאתִי הַיֹּום רִאשֹׁון לְכָל־בֵּית יֹוסֵף לָרֶדֶת לִקְרַאת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ׃ ס
19.21 וַיַּעַן אֲבִישַׁי בֶּן־צְרוּיָה וַיֹּאמֶר הֲתַחַת זֹאת לֹא יוּמַת שִׁמְעִי כִּי קִלֵּל אֶת־מְשִׁיחַ יְהוָה׃ ס
19.22 וַיֹּאמֶר דָּוִד מַה־לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה כִּי־תִהְיוּ־לִי הַיֹּום לְשָׂטָן הַיֹּום יוּמַת אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל כִּי הֲלֹוא יָדַעְתִּי כִּי הַיֹּום אֲנִי־מֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל׃
19.23 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־שִׁמְעִי לֹא תָמוּת וַיִּשָּׁבַע לֹו הַמֶּלֶךְ׃ ס
19.24 וּמְפִבֹשֶׁת בֶּן־שָׁאוּל יָרַד לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ וְלֹא־עָשָׂה רַגְלָיו וְלֹא־עָשָׂה שְׂפָמֹו וְאֶת־בְּגָדָיו לֹא כִבֵּס לְמִן־הַיֹּום לֶכֶת הַמֶּלֶךְ עַד־הַיֹּום אֲשֶׁר־בָּא בְשָׁלֹום׃
19.25 וַיְהִי כִּי־בָא יְרוּשָׁלִַם לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לֹו הַמֶּלֶךְ לָמָּה לֹא־הָלַכְתָּ עִמִּי מְפִיבֹשֶׁת׃
19.26 וַיֹּאמַר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עַבְדִּי רִמָּנִי כִּי־אָמַר עַבְדְּךָ אֶחְבְּשָׁה־לִּי הַחֲמֹור וְאֶרְכַּב עָלֶיהָ וְאֵלֵךְ אֶת־הַמֶּלֶךְ כִּי פִסֵּחַ עַבְדֶּךָ׃
19.27 וַיְרַגֵּל בְּעַבְדְּךָ אֶל־אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ וַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וַעֲשֵׂה הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ׃
19.28 כִּי לֹא הָיָה כָּל־בֵּית אָבִי כִּי אִם־אַנְשֵׁי־מָוֶת לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ וַתָּשֶׁת אֶת־עַבְדְּךָ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ וּמַה־יֶּשׁ־לִי עֹוד צְדָקָה וְלִזְעֹק עֹוד אֶל־הַמֶּלֶךְ׃ פ
19.29 וַיֹּאמֶר לֹו הַמֶּלֶךְ לָמָּה תְּדַבֵּר עֹוד דְּבָרֶיךָ אָמַרְתִּי אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת־הַשָּׂדֶה׃
19.30 וַיֹּאמֶר מְפִיבֹשֶׁת אֶל־הַמֶּלֶךְ גַּם אֶת־הַכֹּל יִקָּח אַחֲרֵי אֲשֶׁר־בָּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶך בְּשָׁלֹום אֶל־בֵּיתֹו׃ ס
19.31 וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי יָרַד מֵרֹגְלִים וַיַּעֲבֹר אֶת־הַמֶּלֶךְ הַיַּרְדֵּן לְשַׁלְּחֹו אֶת־ [בַיַּרְדֵּן כ] (הַיַּרְדֵּן׃ ק)
19.32 וּבַרְזִלַּי זָקֵן מְאֹד בֶּן־שְׁמֹנִים שָׁנָה וְהוּא־כִלְכַּל אֶת־הַמֶּלֶךְ בְשִׁיבָתֹו בְמַחֲנַיִם כִּי־אִישׁ גָּדֹול הוּא מְאֹד׃
19.33 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־בַּרְזִלָּי אַתָּה עֲבֹר אִתִּי וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ עִמָּדִי בִּירוּשָׁלִָם׃
19.34 וַיֹּאמֶר בַּרְזִלַּי אֶל־הַמֶּלֶךְ כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי כִּי־אֶעֱלֶה אֶת־הַמֶּלֶךְ יְרוּשָׁלִָם׃
19.35 בֶּן־שְׁמֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיֹּום הַאֵדַע ׀ בֵּין־טֹוב לְרָע אִם־יִטְעַם עַבְדְּךָ אֶת־אֲשֶׁר אֹכַל וְאֶת־אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה אִם־אֶשְׁמַע עֹוד בְּקֹול שָׁרִים וְשָׁרֹות וְלָמָּה יִהְיֶה עַבְדְּךָ עֹוד לְמַשָּׂא אֶל־אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ׃
19.36 כִּמְעַט יַעֲבֹר עַבְדְּךָ אֶת־הַיַּרְדֵּן אֶת־הַמֶּלֶךְ וְלָמָּה יִגְמְלֵנִי הַמֶּלֶךְ הַגְּמוּלָה הַזֹּאת׃
19.37 יָשָׁב־נָא עַבְדְּךָ וְאָמֻת בְּעִירִי עִם קֶבֶר אָבִי וְאִמִּי וְהִנֵּה ׀ עַבְדְּךָ כִמְהָם יַעֲבֹר עִם־אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ וַעֲשֵׂה־לֹו אֵת אֲשֶׁר־טֹוב בְּעֵינֶיךָ׃ ס
19.38 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אִתִּי יַעֲבֹר כִּמְהָם וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה־לֹּו אֶת־הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ וְכֹל אֲשֶׁר־תִּבְחַר עָלַי אֶעֱשֶׂה־לָּךְ׃
19.39 וַיַּעֲבֹר כָּל־הָעָם אֶת־הַיַּרְדֵּן וְהַמֶּלֶךְ עָבָר וַיִּשַּׁק הַמֶּלֶךְ לְבַרְזִלַּי וַיְבָרֲכֵהוּ וַיָּשָׁב לִמְקֹמֹו׃ ס
19.40 וַיַּעֲבֹר הַמֶּלֶךְ הַגִּלְגָּלָה וְכִמְהָן עָבַר עִמֹּו וְכָל־עַם יְהוּדָה [וַיְעֱבִרוּ כ] (הֶעֱבִירוּ ק) אֶת־הַמֶּלֶךְ וְגַם חֲצִי עַם יִשְׂרָאֵל׃
19.41 וְהִנֵּה כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל בָּאִים אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ גְּנָבוּךָ אַחֵינוּ אִישׁ יְהוּדָה וַיַּעֲבִרוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ וְאֶת־בֵּיתֹו אֶת־הַיַּרְדֵּן וְכָל־אַנְשֵׁי דָוִד עִמֹּו׃ ס
19.42 וַיַּעַן כָּל־אִישׁ יְהוּדָה עַל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל כִּי־קָרֹוב הַמֶּלֶךְ אֵלַי וְלָמָּה זֶּה חָרָה לְךָ עַל־הַדָּבָר הַזֶּה הֶאָכֹול אָכַלְנוּ מִן־הַמֶּלֶךְ אִם־נִשֵּׂאת נִשָּׂא לָנוּ׃ ס
19.43 וַיַּעַן אִישׁ־יִשְׂרָאֵל אֶת־אִישׁ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר עֶשֶׂר־יָדֹות לִי בַמֶּלֶךְ וְגַם־בְּדָוִד אֲנִי מִמְּךָ וּמַדּוּעַ הֱקִלֹּתַנִי וְלֹא־הָיָה דְבָרִי רִאשֹׁון לִי לְהָשִׁיב אֶת־מַלְכִּי וַיִּקֶשׁ דְּבַר־אִישׁ יְהוּדָה מִדְּבַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל׃ ס
19.1 wajugad ljowAaab HineH Hamaelaek bokaeH wajitAabel Oal-Aabxxaalom׃
19.2 watHij HatxxuOaaH bajowm HaHwA lAebael lkaal-HaaOaam kij-xxaamaO HaaOaam bajowm HaHwA leAmor naeOaecab Hamaelaek Oal-bnow׃
19.3 wajitganeb HaaOaam bajowm HaHwA laabowA HaaOijr kaAaxxaer jitganeb HaaOaam Haniklaamijm bnwsaam bamilhaamaaH׃
19.4 wHamaelaek laaAaT Aaet-paanaajw wajizOaq Hamaelaek qowl gaadowl bnij Aabxxaalowm Aabxxaalowm bnij bnij׃ s
19.5 wajaaboA jowAaab Aael-Hamaelaek Habaajit wajoAmaer Hobaxxtaa Hajowm Aaet-pnej kaal-Oabaadaejkaa HammalTijm Aaet-napxxkaa Hajowm wAet naepaexx baanaejkaa wbnotaejkaa wnaepaexx naaxxaejkaa wnaepaexx pilagxxaejkaa׃
19.6 lAaHabaaH Aaet-xonAaejkaa wlixnoA Aaet-AoHabaejkaa kij Higadtaa Hajowm kij Aejn lkaa xaarijm waOabaadijm kij jaadaOtij Hajowm kij [loA k] (lw q) Aabxxaalowm haj wkulaanw Hajowm metijm kij-Aaaz jaaxxaar bOejnaejkaa׃
19.7 wOataaH qwm ceA wdaber Oal-leb Oabaadaejkaa kij bajHwaaH nixxbaOtij kij-Aejnkaa jowceA Aim-jaalijn Aijxx Aitkaa HalajlaaH wraaOaaH lkaa zoAt mikaal-HaaraaOaaH Aaxxaer-baaAaaH Oaalaejkaa minOuraejkaa Oad-OaataaH׃ s
19.8 wajaaqaam Hamaelaek wajexxaeb baxxaaOar wlkaal-HaaOaam Higijdw leAmor HineH Hamaelaek jowxxeb baxxaOar wajaaboA kaal-HaaOaam lipnej Hamaelaek wjixraaAel naas Aijxx lAoHaalaajw׃ s
19.9 wajHij kaal-HaaOaam naadown bkaal-xxibTej jixraaAel leAmor Hamaelaek Hicijlaanw mikap Aojbejnw wHwA milTaanw mikap plixxtijm wOataaH baarah min-HaaAaaraec meOal Aabxxaalowm׃
19.10 wAabxxaalowm Aaxxaer maaxxahnw Oaalejnw met bamilhaamaaH wOataaH laamaaH Aataem maharixxijm lHaaxxijb Aaet-Hamaelaek׃ s
19.11 wHamaelaek daawid lah Aael-caadowq wAael-Aaebjaataar HakoHanijm leAmor dabrw Aael-ziqnej jHwdaaH leAmor laamaaH tiHjw Aaharonijm lHaaxxijb Aaet-Hamaelaek Aael-bejtow wdbar kaal-jixraaAel baaA Aael-Hamaelaek Aael-bejtow׃
19.12 Aahaj Aataem Oacmij wbxaarij Aataem wlaamaaH tiHjw Aaharonijm lHaaxxijb Aaet-Hamaelaek׃
19.13 wlaOamaaxaaA tomrw HalowA Oacmij wbxaarij AaataaH koH jaOaxaeH-lij AaeloHijm wkoH jowsijp Aim-loA xar-caabaaA tiHjaeH lpaanaj kaal-Hajaamijm tahat jowAaab׃
19.14 wajaT Aaet-lbab kaal-Aijxx-jHwdaaH kAijxx Aaehaad wajixxlhw Aael-Hamaelaek xxwb AataaH wkaal-Oabaadaejkaa׃
19.15 wajaaxxaab Hamaelaek wajaaboA Oad-Hajarden wijHwdaaH baaA HagilgaalaaH laalaekaet liqraAt Hamaelaek lHaOabijr Aaet-Hamaelaek Aaet-Hajarden׃
19.16 wajmaHer xximOij baen-geraaA baen-Hajmijnij Aaxxaer mibahwrijm wajeraed Oim-Aijxx jHwdaaH liqraAt Hamaelaek daawid׃
19.17 wAaelaep Aijxx Oimow mibinjaamin wcijbaaA naOar bejt xxaaAwl wahamexxaet Oaaxaar baanaajw wOaexrijm Oabaadaajw Aitow wcaalhw Hajarden lipnej Hamaelaek׃
19.18 wOaabraaH HaaOabaaraaH laOabijr Aaet-bejt Hamaelaek wlaOaxowt HaTowb [bOajnow k] (bOejnaajw q) wxximOij baen-geraaA naapal lipnej Hamaelaek bOaabrow bajarden׃
19.19 wajoAmaer Aael-Hamaelaek Aal-jahaxxaab-lij Aadonij Oaawon wAal-tizkor Aet Aaxxaer HaeOaewaaH Oabdkaa bajowm Aaxxaer-jaacaaA Aadonij-Hamaelaek mijrwxxaalaaim laaxwm Hamaelaek Aael-libow׃
19.20 kij jaadaO Oabdkaa kij Aanij haaTaaAtij wHineH-baaAtij Hajowm riAxxown lkaal-bejt jowsep laaraedaet liqraAt Aadonij Hamaelaek׃ s
19.21 wajaOan Aabijxxaj baen-crwjaaH wajoAmaer Hatahat zoAt loA jwmat xximOij kij qilel Aaet-mxxijha jHwaaH׃ s
19.22 wajoAmaer daawid maH-lij wlaakaem bnej crwjaaH kij-tiHjw-lij Hajowm lxaaTaan Hajowm jwmat Aijxx bjixraaAel kij HalowA jaadaOtij kij Hajowm Aanij-maelaek Oal-jixraaAel׃
19.23 wajoAmaer Hamaelaek Aael-xximOij loA taamwt wajixxaabaO low Hamaelaek׃ s
19.24 wmpiboxxaet baen-xxaaAwl jaarad liqraAt Hamaelaek wloA-OaaxaaH raglaajw wloA-OaaxaaH xpaamow wAaet-bgaadaajw loA kibes lmin-Hajowm laekaet Hamaelaek Oad-Hajowm Aaxxaer-baaA bxxaalowm׃
19.25 wajHij kij-baaA jrwxxaalaim liqraAt Hamaelaek wajoAmaer low Hamaelaek laamaaH loA-Haalaktaa Oimij mpijboxxaet׃
19.26 wajoAmar Aadonij Hamaelaek Oabdij rimaanij kij-Aaamar Oabdkaa AaehbxxaaH-lij Hahamowr wAaerkab OaalaejHaa wAelek Aaet-Hamaelaek kij piseha Oabdaekaa׃
19.27 wajragel bOabdkaa Aael-Aadonij Hamaelaek waAdonij Hamaelaek kmalAak HaaAaeloHijm waOaxeH HaTowb bOejnaejkaa׃
19.28 kij loA HaajaaH kaal-bejt Aaabij kij Aim-Aanxxej-maawaet laAdonij Hamaelaek wataaxxaet Aaet-Oabdkaa bAoklej xxulhaanaekaa wmaH-jaexx-lij Oowd cdaaqaaH wlizOoq Oowd Aael-Hamaelaek׃ p
19.29 wajoAmaer low Hamaelaek laamaaH tdaber Oowd dbaaraejkaa Aaamartij AataaH wcijbaaA tahlqw Aaet-HaxaadaeH׃
19.30 wajoAmaer mpijboxxaet Aael-Hamaelaek gam Aaet-Hakol jiqaah Aaharej Aaxxaer-baaA Aadonij Hamaelaek bxxaalowm Aael-bejtow׃ s
19.31 wbarzilaj HagilOaadij jaarad meroglijm wajaOabor Aaet-Hamaelaek Hajarden lxxalhow Aaet- [bajarden k] (Hajarden׃ q)
19.32 wbarzilaj zaaqen mAod baen-xxmonijm xxaanaaH wHwA-kilkal Aaet-Hamaelaek bxxijbaatow bmahanajim kij-Aijxx gaadowl HwA mAod׃
19.33 wajoAmaer Hamaelaek Aael-barzilaaj AataaH Oabor Aitij wkilkaltij Aotkaa Oimaadij bijrwxxaalaaim׃
19.34 wajoAmaer barzilaj Aael-Hamaelaek kamaaH jmej xxnej hajaj kij-AaeOaelaeH Aaet-Hamaelaek jrwxxaalaaim׃
19.35 baen-xxmonijm xxaanaaH Aaanokij Hajowm HaAedaO bejn-Towb lraaO Aim-jiTOam Oabdkaa Aaet-Aaxxaer Aokal wAaet-Aaxxaer AaexxtaeH Aim-AaexxmaO Oowd bqowl xxaarijm wxxaarowt wlaamaaH jiHjaeH Oabdkaa Oowd lmaxaaA Aael-Aadonij Hamaelaek׃
19.36 kimOaT jaOabor Oabdkaa Aaet-Hajarden Aaet-Hamaelaek wlaamaaH jigmlenij Hamaelaek HagmwlaaH HazoAt׃
19.37 jaaxxaab-naaA Oabdkaa wAaamut bOijrij Oim qaebaer Aaabij wAimij wHineH Oabdkaa kimHaam jaOabor Oim-Aadonij Hamaelaek waOaxeH-low Aet Aaxxaer-Towb bOejnaejkaa׃ s
19.38 wajoAmaer Hamaelaek Aitij jaOabor kimHaam waAanij AaeOaexaeH-low Aaet-HaTowb bOejnaejkaa wkol Aaxxaer-tibhar Oaalaj AaeOaexaeH-laak׃
19.39 wajaOabor kaal-HaaOaam Aaet-Hajarden wHamaelaek Oaabaar wajixxaq Hamaelaek lbarzilaj wajbaarakeHw wajaaxxaab limqomow׃ s
19.40 wajaOabor Hamaelaek HagilgaalaaH wkimHaan Oaabar Oimow wkaal-Oam jHwdaaH [wajOaebirw k] (HaeOaebijrw q) Aaet-Hamaelaek wgam hacij Oam jixraaAel׃
19.41 wHineH kaal-Aijxx jixraaAel baaAijm Aael-Hamaelaek wajoAmrw Aael-Hamaelaek madwOa gnaabwkaa Aahejnw Aijxx jHwdaaH wajaOabirw Aaet-Hamaelaek wAaet-bejtow Aaet-Hajarden wkaal-Aanxxej daawid Oimow׃ s
19.42 wajaOan kaal-Aijxx jHwdaaH Oal-Aijxx jixraaAel kij-qaarowb Hamaelaek Aelaj wlaamaaH zaeH haaraaH lkaa Oal-Hadaabaar HazaeH HaeAaakowl Aaakalnw min-Hamaelaek Aim-nixeAt nixaaA laanw׃ s
19.43 wajaOan Aijxx-jixraaAel Aaet-Aijxx jHwdaaH wajoAmaer Oaexaer-jaadowt lij bamaelaek wgam-bdaawid Aanij mimkaa wmadwOa Haeqilotanij wloA-HaajaaH dbaarij riAxxown lij lHaaxxijb Aaet-malkij wajiqaexx dbar-Aijxx jHwdaaH midbar Aijxx jixraaAel׃ s
19.1 ויגד ליואב הנה המלך בכה ויתאבל על־אבשלם׃
19.2 ותהי התשעה ביום ההוא לאבל לכל־העם כי־שמע העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על־בנו׃
19.3 ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשר יתגנב העם הנכלמים בנוסם במלחמה׃
19.4 והמלך לאט את־פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני׃ ס
19.5 ויבא יואב אל־המלך הבית ויאמר הבשת היום את־פני כל־עבדיך הממלטים את־נפשך היום ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ונפש פלגשיך׃
19.6 לאהבה את־שנאיך ולשנא את־אהביך כי ׀ הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים כי ׀ ידעתי היום כי [לא כ] (לו ק) אבשלום חי וכלנו היום מתים כי־אז ישר בעיניך׃
19.7 ועתה קום צא ודבר על־לב עבדיך כי ביהוה נשבעתי כי־אינך יוצא אם־ילין איש אתך הלילה ורעה לך זאת מכל־הרעה אשר־באה עליך מנעריך עד־עתה׃ ס
19.8 ויקם המלך וישב בשער ולכל־העם הגידו לאמר הנה המלך יושב בשער ויבא כל־העם לפני המלך וישראל נס איש לאהליו׃ ס
19.9 ויהי כל־העם נדון בכל־שבטי ישראל לאמר המלך הצילנו ׀ מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן־הארץ מעל אבשלום׃
19.10 ואבשלום אשר משחנו עלינו מת במלחמה ועתה למה אתם מחרשים להשיב את־המלך׃ ס
19.11 והמלך דוד לח אל־צדוק ואל־אביתר הכהנים לאמר דברו אל־זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את־המלך אל־ביתו ודבר כל־ישראל בא אל־המלך אל־ביתו׃
19.12 אחי אתם עצמי ובשרי אתם ולמה תהיו אחרנים להשיב את־המלך׃
19.13 ולעמשא תמרו הלוא עצמי ובשרי אתה כה יעשה־לי אלהים וכה יוסיף אם־לא שר־צבא תהיה לפני כל־הימים תחת יואב׃
19.14 ויט את־לבב כל־איש־יהודה כאיש אחד וישלחו אל־המלך שוב אתה וכל־עבדיך׃
19.15 וישב המלך ויבא עד־הירדן ויהודה בא הגלגלה ללכת לקראת המלך להעביר את־המלך את־הירדן׃
19.16 וימהר שמעי בן־גרא בן־הימיני אשר מבחורים וירד עם־איש יהודה לקראת המלך דוד׃
19.17 ואלף איש עמו מבנימן וציבא נער בית שאול וחמשת עשר בניו ועשרים עבדיו אתו וצלחו הירדן לפני המלך׃
19.18 ועברה העברה לעביר את־בית המלך ולעשות הטוב [בעינו כ] (בעיניו ק) ושמעי בן־גרא נפל לפני המלך בעברו בירדן׃
19.19 ויאמר אל־המלך אל־יחשב־לי אדני עון ואל־תזכר את אשר העוה עבדך ביום אשר־יצא אדני־המלך מירושלם לשום המלך אל־לבו׃
19.20 כי ידע עבדך כי אני חטאתי והנה־באתי היום ראשון לכל־בית יוסף לרדת לקראת אדני המלך׃ ס
19.21 ויען אבישי בן־צרויה ויאמר התחת זאת לא יומת שמעי כי קלל את־משיח יהוה׃ ס
19.22 ויאמר דוד מה־לי ולכם בני צרויה כי־תהיו־לי היום לשטן היום יומת איש בישראל כי הלוא ידעתי כי היום אני־מלך על־ישראל׃
19.23 ויאמר המלך אל־שמעי לא תמות וישבע לו המלך׃ ס
19.24 ומפבשת בן־שאול ירד לקראת המלך ולא־עשה רגליו ולא־עשה שפמו ואת־בגדיו לא כבס למן־היום לכת המלך עד־היום אשר־בא בשלום׃
19.25 ויהי כי־בא ירושלם לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא־הלכת עמי מפיבשת׃
19.26 ויאמר אדני המלך עבדי רמני כי־אמר עבדך אחבשה־לי החמור וארכב עליה ואלך את־המלך כי פסח עבדך׃
19.27 וירגל בעבדך אל־אדני המלך ואדני המלך כמלאך האלהים ועשה הטוב בעיניך׃
19.28 כי לא היה כל־בית אבי כי אם־אנשי־מות לאדני המלך ותשת את־עבדך באכלי שלחנך ומה־יש־לי עוד צדקה ולזעק עוד אל־המלך׃ פ
19.29 ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך אמרתי אתה וציבא תחלקו את־השדה׃
19.30 ויאמר מפיבשת אל־המלך גם את־הכל יקח אחרי אשר־בא אדני המלך בשלום אל־ביתו׃ ס
19.31 וברזלי הגלעדי ירד מרגלים ויעבר את־המלך הירדן לשלחו את־ [בירדן כ] (הירדן׃ ק)
19.32 וברזלי זקן מאד בן־שמנים שנה והוא־כלכל את־המלך בשיבתו במחנים כי־איש גדול הוא מאד׃
19.33 ויאמר המלך אל־ברזלי אתה עבר אתי וכלכלתי אתך עמדי בירושלם׃
19.34 ויאמר ברזלי אל־המלך כמה ימי שני חיי כי־אעלה את־המלך ירושלם׃
19.35 בן־שמנים שנה אנכי היום האדע ׀ בין־טוב לרע אם־יטעם עבדך את־אשר אכל ואת־אשר אשתה אם־אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך עוד למשא אל־אדני המלך׃
19.36 כמעט יעבר עבדך את־הירדן את־המלך ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת׃
19.37 ישב־נא עבדך ואמת בעירי עם קבר אבי ואמי והנה ׀ עבדך כמהם יעבר עם־אדני המלך ועשה־לו את אשר־טוב בעיניך׃ ס
19.38 ויאמר המלך אתי יעבר כמהם ואני אעשה־לו את־הטוב בעיניך וכל אשר־תבחר עלי אעשה־לך׃
19.39 ויעבר כל־העם את־הירדן והמלך עבר וישק המלך לברזלי ויברכהו וישב למקמו׃ ס
19.40 ויעבר המלך הגלגלה וכמהן עבר עמו וכל־עם יהודה [ויעברו כ] (העבירו ק) את־המלך וגם חצי עם ישראל׃
19.41 והנה כל־איש ישראל באים אל־המלך ויאמרו אל־המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה ויעברו את־המלך ואת־ביתו את־הירדן וכל־אנשי דוד עמו׃ ס
19.42 ויען כל־איש יהודה על־איש ישראל כי־קרוב המלך אלי ולמה זה חרה לך על־הדבר הזה האכול אכלנו מן־המלך אם־נשאת נשא לנו׃ ס
19.43 ויען איש־ישראל את־איש יהודה ויאמר עשר־ידות לי במלך וגם־בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא־היה דברי ראשון לי להשיב את־מלכי ויקש דבר־איש יהודה מדבר איש ישראל׃ ס
19.1 wjgd ljwAb HnH Hmlk bkH wjtAbl Ol-Abxlm׃
19.2 wtHj HtxOH bjwm HHwA lAbl lkl-HOm kj-xmO HOm bjwm HHwA lAmr nOcb Hmlk Ol-bnw׃
19.3 wjtgnb HOm bjwm HHwA lbwA HOjr kAxr jtgnb HOm Hnklmjm bnwsm bmlhmH׃
19.4 wHmlk lAT At-pnjw wjzOq Hmlk qwl gdwl bnj Abxlwm Abxlwm bnj bnj׃ s
19.5 wjbA jwAb Al-Hmlk Hbjt wjAmr Hbxt Hjwm At-pnj kl-Obdjk HmmlTjm At-npxk Hjwm wAt npx bnjk wbntjk wnpx nxjk wnpx plgxjk׃
19.6 lAHbH At-xnAjk wlxnA At-AHbjk kj Hgdt Hjwm kj Ajn lk xrjm wObdjm kj jdOtj Hjwm kj [lA k] (lw q) Abxlwm hj wklnw Hjwm mtjm kj-Az jxr bOjnjk׃
19.7 wOtH qwm cA wdbr Ol-lb Obdjk kj bjHwH nxbOtj kj-Ajnk jwcA Am-jljn Ajx Atk HljlH wrOH lk zAt mkl-HrOH Axr-bAH Oljk mnOrjk Od-OtH׃ s
19.8 wjqm Hmlk wjxb bxOr wlkl-HOm Hgjdw lAmr HnH Hmlk jwxb bxOr wjbA kl-HOm lpnj Hmlk wjxrAl ns Ajx lAHljw׃ s
19.9 wjHj kl-HOm ndwn bkl-xbTj jxrAl lAmr Hmlk Hcjlnw mkp Ajbjnw wHwA mlTnw mkp plxtjm wOtH brh mn-HArc mOl Abxlwm׃
19.10 wAbxlwm Axr mxhnw Oljnw mt bmlhmH wOtH lmH Atm mhrxjm lHxjb At-Hmlk׃ s
19.11 wHmlk dwd lh Al-cdwq wAl-Abjtr HkHnjm lAmr dbrw Al-zqnj jHwdH lAmr lmH tHjw Ahrnjm lHxjb At-Hmlk Al-bjtw wdbr kl-jxrAl bA Al-Hmlk Al-bjtw׃
19.12 Ahj Atm Ocmj wbxrj Atm wlmH tHjw Ahrnjm lHxjb At-Hmlk׃
19.13 wlOmxA tmrw HlwA Ocmj wbxrj AtH kH jOxH-lj AlHjm wkH jwsjp Am-lA xr-cbA tHjH lpnj kl-Hjmjm tht jwAb׃
19.14 wjT At-lbb kl-Ajx-jHwdH kAjx Ahd wjxlhw Al-Hmlk xwb AtH wkl-Obdjk׃
19.15 wjxb Hmlk wjbA Od-Hjrdn wjHwdH bA HglglH llkt lqrAt Hmlk lHObjr At-Hmlk At-Hjrdn׃
19.16 wjmHr xmOj bn-grA bn-Hjmjnj Axr mbhwrjm wjrd Om-Ajx jHwdH lqrAt Hmlk dwd׃
19.17 wAlp Ajx Omw mbnjmn wcjbA nOr bjt xAwl whmxt Oxr bnjw wOxrjm Obdjw Atw wclhw Hjrdn lpnj Hmlk׃
19.18 wObrH HObrH lObjr At-bjt Hmlk wlOxwt HTwb [bOjnw k] (bOjnjw q) wxmOj bn-grA npl lpnj Hmlk bObrw bjrdn׃
19.19 wjAmr Al-Hmlk Al-jhxb-lj Adnj Own wAl-tzkr At Axr HOwH Obdk bjwm Axr-jcA Adnj-Hmlk mjrwxlm lxwm Hmlk Al-lbw׃
19.20 kj jdO Obdk kj Anj hTAtj wHnH-bAtj Hjwm rAxwn lkl-bjt jwsp lrdt lqrAt Adnj Hmlk׃ s
19.21 wjOn Abjxj bn-crwjH wjAmr Htht zAt lA jwmt xmOj kj qll At-mxjh jHwH׃ s
19.22 wjAmr dwd mH-lj wlkm bnj crwjH kj-tHjw-lj Hjwm lxTn Hjwm jwmt Ajx bjxrAl kj HlwA jdOtj kj Hjwm Anj-mlk Ol-jxrAl׃
19.23 wjAmr Hmlk Al-xmOj lA tmwt wjxbO lw Hmlk׃ s
19.24 wmpbxt bn-xAwl jrd lqrAt Hmlk wlA-OxH rgljw wlA-OxH xpmw wAt-bgdjw lA kbs lmn-Hjwm lkt Hmlk Od-Hjwm Axr-bA bxlwm׃
19.25 wjHj kj-bA jrwxlm lqrAt Hmlk wjAmr lw Hmlk lmH lA-Hlkt Omj mpjbxt׃
19.26 wjAmr Adnj Hmlk Obdj rmnj kj-Amr Obdk AhbxH-lj Hhmwr wArkb OljH wAlk At-Hmlk kj psh Obdk׃
19.27 wjrgl bObdk Al-Adnj Hmlk wAdnj Hmlk kmlAk HAlHjm wOxH HTwb bOjnjk׃
19.28 kj lA HjH kl-bjt Abj kj Am-Anxj-mwt lAdnj Hmlk wtxt At-Obdk bAklj xlhnk wmH-jx-lj Owd cdqH wlzOq Owd Al-Hmlk׃ p
19.29 wjAmr lw Hmlk lmH tdbr Owd dbrjk Amrtj AtH wcjbA thlqw At-HxdH׃
19.30 wjAmr mpjbxt Al-Hmlk gm At-Hkl jqh Ahrj Axr-bA Adnj Hmlk bxlwm Al-bjtw׃ s
19.31 wbrzlj HglOdj jrd mrgljm wjObr At-Hmlk Hjrdn lxlhw At- [bjrdn k] (Hjrdn׃ q)
19.32 wbrzlj zqn mAd bn-xmnjm xnH wHwA-klkl At-Hmlk bxjbtw bmhnjm kj-Ajx gdwl HwA mAd׃
19.33 wjAmr Hmlk Al-brzlj AtH Obr Atj wklkltj Atk Omdj bjrwxlm׃
19.34 wjAmr brzlj Al-Hmlk kmH jmj xnj hjj kj-AOlH At-Hmlk jrwxlm׃
19.35 bn-xmnjm xnH Ankj Hjwm HAdO bjn-Twb lrO Am-jTOm Obdk At-Axr Akl wAt-Axr AxtH Am-AxmO Owd bqwl xrjm wxrwt wlmH jHjH Obdk Owd lmxA Al-Adnj Hmlk׃
19.36 kmOT jObr Obdk At-Hjrdn At-Hmlk wlmH jgmlnj Hmlk HgmwlH HzAt׃
19.37 jxb-nA Obdk wAmt bOjrj Om qbr Abj wAmj wHnH Obdk kmHm jObr Om-Adnj Hmlk wOxH-lw At Axr-Twb bOjnjk׃ s
19.38 wjAmr Hmlk Atj jObr kmHm wAnj AOxH-lw At-HTwb bOjnjk wkl Axr-tbhr Olj AOxH-lk׃
19.39 wjObr kl-HOm At-Hjrdn wHmlk Obr wjxq Hmlk lbrzlj wjbrkHw wjxb lmqmw׃ s
19.40 wjObr Hmlk HglglH wkmHn Obr Omw wkl-Om jHwdH [wjObrw k] (HObjrw q) At-Hmlk wgm hcj Om jxrAl׃
19.41 wHnH kl-Ajx jxrAl bAjm Al-Hmlk wjAmrw Al-Hmlk mdwO gnbwk Ahjnw Ajx jHwdH wjObrw At-Hmlk wAt-bjtw At-Hjrdn wkl-Anxj dwd Omw׃ s
19.42 wjOn kl-Ajx jHwdH Ol-Ajx jxrAl kj-qrwb Hmlk Alj wlmH zH hrH lk Ol-Hdbr HzH HAkwl Aklnw mn-Hmlk Am-nxAt nxA lnw׃ s
19.43 wjOn Ajx-jxrAl At-Ajx jHwdH wjAmr Oxr-jdwt lj bmlk wgm-bdwd Anj mmk wmdwO Hqltnj wlA-HjH dbrj rAxwn lj lHxjb At-mlkj wjqx dbr-Ajx jHwdH mdbr Ajx jxrAl׃ s
19.1 Nuntiatum est autem Ioab quod rex fleret et lugeret filium suum.
19.2 Et versa est victoria in die illa in luctum omni populo; audivit enim populus in die illa dici: “ Dolet rex super filio suo ”.
19.3 Et furtim ingressus est populus in die illa civitatem, quomodo reverti solet populus confusus, cum fugit de proelio.
19.4 Porro rex operuit vultum suum et clamabat voce magna: “ Fili mi Absalom, Absalom fili mi, fili mi! ”.
19.5 Ingressus ergo Ioab ad regem in domo dixit: “ Confudisti hodie vultus omnium servorum tuorum, qui salvam fecerunt animam tuam hodie et animam filiorum tuorum et filiarum tuarum et animam uxorum tuarum et animam concubinarum tuarum.
19.6 Diligis odientes te et odio habes diligentes te. Ostendisti hodie quia non curas de ducibus tuis et de servis tuis; et vere cognovi modo quia, si Absalom viveret, et nos omnes occubuissemus, tunc placeret tibi.
19.7 Nunc igitur surge et procede et loquere ad cor servorum tuorum; iuro enim tibi per Dominum quod si non exieris, ne unus quidem remansurus sit tecum nocte hac, et peius erit hoc tibi quam omnia mala, quae venerunt super te ab adulescentia tua usque in praesens ”.
19.8 Surrexit ergo rex et sedit in porta, et omni populo nuntiatum est quod rex sederet in porta; venitque universa multitudo coram rege. Israel autem fugerat in tabernacula sua.
19.9 Omnis quoque populus certabat in cunctis tribubus Israel dicens: “ Rex liberavit nos de manu inimicorum nostrorum, ipse salvavit nos de manu Philisthinorum; et nunc fugit de terra ab Absalom.
19.10 Absalom autem, quem unximus super nos, mortuus est in bello. Quare nunc siletis et non reducitis regem? ”.
19.11 Sermo autem omnis Israel pervenerat ad regem in domo eius. Tunc rex David misit ad Sadoc et Abiathar sacerdotes dicens: “ Loquimini ad maiores natu Iudae dicentes: Cur estis novissimi ad reducendum regem in domum suam?
19.12 Fratres mei vos, os meum et caro mea vos; quare novissimi reducitis regem?
19.13 Et Amasae dicite: Nonne os meum es et caro mea? Haec faciat mihi Deus et haec addat, si non magister militiae fueris coram me omni tempore pro Ioab! ”.
19.14 Et inclinavit cor omnium virorum Iudae quasi viri unius; miseruntque ad regem dicentes: “ Revertere tu et omnes servi tui ”.
19.15 Et reversus est rex et venit usque ad Iordanem; et Iuda venit in Galgala, ut occurreret regi et traduceret eum Iordanem.
19.16 Festinavit autem Semei filius Gera Beniaminita de Bahurim et descendit cum viris Iudae in occursum regis David;
19.17 mille viri de Beniamin et Siba puer de domo Saul et quindecim filii eius ac viginti servi erant cum eo. Irruperant autem Iordanem iam ante regem
19.18 et transierant vada, ut traducerent domum regis et facerent iuxta placitum eius. Semei autem filius Gera prostratus coram rege, cum transiturus esset Iordanem,
19.19 dixit ad eum: “ Ne reputes mihi, domine mi, iniquitatem neque memineris iniuriam servi tui in die, qua egressus es, domine mi rex, de Ierusalem; neque ponas, rex, in corde tuo.
19.20 Agnosco enim servus tuus peccatum meum et idcirco hodie primus veni de omni domo Ioseph descendique in occursum domini mei regis ”.
19.21 Respondens vero Abisai filius Sarviae dixit: “ Numquid non occidetur Semei, pro hoc quia maledixit christo Domini? ”.
19.22 Et ait David: “ Quid mihi et vobis, filii Sarviae, quia efficimini mihi hodie in satan? Ergone hodie interficietur vir in Israel? An ignoro hodie me factum regem super Israel? ”.
19.23 Et ait rex Semei: “ Non morieris! ”. Iuravitque ei.
19.24 Meribbaal quoque filius Saul descendit in occursum regis; non laverat pedes nec circumcidit ungues nec totonderat barbam vestesque suas non laverat a die, qua egressus fuerat rex, usque ad diem reversionis eius in pace.
19.25 Cumque de Ierusalem occurrisset regi, dixit ei rex: “ Quare non venisti mecum, Meribbaal? ”.
19.26 Qui respondens ait: “ Domine mi rex, servus meus decepit me! Nam dixeram ei ego famulus tuus: Sternere faciam mihi asinum et ascendens abibo cum rege; claudus enim sum servus tuus.
19.27 Insuper et fraudulenter accusavit me servum tuum ad te dominum meum regem. Tu autem, domine mi rex, sicut angelus Dei es; fac, quod placitum est tibi.
19.28 Neque enim fuit domus patris mei nisi morti obnoxia domino meo regi; tu autem posuisti me servum tuum inter convivas mensae tuae. Quid ultra igitur habeo iustitiae, ut vociferer ad regem? ”.
19.29 Ait ergo ei rex: “ Quid ultra loqueris? Dixi: Tu et Siba dividite possessiones ”.
19.30 Responditque Meribbaal regi: “ Etiam cuncta accipiat, postquam reversus est dominus meus rex pacifice in domum suam! ”.
19.31 Berzellai quoque Galaadites descenderat de Rogelim et traduxit regem Iordanem, ut dimitteret eum ad Iordanem.
19.32 Erat autem Berzellai Galaadites senex valde, id est octogenarius; et ipse praebuerat alimenta regi, cum moraretur in Mahanaim; erat quippe vir dives nimis.
19.33 Dixit itaque rex ad Berzellai: “ Veni mecum et praebebo tibi alimenta apud me in Ierusalem ”.
19.34 Et ait Berzellai ad regem: “ Quot sunt dies annorum vitae meae, ut ascendam cum rege Ierusalem?
19.35 Octogenarius sum hodie; numquid vigent sensus mei ad discernendum suave aut amarum? Aut delectare potest servum tuum cibus et potus? Vel audire ultra possum vocem cantorum atque cantricum? Quare servus tuus esset ultra oneri domino meo regi?
19.36 Paululum procedam famulus tuus ab Iordane tecum. Et cur dabit rex mihi hanc vicissitudinem?
19.37 Sed obsecro, ut revertar servus tuus et moriar in civitate mea iuxta sepulcrum patris mei et matris meae. Sed ecce servus tuus Chamaam; ipse vadat tecum, domine mi rex, et fac ei, quod tibi bonum videtur ”.
19.38 Dixitque rex: “ Mecum transeat Chamaam, et ego faciam ei, quidquid tibi placuerit; et omne, quod petieris a me, impetrabis ”.
19.39 Cumque transisset universus populus et rex Iordanem, osculatus est rex Berzellai et benedixit ei; et ille reversus est in locum suum.
19.40 Transivit ergo rex in Galgala, et Chamaam cum eo. Omnis autem populus Iudae traduxerat regem, et etiam media pars populi Israel.
19.41 Et ecce omnes viri Israel concurrentes ad regem dixerunt ei: “ Quare te furati sunt fratres nostri viri Iudae et traduxerunt regem et domum eius Iordanem omnesque viros David cum eo? ”.
19.42 Et respondit omnis vir Iudae ad virum Israel: “ Quia propior mihi est rex. Cur irasceris super hac re? Numquid comedimus aliquid ex rege, aut munera nobis data sunt? ”.
19.43 Et respondit vir Israel ad virum Iudae et ait: “ Decem partes mihi sunt in rege et ideo etiam in David. Ego sum potior te; cur contempsisti me? Et non ego prior locutus sum, ut reducerem regem meum? ”. Durius autem responderunt viri Iudae viris Israel.
20.1 Nun war daselbst von ungefähr ein nichtswürdiger Mensch, namens Seba, ein Sohn Bichris, eines Mannes von Benjamin, der stieß in die Posaune und sprach: Wir haben keinen Teil an David, noch Erbe am Sohne Isais; ein jeder begebe sich zu seinen Zelten, ihr Israeliten!
20.2 Da fielen alle Israeliten von David ab und folgten Seba, dem Sohne Bichris. Aber die Männer von Juda hingen an ihrem König, vom Jordan an bis gen Jerusalem.
20.3 Als aber der König David zu seinem Hause kam in Jerusalem, nahm er die zehn Kebsweiber, die er zurückgelassen hatte, das Haus zu hüten, und tat sie in Verwahrung und versorgte sie; er ging aber nicht mehr zu ihnen; und sie blieben eingeschlossen bis an den Tag ihres Todes und lebten als Witwen.
20.4 Und der König sprach zu Amasa: Berufe mir alle Männer von Juda auf den dritten Tag, und darnach stelle dich hier wieder ein!
20.5 Und Amasa ging hin, Juda einzuberufen; aber er verzog, auf die bestimmte Zeit zu kommen.
20.6 Da sprach David zu Abisai: Nun wird uns Seba, der Sohn Bichris, mehr Schaden tun als Absalom! Nimm du die Knechte deines Herrn und jage ihm nach, daß er nicht etwa feste Städte für sich gewinne und so unsern Augen entrinne!
20.7 Da zogen aus, ihm nach, die Männer Joabs und die Kreter und Pleter und alle Helden; sie zogen aus von Jerusalem, um Seba, dem Sohne Bichris, nachzujagen.
20.8 Als sie aber bei dem großen Steine zu Gibeon waren, kam ihnen Amasa entgegen; Joab aber war mit seinem Waffenrock bekleidet und hatte darüber ein Schwert gegürtet; das hing an seiner Hüfte in der Scheide und glitt hervor und fiel heraus.
20.9 Und Joab sprach zu Amasa: Geht es dir wohl, mein Bruder? Und Joab faßte mit seiner rechten Hand Amasa beim Bart, um ihn zu küssen.
20.10 Amasa aber achtete nicht auf das Schwert in Joabs Hand; und der stach ihn damit in den Bauch, daß sich seine Eingeweide auf die Erde ergossen; und er starb, ohne daß jener ihm noch einen Stich gab. Joab aber und sein Bruder Abisai jagten Seba, dem Sohne Bichris, nach.
20.11 Es trat aber einer von den Burschen Joabs neben Amasa und sprach: Wer Joab liebt und es mit David hält, der folge Joab nach!
20.12 Amasa aber wälzte sich in seinem Blute mitten auf der Straße. Als aber der Mann sah, daß alles Volk daselbst stehenblieb, schob er Amasa von der Straße auf den Acker und warf Kleider auf ihn, weil er sah, daß alle Vorübergehenden stehen blieben.
20.13 Als er nun von der Straße weggeschafft war, folgte jedermann Joab nach, um Seba, dem Sohne Bichris, nachzujagen.
20.14 Der zog durch alle Stämme Israels bis nach Abel-Beth-Maacha; und alle Beriter versammelten sich und folgten ihm auch nach.
20.15 Jene aber kamen und belagerten ihn zu Abel-Beth-Maacha, und sie warfen einen Wall um die Stadt bis an die Mauern hin. Und alles Volk, das mit Joab war, stürmte und wollte die Mauer niederwerfen.
20.16 Da rief eine weise Frau aus der Stadt: Höret, höret! Saget doch zu Joab: Komm hierher, ich will mit dir reden!
20.17 Als er sich ihr nun näherte, sprach die Frau: Bist du Joab? Er sprach: Ich bin's! Sie sprach zu ihm: Höre die Rede deiner Magd! Er sprach: Ich höre!
20.18 Sie sprach: Vor Zeiten pflegte man zu sagen: Man frage doch in Abel! Und so führte man es auch aus.
20.19 Ich bin eine von den friedsamen, getreuen Städten in Israel, und du willst eine Stadt und Mutter Israels umbringen? Warum willst du das Erbteil des HERRN verderben?
20.20 Joab antwortete und sprach: Das sei ferne, das sei ferne von mir, daß ich sie vernichten und verderben sollte!
20.21 Die Sache verhält sich nicht so; sondern ein Mann vom Gebirge Ephraim, namens Seba, der Sohn Bichris, hat sich wider den König David empört. Gebet denselben allein heraus, so will ich von der Stadt abziehen! Die Frau sprach zu Joab: Siehe, sein Haupt soll zu dir über die Mauer hinausgeworfen werden!
20.22 Und die Frau ging hinein zu allem Volk in ihrer Weisheit. Da hieben sie Seba, dem Sohne Bichris, den Kopf ab und warfen ihn Joab zu. Der stieß in die Posaune; und sie zerstreuten sich von der Stadt, ein jeder zu seinem Zelte. Joab aber kehrte wieder nach Jerusalem zum König zurück.
20.23 Und Joab war über das ganze Heer Israels gesetzt und Benaja, der Sohn Jojadas, über die Kreter und Pleter.
20.24 Adoram aber war über die Fron gesetzt; und Josaphat, der Sohn Achiluds, war Kanzler.
20.25 Aber Seja war Schreiber, und Zadok und Abjatar waren Priester.
20.26 Auch Ira, der Iairiter, war ein Priester Davids.
20.1 καὶ ἐκεῖ ἐπικαλούμενος υἱὸς παράνομος καὶ ὄνομα αὐτῷ σαβεε υἱὸς βοχορι ἀνὴρ ὁ ιεμενι καὶ ἐσάλπισεν ἐν τῇ κερατίνῃ καὶ εἶπεν οὐκ ἔστιν ἡμῖν μερὶς ἐν δαυιδ οὐδὲ κληρονομία ἡμῖν ἐν τῷ υἱῷ ιεσσαι ἀνὴρ εἰς τὰ σκηνώματά σου ισραηλ
20.2 καὶ ἀνέβη πᾶς ἀνὴρ ισραηλ ἀπὸ ὄπισθεν δαυιδ ὀπίσω σαβεε υἱοῦ βοχορι καὶ ἀνὴρ ιουδα ἐκολλήθη τῷ βασιλεῖ αὐτῶν ἀπὸ τοῦ ιορδάνου καὶ ἕως ιερουσαλημ
20.3 καὶ εἰσῆλθεν δαυιδ εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ εἰς ιερουσαλημ καὶ ἔλαβεν ὁ βασιλεὺς τὰς δέκα γυναῖκας τὰς παλλακὰς αὐτοῦ ἃς ἀφῆκεν φυλάσσειν τὸν οἶκον καὶ ἔδωκεν αὐτὰς ἐν οἴκῳ φυλακῆς καὶ διέθρεψεν αὐτὰς καὶ πρὸς αὐτὰς οὐκ εἰσῆλθεν καὶ ἦσαν συνεχόμεναι ἕως ἡμέρας θανάτου αὐτῶν χῆραι ζῶσαι
20.4 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς αμεσσαϊ βόησόν μοι τὸν ἄνδρα ιουδα τρεῖς ἡμέρας σὺ δὲ αὐτοῦ στῆθι
20.5 καὶ ἐπορεύθη αμεσσαϊ τοῦ βοῆσαι τὸν ιουδαν καὶ ἐχρόνισεν ἀπὸ τοῦ καιροῦ οὗ ἐτάξατο αὐτῷ δαυιδ
20.6 καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς αβεσσα νῦν κακοποιήσει ἡμᾶς σαβεε υἱὸς βοχορι ὑπὲρ αβεσσαλωμ καὶ νῦν σὺ λαβὲ μετὰ σεαυτοῦ τοὺς παῖδας τοῦ κυρίου σου καὶ καταδίωξον ὀπίσω αὐτοῦ μήποτε ἑαυτῷ εὕρῃ πόλεις ὀχυρὰς καὶ σκιάσει τοὺς ὀφθαλμοὺς ἡμῶν
20.7 καὶ ἐξῆλθον ὀπίσω αὐτοῦ οἱ ἄνδρες ιωαβ καὶ ὁ χερεθθι καὶ ὁ φελεθθι καὶ πάντες οἱ δυνατοὶ καὶ ἐξῆλθαν ἐξ ιερουσαλημ διῶξαι ὀπίσω σαβεε υἱοῦ βοχορι
20.8 καὶ αὐτοὶ παρὰ τῷ λίθῳ τῷ μεγάλῳ τῷ ἐν γαβαων καὶ αμεσσαϊ εἰσῆλθεν ἔμπροσθεν αὐτῶν καὶ ιωαβ περιεζωσμένος μανδύαν τὸ ἔνδυμα αὐτοῦ καὶ ἐπ' αὐτῷ περιεζωσμένος μάχαιραν ἐζευγμένην ἐπὶ τῆς ὀσφύος αὐτοῦ ἐν κολεῷ αὐτῆς καὶ ἡ μάχαιρα ἐξῆλθεν καὶ ἔπεσεν
20.9 καὶ εἶπεν ιωαβ τῷ αμεσσαϊ εἰ ὑγιαίνεις σύ ἀδελφέ καὶ ἐκράτησεν ἡ χεὶρ ἡ δεξιὰ ιωαβ τοῦ πώγωνος αμεσσαϊ τοῦ καταφιλῆσαι αὐτόν
20.10 καὶ αμεσσαϊ οὐκ ἐφυλάξατο τὴν μάχαιραν τὴν ἐν τῇ χειρὶ ιωαβ καὶ ἔπαισεν αὐτὸν ἐν αὐτῇ ιωαβ εἰς τὴν ψόαν καὶ ἐξεχύθη ἡ κοιλία αὐτοῦ εἰς τὴν γῆν καὶ οὐκ ἐδευτέρωσεν αὐτῷ καὶ ἀπέθανεν καὶ ιωαβ καὶ αβεσσα ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ ἐδίωξεν ὀπίσω σαβεε υἱοῦ βοχορι
20.11 καὶ ἀνὴρ ἔστη ἐπ' αὐτὸν τῶν παιδαρίων ιωαβ καὶ εἶπεν τίς ὁ βουλόμενος ιωαβ καὶ τίς τοῦ δαυιδ ὀπίσω ιωαβ
20.12 καὶ αμεσσαϊ πεφυρμένος ἐν τῷ αἵματι ἐν μέσῳ τῆς τρίβου καὶ εἶδεν ὁ ἀνὴρ ὅτι εἱστήκει πᾶς ὁ λαός καὶ ἀπέστρεψεν τὸν αμεσσαϊ ἐκ τῆς τρίβου εἰς ἀγρὸν καὶ ἐπέρριψεν ἐπ' αὐτὸν ἱμάτιον καθότι εἶδεν πάντα τὸν ἐρχόμενον ἐπ' αὐτὸν ἑστηκότα
20.13 ἡνίκα δὲ ἔφθασεν ἐκ τῆς τρίβου παρῆλθεν πᾶς ἀνὴρ ισραηλ ὀπίσω ιωαβ τοῦ διῶξαι ὀπίσω σαβεε υἱοῦ βοχορι
20.14 καὶ διῆλθεν ἐν πάσαις φυλαῖς ισραηλ εἰς αβελ καὶ εἰς βαιθμαχα καὶ πάντες ἐν χαρρι καὶ ἐξεκκλησιάσθησαν καὶ ἦλθον κατόπισθεν αὐτοῦ
20.15 καὶ παρεγενήθησαν καὶ ἐπολιόρκουν ἐπ' αὐτὸν τὴν αβελ καὶ τὴν βαιθμαχα καὶ ἐξέχεαν πρόσχωμα πρὸς τὴν πόλιν καὶ ἔστη ἐν τῷ προτειχίσματι καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὁ μετὰ ιωαβ ἐνοοῦσαν καταβαλεῖν τὸ τεῖχος
20.16 καὶ ἐβόησεν γυνὴ σοφὴ ἐκ τοῦ τείχους καὶ εἶπεν ἀκούσατε ἀκούσατε εἴπατε δὴ πρὸς ιωαβ ἔγγισον ἕως ὧδε καὶ λαλήσω πρὸς αὐτόν
20.17 καὶ προσήγγισεν πρὸς αὐτήν καὶ εἶπεν ἡ γυνή εἰ σὺ εἶ ιωαβ ὁ δὲ εἶπεν ἐγώ εἶπεν δὲ αὐτῷ ἄκουσον τοὺς λόγους τῆς δούλης σου καὶ εἶπεν ιωαβ ἀκούω ἐγώ εἰμι
20.18 καὶ εἶπεν λέγουσα λόγον ἐλάλησαν ἐν πρώτοις λέγοντες ἠρωτημένος ἠρωτήθη ἐν τῇ αβελ καὶ ἐν δαν εἰ ἐξέλιπον ἃ ἔθεντο οἱ πιστοὶ τοῦ ισραηλ ἐρωτῶντες ἐπερωτήσουσιν ἐν αβελ καὶ οὕτως εἰ ἐξέλιπον
20.19 καὶ εἶπεν λέγουσα λόγον ἐλάλησαν ἐν πρώτοις λέγοντες ἠρωτημένος ἠρωτήθη ἐν τῇ αβελ καὶ ἐν δαν εἰ ἐξέλιπον ἃ ἔθεντο οἱ πιστοὶ τοῦ ισραηλ ἐρωτῶντες ἐπερωτήσουσιν ἐν αβελ καὶ οὕτως εἰ ἐξέλιπον ἐγώ εἰμι εἰρηνικὰ τῶν στηριγμάτων ισραηλ σὺ δὲ ζητεῖς θανατῶσαι πόλιν καὶ μητρόπολιν ἐν ισραηλ ἵνα τί καταποντίζεις κληρονομίαν κυρίου
20.20 καὶ ἀπεκρίθη ιωαβ καὶ εἶπεν ἵλεώς μοι ἵλεώς μοι εἰ καταποντιῶ καὶ εἰ διαφθερῶ
20.21 οὐχ οὗτος ὁ λόγος ὅτι ἀνὴρ ἐξ ὄρους εφραιμ σαβεε υἱὸς βοχορι ὄνομα αὐτοῦ καὶ ἐπῆρεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἐπὶ τὸν βασιλέα δαυιδ δότε αὐτόν μοι μόνον καὶ ἀπελεύσομαι ἀπάνωθεν τῆς πόλεως καὶ εἶπεν ἡ γυνὴ πρὸς ιωαβ ἰδοὺ ἡ κεφαλὴ αὐτοῦ ῥιφήσεται πρὸς σὲ διὰ τοῦ τείχους
20.22 καὶ εἰσῆλθεν ἡ γυνὴ πρὸς πάντα τὸν λαὸν καὶ ἐλάλησεν πρὸς πᾶσαν τὴν πόλιν ἐν τῇ σοφίᾳ αὐτῆς καὶ ἀφεῖλεν τὴν κεφαλὴν σαβεε υἱοῦ βοχορι καὶ ἔβαλεν πρὸς ιωαβ καὶ ἐσάλπισεν ἐν κερατίνῃ καὶ διεσπάρησαν ἀπὸ τῆς πόλεως ἀνὴρ εἰς τὰ σκηνώματα αὐτοῦ καὶ ιωαβ ἀπέστρεψεν εἰς ιερουσαλημ πρὸς τὸν βασιλέα
20.23 καὶ ιωαβ πρὸς πάσῃ τῇ δυνάμει ισραηλ καὶ βαναιας υἱὸς ιωδαε ἐπὶ τοῦ χερεθθι καὶ ἐπὶ τοῦ φελεθθι
20.24 καὶ αδωνιραμ ἐπὶ τοῦ φόρου καὶ ιωσαφατ υἱὸς αχιλουθ ἀναμιμνῄσκων
20.25 καὶ σουσα γραμματεύς καὶ σαδωκ καὶ αβιαθαρ ἱερεῖς
20.26 καί γε ιρας ὁ ιαριν ἦν ἱερεὺς τοῦ δαυιδ
20.1 kai ekei epikaloymenos yios paranomos kai onoma aytoh sabee yios bochori anehr o iemeni kai esalpisen en teh keratineh kai eipen oyk estin ehmin meris en dayid oyde klehronomia ehmin en toh yioh iessai anehr eis ta skehnohmata soy israehl
20.2 kai anebeh pas anehr israehl apo opisthen dayid opisoh sabee yioy bochori kai anehr ioyda ekollehtheh toh basilei aytohn apo toy iordanoy kai eohs ieroysalehm
20.3 kai eisehlthen dayid eis ton oikon aytoy eis ieroysalehm kai elaben o basileys tas deka gynaikas tas pallakas aytoy as aphehken phylassein ton oikon kai edohken aytas en oikoh phylakehs kai diethrepsen aytas kai pros aytas oyk eisehlthen kai ehsan synechomenai eohs ehmeras thanatoy aytohn chehrai zohsai
20.4 kai eipen o basileys pros amessai boehson moi ton andra ioyda treis ehmeras sy de aytoy stehthi
20.5 kai eporeytheh amessai toy boehsai ton ioydan kai echronisen apo toy kairoy oy etaxato aytoh dayid
20.6 kai eipen dayid pros abessa nyn kakopoiehsei ehmas sabee yios bochori yper abessalohm kai nyn sy labe meta seaytoy toys paidas toy kyrioy soy kai katadiohxon opisoh aytoy mehpote eaytoh eyreh poleis ochyras kai skiasei toys ophthalmoys ehmohn
20.7 kai exehlthon opisoh aytoy oi andres iohab kai o chereththi kai o pheleththi kai pantes oi dynatoi kai exehlthan ex ieroysalehm diohxai opisoh sabee yioy bochori
20.8 kai aytoi para toh lithoh toh megaloh toh en gabaohn kai amessai eisehlthen emprosthen aytohn kai iohab periezohsmenos mandyan to endyma aytoy kai ep' aytoh periezohsmenos machairan ezeygmenehn epi tehs osphyos aytoy en koleoh aytehs kai eh machaira exehlthen kai epesen
20.9 kai eipen iohab toh amessai ei ygiaineis sy adelphe kai ekratehsen eh cheir eh dexia iohab toy pohgohnos amessai toy kataphilehsai ayton
20.10 kai amessai oyk ephylaxato tehn machairan tehn en teh cheiri iohab kai epaisen ayton en ayteh iohab eis tehn psoan kai exechytheh eh koilia aytoy eis tehn gehn kai oyk edeyterohsen aytoh kai apethanen kai iohab kai abessa o adelphos aytoy ediohxen opisoh sabee yioy bochori
20.11 kai anehr esteh ep' ayton tohn paidariohn iohab kai eipen tis o boylomenos iohab kai tis toy dayid opisoh iohab
20.12 kai amessai pephyrmenos en toh aimati en mesoh tehs triboy kai eiden o anehr oti eistehkei pas o laos kai apestrepsen ton amessai ek tehs triboy eis agron kai eperripsen ep' ayton imation kathoti eiden panta ton erchomenon ep' ayton estehkota
20.13 ehnika de ephthasen ek tehs triboy parehlthen pas anehr israehl opisoh iohab toy diohxai opisoh sabee yioy bochori
20.14 kai diehlthen en pasais phylais israehl eis abel kai eis baithmacha kai pantes en charri kai exekklehsiasthehsan kai ehlthon katopisthen aytoy
20.15 kai paregenehthehsan kai epoliorkoyn ep' ayton tehn abel kai tehn baithmacha kai exechean proschohma pros tehn polin kai esteh en toh proteichismati kai pas o laos o meta iohab enooysan katabalein to teichos
20.16 kai eboehsen gyneh sopheh ek toy teichoys kai eipen akoysate akoysate eipate deh pros iohab eggison eohs ohde kai lalehsoh pros ayton
20.17 kai prosehggisen pros aytehn kai eipen eh gyneh ei sy ei iohab o de eipen egoh eipen de aytoh akoyson toys logoys tehs doylehs soy kai eipen iohab akoyoh egoh eimi
20.18 kai eipen legoysa logon elalehsan en prohtois legontes ehrohtehmenos ehrohtehtheh en teh abel kai en dan ei exelipon a ethento oi pistoi toy israehl erohtohntes eperohtehsoysin en abel kai oytohs ei exelipon
20.19 kai eipen legoysa logon elalehsan en prohtois legontes ehrohtehmenos ehrohtehtheh en teh abel kai en dan ei exelipon a ethento oi pistoi toy israehl erohtohntes eperohtehsoysin en abel kai oytohs ei exelipon egoh eimi eirehnika tohn stehrigmatohn israehl sy de zehteis thanatohsai polin kai mehtropolin en israehl ina ti katapontizeis klehronomian kyrioy
20.20 kai apekritheh iohab kai eipen ileohs moi ileohs moi ei katapontioh kai ei diaphtheroh
20.21 oych oytos o logos oti anehr ex oroys ephraim sabee yios bochori onoma aytoy kai epehren tehn cheira aytoy epi ton basilea dayid dote ayton moi monon kai apeleysomai apanohthen tehs poleohs kai eipen eh gyneh pros iohab idoy eh kephaleh aytoy riphehsetai pros se dia toy teichoys
20.22 kai eisehlthen eh gyneh pros panta ton laon kai elalehsen pros pasan tehn polin en teh sophia aytehs kai apheilen tehn kephalehn sabee yioy bochori kai ebalen pros iohab kai esalpisen en keratineh kai diesparehsan apo tehs poleohs anehr eis ta skehnohmata aytoy kai iohab apestrepsen eis ieroysalehm pros ton basilea
20.23 kai iohab pros paseh teh dynamei israehl kai banaias yios iohdae epi toy chereththi kai epi toy pheleththi
20.24 kai adohniram epi toy phoroy kai iohsaphat yios achiloyth anamimnehskohn
20.25 kai soysa grammateys kai sadohk kai abiathar iereis
20.26 kai ge iras o iarin ehn iereys toy dayid
20.1 וְשָׁם נִקְרָא אִישׁ בְּלִיַּעַל וּשְׁמֹו שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי אִישׁ יְמִינִי וַיִּתְקַע בַּשֹּׁפָר וַיֹּאמֶר אֵין־לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה־לָנוּ בְּבֶן־יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל׃
20.2 וַיַּעַל כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי דָוִד אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי וְאִישׁ יְהוּדָה דָּבְקוּ בְמַלְכָּם מִן־הַיַּרְדֵּן וְעַד־יְרוּשָׁלִָם׃
20.3 וַיָּבֹא דָוִד אֶל־בֵּיתֹו יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר־נָשִׁים ׀ פִּלַגְשִׁים אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמֹר הַבַּיִת וַיִּתְּנֵם בֵּית־מִשְׁמֶרֶת וַיְכַלְכְּלֵם וַאֲלֵיהֶם לֹא־בָא וַתִּהְיֶינָה צְרֻרֹות עַד־יֹום מֻתָן אַלְמְנוּת חַיּוּת׃ ס
20.4 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־עֲמָשָׂא הַזְעֶק־לִי אֶת־אִישׁ־יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד׃
20.5 וַיֵּלֶךְ עֲמָשָׂא לְהַזְעִיק אֶת־יְהוּדָה [וַיִּיחֶר כ] (וַיֹּוחֶר ק) מִן־הַמֹּועֵד אֲשֶׁר יְעָדֹו׃ ס
20.6 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־אֲבִישַׁי עַתָּה יֵרַע לָנוּ שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי מִן־אַבְשָׁלֹום אַתָּה קַח אֶת־עַבְדֵי אֲדֹנֶיךָ וּרְדֹף אַחֲרָיו פֶּן־מָצָא לֹו עָרִים בְּצֻרֹות וְהִצִּיל עֵינֵנוּ׃
20.7 וַיֵּצְאוּ אַחֲרָיו אַנְשֵׁי יֹואָב וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וְכָל־הַגִּבֹּרִים וַיֵּצְאוּ מִירוּשָׁלִַם לִרְדֹּף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי׃
20.8 הֵם עִם־הָאֶבֶן הַגְּדֹולָה אֲשֶׁר בְּגִבְעֹון וַעֲמָשָׂא בָּא לִפְנֵיהֶם וְיֹואָב חָגוּר ׀ מִדֹּו לְבֻשׁוּ [וְעָלֹו כ] (וְעָלָיו ק) חֲגֹור חֶרֶב מְצֻמֶּדֶת עַל־מָתְנָיו בְּתַעְרָהּ וְהוּא יָצָא וַתִּפֹּל׃ ס
20.9 וַיֹּאמֶר יֹואָב לַעֲמָשָׂא הֲשָׁלֹום אַתָּה אָחִי וַתֹּחֶז יַד־יְמִין יֹואָב בִּזְקַן עֲמָשָׂא לִנְשָׁק־לֹו׃
20.10 וַעֲמָשָׂא לֹא־נִשְׁמַר בַּחֶרֶב ׀ אֲשֶׁר בְּיַד־יֹואָב וַיַּכֵּהוּ בָהּ אֶל־הַחֹמֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ מֵעָיו אַרְצָה וְלֹא־שָׁנָה לֹו וַיָּמֹת ס וְיֹואָב וַאֲבִישַׁי אָחִיו רָדַף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי׃
20.11 וְאִישׁ עָמַד עָלָיו מִנַּעֲרֵי יֹואָב וַיֹּאמֶר מִי אֲשֶׁר חָפֵץ בְּיֹואָב וּמִי אֲשֶׁר־לְדָוִד אַחֲרֵי יֹואָב׃
20.12 וַעֲמָשָׂא מִתְגֹּלֵל בַּדָּם בְּתֹוךְ הַמְּסִלָּה וַיַּרְא הָאִישׁ כִּי־עָמַד כָּל־הָעָם וַיַּסֵּב אֶת־עֲמָשָׂא מִן־הַמְסִלָּה הַשָּׂדֶה וַיַּשְׁלֵךְ עָלָיו בֶּגֶד כַּאֲשֶׁר רָאָה כָּל־הַבָּא עָלָיו וְעָמָד׃
20.13 כַּאֲשֶׁר הֹגָה מִן־הַמְסִלָּה עָבַר כָּל־אִישׁ אַחֲרֵי יֹואָב לִרְדֹּף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי׃
20.14 וַיַּעֲבֹר בְּכָל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָבֵלָה וּבֵית מַעֲכָה וְכָל־הַבֵּרִים ס [וַיִּקְלֵהוּ כ] (וַיִּקָּהֲלוּ ק) וַיָּבֹאוּ אַף־אַחֲרָיו׃
20.15 וַיָּבֹאוּ וַיָּצֻרוּ עָלָיו בְּאָבֵלָה בֵּית הַמַּעֲכָה וַיִּשְׁפְּכוּ סֹלְלָה אֶל־הָעִיר וַתַּעֲמֹד בַּחֵל וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר אֶת־יֹואָב מַשְׁחִיתִם לְהַפִּיל הַחֹומָה׃
20.16 וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה מִן־הָעִיר שִׁמְעוּ שִׁמְעוּ אִמְרוּ־נָא אֶל־יֹואָב קְרַב עַד־הֵנָּה וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ׃
20.17 וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַאַתָּה יֹואָב וַיֹּאמֶר אָנִי וַתֹּאמֶר לֹו שְׁמַע דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ וַיֹּאמֶר שֹׁמֵעַ אָנֹכִי׃
20.18 וַתֹּאמֶר לֵאמֹר דַּבֵּר יְדַבְּרוּ בָרִאשֹׁנָה לֵאמֹר שָׁאֹל יְשָׁאֲלוּ בְּאָבֵל וְכֵן הֵתַמּוּ׃
20.19 אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת יְהוָה׃ פ
20.20 וַיַּעַן יֹואָב וַיֹּאמַר חָלִילָה חָלִילָה לִי אִם־אֲבַלַּע וְאִם־אַשְׁחִית׃
20.21 לֹא־כֵן הַדָּבָר כִּי אִישׁ מֵהַר אֶפְרַיִם שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי שְׁמֹו נָשָׂא יָדֹו בַּמֶּלֶךְ בְּדָוִד תְּנוּ־אֹתֹו לְבַדֹּו וְאֵלְכָה מֵעַל הָעִיר וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל־יֹואָב הִנֵּה רֹאשֹׁו מֻשְׁלָךְ אֵלֶיךָ בְּעַד הַחֹומָה׃
20.22 וַתָּבֹוא הָאִשָּׁה אֶל־כָּל־הָעָם בְּחָכְמָתָהּ וַיִּכְרְתוּ אֶת־רֹאשׁ שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי וַיַּשְׁלִכוּ אֶל־יֹואָב וַיִּתְקַע בַּשֹּׁופָר וַיָּפֻצוּ מֵעַל־הָעִיר אִישׁ לְאֹהָלָיו וְיֹואָב שָׁב יְרוּשָׁלִַם אֶל־הַמֶּלֶךְ׃ ס
20.23 וְיֹואָב אֶל כָּל־הַצָּבָא יִשְׂרָאֵל וּבְנָיָה בֶּן־יְהֹויָדָע עַל־ [הַכְּרִי כ] (הַכְּרֵתִי ק) וְעַל־הַפְּלֵתִי׃
20.24 וַאֲדֹרָם עַל־הַמַּס וִיהֹושָׁפָט בֶּן־אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר׃
20.25 [וּשֵׁיָא כ] (וּשְׁוָא ק) סֹפֵר וְצָדֹוק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִים׃
20.26 וְגַם עִירָא הַיָּאִרִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד׃ ס
20.1 wxxaam niqraaA Aijxx blijaOal wxxmow xxaebaO baen-bikrij Aijxx jmijnij wajitqaO baxxopaar wajoAmaer Aejn-laanw helaeq bdaawid wloA nahalaaH-laanw bbaen-jixxaj Aijxx lAoHaalaajw jixraaAel׃
20.2 wajaOal kaal-Aijxx jixraaAel meAaharej daawid Aaharej xxaebaO baen-bikrij wAijxx jHwdaaH daabqw bmalkaam min-Hajarden wOad-jrwxxaalaaim׃
20.3 wajaaboA daawid Aael-bejtow jrwxxaalaim wajiqah Hamaelaek Aet Oaexaer-naaxxijm pilagxxijm Aaxxaer Hinijha lixxmor Habajit wajitnem bejt-mixxmaeraet wajkalklem waAalejHaem loA-baaA watiHjaejnaaH crurowt Oad-jowm mutaan Aalmnwt hajwt׃ s
20.4 wajoAmaer Hamaelaek Aael-OamaaxaaA HazOaeq-lij Aaet-Aijxx-jHwdaaH xxloxxaet jaamijm wAataaH poH Oamod׃
20.5 wajelaek OamaaxaaA lHazOijq Aaet-jHwdaaH [wajijhaer k] (wajowhaer q) min-HamowOed Aaxxaer jOaadow׃ s
20.6 wajoAmaer daawid Aael-Aabijxxaj OataaH jeraO laanw xxaebaO baen-bikrij min-Aabxxaalowm AataaH qah Aaet-Oabdej Aadonaejkaa wrdop Aaharaajw paen-maacaaA low Oaarijm bcurowt wHicijl Oejnenw׃
20.7 wajecAw Aaharaajw Aanxxej jowAaab wHakretij wHapletij wkaal-Hagiborijm wajecAw mijrwxxaalaim lirdop Aaharej xxaebaO baen-bikrij׃
20.8 Hem Oim-HaaAaebaen HagdowlaaH Aaxxaer bgibOown waOamaaxaaA baaA lipnejHaem wjowAaab haagwr midow lbuxxw [wOaalow k] (wOaalaajw q) hagowr haeraeb mcumaedaet Oal-maatnaajw btaOraaH wHwA jaacaaA watipol׃ s
20.9 wajoAmaer jowAaab laOamaaxaaA Haxxaalowm AataaH Aaahij watohaez jad-jmijn jowAaab bizqan OamaaxaaA linxxaaq-low׃
20.10 waOamaaxaaA loA-nixxmar bahaeraeb Aaxxaer bjad-jowAaab wajakeHw baaH Aael-Hahomaexx wajixxpok meOaajw AarcaaH wloA-xxaanaaH low wajaamot s wjowAaab waAabijxxaj Aaahijw raadap Aaharej xxaebaO baen-bikrij׃
20.11 wAijxx Oaamad Oaalaajw minaOarej jowAaab wajoAmaer mij Aaxxaer haapec bjowAaab wmij Aaxxaer-ldaawid Aaharej jowAaab׃
20.12 waOamaaxaaA mitgolel badaam btowk HamsilaaH wajarA HaaAijxx kij-Oaamad kaal-HaaOaam wajaseb Aaet-OamaaxaaA min-HamsilaaH HaxaadaeH wajaxxlek Oaalaajw baegaed kaAaxxaer raaAaaH kaal-HabaaA Oaalaajw wOaamaad׃
20.13 kaAaxxaer HogaaH min-HamsilaaH Oaabar kaal-Aijxx Aaharej jowAaab lirdop Aaharej xxaebaO baen-bikrij׃
20.14 wajaOabor bkaal-xxibTej jixraaAel AaabelaaH wbejt maOakaaH wkaal-Haberijm s [wajiqleHw k] (wajiqaaHalw q) wajaaboAw Aap-Aaharaajw׃
20.15 wajaaboAw wajaacurw Oaalaajw bAaabelaaH bejt HamaOakaaH wajixxpkw sollaaH Aael-HaaOijr wataOamod bahel wkaal-HaaOaam Aaxxaer Aaet-jowAaab maxxhijtim lHapijl HahowmaaH׃
20.16 watiqraaA AixxaaH hakaamaaH min-HaaOijr xximOw xximOw Aimrw-naaA Aael-jowAaab qrab Oad-HenaaH waAadabraaH Aelaejkaa׃
20.17 wajiqrab AelaejHaa watoAmaer HaaAixxaaH HaAataaH jowAaab wajoAmaer Aaanij watoAmaer low xxmaO dibrej Aamaataekaa wajoAmaer xxomeOa Aaanokij׃
20.18 watoAmaer leAmor daber jdabrw baariAxxonaaH leAmor xxaaAol jxxaaAalw bAaabel wken Hetamw׃
20.19 Aaanokij xxlumej Aaemwnej jixraaAel AataaH mbaqexx lHaamijt Oijr wAem bjixraaAel laamaaH tbalaO nahalat jHwaaH׃ p
20.20 wajaOan jowAaab wajoAmar haalijlaaH haalijlaaH lij Aim-AabalaO wAim-Aaxxhijt׃
20.21 loA-ken Hadaabaar kij Aijxx meHar Aaeprajim xxaebaO baen-bikrij xxmow naaxaaA jaadow bamaelaek bdaawid tnw-Aotow lbadow wAelkaaH meOal HaaOijr watoAmaer HaaAixxaaH Aael-jowAaab HineH roAxxow muxxlaak Aelaejkaa bOad HahowmaaH׃
20.22 wataabowA HaaAixxaaH Aael-kaal-HaaOaam bhaakmaataaH wajikrtw Aaet-roAxx xxaebaO baen-bikrij wajaxxlikw Aael-jowAaab wajitqaO baxxowpaar wajaapucw meOal-HaaOijr Aijxx lAoHaalaajw wjowAaab xxaab jrwxxaalaim Aael-Hamaelaek׃ s
20.23 wjowAaab Aael kaal-HacaabaaA jixraaAel wbnaajaaH baen-jHowjaadaaO Oal- [Hakrij k] (Hakretij q) wOal-Hapletij׃
20.24 waAadoraam Oal-Hamas wijHowxxaapaaT baen-Aahijlwd Hamazkijr׃
20.25 [wxxejaaA k] (wxxwaaA q) soper wcaadowq wAaebjaataar koHanijm׃
20.26 wgam OijraaA HajaaAirij HaajaaH koHen ldaawid׃ s
20.1 ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן־בכרי איש ימיני ויתקע בשפר ויאמר אין־לנו חלק בדוד ולא נחלה־לנו בבן־ישי איש לאהליו ישראל׃
20.2 ויעל כל־איש ישראל מאחרי דוד אחרי שבע בן־בכרי ואיש יהודה דבקו במלכם מן־הירדן ועד־ירושלם׃
20.3 ויבא דוד אל־ביתו ירושלם ויקח המלך את עשר־נשים ׀ פלגשים אשר הניח לשמר הבית ויתנם בית־משמרת ויכלכלם ואליהם לא־בא ותהיינה צררות עד־יום מתן אלמנות חיות׃ ס
20.4 ויאמר המלך אל־עמשא הזעק־לי את־איש־יהודה שלשת ימים ואתה פה עמד׃
20.5 וילך עמשא להזעיק את־יהודה [וייחר כ] (ויוחר ק) מן־המועד אשר יעדו׃ ס
20.6 ויאמר דוד אל־אבישי עתה ירע לנו שבע בן־בכרי מן־אבשלום אתה קח את־עבדי אדניך ורדף אחריו פן־מצא לו ערים בצרות והציל עיננו׃
20.7 ויצאו אחריו אנשי יואב והכרתי והפלתי וכל־הגברים ויצאו מירושלם לרדף אחרי שבע בן־בכרי׃
20.8 הם עם־האבן הגדולה אשר בגבעון ועמשא בא לפניהם ויואב חגור ׀ מדו לבשו [ועלו כ] (ועליו ק) חגור חרב מצמדת על־מתניו בתערה והוא יצא ותפל׃ ס
20.9 ויאמר יואב לעמשא השלום אתה אחי ותחז יד־ימין יואב בזקן עמשא לנשק־לו׃
20.10 ועמשא לא־נשמר בחרב ׀ אשר ביד־יואב ויכהו בה אל־החמש וישפך מעיו ארצה ולא־שנה לו וימת ס ויואב ואבישי אחיו רדף אחרי שבע בן־בכרי׃
20.11 ואיש עמד עליו מנערי יואב ויאמר מי אשר חפץ ביואב ומי אשר־לדוד אחרי יואב׃
20.12 ועמשא מתגלל בדם בתוך המסלה וירא האיש כי־עמד כל־העם ויסב את־עמשא מן־המסלה השדה וישלך עליו בגד כאשר ראה כל־הבא עליו ועמד׃
20.13 כאשר הגה מן־המסלה עבר כל־איש אחרי יואב לרדף אחרי שבע בן־בכרי׃
20.14 ויעבר בכל־שבטי ישראל אבלה ובית מעכה וכל־הברים ס [ויקלהו כ] (ויקהלו ק) ויבאו אף־אחריו׃
20.15 ויבאו ויצרו עליו באבלה בית המעכה וישפכו סללה אל־העיר ותעמד בחל וכל־העם אשר את־יואב משחיתם להפיל החומה׃
20.16 ותקרא אשה חכמה מן־העיר שמעו שמעו אמרו־נא אל־יואב קרב עד־הנה ואדברה אליך׃
20.17 ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב ויאמר אני ותאמר לו שמע דברי אמתך ויאמר שמע אנכי׃
20.18 ותאמר לאמר דבר ידברו בראשנה לאמר שאל ישאלו באבל וכן התמו׃
20.19 אנכי שלמי אמוני ישראל אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל למה תבלע נחלת יהוה׃ פ
20.20 ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי אם־אבלע ואם־אשחית׃
20.21 לא־כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן־בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד תנו־אתו לבדו ואלכה מעל העיר ותאמר האשה אל־יואב הנה ראשו משלך אליך בעד החומה׃
20.22 ותבוא האשה אל־כל־העם בחכמתה ויכרתו את־ראש שבע בן־בכרי וישלכו אל־יואב ויתקע בשופר ויפצו מעל־העיר איש לאהליו ויואב שב ירושלם אל־המלך׃ ס
20.23 ויואב אל כל־הצבא ישראל ובניה בן־יהוידע על־ [הכרי כ] (הכרתי ק) ועל־הפלתי׃
20.24 ואדרם על־המס ויהושפט בן־אחילוד המזכיר׃
20.25 [ושיא כ] (ושוא ק) ספר וצדוק ואביתר כהנים׃
20.26 וגם עירא היארי היה כהן לדוד׃ ס
20.1 wxm nqrA Ajx bljOl wxmw xbO bn-bkrj Ajx jmjnj wjtqO bxpr wjAmr Ajn-lnw hlq bdwd wlA nhlH-lnw bbn-jxj Ajx lAHljw jxrAl׃
20.2 wjOl kl-Ajx jxrAl mAhrj dwd Ahrj xbO bn-bkrj wAjx jHwdH dbqw bmlkm mn-Hjrdn wOd-jrwxlm׃
20.3 wjbA dwd Al-bjtw jrwxlm wjqh Hmlk At Oxr-nxjm plgxjm Axr Hnjh lxmr Hbjt wjtnm bjt-mxmrt wjklklm wAljHm lA-bA wtHjjnH crrwt Od-jwm mtn Almnwt hjwt׃ s
20.4 wjAmr Hmlk Al-OmxA HzOq-lj At-Ajx-jHwdH xlxt jmjm wAtH pH Omd׃
20.5 wjlk OmxA lHzOjq At-jHwdH [wjjhr k] (wjwhr q) mn-HmwOd Axr jOdw׃ s
20.6 wjAmr dwd Al-Abjxj OtH jrO lnw xbO bn-bkrj mn-Abxlwm AtH qh At-Obdj Adnjk wrdp Ahrjw pn-mcA lw Orjm bcrwt wHcjl Ojnnw׃
20.7 wjcAw Ahrjw Anxj jwAb wHkrtj wHpltj wkl-Hgbrjm wjcAw mjrwxlm lrdp Ahrj xbO bn-bkrj׃
20.8 Hm Om-HAbn HgdwlH Axr bgbOwn wOmxA bA lpnjHm wjwAb hgwr mdw lbxw [wOlw k] (wOljw q) hgwr hrb mcmdt Ol-mtnjw btOrH wHwA jcA wtpl׃ s
20.9 wjAmr jwAb lOmxA Hxlwm AtH Ahj wthz jd-jmjn jwAb bzqn OmxA lnxq-lw׃
20.10 wOmxA lA-nxmr bhrb Axr bjd-jwAb wjkHw bH Al-Hhmx wjxpk mOjw ArcH wlA-xnH lw wjmt s wjwAb wAbjxj Ahjw rdp Ahrj xbO bn-bkrj׃
20.11 wAjx Omd Oljw mnOrj jwAb wjAmr mj Axr hpc bjwAb wmj Axr-ldwd Ahrj jwAb׃
20.12 wOmxA mtgll bdm btwk HmslH wjrA HAjx kj-Omd kl-HOm wjsb At-OmxA mn-HmslH HxdH wjxlk Oljw bgd kAxr rAH kl-HbA Oljw wOmd׃
20.13 kAxr HgH mn-HmslH Obr kl-Ajx Ahrj jwAb lrdp Ahrj xbO bn-bkrj׃
20.14 wjObr bkl-xbTj jxrAl AblH wbjt mOkH wkl-Hbrjm s [wjqlHw k] (wjqHlw q) wjbAw Ap-Ahrjw׃
20.15 wjbAw wjcrw Oljw bAblH bjt HmOkH wjxpkw sllH Al-HOjr wtOmd bhl wkl-HOm Axr At-jwAb mxhjtm lHpjl HhwmH׃
20.16 wtqrA AxH hkmH mn-HOjr xmOw xmOw Amrw-nA Al-jwAb qrb Od-HnH wAdbrH Aljk׃
20.17 wjqrb AljH wtAmr HAxH HAtH jwAb wjAmr Anj wtAmr lw xmO dbrj Amtk wjAmr xmO Ankj׃
20.18 wtAmr lAmr dbr jdbrw brAxnH lAmr xAl jxAlw bAbl wkn Htmw׃
20.19 Ankj xlmj Amwnj jxrAl AtH mbqx lHmjt Ojr wAm bjxrAl lmH tblO nhlt jHwH׃ p
20.20 wjOn jwAb wjAmr hljlH hljlH lj Am-AblO wAm-Axhjt׃
20.21 lA-kn Hdbr kj Ajx mHr Aprjm xbO bn-bkrj xmw nxA jdw bmlk bdwd tnw-Atw lbdw wAlkH mOl HOjr wtAmr HAxH Al-jwAb HnH rAxw mxlk Aljk bOd HhwmH׃
20.22 wtbwA HAxH Al-kl-HOm bhkmtH wjkrtw At-rAx xbO bn-bkrj wjxlkw Al-jwAb wjtqO bxwpr wjpcw mOl-HOjr Ajx lAHljw wjwAb xb jrwxlm Al-Hmlk׃ s
20.23 wjwAb Al kl-HcbA jxrAl wbnjH bn-jHwjdO Ol- [Hkrj k] (Hkrtj q) wOl-Hpltj׃
20.24 wAdrm Ol-Hms wjHwxpT bn-Ahjlwd Hmzkjr׃
20.25 [wxjA k] (wxwA q) spr wcdwq wAbjtr kHnjm׃
20.26 wgm OjrA HjArj HjH kHn ldwd׃ s
20.1 Accidit quoque, ut ibi esset vir Belial nomine Seba filius Bochri Beniaminita; et cecinit bucina et ait: “ Non est nobis pars in David, neque hereditas in filio Isai! Vir Israel, in tabernacula tua! ”.
20.2 Et separatus est omnis vir Israel a David secutusque est Seba filium Bochri; viri autem Iudae adhaeserunt regi suo a Iordane usque Ierusalem.
20.3 Cumque venisset rex in domum suam Ierusalem, tulit decem mulieres concubinas, quas dereliquerat ad custodiendam domum, et tradidit eas in custodiam alimenta eis praebens. Et non est ingressus ad eas, sed erant clausae usque ad diem mortis suae in viduitate viventes.
20.4 Dixit autem rex Amasae: “ Convoca mihi omnes viros Iudae in diem tertium et tu adesto praesens ”.
20.5 Abiit ergo Amasa, ut convocaret Iudam; et moratus est ultra tempus, quod ei constituerat.
20.6 Ait autem David ad Abisai: “ Nunc magis afflicturus est nos Seba filius Bochri quam Absalom; tolle igitur servos domini tui et persequere eum, ne inveniat civitates munitas et effugiat nos ”.
20.7 Egressi sunt ergo cum eo viri Ioab, Cherethi quoque et Phelethi et omnes fortissimi; exierunt de Ierusalem ad persequendum Seba filium Bochri.
20.8 Cumque illi essent iuxta lapidem grandem, qui est in Gabaon, Amasa venerat ante eos. Porro Ioab accinctus erat habitu suo, et in cingulo super lumbos gladius absconditus erat, qui levi motu ex vagina in manum suam cecidit.
20.9 Dixitque Ioab ad Amasam: “ Estne pax tibi, mi frater? ”. Et tenuit manu dextera mentum Amasae, ut oscularetur eum.
20.10 Porro Amasa non observavit gladium in manu Ioab, qui percussit eum in inguine et effudit intestina eius in terram, nec secundum vulnus apposuit; et mortuus est. Ioab autem et Abisai frater eius persecuti sunt Seba filium Bochri.
20.11 Interea quidam de pueris Ioab stetit iuxta cadaver Amasae et dixit: “ Qui esse vult cum Ioab et pro David, sequatur Ioab! ”.
20.12 Amasa autem conspersus sanguine iacebat in media via. Vidit hoc vir quod subsisteret omnis populus ad videndum eum; et amovit Amasam de via in agrum operuitque eum vestimento, cum videret quod omnes transeuntes propter eum subsisterent.
20.13 Amoto igitur illo de via, transibat omnis vir sequens Ioab ad persequendum Seba filium Bochri.
20.14 Porro ille transierat per omnes tribus Israel usque in Abelbethmaacha; omnesque Bochritae congregati sunt et ingressi sunt etiam post eum.
20.15 Venerunt itaque et oppugnabant eum in Abelbethmaacha et fuderunt contra civitatem aggerem, qui stetit contra antemurale; et omnis populus, qui erat cum Ioab, moliebatur destruere muros.
20.16 Et exclamavit mulier sapiens de civitate: “ Audite, audite! Dicite Ioab: “Appropinqua huc, et loquar tecum” ”.
20.17 Qui cum accessisset ad eam, ait illi: “ Tu es Ioab? ”. Et ille respondit: “ Ego ”. Ad quem sic locuta est: “ Audi sermones ancillae tuae ”. Qui respondit: “ Audio ”.
20.18 Rursumque illa: “ Sermo, inquit, dicebatur in vetere proverbio: “Interrogent in Abel, et sic perficient rem”.
20.19 Ego pacifica fidelium Israel, et tu quaeris subruere civitatem et evertere matrem in Israel. Quare praecipitas hereditatem Domini? ”.
20.20 Respondensque Ioab ait: “ Absit, absit hoc a me; non praecipito neque demolior.
20.21 Non se sic habet res, sed homo de monte Ephraim, Seba filius Bochri cognomine, levavit manum suam contra regem David; tradite illum solum, et recedam a civitate”. Et ait mulier ad Ioab: “ Ecce, caput eius mittetur ad te per murum ”.
20.22 Ingressa est ergo ad omnem populum et locuta est eis sapienter. Qui abscissum caput Seba filii Bochri proiecerunt ad Ioab. Et ille cecinit tuba, et recesserunt ab urbe unusquisque in tabernacula sua. Ioab autem reversus est Ierusalem ad regem.
20.23 Erat ergo Ioab super omnem exercitum Israel; Banaias autem filius Ioiadae super Cherethaeos et Phelethaeos;
20.24 Adoniram vero super onera; porro Iosaphat filius Ahilud a commentariis.
20.25 Siva autem scriba, Sadoc vero et Abiathar sacerdotes;
20.26 Hira quoque Iairites erat sacerdos David.
21.1 Es war aber zu Davids Zeiten eine Hungersnot drei Jahre lang, Jahr für Jahr. Und David suchte das Angesicht des HERRN. Und der HERR sprach: Es ist wegen Saul und wegen des Hauses der Blutschuld, weil er die Gibeoniter getötet hat!
21.2 Da ließ der König die Gibeoniter rufen und redete mit ihnen. Die Gibeoniter aber gehörten nicht zu den Kindern Israel, sondern waren von den Amoritern übriggeblieben; die Kinder Israel hatten ihnen geschworen; dennoch suchte Saul sie zu schlagen in seinem Eifer für die Kinder Israel und Juda.
21.3 So sprach nun David zu den Gibeonitern: Was soll ich euch tun? Und womit soll ich Sühne leisten, damit ihr das Erbteil des HERRN segnet?
21.4 Die Gibeoniter sprachen zu ihm: Wir verlangen weder Gold noch Silber von Saul und seinem Hause, auch ist uns nicht darum zu tun, jemand in Israel zu töten. Er sprach: Was wollt ihr denn, daß ich euch tun soll?
21.5 Sie sprachen zum König: Von dem Manne, der uns verderbte und uns zu vertilgen trachtete, daß wir in ganz Israel keinen Bestand mehr haben sollten,
21.6 von dessen Söhnen sollen uns sieben Männer gegeben werden, daß wir sie aufhängen vor dem HERRN zu Gibea Sauls, des Erwählten des HERRN. Der König sprach: Ich will sie geben!
21.7 Aber der König verschonte Mephiboset, den Sohn Jonatans, des Sohnes Sauls, wegen des Eides bei dem HERRN, der zwischen ihnen war, nämlich zwischen David und Jonatan, dem Sohne Sauls.
21.8 Aber die beiden Söhne, welche Rizpa, Ajas' Tochter, Saul geboren hatte, Armoni und Mephiboset, dazu die fünf Söhne, welche Merab, die Tochter Sauls, Adriel, dem Sohne Barsillais, dem Mecholatiter, geboren hatte, nahm der König
21.9 und gab sie in die Hand der Gibeoniter; die hängten sie auf dem Berge vor dem HERRN auf. Also fielen diese sieben auf einmal und wurden getötet in den ersten Tagen der Gerstenernte.
21.10 Da nahm Rizpa, die Tochter Ajas, das Trauergewand und breitete es für sich auf dem Felsen aus, vom Anfang der Ernte an, bis das Wasser vom Himmel über sie troff; und sie ließ weder des Tages die Vögel des Himmels auf ihnen ruhen, noch des Nachts die Tiere des Feldes.
21.11 Als nun dem David angezeigt wurde, was Rizpa, die Tochter Ajas, Sauls Kebsweib, getan hatte,
21.12 ging David hin und nahm die Gebeine Sauls und die Gebeine Jonatans, seines Sohnes, von den Bürgern zu Jabes in Gilead, die sie von dem Platze zu Bethsan gestohlen hatten, wo die Philister sie aufgehängt hatten des Tages, als die Philister den Saul auf dem Gebirge Gilboa schlugen.
21.13 Und er brachte die Gebeine Sauls und die Gebeine seines Sohnes Jonatan von dort herauf; und man sammelte zu denselben die Gebeine der Gehängten;
21.14 und man begrub die Gebeine Sauls und seines Sohnes Jonatan zu Zela, im Lande Benjamin, im Grabe seines Vaters Kis; man tat alles, wie der König geboten hatte. Darnach ließ sich Gott für das Land erbitten.
21.15 Es erhob sich aber wieder ein Krieg der Philister wider Israel. Und David zog hinab und seine Knechte mit ihm, und sie stritten wider die Philister; David aber ward müde und setzte sich nieder. Da gedachte Ischbi-Benob,
21.16 einer der Kinder Raphas, der eine Lanze im Gewicht von dreihundert Schekel Erz hatte und mit einem neuen Schwert umgürtet war, er wolle David erschlagen.
21.17 Aber Abisai, der Sohn der Zeruja, half ihm und schlug den Philister tot. Da schwuren ihm die Männer Davids und sprachen: Du sollst nicht mehr mit uns in den Streit ausziehen, daß du die Leuchte Israels nicht auslöschest!
21.18 Darnach kam es nochmals zum Kriege mit den Philistern zu Gob. Da erschlug Sibechai, der Chuschatiter, den Soph, welcher auch einer von den Kindern Raphas war.
21.19 Und es erhob sich noch ein Kampf mit den Philistern zu Gob. Da erschlug Elchanan, der Sohn des Jaare-Orgim, ein Bethlehemiter, Goliat, den Gatiter, welcher einen Speer hatte, dessen Schaft wie ein Weberbaum war.
21.20 Und wieder kam es zum Kampfe bei Gat; daselbst war ein Mann von großer Länge, der hatte je sechs Finger an seinen Händen und je sechs Zehen an seinen Füßen, vierundzwanzig an der Zahl; der stammte auch von Rapha.
21.21 Als er nun Israel Hohn sprach, erschlug ihn Jonatan, der Sohn Simeis, des Bruders Davids.
21.22 Diese vier waren dem Rapha zu Gat geboren worden, und sie fielen durch die Hand Davids und seiner Knechte.
21.1 καὶ ἐγένετο λιμὸς ἐν ταῖς ἡμέραις δαυιδ τρία ἔτη ἐνιαυτὸς ἐχόμενος ἐνιαυτοῦ καὶ ἐζήτησεν δαυιδ τὸ πρόσωπον τοῦ κυρίου καὶ εἶπεν κύριος ἐπὶ σαουλ καὶ ἐπὶ τὸν οἶκον αὐτοῦ ἀδικία διὰ τὸ αὐτὸν θανάτῳ αἱμάτων περὶ οὗ ἐθανάτωσεν τοὺς γαβαωνίτας
21.2 καὶ ἐκάλεσεν ὁ βασιλεὺς δαυιδ τοὺς γαβαωνίτας καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς καὶ οἱ γαβαωνῖται οὐχ υἱοὶ ισραηλ εἰσίν ὅτι ἀλλ' ἢ ἐκ τοῦ λείμματος τοῦ αμορραίου καὶ οἱ υἱοὶ ισραηλ ὤμοσαν αὐτοῖς καὶ ἐζήτησεν σαουλ πατάξαι αὐτοὺς ἐν τῷ ζηλῶσαι αὐτὸν τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ ιουδα
21.3 καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς τοὺς γαβαωνίτας τί ποιήσω ὑμῖν καὶ ἐν τίνι ἐξιλάσομαι καὶ εὐλογήσετε τὴν κληρονομίαν κυρίου
21.4 καὶ εἶπαν αὐτῷ οἱ γαβαωνῖται οὐκ ἔστιν ἡμῖν ἀργύριον καὶ χρυσίον μετὰ σαουλ καὶ μετὰ τοῦ οἴκου αὐτοῦ καὶ οὐκ ἔστιν ἡμῖν ἀνὴρ θανατῶσαι ἐν ισραηλ καὶ εἶπεν τί ὑμεῖς λέγετε καὶ ποιήσω ὑμῖν
21.5 καὶ εἶπαν πρὸς τὸν βασιλέα ὁ ἀνὴρ συνετέλεσεν ἐφ' ἡμᾶς καὶ ἐδίωξεν ἡμᾶς ὃς παρελογίσατο ἐξολεθρεῦσαι ἡμᾶς ἀφανίσωμεν αὐτὸν τοῦ μὴ ἑστάναι αὐτὸν ἐν παντὶ ὁρίῳ ισραηλ
21.6 δότω ἡμῖν ἑπτὰ ἄνδρας ἐκ τῶν υἱῶν αὐτοῦ καὶ ἐξηλιάσωμεν αὐτοὺς τῷ κυρίῳ ἐν γαβαων σαουλ ἐκλεκτοὺς κυρίου καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς ἐγὼ δώσω
21.7 καὶ ἐφείσατο ὁ βασιλεὺς ἐπὶ μεμφιβοσθε υἱὸν ιωναθαν υἱοῦ σαουλ διὰ τὸν ὅρκον κυρίου τὸν ἀνὰ μέσον αὐτῶν ἀνὰ μέσον δαυιδ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν υἱοῦ σαουλ
21.8 καὶ ἔλαβεν ὁ βασιλεὺς τοὺς δύο υἱοὺς ρεσφα θυγατρὸς αια οὓς ἔτεκεν τῷ σαουλ τὸν ερμωνι καὶ τὸν μεμφιβοσθε καὶ τοὺς πέντε υἱοὺς μιχολ θυγατρὸς σαουλ οὓς ἔτεκεν τῷ εσριηλ υἱῷ βερζελλι τῷ μοουλαθι
21.9 καὶ ἔδωκεν αὐτοὺς ἐν χειρὶ τῶν γαβαωνιτῶν καὶ ἐξηλίασαν αὐτοὺς ἐν τῷ ὄρει ἔναντι κυρίου καὶ ἔπεσαν οἱ ἑπτὰ αὐτοὶ ἐπὶ τὸ αὐτό καὶ αὐτοὶ δὲ ἐθανατώθησαν ἐν ἡμέραις θερισμοῦ ἐν πρώτοις ἐν ἀρχῇ θερισμοῦ κριθῶν
21.10 καὶ ἔλαβεν ρεσφα θυγάτηρ αια τὸν σάκκον καὶ ἔπηξεν αὑτῇ πρὸς τὴν πέτραν ἐν ἀρχῇ θερισμοῦ κριθῶν ἕως ἔσταξεν ἐπ' αὐτοὺς ὕδωρ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ οὐκ ἔδωκεν τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ καταπαῦσαι ἐπ' αὐτοὺς ἡμέρας καὶ τὰ θηρία τοῦ ἀγροῦ νυκτός
21.11 καὶ ἀπηγγέλη τῷ δαυιδ ὅσα ἐποίησεν ρεσφα θυγάτηρ αια παλλακὴ σαουλ καὶ ἐξελύθησαν καὶ κατέλαβεν αὐτοὺς δαν υἱὸς ιωα ἐκ τῶν ἀπογόνων τῶν γιγάντων
21.12 καὶ ἐπορεύθη δαυιδ καὶ ἔλαβεν τὰ ὀστᾶ σαουλ καὶ τὰ ὀστᾶ ιωναθαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ παρὰ τῶν ἀνδρῶν υἱῶν ιαβις γαλααδ οἳ ἔκλεψαν αὐτοὺς ἐκ τῆς πλατείας βαιθσαν ὅτι ἔστησαν αὐτοὺς ἐκεῖ οἱ ἀλλόφυλοι ἐν ἡμέρᾳ ᾗ ἐπάταξαν οἱ ἀλλόφυλοι τὸν σαουλ ἐν γελβουε
21.13 καὶ ἀνήνεγκεν ἐκεῖθεν τὰ ὀστᾶ σαουλ καὶ τὰ ὀστᾶ ιωναθαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ συνήγαγεν τὰ ὀστᾶ τῶν ἐξηλιασμένων
21.14 καὶ ἔθαψαν τὰ ὀστᾶ σαουλ καὶ τὰ ὀστᾶ ιωναθαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ τῶν ἡλιασθέντων ἐν γῇ βενιαμιν ἐν τῇ πλευρᾷ ἐν τῷ τάφῳ κις τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ ἐποίησαν πάντα ὅσα ἐνετείλατο ὁ βασιλεύς καὶ ἐπήκουσεν ὁ θεὸς τῇ γῇ μετὰ ταῦτα
21.15 καὶ ἐγενήθη ἔτι πόλεμος τοῖς ἀλλοφύλοις μετὰ ισραηλ καὶ κατέβη δαυιδ καὶ οἱ παῖδες αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ καὶ ἐπολέμησαν μετὰ τῶν ἀλλοφύλων καὶ ἐξελύθη δαυιδ
21.16 καὶ ιεσβι ὃς ἦν ἐν τοῖς ἐκγόνοις τοῦ ραφα καὶ ὁ σταθμὸς τοῦ δόρατος αὐτοῦ τριακοσίων σίκλων ὁλκὴ χαλκοῦ καὶ αὐτὸς περιεζωσμένος κορύνην καὶ διενοεῖτο πατάξαι τὸν δαυιδ
21.17 καὶ ἐβοήθησεν αὐτῷ αβεσσα υἱὸς σαρουιας καὶ ἐπάταξεν τὸν ἀλλόφυλον καὶ ἐθανάτωσεν αὐτόν τότε ὤμοσαν οἱ ἄνδρες δαυιδ λέγοντες οὐκ ἐξελεύσῃ ἔτι μεθ' ἡμῶν εἰς πόλεμον καὶ οὐ μὴ σβέσῃς τὸν λύχνον ισραηλ
21.18 καὶ ἐγενήθη μετὰ ταῦτα ἔτι πόλεμος ἐν γεθ μετὰ τῶν ἀλλοφύλων τότε ἐπάταξεν σεβοχα ὁ αστατωθι τὸν σεφ τὸν ἐν τοῖς ἐκγόνοις τοῦ ραφα
21.19 καὶ ἐγένετο ὁ πόλεμος ἐν γοβ μετὰ τῶν ἀλλοφύλων καὶ ἐπάταξεν ελεαναν υἱὸς αριωργιμ ὁ βαιθλεεμίτης τὸν γολιαθ τὸν γεθθαῖον καὶ τὸ ξύλον τοῦ δόρατος αὐτοῦ ὡς ἀντίον ὑφαινόντων
21.20 καὶ ἐγένετο ἔτι πόλεμος ἐν γεθ καὶ ἦν ἀνὴρ μαδων καὶ οἱ δάκτυλοι τῶν χειρῶν αὐτοῦ καὶ οἱ δάκτυλοι τῶν ποδῶν αὐτοῦ ἓξ καὶ ἕξ εἴκοσι τέσσαρες ἀριθμῷ καί γε αὐτὸς ἐτέχθη τῷ ραφα
21.21 καὶ ὠνείδισεν τὸν ισραηλ καὶ ἐπάταξεν αὐτὸν ιωναθαν υἱὸς σεμεϊ ἀδελφοῦ δαυιδ
21.22 οἱ τέσσαρες οὗτοι ἐτέχθησαν ἀπόγονοι τῶν γιγάντων ἐν γεθ τῷ ραφα οἶκος καὶ ἔπεσαν ἐν χειρὶ δαυιδ καὶ ἐν χειρὶ τῶν δούλων αὐτοῦ
21.1 kai egeneto limos en tais ehmerais dayid tria eteh eniaytos echomenos eniaytoy kai ezehtehsen dayid to prosohpon toy kyrioy kai eipen kyrios epi saoyl kai epi ton oikon aytoy adikia dia to ayton thanatoh aimatohn peri oy ethanatohsen toys gabaohnitas
21.2 kai ekalesen o basileys dayid toys gabaohnitas kai eipen pros aytoys kai oi gabaohnitai oych yioi israehl eisin oti all' eh ek toy leimmatos toy amorraioy kai oi yioi israehl ohmosan aytois kai ezehtehsen saoyl pataxai aytoys en toh zehlohsai ayton toys yioys israehl kai ioyda
21.3 kai eipen dayid pros toys gabaohnitas ti poiehsoh ymin kai en tini exilasomai kai eylogehsete tehn klehronomian kyrioy
21.4 kai eipan aytoh oi gabaohnitai oyk estin ehmin argyrion kai chrysion meta saoyl kai meta toy oikoy aytoy kai oyk estin ehmin anehr thanatohsai en israehl kai eipen ti ymeis legete kai poiehsoh ymin
21.5 kai eipan pros ton basilea o anehr synetelesen eph' ehmas kai ediohxen ehmas os parelogisato exolethreysai ehmas aphanisohmen ayton toy meh estanai ayton en panti orioh israehl
21.6 dotoh ehmin epta andras ek tohn yiohn aytoy kai exehliasohmen aytoys toh kyrioh en gabaohn saoyl eklektoys kyrioy kai eipen o basileys egoh dohsoh
21.7 kai epheisato o basileys epi memphibosthe yion iohnathan yioy saoyl dia ton orkon kyrioy ton ana meson aytohn ana meson dayid kai ana meson iohnathan yioy saoyl
21.8 kai elaben o basileys toys dyo yioys respha thygatros aia oys eteken toh saoyl ton ermohni kai ton memphibosthe kai toys pente yioys michol thygatros saoyl oys eteken toh esriehl yioh berzelli toh mooylathi
21.9 kai edohken aytoys en cheiri tohn gabaohnitohn kai exehliasan aytoys en toh orei enanti kyrioy kai epesan oi epta aytoi epi to ayto kai aytoi de ethanatohthehsan en ehmerais therismoy en prohtois en archeh therismoy krithohn
21.10 kai elaben respha thygatehr aia ton sakkon kai epehxen ayteh pros tehn petran en archeh therismoy krithohn eohs estaxen ep' aytoys ydohr ek toy oyranoy kai oyk edohken ta peteina toy oyranoy katapaysai ep' aytoys ehmeras kai ta thehria toy agroy nyktos
21.11 kai apehggeleh toh dayid osa epoiehsen respha thygatehr aia pallakeh saoyl kai exelythehsan kai katelaben aytoys dan yios ioha ek tohn apogonohn tohn gigantohn
21.12 kai eporeytheh dayid kai elaben ta osta saoyl kai ta osta iohnathan toy yioy aytoy para tohn androhn yiohn iabis galaad oi eklepsan aytoys ek tehs plateias baithsan oti estehsan aytoys ekei oi allophyloi en ehmera eh epataxan oi allophyloi ton saoyl en gelboye
21.13 kai anehnegken ekeithen ta osta saoyl kai ta osta iohnathan toy yioy aytoy kai synehgagen ta osta tohn exehliasmenohn
21.14 kai ethapsan ta osta saoyl kai ta osta iohnathan toy yioy aytoy kai tohn ehliasthentohn en geh beniamin en teh pleyra en toh taphoh kis toy patros aytoy kai epoiehsan panta osa eneteilato o basileys kai epehkoysen o theos teh geh meta tayta
21.15 kai egenehtheh eti polemos tois allophylois meta israehl kai katebeh dayid kai oi paides aytoy met' aytoy kai epolemehsan meta tohn allophylohn kai exelytheh dayid
21.16 kai iesbi os ehn en tois ekgonois toy rapha kai o stathmos toy doratos aytoy triakosiohn siklohn olkeh chalkoy kai aytos periezohsmenos korynehn kai dienoeito pataxai ton dayid
21.17 kai eboehthehsen aytoh abessa yios saroyias kai epataxen ton allophylon kai ethanatohsen ayton tote ohmosan oi andres dayid legontes oyk exeleyseh eti meth' ehmohn eis polemon kai oy meh sbesehs ton lychnon israehl
21.18 kai egenehtheh meta tayta eti polemos en geth meta tohn allophylohn tote epataxen sebocha o astatohthi ton seph ton en tois ekgonois toy rapha
21.19 kai egeneto o polemos en gob meta tohn allophylohn kai epataxen eleanan yios ariohrgim o baithleemitehs ton goliath ton geththaion kai to xylon toy doratos aytoy ohs antion yphainontohn
21.20 kai egeneto eti polemos en geth kai ehn anehr madohn kai oi daktyloi tohn cheirohn aytoy kai oi daktyloi tohn podohn aytoy ex kai ex eikosi tessares arithmoh kai ge aytos etechtheh toh rapha
21.21 kai ohneidisen ton israehl kai epataxen ayton iohnathan yios semei adelphoy dayid
21.22 oi tessares oytoi etechthehsan apogonoi tohn gigantohn en geth toh rapha oikos kai epesan en cheiri dayid kai en cheiri tohn doylohn aytoy
21.1 וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת־פְּנֵי יְהוָה ס וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־שָׁאוּל וְאֶל־בֵּית הַדָּמִים עַל־אֲשֶׁר־הֵמִית אֶת־הַגִּבְעֹנִים׃
21.2 וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה כִּי אִם־מִיֶּתֶר הָאֱמֹרִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ לָהֶם וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתֹו לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה׃
21.3 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־הַגִּבְעֹנִים מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם וּבַמָּה אֲכַפֵּר וּבָרְכוּ אֶת־נַחֲלַת יְהוָה׃
21.4 וַיֹּאמְרוּ לֹו הַגִּבְעֹנִים אֵין־ [לִי כ] (לָנוּ ק) כֶּסֶף וְזָהָב עִם־שָׁאוּל וְעִם־בֵּיתֹו וְאֵין־לָנוּ אִישׁ לְהָמִית בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר מָה־אַתֶּם אֹמְרִים אֶעֱשֶׂה לָכֶם׃
21.5 וַיֹּאמְרוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה־לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל־גְּבֻל יִשְׂרָאֵל׃
21.6 [יְנָתָן־ כ] (יֻתַּן־לָנוּ ק) שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהֹוקַעֲנוּם לַיהוָה בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר יְהוָה ס וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲנִי אֶתֵּן׃
21.7 וַיַּחְמֹל הַמֶּלֶךְ עַל־מְפִי־בֹשֶׁת בֶּן־יְהֹונָתָן בֶּן־שָׁאוּל עַל־שְׁבֻעַת יְהוָה אֲשֶׁר בֵּינֹתָם בֵּין דָּוִד וּבֵין יְהֹונָתָן בֶּן־שָׁאוּל׃
21.8 וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶתשְׁ־נֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת־אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת־אַרְמֹנִי וְאֶת־מְפִבֹשֶׁת וְאֶת־חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת־שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן־בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי׃
21.9 וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי יְהוָה וַיִּפְּלוּ [שִׁבַעְתָּיִם כ] (שְׁבַעְתָּם ק) יָחַד [וְהֵם כ] (וְהֵמָּה ק) הֻמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשֹׁנִים [תְחִלַּת כ] (בִּתְחִלַּת ק) קְצִיר שְׂעֹרִים׃
21.10 וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת־אַיָּה אֶת־הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל־הַצּוּר מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ־מַיִם עֲלֵיהֶם מִן־הַשָּׁמָיִם וְלֹא־נָתְנָה עֹוף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם יֹומָם וְאֶת־חַיַּת הַשָּׂדֶה לָיְלָה׃
21.11 וַיֻּגַּד לְדָוִד אֵת אֲשֶׁר־עָשְׂתָה רִצְפָּה בַת־אַיָּה פִּלֶגֶשׁ שָׁאוּל׃
21.12 וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיִּקַּח אֶת־עַצְמֹות שָׁאוּל וְאֶת־עַצְמֹות יְהֹונָתָן בְּנֹו מֵאֵת בַּעֲלֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֲשֶׁר גָּנְבוּ אֹתָם מֵרְחֹב בֵּית־שַׁן אֲשֶׁר [תְּלוּם כ] (תְּלָאוּם ק) [שָׁם כ] [הַפְּלִשְׁתִּים כ] (שָׁמָּה ק) (פְּלִשְׁתִּים ק) בְּיֹום הַכֹּות פְּלִשְׁתִּים אֶת־שָׁאוּל בַּגִּלְבֹּעַ׃
21.13 וַיַּעַל מִשָּׁם אֶת־עַצְמֹות שָׁאוּל וְאֶת־עַצְמֹות יְהֹונָתָן בְּנֹו וַיַּאַסְפוּ אֶת־עַצְמֹות הַמּוּקָעִים׃
21.14 וַיִּקְבְּרוּ אֶת־עַצְמֹות־שָׁאוּל וִיהֹונָתָן־בְּנֹו בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו וַיַּעֲשׂוּ כֹּל אֲשֶׁר־צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ אַחֲרֵי־כֵן׃ פ
21.15 וַתְּהִי־עֹוד מִלְחָמָה לַפְּלִשְׁתִּים אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיֵּרֶד דָּוִד וַעֲבָדָיו עִמֹּו וַיִּלָּחֲמוּ אֶת־פְּלִשְׁתִּים וַיָּעַף דָּוִד׃
21.16 [וְיִשְׁבֹּו כ] (וְיִשְׁבִּי ק) בְּנֹב אֲשֶׁר ׀ בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינֹו שְׁלֹשׁ מֵאֹות מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה וַיֹּאמֶר לְהַכֹּות אֶת־דָּוִד׃
21.17 וַיַּעֲזָר־לֹו אֲבִישַׁי בֶּן־צְרוּיָה וַיַּךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִיתֵהוּ אָז נִשְׁבְּעוּ אַנְשֵׁי־דָוִד לֹו לֵאמֹר לֹא־תֵצֵא עֹוד אִתָּנוּ לַמִּלְחָמָה וְלֹא תְכַבֶּה אֶת־נֵר יִשְׂרָאֵל׃ פ
21.18 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַתְּהִי־עֹוד הַמִּלְחָמָה בְּגֹוב עִם־פְּלִשְׁתִּים אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת־סַף אֲשֶׁר בִּילִדֵי הָרָפָה׃ פ
21.19 וַתְּהִי־עֹוד הַמִּלְחָמָה בְּגֹוב עִם־פְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן־יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתֹו כִּמְנֹור אֹרְגִים׃ ס
21.20 וַתְּהִי־עֹוד מִלְחָמָה בְּגַת וַיְהִי ׀ אִישׁ [מָדִין כ] (מָדֹון ק) וְאֶצְבְּעֹת יָדָיו וְאֶצְבְּעֹת רַגְלָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִסְפָּר וְגַם־הוּא יֻלַּד לְהָרָפָה׃
21.21 וַיְחָרֵף אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּהוּ יְהֹונָתָן בֶּן־ [שִׁמְעִי כ] (שִׁמְעָה ק) אֲחִי דָוִד׃
21.22 אֶת־אַרְבַּעַת אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְהָרָפָה בְּגַת וַיִּפְּלוּ בְיַד־דָּוִד וּבְיַד עֲבָדָיו׃ פ
21.1 wajHij raaOaab bijmej daawid xxaaloxx xxaanijm xxaanaaH Aaharej xxaanaaH wajbaqexx daawid Aaet-pnej jHwaaH s wajoAmaer jHwaaH Aael-xxaaAwl wAael-bejt Hadaamijm Oal-Aaxxaer-Hemijt Aaet-HagibOonijm׃
21.2 wajiqraaA Hamaelaek lagibOonijm wajoAmaer AalejHaem wHagibOonijm loA mibnej jixraaAel HemaaH kij Aim-mijaetaer HaaAaemorij wbnej jixraaAel nixxbOw laaHaem wajbaqexx xxaaAwl lHakotaam bqanoAtow libnej-jixraaAel wijHwdaaH׃
21.3 wajoAmaer daawid Aael-HagibOonijm maaH AaeOaexaeH laakaem wbamaaH Aakaper wbaarkw Aaet-nahalat jHwaaH׃
21.4 wajoAmrw low HagibOonijm Aejn- [lij k] (laanw q) kaesaep wzaaHaab Oim-xxaaAwl wOim-bejtow wAejn-laanw Aijxx lHaamijt bjixraaAel wajoAmaer maaH-Aataem Aomrijm AaeOaexaeH laakaem׃
21.5 wajoAmrw Aael-Hamaelaek HaaAijxx Aaxxaer kilaanw waAaxxaer dimaaH-laanw nixxmadnw meHitjaceb bkaal-gbul jixraaAel׃
21.6 [jnaataan- k] (jutan-laanw q) xxibOaaH Aanaaxxijm mibaanaajw wHowqaOanwm lajHwaaH bgibOat xxaaAwl bhijr jHwaaH s wajoAmaer Hamaelaek Aanij Aaeten׃
21.7 wajahmol Hamaelaek Oal-mpij-boxxaet baen-jHownaataan baen-xxaaAwl Oal-xxbuOat jHwaaH Aaxxaer bejnotaam bejn daawid wbejn jHownaataan baen-xxaaAwl׃
21.8 wajiqah Hamaelaek Aaetxx-nej bnej ricpaaH bat-AajaaH Aaxxaer jaaldaaH lxxaaAwl Aaet-Aarmonij wAaet-mpiboxxaet wAaet-hamexxaet bnej mijkal bat-xxaaAwl Aaxxaer jaaldaaH lOadrijAel baen-barzilaj Hamholaatij׃
21.9 wajitnem bjad HagibOonijm wajoqijOum baaHaar lipnej jHwaaH wajiplw [xxibaOtaajim k] (xxbaOtaam q) jaahad [wHem k] (wHemaaH q) Humtw bijmej qaacijr baariAxxonijm [thilat k] (bithilat q) qcijr xOorijm׃
21.10 watiqah ricpaaH bat-AajaaH Aaet-Haxaq wataTeHw laaH Aael-Hacwr mithilat qaacijr Oad nitak-majim OalejHaem min-Haxxaamaajim wloA-naatnaaH Oowp Haxxaamajim laanwha OalejHaem jowmaam wAaet-hajat HaxaadaeH laajlaaH׃
21.11 wajugad ldaawid Aet Aaxxaer-OaaxtaaH ricpaaH bat-AajaaH pilaegaexx xxaaAwl׃
21.12 wajelaek daawid wajiqah Aaet-Oacmowt xxaaAwl wAaet-Oacmowt jHownaataan bnow meAet baOalej jaabejxx gilOaad Aaxxaer gaanbw Aotaam merhob bejt-xxan Aaxxaer [tlwm k] (tlaaAwm q) [xxaam k] [Haplixxtijm k] (xxaamaaH q) (plixxtijm q) bjowm Hakowt plixxtijm Aaet-xxaaAwl bagilboOa׃
21.13 wajaOal mixxaam Aaet-Oacmowt xxaaAwl wAaet-Oacmowt jHownaataan bnow wajaAaspw Aaet-Oacmowt HamwqaaOijm׃
21.14 wajiqbrw Aaet-Oacmowt-xxaaAwl wijHownaataan-bnow bAaeraec binjaamin bcelaaO bqaebaer qijxx Aaabijw wajaOaxw kol Aaxxaer-ciwaaH Hamaelaek wajeOaater AaeloHijm laaAaaraec Aaharej-ken׃ p
21.15 watHij-Oowd milhaamaaH laplixxtijm Aaet-jixraaAel wajeraed daawid waOabaadaajw Oimow wajilaahamw Aaet-plixxtijm wajaaOap daawid׃
21.16 [wjixxbow k] (wjixxbij q) bnob Aaxxaer bijlijdej HaaraapaaH wmixxqal qejnow xxloxx meAowt mixxqal nhoxxaet wHwA haagwr hadaaxxaaH wajoAmaer lHakowt Aaet-daawid׃
21.17 wajaOazaar-low Aabijxxaj baen-crwjaaH wajak Aaet-Haplixxtij wajmijteHw Aaaz nixxbOw Aanxxej-daawid low leAmor loA-teceA Oowd Aitaanw lamilhaamaaH wloA tkabaeH Aaet-ner jixraaAel׃ p
21.18 wajHij Aaharej-ken watHij-Oowd HamilhaamaaH bgowb Oim-plixxtijm Aaaz HikaaH sibkaj Hahuxxaatij Aaet-sap Aaxxaer bijlidej HaaraapaaH׃ p
21.19 watHij-Oowd HamilhaamaaH bgowb Oim-plixxtijm wajak Aaelhaanaan baen-jaOrej Aorgijm bejt Halahmij Aet gaaljaat Hagitij wOec hanijtow kimnowr Aorgijm׃ s
21.20 watHij-Oowd milhaamaaH bgat wajHij Aijxx [maadijn k] (maadown q) wAaecbOot jaadaajw wAaecbOot raglaajw xxexx waaxxexx Oaexrijm wAarbaO mispaar wgam-HwA julad lHaaraapaaH׃
21.21 wajhaarep Aaet-jixraaAel wajakeHw jHownaataan baen- [xximOij k] (xximOaaH q) Aahij daawid׃
21.22 Aaet-AarbaOat AelaeH juldw lHaaraapaaH bgat wajiplw bjad-daawid wbjad Oabaadaajw׃ p
21.1 ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה ויבקש דוד את־פני יהוה ס ויאמר יהוה אל־שאול ואל־בית הדמים על־אשר־המית את־הגבענים׃
21.2 ויקרא המלך לגבענים ויאמר אליהם והגבענים לא מבני ישראל המה כי אם־מיתר האמרי ובני ישראל נשבעו להם ויבקש שאול להכתם בקנאתו לבני־ישראל ויהודה׃
21.3 ויאמר דוד אל־הגבענים מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את־נחלת יהוה׃
21.4 ויאמרו לו הגבענים אין־ [לי כ] (לנו ק) כסף וזהב עם־שאול ועם־ביתו ואין־לנו איש להמית בישראל ויאמר מה־אתם אמרים אעשה לכם׃
21.5 ויאמרו אל־המלך האיש אשר כלנו ואשר דמה־לנו נשמדנו מהתיצב בכל־גבל ישראל׃
21.6 [ינתן־ כ] (יתן־לנו ק) שבעה אנשים מבניו והוקענום ליהוה בגבעת שאול בחיר יהוה ס ויאמר המלך אני אתן׃
21.7 ויחמל המלך על־מפי־בשת בן־יהונתן בן־שאול על־שבעת יהוה אשר בינתם בין דוד ובין יהונתן בן־שאול׃
21.8 ויקח המלך אתש־ני בני רצפה בת־איה אשר ילדה לשאול את־ארמני ואת־מפבשת ואת־חמשת בני מיכל בת־שאול אשר ילדה לעדריאל בן־ברזלי המחלתי׃
21.9 ויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני יהוה ויפלו [שבעתים כ] (שבעתם ק) יחד [והם כ] (והמה ק) המתו בימי קציר בראשנים [תחלת כ] (בתחלת ק) קציר שערים׃
21.10 ותקח רצפה בת־איה את־השק ותטהו לה אל־הצור מתחלת קציר עד נתך־מים עליהם מן־השמים ולא־נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם ואת־חית השדה לילה׃
21.11 ויגד לדוד את אשר־עשתה רצפה בת־איה פלגש שאול׃
21.12 וילך דוד ויקח את־עצמות שאול ואת־עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית־שן אשר [תלום כ] (תלאום ק) [שם כ] [הפלשתים כ] (שמה ק) (פלשתים ק) ביום הכות פלשתים את־שאול בגלבע׃
21.13 ויעל משם את־עצמות שאול ואת־עצמות יהונתן בנו ויאספו את־עצמות המוקעים׃
21.14 ויקברו את־עצמות־שאול ויהונתן־בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קיש אביו ויעשו כל אשר־צוה המלך ויעתר אלהים לארץ אחרי־כן׃ פ
21.15 ותהי־עוד מלחמה לפלשתים את־ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את־פלשתים ויעף דוד׃
21.16 [וישבו כ] (וישבי ק) בנב אשר ׀ בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את־דוד׃
21.17 ויעזר־לו אבישי בן־צרויה ויך את־הפלשתי וימיתהו אז נשבעו אנשי־דוד לו לאמר לא־תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את־נר ישראל׃ פ
21.18 ויהי אחרי־כן ותהי־עוד המלחמה בגוב עם־פלשתים אז הכה סבכי החשתי את־סף אשר בילדי הרפה׃ פ
21.19 ותהי־עוד המלחמה בגוב עם־פלשתים ויך אלחנן בן־יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים׃ ס
21.20 ותהי־עוד מלחמה בגת ויהי ׀ איש [מדין כ] (מדון ק) ואצבעת ידיו ואצבעת רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר וגם־הוא ילד להרפה׃
21.21 ויחרף את־ישראל ויכהו יהונתן בן־ [שמעי כ] (שמעה ק) אחי דוד׃
21.22 את־ארבעת אלה ילדו להרפה בגת ויפלו ביד־דוד וביד עבדיו׃ פ
21.1 wjHj rOb bjmj dwd xlx xnjm xnH Ahrj xnH wjbqx dwd At-pnj jHwH s wjAmr jHwH Al-xAwl wAl-bjt Hdmjm Ol-Axr-Hmjt At-HgbOnjm׃
21.2 wjqrA Hmlk lgbOnjm wjAmr AljHm wHgbOnjm lA mbnj jxrAl HmH kj Am-mjtr HAmrj wbnj jxrAl nxbOw lHm wjbqx xAwl lHktm bqnAtw lbnj-jxrAl wjHwdH׃
21.3 wjAmr dwd Al-HgbOnjm mH AOxH lkm wbmH Akpr wbrkw At-nhlt jHwH׃
21.4 wjAmrw lw HgbOnjm Ajn- [lj k] (lnw q) ksp wzHb Om-xAwl wOm-bjtw wAjn-lnw Ajx lHmjt bjxrAl wjAmr mH-Atm Amrjm AOxH lkm׃
21.5 wjAmrw Al-Hmlk HAjx Axr klnw wAxr dmH-lnw nxmdnw mHtjcb bkl-gbl jxrAl׃
21.6 [jntn- k] (jtn-lnw q) xbOH Anxjm mbnjw wHwqOnwm ljHwH bgbOt xAwl bhjr jHwH s wjAmr Hmlk Anj Atn׃
21.7 wjhml Hmlk Ol-mpj-bxt bn-jHwntn bn-xAwl Ol-xbOt jHwH Axr bjntm bjn dwd wbjn jHwntn bn-xAwl׃
21.8 wjqh Hmlk Atx-nj bnj rcpH bt-AjH Axr jldH lxAwl At-Armnj wAt-mpbxt wAt-hmxt bnj mjkl bt-xAwl Axr jldH lOdrjAl bn-brzlj Hmhltj׃
21.9 wjtnm bjd HgbOnjm wjqjOm bHr lpnj jHwH wjplw [xbOtjm k] (xbOtm q) jhd [wHm k] (wHmH q) Hmtw bjmj qcjr brAxnjm [thlt k] (bthlt q) qcjr xOrjm׃
21.10 wtqh rcpH bt-AjH At-Hxq wtTHw lH Al-Hcwr mthlt qcjr Od ntk-mjm OljHm mn-Hxmjm wlA-ntnH Owp Hxmjm lnwh OljHm jwmm wAt-hjt HxdH ljlH׃
21.11 wjgd ldwd At Axr-OxtH rcpH bt-AjH plgx xAwl׃
21.12 wjlk dwd wjqh At-Ocmwt xAwl wAt-Ocmwt jHwntn bnw mAt bOlj jbjx glOd Axr gnbw Atm mrhb bjt-xn Axr [tlwm k] (tlAwm q) [xm k] [Hplxtjm k] (xmH q) (plxtjm q) bjwm Hkwt plxtjm At-xAwl bglbO׃
21.13 wjOl mxm At-Ocmwt xAwl wAt-Ocmwt jHwntn bnw wjAspw At-Ocmwt HmwqOjm׃
21.14 wjqbrw At-Ocmwt-xAwl wjHwntn-bnw bArc bnjmn bclO bqbr qjx Abjw wjOxw kl Axr-cwH Hmlk wjOtr AlHjm lArc Ahrj-kn׃ p
21.15 wtHj-Owd mlhmH lplxtjm At-jxrAl wjrd dwd wObdjw Omw wjlhmw At-plxtjm wjOp dwd׃
21.16 [wjxbw k] (wjxbj q) bnb Axr bjljdj HrpH wmxql qjnw xlx mAwt mxql nhxt wHwA hgwr hdxH wjAmr lHkwt At-dwd׃
21.17 wjOzr-lw Abjxj bn-crwjH wjk At-Hplxtj wjmjtHw Az nxbOw Anxj-dwd lw lAmr lA-tcA Owd Atnw lmlhmH wlA tkbH At-nr jxrAl׃ p
21.18 wjHj Ahrj-kn wtHj-Owd HmlhmH bgwb Om-plxtjm Az HkH sbkj Hhxtj At-sp Axr bjldj HrpH׃ p
21.19 wtHj-Owd HmlhmH bgwb Om-plxtjm wjk Alhnn bn-jOrj Argjm bjt Hlhmj At gljt Hgtj wOc hnjtw kmnwr Argjm׃ s
21.20 wtHj-Owd mlhmH bgt wjHj Ajx [mdjn k] (mdwn q) wAcbOt jdjw wAcbOt rgljw xx wxx Oxrjm wArbO mspr wgm-HwA jld lHrpH׃
21.21 wjhrp At-jxrAl wjkHw jHwntn bn- [xmOj k] (xmOH q) Ahj dwd׃
21.22 At-ArbOt AlH jldw lHrpH bgt wjplw bjd-dwd wbjd Obdjw׃ p
21.1 Facta est fames in diebus David tribus annis iugiter. Et consuluit David oraculum Domini, dixitque Dominus: “ Super Saul et super domum eius est sanguis, quia occidit Gabaonitas ”.
21.2 Vocatis ergo Gabaonitis, rex dixit ad eos — porro Gabaonitae non sunt de filiis Israel, sed reliquiae Amorraeorum; filii quippe Israel iuraverant eis, sed voluit Saul percutere eos zelo suo pro filiis Israel et Iudae —;
21.3 dixit ergo David ad Gabaonitas: “ Quid faciam vobis? Et quod erit vestri piaculum, ut benedicatis hereditati Domini? ”.
21.4 Dixeruntque ei Gabaonitae: “ Non est nobis super argento et auro quaestio contra Saul et contra domum eius; neque nobis licet interficere hominem de Israel ”. Ad quos ait: “ Quod ergo dixeritis, faciam vobis ”.
21.5 Qui dixerunt regi: “ De filiis viri, qui attrivit nos et cogitavit delere nos ita ut ne unus quidem nostrum residuus esset in cunctis finibus Israel,
21.6 dentur nobis septem viri, et suspendamus eos in patibulis Domino in Gabaon in monte Domini ”. Et ait rex: “ Ego dabo ”.
21.7 Pepercitque rex Meribbaal filio Ionathan filii Saul propter iusiurandum Domini, quod fuerat inter David et inter Ionathan filium Saul.
21.8 Tulit itaque rex duos filios Respha filiae Aia, quos peperit Saul, Armoni et Meribbaal, et quinque filios Merob filiae Saul, quos genuerat Hadrieli filio Berzellai, qui fuit de Molathi,
21.9 et dedit eos in manu Gabaonitarum, qui suspenderunt illos in monte coram Domino. Et ceciderunt hi septem simul, occisi in diebus messis primis, incipiente messione hordei.
21.10 Tollens autem Respha filia Aia cilicium substravit sibi super petram ab initio messis, donec stillaret aqua super eos de caelo, et non dimisit aves caeli considere super eos per diem neque bestias campi per noctem.
21.11 Et nuntiata sunt David, quae fecerat Respha filia Aia concubina Saul.
21.12 Et abiit David et tulit ossa Saul et ossa Ionathan filii eius a civibus Iabes Galaad, qui furati fuerant ea de platea Bethsan, in qua suspenderant eos Philisthim, cum interfecissent Saul in Gelboe,
21.13 et asportavit inde ossa Saul et ossa Ionathan filii eius; et colligentes ossa eorum, qui suspensi fuerant,
21.14 sepelierunt ea cum ossibus Saul et Ionathan filii eius in terra Beniamin in Sela, in sepulcro Cis patris eius. Feceruntque omnia, quae praeceperat rex; et repropitiatus est Deus terrae post haec.
21.15 Factum est autem rursum proelium Philisthinorum adversum Israel, et descendit David et servi eius cum eo, et pugnabant contra Philisthim, et fatigatus est David.
21.16 Iesbibenob, qui fuit de genere Rapha — ferrum hastae trecentos siclos appendebat — et accinctus erat ense novo, nisus est percutere David;
21.17 praesidioque ei fuit Abisai filius Sarviae et percussum Philisthaeum interfecit. Tunc iuraverunt viri David dicentes: “ Iam non egredieris nobiscum in bellum, ne exstinguas lucernam Israel ”.
21.18 Fuitque rursum bellum in Gob contra Philisthaeos; tunc percussit Sobbochai de Husa Saph de stirpe Rapha.
21.19 Et fuit iterum bellum in Gob contra Philisthaeos, in quo percussit Elchanan filius Iair Bethlehemites Goliath Getthaeum, cuius hastile hastae erat quasi liciatorium texentium.
21.20 Et adhuc fuit bellum in Geth, in quo vir excelsus, qui senos in manibus pedibusque habebat digitos, id est viginti et quattuor, et is quoque erat de origine Rapha,
21.21 exprobravit Israel; percussit autem eum Ionathan filius Samma fratris David.
21.22 Hi quattuor erant de genere Rapha ex Geth et ceciderunt per manum David et servorum eius.
22.1 Und David redete zu dem HERRN die Worte dieses Liedes, am Tage, als der HERR ihn aus der Hand aller seiner Feinde und aus der Hand Sauls errettet hatte.
22.2 Er sprach: Der HERR ist meine Felsenkluft, meine Burg und meine Zuflucht;
22.3 mein Gott ist mein Fels, darin ich mich berge, mein Schild und das Horn meines Heils, meine Festung und meine Zuflucht, mein Erretter, der mich von Gewalttat befreit.
22.4 Den HERRN, den Hochgelobten, rief ich an und wurde von meinen Feinden errettet.
22.5 Todeswehen umfingen mich, Bäche Belials schreckten mich;
22.6 Stricke der Unterwelt umschlangen mich, Todesschlingen kamen mir entgegen.
22.7 In meiner Angst rief ich den HERRN an und schrie zu meinem Gott; er hörte in seinem Tempel meine Stimme, mein Schreien kam vor ihn zu seinen Ohren.
22.8 Die Erde bebte und erzitterte, die Grundfesten des Himmels wurden erschüttert und bebten, weil er zornig war.
22.9 Rauch stieg auf von seiner Nase und verzehrendes Feuer aus seinem Mund, Feuerglut brannte daraus hervor.
22.10 Er neigte den Himmel und fuhr herab, und Dunkel war unter seinen Füßen;
22.11 er fuhr auf dem Cherub und flog daher, er schwebte auf den Fittichen des Windes.
22.12 Er machte Finsternis um sich her zu seinem Gezelt, dunkle Wasser, dichte Wolken.
22.13 Vom Glanz vor ihm brannte Feuerglut;
22.14 und der HERR donnerte vom Himmel, der Höchste ließ seine Stimme erschallen;
22.15 er schoß seine Pfeile und zerstreute sie, schleuderte Blitze und schreckte sie.
22.16 Da sah man die Betten des Meeres, und die Gründe des Erdbodens wurden aufgedeckt von des HERRN Schelten, von dem Schnauben seines grimmigen Zorns!
22.17 Er langte herab aus der Höhe und ergriff mich, er zog mich aus großen Wassern;
22.18 er rettete mich von meinem mächtigen Feind und von meinen Hassern; denn sie waren mir zu stark;
22.19 sie hatten mich überfallen zur Zeit meines Unglücks; aber der HERR ward mir zur Stütze
22.20 und führte mich heraus in die Weite, er befreite mich; denn er hatte Wohlgefallen an mir.
22.21 Der HERR vergalt mir nach meiner Gerechtigkeit, nach der Reinheit meiner Hände lohnte er mir;
22.22 denn ich habe die Wege des HERRN bewahrt und bin nicht abgefallen von meinem Gott,
22.23 sondern ich hatte alle seine Rechte vor mir und stieß seine Satzungen nicht von mir,
22.24 und ich hielt es ganz mit ihm und hütete mich vor meiner Sünde.
22.25 Darum vergalt mir der HERR nach meiner Gerechtigkeit, nach der Reinheit meiner Hände vor seinen Augen.
22.26 Gegen den Frommen erzeigst du dich fromm, gegen den Redlichen redlich,
22.27 gegen den Reinen erzeigst du dich rein, aber den Hinterlistigen überlistest du.
22.28 Denn du rettest alles elende Volk, aber du erniedrigst die Augen aller Stolzen.
22.29 Denn du, HERR, bist meine Leuchte; der HERR macht meine Finsternis licht;
22.30 denn mit dir kann ich Kriegsvolk zerschmeißen und mit meinem Gott über die Mauern springen.
22.31 Dieser Gott! Sein Weg ist vollkommen, die Rede des HERRN ist geläutert; er ist ein Schild allen, die ihm vertrauen.
22.32 Denn wer ist Gott, außer dem HERRN, und wer ist ein Fels, außer unserm Gott?
22.33 Gott umgürtet mich mit Kraft und macht meinen Weg unsträflich,
22.34 er macht meine Füße den Hirschen gleich und stellt mich auf meine Höhen;
22.35 er lehrt meine Hände streiten und meine Arme den ehernen Bogen spannen;
22.36 du gabst mir den Schild deines Heils, und deine Herablassung machte mich groß;
22.37 du machtest mir Raum zum Gehen, daß meine Knöchel nicht wankten.
22.38 Ich jagte meinen Feinden nach und vertilgte sie und kehrte nicht um, bis sie aufgerieben waren;
22.39 ich rieb sie auf und zerschmetterte sie, daß sie nicht mehr aufstehen konnten; sie fielen unter meine Füße.
22.40 Du hast mich gegürtet mit Kraft zum Streit, du hast unter mich gebeugt, die sich wider mich setzten.
22.41 Du wandtest mir den Rücken meiner Feinde zu, und meine Hasser habe ich vertilgt.
22.42 Sie schrieen, aber da war kein Retter; zu dem HERRN, aber er antwortete ihnen nicht.
22.43 Und ich zerrieb sie wie Erdenstaub, zertrat sie wie Straßenkot und warf sie hinaus.
22.44 Du rettetest mich aus den Zänkereien des Volkes und bewahrtest mich auf zum Haupt der Heiden; ein Volk, das ich nicht kannte, dient mir;
22.45 die Kinder der Fremden schmeicheln mir, sie folgen mir aufs Wort;
22.46 die Kinder der Fremden verzagen und kommen zitternd hervor aus ihren Schlössern.
22.47 Es lebt der HERR, und gepriesen sei mein Fels, und erhoben werde der Gott meines Heils!
22.48 Der Gott, der mir Rache verlieh und mir die Völker unterwarf;
22.49 der mich meinen Feinden entrinnen ließ und mich trotz meiner Widersacher erhöhte, mich errettete von dem gewalttätigen Mann!
22.50 Darum will ich dich, o HERR, loben unter den Heiden und deinem Namen singen,
22.51 der seinem Könige große Siege verliehen hat und seinem Gesalbten Gnade erweist, David und seinem Samen bis in Ewigkeit!
22.1 καὶ ἐλάλησεν δαυιδ τῷ κυρίῳ τοὺς λόγους τῆς ᾠδῆς ταύτης ἐν ᾗ ἡμέρᾳ ἐξείλατο αὐτὸν κύριος ἐκ χειρὸς πάντων τῶν ἐχθρῶν αὐτοῦ καὶ ἐκ χειρὸς σαουλ
22.2 καὶ εἶπεν κύριε πέτρα μου καὶ ὀχύρωμά μου καὶ ἐξαιρούμενός με ἐμοί
22.3 ὁ θεός μου φύλαξ ἔσται μου πεποιθὼς ἔσομαι ἐπ' αὐτῷ ὑπερασπιστής μου καὶ κέρας σωτηρίας μου ἀντιλήμπτωρ μου καὶ καταφυγή μου σωτηρίας μου ἐξ ἀδίκου σώσεις με
22.4 αἰνετὸν ἐπικαλέσομαι κύριον καὶ ἐκ τῶν ἐχθρῶν μου σωθήσομαι
22.5 ὅτι περιέσχον με συντριμμοὶ θανάτου χείμαρροι ἀνομίας ἐθάμβησάν με
22.6 ὠδῖνες θανάτου ἐκύκλωσάν με προέφθασάν με σκληρότητες θανάτου
22.7 ἐν τῷ θλίβεσθαί με ἐπικαλέσομαι κύριον καὶ πρὸς τὸν θεόν μου βοήσομαι καὶ ἐπακούσεται ἐκ ναοῦ αὐτοῦ φωνῆς μου καὶ ἡ κραυγή μου ἐν τοῖς ὠσὶν αὐτοῦ
22.8 καὶ ἐταράχθη καὶ ἐσείσθη ἡ γῆ καὶ τὰ θεμέλια τοῦ οὐρανοῦ συνεταράχθησαν καὶ ἐσπαράχθησαν ὅτι ἐθυμώθη κύριος αὐτοῖς
22.9 ἀνέβη καπνὸς ἐν τῇ ὀργῇ αὐτοῦ καὶ πῦρ ἐκ στόματος αὐτοῦ κατέδεται ἄνθρακες ἐξεκαύθησαν ἀπ' αὐτοῦ
22.10 καὶ ἔκλινεν οὐρανοὺς καὶ κατέβη καὶ γνόφος ὑποκάτω τῶν ποδῶν αὐτοῦ
22.11 καὶ ἐπεκάθισεν ἐπὶ χερουβιν καὶ ἐπετάσθη καὶ ὤφθη ἐπὶ πτερύγων ἀνέμου
22.12 καὶ ἔθετο σκότος ἀποκρυφὴν αὐτοῦ κύκλῳ αὐτοῦ ἡ σκηνὴ αὐτοῦ σκότος ὑδάτων ἐπάχυνεν ἐν νεφέλαις ἀέρος
22.13 ἀπὸ τοῦ φέγγους ἐναντίον αὐτοῦ ἐξεκαύθησαν ἄνθρακες πυρός
22.14 ἐβρόντησεν ἐξ οὐρανοῦ κύριος καὶ ὁ ὕψιστος ἔδωκεν φωνὴν αὐτοῦ
22.15 καὶ ἀπέστειλεν βέλη καὶ ἐσκόρπισεν αὐτούς ἀστραπὴν καὶ ἐξέστησεν αὐτούς
22.16 καὶ ὤφθησαν ἀφέσεις θαλάσσης καὶ ἀπεκαλύφθη θεμέλια τῆς οἰκουμένης ἐν τῇ ἐπιτιμήσει κυρίου ἀπὸ πνοῆς πνεύματος θυμοῦ αὐτοῦ
22.17 ἀπέστειλεν ἐξ ὕψους καὶ ἔλαβέν με εἵλκυσέν με ἐξ ὑδάτων πολλῶν
22.18 ἐρρύσατό με ἐξ ἐχθρῶν μου ἰσχύος ἐκ τῶν μισούντων με ὅτι ἐκραταιώθησαν ὑπὲρ ἐμέ
22.19 προέφθασάν με ἐν ἡμέρᾳ θλίψεώς μου καὶ ἐγένετο κύριος ἐπιστήριγμά μου
22.20 καὶ ἐξήγαγέν με εἰς πλατυσμὸν καὶ ἐξείλατό με ὅτι εὐδόκησεν ἐν ἐμοί
22.21 καὶ ἀνταπέδωκέν μοι κύριος κατὰ τὴν δικαιοσύνην μου κατὰ τὴν καθαριότητα τῶν χειρῶν μου ἀνταπέδωκέν μοι
22.22 ὅτι ἐφύλαξα ὁδοὺς κυρίου καὶ οὐκ ἠσέβησα ἀπὸ τοῦ θεοῦ μου
22.23 ὅτι πάντα τὰ κρίματα αὐτοῦ κατεναντίον μου καὶ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ οὐκ ἀπέστην ἀπ' αὐτῶν
22.24 καὶ ἔσομαι ἄμωμος αὐτῷ καὶ προφυλάξομαι ἀπὸ τῆς ἀνομίας μου
22.25 καὶ ἀποδώσει μοι κύριος κατὰ τὴν δικαιοσύνην μου καὶ κατὰ τὴν καθαριότητα τῶν χειρῶν μου ἐνώπιον τῶν ὀφθαλμῶν αὐτοῦ
22.26 μετὰ ὁσίου ὁσιωθήσῃ καὶ μετὰ ἀνδρὸς τελείου τελειωθήσῃ
22.27 καὶ μετὰ ἐκλεκτοῦ ἐκλεκτὸς ἔσῃ καὶ μετὰ στρεβλοῦ στρεβλωθήσῃ
22.28 καὶ τὸν λαὸν τὸν πτωχὸν σώσεις καὶ ὀφθαλμοὺς ἐπὶ μετεώρων ταπεινώσεις
22.29 ὅτι σὺ ὁ λύχνος μου κύριε καὶ κύριος ἐκλάμψει μοι τὸ σκότος μου
22.30 ὅτι ἐν σοὶ δραμοῦμαι μονόζωνος καὶ ἐν τῷ θεῷ μου ὑπερβήσομαι τεῖχος
22.31 ὁ ἰσχυρός ἄμωμος ἡ ὁδὸς αὐτοῦ τὸ ῥῆμα κυρίου κραταιόν πεπυρωμένον ὑπερασπιστής ἐστιν πᾶσιν τοῖς πεποιθόσιν ἐπ' αὐτῷ
22.32 τίς ἰσχυρὸς πλὴν κυρίου καὶ τίς κτίστης ἔσται πλὴν τοῦ θεοῦ ἡμῶν
22.33 ὁ ἰσχυρὸς ὁ κραταιῶν με δυνάμει καὶ ἐξετίναξεν ἄμωμον τὴν ὁδόν μου
22.34 τιθεὶς τοὺς πόδας μου ὡς ἐλάφων καὶ ἐπὶ τὰ ὕψη ἱστῶν με
22.35 διδάσκων χεῖράς μου εἰς πόλεμον καὶ κατάξας τόξον χαλκοῦν ἐν βραχίονί μου
22.36 καὶ ἔδωκάς μοι ὑπερασπισμὸν σωτηρίας μου καὶ ἡ ὑπακοή σου ἐπλήθυνέν με
22.37 εἰς πλατυσμὸν εἰς τὰ διαβήματά μου ὑποκάτω μου καὶ οὐκ ἐσαλεύθησαν τὰ σκέλη μου
22.38 διώξω ἐχθρούς μου καὶ ἀφανιῶ αὐτοὺς καὶ οὐκ ἀναστρέψω ἕως συντελέσω αὐτούς
22.39 διώξω ἐχθρούς μου καὶ ἀφανιῶ αὐτοὺς καὶ οὐκ ἀναστρέψω ἕως συντελέσω αὐτούς καὶ θλάσω αὐτούς καὶ οὐκ ἀναστήσονται καὶ πεσοῦνται ὑπὸ τοὺς πόδας μου
22.40 καὶ ἐνισχύσεις με δυνάμει εἰς πόλεμον κάμψεις τοὺς ἐπανιστανομένους μοι ὑποκάτω μου
22.41 καὶ τοὺς ἐχθρούς μου ἔδωκάς μοι νῶτον τοὺς μισοῦντάς με καὶ ἐθανάτωσας αὐτούς
22.42 βοήσονται καὶ οὐκ ἔστιν βοηθός πρὸς κύριον καὶ οὐχ ὑπήκουσεν αὐτῶν
22.43 καὶ ἐλέανα αὐτοὺς ὡς χοῦν γῆς ὡς πηλὸν ἐξόδων ἐλέπτυνα αὐτούς
22.44 καὶ ῥύσῃ με ἐκ μάχης λαῶν φυλάξεις με εἰς κεφαλὴν ἐθνῶν λαός ὃν οὐκ ἔγνων ἐδούλευσάν μοι
22.45 υἱοὶ ἀλλότριοι ἐψεύσαντό μοι εἰς ἀκοὴν ὠτίου ἤκουσάν μου
22.46 υἱοὶ ἀλλότριοι ἀπορριφήσονται καὶ σφαλοῦσιν ἐκ τῶν συγκλεισμῶν αὐτῶν
22.47 ζῇ κύριος καὶ εὐλογητὸς ὁ φύλαξ μου καὶ ὑψωθήσεται ὁ θεός μου ὁ φύλαξ τῆς σωτηρίας μου
22.48 ἰσχυρὸς κύριος ὁ διδοὺς ἐκδικήσεις ἐμοί παιδεύων λαοὺς ὑποκάτω μου
22.49 καὶ ἐξάγων με ἐξ ἐχθρῶν μου καὶ ἐκ τῶν ἐπεγειρομένων μοι ὑψώσεις με ἐξ ἀνδρὸς ἀδικημάτων ῥύσῃ με
22.50 διὰ τοῦτο ἐξομολογήσομαί σοι κύριε ἐν τοῖς ἔθνεσιν καὶ ἐν τῷ ὀνόματί σου ψαλῶ
22.51 μεγαλύνων σωτηρίας βασιλέως αὐτοῦ καὶ ποιῶν ἔλεος τῷ χριστῷ αὐτοῦ τῷ δαυιδ καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ ἕως αἰῶνος
22.1 kai elalehsen dayid toh kyrioh toys logoys tehs ohdehs taytehs en eh ehmera exeilato ayton kyrios ek cheiros pantohn tohn echthrohn aytoy kai ek cheiros saoyl
22.2 kai eipen kyrie petra moy kai ochyrohma moy kai exairoymenos me emoi
22.3 o theos moy phylax estai moy pepoithohs esomai ep' aytoh yperaspistehs moy kai keras sohtehrias moy antilehmptohr moy kai kataphygeh moy sohtehrias moy ex adikoy sohseis me
22.4 aineton epikalesomai kyrion kai ek tohn echthrohn moy sohthehsomai
22.5 oti perieschon me syntrimmoi thanatoy cheimarroi anomias ethambehsan me
22.6 ohdines thanatoy ekyklohsan me proephthasan me sklehrotehtes thanatoy
22.7 en toh thlibesthai me epikalesomai kyrion kai pros ton theon moy boehsomai kai epakoysetai ek naoy aytoy phohnehs moy kai eh kraygeh moy en tois ohsin aytoy
22.8 kai etarachtheh kai eseistheh eh geh kai ta themelia toy oyranoy synetarachthehsan kai esparachthehsan oti ethymohtheh kyrios aytois
22.9 anebeh kapnos en teh orgeh aytoy kai pyr ek stomatos aytoy katedetai anthrakes exekaythehsan ap' aytoy
22.10 kai eklinen oyranoys kai katebeh kai gnophos ypokatoh tohn podohn aytoy
22.11 kai epekathisen epi cheroybin kai epetastheh kai ohphtheh epi pterygohn anemoy
22.12 kai etheto skotos apokryphehn aytoy kykloh aytoy eh skehneh aytoy skotos ydatohn epachynen en nephelais aeros
22.13 apo toy pheggoys enantion aytoy exekaythehsan anthrakes pyros
22.14 ebrontehsen ex oyranoy kyrios kai o ypsistos edohken phohnehn aytoy
22.15 kai apesteilen beleh kai eskorpisen aytoys astrapehn kai exestehsen aytoys
22.16 kai ohphthehsan apheseis thalassehs kai apekalyphtheh themelia tehs oikoymenehs en teh epitimehsei kyrioy apo pnoehs pneymatos thymoy aytoy
22.17 apesteilen ex ypsoys kai elaben me eilkysen me ex ydatohn pollohn
22.18 errysato me ex echthrohn moy ischyos ek tohn misoyntohn me oti ekrataiohthehsan yper eme
22.19 proephthasan me en ehmera thlipseohs moy kai egeneto kyrios epistehrigma moy
22.20 kai exehgagen me eis platysmon kai exeilato me oti eydokehsen en emoi
22.21 kai antapedohken moi kyrios kata tehn dikaiosynehn moy kata tehn kathariotehta tohn cheirohn moy antapedohken moi
22.22 oti ephylaxa odoys kyrioy kai oyk ehsebehsa apo toy theoy moy
22.23 oti panta ta krimata aytoy katenantion moy kai ta dikaiohmata aytoy oyk apestehn ap' aytohn
22.24 kai esomai amohmos aytoh kai prophylaxomai apo tehs anomias moy
22.25 kai apodohsei moi kyrios kata tehn dikaiosynehn moy kai kata tehn kathariotehta tohn cheirohn moy enohpion tohn ophthalmohn aytoy
22.26 meta osioy osiohthehseh kai meta andros teleioy teleiohthehseh
22.27 kai meta eklektoy eklektos eseh kai meta strebloy streblohthehseh
22.28 kai ton laon ton ptohchon sohseis kai ophthalmoys epi meteohrohn tapeinohseis
22.29 oti sy o lychnos moy kyrie kai kyrios eklampsei moi to skotos moy
22.30 oti en soi dramoymai monozohnos kai en toh theoh moy yperbehsomai teichos
22.31 o ischyros amohmos eh odos aytoy to rehma kyrioy krataion pepyrohmenon yperaspistehs estin pasin tois pepoithosin ep' aytoh
22.32 tis ischyros plehn kyrioy kai tis ktistehs estai plehn toy theoy ehmohn
22.33 o ischyros o krataiohn me dynamei kai exetinaxen amohmon tehn odon moy
22.34 titheis toys podas moy ohs elaphohn kai epi ta ypseh istohn me
22.35 didaskohn cheiras moy eis polemon kai kataxas toxon chalkoyn en brachioni moy
22.36 kai edohkas moi yperaspismon sohtehrias moy kai eh ypakoeh soy eplehthynen me
22.37 eis platysmon eis ta diabehmata moy ypokatoh moy kai oyk esaleythehsan ta skeleh moy
22.38 diohxoh echthroys moy kai aphanioh aytoys kai oyk anastrepsoh eohs syntelesoh aytoys
22.39 diohxoh echthroys moy kai aphanioh aytoys kai oyk anastrepsoh eohs syntelesoh aytoys kai thlasoh aytoys kai oyk anastehsontai kai pesoyntai ypo toys podas moy
22.40 kai enischyseis me dynamei eis polemon kampseis toys epanistanomenoys moi ypokatoh moy
22.41 kai toys echthroys moy edohkas moi nohton toys misoyntas me kai ethanatohsas aytoys
22.42 boehsontai kai oyk estin boehthos pros kyrion kai oych ypehkoysen aytohn
22.43 kai eleana aytoys ohs choyn gehs ohs pehlon exodohn eleptyna aytoys
22.44 kai ryseh me ek machehs laohn phylaxeis me eis kephalehn ethnohn laos on oyk egnohn edoyleysan moi
22.45 yioi allotrioi epseysanto moi eis akoehn ohtioy ehkoysan moy
22.46 yioi allotrioi aporriphehsontai kai sphaloysin ek tohn sygkleismohn aytohn
22.47 zeh kyrios kai eylogehtos o phylax moy kai ypsohthehsetai o theos moy o phylax tehs sohtehrias moy
22.48 ischyros kyrios o didoys ekdikehseis emoi paideyohn laoys ypokatoh moy
22.49 kai exagohn me ex echthrohn moy kai ek tohn epegeiromenohn moi ypsohseis me ex andros adikehmatohn ryseh me
22.50 dia toyto exomologehsomai soi kyrie en tois ethnesin kai en toh onomati soy psaloh
22.51 megalynohn sohtehrias basileohs aytoy kai poiohn eleos toh christoh aytoy toh dayid kai toh spermati aytoy eohs aiohnos
22.1 וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהוָה אֶת־דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיֹום הִצִּיל יְהוָה אֹתֹו מִכַּף כָּל־אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל׃
22.2 וַיֹּאמַר יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי וּמְפַלְטִי־לִי׃
22.3 אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה־בֹּו מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃
22.4 מְהֻלָּל אֶקְרָא יְהוָה וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃
22.5 כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי־מָוֶת נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי׃
22.6 חֶבְלֵי שְׁאֹול סַבֻּנִי קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי־מָוֶת׃
22.7 בַּצַּר־לִי אֶקְרָא יְהוָה וְאֶל־אֱלֹהַי אֶקְרָא וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלֹו קֹולִי וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו׃
22.8 [וַתְגָּעַשׁ כ] (וַיִּתְגָּעַשׁ ק) וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ מֹוסְדֹות הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי־חָרָה לֹו׃
22.9 עָלָה עָשָׁן בְּאַפֹּו וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ׃
22.10 וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו׃
22.11 וַיִּרְכַּב עַל־כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּרָא עַל־כַּנְפֵי־רוּחַ׃
22.12 וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכֹּות חַשְׁרַת־מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים׃
22.13 מִנֹּגַהּ נֶגְדֹּו בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי־אֵשׁ׃
22.14 יַרְעֵם מִן־שָׁמַיִם יְהוָה וְעֶלְיֹון יִתֵּן קֹולֹו׃
22.15 וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם בָּרָק [וַיְּהֻמֵּם כ] (וַיָּהֹם׃ ק)
22.16 וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם יִגָּלוּ מֹסְדֹות תֵּבֵל בְּגַעֲרַת יְהוָה מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֹּו׃
22.17 יִשְׁלַח מִמָּרֹום יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים׃
22.18 יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז מִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃
22.19 יְקַדְּמֻנִי בְּיֹום אֵידִי וַיְהִי יְהוָה מִשְׁעָן לִי׃
22.20 וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי יְחַלְּצֵנִי כִּי־חָפֵץ בִּי׃
22.21 יִגְמְלֵנִי יְהוָה כְּצִדְקָתִי כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי׃
22.22 כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְהוָה וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי׃
22.23 כִּי כָל־ [מִשְׁפֹּטֹו כ] (מִשְׁפָּטָיו ק) לְנֶגְדִּי וְחֻקֹּתָיו לֹא־אָסוּר מִמֶּנָּה׃
22.24 וָאֶהְיֶה תָמִים לֹו וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי׃
22.25 וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי כְּצִדְקָתִי כְּבֹרִי לְנֶגֶד עֵינָיו׃
22.26 עִם־חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם־גִּבֹּור תָּמִים תִּתַּמָּם׃
22.27 עִם־נָבָר תִּתָּבָר וְעִם־עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל׃
22.28 וְאֶת־עַם עָנִי תֹּושִׁיעַ וְעֵינֶיךָ עַל־רָמִים תַּשְׁפִּיל׃
22.29 כִּי־אַתָּה נֵירִי יְהוָה וַיהוָה יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי׃
22.30 כִּי בְכָה אָרוּץ גְּדוּד בֵּאלֹהַי אֲדַלֶּג־שׁוּר׃
22.31 הָאֵל תָּמִים דַּרְכֹּו אִמְרַת יְהוָה צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בֹּו׃
22.32 כִּי מִי־אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְהוָה וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ׃
22.33 הָאֵל מָעוּזִּי חָיִל וַיַּתֵּר תָּמִים [דַּרְכֹּו כ] (דַּרְכִּי׃ ק)
22.34 מְשַׁוֶּה [רַגְלָיו כ] (רַגְלַי ק) כָּאַיָּלֹות וְעַל בָּמֹותַי יַעֲמִדֵנִי׃
22.35 מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחַת קֶשֶׁת־נְחוּשָׁה זְרֹעֹתָי׃
22.36 וַתִּתֶּן־לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וַעֲנֹתְךָ תַּרְבֵּנִי׃
22.37 תַּרְחִיב צַעֲדִי תַּחְתֵּנִי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי׃
22.38 אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד־כַּלֹּותָם׃
22.39 וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי׃
22.40 וַתַּזְרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי׃
22.41 וְאֹיְבַי תַּתָּה לִּי עֹרֶף מְשַׂנְאַי וָאַצְמִיתֵם׃
22.42 יִשְׁעוּ וְאֵין מֹשִׁיעַ אֶל־יְהוָה וְלֹא עָנָם׃
22.43 וְאֶשְׁחָקֵם כַּעֲפַר־אָרֶץ כְּטִיט־חוּצֹות אֲדִקֵּם אֶרְקָעֵם׃
22.44 וַתְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עַמִּי תִּשְׁמְרֵנִי לְרֹאשׁ גֹּויִם עַם לֹא־יָדַעְתִּי יַעַבְדֻנִי׃
22.45 בְּנֵי נֵכָר יִתְכַּחֲשׁוּ־לִי לִשְׁמֹועַ אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי׃
22.46 בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרֹותָם׃
22.47 חַי־יְהוָה וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרֻם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי׃
22.48 הָאֵל הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי וּמֹורִיד עַמִּים תַּחְתֵּנִי׃
22.49 וּמֹוצִיאִי מֵאֹיְבָי וּמִקָּמַי תְּרֹומְמֵנִי מֵאִישׁ חֲמָסִים תַּצִּילֵנִי׃
22.50 עַל־כֵּן אֹודְךָ יְהוָה בַּגֹּויִם וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃
22.51 [מִגְדִיל כ] (מִגְדֹּול ק) יְשׁוּעֹות מַלְכֹּו וְעֹשֶׂה־חֶסֶד לִמְשִׁיחֹו לְדָוִד וּלְזַרְעֹו עַד־עֹולָם׃ ף
22.1 wajdaber daawid lajHwaaH Aaet-dibrej HaxxijraaH HazoAt bjowm Hicijl jHwaaH Aotow mikap kaal-Aojbaajw wmikap xxaaAwl׃
22.2 wajoAmar jHwaaH salOij wmcudaatij wmpalTij-lij׃
22.3 AaeloHej cwrij AaehaesaeH-bow maaginij wqaeraen jixxOij mixgabij wmnwsij moxxiOij mehaamaas toxxiOenij׃
22.4 mHulaal AaeqraaA jHwaaH wmeAojbaj AiwaaxxeOa׃
22.5 kij Aapaapunij mixxbrej-maawaet nahalej blijaOal jbaOatunij׃
22.6 haeblej xxAowl sabunij qidmunij moqxxej-maawaet׃
22.7 bacar-lij AaeqraaA jHwaaH wAael-AaeloHaj AaeqraaA wajixxmaO meHejkaalow qowlij wxxawOaatij bAaaznaajw׃
22.8 [watgaaOaxx k] (wajitgaaOaxx q) watirOaxx HaaAaaraec mowsdowt Haxxaamajim jirgaazw wajitgaaOaxxw kij-haaraaH low׃
22.9 OaalaaH Oaaxxaan bAapow wAexx mipijw toAkel gaehaalijm baaOarw mimaenw׃
22.10 wajeT xxaamajim wajerad waOaraapael tahat raglaajw׃
22.11 wajirkab Oal-krwb wajaaOop wajeraaA Oal-kanpej-rwha׃
22.12 wajaaxxaet hoxxaek sbijbotaajw sukowt haxxrat-majim Oaabej xxhaaqijm׃
22.13 minogaH naegdow baaOarw gahalej-Aexx׃
22.14 jarOem min-xxaamajim jHwaaH wOaeljown jiten qowlow׃
22.15 wajixxlah hicijm wajpijcem baaraaq [wajHumem k] (wajaaHom׃ q)
22.16 wajeraaAw Aapiqej jaam jigaalw mosdowt tebel bgaOarat jHwaaH minixxmat rwha Aapow׃
22.17 jixxlah mimaarowm jiqaahenij jamxxenij mimajim rabijm׃
22.18 jacijlenij meAojbij Oaaz mixonAaj kij Aaamcw mimaenij׃
22.19 jqadmunij bjowm Aejdij wajHij jHwaaH mixxOaan lij׃
22.20 wajoceA lamaerhaab Aotij jhalcenij kij-haapec bij׃
22.21 jigmlenij jHwaaH kcidqaatij kbor jaadaj jaaxxijb lij׃
22.22 kij xxaamartij darkej jHwaaH wloA raaxxaOtij meAaeloHaaj׃
22.23 kij kaal- [mixxpoTow k] (mixxpaaTaajw q) lnaegdij whuqotaajw loA-Aaaswr mimaenaaH׃
22.24 waaAaeHjaeH taamijm low waaAaexxtamraaH meOawonij׃
22.25 wajaaxxaeb jHwaaH lij kcidqaatij kborij lnaegaed Oejnaajw׃
22.26 Oim-haasijd tithasaad Oim-gibowr taamijm titamaam׃
22.27 Oim-naabaar titaabaar wOim-Oiqexx titapaal׃
22.28 wAaet-Oam Oaanij towxxijOa wOejnaejkaa Oal-raamijm taxxpijl׃
22.29 kij-AataaH nejrij jHwaaH wajHwaaH jagijHa haaxxkij׃
22.30 kij bkaaH Aaarwc gdwd beAloHaj Aadalaeg-xxwr׃
22.31 HaaAel taamijm darkow Aimrat jHwaaH crwpaaH maagen HwA lkol Hahosijm bow׃
22.32 kij mij-Ael mibalOadej jHwaaH wmij cwr mibalOadej AaeloHejnw׃
22.33 HaaAel maaOwzij haajil wajater taamijm [darkow k] (darkij׃ q)
22.34 mxxawaeH [raglaajw k] (raglaj q) kaaAajaalowt wOal baamowtaj jaOamidenij׃
22.35 mlamed jaadaj lamilhaamaaH wnihat qaexxaet-nhwxxaaH zroOotaaj׃
22.36 watitaen-lij maagen jixxOaekaa waOanotkaa tarbenij׃
22.37 tarhijb caOadij tahtenij wloA maaOadw qarsulaaj׃
22.38 AaerdpaaH Aojbaj waaAaxxmijdem wloA Aaaxxwb Oad-kalowtaam׃
22.39 waaAakalem waaAaemhaacem wloA jqwmwn wajiplw tahat raglaaj׃
22.40 watazrenij hajil lamilhaamaaH takrijOa qaamaj tahtenij׃
22.41 wAojbaj tataaH lij Ooraep mxanAaj waaAacmijtem׃
22.42 jixxOw wAejn moxxijOa Aael-jHwaaH wloA Oaanaam׃
22.43 wAaexxhaaqem kaOapar-Aaaraec kTijT-hwcowt Aadiqem AaerqaaOem׃
22.44 watpalTenij merijbej Oamij tixxmrenij lroAxx gowjim Oam loA-jaadaOtij jaOabdunij׃
22.45 bnej nekaar jitkahaxxw-lij lixxmowOa Aozaen jixxaamOw lij׃
22.46 bnej nekaar jibolw wjahgrw mimisgrowtaam׃
22.47 haj-jHwaaH wbaarwk cwrij wjaarum AaeloHej cwr jixxOij׃
22.48 HaaAel Hanoten nqaamot lij wmowrijd Oamijm tahtenij׃
22.49 wmowcijAij meAojbaaj wmiqaamaj trowmmenij meAijxx hamaasijm tacijlenij׃
22.50 Oal-ken Aowdkaa jHwaaH bagowjim wlxximkaa Aazamer׃
22.51 [migdijl k] (migdowl q) jxxwOowt malkow wOoxaeH-haesaed limxxijhow ldaawid wlzarOow Oad-Oowlaam׃ p
22.1 וידבר דוד ליהוה את־דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל־איביו ומכף שאול׃
22.2 ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי־לי׃
22.3 אלהי צורי אחסה־בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃
22.4 מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃
22.5 כי אפפני משברי־מות נחלי בליעל יבעתני׃
22.6 חבלי שאול סבני קדמני מקשי־מות׃
22.7 בצר־לי אקרא יהוה ואל־אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃
22.8 [ותגעש כ] (ויתגעש ק) ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי־חרה לו׃
22.9 עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
22.10 ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃
22.11 וירכב על־כרוב ויעף וירא על־כנפי־רוח׃
22.12 וישת חשך סביבתיו סכות חשרת־מים עבי שחקים׃
22.13 מנגה נגדו בערו גחלי־אש׃
22.14 ירעם מן־שמים יהוה ועליון יתן קולו׃
22.15 וישלח חצים ויפיצם ברק [ויהמם כ] (ויהם׃ ק)
22.16 ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃
22.17 ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃
22.18 יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃
22.19 יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃
22.20 ויצא למרחב אתי יחלצני כי־חפץ בי׃
22.21 יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃
22.22 כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃
22.23 כי כל־ [משפטו כ] (משפטיו ק) לנגדי וחקתיו לא־אסור ממנה׃
22.24 ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃
22.25 וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃
22.26 עם־חסיד תתחסד עם־גבור תמים תתמם׃
22.27 עם־נבר תתבר ועם־עקש תתפל׃
22.28 ואת־עם עני תושיע ועיניך על־רמים תשפיל׃
22.29 כי־אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃
22.30 כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג־שור׃
22.31 האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃
22.32 כי מי־אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃
22.33 האל מעוזי חיל ויתר תמים [דרכו כ] (דרכי׃ ק)
22.34 משוה [רגליו כ] (רגלי ק) כאילות ועל במותי יעמדני׃
22.35 מלמד ידי למלחמה ונחת קשת־נחושה זרעתי׃
22.36 ותתן־לי מגן ישעך וענתך תרבני׃
22.37 תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃
22.38 ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד־כלותם׃
22.39 ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃
22.40 ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃
22.41 ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃
22.42 ישעו ואין משיע אל־יהוה ולא ענם׃
22.43 ואשחקם כעפר־ארץ כטיט־חוצות אדקם ארקעם׃
22.44 ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא־ידעתי יעבדני׃
22.45 בני נכר יתכחשו־לי לשמוע אזן ישמעו לי׃
22.46 בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃
22.47 חי־יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃
22.48 האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃
22.49 ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃
22.50 על־כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃
22.51 [מגדיל כ] (מגדול ק) ישועות מלכו ועשה־חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד־עולם׃ ף
22.1 wjdbr dwd ljHwH At-dbrj HxjrH HzAt bjwm Hcjl jHwH Atw mkp kl-Ajbjw wmkp xAwl׃
22.2 wjAmr jHwH slOj wmcdtj wmplTj-lj׃
22.3 AlHj cwrj AhsH-bw mgnj wqrn jxOj mxgbj wmnwsj mxOj mhms txOnj׃
22.4 mHll AqrA jHwH wmAjbj AwxO׃
22.5 kj Appnj mxbrj-mwt nhlj bljOl jbOtnj׃
22.6 hblj xAwl sbnj qdmnj mqxj-mwt׃
22.7 bcr-lj AqrA jHwH wAl-AlHj AqrA wjxmO mHjklw qwlj wxwOtj bAznjw׃
22.8 [wtgOx k] (wjtgOx q) wtrOx HArc mwsdwt Hxmjm jrgzw wjtgOxw kj-hrH lw׃
22.9 OlH Oxn bApw wAx mpjw tAkl ghljm bOrw mmnw׃
22.10 wjT xmjm wjrd wOrpl tht rgljw׃
22.11 wjrkb Ol-krwb wjOp wjrA Ol-knpj-rwh׃
22.12 wjxt hxk sbjbtjw skwt hxrt-mjm Obj xhqjm׃
22.13 mngH ngdw bOrw ghlj-Ax׃
22.14 jrOm mn-xmjm jHwH wOljwn jtn qwlw׃
22.15 wjxlh hcjm wjpjcm brq [wjHmm k] (wjHm׃ q)
22.16 wjrAw Apqj jm jglw msdwt tbl bgOrt jHwH mnxmt rwh Apw׃
22.17 jxlh mmrwm jqhnj jmxnj mmjm rbjm׃
22.18 jcjlnj mAjbj Oz mxnAj kj Amcw mmnj׃
22.19 jqdmnj bjwm Ajdj wjHj jHwH mxOn lj׃
22.20 wjcA lmrhb Atj jhlcnj kj-hpc bj׃
22.21 jgmlnj jHwH kcdqtj kbr jdj jxjb lj׃
22.22 kj xmrtj drkj jHwH wlA rxOtj mAlHj׃
22.23 kj kl- [mxpTw k] (mxpTjw q) lngdj whqtjw lA-Aswr mmnH׃
22.24 wAHjH tmjm lw wAxtmrH mOwnj׃
22.25 wjxb jHwH lj kcdqtj kbrj lngd Ojnjw׃
22.26 Om-hsjd tthsd Om-gbwr tmjm ttmm׃
22.27 Om-nbr ttbr wOm-Oqx ttpl׃
22.28 wAt-Om Onj twxjO wOjnjk Ol-rmjm txpjl׃
22.29 kj-AtH njrj jHwH wjHwH jgjH hxkj׃
22.30 kj bkH Arwc gdwd bAlHj Adlg-xwr׃
22.31 HAl tmjm drkw Amrt jHwH crwpH mgn HwA lkl Hhsjm bw׃
22.32 kj mj-Al mblOdj jHwH wmj cwr mblOdj AlHjnw׃
22.33 HAl mOwzj hjl wjtr tmjm [drkw k] (drkj׃ q)
22.34 mxwH [rgljw k] (rglj q) kAjlwt wOl bmwtj jOmdnj׃
22.35 mlmd jdj lmlhmH wnht qxt-nhwxH zrOtj׃
22.36 wttn-lj mgn jxOk wOntk trbnj׃
22.37 trhjb cOdj thtnj wlA mOdw qrslj׃
22.38 ArdpH Ajbj wAxmjdm wlA Axwb Od-klwtm׃
22.39 wAklm wAmhcm wlA jqwmwn wjplw tht rglj׃
22.40 wtzrnj hjl lmlhmH tkrjO qmj thtnj׃
22.41 wAjbj ttH lj Orp mxnAj wAcmjtm׃
22.42 jxOw wAjn mxjO Al-jHwH wlA Onm׃
22.43 wAxhqm kOpr-Arc kTjT-hwcwt Adqm ArqOm׃
22.44 wtplTnj mrjbj Omj txmrnj lrAx gwjm Om lA-jdOtj jObdnj׃
22.45 bnj nkr jtkhxw-lj lxmwO Azn jxmOw lj׃
22.46 bnj nkr jblw wjhgrw mmsgrwtm׃
22.47 hj-jHwH wbrwk cwrj wjrm AlHj cwr jxOj׃
22.48 HAl Hntn nqmt lj wmwrjd Omjm thtnj׃
22.49 wmwcjAj mAjbj wmqmj trwmmnj mAjx hmsjm tcjlnj׃
22.50 Ol-kn Awdk jHwH bgwjm wlxmk Azmr׃
22.51 [mgdjl k] (mgdwl q) jxwOwt mlkw wOxH-hsd lmxjhw ldwd wlzrOw Od-Owlm׃ p
22.1 Locutus est autem David Domino verba carminis huius in die, qua liberavit eum Dominus de manu omnium inimicorum suorum et de manu Saul,
22.2 et ait: “ Dominus petra mea et arx mea et salvator meus;
22.3 Deus meus, rupes mea, in quam confugiam, scutum meum et cornu salutis meae! Munimentum meum et refugium meum. Salvator meus, de violentia liberabis me.
22.4 Laudabilem invocabo Dominum et ab inimicis meis salvus ero.
22.5 Quia circumdederunt me fluctus mortis, torrentes Belial terruerunt me;
22.6 praeoccupaverunt me laquei mortis.
22.7 In tribulatione mea invocavi Dominum et ad Deum meum clamavi; et exaudivit de templo suo vocem meam, et clamor meus venit ad aures eius.
22.8 Commota est et contremuit terra; fundamenta caelorum concussa sunt et conquassata, quoniam iratus est.
22.9 Ascendit fumus de naribus eius, et ignis de ore eius vorabat; carbones incensi sunt ab eo.
22.10 Et inclinavit caelos et descendit, et caligo sub pedibus eius.
22.11 Et ascendit super cherub et volavit et devolavit super pennas venti.
22.12 Posuit tenebras in circuitu suo tabernaculum suum, tenebrosas aquas, nubes densissimas.
22.13 Prae fulgore in conspectu eius incensi sunt carbones ignis.
22.14 Intonuit de caelo Dominus, et Excelsus dedit vocem suam.
22.15 Misit sagittas et dissipavit eos, fulguravit fulmina et conturbavit eos.
22.16 Et apparuerunt effusiones maris, et revelata sunt fundamenta orbis ab increpatione Domini, ab inspiratione spiritus furoris eius.
22.17 Misit de excelso et assumpsit me, traxit me de aquis multis;
22.18 liberavit me ab inimico meo potentissimo, ab his, qui oderant me, qui robustiores me erant.
22.19 Praevenerunt me in die afflictionis meae, et factus est Dominus firmamentum meum;
22.20 et eduxit me in latitudinem, liberavit me, quia complacui ei.
22.21 Retribuit mihi Dominus secundum iustitiam meam et secundum munditiam manuum mearum reddit mihi,
22.22 quia custodivi vias Domini et non egi impie a Deo meo.
22.23 Omnia enim iudicia eius in conspectu meo, et a praeceptis eius non recessi;
22.24 et fui immaculatus cum eo et custodivi me ab iniquitate mea.
22.25 Et retribuet mihi Dominus secundum iustitiam meam et secundum munditiam meam in conspectu oculorum suorum.
22.26 Cum sancto sanctus eris et cum viro innocente innocens eris;
22.27 cum electo electus eris et cum perverso callidus eris.
22.28 Et populum pauperem salvum facies et oculos superborum humiliabis,
22.29 quia tu lucerna mea, Domine, et Deus meus illuminat tenebras meas.
22.30 In te enim aggrediar hostium turmas, in Deo meo transiliam murum.
22.31 Deus, immaculata via eius, eloquium Domini igne examinatum; scutum est omnium sperantium in se.
22.32 Quoniam quis est Deus praeter Dominum? Et quae rupes praeter Deum nostrum?
22.33 Deus, qui accinxit me fortitudine et complanavit perfectam viam meam,
22.34 coaequans pedes meos cervis et super excelsa statuens me;
22.35 docens manus meas ad proelium, et tendunt arcum aereum brachia mea.
22.36 Dedisti mihi clipeum salutis tuae, et exauditio tua magnificavit me.
22.37 Dilatasti gressus meos subtus me, et non sunt infirmati tali mei.
22.38 Persequebar inimicos meos et conterebam et non convertebar, donec consumerem eos.
22.39 Consumpsi eos et confregi, ut non consurgerent: ceciderunt sub pedibus meis.
22.40 Accinxisti me fortitudine ad proelium, incurvasti insurgentes in me subtus me.
22.41 Inimicos meos dedisti mihi dorsum, odientes me, et disperdidi eos.
22.42 Clamaverunt, et non erat qui salvaret, ad Dominum, et non exaudivit eos.
22.43 Contrivi eos ut pulverem terrae, quasi lutum platearum comminui eos.
22.44 Salvasti me a contradictionibus populi mei, constituisti me in caput gentium. Populus, quem ignorabam, servit mihi,
22.45 filii alieni blandiuntur mihi, auditu auris oboediunt mihi.
22.46 Filii alieni defluunt et contremiscunt ex arcibus suis.
22.47 Vivit Dominus, et benedicta petra mea, et exaltetur Deus, petra salutis meae.
22.48 Deus, qui das vindictas mihi et deicis populos sub me.
22.49 Qui educis me ab inimicis meis et ab insurgentibus in me elevas me; a viro iniquo liberas me.
22.50 Propterea confitebor tibi, Domine, in gentibus, et nomini tuo cantabo:
22.51 Magnificat salutes regis sui et facit misericordiam christo suo David et semini eius in sempiternum ”.
23.1 Dies sind die letzten Worte Davids: Es sprach David, der Sohn Isais, es sprach der Mann, der hocherhaben ist, der Gesalbte des Gottes Jakobs, der liebliche Psalmdichter in Israel:
23.2 Der Geist des HERRN hat durch mich geredet, und seine Rede war auf meiner Zunge.
23.3 Der Gott Israels hat geredet, der Fels Israels hat zu mir gesprochen: Ein gerechter Herrscher über die Menschen, ein Herrscher in der Furcht Gottes,
23.4 ist wie das Licht am Morgen, wenn die Sonne am Morgen ohne Wolken aufgeht, wenn durch deren Glanz das junge Grün nach dem Regen aus der Erde sproßt.
23.5 Steht mein Haus nicht fest bei Gott? Denn er hat einen ewigen Bund mit mir gemacht, in allem wohl geordnet und verwahrt; wird er nicht alles gedeihen lassen, was mir zum Heil und zur Freude dient?
23.6 Aber die Nichtswürdigen sind alle wie weggeworfene Dornen, welche man nicht in die Hand nimmt;
23.7 wer sie aber anrühren muß, wappnet sich mit Eisen oder Speerschaft; und sie werden gänzlich verbrannt an ihrem Ort.
23.8 Dies sind die Namen der Helden Davids: Joscheb-Baschebet, der Tachkemoniter, das Haupt der Wagenkämpfer; der schwang seinen Speer über achthundert, die auf einmal erschlagen wurden.
23.9 Und nach ihm Eleasar, der Sohn Dodos, des Achochiters; er war unter den drei Helden mit David, als sie die Philister verhöhnten; diese sammelten sich dort zum Streit, aber die Männer von Israel zogen hinauf;
23.10 er jedoch erhob sich und erschlug unter den Philistern, bis seine Hand müde wurde und am Schwerte klebte. So verlieh der HERR an jenem Tage einen großen Sieg; das Volk kehrte um hinter ihm her, doch nur um zu plündern.
23.11 Und nach ihm Schamma, der Sohn Ages, des Harariters. Als sich die Philister zu Lechi zusammenscharten, war daselbst ein Ackerstück voll Linsen; als das Volk vor den Philistern die Flucht ergriff,
23.12 trat er mitten auf das Ackerstück und verteidigte es und schlug die Philister, und der HERR verlieh einen großen Sieg.
23.13 Und drei unter den dreißig Obersten zogen hinab und kamen zur Erntezeit zu David in die Höhle Adullam, während eine Schar von Philistern im Talgrunde Rephaim lag;
23.14 David war damals in der Bergfeste, und eine Besatzung der Philister befand sich zu Bethlehem.
23.15 Und David hatte ein Gelüste und sprach: Wer wird mir Wasser zu trinken geben aus dem Brunnen von Bethlehem unter dem Tor?
23.16 Da brachen die drei Helden durch das Lager der Philister hindurch und schöpften Wasser aus dem Brunnen von Bethlehem unter dem Tor, trugen es her und brachten es zu David; er aber wollte nicht trinken, sondern goß es aus vor dem HERRN
23.17 und sprach: Es sei ferne von mir, o HERR, daß ich solches tue! Ist es nicht das Blut der Männer, die ihr Leben gewagt haben und hingegangen sind? Darum wollte er nicht trinken. Solches taten die drei Helden.
23.18 Und Abisai, der Bruder Joabs, Sohn der Zeruja, war das Haupt der Drei; er zückte seinen Speer gegen dreihundert und tötete sie und machte sich einen Namen unter den Dreien.
23.19 War er nicht der geehrteste von den Dreien und wurde ihr Oberster? Aber an jene Drei reichte er nicht.
23.20 Auch Benaja, der Sohn Jojadas, eines tapfern Mannes Sohn, groß an Taten, aus Kabzeel, erschlug die beiden Gotteslöwen Moabs; er stieg auch hinab und tötete einen Löwen in einer Zisterne zur Schneezeit.
23.21 Er erschlug auch einen ansehnlichen ägyptischen Mann, der einen Speer in der Hand trug; er aber ging zu ihm hinab mit einem Stecken, und er riß dem Ägypter den Speer aus der Hand und tötete ihn mit seinem Speer.
23.22 Solches tat Benaja, Jojadas Sohn, und war berühmt unter den drei Helden.
23.23 Er war der berühmteste der Dreißig, aber an jene Drei reichte er nicht. Und David setzte ihn über seine Leibwache.
23.24 Unter den Dreißig waren: Asahel, der Bruder Joabs; Elchanan, der Sohn Dodos, von Bethlehem;
23.25 Samma, der Haroditer; Elika, der Haroditer;
23.26 Chelez, der Paltiter; Ira, der Sohn des Jikes, des Tekoiters;
23.27 Abieser, der Anatotiter; Mebunnai, der Chuschatiter;
23.28 Zalmon, der Achotiter; Mahari, der Netophatiter;
23.29 Cheleb, der Sohn Baanas, der Netophatiter; Itai, der Sohn Ribais, von Gibea der Kinder Benjamin;
23.30 Benaja, der Piratoniter; Hiddai von Nachale-Gaas;
23.31 Abialbon, der Arbatiter; Asmavet, der Barhumiter;
23.32 Eljachba, der Saalboniter; von den Kindern Jasens: Jonatan;
23.33 Schamma, der Harariter; Achiam, der Sohn Sarars, des Harariters;
23.34 Eliphelet, der Sohn Achasbais, des Sohnes Maachatis; Eliam, der Sohn Ahitophels, des Giloniters;
23.35 Chezrai, der Karmeliter; Paarai, der Arbiter;
23.36 Jigeal, der Sohn Natans, von Zoba; Bani, der Gaditer;
23.37 Zelek, der Ammoniter; Naharai, der Beerotiter, Waffenträger Joabs, des Sohnes der Zeruja;
23.38 Ira, der Jitriter; Gareb, der Jitriter;
23.39 Urija, der Hetiter. Insgesamt siebenunddreißig.
23.1 καὶ οὗτοι οἱ λόγοι δαυιδ οἱ ἔσχατοι πιστὸς δαυιδ υἱὸς ιεσσαι καὶ πιστὸς ἀνήρ ὃν ἀνέστησεν κύριος ἐπὶ χριστὸν θεοῦ ιακωβ καὶ εὐπρεπεῖς ψαλμοὶ ισραηλ
23.2 πνεῦμα κυρίου ἐλάλησεν ἐν ἐμοί καὶ ὁ λόγος αὐτοῦ ἐπὶ γλώσσης μου
23.3 λέγει ὁ θεὸς ισραηλ ἐμοὶ ἐλάλησεν φύλαξ ισραηλ παραβολὴν εἰπόν ἐν ἀνθρώπῳ πῶς κραταιώσητε φόβον θεοῦ
23.4 καὶ ἐν θεῷ φωτὶ πρωίας ἀνατείλαι ἥλιος τὸ πρωὶ οὐ παρῆλθεν ἐκ φέγγους καὶ ὡς ἐξ ὑετοῦ χλόης ἀπὸ γῆς
23.5 οὐ γὰρ οὕτως ὁ οἶκός μου μετὰ ἰσχυροῦ διαθήκην γὰρ αἰώνιον ἔθετό μοι ἑτοίμην ἐν παντὶ καιρῷ πεφυλαγμένην ὅτι πᾶσα σωτηρία μου καὶ πᾶν θέλημα ὅτι οὐ μὴ βλαστήσῃ ὁ παράνομος
23.6 οὐ γὰρ οὕτως ὁ οἶκός μου μετὰ ἰσχυροῦ διαθήκην γὰρ αἰώνιον ἔθετό μοι ἑτοίμην ἐν παντὶ καιρῷ πεφυλαγμένην ὅτι πᾶσα σωτηρία μου καὶ πᾶν θέλημα ὅτι οὐ μὴ βλαστήσῃ ὁ παράνομος ὥσπερ ἄκανθα ἐξωσμένη πάντες αὐτοί ὅτι οὐ χειρὶ λημφθήσονται
23.7 καὶ ἀνὴρ οὐ κοπιάσει ἐν αὐτοῖς καὶ πλῆρες σιδήρου καὶ ξύλον δόρατος καὶ ἐν πυρὶ καύσει καυθήσονται αἰσχύνῃ αὐτῶν
23.8 ταῦτα τὰ ὀνόματα τῶν δυνατῶν δαυιδ ιεβοσθε ὁ χαναναῖος ἄρχων τοῦ τρίτου ἐστίν αδινων ὁ ασωναῖος οὗτος ἐσπάσατο τὴν ῥομφαίαν αὐτοῦ ἐπὶ ὀκτακοσίους τραυματίας εἰς ἅπαξ καὶ ταῦτα τὰ ὀνόματα τῶν δυνατῶν δαυιδ βασιλέως ασαηλ ἀδελφὸς ιωαβ οὗτος ἐν τοῖς τριάκοντα ελεαναν υἱὸς δουδι πατραδέλφου αὐτοῦ ἐν βαιθλεεμ
23.9 καὶ μετ' αὐτὸν ελεαζαρ υἱὸς πατραδέλφου αὐτοῦ υἱὸς σουσίτου ἐν τοῖς τρισὶν δυνατοῖς οὗτος ἦν μετὰ δαυιδ ἐν σερραν καὶ ἐν τῷ ὀνειδίσαι αὐτὸν ἐν τοῖς ἀλλοφύλοις συνήχθησαν ἐκεῖ εἰς πόλεμον καὶ ἀνέβησαν ἀνὴρ ισραηλ
23.10 αὐτὸς ἀνέστη καὶ ἐπάταξεν ἐν τοῖς ἀλλοφύλοις ἕως οὗ ἐκοπίασεν ἡ χεὶρ αὐτοῦ καὶ προσεκολλήθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ πρὸς τὴν μάχαιραν καὶ ἐποίησεν κύριος σωτηρίαν μεγάλην ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ὁ λαὸς ἐκάθητο ὀπίσω αὐτοῦ πλὴν ἐκδιδύσκειν
23.11 καὶ μετ' αὐτὸν σαμαια υἱὸς ασα ὁ αρουχαῖος καὶ συνήχθησαν οἱ ἀλλόφυλοι εἰς θηρία καὶ ἦν ἐκεῖ μερὶς τοῦ ἀγροῦ πλήρης φακοῦ καὶ ὁ λαὸς ἔφυγεν ἐκ προσώπου ἀλλοφύλων
23.12 καὶ ἐστηλώθη ἐν μέσῳ τῆς μερίδος καὶ ἐξείλατο αὐτὴν καὶ ἐπάταξεν τοὺς ἀλλοφύλους καὶ ἐποίησεν κύριος σωτηρίαν μεγάλην
23.13 καὶ κατέβησαν τρεῖς ἀπὸ τῶν τριάκοντα καὶ ἦλθον εἰς κασων πρὸς δαυιδ εἰς τὸ σπήλαιον οδολλαμ καὶ τάγμα τῶν ἀλλοφύλων παρενέβαλον ἐν τῇ κοιλάδι ραφαϊμ
23.14 καὶ δαυιδ τότε ἐν τῇ περιοχῇ καὶ τὸ ὑπόστημα τῶν ἀλλοφύλων τότε ἐν βαιθλεεμ καὶ ἐπεθύμησεν δαυιδ καὶ εἶπεν τίς ποτιεῖ με ὕδωρ ἐκ τοῦ λάκκου τοῦ ἐν βαιθλεεμ τοῦ ἐν τῇ πύλῃ τὸ δὲ σύστημα τῶν ἀλλοφύλων τότε ἐν βαιθλεεμ
23.15 καὶ ἐπεθύμησεν δαυιδ καὶ εἶπεν τίς ποτιεῖ με ὕδωρ ἐκ τοῦ λάκκου τοῦ ἐν βαιθλεεμ τοῦ ἐν τῇ πύλῃ τὸ δὲ σύστημα τῶν ἀλλοφύλων τότε ἐν βαιθλεεμ
23.16 καὶ διέρρηξαν οἱ τρεῖς δυνατοὶ ἐν τῇ παρεμβολῇ τῶν ἀλλοφύλων καὶ ὑδρεύσαντο ὕδωρ ἐκ τοῦ λάκκου τοῦ ἐν βαιθλεεμ τοῦ ἐν τῇ πύλῃ καὶ ἔλαβαν καὶ παρεγένοντο πρὸς δαυιδ καὶ οὐκ ἠθέλησεν πιεῖν αὐτὸ καὶ ἔσπεισεν αὐτὸ τῷ κυρίῳ
23.17 καὶ εἶπεν ἵλεώς μοι κύριε τοῦ ποιῆσαι τοῦτο εἰ αἷμα τῶν ἀνδρῶν τῶν πορευθέντων ἐν ταῖς ψυχαῖς αὐτῶν πίομαι καὶ οὐκ ἠθέλησεν πιεῖν αὐτό ταῦτα ἐποίησαν οἱ τρεῖς δυνατοί
23.18 καὶ αβεσσα ἀδελφὸς ιωαβ υἱὸς σαρουιας αὐτὸς ἄρχων ἐν τοῖς τρισίν καὶ αὐτὸς ἐξήγειρεν τὸ δόρυ αὐτοῦ ἐπὶ τριακοσίους τραυματίας καὶ αὐτῷ ὄνομα ἐν τοῖς τρισίν
23.19 ἐκ τῶν τριῶν ἐκείνων ἔνδοξος καὶ ἐγένετο αὐτοῖς εἰς ἄρχοντα καὶ ἕως τῶν τριῶν οὐκ ἦλθεν
23.20 καὶ βαναιας υἱὸς ιωδαε ἀνὴρ αὐτὸς πολλοστὸς ἔργοις ἀπὸ καβεσεηλ καὶ αὐτὸς ἐπάταξεν τοὺς δύο υἱοὺς αριηλ τοῦ μωαβ καὶ αὐτὸς κατέβη καὶ ἐπάταξε τὸν λέοντα ἐν μέσῳ τοῦ λάκκου ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῆς χιόνος
23.21 αὐτὸς ἐπάταξεν τὸν ἄνδρα τὸν αἰγύπτιον ἄνδρα ὁρατόν ἐν δὲ τῇ χειρὶ τοῦ αἰγυπτίου δόρυ ὡς ξύλον διαβάθρας καὶ κατέβη πρὸς αὐτὸν ἐν ῥάβδῳ καὶ ἥρπασεν τὸ δόρυ ἐκ τῆς χειρὸς τοῦ αἰγυπτίου καὶ ἀπέκτεινεν αὐτὸν ἐν τῷ δόρατι αὐτοῦ
23.22 ταῦτα ἐποίησεν βαναιας υἱὸς ιωδαε καὶ αὐτῷ ὄνομα ἐν τοῖς τρισὶν τοῖς δυνατοῖς
23.23 ἐκ τῶν τριῶν ἔνδοξος καὶ πρὸς τοὺς τρεῖς οὐκ ἦλθεν καὶ ἔταξεν αὐτὸν δαυιδ εἰς τὰς ἀκοὰς αὐτοῦ
23.24 καὶ ταῦτα τὰ ὀνόματα τῶν δυνατῶν δαυιδ βασιλέως ασαηλ ἀδελφὸς ιωαβ οὗτος ἐν τοῖς τριάκοντα ελεαναν υἱὸς δουδι πατραδέλφου αὐτοῦ ἐν βαιθλεεμ
23.25 σαμαι ὁ αρουδαῖος ελικα ὁ αρωδαῖος
23.26 ελλης ὁ φελωθι ιρας υἱὸς εκκας ὁ θεκωίτης
23.27 αβιεζερ ὁ αναθωθίτης ἐκ τῶν υἱῶν τοῦ ασωθίτου
23.28 σελμων ὁ αωίτης μοορε ὁ νετωφαθίτης
23.29 ελα υἱὸς βαανα ὁ νετωφαθίτης εθθι υἱὸς ριβα ἐκ γαβαεθ υἱὸς βενιαμιν
23.30 βαναιας ὁ φαραθωνίτης ουρι ἐκ ναχαλιγαιας
23.31 αβιηλ υἱὸς τοῦ αραβωθίτου αζμωθ ὁ βαρσαμίτης
23.32 ελιασου ὁ σαλαβωνίτης υἱοὶ ιασαν ιωναθαν
23.33 σαμμα ὁ αρωδίτης αχιαν υἱὸς σαραδ ὁ αραουρίτης
23.34 αλιφαλεθ υἱὸς τοῦ ασβίτου υἱὸς τοῦ μααχατι ελιαβ υἱὸς αχιτοφελ τοῦ γελωνίτου
23.35 ασαραι ὁ καρμήλιος φαραϊ ὁ ερχι
23.36 ιγααλ υἱὸς ναθαν ἀπὸ δυνάμεως υἱὸς γαδδι
23.37 ελιε ὁ αμμανίτης γελωραι ὁ βηρωθαῖος αἴρων τὰ σκεύη ιωαβ υἱοῦ σαρουιας
23.38 ιρας ὁ ιεθιραῖος γαρηβ ὁ ιεθιραῖος
23.39 ουριας ὁ χετταῖος πάντες τριάκοντα καὶ ἑπτά
23.1 kai oytoi oi logoi dayid oi eschatoi pistos dayid yios iessai kai pistos anehr on anestehsen kyrios epi christon theoy iakohb kai eyprepeis psalmoi israehl
23.2 pneyma kyrioy elalehsen en emoi kai o logos aytoy epi glohssehs moy
23.3 legei o theos israehl emoi elalehsen phylax israehl parabolehn eipon en anthrohpoh pohs krataiohsehte phobon theoy
23.4 kai en theoh phohti prohias anateilai ehlios to prohi oy parehlthen ek pheggoys kai ohs ex yetoy chloehs apo gehs
23.5 oy gar oytohs o oikos moy meta ischyroy diathehkehn gar aiohnion etheto moi etoimehn en panti kairoh pephylagmenehn oti pasa sohtehria moy kai pan thelehma oti oy meh blastehseh o paranomos
23.6 oy gar oytohs o oikos moy meta ischyroy diathehkehn gar aiohnion etheto moi etoimehn en panti kairoh pephylagmenehn oti pasa sohtehria moy kai pan thelehma oti oy meh blastehseh o paranomos ohsper akantha exohsmeneh pantes aytoi oti oy cheiri lehmphthehsontai
23.7 kai anehr oy kopiasei en aytois kai plehres sidehroy kai xylon doratos kai en pyri kaysei kaythehsontai aischyneh aytohn
23.8 tayta ta onomata tohn dynatohn dayid iebosthe o chananaios archohn toy tritoy estin adinohn o asohnaios oytos espasato tehn romphaian aytoy epi oktakosioys traymatias eis apax kai tayta ta onomata tohn dynatohn dayid basileohs asaehl adelphos iohab oytos en tois triakonta eleanan yios doydi patradelphoy aytoy en baithleem
23.9 kai met' ayton eleazar yios patradelphoy aytoy yios soysitoy en tois trisin dynatois oytos ehn meta dayid en serran kai en toh oneidisai ayton en tois allophylois synehchthehsan ekei eis polemon kai anebehsan anehr israehl
23.10 aytos anesteh kai epataxen en tois allophylois eohs oy ekopiasen eh cheir aytoy kai prosekollehtheh eh cheir aytoy pros tehn machairan kai epoiehsen kyrios sohtehrian megalehn en teh ehmera ekeineh kai o laos ekathehto opisoh aytoy plehn ekdidyskein
23.11 kai met' ayton samaia yios asa o aroychaios kai synehchthehsan oi allophyloi eis thehria kai ehn ekei meris toy agroy plehrehs phakoy kai o laos ephygen ek prosohpoy allophylohn
23.12 kai estehlohtheh en mesoh tehs meridos kai exeilato aytehn kai epataxen toys allophyloys kai epoiehsen kyrios sohtehrian megalehn
23.13 kai katebehsan treis apo tohn triakonta kai ehlthon eis kasohn pros dayid eis to spehlaion odollam kai tagma tohn allophylohn parenebalon en teh koiladi raphaim
23.14 kai dayid tote en teh periocheh kai to ypostehma tohn allophylohn tote en baithleem kai epethymehsen dayid kai eipen tis potiei me ydohr ek toy lakkoy toy en baithleem toy en teh pyleh to de systehma tohn allophylohn tote en baithleem
23.15 kai epethymehsen dayid kai eipen tis potiei me ydohr ek toy lakkoy toy en baithleem toy en teh pyleh to de systehma tohn allophylohn tote en baithleem
23.16 kai dierrehxan oi treis dynatoi en teh paremboleh tohn allophylohn kai ydreysanto ydohr ek toy lakkoy toy en baithleem toy en teh pyleh kai elaban kai paregenonto pros dayid kai oyk ehthelehsen piein ayto kai espeisen ayto toh kyrioh
23.17 kai eipen ileohs moi kyrie toy poiehsai toyto ei aima tohn androhn tohn poreythentohn en tais psychais aytohn piomai kai oyk ehthelehsen piein ayto tayta epoiehsan oi treis dynatoi
23.18 kai abessa adelphos iohab yios saroyias aytos archohn en tois trisin kai aytos exehgeiren to dory aytoy epi triakosioys traymatias kai aytoh onoma en tois trisin
23.19 ek tohn triohn ekeinohn endoxos kai egeneto aytois eis archonta kai eohs tohn triohn oyk ehlthen
23.20 kai banaias yios iohdae anehr aytos pollostos ergois apo kabeseehl kai aytos epataxen toys dyo yioys ariehl toy mohab kai aytos katebeh kai epataxe ton leonta en mesoh toy lakkoy en teh ehmera tehs chionos
23.21 aytos epataxen ton andra ton aigyption andra oraton en de teh cheiri toy aigyptioy dory ohs xylon diabathras kai katebeh pros ayton en rabdoh kai ehrpasen to dory ek tehs cheiros toy aigyptioy kai apekteinen ayton en toh dorati aytoy
23.22 tayta epoiehsen banaias yios iohdae kai aytoh onoma en tois trisin tois dynatois
23.23 ek tohn triohn endoxos kai pros toys treis oyk ehlthen kai etaxen ayton dayid eis tas akoas aytoy
23.24 kai tayta ta onomata tohn dynatohn dayid basileohs asaehl adelphos iohab oytos en tois triakonta eleanan yios doydi patradelphoy aytoy en baithleem
23.25 samai o aroydaios elika o arohdaios
23.26 ellehs o phelohthi iras yios ekkas o thekohitehs
23.27 abiezer o anathohthitehs ek tohn yiohn toy asohthitoy
23.28 selmohn o aohitehs moore o netohphathitehs
23.29 ela yios baana o netohphathitehs eththi yios riba ek gabaeth yios beniamin
23.30 banaias o pharathohnitehs oyri ek nachaligaias
23.31 abiehl yios toy arabohthitoy azmohth o barsamitehs
23.32 eliasoy o salabohnitehs yioi iasan iohnathan
23.33 samma o arohditehs achian yios sarad o araoyritehs
23.34 aliphaleth yios toy asbitoy yios toy maachati eliab yios achitophel toy gelohnitoy
23.35 asarai o karmehlios pharai o erchi
23.36 igaal yios nathan apo dynameohs yios gaddi
23.37 elie o ammanitehs gelohrai o behrohthaios airohn ta skeyeh iohab yioy saroyias
23.38 iras o iethiraios garehb o iethiraios
23.39 oyrias o chettaios pantes triakonta kai epta
23.1 וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים נְאֻם דָּוִד בֶּן־יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרֹות יִשְׂרָאֵל׃
23.2 רוּחַ יְהוָה דִּבֶּר־בִּי וּמִלָּתֹו עַל־לְשֹׁונִי׃
23.3 אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מֹושֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מֹושֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים׃
23.4 וּכְאֹור בֹּקֶר יִזְרַח־שָׁמֶשׁ בֹּקֶר לֹא עָבֹות מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ׃
23.5 כִּי־לֹא־כֵן בֵּיתִי עִם־אֵל כִּי בְרִית עֹולָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה כִּי־כָל־יִשְׁעִי וְכָל־חֵפֶץ כִּי־לֹא יַצְמִיחַ׃
23.6 וּבְלִיַּעַל כְּקֹוץ מֻנָד כֻּלָּהַם כִּי־לֹא בְיָד יִקָּחוּ׃
23.7 וְאִישׁ יִגַּע בָּהֶם יִמָּלֵא בַרְזֶל וְעֵץ חֲנִית וּבָאֵשׁ שָׂרֹוף יִשָּׂרְפוּ בַּשָּׁבֶת׃ פ
23.8 אֵלֶּה שְׁמֹות הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי ׀ רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינֹו [הָעֶצְנֹו כ] (הָעֶצְנִי ק) עַל־שְׁמֹנֶה מֵאֹות חָלָל בְּפַעַם [אֶחָד כ] (אֶחָת׃ ק) ס
23.9 [וְאַחֲרֹו כ] (וְאַחֲרָיו ק) אֶלְעָזָר בֶּן־ [דֹּדִי כ] (דֹּדֹו ק) בֶּן־אֲחֹחִי בִּשְׁלֹשָׁה [גִּבֹּרִים כ] (הַגִּבֹּרִים ק) עִם־דָּוִד בְּחָרְפָם בַּפְּלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ־שָׁם לַמִּלְחָמָה וַיַּעֲלוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל׃
23.10 הוּא קָם וַיַּךְ בַּפְּלִשְׁתִּים עַד ׀ כִּי־יָגְעָה יָדֹו וַתִּדְבַּק יָדֹו אֶל־הַחֶרֶב וַיַּעַשׂ יְהוָה תְּשׁוּעָה גְדֹולָה בַּיֹּום הַהוּא וְהָעָם יָשֻׁבוּ אַחֲרָיו אַךְ־לְפַשֵּׁט׃ ס
23.11 וְאַחֲרָיו שַׁמָּא בֶן־אָגֵא הָרָרִי וַיֵּאָסְפוּ פְלִשְׁתִּים לַחַיָּה וַתְּהִי־שָׁם חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה עֲדָשִׁים וְהָעָם נָס מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים׃
23.12 וַיִּתְיַצֵּב בְּתֹוךְ־הַחֶלְקָה וַיַּצִּילֶהָ וַיַּךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים וַיַּעַשׂ יְהוָה תְּשׁוּעָה גְדֹולָה׃ ס
23.13 וַיֵּרְדוּ [שְׁלֹשִׁים כ] (שְׁלֹשָׁה ק) מֵהַשְּׁלֹשִׁים רֹאשׁ וַיָּבֹאוּ אֶל־קָצִיר אֶל־דָּוִד אֶל־מְעָרַת עֲדֻלָּם וְחַיַּת פְּלִשְׁתִּים חֹנָה בְּעֵמֶק רְפָאִים׃
23.14 וְדָוִד אָז בַּמְּצוּדָה וּמַצַּב פְּלִשְׁתִּים אָז בֵּית לָחֶם׃
23.15 וַיִּתְאַוֶּה דָוִד וַיֹּאמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבֹּאר בֵּית־לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר׃
23.16 וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׁאֲבוּ־מַיִם מִבֹּאר בֵּית־לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל־דָּוִד וְלֹא אָבָה לִשְׁתֹּותָם וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַיהוָה׃
23.17 וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי יְהוָה מֵעֲשֹׂתִי זֹאת הֲדַם הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים בְּנַפְשֹׁותָם וְלֹא אָבָה לִשְׁתֹּותָם אֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים׃ ס
23.18 וַאֲבִישַׁי אֲחִי ׀ יֹואָב בֶּן־צְרוּיָה הוּא רֹאשׁ [הַשְּׁלֹשִׁי כ] (הַשְּׁלֹשָׁה ק) וְהוּא עֹורֵר אֶת־חֲנִיתֹו עַל־שְׁלֹשׁ מֵאֹות חָלָל וְלֹו־שֵׁם בַּשְּׁלֹשָׁה׃
23.19 מִן־הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר וְעַד־הַשְּׁלֹשָׁה לֹא־בָא׃ ס
23.20 וּבְנָיָהוּ בֶן־יְהֹויָדָע בֶּן־אִישׁ־ [חַי כ] (חַיִל ק) רַב־פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מֹואָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת־ [הָאֲרִיַּה כ] (הָאֲרִי ק) בְּתֹוךְ הַבֹּאר בְּיֹום הַשָּׁלֶג׃
23.21 וְהוּא־הִכָּה אֶת־אִישׁ מִצְרִי [אֲשֶׁר כ] (אִישׁ ק) מַרְאֶה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט וַיִּגְזֹל אֶת־הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתֹו׃
23.22 אֵלֶּה עָשָׂה בְּנָיָהוּ בֶּן־יְהֹויָדָע וְלֹו־שֵׁם בִּשְׁלֹשָׁה הַגִּבֹּרִים׃
23.23 מִן־הַשְּׁלֹשִׁים נִכְבָּד וְאֶל־הַשְּׁלֹשָׁה לֹא־בָא וַיְשִׂמֵהוּ דָוִד אֶל־מִשְׁמַעְתֹּו׃ ס
23.24 עֲשָׂה־אֵל אֲחִי־יֹואָב בַּשְּׁלֹשִׁים אֶלְחָנָן בֶּן־דֹּדֹו בֵּית לָחֶם׃
23.25 שַׁמָּה הַחֲרֹדִי אֱלִיקָא הַחֲרֹדִי׃ ס
23.26 חֶלֶץ הַפַּלְטִי עִירָא בֶן־עִקֵּשׁ הַתְּקֹועִי׃ ס
23.27 אֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתֹתִי מְבֻנַּי הַחֻשָׁתִי׃ ס
23.28 צַלְמֹון הָאֲחֹחִי מַהְרַי הַנְּטֹפָתִי׃ ס
23.29 חֵלֶב בֶּן־בַּעֲנָה הַנְּטֹפָתִי ס אִתַּי בֶּן־רִיבַי מִגִּבְעַת בְּנֵי בִנְיָמִן׃ ס
23.30 בְּנָיָהוּ פִּרְעָתֹנִי הִדַּי מִנַּחֲלֵי גָעַשׁ׃ ס
23.31 אֲבִי־עַלְבֹון הָעַרְבָתִי עַזְמָוֶת הַבַּרְחֻמִי׃ ס
23.32 אֶלְיַחְבָּא הַשַּׁעַלְבֹנִי בְּנֵי יָשֵׁן יְהֹונָתָן׃ ס
23.33 שַׁמָּה הַהֲרָרִי אֲחִיאָם בֶּן־שָׁרָר הָארָרִי׃ ס
23.34 אֱלִיפֶלֶט בֶּן־אֲחַסְבַּי בֶּן־הַמַּעֲכָתִי ס אֱלִיעָם בֶּן־אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי׃ ס
23.35 [חֶצְרֹו כ] (חֶצְרַי ק) הַכַּרְמְלִי פַּעֲרַי הָאַרְבִּי׃ ס
23.36 יִגְאָל בֶּן־נָתָן מִצֹּבָה ס בָּנִי הַגָּדִי׃ ס
23.37 צֶלֶק הָעַמֹּנִי ס נַחְרַי הַבְּאֵרֹתִי [נֹשְׂאֵי כ] (נֹשֵׂא ק) כְּלֵי יֹואָב בֶּן־צְרֻיָה׃ ס
23.38 עִירָא הַיִּתְרִי גָּרֵב הַיִּתְרִי׃ ס
23.39 אוּרִיָּה הַחִתִּי כֹּל שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה׃ פ
23.1 wAelaeH dibrej daawid HaaAaharonijm nAum daawid baen-jixxaj wnAum Hagaebaer Huqam Oaal mxxijha AaeloHej jaOaqob wnOijm zmirowt jixraaAel׃
23.2 rwha jHwaaH dibaer-bij wmilaatow Oal-lxxownij׃
23.3 Aaamar AaeloHej jixraaAel lij dibaer cwr jixraaAel mowxxel baaAaadaam cadijq mowxxel jirAat AaeloHijm׃
23.4 wkAowr boqaer jizrah-xxaamaexx boqaer loA Oaabowt minogaH mimaaTaar daexxaeA meAaaraec׃
23.5 kij-loA-ken bejtij Oim-Ael kij brijt Oowlaam xaam lij OarwkaaH bakol wxxmuraaH kij-kaal-jixxOij wkaal-hepaec kij-loA jacmijha׃
23.6 wblijaOal kqowc munaad kulaaHam kij-loA bjaad jiqaahw׃
23.7 wAijxx jigaO baaHaem jimaaleA barzael wOec hanijt wbaaAexx xaarowp jixaarpw baxxaabaet׃ p
23.8 AelaeH xxmowt Hagiborijm Aaxxaer ldaawid joxxeb baxxaebaet tahkmonij roAxx Haxxaalixxij HwA Oadijnow [HaaOaecnow k] (HaaOaecnij q) Oal-xxmonaeH meAowt haalaal bpaOam [Aaehaad k] (Aaehaat׃ q) s
23.9 [wAaharow k] (wAaharaajw q) AaelOaazaar baen- [dodij k] (dodow q) baen-Aahohij bixxloxxaaH [giborijm k] (Hagiborijm q) Oim-daawid bhaarpaam baplixxtijm naeAaespw-xxaam lamilhaamaaH wajaOalw Aijxx jixraaAel׃
23.10 HwA qaam wajak baplixxtijm Oad kij-jaagOaaH jaadow watidbaq jaadow Aael-Hahaeraeb wajaOax jHwaaH txxwOaaH gdowlaaH bajowm HaHwA wHaaOaam jaaxxubw Aaharaajw Aak-lpaxxeT׃ s
23.11 wAaharaajw xxamaaA baen-AaageA Haaraarij wajeAaaspw plixxtijm lahajaaH watHij-xxaam haelqat HaxaadaeH mleAaaH Oadaaxxijm wHaaOaam naas mipnej plixxtijm׃
23.12 wajitjaceb btowk-HahaelqaaH wajacijlaeHaa wajak Aaet-plixxtijm wajaOax jHwaaH txxwOaaH gdowlaaH׃ s
23.13 wajerdw [xxloxxijm k] (xxloxxaaH q) meHaxxloxxijm roAxx wajaaboAw Aael-qaacijr Aael-daawid Aael-mOaarat Oadulaam whajat plixxtijm honaaH bOemaeq rpaaAijm׃
23.14 wdaawid Aaaz bamcwdaaH wmacab plixxtijm Aaaz bejt laahaem׃
23.15 wajitAawaeH daawid wajoAmar mij jaxxqenij majim miboAr bejt-laehaem Aaxxaer baxxaaOar׃
23.16 wajibqOw xxloxxaet Hagiborijm bmahaneH plixxtijm wajixxAabw-majim miboAr bejt-laehaem Aaxxaer baxxaOar wajixAw wajaabiAw Aael-daawid wloA AaabaaH lixxtowtaam wajasek Aotaam lajHwaaH׃
23.17 wajoAmaer haalijlaaH lij jHwaaH meOaxotij zoAt Hadam HaaAanaaxxijm HaHolkijm bnapxxowtaam wloA AaabaaH lixxtowtaam AelaeH Oaaxw xxloxxaet Hagiborijm׃ s
23.18 waAabijxxaj Aahij jowAaab baen-crwjaaH HwA roAxx [Haxxloxxij k] (HaxxloxxaaH q) wHwA Oowrer Aaet-hanijtow Oal-xxloxx meAowt haalaal wlow-xxem baxxloxxaaH׃
23.19 min-HaxxloxxaaH Hakij nikbaad wajHij laaHaem lxaar wOad-HaxxloxxaaH loA-baaA׃ s
23.20 wbnaajaaHw baen-jHowjaadaaO baen-Aijxx- [haj k] (hajil q) rab-pOaalijm miqabcAel HwA HikaaH Aet xxnej AariAel mowAaab wHwA jaarad wHikaaH Aaet- [HaaAarijaH k] (HaaAarij q) btowk HaboAr bjowm Haxxaalaeg׃
23.21 wHwA-HikaaH Aaet-Aijxx micrij [Aaxxaer k] (Aijxx q) marAaeH wbjad Hamicrij hanijt wajeraed Aelaajw baxxaabaeT wajigzol Aaet-Hahanijt mijad Hamicrij wajaHargeHw bahanijtow׃
23.22 AelaeH OaaxaaH bnaajaaHw baen-jHowjaadaaO wlow-xxem bixxloxxaaH Hagiborijm׃
23.23 min-Haxxloxxijm nikbaad wAael-HaxxloxxaaH loA-baaA wajximeHw daawid Aael-mixxmaOtow׃ s
23.24 OaxaaH-Ael Aahij-jowAaab baxxloxxijm Aaelhaanaan baen-dodow bejt laahaem׃
23.25 xxamaaH Haharodij AaelijqaaA Haharodij׃ s
23.26 haelaec HapalTij OijraaA baen-Oiqexx HatqowOij׃ s
23.27 AabijOaezaer HaaOantotij mbunaj Hahuxxaatij׃ s
23.28 calmown HaaAahohij maHraj HanTopaatij׃ s
23.29 helaeb baen-baOanaaH HanTopaatij s Aitaj baen-rijbaj migibOat bnej binjaamin׃ s
23.30 bnaajaaHw pirOaatonij Hidaj minahalej gaaOaxx׃ s
23.31 Aabij-Oalbown HaaOarbaatij Oazmaawaet Habarhumij׃ s
23.32 AaeljahbaaA HaxxaOalbonij bnej jaaxxen jHownaataan׃ s
23.33 xxamaaH HaHaraarij AahijAaam baen-xxaaraar HaaAraarij׃ s
23.34 AaelijpaelaeT baen-Aahasbaj baen-HamaOakaatij s AaelijOaam baen-Aahijtopael Hagilonij׃ s
23.35 [haecrow k] (haecraj q) Hakarmlij paOaraj HaaAarbij׃ s
23.36 jigAaal baen-naataan micobaaH s baanij Hagaadij׃ s
23.37 caelaeq HaaOamonij s nahraj HabAerotij [noxAej k] (noxeA q) klej jowAaab baen-crujaaH׃ s
23.38 OijraaA Hajitrij gaareb Hajitrij׃ s
23.39 AwrijaaH Hahitij kol xxloxxijm wxxibOaaH׃ p
23.1 ואלה דברי דוד האחרנים נאם דוד בן־ישי ונאם הגבר הקם על משיח אלהי יעקב ונעים זמרות ישראל׃
23.2 רוח יהוה דבר־בי ומלתו על־לשוני׃
23.3 אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים׃
23.4 וכאור בקר יזרח־שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ׃
23.5 כי־לא־כן ביתי עם־אל כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמרה כי־כל־ישעי וכל־חפץ כי־לא יצמיח׃
23.6 ובליעל כקוץ מנד כלהם כי־לא ביד יקחו׃
23.7 ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובאש שרוף ישרפו בשבת׃ פ
23.8 אלה שמות הגברים אשר לדוד ישב בשבת תחכמני ׀ ראש השלשי הוא עדינו [העצנו כ] (העצני ק) על־שמנה מאות חלל בפעם [אחד כ] (אחת׃ ק) ס
23.9 [ואחרו כ] (ואחריו ק) אלעזר בן־ [דדי כ] (דדו ק) בן־אחחי בשלשה [גברים כ] (הגברים ק) עם־דוד בחרפם בפלשתים נאספו־שם למלחמה ויעלו איש ישראל׃
23.10 הוא קם ויך בפלשתים עד ׀ כי־יגעה ידו ותדבק ידו אל־החרב ויעש יהוה תשועה גדולה ביום ההוא והעם ישבו אחריו אך־לפשט׃ ס
23.11 ואחריו שמא בן־אגא הררי ויאספו פלשתים לחיה ותהי־שם חלקת השדה מלאה עדשים והעם נס מפני פלשתים׃
23.12 ויתיצב בתוך־החלקה ויצילה ויך את־פלשתים ויעש יהוה תשועה גדולה׃ ס
23.13 וירדו [שלשים כ] (שלשה ק) מהשלשים ראש ויבאו אל־קציר אל־דוד אל־מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים׃
23.14 ודוד אז במצודה ומצב פלשתים אז בית לחם׃
23.15 ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבאר בית־לחם אשר בשער׃
23.16 ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים וישאבו־מים מבאר בית־לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל־דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם ליהוה׃
23.17 ויאמר חלילה לי יהוה מעשתי זאת הדם האנשים ההלכים בנפשותם ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגברים׃ ס
23.18 ואבישי אחי ׀ יואב בן־צרויה הוא ראש [השלשי כ] (השלשה ק) והוא עורר את־חניתו על־שלש מאות חלל ולו־שם בשלשה׃
23.19 מן־השלשה הכי נכבד ויהי להם לשר ועד־השלשה לא־בא׃ ס
23.20 ובניהו בן־יהוידע בן־איש־ [חי כ] (חיל ק) רב־פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את־ [האריה כ] (הארי ק) בתוך הבאר ביום השלג׃
23.21 והוא־הכה את־איש מצרי [אשר כ] (איש ק) מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזל את־החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו׃
23.22 אלה עשה בניהו בן־יהוידע ולו־שם בשלשה הגברים׃
23.23 מן־השלשים נכבד ואל־השלשה לא־בא וישמהו דוד אל־משמעתו׃ ס
23.24 עשה־אל אחי־יואב בשלשים אלחנן בן־דדו בית לחם׃
23.25 שמה החרדי אליקא החרדי׃ ס
23.26 חלץ הפלטי עירא בן־עקש התקועי׃ ס
23.27 אביעזר הענתתי מבני החשתי׃ ס
23.28 צלמון האחחי מהרי הנטפתי׃ ס
23.29 חלב בן־בענה הנטפתי ס אתי בן־ריבי מגבעת בני בנימן׃ ס
23.30 בניהו פרעתני הדי מנחלי געש׃ ס
23.31 אבי־עלבון הערבתי עזמות הברחמי׃ ס
23.32 אליחבא השעלבני בני ישן יהונתן׃ ס
23.33 שמה ההררי אחיאם בן־שרר האררי׃ ס
23.34 אליפלט בן־אחסבי בן־המעכתי ס אליעם בן־אחיתפל הגלני׃ ס
23.35 [חצרו כ] (חצרי ק) הכרמלי פערי הארבי׃ ס
23.36 יגאל בן־נתן מצבה ס בני הגדי׃ ס
23.37 צלק העמני ס נחרי הבארתי [נשאי כ] (נשא ק) כלי יואב בן־צריה׃ ס
23.38 עירא היתרי גרב היתרי׃ ס
23.39 אוריה החתי כל שלשים ושבעה׃ פ
23.1 wAlH dbrj dwd HAhrnjm nAm dwd bn-jxj wnAm Hgbr Hqm Ol mxjh AlHj jOqb wnOjm zmrwt jxrAl׃
23.2 rwh jHwH dbr-bj wmltw Ol-lxwnj׃
23.3 Amr AlHj jxrAl lj dbr cwr jxrAl mwxl bAdm cdjq mwxl jrAt AlHjm׃
23.4 wkAwr bqr jzrh-xmx bqr lA Obwt mngH mmTr dxA mArc׃
23.5 kj-lA-kn bjtj Om-Al kj brjt Owlm xm lj OrwkH bkl wxmrH kj-kl-jxOj wkl-hpc kj-lA jcmjh׃
23.6 wbljOl kqwc mnd klHm kj-lA bjd jqhw׃
23.7 wAjx jgO bHm jmlA brzl wOc hnjt wbAx xrwp jxrpw bxbt׃ p
23.8 AlH xmwt Hgbrjm Axr ldwd jxb bxbt thkmnj rAx Hxlxj HwA Odjnw [HOcnw k] (HOcnj q) Ol-xmnH mAwt hll bpOm [Ahd k] (Aht׃ q) s
23.9 [wAhrw k] (wAhrjw q) AlOzr bn- [ddj k] (ddw q) bn-Ahhj bxlxH [gbrjm k] (Hgbrjm q) Om-dwd bhrpm bplxtjm nAspw-xm lmlhmH wjOlw Ajx jxrAl׃
23.10 HwA qm wjk bplxtjm Od kj-jgOH jdw wtdbq jdw Al-Hhrb wjOx jHwH txwOH gdwlH bjwm HHwA wHOm jxbw Ahrjw Ak-lpxT׃ s
23.11 wAhrjw xmA bn-AgA Hrrj wjAspw plxtjm lhjH wtHj-xm hlqt HxdH mlAH Odxjm wHOm ns mpnj plxtjm׃
23.12 wjtjcb btwk-HhlqH wjcjlH wjk At-plxtjm wjOx jHwH txwOH gdwlH׃ s
23.13 wjrdw [xlxjm k] (xlxH q) mHxlxjm rAx wjbAw Al-qcjr Al-dwd Al-mOrt Odlm whjt plxtjm hnH bOmq rpAjm׃
23.14 wdwd Az bmcwdH wmcb plxtjm Az bjt lhm׃
23.15 wjtAwH dwd wjAmr mj jxqnj mjm mbAr bjt-lhm Axr bxOr׃
23.16 wjbqOw xlxt Hgbrjm bmhnH plxtjm wjxAbw-mjm mbAr bjt-lhm Axr bxOr wjxAw wjbAw Al-dwd wlA AbH lxtwtm wjsk Atm ljHwH׃
23.17 wjAmr hljlH lj jHwH mOxtj zAt Hdm HAnxjm HHlkjm bnpxwtm wlA AbH lxtwtm AlH Oxw xlxt Hgbrjm׃ s
23.18 wAbjxj Ahj jwAb bn-crwjH HwA rAx [Hxlxj k] (HxlxH q) wHwA Owrr At-hnjtw Ol-xlx mAwt hll wlw-xm bxlxH׃
23.19 mn-HxlxH Hkj nkbd wjHj lHm lxr wOd-HxlxH lA-bA׃ s
23.20 wbnjHw bn-jHwjdO bn-Ajx- [hj k] (hjl q) rb-pOljm mqbcAl HwA HkH At xnj ArAl mwAb wHwA jrd wHkH At- [HArjH k] (HArj q) btwk HbAr bjwm Hxlg׃
23.21 wHwA-HkH At-Ajx mcrj [Axr k] (Ajx q) mrAH wbjd Hmcrj hnjt wjrd Aljw bxbT wjgzl At-Hhnjt mjd Hmcrj wjHrgHw bhnjtw׃
23.22 AlH OxH bnjHw bn-jHwjdO wlw-xm bxlxH Hgbrjm׃
23.23 mn-Hxlxjm nkbd wAl-HxlxH lA-bA wjxmHw dwd Al-mxmOtw׃ s
23.24 OxH-Al Ahj-jwAb bxlxjm Alhnn bn-ddw bjt lhm׃
23.25 xmH Hhrdj AljqA Hhrdj׃ s
23.26 hlc HplTj OjrA bn-Oqx HtqwOj׃ s
23.27 AbjOzr HOnttj mbnj Hhxtj׃ s
23.28 clmwn HAhhj mHrj HnTptj׃ s
23.29 hlb bn-bOnH HnTptj s Atj bn-rjbj mgbOt bnj bnjmn׃ s
23.30 bnjHw prOtnj Hdj mnhlj gOx׃ s
23.31 Abj-Olbwn HOrbtj Ozmwt Hbrhmj׃ s
23.32 AljhbA HxOlbnj bnj jxn jHwntn׃ s
23.33 xmH HHrrj AhjAm bn-xrr HArrj׃ s
23.34 AljplT bn-Ahsbj bn-HmOktj s AljOm bn-Ahjtpl Hglnj׃ s
23.35 [hcrw k] (hcrj q) Hkrmlj pOrj HArbj׃ s
23.36 jgAl bn-ntn mcbH s bnj Hgdj׃ s
23.37 clq HOmnj s nhrj HbArtj [nxAj k] (nxA q) klj jwAb bn-crjH׃ s
23.38 OjrA Hjtrj grb Hjtrj׃ s
23.39 AwrjH Hhtj kl xlxjm wxbOH׃ p
23.1 Haec autem sunt verba David novissima: “ Dixit David filius Isai, dixit vir constitutus in alto, christus Dei Iacob, suavis psalta Israel.
23.2 Spiritus Domini locutus est per me, et sermo eius super linguam meam.
23.3 Locutus est Deus Israel, mihi dixit Petra Israel: “Dominator hominum iustus, dominator in timore Dei
23.4 est sicut lux aurorae, oriente sole, mane absque nubibus; de splendore post pluviam herba oritur de terra”.
23.5 Nonne sic est domus mea cum Deo? Quia pactum aeternum statuit mihi, dispositum in omnibus atque munitum. Cunctam enim salutem meam et omne desiderabile nonne faciet germinare?
23.6 Praevaricatores autem quasi spinae abiectae universi, quae non tolluntur manibus;
23.7 et si quis tangere voluerit eas, armabitur ferro et ligno lanceato, igneque succensae comburentur ”.
23.8 Haec nomina fortium David: Iesbaal Hachamonites, princeps inter tres, ipse levavit hastam suam super octingentos, quos interfecit impetu uno.
23.9 Post hunc Eleazar filius Dodo Ahohites, inter tres fortes. Qui erat cum David in Aphesdommim, quando Philisthim congregati sunt illuc in proelium.
23.10 Cumque ascendissent viri Israel, ipse stetit et percussit Philisthaeos, donec deficeret manus eius et obrigesceret cum gladio; fecitque Dominus salutem magnam in die illa, et populus reversus est tantum ad spolia detrahenda.
23.11 Et post hunc Samma filius Age Ararites. Et congregati sunt Philisthim in Lehi; erat quippe ibi ager lente plenus. Cumque fugisset populus a facie Philisthim,
23.12 stetit ille in medio agri et tuitus est eum percussitque Philisthaeos, et fecit Dominus salutem magnam.
23.13 Et descenderunt tres de triginta et venerunt tempore messis ad David in speluncam Odollam; castra autem Philisthinorum erant posita in valle Raphaim.
23.14 Et David erat tunc in praesidio; porro statio Philisthinorum tunc erat in Bethlehem.
23.15 Desideravit igitur David et ait: “ O si quis mihi daret potum aquae de cisterna, quae est in Bethlehem iuxta portam! ”.
23.16 Irruperunt ergo tres fortes castra Philisthinorum et hauserunt aquam de cisterna Bethlehem, quae erat iuxta portam, et attulerunt ad David. At ille noluit bibere, sed libavit illam Domino
23.17 dicens: “ Propitius mihi sit Dominus, ne faciam hoc. Num sanguinem hominum istorum, qui profecti sunt in animarum periculo, bibam? ”. Noluit ergo bibere. Haec fecerunt tres robustissimi.
23.18 Abisai autem frater Ioab filius Sarviae princeps erat de triginta. Ipse est qui elevavit hastam suam contra trecentos, quos interfecit. Nominatus in triginta
23.19 et inter triginta nobilior eratque eorum princeps; sed usque ad tres primos non pervenerat.
23.20 Et Banaias filius Ioiadae vir fortissimus magnorum operum de Cabseel. Ipse percussit duos filios Ariel de Moab, et ipse descendit et percussit leonem in media cisterna in diebus nivis.
23.21 Ipse quoque interfecit virum Aegyptium, virum procerae staturae habentem in manu hastam; itaque cum descendisset ad eum cum baculo, vi extorsit hastam de manu Aegyptii et interfecit eum hasta sua.
23.22 Haec fecit Banaias filius Ioiadae, et ipse nominatus inter triginta fortissimos.
23.23 Erat autem nobilior inter triginta; verumtamen usque ad tres non pervenerat. Fecitque eum David sibi caput satellitum suorum.
23.24 Asael frater Ioab erat inter triginta. Elchanan filius Dodo de Bethlehem,
23.25 Samma de Harod, Elica de Harod,
23.26 Heles de Phalti, Hira filius Acces de Thecua,
23.27 Abiezer de Anathoth, Sobbochai de Husa,
23.28 Selmon Ahohites, Maharai Netophathites,
23.29 Heled filius Baana Netophathites, Ithai filius Ribai de Gabaa filiorum Beniamin,
23.30 Banaia Pharathonites, Heddai de torrentibus Gaas,
23.31 Abibaal Arbathites, Azmaveth de Bahurim,
23.32 Eliaba de Saalbon, Iasen de Gun,
23.33 Ionathan filius Samma de Arar, Ahiam filius Sarar Ararites.
23.34 Eliphalet filius Aasbai Maachathitae, Eliam filius Achitophel Gilonites,
23.35 Hesro de Carmel, Pharai de Arab,
23.36 Igal filius Nathan de Soba, Bani de Gad,
23.37 Selec de Ammon, Naharai Berothites armiger Ioab filii Sarviae,
23.38 Hira Iethrites, Gareb et ipse Iethrites,
23.39 Urias Hetthaeus. Omnes triginta septem.
24.1 Und der Zorn des HERRN ergrimmte abermals wider Israel, und er reizte David wider sie, indem er sprach: Gehe hin, zähle Israel und Juda!
24.2 Und der König sprach zu Joab, seinem Feldhauptmann, der bei ihm war: Durchziehe doch alle Stämme Israels, von Dan bis Beerseba, und mustere das Volk, damit ich ihre Zahl erfahre!
24.3 Joab sprach zum König: Der HERR, dein Gott, füge zu diesem Volke, wie es jetzt ist, noch hundertmal mehr hinzu, daß mein Herr und König es mit seinen eigenen Augen sehe; aber warum verlangt mein Herr und König so etwas?
24.4 Doch des Königs Wort blieb fest wider Joab und die Heerführer; so zogen Joab und die Heerführer von dem Könige aus, um das Volk Israel zu zählen.
24.5 Und sie gingen über den Jordan und lagerten sich zu Aroer, zur Rechten der Stadt, die mitten im Tale von Gad liegt und gegen Jaeser.
24.6 Und sie kamen gen Gilead und in die Gegend von Tahtim-Hodsi, und als sie gen Dan-Jaan kamen, wandten sie sich nach Zidon.
24.7 Und sie kamen zu der Festung Tyrus und allen Städten der Heviter und Kanaaniter und zogen alsdann ins Mittagsland von Juda, gen Beerseba.
24.8 Also durchzogen sie das ganze Land und kamen nach neun Monaten und zwanzig Tagen gen Jerusalem.
24.9 Und Joab gab dem König die Zahl des gemusterten Volkes an. Und es waren in Israel achthunderttausend Kriegsleute, die das Schwert zogen, und in Juda fünfhunderttausend Mann.
24.10 Aber nachdem David das Volk hatte zählen lassen, schlug ihm das Herz. Und David sprach zum HERRN: Ich habe mich schwer versündigt mit dem, was ich getan! Nun aber, o HERR, vergib doch die Missetat deines Knechtes; denn ich habe sehr töricht gehandelt!
24.11 Und als David am Morgen aufstand, erging das Wort des HERRN an den Propheten Gad, den Seher Davids, also:
24.12 Gehe hin und sage zu David: So spricht der HERR: Dreierlei lege ich dir vor; erwähle dir deren eines, daß ich es dir antue!
24.13 Gad kam zu David, zeigte es ihm an und sprach: Willst du, daß sieben Jahre Hungersnot in dein Land komme, oder daß du drei Monate lang vor deinen Widersachern fliehen müssest und sie dich verfolgen, oder daß drei Tage lang Pestilenz in deinem Lande sei? So besinne dich nun und siehe, was ich dem antworten soll, der mich gesandt hat!
24.14 David sprach zu Gad: Mir ist sehr angst! Doch laß uns in die Hand des HERRN fallen, denn seine Barmherzigkeit ist groß; aber in der Menschen Hand will ich nicht fallen!
24.15 Da ließ der HERR Pestilenz in Israel kommen vom Morgen an bis zur bestimmten Zeit, daß von dem Volk, von Dan bis Beerseba, siebzigtausend Mann starben.
24.16 Als aber der Engel seine Hand über Jerusalem ausstreckte, um sie zu verderben, ließ sich der HERR des Übels gereuen, und er sprach zu dem Engel, dem Verderber unter dem Volke: Es ist genug! Laß nun deine Hand ab! Der Engel des HERRN aber war bei der Tenne Aravnas, des Jebusiters.
24.17 Als David den Engel sah, der das Volk schlug, sprach er zum HERRN: Siehe, ich habe gesündigt, ich habe die Missetat begangen! Was haben aber diese Schafe getan? Laß doch deine Hand wider mich und wider meines Vaters Haus gerichtet sein!
24.18 Und Gad kam zu David an jenem Tage und sprach zu ihm: Gehe hinauf und errichte dem HERRN einen Altar in der Tenne Aravnas, des Jebusiters!
24.19 Also ging David hinauf, wie Gad gesagt und der HERR geboten hatte.
24.20 Und als Aravna aufblickte, sah er den König mit seinen Knechten zu ihm herüberkommen. Da ging Aravna hinaus und verneigte sich vor dem König mit dem Angesicht zur Erde;
24.21 und Aravna sprach: Warum kommt mein Herr und König zu seinem Knechte? David sprach: Die Tenne von dir zu kaufen, um dem HERRN einen Altar zu bauen, damit die Plage vom Volke abgewandt werde!
24.22 Aber Aravna sprach zu David: Mein Herr und König nehme sie und opfere, was ihn gut dünkt! Siehe, da ist ein Rind zum Brandopfer, die Dreschwagen aber und das Geschirr des Ochsen mögen als Brennholz dienen!
24.23 Alles dieses schenkt Aravna, o König, dem Könige! Und Aravna sprach zum König: Der HERR, dein Gott, sei dir gnädig!
24.24 Aber der König sprach zu Aravna: Nicht also, sondern ich will es dir abkaufen gemäß seinem Werte; denn ich will dem HERRN, meinem Gott, kein Brandopfer darbringen, das mich nichts kostet. Also kaufte David die Tenne und die Rinder um fünfzig Schekel Silber.
24.25 Und David baute dem HERRN daselbst einen Altar und opferte Brandopfer und Dankopfer. Und der HERR ließ sich für das Land erbitten, und die Plage wurde von Israel abgewehrt.
24.1 καὶ προσέθετο ὀργὴ κυρίου ἐκκαῆναι ἐν ισραηλ καὶ ἐπέσεισεν τὸν δαυιδ ἐν αὐτοῖς λέγων βάδιζε ἀρίθμησον τὸν ισραηλ καὶ τὸν ιουδα
24.2 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς ιωαβ ἄρχοντα τῆς ἰσχύος τὸν μετ' αὐτοῦ δίελθε δὴ πάσας φυλὰς ισραηλ ἀπὸ δαν καὶ ἕως βηρσαβεε καὶ ἐπίσκεψαι τὸν λαόν καὶ γνώσομαι τὸν ἀριθμὸν τοῦ λαοῦ
24.3 καὶ εἶπεν ιωαβ πρὸς τὸν βασιλέα καὶ προσθείη κύριος ὁ θεός σου πρὸς τὸν λαὸν ὥσπερ αὐτοὺς καὶ ὥσπερ αὐτοὺς ἑκατονταπλασίονα καὶ ὀφθαλμοὶ τοῦ κυρίου μου τοῦ βασιλέως ὁρῶντες καὶ ὁ κύριός μου ὁ βασιλεὺς ἵνα τί βούλεται ἐν τῷ λόγῳ τούτῳ
24.4 καὶ ὑπερίσχυσεν ὁ λόγος τοῦ βασιλέως πρὸς ιωαβ καὶ εἰς τοὺς ἄρχοντας τῆς δυνάμεως καὶ ἐξῆλθεν ιωαβ καὶ οἱ ἄρχοντες τῆς ἰσχύος ἐνώπιον τοῦ βασιλέως ἐπισκέψασθαι τὸν λαὸν ισραηλ
24.5 καὶ διέβησαν τὸν ιορδάνην καὶ παρενέβαλον ἐν αροηρ ἐκ δεξιῶν τῆς πόλεως τῆς ἐν μέσῳ τῆς φάραγγος γαδ καὶ ελιεζερ
24.6 καὶ ἦλθον εἰς τὴν γαλααδ καὶ εἰς γῆν θαβασων ἥ ἐστιν αδασαι καὶ παρεγένοντο εἰς δανιδαν καὶ ουδαν καὶ ἐκύκλωσαν εἰς σιδῶνα
24.7 καὶ ἦλθαν εἰς μαψαρ τύρου καὶ πάσας τὰς πόλεις τοῦ ευαίου καὶ τοῦ χαναναίου καὶ ἦλθαν κατὰ νότον ιουδα εἰς βηρσαβεε
24.8 καὶ περιώδευσαν ἐν πάσῃ τῇ γῇ καὶ παρεγένοντο ἀπὸ τέλους ἐννέα μηνῶν καὶ εἴκοσι ἡμερῶν εἰς ιερουσαλημ
24.9 καὶ ἔδωκεν ιωαβ τὸν ἀριθμὸν τῆς ἐπισκέψεως τοῦ λαοῦ πρὸς τὸν βασιλέα καὶ ἐγένετο ισραηλ ὀκτακόσιαι χιλιάδες ἀνδρῶν δυνάμεως σπωμένων ῥομφαίαν καὶ ἀνὴρ ιουδα πεντακόσιαι χιλιάδες ἀνδρῶν μαχητῶν
24.10 καὶ ἐπάταξεν καρδία δαυιδ αὐτὸν μετὰ τὸ ἀριθμῆσαι τὸν λαόν καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς κύριον ἥμαρτον σφόδρα ὃ ἐποίησα νῦν κύριε παραβίβασον δὴ τὴν ἀνομίαν τοῦ δούλου σου ὅτι ἐμωράνθην σφόδρα
24.11 καὶ ἀνέστη δαυιδ τὸ πρωί καὶ λόγος κυρίου ἐγένετο πρὸς γαδ τὸν προφήτην τὸν ὁρῶντα δαυιδ λέγων
24.12 πορεύθητι καὶ λάλησον πρὸς δαυιδ λέγων τάδε λέγει κύριος τρία ἐγώ εἰμι αἴρω ἐπὶ σέ καὶ ἔκλεξαι σεαυτῷ ἓν ἐξ αὐτῶν καὶ ποιήσω σοι
24.13 καὶ εἰσῆλθεν γαδ πρὸς δαυιδ καὶ ἀνήγγειλεν αὐτῷ καὶ εἶπεν αὐτῷ ἔκλεξαι σεαυτῷ γενέσθαι εἰ ἔλθῃ σοι τρία ἔτη λιμὸς ἐν τῇ γῇ σου ἢ τρεῖς μῆνας φεύγειν σε ἔμπροσθεν τῶν ἐχθρῶν σου καὶ ἔσονται διώκοντές σε ἢ γενέσθαι τρεῖς ἡμέρας θάνατον ἐν τῇ γῇ σου νῦν οὖν γνῶθι καὶ ἰδὲ τί ἀποκριθῶ τῷ ἀποστείλαντί με ῥῆμα
24.14 καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς γαδ στενά μοι πάντοθεν σφόδρα ἐστίν ἐμπεσοῦμαι δὴ ἐν χειρὶ κυρίου ὅτι πολλοὶ οἱ οἰκτιρμοὶ αὐτοῦ σφόδρα εἰς δὲ χεῖρας ἀνθρώπου οὐ μὴ ἐμπέσω καὶ ἐξελέξατο ἑαυτῷ δαυιδ τὸν θάνατον
24.15 καὶ ἡμέραι θερισμοῦ πυρῶν καὶ ἔδωκεν κύριος ἐν ισραηλ θάνατον ἀπὸ πρωίθεν ἕως ὥρας ἀρίστου καὶ ἤρξατο ἡ θραῦσις ἐν τῷ λαῷ καὶ ἀπέθανεν ἐκ τοῦ λαοῦ ἀπὸ δαν καὶ ἕως βηρσαβεε ἑβδομήκοντα χιλιάδες ἀνδρῶν
24.16 καὶ ἐξέτεινεν ὁ ἄγγελος τοῦ θεοῦ τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς ιερουσαλημ τοῦ διαφθεῖραι αὐτήν καὶ παρεκλήθη κύριος ἐπὶ τῇ κακίᾳ καὶ εἶπεν τῷ ἀγγέλῳ τῷ διαφθείροντι ἐν τῷ λαῷ πολὺ νῦν ἄνες τὴν χεῖρά σου καὶ ὁ ἄγγελος κυρίου ἦν παρὰ τῷ ἅλῳ ορνα τοῦ ιεβουσαίου
24.17 καὶ εἶπεν δαυιδ πρὸς κύριον ἐν τῷ ἰδεῖν αὐτὸν τὸν ἄγγελον τύπτοντα ἐν τῷ λαῷ καὶ εἶπεν ἰδοὺ ἐγώ εἰμι ἠδίκησα καὶ ἐγώ εἰμι ὁ ποιμὴν ἐκακοποίησα καὶ οὗτοι τὰ πρόβατα τί ἐποίησαν γενέσθω δὴ ἡ χείρ σου ἐν ἐμοὶ καὶ ἐν τῷ οἴκῳ τοῦ πατρός μου
24.18 καὶ ἦλθεν γαδ πρὸς δαυιδ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ εἶπεν αὐτῷ ἀνάβηθι καὶ στῆσον τῷ κυρίῳ θυσιαστήριον ἐν τῷ ἅλωνι ορνα τοῦ ιεβουσαίου
24.19 καὶ ἀνέβη δαυιδ κατὰ τὸν λόγον γαδ καθ' ὃν τρόπον ἐνετείλατο αὐτῷ κύριος
24.20 καὶ διέκυψεν ορνα καὶ εἶδεν τὸν βασιλέα καὶ τοὺς παῖδας αὐτοῦ παραπορευομένους ἐπάνω αὐτοῦ καὶ ἐξῆλθεν ορνα καὶ προσεκύνησεν τῷ βασιλεῖ ἐπὶ πρόσωπον αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν
24.21 καὶ εἶπεν ορνα τί ὅτι ἦλθεν ὁ κύριός μου ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν δοῦλον αὐτοῦ καὶ εἶπεν δαυιδ κτήσασθαι παρὰ σοῦ τὸν ἅλωνα τοῦ οἰκοδομῆσαι θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ καὶ συσχεθῇ ἡ θραῦσις ἐπάνω τοῦ λαοῦ
24.22 καὶ εἶπεν ορνα πρὸς δαυιδ λαβέτω καὶ ἀνενεγκέτω ὁ κύριός μου ὁ βασιλεὺς τῷ κυρίῳ τὸ ἀγαθὸν ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ ἰδοὺ οἱ βόες εἰς ὁλοκαύτωμα καὶ οἱ τροχοὶ καὶ τὰ σκεύη τῶν βοῶν εἰς ξύλα
24.23 τὰ πάντα ἔδωκεν ορνα τῷ βασιλεῖ καὶ εἶπεν ορνα πρὸς τὸν βασιλέα κύριος ὁ θεός σου εὐλογήσαι σε
24.24 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς ορνα οὐχί ὅτι ἀλλὰ κτώμενος κτήσομαι παρὰ σοῦ ἐν ἀλλάγματι καὶ οὐκ ἀνοίσω τῷ κυρίῳ θεῷ μου ὁλοκαύτωμα δωρεάν καὶ ἐκτήσατο δαυιδ τὸν ἅλωνα καὶ τοὺς βόας ἐν ἀργυρίῳ σίκλων πεντήκοντα
24.25 καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ δαυιδ θυσιαστήριον κυρίῳ καὶ ἀνήνεγκεν ὁλοκαυτώσεις καὶ εἰρηνικάς καὶ προσέθηκεν σαλωμων ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ἐπ' ἐσχάτῳ ὅτι μικρὸν ἦν ἐν πρώτοις καὶ ἐπήκουσεν κύριος τῇ γῇ καὶ συνεσχέθη ἡ θραῦσις ἐπάνωθεν ισραηλ
24.1 kai prosetheto orgeh kyrioy ekkaehnai en israehl kai epeseisen ton dayid en aytois legohn badize arithmehson ton israehl kai ton ioyda
24.2 kai eipen o basileys pros iohab archonta tehs ischyos ton met' aytoy dielthe deh pasas phylas israehl apo dan kai eohs behrsabee kai episkepsai ton laon kai gnohsomai ton arithmon toy laoy
24.3 kai eipen iohab pros ton basilea kai prostheieh kyrios o theos soy pros ton laon ohsper aytoys kai ohsper aytoys ekatontaplasiona kai ophthalmoi toy kyrioy moy toy basileohs orohntes kai o kyrios moy o basileys ina ti boyletai en toh logoh toytoh
24.4 kai yperischysen o logos toy basileohs pros iohab kai eis toys archontas tehs dynameohs kai exehlthen iohab kai oi archontes tehs ischyos enohpion toy basileohs episkepsasthai ton laon israehl
24.5 kai diebehsan ton iordanehn kai parenebalon en aroehr ek dexiohn tehs poleohs tehs en mesoh tehs pharaggos gad kai eliezer
24.6 kai ehlthon eis tehn galaad kai eis gehn thabasohn eh estin adasai kai paregenonto eis danidan kai oydan kai ekyklohsan eis sidohna
24.7 kai ehlthan eis mapsar tyroy kai pasas tas poleis toy eyaioy kai toy chananaioy kai ehlthan kata noton ioyda eis behrsabee
24.8 kai periohdeysan en paseh teh geh kai paregenonto apo teloys ennea mehnohn kai eikosi ehmerohn eis ieroysalehm
24.9 kai edohken iohab ton arithmon tehs episkepseohs toy laoy pros ton basilea kai egeneto israehl oktakosiai chiliades androhn dynameohs spohmenohn romphaian kai anehr ioyda pentakosiai chiliades androhn machehtohn
24.10 kai epataxen kardia dayid ayton meta to arithmehsai ton laon kai eipen dayid pros kyrion ehmarton sphodra o epoiehsa nyn kyrie parabibason deh tehn anomian toy doyloy soy oti emohranthehn sphodra
24.11 kai anesteh dayid to prohi kai logos kyrioy egeneto pros gad ton prophehtehn ton orohnta dayid legohn
24.12 poreythehti kai lalehson pros dayid legohn tade legei kyrios tria egoh eimi airoh epi se kai eklexai seaytoh en ex aytohn kai poiehsoh soi
24.13 kai eisehlthen gad pros dayid kai anehggeilen aytoh kai eipen aytoh eklexai seaytoh genesthai ei eltheh soi tria eteh limos en teh geh soy eh treis mehnas pheygein se emprosthen tohn echthrohn soy kai esontai diohkontes se eh genesthai treis ehmeras thanaton en teh geh soy nyn oyn gnohthi kai ide ti apokrithoh toh aposteilanti me rehma
24.14 kai eipen dayid pros gad stena moi pantothen sphodra estin empesoymai deh en cheiri kyrioy oti polloi oi oiktirmoi aytoy sphodra eis de cheiras anthrohpoy oy meh empesoh kai exelexato eaytoh dayid ton thanaton
24.15 kai ehmerai therismoy pyrohn kai edohken kyrios en israehl thanaton apo prohithen eohs ohras aristoy kai ehrxato eh thraysis en toh laoh kai apethanen ek toy laoy apo dan kai eohs behrsabee ebdomehkonta chiliades androhn
24.16 kai exeteinen o aggelos toy theoy tehn cheira aytoy eis ieroysalehm toy diaphtheirai aytehn kai pareklehtheh kyrios epi teh kakia kai eipen toh aggeloh toh diaphtheironti en toh laoh poly nyn anes tehn cheira soy kai o aggelos kyrioy ehn para toh aloh orna toy ieboysaioy
24.17 kai eipen dayid pros kyrion en toh idein ayton ton aggelon typtonta en toh laoh kai eipen idoy egoh eimi ehdikehsa kai egoh eimi o poimehn ekakopoiehsa kai oytoi ta probata ti epoiehsan genesthoh deh eh cheir soy en emoi kai en toh oikoh toy patros moy
24.18 kai ehlthen gad pros dayid en teh ehmera ekeineh kai eipen aytoh anabehthi kai stehson toh kyrioh thysiastehrion en toh alohni orna toy ieboysaioy
24.19 kai anebeh dayid kata ton logon gad kath' on tropon eneteilato aytoh kyrios
24.20 kai diekypsen orna kai eiden ton basilea kai toys paidas aytoy paraporeyomenoys epanoh aytoy kai exehlthen orna kai prosekynehsen toh basilei epi prosohpon aytoy epi tehn gehn
24.21 kai eipen orna ti oti ehlthen o kyrios moy o basileys pros ton doylon aytoy kai eipen dayid ktehsasthai para soy ton alohna toy oikodomehsai thysiastehrion toh kyrioh kai syschetheh eh thraysis epanoh toy laoy
24.22 kai eipen orna pros dayid labetoh kai anenegketoh o kyrios moy o basileys toh kyrioh to agathon en ophthalmois aytoy idoy oi boes eis olokaytohma kai oi trochoi kai ta skeyeh tohn boohn eis xyla
24.23 ta panta edohken orna toh basilei kai eipen orna pros ton basilea kyrios o theos soy eylogehsai se
24.24 kai eipen o basileys pros orna oychi oti alla ktohmenos ktehsomai para soy en allagmati kai oyk anoisoh toh kyrioh theoh moy olokaytohma dohrean kai ektehsato dayid ton alohna kai toys boas en argyrioh siklohn pentehkonta
24.25 kai ohkodomehsen ekei dayid thysiastehrion kyrioh kai anehnegken olokaytohseis kai eirehnikas kai prosethehken salohmohn epi to thysiastehrion ep' eschatoh oti mikron ehn en prohtois kai epehkoysen kyrios teh geh kai syneschetheh eh thraysis epanohthen israehl
24.1 וַיֹּסֶף אַף־יְהוָה לַחֲרֹות בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת־דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר לֵךְ מְנֵה אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאֶת־יְהוּדָה׃
24.2 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־יֹואָב ׀ שַׂר־הַחַיִל אֲשֶׁר־אִתֹּו שׁוּט־נָא בְּכָל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד־בְּאֵר שֶׁבַע וּפִקְדוּ אֶת־הָעָם וְיָדַעְתִּי אֵת מִסְפַּר הָעָם׃ ס
24.3 וַיֹּאמֶר יֹואָב אֶל־הַמֶּלֶךְ וְיֹוסֵף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָעָם כָּהֵם ׀ וְכָהֵם מֵאָה פְעָמִים וְעֵינֵי אֲדֹנִי־הַמֶּלֶךְ רֹאֹות וַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ לָמָּה חָפֵץ בַּדָּבָר הַזֶּה׃
24.4 וַיֶּחֱזַק דְּבַר־הַמֶּלֶךְ אֶל־יֹואָב וְעַל שָׂרֵי הֶחָיִל וַיֵּצֵא יֹואָב וְשָׂרֵי הַחַיִל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לִפְקֹד אֶת־הָעָם אֶת־יִשְׂרָאֵל׃
24.5 וַיַּעַבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן וַיַּחֲנוּ בַעֲרֹועֵר יְמִין הָעִיר אֲשֶׁר בְּתֹוךְ־הַנַּחַל הַגָּד וְאֶל־יַעְזֵר׃
24.6 וַיָּבֹאוּ הַגִּלְעָדָה וְאֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּים חָדְשִׁי וַיָּבֹאוּ דָּנָה יַּעַן וְסָבִיב אֶל־צִידֹון׃
24.7 וַיָּבֹאוּ מִבְצַר־צֹר וְכָל־עָרֵי הַחִוִּי וְהַכְּנַעֲנִי וַיֵּצְאוּ אֶל־נֶגֶב יְהוּדָה בְּאֵר שָׁבַע׃
24.8 וַיָּשֻׁטוּ בְּכָל־הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ מִקְצֵה תִשְׁעָה חֳדָשִׁים וְעֶשְׂרִים יֹום יְרוּשָׁלִָם׃
24.9 וַיִּתֵּן יֹואָב אֶת־מִסְפַּר מִפְקַד־הָעָם אֶל־הַמֶּלֶךְ וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאֹות אֶלֶף אִישׁ־חַיִל שֹׁלֵף חֶרֶב וְאִישׁ יְהוּדָה חֲמֵשׁ־מֵאֹות אֶלֶף אִישׁ׃
24.10 וַיַּךְ לֵב־דָּוִד אֹתֹו אַחֲרֵי־כֵן סָפַר אֶת־הָעָם ס וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־יְהוָה חָטָאתִי מְאֹד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְעַתָּה יְהוָה הַעֲבֶר־נָא אֶת־עֲוֹן עַבְדְּךָ כִּי נִסְכַּלְתִּי מְאֹד׃
24.11 וַיָּקָם דָּוִד בַּבֹּקֶר פ וּדְבַר־יְהוָה הָיָה אֶל־גָּד הַנָּבִיא חֹזֵה דָוִד לֵאמֹר׃
24.12 הָלֹוךְ וְדִבַּרְתָּ אֶל־דָּוִד כֹּה אָמַר יְהוָה שָׁלֹשׁ אָנֹכִי נֹוטֵל עָלֶיךָ בְּחַר־לְךָ אַחַת־מֵהֶם וְאֶעֱשֶׂה־לָּךְ׃
24.13 וַיָּבֹא־גָד אֶל־דָּוִד וַיַּגֶּד־לֹו וַיֹּאמֶר לֹו הֲתָבֹוא לְךָ שֶׁבַע שָׁנִים ׀ רָעָב ׀ בְּאַרְצֶךָ אִם־שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נֻסְךָ לִפְנֵי־צָרֶיךָ וְהוּא רֹדְפֶךָ וְאִם־הֱיֹות שְׁלֹשֶׁת יָמִים דֶּבֶר בְּאַרְצֶךָ עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה־אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָּבָר׃ ס
24.14 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־גָּד צַר־לִי מְאֹד נִפְּלָה־נָּא בְיַד־יְהוָה כִּי־רַבִּים [רַחֲמֹו כ] (רַחֲמָיו ק) וּבְיַד־אָדָם אַל־אֶפֹּלָה׃
24.15 וַיִּתֵּן יְהוָה דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל מֵהַבֹּקֶר וְעַד־עֵת מֹועֵד וַיָּמָת מִן־הָעָם מִדָּן וְעַד־בְּאֵר שֶׁבַע שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ׃
24.16 וַיִּשְׁלַח יָדֹו הַמַּלְאָךְ ׀ יְרוּשָׁלִַם לְשַׁחֲתָהּ וַיִּנָּחֶם יְהוָה אֶל־הָרָעָה וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בָּעָם רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ וּמַלְאַךְ יְהוָה הָיָה עִם־גֹּרֶן [הָאֹורְנָה כ] (הָאֲרַוְנָה ק) הַיְבֻסִי׃ ס
24.17 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־יְהוָה בִּרְאֹתֹו ׀ אֶת־הַמַּלְאָךְ ׀ הַמַּכֶּה בָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי׃ פ
24.18 וַיָּבֹא־גָד אֶל־דָּוִד בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאמֶר לֹו עֲלֵה הָקֵם לַיהוָה מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן [אָרָנְיָה כ] (אֲרַוְנָה ק) הַיְבֻסִי׃
24.19 וַיַּעַל דָּוִד כִּדְבַר־גָּד כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה׃
24.20 וַיַּשְׁקֵף אֲרַוְנָה וַיַּרְא אֶת־הַמֶּלֶךְ וְאֶת־עֲבָדָיו עֹבְרִים עָלָיו וַיֵּצֵא אֲרַוְנָה וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ אַפָּיו אָרְצָה׃
24.21 וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה מַדּוּעַ בָּא אֲדֹנִי־הַמֶּלֶךְ אֶל־עַבְדֹּו וַיֹּאמֶר דָּוִד לִקְנֹות מֵעִמְּךָ אֶת־הַגֹּרֶן לִבְנֹות מִזְבֵּחַ לַיהוָה וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם׃
24.22 וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל־דָּוִד יִקַּח וְיַעַל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטֹּוב [בְּעַיְנֹו כ] (בְּעֵינָיו ק) רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה וְהַמֹּרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים׃
24.23 הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ לַמֶּלֶךְ ס וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל־הַמֶּלֶךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ יִרְצֶךָ׃
24.24 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־אֲרַוְנָה לֹא כִּי־קָנֹו אֶקְנֶה מֵאֹותְךָ בִּמְחִיר וְלֹא אַעֲלֶה לַיהוָה אֱלֹהַי עֹלֹות חִנָּם וַיִּקֶן דָּוִד אֶת־הַגֹּרֶן וְאֶת־הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים׃
24.25 וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיַּעַל עֹלֹות וּשְׁלָמִים וַיֵּעָתֵר יְהוָה לָאָרֶץ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל׃
24.1 wajosaep Aap-jHwaaH laharowt bjixraaAel wajaasaet Aaet-daawid baaHaem leAmor lek mneH Aaet-jixraaAel wAaet-jHwdaaH׃
24.2 wajoAmaer Hamaelaek Aael-jowAaab xar-Hahajil Aaxxaer-Aitow xxwT-naaA bkaal-xxibTej jixraaAel midaan wOad-bAer xxaebaO wpiqdw Aaet-HaaOaam wjaadaOtij Aet mispar HaaOaam׃ s
24.3 wajoAmaer jowAaab Aael-Hamaelaek wjowsep jHwaaH AaeloHaejkaa Aael-HaaOaam kaaHem wkaaHem meAaaH pOaamijm wOejnej Aadonij-Hamaelaek roAowt waAdonij Hamaelaek laamaaH haapec badaabaar HazaeH׃
24.4 wajaehaezaq dbar-Hamaelaek Aael-jowAaab wOal xaarej Haehaajil wajeceA jowAaab wxaarej Hahajil lipnej Hamaelaek lipqod Aaet-HaaOaam Aaet-jixraaAel׃
24.5 wajaOabrw Aaet-Hajarden wajahanw baOarowOer jmijn HaaOijr Aaxxaer btowk-Hanahal Hagaad wAael-jaOzer׃
24.6 wajaaboAw HagilOaadaaH wAael-Aaeraec tahtijm haadxxij wajaaboAw daanaaH jaOan wsaabijb Aael-cijdown׃
24.7 wajaaboAw mibcar-cor wkaal-Oaarej Hahiwij wHaknaOanij wajecAw Aael-naegaeb jHwdaaH bAer xxaabaO׃
24.8 wajaaxxuTw bkaal-HaaAaaraec wajaaboAw miqceH tixxOaaH haadaaxxijm wOaexrijm jowm jrwxxaalaaim׃
24.9 wajiten jowAaab Aaet-mispar mipqad-HaaOaam Aael-Hamaelaek watHij jixraaAel xxmonaeH meAowt Aaelaep Aijxx-hajil xxolep haeraeb wAijxx jHwdaaH hamexx-meAowt Aaelaep Aijxx׃
24.10 wajak leb-daawid Aotow Aaharej-ken saapar Aaet-HaaOaam s wajoAmaer daawid Aael-jHwaaH haaTaaAtij mAod Aaxxaer Oaaxijtij wOataaH jHwaaH HaOabaer-naaA Aaet-Oawon Oabdkaa kij niskaltij mAod׃
24.11 wajaaqaam daawid baboqaer p wdbar-jHwaaH HaajaaH Aael-gaad HanaabijA hozeH daawid leAmor׃
24.12 Haalowk wdibartaa Aael-daawid koH Aaamar jHwaaH xxaaloxx Aaanokij nowTel Oaalaejkaa bhar-lkaa Aahat-meHaem wAaeOaexaeH-laak׃
24.13 wajaaboA-gaad Aael-daawid wajagaed-low wajoAmaer low HataabowA lkaa xxaebaO xxaanijm raaOaab bAarcaekaa Aim-xxloxxaaH haadaaxxijm nuskaa lipnej-caaraejkaa wHwA rodpaekaa wAim-Haejowt xxloxxaet jaamijm daebaer bAarcaekaa OataaH daO wrAeH maaH-Aaaxxijb xxolhij daabaar׃ s
24.14 wajoAmaer daawid Aael-gaad car-lij mAod niplaaH-naaA bjad-jHwaaH kij-rabijm [rahamow k] (rahamaajw q) wbjad-Aaadaam Aal-AaepolaaH׃
24.15 wajiten jHwaaH daebaer bjixraaAel meHaboqaer wOad-Oet mowOed wajaamaat min-HaaOaam midaan wOad-bAer xxaebaO xxibOijm Aaelaep Aijxx׃
24.16 wajixxlah jaadow HamalAaak jrwxxaalaim lxxahataaH wajinaahaem jHwaaH Aael-HaaraaOaaH wajoAmaer lamalAaak Hamaxxhijt baaOaam rab OataaH Haeraep jaadaekaa wmalAak jHwaaH HaajaaH Oim-goraen [HaaAowrnaaH k] (HaaAarawnaaH q) Hajbusij׃ s
24.17 wajoAmaer daawid Aael-jHwaaH birAotow Aaet-HamalAaak HamakaeH baaOaam wajoAmaer HineH Aaanokij haaTaaAtij wAaanokij HaeOaewejtij wAelaeH HacoAn maeH Oaaxw tHij naaA jaadkaa bij wbbejt Aaabij׃ p
24.18 wajaaboA-gaad Aael-daawid bajowm HaHwA wajoAmaer low OaleH Haaqem lajHwaaH mizbeha bgoraen [AaaraanjaaH k] (AarawnaaH q) Hajbusij׃
24.19 wajaOal daawid kidbar-gaad kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH׃
24.20 wajaxxqep AarawnaaH wajarA Aaet-Hamaelaek wAaet-Oabaadaajw Oobrijm Oaalaajw wajeceA AarawnaaH wajixxtahw lamaelaek Aapaajw AaarcaaH׃
24.21 wajoAmaer AarawnaaH madwOa baaA Aadonij-Hamaelaek Aael-Oabdow wajoAmaer daawid liqnowt meOimkaa Aaet-Hagoraen libnowt mizbeha lajHwaaH wteOaacar HamagepaaH meOal HaaOaam׃
24.22 wajoAmaer AarawnaaH Aael-daawid jiqah wjaOal Aadonij Hamaelaek HaTowb [bOajnow k] (bOejnaajw q) rAeH Habaaqaar laaOolaaH wHamorigijm wklej Habaaqaar laaOecijm׃
24.23 Hakol naatan AarawnaaH Hamaelaek lamaelaek s wajoAmaer AarawnaaH Aael-Hamaelaek jHwaaH AaeloHaejkaa jircaekaa׃
24.24 wajoAmaer Hamaelaek Aael-AarawnaaH loA kij-qaanow AaeqnaeH meAowtkaa bimhijr wloA AaOalaeH lajHwaaH AaeloHaj Oolowt hinaam wajiqaen daawid Aaet-Hagoraen wAaet-Habaaqaar bkaesaep xxqaalijm hamixxijm׃
24.25 wajibaen xxaam daawid mizbeha lajHwaaH wajaOal Oolowt wxxlaamijm wajeOaater jHwaaH laaAaaraec wateOaacar HamagepaaH meOal jixraaAel׃
24.1 ויסף אף־יהוה לחרות בישראל ויסת את־דוד בהם לאמר לך מנה את־ישראל ואת־יהודה׃
24.2 ויאמר המלך אל־יואב ׀ שר־החיל אשר־אתו שוט־נא בכל־שבטי ישראל מדן ועד־באר שבע ופקדו את־העם וידעתי את מספר העם׃ ס
24.3 ויאמר יואב אל־המלך ויוסף יהוה אלהיך אל־העם כהם ׀ וכהם מאה פעמים ועיני אדני־המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה׃
24.4 ויחזק דבר־המלך אל־יואב ועל שרי החיל ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את־העם את־ישראל׃
24.5 ויעברו את־הירדן ויחנו בערוער ימין העיר אשר בתוך־הנחל הגד ואל־יעזר׃
24.6 ויבאו הגלעדה ואל־ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסביב אל־צידון׃
24.7 ויבאו מבצר־צר וכל־ערי החוי והכנעני ויצאו אל־נגב יהודה באר שבע׃
24.8 וישטו בכל־הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום ירושלם׃
24.9 ויתן יואב את־מספר מפקד־העם אל־המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש־חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש־מאות אלף איש׃
24.10 ויך לב־דוד אתו אחרי־כן ספר את־העם ס ויאמר דוד אל־יהוה חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר־נא את־עון עבדך כי נסכלתי מאד׃
24.11 ויקם דוד בבקר פ ודבר־יהוה היה אל־גד הנביא חזה דוד לאמר׃
24.12 הלוך ודברת אל־דוד כה אמר יהוה שלש אנכי נוטל עליך בחר־לך אחת־מהם ואעשה־לך׃
24.13 ויבא־גד אל־דוד ויגד־לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים ׀ רעב ׀ בארצך אם־שלשה חדשים נסך לפני־צריך והוא רדפך ואם־היות שלשת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה־אשיב שלחי דבר׃ ס
24.14 ויאמר דוד אל־גד צר־לי מאד נפלה־נא ביד־יהוה כי־רבים [רחמו כ] (רחמיו ק) וביד־אדם אל־אפלה׃
24.15 ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד־עת מועד וימת מן־העם מדן ועד־באר שבע שבעים אלף איש׃
24.16 וישלח ידו המלאך ׀ ירושלם לשחתה וינחם יהוה אל־הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם־גרן [האורנה כ] (הארונה ק) היבסי׃ ס
24.17 ויאמר דוד אל־יהוה בראתו ׀ את־המלאך ׀ המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי׃ פ
24.18 ויבא־גד אל־דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן [ארניה כ] (ארונה ק) היבסי׃
24.19 ויעל דוד כדבר־גד כאשר צוה יהוה׃
24.20 וישקף ארונה וירא את־המלך ואת־עבדיו עברים עליו ויצא ארונה וישתחו למלך אפיו ארצה׃
24.21 ויאמר ארונה מדוע בא אדני־המלך אל־עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את־הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל העם׃
24.22 ויאמר ארונה אל־דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב [בעינו כ] (בעיניו ק) ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים׃
24.23 הכל נתן ארונה המלך למלך ס ויאמר ארונה אל־המלך יהוה אלהיך ירצך׃
24.24 ויאמר המלך אל־ארונה לא כי־קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליהוה אלהי עלות חנם ויקן דוד את־הגרן ואת־הבקר בכסף שקלים חמשים׃
24.25 ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל׃
24.1 wjsp Ap-jHwH lhrwt bjxrAl wjst At-dwd bHm lAmr lk mnH At-jxrAl wAt-jHwdH׃
24.2 wjAmr Hmlk Al-jwAb xr-Hhjl Axr-Atw xwT-nA bkl-xbTj jxrAl mdn wOd-bAr xbO wpqdw At-HOm wjdOtj At mspr HOm׃ s
24.3 wjAmr jwAb Al-Hmlk wjwsp jHwH AlHjk Al-HOm kHm wkHm mAH pOmjm wOjnj Adnj-Hmlk rAwt wAdnj Hmlk lmH hpc bdbr HzH׃
24.4 wjhzq dbr-Hmlk Al-jwAb wOl xrj Hhjl wjcA jwAb wxrj Hhjl lpnj Hmlk lpqd At-HOm At-jxrAl׃
24.5 wjObrw At-Hjrdn wjhnw bOrwOr jmjn HOjr Axr btwk-Hnhl Hgd wAl-jOzr׃
24.6 wjbAw HglOdH wAl-Arc thtjm hdxj wjbAw dnH jOn wsbjb Al-cjdwn׃
24.7 wjbAw mbcr-cr wkl-Orj Hhwj wHknOnj wjcAw Al-ngb jHwdH bAr xbO׃
24.8 wjxTw bkl-HArc wjbAw mqcH txOH hdxjm wOxrjm jwm jrwxlm׃
24.9 wjtn jwAb At-mspr mpqd-HOm Al-Hmlk wtHj jxrAl xmnH mAwt Alp Ajx-hjl xlp hrb wAjx jHwdH hmx-mAwt Alp Ajx׃
24.10 wjk lb-dwd Atw Ahrj-kn spr At-HOm s wjAmr dwd Al-jHwH hTAtj mAd Axr Oxjtj wOtH jHwH HObr-nA At-Own Obdk kj nskltj mAd׃
24.11 wjqm dwd bbqr p wdbr-jHwH HjH Al-gd HnbjA hzH dwd lAmr׃
24.12 Hlwk wdbrt Al-dwd kH Amr jHwH xlx Ankj nwTl Oljk bhr-lk Aht-mHm wAOxH-lk׃
24.13 wjbA-gd Al-dwd wjgd-lw wjAmr lw HtbwA lk xbO xnjm rOb bArck Am-xlxH hdxjm nsk lpnj-crjk wHwA rdpk wAm-Hjwt xlxt jmjm dbr bArck OtH dO wrAH mH-Axjb xlhj dbr׃ s
24.14 wjAmr dwd Al-gd cr-lj mAd nplH-nA bjd-jHwH kj-rbjm [rhmw k] (rhmjw q) wbjd-Adm Al-AplH׃
24.15 wjtn jHwH dbr bjxrAl mHbqr wOd-Ot mwOd wjmt mn-HOm mdn wOd-bAr xbO xbOjm Alp Ajx׃
24.16 wjxlh jdw HmlAk jrwxlm lxhtH wjnhm jHwH Al-HrOH wjAmr lmlAk Hmxhjt bOm rb OtH Hrp jdk wmlAk jHwH HjH Om-grn [HAwrnH k] (HArwnH q) Hjbsj׃ s
24.17 wjAmr dwd Al-jHwH brAtw At-HmlAk HmkH bOm wjAmr HnH Ankj hTAtj wAnkj HOwjtj wAlH HcAn mH Oxw tHj nA jdk bj wbbjt Abj׃ p
24.18 wjbA-gd Al-dwd bjwm HHwA wjAmr lw OlH Hqm ljHwH mzbh bgrn [ArnjH k] (ArwnH q) Hjbsj׃
24.19 wjOl dwd kdbr-gd kAxr cwH jHwH׃
24.20 wjxqp ArwnH wjrA At-Hmlk wAt-Obdjw Obrjm Oljw wjcA ArwnH wjxthw lmlk Apjw ArcH׃
24.21 wjAmr ArwnH mdwO bA Adnj-Hmlk Al-Obdw wjAmr dwd lqnwt mOmk At-Hgrn lbnwt mzbh ljHwH wtOcr HmgpH mOl HOm׃
24.22 wjAmr ArwnH Al-dwd jqh wjOl Adnj Hmlk HTwb [bOjnw k] (bOjnjw q) rAH Hbqr lOlH wHmrgjm wklj Hbqr lOcjm׃
24.23 Hkl ntn ArwnH Hmlk lmlk s wjAmr ArwnH Al-Hmlk jHwH AlHjk jrck׃
24.24 wjAmr Hmlk Al-ArwnH lA kj-qnw AqnH mAwtk bmhjr wlA AOlH ljHwH AlHj Olwt hnm wjqn dwd At-Hgrn wAt-Hbqr bksp xqljm hmxjm׃
24.25 wjbn xm dwd mzbh ljHwH wjOl Olwt wxlmjm wjOtr jHwH lArc wtOcr HmgpH mOl jxrAl׃
24.1 Et addidit furor Domini ira sci contra Israel; commovit que David contra eos dicens: “ Vade, numera Israel et Iudam ”.
24.2 Dixitque rex ad Ioab et ad principes exercitus sui, qui erant cum eo: “ Perambula omnes tribus Israel a Dan usque Bersabee, et numerate populum, ut sciam numerum eius ”.
24.3 Dixitque Ioab regi: “ Adaugeat Dominus Deus tuus ad populum, quantus nunc est, centuplum in conspectu domini mei regis! Sed quid sibi dominus meus rex vult in re huiuscemodi? ”.
24.4 Praevaluit autem sermo regis contra Ioab et principes exercitus; egressusque est Ioab et principes militum a facie regis, ut numerarent populum Israel.
24.5 Cumque pertransissent Iordanem, inceperunt ab Aroer et ab urbe, quae est in media valle, transeuntes ad Gaditas et ad Iazer.
24.6 Et pervenerunt in Galaad et in terram Hetthaeorum in Cades et venerunt in Dan. Et a Dan converterunt se ad Sidonem
24.7 et pervenerunt ad arcem Tyri et omnes urbes Hevaei et Chananaei exieruntque ad Nageb Iudae in Bersabee.
24.8 Et, lustrata universa terra, affuerunt post novem menses et viginti dies in Ierusalem.
24.9 Dedit ergo Ioab numerum descriptionis populi regi; et inventa sunt de Israel octingenta milia virorum fortium, qui educerent gladium, et de Iuda quingenta milia pugnatorum.
24.10 Percussit autem cor David eum, postquam numeratus est populus, et dixit David ad Dominum: “ Peccavi valde in hoc facto; nunc vero precor, Domine, ut transferas iniquitatem servi tui, quia stulte egi nimis ”.
24.11 Surrexit itaque David mane, et sermo Domini factus est ad Gad propheten, videntem David, dicens:
24.12 “ Vade et loquere ad David: Haec dicit Dominus: Trium tibi datur optio; elige unum, quod volueris ex his, ut faciam tibi ”.
24.13 Cumque venisset Gad ad David, nuntiavit ei dicens: “ Aut tribus annis veniet tibi fames in terra tua, aut tribus mensibus fugies adversarios tuos, et illi te persequentur, aut certe tribus diebus erit pestilentia in terra tua. Nunc ergo delibera et vide quem respondeam ei, qui me misit, sermonem ”.
24.14 Dixit autem David ad Gad: “ Artor nimis; sed melius est, ut incidamus in manu Domini — multae enim misericordiae eius sunt — quam in manu hominum! ”.
24.15 Et elegit sibi David pestilentiam; et erant dies messis tritici. Immisitque Dominus pestilentiam in Israel de mane usque ad tempus constitutum, et mortui sunt ex populo a Dan usque Bersabee septuaginta milia virorum.
24.16 Cumque extendisset manum suam angelus super Ierusalem, ut disperderet eam, misertus est Dominus super afflictione et ait angelo percutienti populum: “ Sufficit; nunc contine manum tuam! ”. Erat autem angelus Domini iuxta aream Areuna Iebusaei.
24.17 Dixitque David ad Dominum, cum vidisset angelum caedentem populum: “ Ego sum qui peccavi, ego inique egi; isti, qui oves sunt, quid fecerunt? Vertatur, obsecro, manus tua contra me et contra domum patris mei ”.
24.18 Venit autem Gad ad David in die illa et dixit ei: “ Ascende, constitue Domino altare in area Areuna Iebusaei ”.
24.19 Et ascendit David iuxta sermonem Gad, quem praeceperat ei Dominus.
24.20 Conspiciensque Areuna animadvertit regem et servos eius transire ad se
24.21 et egressus adoravit regem prono vultu in terra et ait: “ Quid causae est, ut veniat dominus meus rex ad servum suum? ”. Cui David ait: “ Ut emam a te aream et aedificem altare Domino, et cesset interfectio, quae grassatur in populo ”.
24.22 Et ait Areuna ad David: “ Accipiat et offerat dominus meus rex, sicut ei placet. Ecce boves in holocaustum et plaustrum et iuga boum in usum lignorum.
24.23 Omnia dat Areuna, o rex, regi ”. Dixitque Areuna ad regem: “ Dominus Deus tuus suscipiat votum tuum! ”.
24.24 Cui respondens rex ait: “ Nequaquam; sed emam pretio a te et non offeram Domino Deo meo holocausta gratuita ”. Emit ergo David aream et boves argenti siclis quinquaginta.
24.25 Et aedificavit ibi David altare Domino et obtulit holocausta et pacifica. Et repropitiatus est Dominus terrae, et cohibita est plaga ab Israel.
